‫אגדת‬

‫עין יעקב‬
‫מאת הגאון החכם הכולל הרב ר׳ יעקב ב״ר שלמדי ן' חביב זצ״ל‬

‫גלית על ידי‬1‫התורגס לא‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫הרב שמואל צבי גליק‬
www.hebrewbooks.org
‫ע״י חיים תשע״ח‬
‫ח ל ק ראשון‬

EN JACOB
AGABA O F T H E B A B Y L O N U N TALM UD
BY RABBI JACOB IBN CHABIB

REVISED AND TRANSLATED INTO ENGLISH

BY

R A B B I S. H . G L I C K

VOLUME I

COPYRIGHT 1916 BY RABBI B. H. GLICK

PRINTED IN U. B. A.
 ‫שלמי תודה‬
‫לבעלי תוכנת "אוצר החכמה"‬
‫על אשר ניאותו למסור סריקת ספר זה‬
‫לאתר היברובוקס‪.‬‬
‫◆◆◇◇◆◆‬
‫"אוצר החכמה" הינה ספריה דיגיטלית המונה קרוב‬
‫ל‪ 100,000‬ספרי קודש וספרי יהדות‪.‬‬
‫הזכויות על סריקות אלו שמורות ל"אוצר החכמה"‬
‫ואין רשות להעלותם לאתר אחר‪,‬‬
‫או לעשות בהם שימוש בכל צורה מסחרית שהיא‪.‬‬
‫‪www.otzar.org‬‬
 TABLE OF ABB]RBVIATIONS:

C h r . .......................................................... Chronicles
D an........................................... Daniel
Deu....................................................... Deuteronomy
Ecc............................................................. Ecclesiastes
E st.................................................................... Esther
Ex....................................................................... Exodus
Eze................................................................... Ezekiel
Gen.................................. Genesis
H ab................................................. H abakkuk
H ag............ ..................................................... Haggai
Hos................................................................... Hosea
Is....................................................................... Isaiah
Jer................................... Jerem iah
Josh................................................................. Joshua
Judg................................................................. Judges
Lam..................................................... Lamentations
Lev............................................................... Leviticus
Mai............................. Malachi
Neh............................................................. Nehemiah
Num............................................................. Numbers
Ob................................................... Obadia
Pr..................................................................... Proverbs
Ps.................................................... Psalms
Sam............................................... Samuel
2eph........................................................... Zephaniah
Zech. ........................................................ Zecharla
K...........................................................Rabbi or Rab
b.............................................. ..................ben or b ar
Ib........................................................................... Ibid
Pol. (referring to the page of the T alm u d ).. Folio

P r in te d in th e U n ite d S ta te s o f A m e ric a
 Editor’s Preface.
*m placiag l^iefore the public the first volume of the translation
of the Agada of the Babylonian Talmud, a brief explanation of the
purpose of this work will not be amiss.
There can be no doubt th a t the Talmud has been the m ost im-
portant factor in Jewish life. Time and again, it h as proven to he
the fountain of life to the Jewish nation during its entire exile, so th a t
it is impossible to think of Israel, w ithout thinking of the Talmud.
Its influence was w rought and exercised upon both young and old ;
t o the former, it was a spring wherewith to qhench their m ental thirst,
and to the latter, a source of consolation and historical pride.
Observation of the Jew in our free country, in so far as religion
and Jewish education are concerned and more especially am ong the
youth, leads to the conclusion th a t the lack of religion is, in great
measure, due to ignorance. The main source of education, the
Talmud, has remained a sealed book to them, and therefore, as the
years advance, religion declines and is forgotten. In order, therefore,
to render some service to Israel and render accessible an im portant part
of the Talmud in both the original Hebrew and English, the author
has attem pted this w'ork.
The translation treats with the part of Agada only, and has
practically no relation to the Halacha (Law), The Talmud consists of
two parts : the Halacha, w‫״‬hich treats of ah the laws concerning Jewish
life, in every form and re sp e c t; the second part, which tre ats of
narrations, ethics, sociology, astronomy, and medicine, under the
name Agada or as it is commonly known “The Homiletics of the
Talm ud”, and am ong Jews, this portion is called En Jacob. In
choosing the part of Agada, the advice of our sages has been followed
who say, “He who wishes to become acqainted ‫־‬with his Creator, let
him study the Agada.” Special pains were taken to translate in such
a way th a t the reader, in due time, should be able to assimilate some
parts In the original Hebrew ; as for example, every w‫׳‬ord added in
the translation, which has no equivalent in Hebrew, has been placed
in brackets, so th a t the reader m ay distinguish the direct translation
from the necessary explanatory words.
 IV

To translate the latter 1 8 difficult. First, because this part has

not as yet been translated into English in its entirety; in fact, the
Mesichta (treatise) “Berachoth” has never before been attempted event
by those who did translate some portions of the Talmud. Secondly,
because none of those who have rendered translations heretofore, did
so under the spiritual influence of an Orthodox Kabhl, who considers
the Talmud not only secondary to the Bihle but believes, as a Jew
should, that the Talmud was given unto Moses orally on Mount Sinai
together with the Bible ; as the Talmud states (Volume I, page 12).
In addition to the Introduction, which has been translated from
the original Hebrew by the son of Maimonides, it is noteworthy to
call the attention of the esteemed reader to the fact that the Tan atm
and Amoraim, the composers of the entire Talmud, lived under the
most trying conditions, and under a strict censorship ready to oppress
and punish rigorously the slightest criticism; and for these reasons,
some of the sayings and teachings of our sages, in certain portions
of the Agada, under the cover of allegory, refer and allude to either
their own condition, or to their oppressors, the Romans.
As an illustration, let the reader consider the following (Ib. 2);
regarding the Division of the N ight; this surely was intended to de-
scribe the sorrowful condition of Israel In 6016‫ נ‬as is explained in the
note therein. Thus will be understood the manner In which the Talmud
deals with the heathens of its age. It is not necessary to enumerate
here all the persecutions which prevailed during the Talmudic period,
for the details of such persecutions may be found in Jewish history.
Wherever the reader shall come to a subject which he thinks is
dealt with severity, or whenever he finds a subject which he camiot
entirely comprehend, let him not forget for a moment the suffering
of the Jewish people, subject to persecution and destruction for no
other crime but that they studied and adhered to the teachings of
their Torah and the tenets of their religion. It is sufficient but to
mention the inuman and brutal persecution of the scholar lElabbi Akiba
and his colleagues (Ib. 94) and that of Habbl Simon b. Jochal
(Ib. 136).
There is no doubt that whoever will read this translation carefully
will find In It an expression of the highest standard of hum anity; he
will find that thousands of years ago Israel performed Its charitable,
social and philanthropical duties by reason of God’s commandment and
was therefore bound to such duties even more so than the civfllzatioa
CLe readei will find tliat the character of the
loble, as befitted such great scholars, and
0 follow their teachings ; this, by the way,
uthor, for the Talmud says (Aboth 1, 17.)
Seed is the chief thing.”
study the Torah, it wlh endure and flourish
1 ; it will weather all storms and remain
e world untill its influence will penetrate
>f darkness which envelopes to some degree
the universe shall, without prejudice, ac-
orah as the true banner and Godly pillar

t acknowledge myself deeply indebted to

and A. M. Sugarman, my brothers-in-law
lephew A. L. Geilich, for their valuable
‫ ג‬in the preparation of this work. Also to
many of his beneficent suggestions. Credit
se who aided financially, whose valuable
t factor in making this work possible.

THE AUTHOR.
 INTRODUCTION TO

By Abraham, son of Me
Translated from th

I. L»et it be known th a t th e gre

?‫ מ‬the Talnmd or in the other books 0 1
memories 1 as the Midrash (Biblical e
*rom us ; and even they who wrote con
never made an attem pt to fathom its r
teacher, blessed be his m em o ry ! cor
iory commentary, as he mentions in his
but refrained from doing so. And Mos
as he says in the beginning of his Ham
fath er’s death, I devoted considerable en<
regarding this subject, and I did not wi
after all my study, I came to the conclusi
My explanation shah, however, merely s(
heart and thy thought so th a t thou sha
hend the m anner in which the sages spo
Prom my words, shalt thou be able to dete
ings of their words, and I shall be thy pro
spokesman. Thus, thou wilt cause thy so!
denying the tru th of the words of the s
to refrain from thinking th a t the miracl
are as im portant as either th a t of the d
14, 22.) which happened to Moses and
Egypt, or the miracle caused by Elisha
divided for them (II Kings 2 , 14), Such
you may take the so-called Derash lite
but there is sufficient evidence to indici
and Derash 0 th in which hidden meanin
!!aterpretation patent to every one. And
^an d th at from w hat m y father, my t<
has revealed in his book ! 1 intend to e

1) A book of philosophy by Moses Maim

 VII

and to show thee the subjects together with their illustrations ac'
cording to their respective parts as I shall soon divide them for thee
in this chapter. First of all, however, I must begin with a preamble.
II. Know that it is your duty to understand that whoe
propounds a certain theory or idea and expects that theory ox idea to
be accepted merely out of respect for the author without proving its
truth and reasonableness pursues a wrong method prohibited by both
the Torah and human intehigence. From the standpoint of intelligence,
such a method is worthless for it would cause one to minimize the im-
portance of those things which, after scrupulous observation and proofs,
ought to be belived, and from the point of view of the Torah — because
it inclines from the true path and from the straight, levelled road.
The Lord, praised be He ! said : Thou shall not respect the poor
person, nor honor the great person ; righteousness shalt thou
judge, etc. (Lev. 19,15). And it also says, Ye shall not respect a person
In judgment (Deu. 1. 17). And there is no difference between him
who accents an idea without any evidence as to its integrity, and him
who believes a person’s statement simply because he respects the latter
and therefore contends that his idea is undoubtedly true since it
emanates from a great man like Heiman, Kalkal or Darda 2). For ah
this gives no evidence as to the merits of the subject in question ind is
therefore forbidden. According to this preamble, then, we are not in
duty bound to defend the opinions of the sages of the Talmud, con-
ceming medicine, physics and astrology, as right in every respect simply
because we know the sages to be great men with a full knowledge of
all things regarding the Torah, in its various details. Although it is
true that in so far as knowledge of our Torah is concerned, we must
believe the sages arrived at the highest stage of knowledge, as it is
said (Deu. 17, 11.) In accordance with the instructions which they may
instruct thee, etc., still it Is not necessarily so concerning any other
branch of knowledge. Thou canst see that even the sages themselves
say very often of things which cannot be proved by discussions and
arguments, ” I swear, that even had Joshua b. Nun said it, I would not
obey him.” This beans that I would not believe him although he was
a prophet — since he cannot prove the reason for a thing in ac-
cordance with the rules of the Talmudlcal construction., The following
evidence will be sufficient proof for it ond none will venture to dispute

2) See 1 KlDfiTs 5, Ip *a ref^rew e to th ‫^׳‬ae

 v in

It. since we find that the sages themselves had said, concerning
medical knowledge that the opinion of such and such a Rabhi did not
prove to be true, as for Instance, The eagle-stone (Sabbath fol. 66b),
or other things mentioned. We infer from this that they did not arrive
at the true ultimate conclusion of everything outside of the Torah.

III. However, thou shalt take note that this rule has some
ceptions and therefore, what the sages — blessed be their memories !
said, “When thou art hungry, e a t ; If thou art thirsty, drink ; if thy
dish is ripe, pour it out while it is hot,” is undoubtedly true, because
that theory is the main key to human health ; it has been proved by
many physicians as well as by physical tests, that a man should not
eat untill he is hungry, nor should he drink untill he is thirsty ; and
when he feels the need of relieving himself, he ought not to delay
such action.

IV. And on the other hand, it would be wrong to argue thu

Aristotle, the father of all great philosophers, although he proved by
indisputable facts, the supernatural existence of the Creator, praised
be He ! as well as other things which are true ; nevertheless, since
he approved the wrong theory that the world exists from time im-
memorial, or that the Creator, praiser be He ! knows not every detail,
etc., therefore, we must declare him wrong even in his correct
theories, contending that because he Is wrong in one thing, he must
therefore, be wrong in the other. This must not be so, but we, as well
as all wise and thoughtful men, must consider and ponder with all
possible care, and then decide each thing upon its own merits ; to
preserve that which deserves preservation and to destroy that which
deserves destruction ; and to refrain from deciding such things that
cannot be decided either way, irrespective of who says It. Just as we
notice that our sages, blessed be their memories ! say : *Tf it be a
tradition then we must accept i t ; but as to its inference, we havt a
refutation.” In a like manner, concerning those laws which they were
unable to decide either way, they said Teiku, meaning the question re-
mains unsolved. Similarly, we find that when they discovered that the
opinion they held was wrong they retracted it frankly declaring a
certain Rabbi changed his words. “The academy of Hlllel retracted
their earlier decision and decided in accordance with the academy of
Shammai”. Furthermore, we find them so addicted to the truth that
 Dt

they say (Embim foL 16, 104) 3) Raba empowered an interpreter to

say in his name : “The words which I have said in your presence were
a gross mistake.‫ *״‬Such are the countless events which cannot be
understood except tltrough undisputed eveidence, as my father, my
teacher, blessed be his memory ! said in explaining the same ; and
this can easily be understood by anyone who does not depend upon his
own way of explaining the thing.
V. And after this preamble, I crave the help of the Almighty
that I may comprehend the truth, and I shall proceed. The different
parts of the Derash0 th or interpretations which are found to be the
utterance of the sages, blessed he their memories, whether in the
Talmud or in any other book, may he grouped into five parts or
classes.
VI. The first part treats of such Derashoth or intrepretations as
contain naught else but their literal meamugs. Although this part needs
no illustration, yet I shall give thee one to be sure of your grasping
its fun meaning. It Is like the one mentioned in Berachoth (Vol. I, 65)
It is forbidden for a man to fill nis mouth with laughter in this world ;
for it is said (Ps. 126, 2), Then (when Messiah will come) shall our
mouths be filled with laughter and our tongues with singing, etc.
VII. The second part treats of such Derashoth or interpretations
of passages, as contain both a figurative and a literal meaning.
As it was intended, because of frequent use, that the meaning should
be unrevealed, they therefore constructed it in such a way that the
literal meaning should represent just the opposite of its unrevealed and
real meaning, as most of them have already been explained la the
Hamore (III, 43.) as well as in the "‘Commentary on the Mishnah.“
An example may be supplied from me Talmud Ta*‫״‬anith (Fol. 31) : “In
the future , the Holy One, praised be He ! will take a dance for the
righteous in the garden of Eden placing Himself in the centre, and
every one will point at Him with his finger and say, (Is. 59, 9) *Behold,
this is our God; .we have waited for him; .we will be giad and re-
joice in His salvation.*’‫ ־‬The simplicity of this Derash will, of course,
prevent every religious and ihoughtful man from believing In it literally ;
the jeal object which R. Elazar aimed at, is that the reward of the
righteous in the world to come will be in their obtaining from the Holy
One, ]()raised be H e ! such things as were impossible of attainment

3) 9 ee also B era ch o th 30, S a b b a th 63

 In tills world. ‫״‬This is the highest and best rew ard; he likens the
reward, therefore, to a dance — and the individual joy, to the point-
Ing with their fingers at the Holy One, praised be he ! and thus he
describes the whole situation in a brief manner. From this shalt thou
form an opinion upon all other similar things.
VIIL The third part treats of such Derashoth as contain none
other but their simple meanings — the plain and simple meaning is,
however, so difficult that most do not understand i t ; and if one does
understand it, the arrangement of the essay is constructed so peculiarly
that it often lacks, or is entirely without order, and in many instances,
the reader will find a confusion of different objects or terms of words
used therein which resemble the foregoing part and whose hidden
meanings may even exceed the foregoing one. Therefore, it is urgent
not to be hasty in determining its meaning lest one will err and thus
be led astray from the right course. An example of this part is that
of the Talmud (Vol. I, 11) : *‘Always shall a man provoke the Yetzer
Tob (good inchnation) against the Yetzer Ra‫״‬a (evil inclination), as
it is said (Ps. 4, 5.) Tremble, and sin not. If he overcome it then
It Is well, but if not, then he should read the Sh*m*a ;4 ) If he over-
come it, it is well, but if not, then he should remind himself of the
day of death, as it is said, And be still Selah (Ib.).*‫ ״‬Now, although it
has none ather than its simple meaning, it is nevertheless difficult to
comprehend this interpretation because of a lack of understanding of
the terms *‘good*‫ ״‬and “evir* inclinations, as well as of the causes
which are mentioned. I shall, therefore, explain it a t length, so that
thou shalt be able to compare all others belonging to this part with
this particular one. Thus I say. The word, Yargiz (provoke) means
to ru le ; Yetzer Tob, means the wisdom of the man and Yetzer Ra‫״‬a
means the passions and lust of the human body or something of that
sort. And the real meaning of that statement is that a man should
endeavor to rule by his intellect and knowledge over the physical lust
and passions of the body; and this he must always bear in mind. If
this is sufficient to suppress Ms passions, it Is w ell; but if not, then
let him add to the mere thinking, the action of his mouth, uttering
certain passages which may cause the passion to subside by occupying
his attentions with other things, and therefore read the Sh'm'a. This
particular chapter has been selected for two reasons; first because

4‫ נ‬Hear 0 Israe the Lord our God it one God (Oea. 6,4)
,
 XI

o t me siniilarity of the two words, Beshachbecha (when thou Hest down)

mentioned in the Sh’m‫י‬a and Mishkabcha (thy bed) mentioned in the
quoted verse of Psalms. This rule is known In the Talmud as the rule
of analogy. The second and more convincing reason is that in the
Sh’m’a great stress is laid upon obedience to the Yetzer Tob, the so-
called good inclination, the purpose thereof being to believe in ever-
lasting and supremacy of God, to love Him, to serve Him, to believe
in His reward and punishment, and the duty of subduing the so-called
evil inclination while saying, Ye seek not after your heart and your eyes,
etc., (Num. 15 30) and strengthening the so-called good inclination
while saying, And be holy unto your God (Ib. 15, 40.), What is stated
la te r: If he overcome him, it is well, etc. means that if the passion
win continue to overpower the wisdom and will fail to be subdued after
aU these remedies, let him mention the day of death through which
he will subdue him, for the mere fact of mentioning the end of all
human things, is suiRcient cause to break down the pride of the so-
called evil Inclination as Akabia b. Mahalalel said : '‘If thou wilt look
upon these three things, thou wilt not approach any , sin, etc.’‫״‬
(Aboth 3, 5.).
IX. The fourth part contains explanations of certain passa
in a poetical style ; but their intention was not that every one should
believe that this is the meaning of that passage, God forbid to think
that, and this is meant what the sages, blessed be their memorj ! said :
“The plain meaning of the passage is a thing in itself,” An example
of this part can be found In the Talmud (Taanith fol. 9a) where R.
Jochaiian said : “What Is meant by the passage (Deu. 14, 22.) Asser
Te’asser, Thou shalt truly tithe ? This is to mean : Thou shalt give
tithes in order that thou mayest become rich,” 5) as it is also explained
there what is meant by Ad-beili-Dal ? Raba b. Chama, in the name of
Rab said : “Untlll your lips will wear out saying enough.*‫ ״‬And think
not like those who do not grasp the real truth that every simple Derash
or so-called allegorial explanation of the passage uttered by the sages,
was handed over by tradition, Kke the principal parts of the Torah,
because the fact is otherwise; that the explanation of such passages which
do not involve either a dogma of a religious principle or any law of the
Torah, has no traditional bearing, but was explained by the authors,
merely according to their own knowledge and feeling. And many of

A s ie r means **tithe■,” Osher, '*rich.” Both are spelled alike.

 XII

them are used merely as figures of speech in a poetical style, or are

explained in that poetical form. Thus I have no doubt that when R. Joshua
said (Zebachim fol. 116.) regarding the sentence (Ex. 18, 1.) And
Jethro heard. What did he hear ? R . Joshua said, “the war of Ama-
lek.” 6) This is merely an opinion, not a tradition and his bringing
of evidence to support his opinion proves that it is so, for in a tradition
we need no evidence ; furthermore, the fact that all other sages differ
with him on this explanation proves this also. The same can be said
regarding‫ ־‬the explanation of (Ex. 15, 22,) And Moses caused Israel to
depart from the Red Sea, i. e., He caused them to do so by talking
unto them with soft words. And instances like this thou wilt find not
clear in the Talmud in numerous places, where they are constructed
in a poetical form. Only a fool or an ignorant person will dispute this.
They are constructed in different styles because each author has his
own taste and, as with other poets, each wrote after his own fashion.
X. The fifth part treats of such Derashoth or allegorical expl
nations as contain exaggeration like the one of (Pessacliim fol. 62.)
Mar Zutra said ; “Between Azel and Azel, 7) there aie four hundred
camel-loads of critical researches due to the presence of numerous
contradictions.” The first Azel is at the beginning of the verse and the
second is at the end, And Azel had six sons, and these are their names,
Azrikam, and Bacheru, and Ishmael, and She^aryah, and Obdiah, and
Chanan, all these were the sons of Azei. Even if we say, as some
others explain it, that this refers to the Azel of the next verst, it
still must be taken as an exaggeration ; for if in the whole book,
there would not be four hundrtd camel-loads of Derash explanation,
how then could there he that many in two passages only ? It must
be, therefore, as others say, an exaggeration. And this part will become
small after it will be subdivided into more parts as I shall do, for
exaggerations are employedin parts of stories, and stories are to be
divided into four respective parts. The first part consists of true
stories told for the purpose of deciding a question of law as to a
precedent, like the one : (Succah fol. 3) concerning him who is
sitting with his head and the greater part of his body within the Succah
but with his table iu the house. The academy of Shammai said it is
not proper and the academy of Hillel said it Is proper. The school

6 ) Ex IT, 8- 1 4 .
7 ) Two p a ssa g e s la C h ron icles 8 •
 xm

of Hillel appealed to the School of Shammai saying: “Did it not

happen that the elders of Shammai’s school and the elders of. Hlllel’s
school once visited R. Jachonan b. Haturani and they found him sitting
^vith his head and the greater part of his body ‫־‬within the Succah
but his table was within the house and they said nothing to him ?
Hence we have a precedent that makes it proper ?‫ ’״‬To which the
school of Shammai answered : “You cannot establish a precedent from
this incident, because they did say to him, Tf thou hast always been
accustomed to do so, then thou hast never fulflUed the commandment
of Succah.‫ ” ׳‬The same can be found in the treatise of Kethuboth and
in many other places.
XI. Secondly, for the purpose of drawing a moral as the one
(Vol. I, 122) “Always shall a man be as humble and calm as HlUel
and not so pedantic as Sammai. It happened once that a man laid a
wager with another, etc.,“ and Hillel did not become angry. The moral
that we may draw from this is that every man should try to Imitate
the character of Hillel and not become pedantic or angry even when
provoked ; for this is the best and most praiseworthy indication of
character. Many similar stories referring to this can be found In the
Talmud.
XII. Thirdly, in order to derive a religious principal as the one
(Taanith fob 31.) It happened once that Choni, the Ma’agel, was
requested to pray for rain. He drew a circle around him and said
“Sovereign of the Universe, Thy children have turned unto me, etc.’‫״‬
This story shows the stability of the firmly established faith that the
Lord listens unto the voice of His righteous servants and answers them
when they are in distress, as it is said (Deu, 4. 7.) For what great
nation Is there that hath gods so nigh unto it, as is the Lord our God’
at ali times that we call upon Him ? And it is also said through the
prophets (Is. 58, 9.) Then shalt thou call and the Lord will answer,
and also (Ps, 91, 15.) When he calfeth upon Me, I will answer him.
A similar story Is also told (Taanith fol 19) of Nakdimon b. Gurion.
XIII. Fourthly, to call attention to a miracle or some wonder-
ful incident, as the one (Yoma fol. S3.) concerning the story of R.
Meier, R. Juda and R. Jose, who were travelling on the road when
R. Meier guessed right regarding the honesty of the inn-keeper after
he examined the name and its meaning. The same can be found (Me-
gllah fol. 16.) R. Juda the Prince of the Exile sent to R, Oshfa, a thigh
cut from one of h!8 best calves, and a Jar full of wine. Whereupon
 XIV
the latter answered him, Thou hast fulfilled the commandment of
sending gifts to the needy. (Esther 9, 22.) Thereupon R. Juda sent
him the whole of the calf with three jars of wine. The latter in re-
turn sent him a message saying, "Rabbi, thou hast fulfiilled the custom
And of sending portions one to another.‫( ״׳‬Esther 9, 22). Other similar
incidents are recorded in the Talmud in great numbers, especially in
the treatise of Gittin. After glandng over the opinions expressed by
many on the fourth class of stories, it seems that every one belongs
to one of the former three groups, but when you consider them and
analyze them thoroughly thou wilt find they belong to a separate
group ; hence I placed them in a fourth division.
XIV. The second part of the stories consists of such stories as
did not astually occur but were seen in dreams ; they speak of them
as real stories, because they believed that no thoughtful man would
ever mistake them for real facts ; as the one (Vol. I, 24.) We are
taught (in a Baraitha) R. Ishmael said : "Once upon entering the
holy of holies, to prepare incense, I noticed etc.,” and many other
similar stories. And the same is true regarding certain stories in which
are mentioned the visions of the prophets, how God spoke to them,
and also the stories of demons. The thoughtless observer who, for the
sake of believing, thinks that these things occured exactly as stated
though the facts are contrary to common sense, in doing so, is both
foolish and ignorant of the laws of nature. For all the stories of
miracles, told by the sages, blessed be their memories, are stated
in language similar to that employed by the prophet, who told la
plain language whatever they saw in their visions, just as my father,
my teacher, blessed be his memory! explained it In "The Guide.”
XV. The third part consists of stories which actually occured,
but were exaggerated in the belief that no thoughtful man would mis-
take their meaning. And the sages admitted using such a style, as
they say (Tamid foL 29.) "The Torah spoke in exaggerated language,
the prophets spoke in exaggerated language, and the sages spoke In
exaggerated language ; the Torah — for it is said (Deu. 1, 28.) The
cities are great and fortified up to heaven ; the prophets — for it is
said (I King 1.) So that the earth was rent at their noise. The sages—
when they speak of the heap of ashes on the altar ; what the Mishuah
says (Ib.) in regard to the vine which stood at the entrance of the
Temple, and what they say concerning the curtain which separated
the holy of holies from the Hechal.‫ ״״‬These are but three instances In
 XV

the Mlshnah, but iu the Gema ra, they are numberless. An illustration
of this may be found (Megilia fol. 7b) : “Raba and R. Zeira were ban-
aueting together ; during the banquet Rabba stood up and slaughtered
R. Zeira. He craved to God for mercy and R. Zeira returned to life.‫״‬
The meaning of this is that Rabba beat R. Zeira and wounded him
so severely that the latter was at the point of death ; he uses the
term “slaughtered him‫ ״‬because it was severe, or it might have been
at the throat. And the word Achaye (made him return to life) means
he became well. The word is frenquently used for that meaning. 8)
Many similar stories are found in the Talmud.
XVI. The fourth part consists of stories which actually occur
but they are told in parable form so that not every one is able to under-
stand them, unless he understands the real interpretation of such
language. In some instances even an ignorant person will soon re-
cognize that the facts are exaggerated, but he will take in literally,
for the reason that he lacks a knowledge of the natural philosophy re-
quired to explain it. An Illustration of this can be found in Succah.
I have no desire to dwell at length upon this particular subject
X\TI. Thou shalt not wonder at the fact that the sages, blessed
be their memories I I n their researches, use the parable and riddle
word-style, and not plain, ordinary language ; this is due to the fact
that they themselves explain certain passages of the Prophets in that
style. See Berachoth, on the passage in which the sages explained it
in parable style although the prophets stated it in simple language as
if there were no other meaning to it. Here I wish to emphasize how-
ever that I do not mean that those passages have any other meaning
than that which the sages explained- If the style of the parable is
applied to the words of the prophets, how much more then should
this style be applied to the words of the sages which cannot be under-
stood in any other way ? And concerning this, my father, my teacher,
blessed be his memory ! has long ago called attention to this particular
fact in his “Commentary on the Mishnah.**
XVIII. And we found a place in Talmud where it is openly ad-
mitted that the sages spoke parable style and that their words should
not always be taken literally (Erubin fol. 63) ‘*A disciple of R. EUezer
decided a lawful question in the latter’s presence. R. Ellezer said to
his wife, Ema Shalom, T wonder if he will live through this year ?*
And he died during that year. ‘Art thou a prophet ?’ his wife asked
‫ רמ‬Sf^e II Kings 20, 7 and Isaiah S8, th at the word Ifi used for "becoming welL
 XVI
liiDi. The disciple's name and his father's name/' continued the Tal-
nmd» “were purposely mentioned, that we should not construe it as a
parable, but as a true fact." From this is clear that in many instances,
their words were not taken literally, but in parable form. Put this proof
in thy heart and let thine eyes watch it, for it is a wonderful thing as
well as important evidence. This was called to my attention by one of
my wise disciples and this last part of the narration is very much like
the second part, treating of the Derash or allegorlal explanations
(mentioned above). .They are both important parts, containing great
and wonderful events which could not be revealed to every one, and
they have therefore spoken in parable style. Finally thou shalt know
that there is one thing which thou must always remember which will
be of great help to thee in determining the exact meaning of the story—
namely, that many stories contain a mixture of all these parts, of true
stories, of parable, of dreams, etc. And if thou wilt attempt to explain
the whole in any particular form, either in plain form or in any other
way, thou wilt come to naught, an example of which can be found
In Chagiga and in many other parts of the Talmud, only I cannot dwell
upon it in detail because I am not allow'Cd to go too deeply into the re-
velation of such secrets. And I trust that the explanations I have
offered, will be sufficient for every thoughtful man ; and that hence-
forth it will be easy for every one to determine the exact part to which
every Derash belongs. And through this, he will avoid spreading evil
leports like the Karaites and the fools did upon the words of the sages,
blessed be their memories ; this will also prevent a man from going
to the other extreme of believing foolishly in every impossible thlag,
thus causing him to think that the sages reported impossible things
and things which did not exist, and in this way, finally leading him to
deny the existence of the Holy One, praised be He !
XIX. Behold this carefully, for it is a great pUlar and fortified
wall against such things.
And now come thou, blessed of God. Put this like a seal upon
thy breast and like Tephilin (Philactaries) between thine eyes.
Let this be an opening and an introduction for whatever thou
wilt read or hear in the future of any Derash or story and cast thy lot
among the true and virtuous scholars, but not among those who turn
things up-slde down and who walk foolishly after all nonsense.
And the Lord shall in His mercy lead you In the righteous path
so that thy feet shall walk straight in His chosen path. Amen.
 BERACHOTH ^ ‫ב ר כ ו ת‬
IIUIIIIIIIIIIIIIIlllilillJlllllfllillllllllUlliiillllllllH^

CHAPTER ONE ‫פרק ראשון‬

BOM what time on may we read the
F Sh’ma^ of the evening?* "From the
time the priests enter to eat their
Terumah^ ‫־‬a ntil the end of the first
‫ משעה‬.‫^^|אימתי קורין את שמע כערבית‬
‫שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד‬
watch,‫ * ״‬said E, Eliezer. But the other ‫סוף האשמורה הראשונה דברי רבי אליעזר‬
sages say ‫ ״‬Until m idnight/‫ ׳‬and Rabban
Gamaliel says ‫ ״‬Until the appearance of the
‫וחכמים אומרים עד חצות רכן גמליאל‬
morning star.‫ ״‬I t happened that the sons ‫אומר עד שיעלה עמוד השחר• מעשה ובאו‬
of Eabban Gamaliel came [very late at
night] from a banquet and told Babban Ga- ‫בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינר את‬
maliel that they had not yet read the Sh’m ’a,
whereupon he said to them : ‫ ״‬If the morning ‫ אמר להם אם לא עלה עמוד השחר‬.‫שמע‬
star has not yet appeared you must read it.” .‫חייבין אתם לקרות‬
(Gemara) Let us see: when do the priests
enter to eat the TerumaJi ? Is it not when
the stars appear? Let then the Mishnah say; ‫גט׳ מכדי נהנים אימת קא אכלי בתרומה‬
“From the time the stars appear!” In using ‫משעת צאת הנרכבים ליתני משעת צאת‬
this expression, he lets us hear something
bytheway; namely, that with the appearing of ‫הכוכבים מלתא אנב אורחיה קא משמע לן‬
the stars, the priests are allowed to eat their
Terumahf because the forgiveness-offering ‫כחגים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת‬
[which will be brought on the morrow] is not .‫הכוכבים והא קמ״ל דכפרה לא מעכבא‬
a hindrance, as we have been taught; *'And
when the sun hath set, he shall he clean (Lev. ‫כדחניא )ויקרא כב( ובא השמש וטהר ביאת‬
22, 7.) i. e., the waiting for the setting of
the sun prevents him. from eating the Tern• ‫שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו‬
mah, hut not his forgiveness-offering.‫״‬
(Ib. i)) B. Jose said: "Twilight lasts as .‫םעןכבתו מלאכול בתרומה‬
long as a twinkling; this one comes and that
one goes, and it is impossible to determine its ‫)ע״ג( א״ר יוסי בין השמשות בהרף עין זה‬
exact time ‫״‬
(Fol. 3a) ^TJntil the end of the first : ‫נכנם וזה יוצא וא״א לעמוד עליו‬
watch,” said E. Eliezer. Let ns see: with
whom does B. Eliezer agree ? If he hold that
the night is divided into three watches, then ‫י ג( עד סוף האשמורה דר״א מאי קסכר‬1‫)ד‬
let him say "until the end of the fourth ‫‘ ר״א אי קסבר ג׳ משמרות הוי הלילה ליטא עד‬
hour” ; and if he hold that the night is divided
into four watches, then let him say ‫ד' שעות ואי קסבר ד׳ משמרות הוי הלילה‬
"U n t i l t h e e n d o f t h e t h i r d
h o u r ? ‫ ״‬He holds indeed that the night has ‫לימא עד ג׳ שעות לעולם קסכר ג׳ משמרות‬
^ ♦Tjie treaHse S e ra d h o ih treats of nonedlcilons and prayers.
1) The <?0nsist3 of three sootlana; (tDeu. 6, 4-9,), V ‫ י‬h (ly a (Ib, 11, 12-22.) and V a y o m e r (Num,
15, 27, 41.) The term Sh^m^d refers also to the tw o BenedioMons before tho smd tke tvro Benediction® after
i t / It is called from the word with which it begins.
2) The Mishnah begins with the evetuing following it3 Biblical order: W h e n th o u U e th d o w iij a n d
ic h e n th o u r is e t h up (Ben. 6, 7)^ or as at the creation: A n d i t w a s e v e n in g a n d iX w a s m o r n in g (Gen. 1, 5).
a) offering.— ^Priests who were rttnally unclean wore to tv o m the too saoeiMiotal food until
iUtay bathed theinjseirves ia the eveMng {^Lev. 22, 6-7),
*) See hot®5.
 ‫כרכות‬
three watches, but he intends fo inform us ‫הוי הלילה והא קמ״ל דאיכא מהזמרות ברקיע‬
that just as there exist watches in Heaven, so
there exist watches here on the earth j as we ‫ואיכא משטרות בארעא דתגיא ר״א אומר‬
are taught that E. Eliezer says: ‫ ״‬Three
watches has the night; and at the beginning ‫שלש משטדות הוי הלילה ועל כל משמר‬
of every watch the Holy One, praised be H e !
aits and roars like a lion, as it is said ‫ומשמר■*יושב הקכ״ה ושואג כארי שנאמר‬
(Jer. 25, 30.) The Lord will roar from Hea-
ven on high and from His holy dwelling shall ‫)ירמיה כ״ח( ה׳ ממרום ישאג וממעון קדשו יתן‬
He give forth Hts voice. Verily, He will
roar over His habitation. And the divisions
‫קולו שאוג ישאג על נוהל ופימן לדכר משמרה‬
of the night are recognized by these signs: .‫ראשונה חמור נוער• שניה כלבים צועקים‬
In the first watch the ass brays; in the second
the dog barks; and in the third the baby ‫שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת‬
nurses from its mother"s breast and the wife
converses with her husband/’ ® ‫ מאי קחשיב ר״א אי תחלת‬.‫עם בעלה‬
How does E. Eliezer arrive at these con-
elusions? Does he apply the signs to the be- ‫משמרות קחשיב תחלת משמרה ראשונה‬
ginning or to the end of each watch? If he
applies his signs to the beginning of each ‫פימגא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות‬
watch, then it is unnecessary to have a sign
for the first, as nightfall itself is a sufficient
‫קחשיב סוף משמרה אחרונה סימנא למה לי‬
indication for it! If, however, he applies his ‫יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה‬
signs to the end of each watch then the sign
for the last is unnecessary, for the dawn is ‫ותחלת משמרה אחחנה ואמצעית דאמצעיתא‬
then sufficient! He applies his signs to the
end of the first watch, the beginning of the .‫ואי בעית אימא כולהו סוף משמרות קחשיב‬
last and the middle of the second. And if
you please, you may say that he applies Ms ‫וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה‬
signs to the end of each watch. In answer ‫למקרי ק״ש למאן דגני כבית אפל ולא ידע זמן‬
to your question as to the necessity of a sign
for the last, I say: I t is necessary for a man ‫ כיון דאשה מספרת עם בעלה‬.‫ק״ש אימת‬
who sleeps in a dark place and does not know
the time for reading the S h W a; as soon as he ‫ אמר‬.‫ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי‬
hears the wife conversing with her husband,
and the baby nursing from its mother’s ‫רב יצחק בר שמואל אמר רב ג׳ משמרות הוי‬
breast, he may begin to read the Sh’m’a.
E. Isaac b. Samuel in the name of Eab
‫הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב״ה‬
eaid: *‫ ״‬Three watches has the night and at ‫ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם‬
the beginning of everj' watch the Holy One,
praised be H e ! sits and roars like a lion and ‫החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי‬
says *Woe to the children that because of
their sins I have destroyed my edifice, and : ‫אח כני לבין העוברי כוכבים‬
burned my Temple, and exiled my children
among the heathens/ ‫״‬
' We are tanght that E. Jose says: ‫ ״‬Once ‫תניא א״ר יוסי פעם אחת הייתי מחלף‬
upon a time i was walking on a road and I ‫בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות‬
entered one of the mins of Jerusalem to
pray. Elijah, blessed be his memory! came ‫ירושלים להתפלל ובא אליהו ז״ל ושמר לי על‬
and watched me at the door until I finished
my prayer. After I had finished, he said to ‫הפחח עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי‬
me: "Shalom, (peace, unto thee), my teacher/
to which I answered, ^Shalom, my teacher ‫תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו‬
Acoordl’D'g !to tmoflst (5 ‫י‬001‫מ‬0‫ומ‬6‫ו‬1.19.‫(׳‬:0‫ת‬ffhe n if ) h t refers to •exile, ’w^'i'Ch is dark night to Israel, the 5
flfflffftrenrt watolie® an!d ‫׳‬their res^ecttve signs are the dark periods of Israel's exile and eulteriikigB # th© Holy O rt
nITors» ‫׳‬manttefr with M© people. A^lll !altcullar stories are to toe Interprated in the *

and my guide ‫' ״‬My eon/ said he^ 'why did
you enter this ruin?’ ‘To pray/ I replied.
'You could have prayed on the road ?‫ י‬he said
‘I was afraid lest I be interrupted by travel-
ers.^ 'You should then have prayed a short
prayer/ * From this conversation^ I eon-
eluded three things: F irst: I t is not safe to
enter a ruin. Second: One is permitted to
pray on the road, and th ird ; A man on the
road [having no place to pray] has the priv-
ilege of saying a short prayer. He then said
to me: n i^ a t voice did you hear in this
ruin '1 heard/ I replied, 'a Bath-Kol (heaT-
enly voice) which coos like a dove, saying,
*Woe to the children that because of their
sins I have destroyed my edifice, burned my
Temple, and exiled my children among the
heathens.* 'My son,’ said he again, '[ I swear]
by your life and the life of your head, that
this occurs not only at that particular timei,
hut thrice daily; furthermore, every time
Israelites enter the Synagogues or places of
learning and answer Let His great name he
praised, the Holy One, praised be He! nods
His head, ‫ ’ י‬and says, ‘Happy is the king
thus praised in his own house, but what avai-
leth it a father who hath exiled his children
among the heathens? Woe to the children
who have been exiled from their father’s
table!” ’
Our Kahbis have tau g h t: For three reasMia
shall no person enter a ru in ; because of sua-
picion (of an immoral intention); because
the ruin may cave in ; and on account of
demons (dvrelling in ruins),
{Ib. b) Our Fabbis have taught; "The
night has four watches,” so says Eahbi. B.
Nathan says "Three.” What is B. Nathan’s
reason? I t is ’w ritten (Judges 6, 19.) A nd
Qidon, and the hundred men that were with
him, came unto the edge of the camp in th e
beginning of the middle watch. And we are
taught that Tichon (middle) cannot be used
unless something preceds and something fol‫־‬
lows it. But Rabbi disputes this and says
that "by the middle is meant one of the two
middles.” R. Nathan says; "Is it then writ-
ten one of the middlesf Behold! I t is writ-
ten the middled* What is Rabbi’s reason?
R. Zerika in the name of R. Ami, who speaks
in the name of R. Joshua ben Levi, said:
"One passage says (Ps. 119, 62.) A t midnight
do I consianily rise to give thanhs unto Thee,
etc., and another passage says (Ib.ib. 148.) M y
A fihoivt for rt)(h<b9e tmable *o
7) T1101‫ ׳‬rftfei'ftnice to 1b 1a2(way» n1iaJd« methajpiorl-ciajlly, aytmlbofliloalfy, or by per»cmifi0 flrf;io11.
‫עיז יע?ב‬
‫ אמר לי בני מפני מח‬.‫שלום עליך רבי ומורי‬
‫נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל‬
‫אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו‬
.‫מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרכים‬
‫אמר לי היה לך להתפלל חפלה קצרהי באותה‬
‫שעה למדתי ממנו ג׳ דברים למדתי שאין‬
‫נכנטין לחורבה ולמדתי שמתפללין בדרך‬
.‫ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל חפלה קצרה‬
‫אמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו אמדתי‬
‫לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת‬
‫אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי ביתי ושרפתי‬
‫ אמר‬.‫את היכלי והגליתי את בני לבין העכו״ם‬
‫לי בני חייך וחיי ראשך לא שעה זו בלבך‬
.‫אומרת כך אלא בכל יום ויום ג״פ אומרת בך‬
‫ולא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנםין לבתי‬
‫כנסיות ולבתי מדרשות ועונץ יהא שמיה‬
‫הגדול מכורך הקב״ה מנענע ראשו ואומר‬
‫ ומח‬.‫אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך‬
‫כךים ואוי‬5‫לו לאב שהגלה את בניו לבין הן‬
: ‫לחם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם‬
p‫ת״ר מפני שלשה דברים אץ גכגם‬
‫לחורבה מפני חשד ומפני המפולת רספני‬
J‫מזיקין‬
.‫)ע״ב( ת״ר ד׳ משמרות הרי הלילה דברי רבי‬
‫רבי נתן אומר שלשת מ״ט דר׳ נתן דכתיב‬
‫)שופטים י׳( ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו‬
‫בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה תיא‬
‫אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה ורבי‬
‫מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות‬
‫ור' נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות‬
‫ ט״ט דרכי א״ר זריקא א״ר אמי‬.‫תיכונה כתיב‬
(‫אמר ריכ״ל כתוב אחד אוטר )תחלים קיט‬
‫חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך‬
‫ קיט( קדמו עיני‬0» ) ‫וכתוב אחד אוסר‬
lb# prarw.
 ‫ברכות‬
ty&s are awake before ike night watches. How ‫זםרות הוי הליילח‬5‫«שורוח הא כיצד ד׳ כד‬8^‫א‬
is this possible? A t midnight; because
The night is divided into four watches, ‫תן פכר לה כר׳ יהושע דחנן ר׳ יהושע‬2 ‫ור׳‬
[midnight is therefore after two watches,]”
But E. Nathan explains it by the statement of ‫אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד‬
E, Joshua; as we are taught that E. Joshua
says; ‫ ״‬I t is the custom of kings to rise on the ‫בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו‬
third hour of the day. [i. e.,, six hours of the ‫לה שתי משמרות רב אשי אמר משמרה ופלגא‬
night and two hours of the day together
make two ni‫ ״‬ht watches of four hours each]. : ‫נטי משמרות קרי להו‬
E. Ashi said: ‫ ״‬One watch and a half are also
called watches (plural).” ‫וא״ר זריקא א״ר אמי אמר ריכ״ל אין‬
Another thing said E, Zeiika, in the
name of B. Ami, who speaks in the name of ‫אומרין כפני המת אלא דבריו של מת א״ר‬
B. Joshua b. Levi: ‫ ״‬In the presence of the
dead it is not proper to speak of anything ex- ‫אבא בד כהנא לא אמרן אלא כד״ת אבל מילי‬
cept things concerning the dead,” E. Abba b. ‫דעלמא לית לן בה ואיכא דאמרי א״ר אבא בר‬
Cahana said: ‫ ״‬This refers only to affairs of
the Torah, hut worldly affairs do not mat- ‫כהנא לא אמרן אלא אפי׳ בד״ת וכ״ש מילי‬
ter.” But some say that E. Abba b. Cahana
said: ‫ ״‬This refers to affairs of the Torah and :‫דעלמא‬
even more positively to worldly affairs.”
I t is written (Ps, 119, 62.) A t midnight ‫חצות לילה אקום‬ ‫כתיב )״חלים‬
do I constantly rise to give thanks unto Thee.
Did David rise at midnight? Behold! He ‫להודות לך וכי דוד כפלגא דליליא הוה קאי‬
arose at the beginning of the night, for it ia ‫מאורחא הוה קאי דכתיב )׳־ים( קדמתי כנשך‬
said, (Ib. ib, 147.) I came before thee in the
twilight of night. And how do we know that ‫ ומאי משמע דהאי נשך אורתא הוא‬.‫ואשוע‬
the meaning of Neshef is the beginning of
night? For it is written (Pr. 7, 9.) In the ‫דכתיב )מעלי ז( בנשך בערב יום וגו׳ אמר רבי‬
Neshef, in the evening of day. E. Oshiya said:
‫ ״‬Thus [said David], never passed half a ‫אושעיא דוד הכי קאטר מעולם לא עבר עלי‬
night in sleep,’ ” R. Zerika said: “Until mid- ‫חצות לילה כשינה רבי זירא אמר עד חצות‬
night he slumbered like a horse, ®thereafter
he strengthened himself [fought sleep] like a ‫לילה היה מתנמנם כסום מכאן ואילך היה‬
lion.” E. Ashi said: ‫ ״‬Until midnight he was
engaged in the study of the Torah; after that ‫מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה‬
[he spent his time] in songs and praises.”
And do you say Neshef means the beginning ‫היה עופק בדברי תורה מכאן ואילך כשירות‬
of night? Why do we find it used as the ‫ ונשך אורתא הוא נשך צפרא הוא‬.‫ותשבחות‬
dawn of morning ? For it is written (I. Sam.
30, 37.) And David smote them from the ‫דכתיב )ש״א ל( ויכם דוד מהנשך ועד הערב‬
Neshef even unto the evening of the next day.
Is it not meant from morning until evening? ‫למחרתם מאי לאו מצפרא ועד ליליא לא‬
‫ ״‬Nay, from evening to evening.” If so, then
let it be written Me-haneshef A d Haneshef or ‫ אי הכי לכתוב טהנשך‬.‫מאורתא ועד אורתא‬
instead of Me-ha'ereb Ad Ha'ereb! [Why are ‫ אלא אמר‬.‫ועד הנשך או מהערב ועד הערב‬
the two words Neshef and Dreh, used for the
same idea?] says Raba, “Neshef ‫רבא תרי נשפי הוו נשך ליליא ואתא ימטא‬
means originally, ‘The transition of anything
hence, night ends and day comes, the day ‫נשך ימפא ואתא ליליא• ודוד מי הוי ידע‬
ends and night comes.” But how did David
know the exact time at midnight? Behold! ‫פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוי‬
I f Moses OUT teacher did not know it, for it
is written (Ex. 11, 4.) Thus hath the Lord ‫ידע דבתיב )שמום יא( כה אמר ה׳ כחצות‬
1) Se« SnccaH Fol. Sfib.
 ‫עין י ע ק ב‬
said, about midnight, etc. Why [does he ‫ מאי כחצות אילימא דאמר ליה‬/‫הלילה רגו‬
come to say] about midnight f Should we say
that he was told so by the Holy One, praised
be H e ! Is there any possibility 01 God being ‫הקב״ה כחצות ומי איכא ס&יקא קמי שמיא‬
in doubt? We must therefore explain it
that Moses was told A t midnight [as it really ‫אלא דאמר לו למחר בחצוח כי השתא ואחא‬
happened] ; but Moses [on his own recogni&‫־‬
ance] said About midnight; consequently we ‫איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד‬
infer that Moses was in doubt. And how did
H arid know it ? David had a sign [which in- ‫ )סנזזירי! ®י? א׳( דוד סימגא הוה‬.‫ ידע‬,‫הוד‬
dicated the exact time at midnight to him],
for B. Ghana b. Bizna said in the name of B, ‫ליה דאמר רב חנא כר ביזנא אמר ר״ש חסידא‬
Simon the Pious that; a harp was hanging
over David's bed and, as soon as midnight ar- ‫כגור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון‬
rived, a northerly wind hlew in upon the
strings of the harp and caused it to play- ‫שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבות בו‬
Thereupon, David arose and studied the
Torah until dawn. At dawn the sages of Israel ‫ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד‬
visited David and said to h im : ‫ ״‬Our Lord, 0
King 1 Israel, thy people need a living!" “Go ‫ וכיון שעלה עמוד השחר‬.‫שעלה עמוד השחר‬
and support yourselves by dealing with one
another,‫ ״‬replied David. “But," said they, *'a ‫נכנסו חכמי ישראל אצלו ואומרים לו אדונינו‬
handful does not satisfy the lion nor can a
pit be filled with its own earth ! [i. e., a com-
munity cannot live on its own resources] " ‫המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להש‬
Whereupon David said to them : “ Go ye and
stretch your hands out as a band [of war- ‫לכו ויתפרנסו זח מזה אמרו לו אין הקומץ‬
xiors]. Immediately they held counsel with
Achi'tophel and took advice from the San- ‫משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו‬
hedrin and inquired of the Urim and Turn-
mim. ‫אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד מיד יועצים‬
B. Joseph said: 'TVhat is the passage
[that refers to this] ? I t is written ( I Chr. ‫מאחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים‬
27, 34.) And after Achi'tophel (came) Joho*“
yada, the son of Benafyahu, and EhyaHhar, ‫ אמר רב יוסך מאי קרא דכתיב )דה״א‬.‫וחומים‬
and the captain of the hinges army was Joab,
i. e .,'Aehi'topheP is the adviser; as it is said ‫«( ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר‬
( I I Sam. 16, 23.) A nd the council of Achi*•
iophelj which he counseled in those (Pol. 4a) ‫ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא‬
days was as i f a man had ashed advice of
the word of God; *Jehoyada the son of Bena’- ‫ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים‬ (‫)ימ״בטז‬ ‫אוטך‬
yahu/ refers to the Sanhedrin; ^Ebyathax'
refers to the Urim and Tummim; as the pas- ‫ יהוידע‬.‫החם מאשר ישאל איש כדבר האלהים‬
sage said (Ib. 80, S3.) And Bena’yahu, the
son of Jeho'yada was over the Kareiihi andi ,‫בן בניהו זה םנהדרין אביתר אלו אורים ותומים‬
Peleiihi. But why are the Sanhedrin called ‫וכן הוא אומר )שם ב( ובניהו כן יהוידע על‬
^Kareithi Because they cut their words dear-
ly; and *Peleithi?' Because their acts were ‫ ולמה נקרא שמם כרתי‬.‫הכרתי ועל הפלתי‬
wonderful [predestined]. And why was the
name Urim given to the stones? ‫פלתי‬ ‫דבריהם‬ ‫שכורתים‬ ‫כרתי‬ .‫ופלתי‬
Because they enlightened their words; 'Turn-
mim?' Because they finished their words.' ‫ואחר כך שר צבא‬ .‫דבריהם‬ ‫שמופלאים‬
9) Bee Hieiit pamgmpli in reference to niamaeSp
10> ICluig or ihe ‫>ןסס>ן‬10 ‫׳‬wamted to know the *afth of some natlonetl undertaklngr the High-Prleait clad
tomsdlf la the Urim and Tumcoim and letters of the Alpliahet ’Wblch were eat In the Ophed '?dtlh pi^eofoue
became llluminatad. The reading of thooo !©ttero ©avc fihe aasfwer. ^See Tofom Fol. 73t A< B.
6 ‫ברבות‬
And after they applied ‫־‬to Joab, the ‫ אמר רב יצחק בר אדא מאי קרא‬.‫למלך יואב‬
idng’s c a p tain /’
E. Isaac b. Ada sa id : ‫ ״‬What biblical pas- ‫)חהלים « ( עורה כבודי עורה הנבל וכנרר‬
sage relates to this ? [T h at the harp
Tvas hanging oyer David's bed■] Awalcet my ‫ר׳ זירא אמר משה רבינו‬ .‫אעירה שחר‬
spirit, awake! m y psaltry and harp; I will
wake up the morning dawn! (P3. 57, 9 ) / ’ ‫מידע הוה ידע ודוד נמי הוה ידע וכיון‬
E. Zera said: “Moses, our teacher, kne‫־‬w .‫דדוד הוה ידע כנור ל״ל לאתעוריה משנתיה‬
very vrell [the exact time at m idnight] and
so did David; the harp was used not to ‫וכיון דטשה הוה ידע ל״ל למימר כחצות‬
tell him the time at midnight, but to awaken
him from sleep. The reason for Moses' state- ‫משה קסבר שמא יטעו 'אצטגניני פרעה‬
m ent About midnight is that he feared lest
the astrologers of Pharaoh m ight err in the ‫דאמר‬ ,‫והיינו‬ ‫הוה‬ ‫בדאי‬ ‫משה‬ ‫ויאמרו‬
tim e and would afterwards say th at Moses
Hed; as the m aster has said, TJse thy tongue ‫מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה‬
to say, I do not know lest you be fovmd miS’
taken and deceived!'" ‫ותאחז רב <דטי אמר בפלגא אורתא דתליפר‬
R. Ashi said: “The time when Moses
spoke was m idnight (between the thirteenth ‫נגהי ארביסר הוה קאי וה״ק משה לישראל‬
and the fourteenth day of Nisan) and thus
he said to Pharaoh: *'The Holy One, praised ‫אמר הקכ״ה למחר כחצות הלילה כי האידנא‬
be He [ said, *To-morrow, a t this time, will I
: ‫אני יוצא בתוך מצרים‬
go out in the midst of Egypt.' ”
[ I t is written] (Ps. €6, 1.) A prayer o f ‫)תחלים טי( לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני‬
David, preserve m y soul, for J am pious. R.
Levi and R. Isaac both explain this passage. ‫רבי לוי ור׳ יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני‬
One said: “ Thus said David before the Holy
One, praised be H e! *Sovereign of the uni- ‫הקב״ה רבש״ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח‬
verse, am I not pious? Whereas all the
kings of the east and west sleep until the ‫ומערב ישנים עד ג׳ שעות ואני חצות לילה‬
third hour of the day, I rise at midnight to
praise T hee.'" And the other sa id : **Thus said ‫לפני‬ ‫ ואידך כך אמד דוד‬.‫אקום להודות לך‬
David before the Holy One, praised be H e!
*Sovereign of the universe, am I not pious, ‫הקב״ה רכש״ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח‬
whereas all the kings of the east and west sit
companies in their glory, my hands are soiled ‫ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני‬
in blood, membraneous-bag and after-birth in
order to decide questions pertaining to family ‫ידי מלוכלכות בדם ובשפיר רבשליא כדי לטהר‬
life; and moreover, whatever I do, I first
consult Mephi-bosheth my teacher, saying to ‫אשה לבעלה ולא עוד אלא שכל מה שאני‬
h im : Mephi-bosheth my teacher, have I prop-
erly convicted? Have I properly acquitted?
‫במפיבושת רבי ואומר לו‬ ‫עושה אני נמלך‬
Have I properly declared pure ? Have I prop- ‫מפיבושת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה‬
erly declared impure? And I da not feel
degraded [asking th is ] ." ' E . Joshua, the .‫זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי‬
son of Ide, said: “ What is the Biblical pas-
sage [th at refers to this] ? I t is written ‫אמד רב יהושע בדיה דרב אידי מאי קרא )שם‬
(Ps. 119, 46.) A nd I will speak of thy testi-
mony before kings and will not he ashamed’^ .‫יט( ואדרבה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש‬5
W e are taught th a t Ms name (David's
teacher) was not MepM-bosheth b u t Ish- ‫תנא לא מפיבושת שמו אלא איש בשת שמו‬
!!}Tlio le tte r Chof when prefixed ■to tlie word t* • tlie tneaning 0 4 ujcg *!‫ !א‬about. I t 11ib>e1rQ£0M
here ‘*lAko
f ‫עיז יעקב‬
bosheth. Why he called Mephi-bosheth? ‫ולמה נקרא שמו מפיכושת שהיה מבייש פני־‬
Because he insulted David during Halachic
discussionstherefore^ [because David hum-
bly accepted these reproachesJ David was re- .‫דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב‬
warded and Kilab came forth from him and E,
Jochanan said; “H is name was not Kilab
but D aniel; why then was ho called Kilab ? ‫ואמר ד' יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמז‬
Because he reproached Mephi-bosheth in mat-
ters of H alacha/* and concerning him ‫ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני‬
(K ilab) Solomon ,said in his wisdom (P r.
S3, 15.) M y son, if thy heart be wise, m y
heart shall rejoice, even mine. And it is also ‫מפיבושת בהלכה ועליו אמר שלמה בחכמתו‬
said (Ib. 27f 11.) Become wise, my son, and
cause m y heart to rejoice that I may give an ‫)משלי כג( בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני‬
answer to him that reproacheth m ef’
Why, did David call himself pio‫י‬as? Is
it not written (Ps. 27, 13.) Unless I had to ‫ואומר)שםכיז<חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי‬
see the goodness of the Lord in the land of
lifCj and we are taught in the name of E. ‫ ודוד חיכי קרי לנפשיה חסיד והא כתיב‬.‫דבר‬
Jose, ^‘Why is the word Lulei (unless) dot-
ted? David said before the Holy One,
praised be H e ! ^Sovereign of the universe, I ‫)תחלים כז( לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ‬
assuredly tru st in Thee, knowing th at Thou
wilt properly reward the just when the time
shall come [in the future world], hut I doubt ‫חיים ותנא ■משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא‬
whether I shall have a share in them,’
[Hence we infer th a t David did not consider ‫אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע מובטח אני בך‬
himself a pious m an.]” H e was afraid be-
cause of the sin, as E. Jacob b. Ide said; for
E, Jacob b. Ide raised the following contra- ‫שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא‬
dictory question: is w ritten (Gen. 28,
15. ) A nd behold, 1 , {God) ann with thee,
{Jacob), and will keep thee withersoever .‫אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו‬
thou goeth. And it is w ritten (Ib. 33, 8.)
A nd Jacob was greatly afraid and he felt ‫שמא יגרום החטא כדרבי יעקב כר אידי דרבי‬
distressed. [Why was he afraid after the
Lord promised to be with him?] Jacob said; ‫והנה‬ (‫יעקב בר אידי רמי כתיב )בראשית כח‬
‘Perhaps there is some cause of sin which will
prevent the fulfillment of His promise;’ as
we have been tau g h t; ‘I t is said (Ex. 15, ‫אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב‬
16. ) T ill thy people pass over, 0 Lord, till
this people pass over, which Thou hast pur^ ‫)שם לב( ויירא יעקב מאד אטד שמא יגרום‬
chased. T ill thy people pass over, 0 Lord;
refers to the first entrance, [into the land of
Is ra e l]; T ill this people pass over w h ic h ‫החטא כדתניא )שמות טי( עד יעבור עמך ה׳‬
Thou hast purchased; refers to the second
entrance [in the days of Ezra]. Eiom ‫ עד יעבור עמך ה' זו‬,‫על יעבור עם זו קנית‬
this, declared the sages, it can be inferred
that Israel was to he brought in [into the
‫ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה‬
land of Israel] during the days of Ezra
by the same miracles through which they
entered the first time, in the days of Joshua ‫שניה מכאן אמרו חכמים ראויים היו ישראל‬
42 ) ^ephi, m©a‫־‬ning ‫'״‬ouft of th& ; Boseth, causes isliam o/‫״‬
13) See II Sam. 3, 3 ■and 1 Ohr. 3, 1.
1 4 ) K i h meaning ''of all‫ ; ״‬A b , ‫״‬fatlior1 } ‫ ״‬e.> tlie of a ll in 1 5 ). Tho word LuM U doittftd
aecardin^ fcotiho ^‫־‬es30‫־‬P&.
16 ) See Eara 1 3 ‫־‬.
 <8 ‫גג ר כ ו ת‬ ‫ח‬
ben Hun, but Israelis sins prevented the fui‫ליעשות להם נם בימי עזרה כדרך שנעשה‬ ‫־‬
fillment of this.
(Ib. b) We are taught: The sages made : ‫כימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא‬
a fence to their words [to protect their or-
dinances], lest a man coining from the field
in the evening, would say: *‘I will go home, ‫)ע״ב( תניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי‬
eat a little, drink a little, and sleep a while
and then I will read 8h"m'a and pray the
evening service/^ In the meantime he will fall ‫שלא יהא אדם בא מן השדה כערב ואומר אלך‬
asleep and sleep through the whole night
without having read the S h ’iu'a or prayed. ‫לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן‬
But [in order to prevent this they say:] “A
man coming from the field in the evening
shall enter the synagogue, and if he be accus- ‫קיטעא ואה״כ אקרא ק״ש ואת&לל וחוטפתו‬
tomed to read the Scripture, let him do so; or
if he be able to study traditional law, let him ‫שינה ונמצא ישן כל הלילה אבל אדם בא מן‬
do that. After this, he should read the Sh/ni'a
and pray; then he can eat his meal and recite
the Aftermeal Benediction, He who transgres- ‫השדה בערב נכנם לבהכ״ג אם רגיל לקתת‬
ses the words of the wise, deserves the pen-
alty of death.” Why does the Baraitha use the
expression here that “He who transgresses the
‫קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא ק״ש‬
words of the wise is worthy of the penalty
of death,” and not nse it in any ‫ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על‬
other place? If you wish, you may say,
because here the force of sleep puts him be-
yond his own control [and if he is not strong-
‫ מאי שנא בכל‬.‫דברי חכמים חייב מיתה‬
ly warned against it, he may transgress the
command even though he really desires to ‫דוכתא דלא חייב מיתה ומאי שנא הבא‬
fulfill i t ] ; and if you please, you may say,
because it is the intention [of the Baraitha] ‫דקתגי חייב מיתה• איבעית אימא משום‬
to reverse the opinion of those who say that
the evening service is only optional it tells ‫דאיכא אונם שינה ואי בעית אימא לאפוקי‬
us, therefore, [by its warning,] that it is ob-
ligatory.
‫ אמר‬.‫מט״ד תפלת ערבית רשות קמ״ל דחובה‬
The master said [above] : “He reads the
Sh'm^a and prays (the evening service)”
This is in support of [the view of] E. Jo-
‫מר קורא ק״ש ומתפלל מסייע ליה לר' יוחנן‬
chanan, who was accustomed to say:
'WiHio is sure to have a share in the world ‫דאמר ר״י איזהו כן עולם הבא זה הסומך‬
to come? He, who, immediately after the
benediction of Qeula, says the prayer of the ‫גאולה לתפלה של ערכית רבי 'הושע כ״ל‬
Eighteen Benedictions at the evening ser-
viee.” E. Joshua b. Levi said: *‘The Bight-
een Benedictions were ordained to be said in ‫אומר תפלות באמצע תקנום במאי קא מיפלגי‬
the middle,”^®On what do they base their dif-
ference of opinion? If you please, you may ,‫איבעית אימה קרא איבעית אימה סברא‬
say on a Biblical passage, and if yon please,
you may say on common sense. As to ‫איבעית אימאי סברא דרבי יוחנן סבר גאולת‬
reason, E. Joshua holds that the redemption
(of Egypt) commenced on the evening (to-
wards the fifteenth of Nisan) although the ‫מאורתא נמי הוה אלא גאולה מעלייתא לא‬
1T> A foT redetnrptlon t t e Bigbtem Benediotloti©.
18) Beftween th« momtiig th at of the CTreuing, hence the evening pvay^er of the Eighteen Ben^iotione
coTiiies and thefn coanes the evenlug with the benedlotlouK of the
9 ‫עין י ע ק ב‬ ‫מ‬

real redemption did not take place until the ‫הוי אלא עד צפרא ורבי יהושע ב״ל סבר כיון‬
morning‫׳‬, [therefore the G6~ula which indi-
cates the redemption should be said irame-
diately before the Eighteen Benedictions in ‫דלא הוי אלא מצפרא לא הוי גאולה מעלייתא‬
the eyening also]; but B. Joshua b. Levi
holds that as long as the real redemption
did not take place until the morning then
the redemption of the evening matters little. ‫ואי בעית אימא קרא ושניהם סקרא אחד‬
As to the Bihlieal passage they differ in the
interpretation of the passage. (Deu. 6, 7.)
A nd when thou lieih down, and when thou ‫בשכבך ובקומך רבי‬ (‫)רבדים י‬ ‫דרשו דכתיב‬
riseth up, (referred to S h W a ). E. Jochanan
holds: “We compare Lying down [at eve-
ning] to arising [in the morning] for the ‫יוחנן פבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה‬
reason that ]ust as the reading of the S h ’rria
in the morning comes before the praj^er, so,
in the evening, the reading of the Sh'mfa ‫ק״ש ואח״ב הפלה אף שכיכה נמי ק״ש ואחד‬
conies first also, and then the prayer of the
Eighteen Benedictions.” B. Joshua holds:
“We compare the reading of the Sh’n ia ‫כך תפלה רבי יהושע כ״ל סבר מקיש שכיבה‬
when lying down to the reading of the
Sh'm'a when arising, for the reason that just
as in the morning the 8h*m’a 18 read ‫לקימה מה קימה ק״ש סמוך למטהו אף שכיבה‬
close upon rising so is the SVm*a of the
evening read just before lying down.”
The following objection was raised by Mar
b- Babina: “We have learned (in a Mishnah) ‫נמי ק״ש סמוך למטתו מתיב מר בריה דרבינא‬
*In the evening, he says two benedictions be‫״‬
fore the 8h"m’a and two after the 8h*m’a / I f ‫בערב מברך שהים לפניה ושתים לאחריה ואי‬
the Eighteen Benedictions should be said im-
mediately after Ge-ula, then the Benedictions
of Hash-ld-lenu, prevents his having the ‫אמרה בעי לסמוך הא לא קא סמך גאולה‬
Ge-ula, (the first one after Sh’^m’a) closely
after the Eighteen Benedictions?” Since the
Eabbis ordained that Hash-hi-henu is to be ‫לתפלה דהא בעי למימר השכיבנו אמרי ביון‬
said [between Ge-ula and the Eighteen Ben-
edietions] then it is considered as one long
benediction; for if we do not say so, then in ‫דתקינד רבנן השכיבנו כגאולה אריכהא דמיא‬
the morning how cac we say the Eighteen
Benedictions immediately after the Ge-uJaf
Has not B. Jochanan said: **He should first ‫דאי לא תיטא הכי שחרית חיכי מצי סמיך‬
say, O Lord, open Thou my lips, and my
mouih shall declare thy praise (Ps. 5 1 ,1 7 ),
and then proceed with the Eighteen Benedic- (‫ נא‬6‫לי‬.‫וס״א אמר רכי יוחנן בתחלח אומר )תד‬
tions; and at the conclusion he should say;
May the words of my mouth, and the medifa-^
iion of my heart he acceptable before Thee, (‫ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר )עב יט‬
0 Lord, my rocJc and my redeemer, (lb .
19, 15).” But since the Eabhis ordained th at
the passage [0 Lord, open, my mouth, etc. ] ‫יהיו לרצון אמרי פי אלא התם כיון דחקינו‬
be said, it is considered one long prayer
(part of the eighteen benedictions), sa in this
instance also, since the Eabbis ordained that ‫רבנן למימר ה׳ שפחי תפתח כהפלה אריכתא‬
19) Rule of ln1terpTetailo.il by wMcli Jawa are dertyed or ‫״‬the reason of laws are establlslied.
29) The last benedifvtlou re^er^^ed to ia the Mishnah,
 10 ‫ברכות‬
the Bash-Tci-henu be said between Ge-ula and
the Eighteen BenedictionSj, it is considered a ‫כיון דתקינו רבנן למימד‬ ‫דטי הכא נמי‬
part of Ge-ula•
: ‫השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא‬
B. Elazar b. Abina said: who recites
Te-hila VDavid (Ps. 140) three times a day
may he sure of an inheritance in the world to ‫אמר רבי אלעזר כר אבינא כל האוטר‬
come.” What is the reason? Shall I say be-
canse that particular chapter is arranged ‫)תהלים קמה( תהלה לדוד שלש כעמים בכל יום‬
alphabetically ? Then why not prefer chap- ‫מובטח לו שהוא בן העולם הבא מאי טעמא‬
ter 119 Ps.j which has an arrangement of
eight repetitions of each letter of the alpha- ‫אילימא משום דכתיב ביה אלפא ביתא ליטא‬
bet ? Is it because it has the verse Thou open-
eth Thy hand and satisfieth the demands of ‫אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפי אלא‬
all Thy creaturesj [it influences men to be
benevolent] ,p I f so^ then why not the Great ‫משום דכתיב ביה )שם( פותח את ידיך ומשביע‬
ffa lle lf in which also is written (Ib. 136,
S5.) He giveth food to all flesh. Because Te- ‫לכל חי רצון לימא הלל הגדול דכתיי ביה‬
hila VDavid has the advantages of both; [is ‫)שם קלל( נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית‬
arranged alphabetically and influences men.
to be benevolent]. :‫ביה תרתי‬
‫ יי‬E. Jochanan said: ‘'Why is the letter Nun
missing in the [alphabetical course of]
A shreif Because the letter N un is used for ‫אמר ר״י מפני מה לא נאמר נו״ן באשרי‬
had tidings. I t is said (Amos 5, S.) She i9 ‫מפני שיש בה מפלח שנאמר )עסוס ה'( נפלה‬
fallen (Nafla)^^ and m il not rise again, the
virgin of Israel." In Palestine they inter- ‫ במערבא מתרצי‬.‫לא תוסיף קום בתולת ישראל‬
pret [this prophecy of Amos as good tidings]
thus: She is fallen and will not fall again! ‫לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת‬
Rise! virgin of Israel! E. Nachman b. Isaac
said: "Even so, David indicates [the prophecy ‫ אמר רב נחמן בר יצחק אפ״ה חזר‬.‫ישראל‬
of] the N un for the purpose of strengthening
Israel, through a holy vision; for he says (TOP ‫דוד וסמכה ברוח הקודש שנאמר )תהלים‬
(Ps. 145, 14.) The Lord upholdeth all who
are fallen (N oflim )." : ‫סומך ה׳ לכל הנופלים‬
E. Elazar b. Abina said further:
"Much more is said [regarding the actions] ‫ואמר רבי אלעזר בר אבינא גחל מה‬
of Michael than is said of Gabriel; for in
describing Michael, it is written (Is. 6;, 6.) ‫שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל‬
Then flew unto me one of the Seraphim.
!Whereas in describing Gabriel it is written ‫דאילו במיכאל כתיב )ישעיה י( ויעף אלי‬
(Dan. 9, 21.) The man Gabriel whom I had ‫אחד מן השרפים ואלו גבי גבריאל כתיב‬
seen in the visiwi at the beginning, came fly-
ing sw iftly" And whence do we know that ‫ראיתי‬ ‫אשר‬ ‫והאיש גבריאל‬ (‫)דניאל ט‬
the word Echad (one) [mentioned by Isaiah]
refers to Michael ? E. Jochanan said: "We de- ‫בחזון בתחלה מועף ביעף ומאי משמע דהאי‬
rive it from the word Echad which occurs in
both passages; it is written here (Is. 6, 6.) ‫אתיא‬ ‫יוחנן‬ ‫א״ר‬ ‫כתיב‬ ‫אחד במיכאל‬
One of the Seraphim and it is written there
(Dan. 10, 13.) B ut Michael, one of the chief
‫אתד אחד כתיב הכא ויעף אלי אחד מן‬
princes, came to help me. [Just as in the lat- ‫השרפים וכתיב התם )שם י( וחנח מיכאל אחד‬
ter case] the word Echad (one) is applied to
Michael, 80‫ ׳‬also in the former case does ‫ תנא‬.‫)מן( השרים הראשונים בא לעזרני‬
21) Ps. 145 Is ^Tpa!1g^e<i !alpTiabeti^jally. This chapter ds also <oalled
22 ) P3* 13s if? called ^ B a lle t (the Oreat Prai&e).
23) This begins ‫־‬with ithe letter N u n iN a fla ) .
24) *'Flying, swiftly,*‫ ׳‬each wtmI stan<3s tor one filgh t
 J L /. ‫עין י ע ק ב‬ ‫יא‬
Echad (one) apply to Michael].” In a Barai- ‫מיכאל כאחת גבריאל בשתים אליהו כארבע‬
tha it was taught: ‫ ״‬Michael [reaches his des-
tination] with one [flight]; Gabriel with : ‫ומלאך המות בשמונה ובשעת המגפה באחת‬
two; Elijah with four and the angel of death
with eight; but during an epidemic the angel ‫* ה( אמר ר' לוי בר חמא אמר רשב״ל‬1‫)ר‬
of death reaches [his destination] with one
[flight].‫״‬
‫לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצ״ה שנא״ )תחלים‬
^ (Eol. 5a) B. Levi b. Chamaj in the name
of Simon, b. Lakish said: ‫ ״‬At all times let
man stir up his good mclination against the ‫ ואי לא‬.‫יחו מוטב‬:‫ אם נ‬.‫ד( רגזו ואל תחטאו‬
evil inclination)^ for it is said (Ps. 4, 5.)
Tremble^ and sin not. If he conquers it (the ‫ אם‬.‫יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם‬
evil mclination) it is well, but if he does not,
then he should study the Torah; for we read, ‫נצחו מוטב אי לא יקרא ק״ש שנאמר על‬
(lb.) Commune tuith your heart. If it goes
away, then it is ‫־‬well, but if not. he should ‫ אם נצחו מוטב ואי לא יזכיר לו יום‬.‫משכבכם‬
then read the 8h'm 'a; for it is said (Ib.)
Upon your bed. If he conquers it, then it is ‫ אמר ר׳ יצחק כל‬.‫המיתה שנאמר ודומו סלה‬
well, but if not, he should then remind him-
self of the day of death, for it is written.
And be stUl SelaJi (to the end).”
‫הקורא ק״ש על מטתו כאילו אוחז חרב של‬
R, Isaac said: ‫"״‬Whoever reads the Sh’m'a ‫שתי פיות בידו שנאמ׳ )שם קמט( רוממות על‬
when on his bed is considered [protected]
as if he were holding a two-edged sword in
his hand, for it is written (Ps. 149, ^.) The ‫בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר‬
exalted praises {of Cod) are in their mouths
and the two-edged sword in their hands/* ‫מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישיה דענינא‬
How does he infer this ? Mar Zutra and ac-
cording to others, E. Ashi, said: *‘'From the ‫דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על‬
beginning of that passage (Ib. ib. 5.) Let the
pious be joyful in glory; let them sing aloud ‫משנבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם‬
upon their beds; ** and it is written after
this The exalted praise of Cod fs in their ‫וחרב פיפיות בידם• ואמר רבי יצחק כל הקורא‬
mouths and a two-edged sword in their
hands/* . ‫ק״ש על מטתו מזיקין בדילים ממנו שנאמר‬
Furthermore, said E. Isaac: Whoever
reads the Sh*m*a on his bed [before sleep],
will cause the departure of all evil spirits; ‫)איוב ת( וכני רשף יגביהו עוף ואץ עוף אלא‬
for it is said (Job 5, 7.) A nd the sons of fire
take up their flight. By Uf (flight) is ‫תורה שנאמר )משלי נג( התעיף עיניך בו‬
meant nothing else but the Torah, as it is
said (P r, SB, 5.) When thou letteth merely ‫ ואין רשף אלא מזיקין שנאמר )דברים‬.‫ואיננו‬
thine eyes fly over it (i; e., if thou learneth
the Torah superflcially), it is no more. And : ‫לב( ולחומי רשף וקטב מרירי‬
reshef (fire) means nothing else hut evil
spirits; as it is said (Deu. 3S, 24.) Devoured ‫ואמר ר׳ ללוי כר חמא אמר דיש לקיש‬
with burning heat and with bitter deaddy
disease.**
‫מאי דכתיכ )שמות כי( ואתנה לך את לוחות‬
Furthermore, said R. Levi b. Cbama, in
^ the name of Resb Lakish: ‫ ״‬Wliat is meant by
the passage (Es. 24, 12.) A nd I will give thee .‫ אשר כתבתי להורותם‬.‫ והמצור‬.‫האבן והחורד‬
the tablets of stone, with the law and the Com-
mandmenis, which I have written to teach ‫ תורה זה‬,‫ — אלו עשרת הדברות‬,‫לוחות‬
25) Upon their dedf refers to ‫׳‬
ttie before gotnig to Bleep.
28) The passBigo is tlms explained “^Dewured viUi evU splrdSts.‫^— ״‬Beferring to eirll spirits, also to the good
bdtd tine tn!clinatia11 dnitrodfuotioii.
12 ‫ברכות‬ ‫יב‬
them? i. e., the tablets of stones refers to the ‫ והמצוה זו משנה׳ אשר כתבתי אלו‬1‫מקרא‬
ten commandments; the Torah^ refers to
the Bible; the commandments, refers to the ‫ להורותם זה גמרא; מלמד‬,‫נביאים וכתובים‬
Mishnah; which I have written, refers to the
Prophets and Hagiographa; to teach themf :‫שכולם נתנו למשה מסני‬
refers to the Gemara; whence we infer that
—all were given unto Moses on Mt. Sinai.‫׳׳‬ ‫אמר ר׳ שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה‬
E. Simon b. L atish said: “\^ o ev er stud-
ie3 the Torah will prevent alffiction from ‫ובני‬ (‫יסורין בדילין הימנו שנאמר )איוב ״‬
coming upon him, for it is said (Job 5, 7.),
And the son5 of fire take up their flight. By ‫רשף יגביהו עוף׳ ואין עוף אלא תורה שנאמר‬
Uf (flight) is meant nothing else but the
Torah, as it is said (Pr. 23, L ) When thou ‫ ואין רשף‬.‫)טימלי «( התעיף עיניך בו ואיננו‬
letteth merely thine eye fly over it (i. e., if
you study the Torah by merely glancing over
it with your eyes), it is no more, (you will : ‫אלא יסורין שנאמר )דברים לב( ולחומי רשף‬
easily forget it). And BesJief (fire)
means nothing else but affliction, as it is ‫אמר ליח רבי יוחנן הא אפילו תינוקורג של‬
said (Deu. 32, 24.) Devoured with evil spii^
‫ ״‬Aye,‫ ״‬exclaimed E. Jochanan, ‫״‬even ‫בית רבן יודעין אותו שנאמר )שמית טי( ויאמר‬
the school children know th is! for it is said,
(Ex. 15, 25.) And he said, if thou wilt deli• ‫אם שמע תשמע לקול ה׳ אלהיך והישר בעיניו‬
gently hearken unto the voice of the Lord and
wilt do what is right in His eyes, etc. But it ‫ אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה‬.‫תעשה וגו‬
means thus: Upon him who is capable of
studying the Torah, but does not do so the ‫ואינו עוסק הקב״ה מביא עליו יסורין מכועריז‬
Holy One, praised be H e ! will bring repulsive
suffering which will greatly disturb him ; for ‫ועוכרין אותו שנאמר )חהלים לט( נאלמתי‬
it is said (Ps. 39, 3.) I was dumb in deep
science, I wa^ quite stUl even from speaking
good, hut my pain greatly disturbed me. By
‫ ואין טוב‬..‫דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר‬
toh (good) is meant nothing else but the
Torah, for it is said (Pr. 4, 2.) For good ‫אלא תורה שנאסר )משלי י( כי לקח טוב נתתי‬
doctrine do I give, etc.** E. l^ira, and some
say, E. Chanina b. Papa, said: "Come and ‫ אמר ר׳ זירא ואיתימא רבי חניגא‬/‫לכם וגו‬
see that the custom of the Holy One, praised
be H e ! is not like the custom of mortal men. ‫בר פפא בוא וראה שלא כמדת הקדוש כרוןי‬
The custom of mortal men is that if a man
iell a valuable thing to his fellow-man, the ‫ מדת כשר ודם אדם מוכר‬.‫הוא מדת כשר ודם‬
t^eller is sorry and only the buyer is happy;
but the custom of the Holy One, praised be ‫ אבל‬.‫חפץ להכירו מוכר עצב ולוקח שמח‬
He! is not so. He bestowed the Torah on
Israel and He rejoiced, for it is said (Ib. 4,
k2.) For good doctrine do I give theei* ‫הקב״ח אינו כן נתן להם תורה ושמח שנאמר‬
Eaba, and according to others E.
Ghisda, said: " If a man see that ‫ אמר רבא‬.‫כי לקח טוב נתתי לכם וגומר‬
troubles are coming unto him, let him
search his deeds, for it is said, (Lam. 3, ‫ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין‬
40) Let us search through and examine our
ways and lei us return unto the Lord. If he {‫ שנאמר )איבת ג‬.‫כאין עליו יפשפש במעשיו‬
has investigated and found nothing wrong,
then let him attribute it to a neglect of the ‫נחפשה דרכינו ונחקורה פשפש ולא מצא‬
study of the Torah, for it is said (Ps. 9 4 1 2 ‫״‬.)
Happy is the man whom Thou admonishethf ‫יתלה בבטול תורה שנא׳ )תתלים »ט( אשרי‬
27) Re^hef 16 placed bet!wee11 aad ''E itM apirlta," It theTefore T&fe1»9 ‫׳‬to both, fRiwM).
18 ‫עין י ע ק ב‬ ‫יג‬
0 Lord, and ieachefh out of Thy Torah. But ‫ ואם‬.‫הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו‬
if he invefitigated and did not find [neglect of
the study of the Torah] then it is known that
his affliction is the cause of God’s 10ve> for it ‫ת׳^ה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הן‬
is said (Pr. 3^ IS.) Because whomsoever fAe
Lord loveth R e admonishethf’ .‫ג( כי את אשר יאהב ה׳ יוניה‬ ‫שגאמר‬
Baba, in the name of B. Sechorah, who quot* ‫אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל‬
6d K Hima, said: “Whomsover the Holy One,
praised be H e ! loYeth, He afflicteth, for it is ‫שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין‬
said (Is. 53,10.) But the Lord was pleased to
crush him through disease. We might think ‫שנאמר )י׳טעית נ״ג( וה׳ חפץ דכאו החלי יכול‬
that, even if he does not accept the affliction
with resignation. It is therefore said (Ih.)
When his soul hath ‫־‬brought the trespass-offer~ ‫אם‬ (‫)שם‬ ‫אפילו לא קבלן מאהבה תלמוד לומר‬
ing, i. e., just as a guilt offering must coma
with his acknowledgement, so also must this ‫ מה אשם לדעת אף יפורין‬.‫תשים אשם נפשו‬
be accepted with resignation. And if he ac-
cept it with love what will be his reward? (‫לדעת ואם קבלם עליו מאהבה טה שכרך)שם‬
Then shall he see (his) seed live many days,
(Ib.) and moreover his learning shall endure ‫יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו‬
with him, as is said (Ib.) And the pleasure
of the Lord shall prosper in his hand" As to
afBiction, there is a difference of opinion ‫וחפץ ה' בידו‬ (‫)שם‬ ‫מתקיים בידו שנאמר‬
between K. Jacob b. Ide and E. Acha b. Cha-
nina. One holds that all such affliction which ‫ פליגי בה רבי יעקב בר אידי ור׳ אחא‬.‫יצלח‬
does not prevent one from studying the Torah
is one of love, for it is said (Ps. 94, 13.) ‫בר חנינא חד אמר אלו הם יסורין של אהבת‬
Happy is the man whom Thou admonisheth,
0 Lord, and teacheth from Thy Torah; and (‫ם צד‬1‫כל שאץ להם בטול תורה שנאמר )חהל‬
the other holds that such affliction which
does not prevent one from praying is one ‫אשר תיסרנו יה ומתורתך‬ ‫אשרי הגבר‬
which comes from love, for it is said (Ps. 66,
SO.) Blessed he God who hath not removed ‫תלמדנו וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל‬
my prayer nor His Mndness from me.
R. Abba, the son of E. Chiya b. Abba, said: ‫שאין להם בטול תפלה שנאמר )שם סי( ברוך‬
‫ ״‬Thus said my father (Ei Chiya) in the
name of E. Jochanan; ‘Both of these afflic- .‫אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי‬
tions are the kind which come from love, for
it is written (Pr. 3, 13.) Because whomso- ‫אמר ליה רבי אבא בריח דרבי חייא בר אבא‬
ever the Lord loveth Re admonisheth; But
what do we learn [from the passage] Thou ‫הכי אמר אבא א״ר יוחנן אלו ואלו יםורין של‬
teacheth him of the Torah. Do not read
Tlamdenu (that lie should be able to study ‫אהבת הן שנאמר )משלי ג( כי את אשר יאהב‬
the Torah); hut read it Tlamdainu (Out of
Thy Torah, Thou teacheth us) i. e., we leam
from thine Torah [that one who is punished ‫ה' יוכיח אלא מה תלמוד לומר ומתורתך‬
by Qod should be happy] namely, through
the rule of a fortiori concerning the tooth ‫תלמדנו אל תקרא תלמדנו אלא תלמדנו דבר‬
and the eye; that if the loss of a tooth or an
eye [stricken out by the master] which ‫זה מתורתך תלמדנו קל וחומר משן ועין מה‬
affects only one member of the human
body, frees the slave, how much more then ‫שן ועין שהוא אחד מאבריו של אדם עבד‬
A TajTmudio rule of B!bIl-oal interprkejtaiUan (from Minor to xiuija•:!•*
39) *See ® r■ ‫*יה‬ ‫״ה‬
 ‫ברכות‬
are afllictions, which affect the whole human ‫מצ« בהם לחירות ייסורין שממרקין בל גופו‬
body, capable of cleaning one of evil/ ” And
that is meant by R. Simon b. Lakish, for he ‫ דאטר‬,‫של אדם לא כל שכן והיינו דרשב״ל‬
said: ‫ ״‬It is said Convenant {Brith) in
connection with the word salt, and it is said ‫רשב״ל נאמר ברית במלת ונאמר ברית‬
Convenant (Brith) in connection with the
word affliction. Covenant by salt—as it is (‫)ויגןרא ב‬ ‫ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב‬
written (Lev. 2, 13.) Thou shalt not suffer
the salt of the covenant (B rith )! Covenant ‫ולא תשבית מלח ברית ונאמר ברית ביסורין‬
by affliction—as it is written (Deu. 38, 49.)
These are the words of the covenant. ‫אלה דברי הבריח מה ברית‬ (‫)דברים כח‬ ‫דכתיב‬
(Brith) Just as the covenant of the salt was
made to sweeten meat, so the covenant of ‫ מלח ממתקח את חבשה א!ן‬,‫האמור כמלח‬
affliction was made to cleanse man of all
iniquities.^’ ‫ יסורין מטרקין כל‬.‫ברית האמור ביסורין‬
We are taught that R. iSimon b. Jochai
said: ‫ ״‬Three precious gifts the Holy One, : ‫עונותיו של אדם‬
praised he He f bestowed on Israel, and none
of them was bestowed without affliction. The ‫תניא רבי שמעון כן יוחאי אומר שלש‬
gifts are, the Torah, Palestine and the world
to come. How do we learn that the Torah ‫מתנות טובות נתן הקב״ה לישראל וכולם לא‬
was given with affliction? I t is written (Ps,
94, 13.) Happy is the man whom Thou ad- ‫ ארץ‬,‫ תורה‬: ‫ אלו הן‬,‫נתנן אלא על ידי יסורין‬
monisheth, 0 Lord‫ ״‬and from Thy Torah,
Thou teacheth him. Whence do we learn that ,‫ תורה מניין שנאמר‬.‫הבא‬ ‫ישראל והעולם‬
Palestine was given with affliction? I t is
written (Deu. 8, 5.) Thou shalt consider in ‫אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך‬
thy heart, that as a man chasteneth his son,
so the Lord, thy God, chasteneth thee. Im- ‫כי‬ (‫)דברים ח‬ ‫ לכתיב‬,‫תלמדנו; ארץ ישראל‬
mediately following are the words For the
Lord, thy God, hringeth thee into a good -‫כאשר ייסר איש את בנו ה׳ אלהיך מיסרך‬
land, ®‫ יי‬Whence do we learn the world to
come was given with affliction ? I t is written ‫ כי ה׳ אלהיך מביאך אל ארץ‬,‫וכתיב בתריה‬
(Pr. 6, 33.) For the commandment is a lamp,
and the Torah is a light, and the way of life ‫ דכתיב )משלי י( כי נר‬,‫טובה ; העולם הבא‬
is to administer correction.''*
A disciple recited before R. Jochanan: 1‫מצוה וחורה אור ודרך חיים תוכחות מוםר‬
‫ ״‬Whoever occupies himself with the study of
the Torah and with the practice of 10\dng ‫ כל העוסק‬,‫תני תנא קמיה דרבי יוחנן‬
kindness and (Ib. b.) buries his children
[during his life] will have all his sins for^v- ‫בתורה ובגמילות חסדים )ע״ב( וקובר את בניר‬
en.‫ ״ ״‬I t is right,” said R. Jochanan to him,
‫ ״‬in the cases of the Torah and of charity; for ‫ אמר ליה רבי יוחנן‬.‫מוחלין לו על כל עונותיו‬
it is written (P r, 16, 6.) Through ‫־‬kindness (‫בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב )שם יו‬
is iniquity atoned for. Ghesed (Kindness)
means the practice of loving kindness as it is
said (Ib. 21, 31.) He that pursueth right-
‫בחסד ואמת יכופר עון חסד זו גמילות חסדים‬
eousness and Kindness (Chesed), Kmetk ‫שנאמר )שם בא( רודך צדקה וחסד ימצא חיים‬
(T ruth ), means the Torah, for it is said (Ib.
S3, 23.) Buy the truth (emeth) and sell U (‫ אמת זו תורה שנאמר )שם כג‬.‫צדקה וכבוד‬
not, ®^) but as to the one, who buries his chiD
dren whence do we learn it ?” An old gentle- ‫בניו‬ ‫אמת קנה ואל תמכור אלא קובר את‬
man taught R. Jochanan, in the name of E.
Simon b. Jochai: ‫ ״‬We infer this [through the ‫מנין תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון‬
so) Tliie giving of tt 1€! Holv Land te tlms- ooodItlooiaiJ -'upoa »ufferine‫״‬
jii) Referring to tine TontJl,
 15 ‫עין יעקב‬
rule of analogy] from the word, %niquity*
(Avon). I t is written here: Through kind- ‫כן יוחאי אתיא עון עון כתיב הכא בחסד‬
ness and truth is iiiiquity (Avon) atoned
foTj and it is written (Jer. 33, 18.) Inflicts (‫לב‬ ‫)ירמיה‬ ‫ואמת יכופר עון וכתיב התם‬
the iniquities (Avon) of the fathers unto the
‫־‬bosoms of their children after them. [Just
as the former Avon refers to atones, so does .‫(לם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם‬5‫זכד‬
the latter].”
R. Joehanan said: ^Tjepro^ and [bury- ‫אמר רבי יוחנן נגעים ובנים אינן יסורין של‬
ing] children are not to [be considered
among] the afflictions which come from love
[of God].” And is not leprosy an affliction ‫ ונגעים לא והא תניא בל מי שיש‬.‫אהבה‬
which comes from love? Have we not been
taught: ^AVhoever is afflicted with one of
these four forms of leprosy should deem it ‫בו אחד מד׳ מראות נגעים הללו אינן אלא‬
nothing else but an ^ ta r of forgiveness.”
32 R. Joachanan answered, ^‫־‬it is true
that it is an altar of forgiveness, but it is ‫מזבח כפרה מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה‬
not an affliction which comes from the love
of God; and if you wish, you may say that
one statement refers to■ those who dwell in ‫לא הוו אב״א הא לן והא להו ואב״א הא‬
Babylon, and the other refers to those who
dwell in Palestine; and if you wish, you may ‫בצנעא והא בפרהסיא^ ובנים לא היכי דמי אי‬
say that one statement deals with leprosy in
a hidden place, and the other deals [with
leprosy] in an open place.” And [death of] ‫לימא דהוו ליה ומיתו והאמר רבי יוחנן דין‬
children, you say, is not from the affliction of
love ? How shall we construe this case ? Shall
we say that he had children but they died, ‫נרמא דעשיראה ביר אלא הא דלא הוו ליה‬
then my objection is, that E. Joehanan him-
self said, ‫ ״‬This is the bone of my tenth son
whom I have buried.” [Should we then be-
lieve that the affliction of such a great man aa : ‫כלל והא דהוו ליה ומיתו‬
E. Joehanan was not affliction caused by the
love of God ?] But the statement of R. Joeh-
anan refers to the ease where there were no
children bom, and the latter deals with a case ‫י )ע״ב( רבי יוחנן חלש עאל לגביה ר׳ חנינא‬.
‫־‬where there were born, but died during the
parents‫ ׳‬lifetime.
‫אמר ליה חביבין עליך יסורין אמר ליה לא הן‬
R. Joehanan once became ill, and R.
Chanina came to visit him. ‫ ״‬Do you love these
afflictions?” R. Chanina asked him. ‫ ״‬I de- ‫ולא שכרן אמר ליה הב לי ידך יהב ליה ידיה‬
sire neither, them nor their rewards,” he
answered. R. Chanina then said ‫ ״‬Give me
your hand.” Thereupon R. Joehanan gave ‫ואוקמיה ואמאי לוקים ר׳ יוחנן לנפשיה דהא‬
him his hand and he [R. Chanina] made
him well. Why did not R. Joehanan make ‫רבי חייא בר אבא חלש ועאל לגביה רבי יוחנן‬
himself well without the aid of E. Chanina ?
[Did it not happen that] when R. CMya b-
Abba once became sick, he was visited by R. ‫ואמר ליה חביבין עליך יסורין אמר ליה לא‬
Joehanan^ who asked Mm, “Do you love the
afflictions,” and when the answer came, ‫ ['״‬I
love] neither them nor their rewards,” R. ‫הן ולא שכרן אמר ליה הב לי ידך יהב ליה ידא‬
32) Th® alffiction Is for Li's benefit.
 ‫ברכות‬ ‫טז‬

Jochanan asked for hia hand and made him ‫ואוקטיח וליקום איהו לנפשיה אמרי אין‬
well. [Why could he not do the same for
himself?] I 111‫ זהי‬tell thee. A prisoner can-
not liberate himself from his prison. ‫ רבי‬.‫חבוש מתיר את עצמו מבית חאסורין‬
E. Elazar once became sick. E. Jochanan
came to visit him and saw that he was sleep- ‫אלעזר חלש עאל לגביה רבי יוחנן חזא דהוח‬
ing in a dark room. Whereupon E. Joeh-
anan uncovered his own arm and immediate■■ ‫קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא‬
ly the room grew light. K. Jochanan then
noticed that E. Elazar was weeping. “Why ‫חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר אמר ליה‬
art thou weeping ?’^ asked B. Jochanan. “la
it because thou hast not learned sufficiently ‫אמאי קא בכית אי משום תורה דלא אפשת‬
of the Torah? Behold we are taught (in a
Mishnah) ']‫ סיא‬matter whether one [offers] ‫שנינו אחד המרבה ■ואחד הממעיט ובלבד‬
much or little, only the intentions of his heart
shall count for the sake of Heaven.^ Is it ‫ ואי משום מזוני לא כל‬.‫שיכוין לבו לשמים‬
because you are in need and poor ? [Do you
know that] not everyone deserves two tables ‫אדם זוכה לשתי שלחנות אי משום כני דין‬
(in this world and the world to come). Is
it because of trouble from your children? ‫ א״ל להאי שופרא דבלי‬.‫גרסא דעשיראה ביר‬
Here is a bone of my tenth son [whom I have
buried—hence you are not the only one who ‫בעפרא קא ככינא אמר ליה על דא ודאי קא‬
has such troubles].‫“ ״‬I weep/’ said E.
Elazar to him, “for that beauty which will ‫ אדהכי והכי אמר ליה‬.‫בכית ובכו תחוייהו‬
decay in the earth.” “For th a t/’ said H.
Jochanan, “you really ought to weep/’ and
both wept. “Do you love the afflictions?”
‫תכיבין עליך יסורין אמר ליה לא הן ולא שכרן‬
E. Jochanan meanwhile asked of him. “ [I
love] neither them nor their rewards/’ an- ‫רב‬ .‫א״ל הב לי ידך יהב ליה ידיח ואוקמיה‬
swered E. Elazar. “Then give me your
hand.” E. Elazar did so and was made ‫הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא עאל‬
well.
E. Huna had four hundred barrels of wine .‫לגביה ר׳ יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן‬
which had turned into• vinegar. On hearing
of hig misfortune, E. Juda, brother of E. ‫ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן אמרו‬
Sala the pious, accompanied by Eabbis,
or as some say, E. Ada b. Ahaba, accom- ‫ליה ליעיין מר במליה אמר להו ומי חשידנא‬
panied by Eabbis, came to visit him. “Let
the master,” said they, “investigate his af- ‫בעינייכו אמרי ליה מי השיר קודשא בריך‬
fairs.” ‘^ l i a t !” said he. “Do you believe me
to have been guilty of wrong-doing ?” “ Shall ‫ אמר להו אי איכא‬.‫הוא דעכיד דינא כלא דינא‬
we then/’ responded they, “suspect the Holy
One, praised be He I of executing judgment
unjustly ?” E. Huna then said, “If you have ‫מאן דשמיע עלי מילתא לימא אמרי ליה‬
heard aught against me [don’t conceal it] tell
it to me.” So they said to him, “We heard ‫הכי שמיע לן דלא יהיב מר שיבשא לאריסיה‬
that the master allows his tenant no share in
the wines [when they are pruned].” “Aye/’ ‫אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא‬
said E. Hxma, *ffie has stolen all the produce
of my vineyards and has left nothing for me.” ‫גניב ליה כוליה אמרי ליה היינו דאמרי אינשי‬
**There is a maxim/’ they replied, “that who■
ever steals from a thief smells of theft.” “If ‫בתר גנבא גנוב וטעמא טעים אמר להו‬
so,” said he, “I promise to give hini his
share.” Thereupon according to some the ‫קבילנא עלי דיהיבנא ליה איכא דאמרי הדר‬
a3> R. Jochianan! ‫־‬was v e ry toaanlsome. Baba M ie tria S4a-
®4‫נ‬ MenAchoth^ llQ a-
17 ‫עיז יעקב‬
vinegar turned to wine again, and according
to others, the price of vinegar rose to the price
‫חלא והוה חטרא ואיכא דאמרי אייקר חלא‬
of wine. : ‫ואזדבן בדמי דחמרא‬
I t is taught that Ahba Benjamin says:
" I was always sorry for two things, that my ‫תניא אבא בנימין אומר על ב׳ דברים‬
prayer should he in front of my bed, ana
my bed should be placed between the north ‫י‬1‫ תהא לפ‬1? ‫הייתי מצטער כל ימי על תפלתי‬
and the south.‫ ״‬M y p r a y e r s h o u l d
b e i n f r o n t o f m y b e d . What is .‫מטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום‬
meant by hn front of my bed’ ? Shall I say it
means to pray near the bed? Has not
‫על תפלתי שתהא לפני מטתי מאי לפני‬
E. Juda said in the name of Rab, and ‫מטתי אילימא לפני מטתי ממש והאמר רב‬
according to others it was E. Joshua h. Levi
who said: *'^Whence do we learn that he ‫יהודה אמר רב זאיתימא ריב״ל מנין למתפלל‬
who prays shall have nothing between himi
and the wall? I t is said (Is. 38, 2.) Then ‫שלא יהא דבר הוצץ בינו לבין הכותל שנאמר‬
did Hezehiah turn his face to the ivallj and
prayed unto the LordT [Hence we see, that ‫)ישעיה לח( ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל‬
a man ought not to pray before his bed,] Do ‫ לא תימא לפני מטתי אלא אימא ממוך‬/‫אל ה‬
not say before the bed,‫ ׳‬but say Immediately
after rising.‫ ׳‬And what does he mean by ‫ ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון‬.‫למטתי‬
*My bed shall be placed between the north
and the south‫ ? ׳‬This refers to what R. ‫לדרום דאטר רבי המא כר׳ חנינא ואמרי לה‬
Chama the son of B, (Jhanina and according
to others E. Isaac said: **He who places his ‫אמר רבי יצחק בל הנותן מטתו בין צפון‬
bed between the south and the north will
have male children; as it is said (Ps. 17, 14.) ‫לדרום הוויין ליה בנים זכרים שנאמר )התלים‬
And whose helly thou fillest with thy hid~ ‫ רב נחמן‬,‫יז( וצפונד תמלא בטנם ישבעו בנים‬
den treasury they will he satisfied with sonsT
Eab. Nachman b. Isaac said : **It will also ‫בר יצחק אמר אף אין אשתו מפלת נפלים‬
prevent his wife from having a mis-carriage;
for it is written here. Thou fillest their helly, ‫כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם‬
and it is written there (Gen. 25, 24.) A n d
when her days to he delivered were fulfilled/* ‫תניא אבא‬ .‫)בראשית כת( וימלאו ימיה ללדת‬
I t was taught that Abba Benjamin says:
**Two entered the synagogue to pray; one ‫בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם א׳‬
of them finished his prayer first and went out
without waiting for his friend; will his prayer ‫מהם להתפלל ויצא ולא המתין לחבית טורפין‬
be torn to pieces, as it is said (Job 18, 4.)
He teareih himself in his anger; shall for thy ‫לו תפלתו בפניו שנאמר )איוב יח( טורף נפשו‬
sake the earth he forsaken? And moreover
he causes [by his action] the Shechina to ‫באפו הלמענך תעזב ארץ ולא עוד אלא שגורם‬
depart from Israel, as it is said (Ib. ib. ih.)'
And shall the T m r move away out of His (‫)שם‬ ‫לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר‬
place? And the word Tzur, refers only to
the Holy One, praised be He! as it is said
‫ ואין צור אלא הקב״ה‬.‫ויעתק צור ממקומו‬
(Deu. 32, 18.) 0 / the Hock {Tzur) that ‫ ואם המתין‬.‫שנא׳ )רברית לב( צור ילדך תשי‬
hegot thee thou wast unmindful/* And if he
waits for his friend what shall his reward be? ‫לו מה שכרו )יף ו( אמר רב יוסי בר׳ חנינא‬
(Pol. 6a) E. Jose the son of E. Chanina said:
*‘He will be worthy of the following blessings ‫מת( לוא‬ ‫זוכה לברכות הללו שנא׳ )ישעי׳‬
which are said (Is. 48, 18.) Ohf that thou
hadst hut listened to my commandments/ ‫הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגו׳ ויהי‬
Then would have been as a river thy piece,
and as the waves of the sea, thy prosperity/* /‫כחול זרעך וגו‬
«») ^Bamuch m&ajam *•aigb^ or ‫׳׳‬tomedtalWly ■sttar.*'
18 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫יה‬

We are taught that Abba Benjamia says: ‫תניא אבא בניטין אוטר אין תפלתו של‬
^*The prayers of men are not heard [by God]
save only when they come from the syna-
gogne, for it is written (I Kin. 8, 28.) To ‫ארם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר )מלכים‬
listen unto the song of Thy praise and unto
Thy prayer, i. e., in the place where songs of ‫א׳ ת׳( לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום‬
praise are said^ there should be the place of
prayer,‫״‬ ‫רנה שם תהא תפלה אמר רבין בר רב אדא‬
Rabin b. R. Ada said in the name of R,
Isaac: ^Whence do we learn that God fre- ‫אמר רבי יצחק מנין שהקב״ה מצוי בבהכ״ב‬
quents the synagogue? I t is said (Ps. 82,
1.) God standeih in the Congregation of
God; whence do we learn that when ten men ‫ב( אלהים נצב כעדת אלי‬6 ‫שנאמר )תהלים‬
are praying together the Shechina rests with
them? I t is said (Ib.) God standeth in the ‫ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם‬
congregation of God; whence do we learn
that when three are sitting and discharging
judgment, the Shechina rests with them? I t ‫וטנין‬ .‫אל‬ ‫בעדת‬ ‫נצב‬ ‫אלהים‬ ‫שנאמר‬
is said (Ib.) In the midst doth He judge. And
whence do we learn that when two are sitting ‫לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם שנאמר‬
together and studying the Torah, the Shech-
ina is with them? I t is said CMalachi 3, ‫ ומנין לשנים שיושבין‬,‫)׳צזם( בקרב אלהים ישפוט‬
16.) Then conversed they that feared the
Lord^ one with another; and the Lord Us- (‫ועוסקין בתורה ששכינה עמהם שנאמר)מלאכי ג‬
tened and heard it, and there was wrCtten a
hook of remembrance before him for those ‫אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב ה׳ וישמע‬
who feared the Lord and for those who re-
sped Ms nam,e,^* What should be under- ‫ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה׳ ולחושבי שמוי‬
stood by the words. And for those who respect
K is name? R. Ashi said: *‘Even when one ‫מאי ולחושבי שמו אמר רב אשי אפילו חשב‬
intended to observe a commandment but was
accidentally prevented from doing so, it is ‫אדם לעשות מצות ונאנס ולא עשאה מעלה עליו‬
credited to him as if he had actually observed
i t ” And whence do we learn that even if one ‫ ומנץ לאחד שיושב‬.‫הכתוב כאילו עשאה‬
sits and studies the Torah, the Shechina is
with him? I t is said (Ex. 20, 24.) I n every
place where I shall permit my name to be (‫ כ‬m»B‫ועוסק בתורת ששכינה עמו שנאמר )׳‬
mentioned, I •will come unto thee and I will
bless thee, Kow let us see, since we know ‫בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליו‬
that the Shechina is even with one, why is
it necessary to infer that it rests with two ?
Because if two study together the Shechina .‫וברכתיך וכי מאחר דאפי׳ חד תרי מיכעיא‬
inscribes their words in the book of remem-
brances; for one, however, it does not in- ‫תרי מיכתבן מלייהו בספר הזכרונוח חד לא‬
scribe his words in the book of remembranees;
Since we know that when two study, the
Shechina is with them, why do we need any ‫ וכי מאחר‬.‫מיכחכן מליה בספר הזכרונות‬
inference for three? Because we should not
think that discharging judgment is merely ‫ מהו דתימא דינא‬.‫דאפ> חרי תלתא מבעיא‬
bringing peace and nothing else, and the
Shechina therefore is not with them. I t in-
‫שלמא בעלמא הוא ולא אתיא שכינה קט״ל‬
forms us then that discharging judgment is as
important as the Torah j and since we know
that the Shechina is with three, why do we ‫ וכי מאחר דאפילו תלתא‬.‫דדין נמי היינו תורה‬
30) Eda app!!^ fo iCefll Ciea-aa tt 1« said (Num. 14, 27,‫ ו‬How long shall this cril Eda, etc., refefrrfag
to tto who, without Joshua <wwl iKialeb, baring dlsagr<e«d with the others, were ten. *
 19 ‫עין י ע ק ב‬ ‫יט‬
need the inference concerning ten? Because
in the ease of ten people, the Shechina pre- .‫ עשרה קדמא שכינה ואתיא‬.‫עשרה מיבעיא‬
cedes, but for three, the Shechina does not : ‫תלתא עד דיתבי‬
‫ י‬appear until the three are together,
E. Abin b. B. Ada, in the name of E, ‫אמר רבי אבין כר רב אדא אמר רבי‬
Isaac, said: ^*Whence do we learn that the
Holy One, praised be H e ! lays Tephilin f I t ‫יצחק מנין שהקדוש ב״ה מניח תפילין‬
is said (Is. G2, 8.) Sworn hath the Lord ‫־‬bp
His right hand and bp the arm of His ‫שנאמר )ישעיה סב( נשבע ה' בימינו ובזרוע‬
strength. By His right hand, is meant the (‫עוזו ואין ימינו אלא תורה שנא* )דברים לג‬
Torah, for it is said (Deu. 33, 2.) From His
right hand. He pave a fiery law unto them; ‫מימינו אש דת למו ואין עוזו אלא תפילין‬
and by His strength, is meant Tephilin; as
it is said (Ps. 29, 11.) The Lord will give ‫ומנין‬ .‫שנאמר )תהלים כט( ה׳ עוז לעמו יתן‬
strength unto His people. How do we know
that the Tephilin are a strength to Israel ? I t (‫שהתפילין עוז הם לישראל דכתיב )דברים כח‬
is said (Deu. 28, 10.) And all the nations of
the earth shall see, that Thou art called by ‫וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך‬
the name of the Lord, and they shall be afraid
of Thee; and we are also taught that B. ‫ ותניא רבי אליעזר הגדול אומר‬.‫ויראו ממך‬
OEliezer, the Great, says T his (the above ‫ אמד ליה רב נחמן כר‬.‫אלו תפילין שבראש‬
verse) means the Tephilin of the head.* ‫ ״‬E.
N'achman b. Isaac said to K. Chiya b. Abin: ‫יצחק לרב חייא כר אכין הני תפילין דמארי‬
^^What is written in the Tephilin of the
Sovereign of the universe ?‫ ״ ״‬It is written,** he (‫עלמא מה כתיב בהן )הנבון כפי פירזש הרשב״א‬
answered, '^Who is like thy people Israel, the
only nation/* (I Chr. 17, 21.) ‫ ״‬And does the ‫ ומי‬.‫א״ל )דה״א יי( ומי כעמך ישראל גוי אחד‬
Holy One, praised be H e ! praise himself with
the glory of Israel?’* ‫״‬Yea, for it is written ‫משבח קוכ״ה בשבחייהו דישראל אין דכתיב‬
(Deu, 26, 17.) Thou hast this day acknowl- ‫)דברים כי( את ה׳ האמרת היום וה* האמירך‬
edged the Lord, etc., and the Lord hath ac•
hnowledged thee, this day, i. e., the Holy One, ‫היום אמר להם הקב״ ה לישראל אתם עשיתוני‬
praised be He! said unto Israel T o u have
made me the only object of love in the world ‫חטיבת אחת בעולם ואני אעשה אתכם‬
—as it is written (Deu. 6, 4.) Hear, O Israel,
the Lord our God, is one God; I will there- ‫ א;תם עשיתוני חטיבה‬,‫חטיבה אחת בעולם‬
fore make you the only object of love in the (‫)פי* ציור אחד בעולם כלומר דבר הנכר שאין כמוהו‬
world—as it is written (I Chr. 17, 21.) And
who is like thy people, Israel the only no/• ‫אחת כעולם דכתיב )שם י( שטע ישראל‬
lion,/ “ E• Aeha, the son of Eaha, said to E.
Ashi: ‫״‬Yon may be right concerning one ‫ה* אלהינו ה׳ אהד ואני אעשה אחכם חטיבה‬
section of the Tephilin, what about the re-
maining sections ?**®‫* ^י‬Gn the remaining sec- ‫אחת בעולם דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד‬
tions,** [said E. Ashi] ‫״‬are. For what great
nation is there (Deu. 4, 7 ); And what ‫ א״ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי‬.‫בארץ‬
great nation (Ib. ib .); Happy art thou, O (‫תינה בחד ביתא בשאר בתי מאי א״ל)דברים ד‬
Israel! (Ib. 33, 29); Or hath a God essayed,
(Ib. 4, 34.) So that he may set thee, the ‫כי מי גוי גדול ומי גוי גדול )שם לג( אשריך‬
highest (Ib. 26, 19).** ‫ ״‬If so then there
are more than four sections?** ‫ ״‬But,** [said ‫ישראל)שם י( או הנסה אלהיט )שם כו( ולתתך‬
he], “Or what great nation is there, And ‫עליון אי הכי נפישי להו טוכא בתי אלא כי‬
what great nation, both being practically [in
meaning] alike, are one section; Happy art
T]1« T^plillln Cht hefbd 0£ f m r oantqdniiie a 6h«jp^ fr o m , tl 1« Bibd« writtori o n
taen t; Ttlie T ^h lU u o£ hm d 004‫»מ‬ilns of mum Tvitth tbe ohIt cUfler&Hoo thicut all four clmptona ara
plftcod DQie sectloau »
20 ‫ב ר כ ו ת‬

thou Israel^ and For what part of a nation, ‫מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי־ בחד‬
are another section; Or hath a God essayed,
is the third section; and So that He may set .‫ בחד ביתא‬.‫ ומי כעמך‬.‫ביתא אשריך ישר«ל‬
thee the highest, is the fourth section; and
all these verses are written and [put to- ‫ ולתתך עליון בחד‬,‫ כחד ביתא‬,‫או הנסה אלהים‬
gether into one section which is] placed also
in the Tephilin of the hand, : ‫ביתא וכולהו כתיבי כאדרעיה‬
Eahin h. E. Ada in the name of E. Isaac
said: *^Whoever frequents the synagogue ‫אמר רבין כר רב אדא אמר רבי יצחק‬ (‫)ע״ב‬
[daily] and misses one day, the Holy One,
praised be H e ! inquires about h im ; for it is ‫כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד‬
written (Is. 50, 10.) Who is among yon, that
feareth the Lord, that hearheneth to the voice ‫הקב״ה משאיל בו שנאמר )ישעיד• ג( מי ככם‬
of His servant? Though he has walked in
darkness and had no light, let him trust in ‫ירא ה׳ שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים‬
the name of the Lord; i. e., if he went to per-
form a meritorious deed [and was therefore ‫ואין נוגה לו אם לדבר מצדה הלך נוגה לו ואם‬
absent from synagogue] there will be light
unto him ; but if his absence is due to person- ^‫לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבמח בשם ד‬
al business, then there will be no light unto
him for he should have placed his trust in '‫מאי טעמא משום דהוה לו לבטוח כשם ה‬
God.‫״‬ ‫ אמר רבי יוחנן כשעה שהקב״ה בא‬.‫ולא בטח‬
E. Jochauan said: When the Holy One,
praised be H e ! enters the synagogue and does ‫כבית הכנסת ולא מצא כה עשרה מיד הוא‬
not find ten [men] present. His an-
ger is immediately stirred, as it is said (Is, ‫ שנאמר )שם( מדוע באתי ואין איש‬.‫כועס‬
60, S.) Why did I come and no man was
there, did I call with none to answer^ : ‫קראתי ואץ עונה‬
B. Chelbo said, in the name of R. H una:
‫״‬The God of Abraham will help him who ‫אמר ר׳ חלבו אמר רב הונא כל הקובע‬
chooses a regular place for his prayers and
when he dies, people will say of him, ^Woe, .‫בעזרו‬ (‫מקום לתפלתו אלהי אברהם )יהיה‬
humble one I Woe pious! one of the real dis-
ciples of OUT father Abraham And whence ‫וכשמת אומרין לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו‬
do we know that Abraham had appointed a
certain place [for his prayers] ? For it is ‫אבינו מנא לן‬ ‫של אברהם אבינו■ ואברהם‬
written (Gen. 19, 37,) And Ahraham rose
early in the morning to the place where he ‫וישכם אברהם‬ (‫)בראשית יט‬ ‫דקבע מקום דכתיב‬
had stood before the Lord. And the word
Omad (stood) refers to prayer, as it is said /‫בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה‬
(Ps. 106, 30.) And Phineas stood and pray•
ed."^^ R. Jochauan in the name of E. Simon (‫ואץ עמידה אלא תפלה שנא׳ )״תלים קו‬
b. Jochai said: “He who designates a cer-
tain place for prayer, will cause all his ene- ‫ויעמוד פינחס ויפלל )עוד להלן בפר? זת( א״ר‬
mies to fall before him, for it is said ( I I Sam.
7, 10.) I have procured a place for my people, ‫יוחנן משום רשב״י כל הקובע מקום לתפלתו‬
Israel, and J have planted them, that they
may dwell in a place of their own, and be no
‫אויביו נופלים תחתיו שנאמר )ש״ב י( ושמתי‬
more troubled; and that the children of wide•
‫מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא‬
edness shall not afflict them any more as
heretofore." K. Huna raised the following
contradictory question: 'T t is written (in ‫ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר‬
- 3g^ rjT^ a e a are requlrei to tnsdUlon to rad te BaroUti. Ctwaiiwlia. Kadlsh for M .
See tolio 21b■ , ^
39) th* woM Omad ia used In oomneatl'oa ynth
21 ‫^כא‬
‫עין י ע ק ב‬
them ), and it is written (Clir. IT9 ,‫׳‬.) [of ‫בראשונה רב הונא רמי כתי׳ לענותו וכתיב‬
the same thing] Lechalotho (to destroy
them ). At the beginning the wicked merely : ‫לכלותו בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו‬
afflicted Israel but later they tried to de-
stroy Israel.” ‫אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא‬
E. Chelbo in the name of B. Huna said:
‫ ״‬He who leaves the synagogue should not ‫ אמר אביי‬.‫מבהכנ״ס אל יפסיעה פסיעה גסה‬
hurry.” ‫ ״‬This,” says Ahaje, *hs only When
he leaves, but on going to [the synagogue] ‫לא אמרן אלא למיפק אכל למיעל מצוה‬
it is meritorious to hasten, as it is said (Hos.
6, 3.) Let us know and hasten to serve the ‫למרהט שנאמר )הו^ע י( ונדעה נרדפה לדעת‬
L ord“ E. Zeira said; ‫ ״‬At first when I saw
the Eabbis hurrjing to the session [of learn* ‫ אמר רבי זירא מריש כי הוה הוינא‬.‫את ה׳‬
ing] on the Sabbath I thought to myself,
‘The Rabbis profane the Sabbath.^ But after ‫להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא‬
I heard of what E. Tanchum said in the ‫קא מחללי רבנן שבתא כיון דשמענא להא‬
name of E. Joshua b. Levi: ‘Always shall a
man. run to study, even though on the Sab- ‫דרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי לעולם‬
bath, as it is said (Ib. 11, 10.) They shall
follow after the Lord when, He will roar like ‫ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת שנאמר‬
a lion/ I, too, began to run.”
E. Zeira said: ‫ ״‬The [chief] reward for ‫)שם יא( אחרי ה׳ ילכו כאריה ישאג אנא נמי‬
attending a lecture lies in running‫[ ״‬to it,
i. e,, anxiety to hear it]. Abaye said: ‫ ״‬The ‫ אמר רבי זירא אגרא דפרקא‬.‫)הוה( רהיטנא‬
[chief] merit in attending the public lee-
ture before a holiday [when the laws con- ‫ אמר‬.‫ אמר אביי אגרא דבלה דוחקא‬.‫ריהטא‬
cerning the holidays are explained] lies in
being pressed [on account of the crowd].” ‫ אמר רב פפא‬.‫רבא אנרא דשמעתא סברא‬
Eaba said: ‫ ״‬The [chief] merit for studying
Halacka is in obtaining a full explanation of ‫ אמר רב זוטרא‬.‫אגרא דבי טמיא שתיקותא‬
it.” E. Pappa said: ‫ ״‬The [chief] merit of
attending a funeral is the silence.”^‫ ״‬E. ‫ אמר רב ששח אגרא‬.‫אגרא דתעניתא צדקתא‬
Zutra said: ‫ ״‬The [chief] merit for observ-
ing a feast day is charity.” *^ E. Shesheth ‫ אמר רב אשי אגרא דבי הלולא‬.‫להספדה דלויי‬
said: ‫ ״‬The [chief] merit of a funeral ad- : ‫טילי‬
dress is in the lifting U(P [the voice in
lamentation].” E. Ashi said: ‫ ״‬The [chief]
merit in attending a wedding festival is the ‫אמר רב חונא כל המתפלל אחורי כיח‬
words [of entertanment].”
R. Chelbo in the name of R. H una said: ‫סביב‬ (‫)חתלים יב‬ ‫הכנסת נקרא רשע שנאמר‬
‫ ״‬Whoever prays with his back turned to the
synagogue is to be called wicked, as it is ‫רשעים יתהלכון כרום זלות לבני אדם אמר‬
eaid (Fs. 13, 9.) On every side do the
wicked w alk“*’‘ Abaye said; ‫ ״‬This refers
‫אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי‬
only to one who does not turn his face to- ‫כנשתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית‬
wards the synagogue but if he does turn his
face towards the synagogue it does not mat- ‫גברא דקא מצלי אחורי בי‬ ‫ ההוא‬.‫לן כה‬
ter even if his back is towards the wor-
shipers.” ‫כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף‬
) (Some TOteT sW«1roe to *be
4 0 m m ely tl>at efrienoe Is the paxt «>f condoiknce. others say
refers to the mourner to Trtiom rswarA Is due because he accepts the iudgment 0 -f Ood w th resignaLioa as did
Aairon vlieii t i s sotus were burnt. See Lfev. 10^ 3. - . j * & t sooe
4 x) Xt is cu^sto'Diary to ^ v e eharitiy to tbe poor on fs^t ; S&e Is, ‫ ע ם‬, d‫־‬y, ‫״‬ -
42) Tihe passage is thus explained j on every side, [a man prayisj the wmked do this. See I Kings S, and
nee tnvther folio 35b-‫־‬iAII the entrances to the Babylonian synagogues were at the so that the rear wall
cohjtatninig the ark laced the West toward Jerusalem which was we&t of Batoylon ; Europe is to the west of
Jeru®atom. aiwi therefore the a rr a n g ^ en t of our synafijogues is the apposite trom that of Banyian.
22 ‫כ ר כ ו ת‬ ‫כב‬
There wa3 one man who prayed with
his back turned to the synagogue; Elijah ‫אליהו אידמי ליה כטייעא א״ל כדו בר קיימת‬
happened to pass by. I t seemed to Elijah
that the man prayed in the manner of an Ara- :‫קמי מרך שלף ספסירא וקטליח‬
bian merchant, and he said to him : ‫ ״‬A rt
thou standing before thy Master as if there
were two dominions?” Thereupon Elijah ‫רבי יוחנן ורבי אליעזר דאטרי תרווייהו‬
drew his sword and killed the man.
E. Jochanan and K. Elazar both said: ‫כיון שנצרך אדם לבריות פניו משתנות ככרוב‬
‫ ״‬When a man must apply for help to his
fellow-men, his face changes like [the worm ‫שנא' כרום זלות לבני אדם מאי כרום כי אתא‬
called]A'entw; as it is said (Ps. 13, 9.)
Like a worm, so is the cheapness of the ‫רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים ושמו‬
sons of men/* What is K erum f When E.
Dimi came he related that among the sea- ‫כרום וכיון שחמה זורחת עליו מתהפך לכמה‬
coast towns, there is a certain worm, the
name of which is ‘Kerum’, and when the ‫ רבי אמי ורבי אפי דאמרי תרווייהו‬.‫גוונין‬
SUE shines upon him, he changes into various
colors. E. Ami and E. Ashi both say: ‫ ״‬He ‫ שנאמר‬.‫כאילו נדון בשתי דינין אש ומים‬
[who has to apply for charity] is as if two
judgments were passed upon him — those ‫)שם סי( הרכבת אנוש לראשנו באגו באש‬
of fire and water, as it is said (Ps. 66,
13.) Thou hast caused man to ride on our : ‫ובמים‬
heads; we entered into fire and into water/*
E. Chelbo in the name of E. Huna said
further: ‫״‬A man shall always be strict in ‫אמר רב הונא לעולם יזהר אדם בתפלת‬
the obseryance of the Mincka service, for
Elijah, the Prophet, was answered only at ‫חמנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת‬
the Mincha service, as it is said (I Ean. 18,
3637‫־‬.) And it came to pass at (the time ‫המנחה שנאמר )מ״א יח( ויחי כעלות המנחה‬
of) the offering of the perpetual evening~
sacrifice (Mincha)*^ that Elijah the Prophet .‫ויגש אליהו הנביא ויאמר ונו' ענני ה' ענני‬
came near, and said: Answer me, 0
Lord, answer me, i. e., answer my prayer ‫ענני שחרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו‬
that a fire descend from Heaven, and answer
me that they shall not ^ay it was an act of ‫ רבי יוחנן אמר אף כתפלת‬.‫מעשה כשפים הם‬
magic.” E. Jochanan said: ‫ ״‬In the evening
service also [shall a man pay heed], for it ‫תפלתי‬ ‫תכון‬ («‫ערבית שנאמר )חתלים קם‬
is said (P8. 141, 3.) May my prayers he
valued as incense before Thee; lifting up ‫קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב רב נחמן‬
of my hands as the evening offering/’ E .
Nachman b. Isaac said: ‫ ״‬To the morning ‫בר יצחק אמר אף בתפלת שחרית שנאמר‬
service also [shall a man pay heed,] for it
is said (Ps. 5, 4.) 0 Lord, in the morning I ‫)עם ח( ה׳ בקר תשמע קולי‬
do Thou hear my voice/*
Further said R. Chelbo in the name of
E. H una: ‫״‬He who does not cheer the
bridegroom, whose wedding feast he has en-
‫ואמר רבי חלבו אמר רב הונא כל הנהנה‬
joyed, transgresses against the five voices
(the passage where voice is mentioned five ‫מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בה׳ קולות‬
times) (Jer, 33, 11.) The voice of gladness,
the voice of joy, the voice of the bridegroom ‫שנאמר )ירמיח ^ג( קול ששון וקול שמחה קול‬
and the voice of the bride, the voice of those
who say Praise ye the Lord of Hosts/* And ‫ ואם משמחו‬.‫חתן וקול כלה קול אומרים הודו‬
4 s) The Mtndka service talcee the place of the perpettieJevenliig-eacriflee. See further. Fa■! 26h.
23 ‫עיז יעקג‬ ‫כג‬
if he does cheer him, what will his reward ‫מה שכרו אמר ריב״ל זוכה לתורח שנתנה‬
he? K. Simon b. Lakish said: "H e will
merit the Torah, which was given with five ‫כה׳ קולות שנאמר )שטוח יט( ויהי כיום‬
voices, as it is said (Ex. 19, 16.) And it
came to pass on the third day, when it was .‫השלישי וגו׳ ויהי קולות וגו׳• וקול שופר וט׳‬
morning, that there were thunders, and
the voice of the cornet, etc.. A nd the voice of ‫ והאלהים יענגו בקול‬/‫ויהי קול השופר וגו‬
the comet was, etc.. And God answered him ‫( וכל העם רואים את‬et?) ‫ איני והכתיב‬/‫וגו‬
with a loud voice." B, Abuhn said: ["To
cheer the bridegroom is considered meri- .‫ אותן קולות דקודם מתן תורה הוד‬.‫הקולות‬
torions] as if he brought a thanksgiving of-
fering; for it is said (Jer, 33, 11.) Of those ‫רבי אבהו אומר כאילו הקריב תודה שנאמר‬
that ‫־‬bring thanhsgiving offering unto the
house of the Lord." E. ISTachman b. Isaac ‫)ירמיה לג( מביאים תודה בית ה׳ רב נחמן בד‬
said: " I t is as if he had rebuilt one of the
ruins of Jerusalem, for it is said (Ib.) For
‫מחורבות‬ ‫אחת‬ ‫יצחק אומר כאילו בנה‬
I will came their captivity to return, as at ‫ירושלים שנא׳ )שם( כי אשיב את שבות‬
the first, saith the Lord."
E. Chelbo in the name of E. Huna also :‫הארץ כבראשונה אמר ה׳‬
said: "Whoever has fear of God, his words
will be h e a rd /’ as it is said (Ecc. 13, 13.) ‫ואמר ר' חלבו אמר רב הונא כל ארם שיש‬
The end of the matter is, let us sum up the
whole; fear God, and ‫־‬keep His command- ‫בו יראת שמים דבריו נשמעים שנאמר‬
menfs, for this is the whole [dtdy of] m a n " ‫סוף דבר חכל נשמע את האלהים‬ (‫)קהלת יב‬
WTiat is meant by For this is the whole duty
of man. E. Elazar said: "The Holy One, ‫ מאי‬.‫ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם‬
praised be H e ! said ‘The whole world would
not have been created if not for him [who ‫כי זה כל האדם אמר ר׳ אלעזר אמר הקב״ה‬
fears G o d ]/‫ ״‬E. Abba b. Cahana said:
"This [fear of God] is equal in importance ‫כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זת רבי‬
to that of the ‫־‬whole world put together.” E . ‫אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם‬
Simon b. Azai, and according to some, E.
Simon b. Zoma said: "The whole world ‫כולו ר״ש בן עזאי ואמרי לה ר״ש בן זומא‬
would not have been created if not for the
purpose of being host to him (who fears ‫אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות‬
God).” :‫לזה‬
E. Chelbo in the name of E. Huna further
said: "He who knows that his friend is ‫ואמר רבי חלבו אמר רב חוגא כל שיודע‬
accustomed to greet him, shall try to greeb
him first, for it is said (Ps. 34, 15.) SeeU ‫בחבית שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו‬
peace and pursue it, and when one responds ‫שלום שנאמר )תהלים לד( כקש שלום ורדפהו‬
not to a greeting he receives, he is to be call-
ed robber, as it is said (Is. 3, 14.) But• yfo ‫ שנאמר‬.‫ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן‬
who have eaten up the vineyard; the plun•
der of the poor is in your homes." [What ‫)יעעיה ג( ואתם בערתם הכרם גזלת העני‬
have the poor that they were plundered of? : ‫בבתיכם‬
Nothing but their greeting.]
(Pol. 7a) E. Jochanan said in the name of ‫דף ז( אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן‬-)
E. Jose b. Zim ra: "Whence do we know that
the Holy One, praised be He! prayeth? ‫״*׳‬ (‫זמדא מנין שהקב״ה מתפלל שנאמר )שם נו‬
I t is said (Is, 56, 7.) Even these will I bring ‫והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בכית‬
to my holy mountain, and make them joyful
in my home of prayer. I t does not say in ‫תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי‬
ii) Eolofh m«-ant9 voices and -threa mor« time« Kol, AO'e 1s 1e13iti10n«d in tbl-s Ters« 01 flVOi
4 5 ) ‘S e a ‫׳‬n o ' l i a 7.
‫ע‬4 ‫ב ר ב זי ת‬ ‫כד‬
their [house of] prayer, but in my [house
of] prayer. We learn from this that the
Holy One, praised be He! praysf^ What ‫ מאי מצלי‬.‫מכאן שהקדוש ברוך הוא מצלי‬
doeth He pray? E. Zutra b. Tubia, ‫אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יחי רצון‬
in the name of Eab, said: " [Thus He
prayeth] ^May it be my will that my ‫מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי‬
mercy overcome my anger* and let my
compassion rule over my attributes [of Jus‫״‬ ‫על מדותי ואתנהג עם בני במדת הרחמים‬
ticej that I may deal with my children in ‫ תניא אמר‬.‫ואכנם להם לפנים משורת הדין‬
attributes of kindness; and out of regard to
them may I overlook Judgm ent/ I t is ‫רבי ישמעאל בן אלישע פעם אתת נכנסתי‬
taught that Eabbi Ishmael b. Elisha said:
^^Once, when I entered the Holy of Holies to ‫וראיתי‬ ‫ולפנים‬ ‫לפני‬ ‫קטורת‬ ‫להקטיר‬
bum the incense, I saw the Lord of all Hosts
sitting on a high and exalted throne^ and ‫אכתריאל יה ה׳ צבאות יושב על כסא רם‬
He said to me Tshmael, my son, bless m e / ‫ונשא ואמר לי ישמעאל גני ברכני אמרתי‬
I replied, *Sovereign of the Universe! may
it be Thy will that Thy mercy overcome Thy ‫לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את‬
anger, and Thy compassion may overmle
Thy other attributes; let Thy conduct toward ‫כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנחג עם‬
Thy children be with the attribute of lov-
ing kindness and enter inside the line of ‫בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים‬
justice; and, out of regard to them mayest ‫משורת הדין ונענה לי בראשו וקא‬
Thou overlook Judgm ent!’ The Lord shook
His head at me” [as a sign confirming my ‫משמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה‬
prayer]. By this E, Ishmael wants to teach
us that the blessing of a common man shall
‫ אמר רבי אלע^ר אמר רבי חנינא‬.‫בעיניך‬
not be lightly esteemed. E. Elazar said in ‫לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך‬
the name of E, Chanina: *‘Hever shall the
blessing of even a common man be consider- ‫שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטים‬
ed insignificant in yonr eyes; for two great
men of their generation were blessed by ‫ונתקיימה בהם ברכתם אלו הן דוד ודניאל‬
simple men and their blessings were fulfilled. ‫דוד דברכיה ארונה דבתיב )ש״ב כי( ויאמר‬
They are: David and Daniel—David was
blessed by Aravnah, as it is written ( I I ‫ דניאל‬.‫ארונה אל המלך ה׳ אלהיך ירצך‬
Sam. 34, 23.) And Aravnah said mito the
}:ing. May the Lord thy God receive thee ‫דברכיה דריוש מלכא דכתיב )דניאל ו( אלהך‬
favorably, Daniel was blessed by Wing : ‫די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך‬
Darius; as it is written (Dan. 6, 17.) May
thy God whom thou dost worship continiir
ally, truly deliver thee.” ‫אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי מנין שאץ‬
E. Jochanan in the name of E. Jose said:
‫מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב )שמורג‬
‫ ״‬Whence do we learn that we) must not at- ‫ אמר ליה הקב״ה‬.‫לג( פני ילכו והניחותי לך‬
tempt to appease a man at the moment of
his excitement? It is written (Ex. 33, 14.) ‫למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם‬
My presence shall walk before you, and I ‫ ומי איכא ריחחא קמיה דקודשא‬.‫ואניח לך‬
will give thee rest, i. e., the Holy One, praised
be H e ! said unto Moses> *Wait for me until ‫כריך הוא אין דתניא )תהלים ז( ואל זועם בכל‬
my excitement shall subside and I shall then
give thee rest.’ ”■** Is wrath [to be ascrib- ‫ וכמה רגע אחד מחמשת‬.‫יום וכמה זעמו רגע‬
ed] to the Holy One—praised be He? Yea! ‫רבוא ושמונת אלפים ושמונה מאות ושמונים‬
As it is taught; And a God who is angry
every day (Ps. 7, 13). And how long does ‫ושמונה בשעה וזו היא רגע ואין כל בריה‬
His anger last? For a moment. And how
long lasts a moment? One fifty-eight thou- ‫יכנלה לכוין אותה השעה חוץ מבלעם הרשע‬
<6) Panai bas two meiaiiliigs, “my rrosenoe," wroth.*
25 ‫עין יעקב‬ ‫״ה‬
sand eight hundred and eighty-eighth part .‫ויודע דעת עליון‬ (‫דכתיב ביה )במדבר כד‬
of an hour; and this is meant by the word
Regga (m om ent); and no creature is able to
determine that exact moment [when the ‫השתא דעת בחמתו לא הוה ידע דעת עליון‬
anger arises] except JBilam the wicked, for
it is written (Num. 16.) And knoweth ‫הוי ידע אלא מלמד שחיה יודע לכוין אותה‬
the knowledge of the most High. How is
it possible? If he did not know even the ‫ והיינו דאמר להו‬.‫שעה שהקכ״ה כועס בה‬
temperament of his animal, how could he
acquire a knowledge of the Most High? We
‫נביא לישראל )מיכה ו( עמי זכר נא מה יעץ‬
must therefore say that he knew how to de-
termine the exact hour in which the Holy
One, praised be He! is angry. And this ‫ למען דעת צדקות דר מאי‬.‫בלק מלך מואב‬
is meant by the prophet who said to Israel
(Mieha 6, 5.) 0 my people, do but remem• ‫למען דעת צדקות ה׳ אמר רבי אלעזר אמר‬
her whai Balak the king of Moab resolved
in order to know the gracious ‫־‬benefits of the ‫להם הקב״ה לישראל דעו כמה צדקות עשיתי‬
Lord. What is meant by The gracious hene^
fits of the Lord. E. Elazar said: ‘‘Thus said ‫הרשע‬ ‫עמכם שלא כעסתי בימי בלעם‬
the Holy One, praised be He! unto Israel.
‘Do but remember how many gracious bene- ‫שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של‬
fits I bestowed unto ye, that I kept myself
back from becoming angry during all the ‫ישראל שריד ופליט והיינו דקאטר ליה בלעם‬
days of Bilam, the wicked; for my anger
might have inflicted a great misfortune up- ‫לבלק )במדבר «( מה אקוב לא קבה אל ומה‬
on them [in that generation].^ And this is
meant by Bilam when he said, (Hum. 33, ‫אזעום לא זעם ה' מלמד שכל אותם הימים לא‬
8.) How s‫־‬hall I denounce, whom God hath
not denounced? And how shall I defy, ‫ וכמה רגע אמר רבי‬.‫ וכמה זעמו רנע‬.‫זעם‬
when the Lord hath not defied?" A n d h o w
long e n d u r e t h His a n g e r ? A
U e g g a ( m o m e n t ) . How long does a ‫אבין ואי תימא רבי אבינא רגע כמימריה‬
Regga last ? E. Abin and according to some E.
Abina said: “A Regga lasts as long as it takes ‫ליס ל( כי רגע‬.‫ומנא לן דרגע רתח שנא׳ )תד‬
to utter it,” And whence do we learn that God
is angry? I t is said (Ps, 30, 6.) For His an- ‫באפו חיים כרצונו ואי כיעית אימא מהכא‬
ger is momentary, (but) life rests upon his
favor. And if yon wish I say from this (Is. .‫חכי כמעט רגע עד יעבור זעם‬ (‫)י׳«עיח כי‬
36, 20.) Hide thyself hut for about a moment,
until anger ■passefh away. And when is He ‫חלת שעי‬ ‫ואימת רתח אמר אכיי בהנך‬
angry? Abaye said: “During the first three
hours of the day, when the crest of the cock ‫וקאי‬ ‫קמייתא כי חוורא כרכלתא דתרנגולא‬
becomes white and he stands on one leg.”
B ut the cock stands like that all the time ? ‫אחד כרעא כל שעתא ושעתא נמי קאי הבי‬
At all times it has red stripes [in the white
crest], but in that particular hour there are ‫כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי בההיא‬
no red stripes whatsoever.
‫ ההוא מינאח‬.‫שעתא לית ביה שורייקי סומקי‬
A certain heretic was in the neighbor-
hood of E. Joshua b. Levi, and annoved him ‫דחוה כשיבבותיה דריב״ל הוה קא מצער ליה‬
exceedingly, questioning him about various
passages. One day K. Joshua b. Levi took ‫מובא בקראי יומא חד שקל תרננולא ואוקמיה‬
a cock, tied it to his bed and watched
it, thinking that as soon as he would notice ‫בין כרעיה דערסא ועיין ביה סכר בי מטא‬
the sign, he would curse the heretic. But
before the time came, sleep overtook him. ‫ כי מטא ההיא שעתא‬.‫ההיא שעתא אלטייה‬
 26 ‫ב ר כל ת‬ ‫מ‬

So he said: ‫ ״‬I learn from this [incidentj

that it is not proper to do such a thing:
‫ניים אמר שמע מינית לאו אורת ארעא‬
A nd ke is beneficent in cUl His worh^ it is ‫למעבד הכי )תהלים קמרי( ורחמיו על בל‬
written (Ps. 145, 17.) and it is also written
(Pr. 17j 36.) Punishmentf even to the just, ‫מעשיו כתיב וכתיב )ט^פלי י ז( גם ענוש לצדיק‬
is not good” I t was taught in the name of
E. Meier: “At the time when the snn rises ‫ תנא משמיה דרבי מאיר בשעה‬.‫נ לא מוב‬
and all the heathen Kings of the East and
West, with their crowns upon their heads, ‫ שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחין‬1
prostrate themselves before the sun, there•
upon the Holy One, praised he He! imme- ‫כתריהם בראשיהם למשתחוים לחמה מיד‬:
diately becomes angry.” : ‫ כועס הקחש ברוך הוא‬r
Further said E. Jochanan in the name
of E. Jose: “^One chastisement in the heart
of man (self reproach) is better than many ‫ואמר ר׳ יוחנן משום רבי יופי טובת‬
lashes, as it is said ( H ob. 3, 9.) And she ‫'מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה‬
will pursue her lovers, then will she sag, ‘I
will go and return to my first husband; for ‫< מלקיות שנאמר )הו^טע ב( ורדפה את מאהביה‬
it was better with me then than note.*”
Eesh Lakish said: ‫ ״‬I t is better than one ‫ וגו׳ ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון‬1
hundred stripes, as it is said (Pr. 17, 10.)
A reproof penetrateth more deeply into a ‫ וריש לקיש אמר יותר‬.‫ן כי טוב לי אז מעתה‬
wise man than a hundred lashes into a fooV*
Further, said E. Jochanan in the name ‫ שנאמר )מ׳טלי יז( תחת גערה‬,‫ממאה מלקיות‬
of E. Jose: ^‘Three things did Moses request : ‫ במבין מהכרת כסיל מאח‬:
of the Holy One, praised be He! and they
were all granted nnto him. He asked that
the Sheehina shall dwell in Israel and it ‫ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי שלשה‬ ^
was granted, as it is said (Ex. 33, 16.) Is
it not in that because Thou goest with us 9 .‫'דברים בקש משה מלפני הקכ״ה ונתן לו‬
He asked that the Sheehina might not dwell
with heathens and it was granted to him, as ‫! בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנא׳‬
it is said (Ib.) So shall we he distinguished, ‫ בקש שלא‬.‫)י«מגת לג( הלוא בלכתך עמנו‬
I and thy people. He asked that tne Holy
One, praised be He! make known His ways;, ‫תשרה שכינה על עובדי עבודת כוכבים ונתן‬ t
and it was granted to him, as it is said (Ib,
ib. 18.) A nd he said, let me see, I beseech ‫ונפלינו אני ועמך בקש‬ (‫! לו שנאמר )שם‬
Thee, Thy glory, i. e,, he said before the
Holy One, praised be He 1 ^Sovereign of the ‫ להודיעו דרכיו של חקב״ה ונתן לו שנאמר‬1
tmiverse, why is there a righteous man who
prospers while another righteous person suf- ‫ אמר לפניו רבונו‬.‫הודעני נא את דרכך‬ (‫ז )שם‬
fers? Some wicked person prospers while ‫ז של עולם מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק‬
another wicked person suffers ?‫ י‬He answer-
ed him : ‘Moses I the righteous person that .‫ יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו‬.‫ ורע לו‬:
prospera is righteous himself, and the son of
a righteous one; the righteous one that suf- .‫אמר לו משה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק‬
fers is righteous himself but the son of a
wicked one [he suffers for the sins of his ‫ רשע וטוב לו רשע‬.‫ צדיק ורע לו צדיק בן רשע‬:
parents]; the wicked person who prospers is
wicked himself but the son of a righteous ‫ אמר מר‬.‫ רשע ורע לו רשע כן רשע‬.‫ו בן צדיק‬
person, and the wicked person who suffers is ‫ צדיק ורע לו‬.‫י צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק‬
wicked himself and the son of a wicked
one.’ ” The Master said above, ‫ ״‬The right- ‫פוקד‬ (‫)שמות כ‬ ‫ איני והא כתיב‬.‫־ צדיק בן רשע‬
eons person that prospers is righteous him-
self and the son of a righteons one; the ‫ובנים‬ (‫)דברים בד‬ ‫עזן אבות על בנים וכתיב‬ ‫י‬
^‫) ז‬ This Is «xplial1»a:t **Punlsluneiit‫!! ״‬to oQiersl " ot« h to itho ju st is noit good‫ ״‬fto b& Ita cau ael.
27 ‫עיז יעקב‬ ‫כז‬
righteoTis one that siiffers is righteous him- ‫ורמינן‬ .(‫)שנהדריז «״ג‬ ‫לא יומתו על אבות‬
self but the son of a wicked one." Is this
so ? Behold I I t is written (Ex. 30, 5.)
Visiting the iniqitiUes of the fathers upon ‫ ומשנינן לא קשיא הא כשאוחזין‬.‫קראי אהדדי‬
the children; and it is written (Deu. 34,
16.) Fathers shall not be put to death for ‫ הא כשאין אוחזין‬.‫מעשה אבותיהם בידיהם‬
the children, and we have asked the question
as to the contradiction of these two passages, ‫ אלא הכי קאמר‬.‫מעשה אבותיהם בידיהם‬
and answered; there is po difficulty. One
passage refers to those who continue the
[wicked] deeds of their parents, and the ‫ צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו‬.‫ליה‬
other passage refers to those who do not con-
tinue the [wicked] deeds of their parents. ‫ רשע וטוב לו רשע שאינו‬.‫צדיק שאינו גמור‬
[Hence we see that a righteous man, even if
the son of a wicked man does not suffer?]
But we must say that He said thus to him: ‫ וכליגא דר״ט‬.‫ רשע ורע לו רשע גמור‬.‫גמור‬
‫ ״‬A righteous one who prospers, is one who
is perfectly righteous; a righteous one who ‫דאמר רבי מאיר שתים נתנו לו ואחת לא‬
suffers, is not a perfectly righteous one; a
wicked one who prospers, is one not really ‫נתנו לו שנאסר )שמלת לג( וחנותי את אשר‬
wicked; a wicked one who suffers, is one
CTossly wicked.” And this [saying of Rabbi ‫אתון אף על פי שאינו הגון ורחמתי את אשר‬
Jochanau] differs from that of E, Meier, for
E. Meier said: *‘Two requests were granted to
Moses and one was not granted, for it is said : ‫ארחם אע״׳פ שאינו הגון‬
(Ex. 33,19.) And I will be gracious to whom
I will be gracious, although he does not de- ‫)שמות‬ ‫ויאמר לא תוכל לראות את פני‬
serve it; And I will show mercy to whom I
will show mercy, although he does not de- ‫ תנא משמיה דרבי יהושע כן קרחה‬.(‫ל״ג‬
serve it.”
And He said: Thou const not see
my face. (Ib.) R. Joshua b. Karcha ‫כך א״ל הקב״ה למשה כשרציתי לא רצית‬
said: “Thus said the Holy One, praised be
He! unto Moses: *When 1 was willing [to
reveal myself] thou wasi unwilling (didst ‫ ופליגא דרבי‬.‫עכשיו שאתה רוצה איני רוצח‬
hide thy face); now when thou art willing
[to see me] I am not willing [to reveal my- ‫שמואל בר נחמני א״ר יונתן דאמר רבי‬
self].‫ ” י‬And this differs from the opinion
of R. Samuel b. ffachmeini who quoted R.
Jonathan; for E. Samuel b. Hachmeini said ‫שמואל כר נחמני אמר רבי יונתן בשכר ג׳‬
in the name of Jonathan: *‘On account of
three things Moses earned the merit of the {‫זבה לג׳ בשבר )שם ג׳( )עיהריט ט״ב פכ״ב‬
following three things; viz., for And Moses
hid his face, (Ib. 3, 6.) he earned the merit
of A shining face;*^ for He was afraid ‫ בשכר‬.‫ויסתר משה פניו זכה לקלהתר פנים‬
(Ib.) he earned the merit of. And they
were afraid to come nigh unto him (Ib. ‫ בשכר‬.‫כי ירא זכה לוייראו מגשת אליו‬
34, 30.); and for To looJe up to God (Ib. 3,
6.) he earned the merit of, And the similitude
of the Lord doth he behold (Num. 13, 8).” (‫ )שם לג‬.‫מהביט זכה לותמונת ה' יביט‬
[Hence it shows that he was rewarded for
hiding his face and differing with R. Joshua ‫והסירותי את כפי וראית את אחורי אמר רב‬
B. Earcha]. And then I will remove my hand,
and thou shcdt see my bade; but my face
shall not be seen (Ex. 33, 33). E. Chama b. ‫חמא בר ביזנא אמר ר״ש חסידא מלמד‬
4 s ) S e e C i• 3 , S -a .

40‫ו‬ See ax• 34. 2 s-! 1&

28 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫כח‬
Bizna in the name of E. Simon the Pious ‫שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של‬
said: ‘’This means that the Holy One,
praised be H e ! showed to Moses the knot of : ‫תפילת‬
the Tephilin (Philacteries).”
(Ib. b) K. Jochanan in the name of E.
Simon b. Jochai said: “Since the day the ‫)ע״ב( אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון‬
Holy One, praised be H e! created the world ‫כן יוחאי מיום שברא הקדוש ברוך הוא‬
there was no man who called the Holly One,
praised be Hel ‘Lord’ (A d o n ) until Abra- ‫את העולם לא היה אדם שקראו להקדוש‬
ham came and called him ‘Lord,’ for it is
eaid (Gon. 15, 8.) A n d he said L o rd God^ ‫כרוך הוא אדון עד שבא אברהם וקראו אדון‬
whereby shall I Jcnow th a t I shall in h e rit
it?" Eab said “Daniel also would not have ‫שנא׳ )בראשית טי( ויאמר אדני אלהים בטה‬
been answered w^ere it not for the sake of
Abraham, for it is said (Dan. 9, 17.) And! ‫ אמר רב אף דניאל לא נענה‬.‫אדע כי אירשנה‬
now listen, 0 our God! io the prayer o f th y ‫אלא בשביל אברהם שנאמר )דניאל ט( ועתה‬
servant, fo r the sake o f the L o rd ; —‘for Thy
sake’ he [Daniel] ought to have said? But ‫שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר‬
[he prayed] for the sake of Abraham, who
called you Lord.‫׳׳‬ ‫פניך אל מקדשך השמם למען אדני למענך‬
Again said E. Jochanan in the name of
E. Simon b’. Jochai: “Since the day when the *‫מיכעי ליה אלא למען אברהם שקראך אדון‬
Holy One, praised be H e! created the world,
there was no man who thanked the Holy ‫ואמר רבי יוחנן משלם רשכ״י מיום שברא‬
One, praised he He! until Leah came and
thanked Him, as it is said (Gen. 29, 35.) ‫הקב״ה את עולמו לא היה אדם שהודה‬
T h is tim e w ill I th a n k the L o rd .”
What is the meaning of being called ‫להקב״ה עד שבאת לאה והודתו שנאמר‬
Eeuben?®‫ ״‬E. Elazar said: “Leah said, ‘See
the difference between my son and the son ‫ ראובן א״ר‬/‫)בראשית בט( הפעם אודה את ה‬
of my father-in-law (Esau) whereas my ‫אלעזר אמרה לאה ראו מה כין בני לבן‬
father-in-la'^s son sold his birthright to
Jacob of his own accord, as it is written ‫חמי דאלו בן חטי אע״ג דמדעתיה זבנה‬
(Gen. 25, 33.) A n d he sold h is rig h t o f
firstd) 0 rn unto Jacoh, yet what happened? ‫לבכירוחיה דכתיב )שם כה( וימכור את‬
As it is written (Ih. 27, 41.) A n d E sa u ha ted
Jacob, and i t is also written (Ib. ih, 36.) (‫בכורתו ליעקב חזי מה כתיב ביה )שם בז‬
A n d he said, hath he been therefore nam ed
Jacob, because he h a th supplanted m e these
‫וישטום עשו את יעקב וכתיב )שם( ויאמר‬
two tim e s; hut my son, although it was ‫הכי קרא שסו יעקב ויעקבני זה פעמים ואלו‬
against his will that Joseph took from him
the birthright, as it is written (I Ghr. 5 ,1-) ‫בני אף על גב דעל כרחיה שקלה יוסף‬
B u t w hen he defiled his fa th er's bed was Tiis
b irth -rig h t given u n to the sons of J o sep h ; ‫לבכירותיה מיניה דכתיב )דת״« י*( ובחללו‬
yet he never envied him, for it is written
(Gen. 37^ 21.) A n d when R euben heard i t ‫יצועי אביו ניתנה בכורתו ליוסף אפילו הכי‬
he delivered him o u t o f th eir h a n d s .'” Why
was she named Euth ? E. Jochanan said “Be
‫לי( וישמע‬ ‫)בראשית‬ ‫לא איקנא ביה דכתיב‬
cause she merited that from her shall come ‫ רות )ב״ב פ״ל!( מאי רות‬.‫ראובן ויצילהו מידם‬
forth David, who satisfied the Holy One,
praised be H e ! with songs and praises.‫ ״‬And ‫א״ד יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו‬
whence do we derive that the name is the
cause? E. Elazar said: “It is said (Ps. 46, ‫להקב״ה בשירות ותשבחות ומנא לן דשמא‬
9.) Come, look at the deeds of the Lord, who
hath m ade desolation on th e earth- Do not (‫ אמר רבי אלעזר דאמר קרא )חהלים מו‬.‫גרים‬
SO) Tb10 glvlag in
r e a s fo n * h e B ib le , (d < s a . 2 9 . S 2 .> c x p la it iijs o n ly t h * f lr » t part e rt th e n a im e Seu,
•1) K e ti m*anioe «ww| B a n ,, tc ls to
S9 ‫יעקב‬ ‫עין‬ 1‫כפ‬
read it Shamoth (desolation), but read ‫ בארץ אל‬r\^m ‫לכו חזו מבעלות ה' אשר שם‬
Shemoth (names)*"
Further said E* Jochanan. in the name of : ‫תקרי שמות אלא שמות‬
R, Jose: *^‘ETery utterance which came forth
from the mouth of the Holy One, praised be ‫ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל‬
H e ! for good purpose even when upon condi-
tion, was ne'rer retracted." Whence do we de- ‫דבור ודבור שיצא מפי הקב״ה לטובה אפילו‬
rive this? From our Teacher Moses, as it is
said (Deu. 9, 14.) Let me alonej and I may ‫ מנא לן ממשה רבינו‬.‫על תנאי לא חזר בו‬
destroy them, and ‫־‬blot out their names from
under the heavens, and I will make of thee a ‫שנאמר )דנרים ט( הרף! ממני ואשמידם ואמחה‬
nation mightier and more numerous than
they; and although Moses invoked mercy con- .‫את שמם ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו‬
Derning this thing and succeeded in annuling
that decree, yet it [the promise, And I will ‫ואע״ג דבעי משה רחמי עלה דמלתא ובטלה‬
make thee a nation mightier and more numer-
ous] was fulfilled to his children, as is said ( I ‫אפ^ה אוקמיח בזרעיה שנאמר )דה״א נג( ובני‬
Chr. 23, 1516‫־‬.) The sons of Moses were
Oershon, and Eliezer, and the sons of Eliezer ‫משה גרשום ואליעזר ויהיו בני אליעזר רחביה‬
were Bechabyah^ the chief, the sons of Re-
chabyah became exceedingly great in num- ‫ ותני‬.‫הראש וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו׳‬
her, and R, Joseph taught they were more
than, sixty myriads. This is inferred from .‫ אתיה רביה רביה‬.‫רב יומך למעלה מם׳ רבוא‬
the two similar words, Rdbu, Rahu\ I t is
‫־‬w iitten here. They were exceedingly great in (‫כתיב הכא רבו למעלה וכתיב התם )שמור! א‬
number (Rabu), and it is written there (Ex.
1, 7.) They were fruitful and exceedingly : ‫פרו וישרצו וירבו‬
great in number (Vayirbu).
(Ib. b) Further said R* Jochanan in the ‫)ל׳ב( ואמר ר' יוחנן משום רשב״י קשה‬
name of B. Simon b. Joehai: ‫ ״‬A degenerate
child in a mau‫׳‬s house is worse than the war ‫חרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר‬
of Gog and M a g o g for it is said (Ps. 3 ,1 .)
A song of David, when he fled from before ‫ממלחמת גוג דמגוג שנא׳ )תחלים ג< מזמור‬
Ahsh<Rom, his son. Immediately after this
is written, Lord! How numerous are my ‫לדוד בברחו מפגי אבשלום בנו וכתיב בתריה‬
assailants! How many that rise up against
me, while of the war of Gog and Magog it is ‫ה׳ מה רבו צרי רבים קמים עלי ואלו גבי‬
written (Ib, 2, 1.) Wherefore do nations
rage and people meditate vain things? But ‫מלחמת גוג ומגוג כתיב )עם ב( למה רגשו‬
How numerous are my assailants is not stat-
ed [in connection with the war of Gog and ‫גוים ולאטים יהגו ריק ואלו מה רבו צרי לא‬
Magog]."
A song of David, when he fled from Ab- ‫ מזמור לדוד בכרתו מפני אבשלום כנו‬.‫כתיב‬
shaalom his son (Ib .)It should have been
said, A lamentation of David? R. Simon b. ‫ א״ר‬.‫מזמור לחד קינה לדוד מיבעי׳ ליה‬
Joehai said: ‫׳‬TTnto what can David’s inci‫־‬
dent be likened ? IJnto a man against whom ‫שמעון כן אבישלום למה הדבר דומה לאדם‬
a large note was brought forth to be paid;
before he paid it he felt grieved and sor- ‫שיצא עליו שטר חוב קודם שפרעו היה עצב‬
rowful, hut after he had paid it, he rejoiced.
So was David—since the Holy One, praised ‫לאחר שפרעו שמח אף כאץ דוד כיון שאמר‬
be He! said to him (II Sam. 12,11.) Behold!
I will raise up against thee evil out of thy ‫לו הקב״ה )ע״ב יב( הנני מקים עליך רעה‬
W) Acootrd-iriir to tiiadltioa, The ’wat of GO0 and MaffOfff Vhieh will precede the of ih e Messiah,
iriU the most t 1 0 Tiri^)le war im Imiiiaii ‫׳‬history. Thiait periodl 43 o^fteix described as Ci1re7?lei Messiah (!the painfl at
s o ‫ ר כ ו ת‬le
own house; he felt grieved, for he feared it ‫מביחד היה עצב אסר שמא עבד או ממזר הוא‬
would be a slave or a bastard who would
have DO mercy on him. But when he saw it ‫דלא חיים עלי כיון דחזא דאגשלום הוא שמח‬
was Abshalom [his own son] he was glad and
composed a song.’‫״‬ :‫משום הכי אמר מזמור‬
Further said E. Jochanan in the name of
R. Simon b. Jochai: is permitted to
quarrel with the wicked in this world, be- ‫ואמר רבי יוחנן משום ר״ש כן יוחאי‬
cause it is said (Pr. 28, 4.) They that for-
sake the Torah 'praise the wicked, hut those ‫מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר‬
who observe the Torah contend with tketnT
We also have a Baraitha to the same efEect. ‫עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי‬ (‫כח‬
S. Dostai b. Mathun says: ‫ ״‬I t is permitted
to quarrel with the wicked in this world; as ‫ תניא גמי הכי רבי דוסתאי‬.‫תורה יחגרו בם‬
it is said (Pr. 28, 4.) They that forsake
the Torah praise the wicked, hut those who ‫כר מתון אומר מותר להתגרות ברשעים‬
observe the Torah contend with them; and
if some one should whisper to you saying: ‫בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע‬
‘Behold 1 it is written (Ps. 37, 1.) Of David!
Do not fret thyself because of the evil-doers.* U? ‫ם‬1^‫ואם לחשך אדם לומר והכתיב )תה‬
Tell him that he whose heart smites him
[who has no clear conscience] says so, for ‫לדוד אל תתתר במרעים אמור לו מי שלבו‬
the real meaning of the passage is: Do not ‫נוקפו אומר כן אלא אל חתחר במרעים לחיות‬
compete with the evil-doers, i, e., to be
among evil-doers; And neither he thou en- ‫כמרעים ואל תקנא בעושה עולה להיות‬
vious ayainst the workers of iniquity, to be
like them. And it is also said (Pr. 23, 17.) ‫כעושה עולה ואומר )מעלי «( אל יקנא לבך‬
Let not thy heart be envious against sinners,
but in the fear of the Lord (remain) at all ‫ •איני והא‬.‫כחטאים כי אם ביראת ה' כל היום‬
times.** Is that so? Behold! R. Isaac said:
‫ ״‬If you see a wicked man upon whom for- ‫אמר רבי יצחק אם ראית רשע שהשעח‬
tune smiles, do not quarrel with him, for it
is said (Ps. 10, 5.) Prosperous are his ways (‫י‬ ‫)תהל ים‬ ‫משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר‬
at all times; and moreover, he always wins
law, as it is said (Ib.) Far aloof (remain) ‫ ולא עזד אלא שזוכה‬.‫יחילו דרכיו ככל עת‬
Thy punishments from him; and moreover,
he' sees [revenge] in his enemies, as it is ‫ ולא‬.‫בדין שנאמר )שם( מרום משפטיך מנגדו‬
said (Ib.) A ll his assailants, he puffeth at
them.** There is no difficulty [in under- ‫עוד אלא שרואה בצריו שנאמר )שם( כל‬
standing this] ; one deals with secular affairs
and the other deals with divine affairs, and, if ‫ לא קשיא הא בטילי דידיה‬.‫גורריו יפיח בהם‬
you wish, you may say hath passages deal
with divine affairs and there is no difficulty; ‫ ואי בעיח אימא הא והא‬.‫הא במילי דשמיא‬
for one deals with a wicked man upon whom
fortune smiles, and the other with the wicked ‫במילי דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה‬
man upon whom fortune does not smile ; and,
if you wish, you may say both deal with 3 ‫משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת‬
wicked man upon whom fortune smiles; yet
there is HO difficulty, for one deals with a per- ‫ ואי בעית אימא הא והא ברשע שהשעה‬.‫לו‬
fectly righteous man and the other with ona
who is not righteous throughout; for E. Hu- ‫משתקת לו ולא קשיא הא בצדיק גמור הא‬
na said: ‫ ״‬What means the passage (Haba-
kuk 1, 13.) Wherefore wilt thou look upon ‫בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי‬
those that deal treacherously; he silent when
the wicked swallows up him that is more ‫דכתיב )חב? יק א( למה תביט בוגדים תחריש‬
 ‫עין י ע ק ב‬ ‫לא‬
HgJiteotis than h i f How can it "be possible ‫ וכי רשע בולע צדיק‬.‫ככלע רשע צדיק ממנו‬
that a wicked man should swallow up a
righteous man? Behold! I t is written (P3. ‫והכתיב )מהל ים לז( ה׳ לא יעזבנו בית וכתיב‬
37, 33.) The Lord will not leave him in his
hand, and it is written (P r. 13, 31.) No ‫)נ«ילי יב( לא יאונה לצדיק כל און אלא צדיק‬
wrong can come unawares to the righteous!
We must therefore say: "One, more right- ‫ואיב״א‬ .‫ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע‬
eons than he is, the wicked person does
destroy, but he cannot destroy the perfectly
righteous man.‫ ״‬And, if you wish, you may :‫שעה משחקת לו שאני‬
say that when fortune smiles upon a man,
it is different [and even one perfectly right-
eons should not fret at him].
‫ואמר ר׳ יוחנן משום רשב״י נדולה שימושה‬
Again said K. Jochanan in the name of
R. Simon b. Jochai; "The obedience [to the ‫ה אלישע‬3 (‫של חורה יותר מלמודה שנא׳)»״כ ג‬
law] is more important than the study; for
it is said ( I I Kings 3, 11.) Here is Elisha ‫בן שכם אשר יצק מים ע״י אליהו למד לא‬
the son of Skaphat, who poured water on
the hand of Elijah. Poured, is said, not ‫נאמר אלא יצק מלמד שגדולה שמושת יותר‬
Studied; from this we infer that obedience
[to the law] is more important than the : ‫מלמודה‬
study.‫״‬
R. Isaac said to B. Nachman: "Why did ‫אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי‬
not the master come to the synagogue to
pray T* ^‘Because I was not feeling well,‫ ״‬an- ‫טעמא לא אחי מר לבי כנשחא לצלויי אמר‬
ewered R. Nachman. ^The master should
have gathered ten in his house and then ‫ליה לא יכילנא אמר ליה לכנפי למר עשרה‬
prayed," said E. Isaac, “I t was too hard a
task for m e‫ ״‬said E. Nachman. "If so/’ ‫ אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה‬.‫וליצלי‬
remarked E. Isaac, "then why did not the
master direct the Sexton to inform him when ‫מר לשליחא דצכורא ליתי ולידעי למר‬
the public pray? [so that he might pray
at that tim e?]‫" ״‬Why are you so particular ‫ אמר ליה מאי כולי‬.‫כעידנא דמצלי צבורא‬
about it?” asked E. Nachman, "Because,”
said R. Isaac, "R, Jochanan in the name of ‫ אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום ר׳‬.‫חאי‬
E. Simon b. Jochai said: (Fol. 8a) ^Vhat is
meant by the passage (Ps, 69, 14.) But as ‫שמעון בן יוחאי )דף ת( מ״ד )תחלים פט( ואני‬
for me, I direct mg prayer unto Thee, 0
Lord, in a time of favor. When is it a time of ‫תפלתי לך ה׳ עת רצון אימתי עת רצון כשעה‬
favor? I t is when the community at large
prays,’ ” E. Jose, the son of Chanina said: ‫ ר' יוסי בר׳ הנינא אמר‬.‫שהצבור מתפללים‬
"We infer it from this, (Isa. 49, 8.) Thus
hath said the Lord, in the time of favor have .‫מהבא)ישעיח סט( כה אמר ה' בעת רצון עניחיך‬
I answered iheeP R. Chanina said: “We de-
rive it from this, (Job 36, 5.) Behold, God ‫רבי אחא כר חנינא אמר מהבא )איוב לו( חן‬
is mighty and despiseth no one, ®‫ י‬and it is
written (Ps. 65, 19.) He delivered my soul ‫ וכתיב )תחלים נח( פדה‬.‫אל כביר ולא ימאם‬
in peace from the haitle against me; for in
multitudes are they {contending) with me.** .‫בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי‬
We have also a Earaitba to the same effect,
E. Nathan said: “Whence do we know that ‫תניא נמי הכי רבי רבי נתן אומר מנין שאין‬
the Holy One, praised be H e ! despiseth not
the prayers of a community? I t is written ‫ שנאמר הן‬.‫הקב״ה מואס בתפלתן של רבים‬
6s) Kaltr Srteams "mig&t,” and also 1‫ •»זף‬panwga ta 1Qll«r9{0r« «4
cplai1
1«d: •*nehoM, God dom not
( 't l i o p r a y e r o f ) ^ ^ n w u n y ,* "
32 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫לב‬

(Job 36, 5.) Behold God, many He doth ‫אל כביר לא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי‬
not despise^ and it is written (Ps. 55, 19.)
Iltf delivereth my soul in peace from the hat- ‫ אמר חקב״ה כל העוכק בתורה‬.‫מקרב לי וגו׳‬
ih against me; for in multitudes, etc., i. e.,
tH» Holy One, praised be He! sa5^s: ^ h e n ‫ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה‬
aay one occupies himself with the study of ‫אגי עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין עבו״ס‬
the Torah and the practice of loving kind-
ness I consider as if he delivered me and my : ‫ומזלות‬
ehildien from the nations.’ ’’
E. Levi said: ^^’’hoever has a synagogue ‫אמר רבי לוי כל טי שיש לו בית‬
in his town, and does not go there to
pray, is to be called a wicked neighbor, as it
‫הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא‬
is said (Jer. IS, 14.) Thus hath mid the ‫שכן רע שנאמר )ידמוה יב( כה אמר ה' על כל‬
Lord against all my wicked neighbors; more-
over by his actions he causes exile to himself ‫שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי‬
and his children, as it is said (Ib.) I will
pluck them out of their land, and the house ‫ ולא עוד אלא שגורם‬.‫את עמי את ישראל‬
of Judah will I pluck out from the midst of ‫נלות לו ולבניו שנאמר )שם( הנני נרתשם מעל‬
them.”
They told E. Jochanan that there are ‫ אמרי‬.‫אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם‬
aged people in Babylon, and he remarked
wonderingly, *Ht is written (Deu. 11, 21.) ‫ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר‬
In order that your days may he multiplied,
and the days of your children in the land ‫)דברים יא( למען ירבו ימיכם וימי בניכם על‬
which the Lord swore unto your fathers, but ‫ כיון‬.‫האדמה כתיב אכל בחוצה לארץ לא‬
not outside of Palestine.” But when he was
informed [of the fact] that they come early ‫ אמר‬.‫דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא‬
to the synagogue, and leave it late, then he
said: "Aye, it is this which helps them, as ‫היינו דאהני לחו כדאמר רבי יהושע כן לוי‬
E. Jochanan b. Levi said unto his children,
*Come early and remain late in the synagogue, ‫לבניו קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי‬
in order‫ ׳‬that you may live long.’ ” R. Acha ‫ אמר רבי אחא ברבי‬.‫היכי דתוריכו חיי‬
the son of E. Chanina said: "From what
Biblical passage [do we learn this] ? S appy ‫חנינא מאי קראה )משלי ח( אשרי אדם שומע‬
is the man that hearkeneih unto me, watching
day by day at my gates, waiting at the posts ‫מזוזות‬ ‫לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור‬
of my doors (Pr. 8, 34), and after this is
‫׳‬w ritten. For he who finds me, finds life.” .‫חיים‬ ‫פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא‬
E, Chisda said: "A man shall always
enter two doors to the synagogue.” What does
‫פתחים‬ ‫אמר רב חסדא לעולם יכבס אדם כ׳‬
he mean by "two doors” ? He means that a ‫אימא‬ ‫בבית הכנסת כ׳ פתחים ס״ד אלא‬
man should wait as Jong as it takes to walk
the length of two doors, and then begin to : ‫שיעור ב' פתחים ואחר כך יתפלל‬
pray.
For this shall every pious one pray unto ‫)תהלים לב( על זאת יתפלל כל חסיד אליך‬
Thee at the time when Thou mayest he found
(Pr. 32, 6). E. Chanina said: “L-eth Metzo, ‫לעת מצוא א״ר חנינא לעת מצוא זו אשה‬
(At the time when thou mayest be found) ‫ )יבמות‬.‫)משלי ♦י׳( מצא אשה מצא טוב‬
alludes [to the time when one is about to
take a] wife, as it is written (Pr, 18, 22.) ‫ו!״ה( במערבא כי נסיב איניש אתתא אמרי‬
Whoso hath found a wife hath found fiappi-
ness.” In Palestine, when a man married ‫ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא‬
he was asked Matzah (found), or Motzei
(find). Matzah, as it is written (Pr. 18, ‫ מוצא דכתיב‬."‫אשה מצא טוב ויפק רצון מה‬
H) Tlie w01 <d Mals!d^ 10 found lu e re ir fol!o‫־‬nln^ passage.
SS ‫יעקב‬ ‫עיז‬
2^.) Whoso hath found (Matza) a wife hath ‫ רבי‬.‫ ומוצא אני מר טמות את האשה‬0 ^‫)קחל‬
found happiness; Moisei, as it is vrritten
(Ecc. 7, 36.) A nd I find {Motzei) the woman ‫)משלי‬ ‫נתן אומר לעת מצוא זו תורה דכתיב‬
more bitter than death. K. iTathau said:
*‘L-eth Metso, refers to the Torah^ as it is ‫מ( כי מוצאי מצא חיים• רב נחמן בר יצחק‬
‫־‬w ritten (Pr. 8, 35.) For he who findeth me
{the Torah), findeth lifef' R. Nachman b‫״‬ (‫)תחלים סח‬ ‫אמר לעת מצוא זו מיתה שנאמר‬
Isaac said: “L-eth Metso, means [the time
of] death, as it is written (Ps. 68, 21.)The ‫ תניא נמי הכי תתק״ג מיני מיתה‬.‫למות תוצאות‬
escape from death/' We have also a Earaitha
to the same efiect: There are nine hundred ‫ תוצאות‬.‫נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות‬
and three kinds of deaths in the world, as it
is said (lb.) The escape from death {Toisa- ‫ קשח שבכולם אסכרה‬.‫בניממריא הכי הוה‬
0 th ) , The numerical valne of the word Totsa-

0 th, amounts to nine hundred and three; the

‫ אסברה דמי כחיזרא‬.‫ניחא שבכולם נשיקה‬
hardest of all deaths is croup, and the easiest ‫ א״ד כפיטורי‬.‫אגבבא דעמרא דלאחורי נשרא‬
of all is the dirine kiss; croup is like a thorn
in a ball of wool, which [if one tries ix> tear ‫ נשיקה דמיא כמשחל בניתא‬.‫כפי ושט‬
loose] lacerates backward (in the opposite
direction of the k n o ts); others say as the ‫ רבי יוחנן אמר לעת מצוא זו קבורה‬.‫מחלבא‬
gushing water at the entrance of a canal
[when the sluice bars are raised]; the kiss ‫השמחים אלי‬ (‫)איוב ג‬ ‫א״ר חנינא מאי קרא‬
referred to is like the extraction of a hair
from milk. ‫ אמר רבה בר רב‬.‫גיל ישישו כי ימצאו קבר‬
R. Jochanan said; *^L~eth Metso, refers to
the grave.” R. Chanina said: * ^h ere is the ‫שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי איניש רחמי‬
Biblical passage to prove it? (Job 3, S3.)
Who would rejoice, even to exulting, who ‫ מר זוטרא‬.‫אפי׳ עד זיכולא בתרייתא שלמא‬
would he glad could they hut find a grave.”
Eabba b. E. Shila said: ^‘Thus it is that ‫ אמרי במערבא‬.‫אמר לעת מצוא זו בית הכסא‬
people say: ^Man ought to pray for peace
even to the last clod of earth thrown on his :‫הא דמר זוטרא עדיפא מכולהו‬
grave.’ ”
Mar Zutra said: ''L-etk Metso, refers to
the necessity of living in a place where there ‫■אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא‬
are sanitary conditions.” The sages of
Palestine [upon hearing all the opinions in ‫לימא לן מר מהני מי לי מעלייתא דאמרת‬
explaining the above passage] remarked
that Mar Zutra’s opinion is the best of all. ‫ אמר‬.‫משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא‬
Eaba said to Eafram b. P ap a: ‫ ״‬Speak to
‫־‬as, Master, of those excellent things you said ‫ליה הכי אמר רב חסדא מ״ד )חתל ים פז( אוהב‬
in the name of E. CMsda in reference to the
synagogue.” ^"This is what R. CMsda said,”
said [Eafram] to h im : ‫^ ״‬What is the meaning ‫ אוהב ה׳‬.‫ה׳ שערי ציון מכל משכבות יעקב‬
of the passage (Ps. 87, 2.) The Lord loveth
the gates of Zion more than all the dwellings ‫מבתי‬ ‫יותר‬ ‫בהלכה‬ ‫המצויינים‬ ‫שערים‬
of Jacob. The Lord loveth the gates that are
marked with the signs of Halaeha (laws) ‫ והיינו דאמר רבי‬.‫כנסיות ומבתי מדרשות‬
more than the sjoiagogneg and the houses of
study.’ and this agrees with E. Chiya b. ‫חייא בר אמי משמיה דעיולא מיום שחרב‬
Ami who said, in the name of U lla: ^Since
the destruction of the Temple, nothing has ‫כהמ״ק אין לו להקב״ה בעולמו אלא ארבע‬
remained to the Holy One, praised be He!
in His world, but four cubits of the Halaeha ‫אמות של הלכה בלכה ואמר אכיי מריש הוה‬
B5) Z io n a n d Z iu n (s ig n ), b o th ftT& sp ellefl a lik e , tb e
former Is need a‫׳‬a proper noun and the latter as an 9
a^^ective.
^4 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫לד‬
[where it is studied] / ” Abaye said: first ‫כנישתא‬ ‫גריסנא בגו ביתא ומצליניאי כבי‬
I was accustomed to study in the house and
pray in the synagogue, but since I heard ‫םענא להא דאמר ר׳ חייא כר אמי‬1‫כיון ד^ע‬
what B, Chiya b. Ami said in the name of
Tula, that since the destruction of the Temple, ‫משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין‬
nothing has remained to the Holy One,
praised be H e ! in his world but four cubits ‫לו להקכ״ה בעולמו אלא ד' אמות של הלבה‬
of the Halacha, I never prayed but where I
studied.‫ ״‬R. Ami and Assi, although ,‫כלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא‬
they both had twelve synagogues in Tiberia, ‫רב אמי ורב אפי אע״ג דהוו להו תליסר כי‬
still did not pray elsewhere but between the
pillars where they had studied. ‫כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי‬
R. Ohiya b. Ami, in the name of Ulla said:
“A man shall always live in the same place ‫ אמר רבי חייא בר אמי‬.‫היכא דהוו גרפי‬
where his teacher lives, for as long as Shimi
b. Geira lived, solomon did not marry Pha- ‫משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבר‬
raoh^s daughter.‫״‬ Behold, we are taught
that a man shall not live in the same place ‫שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה‬
with his teacher! This is not difficult to ex-
plain, for the former deals with a disciple ‫ והתניא אל ידור לא קשיא הא‬.‫את בת פרעה‬
who bends before (obeys) his teacher, and the
latter deals with a disciple who does not bend ‫ ואמר רבי חייא‬.‫דכייף ליה הא דלא כייף ליה‬
before (obey) his teacher. Another thing ‫כד אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו‬
said R. Chiya b. Ami, in the name of U lla:
“He who enjoys life through the labor of his ‫יותר מירא שמים דאלו גבי ירא שמים כתיב‬
hand, is greater than he who fears God, for
concerning the man who fears God, it is ‫ ואלו גבי‬.‫)שם קיב( אשרי איש ירא את ה׳‬
written (Ps, 112, 1.) Happy is the man who
feareth the Lord; while concerning the man ‫נהנה מיגיעו כתיב )שט קכח( יגיע כפיך כי‬
who enjoys the labor of his hand, it is written
(Ib. 128, 2.) When thou eateth of the labor ‫תאכל אשריך וטוב לך• אשריך בעולם הזה‬
of thy hands: (then) wilt thou he happy,
and it shall he well with thee.— Wilt thou he ‫■ ולגבי ירא שמים לא‬.‫וטוב לך לעולם הבא‬
happy, in this world. A nd it shall he well
with thee, in the world to come; but con- :‫כתיב ביה וטוב לך‬
cerning the one who fears God it is not said.
A nd it shall be well with thee’* ‫)ע״ב( אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכים‬
(Ib. b) Eaba said to his children (by way
of advice); “When you cut meat don’t cut it ‫ א״ד משום‬.‫בשר אל תחתכו על גב היד‬
on your hand.‫— ״‬Some attribute this to the
danger in cutting into the hand and others to ‫ואל‬ .‫וא״ד משום קלקול סעודה‬ .‫סכנת‬
the spoiling of the meat. — “And you should
not sit down on the bed of an Armenian, and ‫ ואל תעברו אחורי‬.‫תשבו על מטת ארמית‬
do not pass behind the synagogue at the time ‫ אל‬.‫בית הכנסת כשעה שהצבור מתפללין‬
the community is praying.” Regarding the
bed of an Armenian, some say is meant ‫ איכא דאמרי לא תגנו‬.‫תשבו על מטת ארמית‬
not to go to sleep without the Sh’m’a ®‫י‬
which resembles an Armenian bed, and ae- ‫ וא״ד‬.‫ וא״ד דלא תנסבו גיורתא‬.‫בלא ק״ש‬
cording to others, it means not to marry a
proselyte. And, according to others, it means ‫ דרב‬.‫ארמית ממש ומשום מעשח דרב פפא‬
a real Armenian and refers to the incident
that happened to R. Papa. R. Papa visited ‫פפא אזל לגבי ארמית הוציאה לו מטח‬
an Armenian and she brought him out
a bed bidding him to sit on it. R. Papa ‫ אמר לה איני יושב עד‬.‫אמרה לו שב‬
BS) See I S£ln«a 3.
5T) Every Jfv obliged to read the before going to □ea.
35 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ nf

refused and said to her: shall not sit on ‫ד‬-‫ הגביהה את המטה ומציא‬.‫שתגביהי אח המטה‬
it unless thou wilt lift up the bed and show
me what is under it.” She did so and he ‫ מכאן אמרו חכמים אפור לישב‬.‫שם תינוק מת‬
noticed a dead child was under the bed. ‫ ואל תעברו אחורי בית הכנסת‬.‫על מטת ארמית‬
Since then the sages said: "A man shall not
sit on the bed of an Armenian.” "Do not pass ‫בשעה שהצבור מתפללין מסייע לה לריב״ל‬
the rear of the synagogue while the com-
munity is praying;” this supports the opiu'
‫דאמר ריב״ל אסור לו לאדם שיעבור אחורי‬
ion of R. Joshua b. Levi, who said: "A man : ‫בהכ״ג בשעה שהצבור מתפללין‬
has no right to pass behind the synagogue
while the community is praying.” ‫תניא אמר דבי עקיבא בג׳ דברים אוהב‬
We are taught that E, Akiba says:
"For three things do I admire the ‫אני את המדיים כשחותכים את הבשר‬
Medians: when they carve meat, they do it
on the table; when they kiss, they do so only ‫ כשנושקין‬.‫אין חותכין אלא על גב השלתן‬
upon the hand; and when they keep counsel,
they do so only in the field.” R. Ada b. ‫ וכשיועצין אין‬.‫אין נושקין אלא על גב היד‬
Ahaba said: "What Biblical passage indi-
cates [that consultation should be held only ‫ אמר רב אדא בר אהבה‬.‫יועצין אלא בשדה‬
in the field] ? A nd Jacob sent and called
Rachel and Leah to his flock (Gen. 31, 8).” ‫מאי קרא )בראשימ לא( וישלח יעקב ויקרא‬
(Fol. 9a) R. Abba said: "All agree that
the deliverance of Israel out of Egypt took : ‫לרחל וללאה השדה אל צאגו‬
place in the evening, as it is said (Deu. 16,1.)
Did the Lord, thy Qod, bring thee forth out
of Egypt by night; and [they also agree] ‫אמר ר' אבא הכל מודים כשנגאלו‬ (‫)רף ט‬
that they did not leave [Egypt] before the
next morning, as it is said (ITum. 33, 3.) ‫אלא בערב‬ ‫ממצרים לא נגאלו‬ ‫ישראל‬
On the morroto after the Passover sacrifice,
the children of Israel went out with a high ‫אלהיך‬ ‫הוציאך ה׳‬ (‫טז‬ ‫)דברים‬ ‫שנאמר‬
hand, but they differ as to the meaning of
Chipazon (In haste. Ex. 13, 11). R. Elazar ‫ וכשיצאו לא יצאו אלא ביום‬.‫ממצרים לילה‬
b, Azariah holds that Chipazon (In haste),
refers to the Egyptians who [after realizing ‫שנאמר )במדבר לג( ממחרת הפסח יצאו בני‬
the plague of the first-horn] hurried the
children of Israel to leave; and E. Akiba holds ‫ על מה נחלקו על שעת חפזון‬.‫ישראל ביד רמה‬
Chipazon (In haste), refers to the Israelites
[who were in haste to le a v e ] W e have also a ‫דר״א כ״ע סבר מאי חפזון חפזון דמצריט‬
Baraitha to the same effect: Did the Lord, thy
God, bring thee forth out of Egypt hy night ‫ תניא‬.‫ור״ע סבר מאי חפזון חפזון דישראל‬
(Den, 16, 1). ^TDid they really go out at
night ? Behold! it was in the morning, for it
‫נמי הכי הוציאך ה׳ אלהיך ממצרים לילה וכי‬
is said (Kum. 33, 3.) On the morrow after ‫בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנאמר‬
the Passover sacrifice, did the children of
Israel go out with a high hand. We must ‫ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה‬
therefore say that the beginning of the de•
liverance was in the evening.” : ‫אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב‬
Speak {I beg thee) in the ears of the
people (Ex. 11, 3). I t was said in the school
of R. S anai: "The word N a h ,^ means noth- ‫)שמוח יא( דבר נא באזני העם וגו׳ אמרי‬
ing else hnt request; the Holy One, blessed
be H e ! said unto Moses, H pray thee go and ‫דבי רבי ינאי אין נא אלא לשון בקשה אמר‬
tell them (Israel) that I request of them they
shall ask from the •Egjrptians silver vessels ‫לו הקב״ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם‬
~#s) tew tiieanlfflg 6t and “1 pray.'*
m ‫ב ר כ ו ת‬ ‫לו‬

and golden vessels, lest that righteous one ‫כבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כס!{ וכלי‬
(Abraham) shall not say. Aye, the decree,
(Gen. 15,13.) And they will mahe them serve .(‫זהב שלא יאמר אותו צדיק )בראשית טו‬
and they will afflict tkem^ was indeed ful-
filled for them; but [the other half of the ‫ועבדום זענו אותם קיים בהם )שם( ואחרי כן‬
decree] A nd afterwards shall they go out
with great substance was not fulfilled.^ [When ‫ אמדו לו‬.‫יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם‬
Moses informed Israel of this] they said to ‫ משל לאדם שהיה חבוש‬.‫ולואי שנצא בעצמנו‬
H im ; ^0 that we might go out ourselves/ ‫״‬
This may be likened unto a man detained in ‫בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם‬
prison, who when told by the people that he
would be set free the next morning and ‫מוציאץ אותך למחר מבית האסורים ונותנים‬
would receive a large sum of money, said to
them; “I pray of you, take me out im- ‫לך ממון הרבה ואמר להם בבקשה מכם‬
mediately; that is all I wish.” (‫ )שמות יב‬.‫הוציאוני מיד ואיני מבקש כלום‬
And they caused to give unto them what
they required (lb.) . E. Ami said: We infer ‫וישאילום אמר רבי אמי מלמד שהשאילום‬
from this, that it was given to them against
their will.” Some say against the will of ‫ וא״ד‬.‫ א״ד בעל כרחם דמצרים‬.‫בעל כרחם‬
the Egyptians, and others say against the
will of the Israelites; those who say against ‫ מ״ד בעל כרחם דמצרים‬.‫בעל כרחם דישראל‬
the will of the Egyptians, infer this from
(Ps. 68, 13.) Y et she that tarried at home ‫ ומאן‬.‫דכתיב )תהלים סח( ונות בית תחלק שלל‬
(Egypt that tarried at home), divided the ‫ )שטות‬.‫דאמר בעל כרחם דישראל משום משוי‬
spoil; and those that say against the will of
the Israelites, because of the burden of car- ‫ )ט׳ ע״ם( אמר רב אמי‬.‫ע( וינצלו את מצרים‬
Tying them; And they emptied out Egypt.
(Ib.) E. Ami said: ^‘We learn from this that ‫ ור״ל‬.‫מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן‬
they left her (Egypt) like a net without
grain,” and Eesh Lakish said; ^‫״‬They left : ‫אמר עשאוה כמצולה שאין בה דנים‬
her like a depth without fishes.”
I will be that I will he (Ex. 3, 14).*® ‫)שמות ג(י אהיה אשר אהיה א״ל הקב״ה‬
The Holy One, praised be He [ said unto
Moses, “Go and tell Israel that I was with ‫למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי‬
you during this subjugation and I will be ‫עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם‬
with you during the next subjugation.^^ So
Moses said unto H im ; “Sovereign of the ‫ אמר לפניו רכש״ע דיה לצרה‬.‫בשעבוד גליות‬
Universe, is not the affliction terrible enough
when it is really present [without telling of (‫ אמר לו הקכ״ה לך אמור להם )שם‬.‫בשעתה‬
it beforehand] ?” Whereupon the Holy One,
praised be He! said unto Moses: "Then go ‫ )»״« ״( ענני ה׳ ענני‬.‫אהיה שלחני אליכם‬
and tellj *I will he/ sent me unto you/* '‫אמר רבי אבתו למה אמר אליהו ענני ב‬
Answer me, 0 Lord, answer me (I Kings
18, 37). E. Abuhu said: “Why did Elijah say ‫ מלמד שאמר אליהו לפני הקב״ה‬.‫פעמים‬
twice. Answer me? We infer from this that
Elijah said, before the Holy One, praised be ‫רבונו של עולם ענני שתרד אש מן השמים‬
He! ^Sovereign of the Universe, answer me
that a fire shall come down from Heaven and ‫ וענני שתסיח‬.‫ו^!כל כל אשר על המזבח‬
consume everything that is upon the altar; ‫דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם‬
and answer me, to remove from their mind
that they shall not think it was the result of ‫שנאמר )שם( ואתה הסיבות את לבם‬
sorcery,’' as it is said (Ib.) Thou hast turned
their hearts b‫ ־‬ach again/* : ‫אחורנית‬
letters W, and L , T>, are initerchanable acooraing to 6 1 1 & » » )‫ נט»י‬rules,
6 1 0 N a tzlu (emptr) can

? o d I w ill Ve / , t a t I wiU b e , s e c o n d . Tell tfte m '1 b e ‫׳‬

w unto you‫׳‬
 ‫עיז יעקב‬ ‫לז‬
tie t ns 8 6 6 T ht •passage (Ps. 19,16.) May ‫לים יט( יהיו לרצון‬,‫מכדי האי )תר‬
words of my mouth be acceptable, can be
33cplain.ed in the past tense, and it may be ‫אמרי סי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא‬
explained in the future tense. Why then ‫ מאי טעמא חקינו רבנן לאהר‬.‫דבעינן למימר‬
have the Rabbis decided ■t» say it after the
Eighteen Benedictions and not before? E. ‫שמונה עשרת ברכות )כיון דמינית ילין* סמיכות‬
Juda, the son of R. Simon h. Pazi, said: (»‫מהרי!ו״‬ .‫גאולת לתפלה יטפיר טפי לאומרו מעיקרא‬
‫״‬Because David did not say this verse until
after he had said eighteen chapters, there- ‫ אמר רב יהודה בריה דרבי‬.‫לימרו מעיקרא‬
fore did the Rabbis decree [to say it] after
the Eighteen Benedictions.” Is it after
‫שמעון בן פזי הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר‬
eighteen ? Behold! it is after nineteen ? Aye! ‫שמונה עשרה פרשיות לפיכך חקינו רבנן לאחר‬
the first tTvo chapters, viz., Happy is the man,
and Wherefore do heathens rage, are only one ‫ הני תמני סרי תשסרי‬.‫שמונה עשרה ברכות‬
chapter, for E. Jnda, the son of R. Simon ‫ אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא‬.‫הויין‬
b. Pazi, said: ‫ ״‬One hundred and three chap-
ters were nttered by David, and he did not ‫ דאמר רבי יהודה בריה דרבי‬.‫פרשתא היא‬
say Hallelujah until he had contemplated the «‫ וג' פרשיות אמר דוד ול‬.‫שטעון בן פזי מאד‬
downfall of the wicked; as it is said (Ps, 104,
35.) Let the sinners he taken completely out ‫אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים‬
of the earth, and let the wicked he no more; ‫שנאמר )תתל ים קי( יתמו חטאים מן הארץ‬
Bless the Lord, 0 my soul. Hallelujah! In-
etead of one hundred and three, we ought to .‫ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה‬
say, one hundred and four ? hut we infer this, ‫ אלא‬.‫הני מאה ושלש מאה וארבע הוויין‬
that Blessed is the man, and Why do the
heathens rage, are but one psalm. (Pol. 10a) ‫שמע מינה אשרי האיש ולמה רגשו חדא‬
As R. Samuel b.Hachmeini in the name of E.
Jonathan said: ^Every chapter that was be-
‫ דאמר )י^ י( רשב״ג אמר רבי‬.‫פרשה היא‬
loved by David, he began and concluded it ‫יוחנן כל פרשה שהיתה הביבה על דוד פתח‬
with the word. Happy; I t began ‫־‬with Happy
is the man (Ps. 1, 1), and ended with
‫ פתח באשרי‬.‫ באשרי וסיים בה באשרי‬.‫בד‬
Happy are all they that put treir trust in ‫ וסיים באשרי‬.‫דכתיב )תחלים א( אשרי האיש‬
H im (Ib. 3, 10).' [This proves th at the first
two chapters are one].”
: ‫דכתיב )שם ב( אשרי כל חוסי בו‬
There were some highwaymen in the
neighborhood of E. Meier who annoyed him ‫וו‬.‫ו בריוני דהוו בשבבותיה דר״מ וד‬.‫נד‬.‫ד‬
86 much that he once prayed that they should
d ie; but his wife Baruriah said to h im : ‫ ״‬How ‫ קא בעי ר״מ רחמי‬.‫קא מצערי ליה טובא הוד‬
do yon justify this? [such prayer?] Is it be- ‫ אמרה ליה ברוריה דביתחו‬.‫עלייהו דלימוחו‬
cause, it is v‫׳‬ritten (Pa. 104, 35.) Let sin he
consumed [which you understand to mean .‫מאי דעתיך משום דכתיב )שם קי( יחמו חטאים‬
that the wicked should be destroyed]; behold ‫מי כתיב הוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל‬
is it then written The sinners? I t is written
sin! Besides, read the last part of this verse ‫לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו‬
A nd the wicked will he no more. Pray, there- ‫חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי‬
fore [on their behalf], that they may be led
to repentance and the wicked ‫־‬will be no .‫עלייהו דלהדרי בתשובה ורשעים עוד אינם‬.
more.” He did pray for them and thereupon
they were led to repent.
.‫בעא רחמי עלייהו והדרי בחשובה‬
A S adduce once asked E. Abuhu: H t is
written (Ps. 3, 1.) A psalm of David when he ‫א״ל ההוא צדוקי לר׳ אבהו כתיב‬
(‫לים ג‬,‫)תר‬
fled from his son, Ahshdlom, and it is written
(Ib, 67, 1.) B y David a Michtam, when he
‫מזמור לדוד בברחו מפגי אבשלום בנר‬
fled from Saul. Let u8 see, which event oc- ‫וכתיב )שם ני( לדוד מכתם בברחו מפני‬
as ‫ב דכו ת‬ ‫א־ז‬
curred first? Was it not the incident with ‫שאול במערה הי מעשה הוה ברישא מכדי‬
Sanl? Why then is it written last? “Aye,”
E. Abnhu said to him, “you, who do not rec- .‫מעשה דשאול הוה ברישא ליכתוב ברישא‬
ognize the rule of coniiguous passages,^'^
find this difficult, but to ns who recognize the ‫אמר ליה אתון דלא דרשיתון סמוכים קשיא‬
rule of coniiguous passages, it is not at all
difficult; for E. Jochanan said: “What is the
Biblical proof for the rule of contiguous ‫לכו אנן דדרשינן סמוכים לא קשיא לן דא״ר‬
passage? I t is said (Ps. I l l , 8.) They are
well supported forever and eternally they (‫יוחנן סמוכים מן התורה מנין שנא׳ )שם קיא‬
are framed in truth and uprightness. Why
is the stor}^ of Abshalom placed near the ‫סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר למה‬
chapter of Gog and Magog f If one should
ask you, T!s it possible that a slave (Oog ‫נסמכה פרשת אבשלום לפרשת נוג ומגוג שאם‬
and Magog) shaU rebel against his master
(God) ?’ answer h im : ‘How is it possible that ‫יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אןן‬
a son shall rebel against his own father ? Yet,
it did so happen (with Abshalom); so is ‫אתה אמור לו כלום יש כן שמורד באביו אלא‬
this also possible/ ”
B. Shimi b. UJiba, and some say Mar
TJkba, frequented the house of E. Simon b. : ‫ הכא נמי הוה‬.‫הוה‬
Pazi,, who was accustomed to arrange Agadah
before E. Joshua b. Levi, and asked E. Simon ‫רב שימי כר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא‬
h. P azi: “What is the meaning of the passage
(Ps. 103, 1.) Praise the Lord, 0 my soul, and
all that is within me (praise) His Holy ‫הוה שכיח קמיה דר' שמעון בן פזי והוה‬
name." “Come and see,” said E. Simon h.
Pazi to him, “how the custom of the Holy ‫מסדר אגדתא קמיה דרבי יהושע בן לוי א״ל‬
One, praised be He! differs from the custom
of frail manl The custom of frail man is ‫מ״ד )שם קג[ ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את‬
to form a shape on the wall but he can
put into it neither breath nor soul, nor en- ‫ א״ל בא וראה שלא כמדת הקב״ה‬.‫שם קדשו‬
trails nor bowels, but the Holy One, praised
be H e ! is not so. He forms a shape within 3
shape (creates a body within a body) and ‫מדת ב״ו מדת ב״ו צר צורה על גבי הכותל‬
puts into it breath, soul, entrails and bowels,
and it is this that Hannah means when she ‫ואינו יכול להטיל בו רוח ונשמה קרבים ובני‬
said (I Sam. 3, 3.) There is none holy like the
Lord; for there is none "besides Thee, and ‫אין קדוש‬ (‫)ש״א ב‬ ‫ והיינו דאמרה הנה‬.‫מעיים‬
there is not any rock like our Lord, What is
meant by Ein Tzur Keloheinuf I t means ‫ מאי אין‬.‫כה׳ כי אין כלתך ואין צור כאלהינו‬
that there is no shaper like our Lord.” And
what does it mean by For there is none he-
sides Tlieef E. Juda b. Menassya said: “Do ‫ מאי כי אין‬.‫צור כאלהינו אין צייר כאלהינו‬
not read E in Biltecha (none besides Thee),
but read E in Lehalathecha (nothing could ‫ אמר רב יהודה בר מנסיא אל תקרי כי‬.‫כלתך‬
wear you out), for the nature of the Holy
One, praised be H e ! is not like the nature of ‫ שלא כמדת‬.‫אין בלתך אלא אין לבלותך‬
frail man. The works of frail man wear out
their maker, but the Holy One, praised be H e ! ‫הקב״ה מדת ב״וי מדת ב״ו מעשה ידיו מבלין‬
is not so. He wears out his w015r.” “You
did not quite understand my question,” said
K. Shimi b. Ukba to E. Simon b. Pazi, ‫ אמר ליה אנא‬.‫אותו והקב״ה מבלה מעשיו‬
tt) of interpretation based upon tbe sequence 01 p E u s s a g o s : p a a s 4 i® e ® p la c e d a S fe a tr e a c h 0
f * ih e r e x -

p‫&ל‬i1‫ג‬:eacli oilier.
Sec note 52.
 39 ‫עין י ע ק ב‬ 1&‫ל‬

‫ ״‬w hat I intended to ask was th is : Five times ‫הכי קא אמינא לך הני ה׳ כרכי נפשי• כנגד‬
did David aay Bless the Lord, 0 my soul; in
reference to what was it said ?‫ ״ ״‬He said ‫ לא אטרן אלא כנגד הקכ״ה‬,‫מי אטרן דוד‬
[replied E . Simon b. Fazi] "in reference to «‫ מה הקב״ה מלא כל העולם א‬.‫וכנגד נשמח‬
the Holy One, praised be H e! and in refer*
ence to the soul, for ju st as the Holy One, ‫ מה הקב״ה רואה‬.!‫נשמה מלאה את כל הגוף‬
praised be H e! filleth the entire world, so
does the soul fill the entire body; ju st as ‫ מה‬,‫ אן^ נשמה רואה ואינה נראית‬,‫ואינו נראה‬
the H oly One, praised he H e ! seeth, but can- ‫הקכ״ה זן את כל העולם כולו אף נשמה זנה‬
not be seen, so does the soul see, but cannot
be seen; ju st as the Holy One, praised be H e I ‫אח כל הנוף׳ מה הקב״ה טהור אף נשמה‬
feedeth the entire world, so does the soul
feed the entire body; ju st as the Holy One,
‫ מה הקב״ה יושב כחדרי חדרים אף‬.‫טהורה‬
praised be He I is pure, so is the soul pure; ‫נשטה יושבת בחדרי החדרים יבא מי שיש בו‬
and ju st as the Holy One, praised be H e!
dwelleth in a place secret from all, so does ‫חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה‬
the soul dwell in a secret place; therefore, ; ‫דברים הללו‬
let th a t (the soul) which possesses these five
attributes come and praise Him , to whom
these five attributes belong.”
B. H am nuna said: "W liat means the ‫אמר רב המנונא מאי דכתיב )קהי^נז‬
passage (Bee. 8, 1.) Who is Uhe the w isef ‫ מי כהקב״ה‬.‫ח( מי כהחבם ומי יודע בשר דבר‬
A nd who hnoweth {aa well) the explanation
of a thing f i. e., who is like the Holy One, ‫שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין‬
praised be H e! who knoweth how to com-
promise between two righteous men, between ‫ חזקיהו אמר ליתי ישעיהו‬.‫חזקיהו לישעיהו‬
(K ing) Hezekiah and Isaiah? Hezekiah said, ‫נבאי דהכי אשכחן באליהו דאזיל לגבי אחאב‬
Isaiah ought to come to me for we find th at
Elijah went to Ahab, as it is said ( I Kings .‫שנאמר )»״א יח( וילך אליהו להראות אל אחאב‬
1 8 , A nd Elijah went to show him self utU o
^ . )

Ahab; and Isaiah said Hezekiah ought to
come to me (to pay me a visit), ju st as we
find that Jehoram, the son of Ahab went to
Elisha. W hat did the Holy One, praised be
H e ! do ? H e brought affliction on Hezekiah,
and then said to Isaiah: ‘Go and visit th e
sick/ as it is said (Isaiah, 38, 1.) In those
days Hezekiah fell sick unto death; and there
came unto him Isaiah, the son of Am otz, the
Prophet, and said to him*. Thus hath the
Lord said. Give thy charge to thy house for
thou shalt die and not liveP W hat is m eant
by Thou shalt die and not live? [if he will
die, he will surely not live]. Thou shalt die
in this world, and thou shalt not live in the
world to come. "Why 80 severe a punish-
m ent?” asked Hezekiah. "Because,” said
Isaiah, "thou hast not married.” "Aye,” said
Hezekiah, "it was because I foresaw through
the DivinQ Spirit, th a t bad children will come
forth from me.” "W hat have you to do with
the secret of the Almighty ? Whatever you are
commanded to do, you ought to fulfill, and
whatever pleases the Holy One, praised be
S3) II KIh^ 3* 12.
‫ישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי דהכי‬
.‫אשכחן ביהורם בן אחאב דאזיל לגבי אלישע‬
‫מה עשה הקכ״ה הביא יסורין על חזקיהו‬
‫ שנאמר‬.‫ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה‬
‫)ישעיה לת( ביטים ההם חלה חזקיהו למוח‬
‫ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר כה‬
‫אמר דד צבאות צו לביתך כי מת אתה ולא‬
‫תהיה וגו׳ מאי כי מת אתה ולא תחיה מת‬
‫ אמר‬,‫אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא‬
‫ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת‬
‫ א“ל משום דחזאי לי ברוח‬.‫בפריה ורכיה‬
‫ אמר ליה‬.‫הקודש דנפקי מנאי בנין דלא מעלי‬
‫בהדי כבשי דרחמגא למה לך מאי דטפקדת‬
‫אבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא‬
‫ אמר ליה השתא הב לי‬.‫כדיך הוא לעכיד‬
40 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫מ‬
He! let Him d a /' so /' said Hezekiah, ‫ברתך אפשר דגרמא זכות« דידי ודידך ונפקי‬
“then give me thy daughter. Perhaps thy
merits combined with mine will prove effective ‫ אמר ליה כבר נגזרה עליך‬.‫מנאי בני דמעלי‬
to bring forth good, children.” “But,” said
Isaiah, “it has already been decreed that you ‫גזרה אמר ליה בן אמוץ כלה נבואתך לצא כך‬
must die/’■ “Aye, son of Amotz,” exclaimed
Hezekiah, “finish thy prophecy and go forth! ‫מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה‬
for thus have I a tradition from house
of my father's father (David) : ^Even if the ‫מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן‬
sword already touches the throat, yet should
a man not refrain from praying for mercy.' ” ‫ איתמר נמי רבי יוחנן ורבי אלעזר‬.‫הרחמיס‬
I t has been taught that R. Joehanan and B.
Elazar both say, “Even if the sword already ‫דאמרי תרוייהו אפילו חרב חדה מוגהת על‬
touches the throat, yet should a man not re-
frain from praying for mercy, as it is said ‫צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים‬
(iTob 13, 15.) Lo, though he slay me yet will
I trust in R im (Ib. b).” Soon after this it is ‫מיד‬ (‫)ע״ב‬ .‫הן יקטלני לו איחל‬ (‫יג‬ ‫שנאמר )אמי‬
said Then .did Hezekiah turn his face
toward the Kir, and prayed to the Lord ‫ויטב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל‬ (‫)י״עיה לח‬
(Is. 38, 3). What is meant by K ir^
B. Simon b. Lakish said: “I t means from ‫ א״ר שמעון בן לקיש מקירות‬.‫ מאי קיר‬.‫אל ה׳‬
the chamber of Ms heart, as it is said (Jer.
4, 19.) My towels, my towels! I am shaken ‫לבו שנאמר )ירמיה ד( מעי מעי אוחילה קירות‬
at the very chambers {Kiroth), of my
heart.” S . Levi said: ‘^It means con- ‫ אמר‬.‫לבי ונו׳• רבי לוי אמר על עסקי הקיר‬
cerning the chamber; he (Hezekiah) said
before the Holy One, praised be He! ‫לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא‬
‘Sovereign of the Universe, if for the
Shunamith who prepared only one little ‫עשתה אלא קיר אחת קפזנה החיית את בנח‬
chamber [for Elisha], Thou hast saved the
life of her son, then how much more ‫אבי אבא שהפה את ההיכל כלו בכסך וזהב‬
[should you help me], for the sake
of my father (Solomon) who covered the ‫זכר נא את‬ (‫)ישעיה לח‬ .‫על אחת כמה וכמה‬
whole Temple ‫־‬with silver and gold
Remember now, that I have walked be- ‫אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב‬
fore Thee in truth and with an undivided
heart and have done what is worthy in thine .‫ מאי והטוב בעיניך עשיתי‬.‫בעיניך עשיתי‬
eyes (Ib .). What means A nd have done what
is worthy in thine eyes? R. Jnda in the name .‫אמר רבי יהודה אמר רב שסמך גאולה לתפלה‬
of Rab said: “He was always careful to say
the Eighteen Benedictions immediately after : ‫ר׳ לוי אמר שגנז ספר רפואות‬
the benediction of Ge-ula.” R. Levi said:
“He hid the book of remedies [so that the
sick should pray to God to invoke His mercy, ‫א״ר יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא‬
and not depend merely on medicinal help].”
R, Joehanan said in the name of R. Jose ‫כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות‬
b. Zim ra: “He who depends [for God's help]
upon his own merits will [finally] be raised ‫ וכל התולה בזכות אחרים תולין לו‬.‫אחרים‬
through the merits of others, but he who de-
pends upon others' merits will [finally] be ‫ משה תלה בזכות אחרים שנאמר‬.‫כזכות עצמו‬
helped because of his 0 1 ‫ ר\ו‬merits. Moses, who
depended upon the merits of others, as it is ‫)שמוח לר( זכור לאברהם ליצחק ולישראל‬
said (Ex. 3S, 13.) Remember Abraham, Isaac
and Israel, Thy servants, was raised because (‫)תחלים קר‬ ‫עבדיך חלו לו בזכות עצמו שנאמר‬
e*) See n Wings 4.
«8) See I Kings 7.
«6‫ו‬ See‫■ ־‬Note 17.
41 ‫עין י ע ק ב‬ ‫מא‬

of his own merits, as it is said (Ps. 106, S3.) ‫ חזקיה‬.‫ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וגו‬
R e therefore spoke of destroying them, had
not Moses, his chosen, stood in the breach be- ‫זכר נא‬ (‫)ישעיה לח‬ ‫תלה בזנות עצמו דכתיב‬
f&re Him . Hezekiah depended upon his own
merits, as it is written (Is. 38, 3.) Remember ‫את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות‬
now that I have walked before Thee, but was
[finally] raised through, the merits of others,
as it is said ( I I Kings 19, 34.) A nd I will
‫וגנותי אל העיר הזאת‬ (‫)&״ב יט‬ ‫אחרים שנאמר‬
shield the city to save it, for my own sake,
and for the sake of David, my servant’* And ‫ והיינו‬.‫להושיעה למעני ולמען דוד עבדי‬
this is [the interpretation] of E. Joshua b.
Leyi. Por B. Joshua b. Levi said: '‘What is (‫)ישעיה לת‬ ‫דריב״ל דאמר ריב״ל מאי דכתיב‬
the meaning of the passage (Is. 38, 17.) Be-
hold, for in peace I had great bitterness, i. e., ‫ אפילו כשעה ששיגר לו‬.‫הנה לשלום מר לי מר‬
even when the Holy One, praised be He!
sent peace nnto him, yet he felt bitter [since : ‫הקב״ה שלום מר הוא לו‬
it was done because of the merits of others]
Further said E. Jose, the son of K. Cha-
nina, in the name of E. Eliezer b. Jacob:
“A man should never stand upon an elevated ‫ואמר רבי יוסי בר' חנינא משום רבי אליעזר‬
place while praying, but upon a low place shall ‫בן יעקב אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל‬
he stand and pray, as it is said (Ps. 130, 1.) (‫אלא במקום נמוך ויתפלל שנאמר )התלים קל‬
Out of the depth have I called Thee, 0 Lord.”
We have also a Baraitha to the same effect: ‫ תנ״ה לא יעמוד אדם לא‬/‫ממעמקים קראתיך ה‬
“A man should never stand either upon a ‫על גבי כסא ולא על גבי שרפרף! ולא במקום‬
chair or upon a bench nor upon an elevated ‫ לפי‬,‫גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל‬
place while praying, but upon a low place
shall he stand and pray because pride cannot ‫שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים‬
exist before the Lord, as it is written (Ib.) .‫קראתיך ה' וכתיב)ש= קב( תפלה לעני כי יעטו^־ן‬
Out of the depth have 1 called Thee, 0 Lord,
and it is also written (Ib. 102, 1.) .4 prayer
‫ואמר רבי יוסי כר' חנינא משום ראכ״י המתפלל‬
of the afflicted, when he is overwhelmed.” ®‫י‬ (‫א‬ ‫)יתזקאל‬ ‫צריך שיכוין את רגליו שנאמר‬
Again said E. Jose, the son of E. Chanina
in the name of R. Eliezer b. Jacob: “He who‫׳‬
prays should keep his feet straight (one near ‫ ואמר רבי יוסי כר׳ חנינא‬.‫ורגליהם רגל ישרה‬
the other), for it is said (Ez. 1, 8.) Their
feet were straight feet.” And R. Jose, the ‫משום רבי אליעזר כן יעקב מאי דכתיב )ויקרא‬
son of B. Chanina, in the name of E. Eliezer
b. Jacob, said furth er: “What means the pas- ‫ לא תאכלו קודם‬.‫לא תאכלו על הדם‬ (‫יט‬
sage (Lev. 19, 26.) Ye shall not eat upon the
blood? Ye shall not eat before ye pray on be-
half of your blood (life).” R. Isaac said in '‫ אמר רבי יצחק אמר ר‬.‫שתתפללו על דמכם‬
the name of E. Jochanan, who spoke in the
name of R. Jose, the son of E. Chanina, ‫יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום דאב״י‬
who in turn, quoted E. Eliezer b. Jacob:
“ Concerning one who eats and drinks, and ‫כל האוכל ושותה ואח״ב מתפלל עליו הכתוב‬
then prays, of him the passage says: ( I Kin-
14, 9.) And me hast thou cast behind thy ‫ אל‬.‫אומר )מ״א יי( ואותי השלכת אחרי גוך‬
bach. Do not read Geivecha (thy back) but
read it Geiyecha (thy pride), i. e., the Holy
One, praised be H e ! said: ‘Only after this one ‫ אמר הקב״ה לאחר‬.‫תקרי גוך אלאן גאיך‬
had become haughty [through eating] he took
upon himself the Heavenly Kingdom.’ ” : ‫שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים‬
67) When affliolefi a ■naso almyn aeeta a 1q‫׳‬w anfl not 8m. ®levafted plafie.
68) Tliis refers to the prayer of the Eighteen Benedictions amdi the Kedusha.
42 ‫ברכות‬
(F01. 12b) Eabba b. Climena, the Senior^ ‫)יב ע״ב( ואמר רבח בר חיננא סבא משמיה‬
in the name 01 Rab, said fu rth er: "Whoever
ia able to pray for mercy on behalf of his ‫דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבית‬
friend and does not pray, is to be called a sin-
ner; as it is said (I Sam. 12, 23.) Moreover ‫ואינו מבקש נקרא חוטא שנא׳ )ש״א יב׳( גם‬
as for me, far he it from me that I should
sin against the Lord by ceasing to pray in ‫אנכי חלילה לי מחטוא לה׳ מחדול להתפלל‬
your behalf/' Raba said: “If he who is
the sick be a great man, his friend should ‫ אמר רבא אם תלמיד חכם הוא צריך‬.‫בעדכם‬
pray for him until he himself is worn out.”
What is the reason ? Shall we say be- ‫ מאי טעמא אילימא משום‬.‫שיחלה עצמו עליו‬
cause it is written (Ib. 22, 8.) And there
is none who sickens for me nor informeth me ? ‫דכחיב )שם כב( ואין חולה מכם עלי ואץ גולה‬
Perhaps this refers only to a King ? But we
learn it from this, (Ps. 35, 13.) But as for ‫)תהלים‬ ‫ אלא מהכא‬,‫ דלמא מלך שאני‬.‫את אזני‬
me, when they were sick, my clothing wa^
sackcloth. ‫ ואמר רכה בר‬.‫לדי( ואני בחלותם לבושי שק‬
Further said Rabha b. Chinena, the Senior,
in the name of Rah: “He, who after com- ‫חינגא סבא משמיה דרב כל העושה דבר‬
m itting a transgression, feels ashamed, will
be forgiven of all his sins, as it is said (Ez. ‫עבירה ומתבייש בה מוחלץ לו על כל עונותיו‬
16, 63.) In order that thou mayest remember,
and feel ashamed and never open thy mouth ‫שנאמר )ירזקאל י^( למען תזכרי ובשת ולא‬
any more because of thy shame. When I
forgive thee for all that thou hast done saith ‫יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי‬
the Lord God." Perhaps a community [to
which that refers] is different? Rnt we ‫ דלמא‬,‫לך לכל אשר עשית נאם ה׳ אלחים‬
learn from this, ( I Sam. 38, 15.) And Samuel
said unto Saul, Why hast thou disquieted ‫ אלא מהכא )ש״א כ״( ויאמר‬.‫צבור שאני‬
m ef And Saul answered, I am greatly dis-
tressed for the Philistines make war against ‫שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי‬
me, and God has departed from me and hath
not answered me any more, neither by the ‫וגו׳ ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים‬
agency of the prophets, nor by means of
dreams‫ ׳‬therefore I have called thee, that ‫נלחמים בי וה׳ סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד‬
thou mayest make known unto me what I
shall do. And he fails to mention the Urim ‫הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני‬
and Tummim; he was ashamed to mention
these because he killed all the priests of Noh ‫ ואילו אורים ותוטים לא קאמר‬.‫מה אעשה‬
who performed that rite. And whence do we
learn that his sins were forgiven by Heaven ? ‫ ומנין‬.‫משום דקטליה לגוב עיר הכהנים‬
I t is said (Ib.) And Samuel said unto Saul,
to-morrow shdlt thou and thy sons he with ‫דאחילו ליה מן שטיא שנאמר )שם( ויאמר‬
me, and R. Jochanan said: "W ith me, means
in my abode.” And the other Rabbis say from ‫ וא״ר‬.‫שמואל אל שאול מחר אתה ובניך עמי‬
this [it is derived that God forgave his sin],
( I I Sam. 31, 6.) And we will hang them up ‫ ורבנן אמרי מהבא )ש״ב‬.‫יוהנן עמי במחיצתי‬
unto the Lord in Gibas of Saul, the chosen of
the Lord, I e., A Bath Kol (heavenly voice) .‫כא( והוקענום לה׳ בגבעת שאול בחיר ה׳‬
went forth and said “^The chosen of the Lord.
I t was taught that Ben Zoma said : ‫יצאתה בת קול ואמרה בחיר ה׳‬
to the sages: “Is it truly so that
the Exodus from Egypt will be mentioned [as ‫תניא אמר להם בן זוטא לחכמים וכי‬
a miraculous incident] after Messiah will
come? Has not the prophet long ago said ‫מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח והלא‬
«») S«e BOite 10 fto the raewMs* these words.
 43 ‫ כ‬.? ‫ע‬ r 7 ‫סג‬

(Je r. 23, ‫ ך‬.) Ther&fote, hsholdf days ara com- ‫ה נ ת י מי ם ב אי ם נ א ם‬ ( « *‫)ירמיי‬ ‫ככר נאמר‬
ing, saifh the Lord, when they shall no more
say, as the Lord liveth, who hath brought up ‫ ר ה ע ל ה א ת ב ני‬1‫ה׳ ול א י א מ רו עו ד חי ה׳ א^ג‬
the children of Israel out o f the Land of
LJgypt; B u t as the Lord liveth, who hath ‫י ש ר א ל מ א ר ץ מ צ רי ם כי א ם חי ה' א ש ר ה ע ל ה‬
brought up, and who hath led forth the seed
o f the house of Israel out of the north country, ‫ו א ש ד ה בי א א ת ז ר ע ב י ת י ש ר אל מ א ר ץ צ פונ ה‬
and out of all countries whither I had driven
them." "TMs,‫ ״‬said the sages, “is intended ‫ א מ רו לו‬.‫ו מ כל ה א ר צו ת א ש ר ה ד ח תי ם ש ם‬
to mean, not th at the memory of the re-
demption of E gypt ‫־‬nail be removed from its ‫אלא‬ ‫מ מ קו מו‬ ‫מ צ רי ם‬ ‫י צי א ת‬ ‫שתעקר‬ ‫לא‬
place (entirely extinct), but th at the latter ‫וי צי א ת‬ ‫עי ק ר‬ ‫מ ל כיו ת‬ ‫ש ע בו ד‬ ‫שתהא‬
redemption ‫־‬will be the principal considerar
tion and the redemption of Egypt the second- ‫או מ ר‬ ‫אתה‬ ‫בו‬ ‫כיו צ א‬ .‫לו‬ ‫טפל‬ ‫מ צ רי ם‬
ary. J u s t as it is said (Gen. 35, 10.) T hy
name shall not be called any more Jacob, but ‫ י ת לה( לא י ק ר א ש מ ך עו ד י ע ק ב כי א ם‬1?‫)ברא‬
Israel shall he thy name. (Eol. 13a.) I t
means not th at the name Jacob will entirely ‫)ד!* יג( ל א שי ע ק ר י ע ק ב‬ .‫י ש ר א ל י הי ה ש מ ך‬
fall into disuse, b u t th at Israel shall be the
principal name and Jacob the secondary. ‫ ו כן‬.‫מ מ קו מו א ל א י ש ר א ל עי ק ר וי ע ק ב ט פ ל לו‬
And this is meant by the passage (Is. 43,18.)
Bemember not the former things, and ancient ‫תז כ רו ר א שונו ת‬ ‫או מ ר )יעעיח מג( אל‬ ‫הו א‬
events regard no more. Bemember not for-
‫ו ק ד מוניו ת אל ת ת בו נ נו אל תז כ רו ר א שונו ת‬
mer things, alludes to the present subjuga-
tion, and ancient events regard no more,
‫ת ת בו נ נו‬ ‫אל‬ ‫ו ק ד מוניו ת‬ ,‫ג ליו ת‬ ‫ש ע בו ד‬ ‫זו‬
refers to the redemption of Egypt.” Behold,
I will do a new thing; now shall it spring ‫ם( הנני עו ש ה ח ד ש ה ע ת ה‬1?) .‫>ו י צי א ת מ צ רי ם‬
forth (Ib. ib. 10). E. Joseph recited a Ba-
raitha th a t this alludes to the war of Gog ‫ מ של‬.‫ ת ני רב יופף] זו מ ל ח מ ת ט ג ו מגוג‬.‫ת צ מ ח‬
and MagogJ^ I t is likened to a man who ‫ל מ ה ״ ד לאד ם ש הי ה מ ה ל ך בד ר ך ו פנ ע בו ז א ב‬
while walking on the road met a wolf from
whom he escaped, and as he ‫־‬was exulting .‫וני צו ל מ מנו ו הי ה מ ס פ ר ו הולך מ ע ש ה ז א ב‬
over the m irade of the wolf, he met a Kon ‫פג ע בו א רי וני צו ל מ מנו ו הי ה ט ס פ ר והולך‬
and also escaped him. He exulted over his
escape from the lion, forgetting the miracle ‫פ ג ע בו נ ח ש וני צו ל מ מנו ש כ ח‬ .‫מ ע ש ה א רי‬
of the escape from the wolf. He then m et ‫מ ע ש ה שני ה ם ו הי ה מ ס פ ר ו הולך מ ע ש ה נ ח ש‬
a serpent and also escaped. He forgot all
the form er escapes and exulted over the ‫מ ש כ חו ת‬ ‫א ח רו נו ת‬ ‫צ רו ת‬ ‫י ש ר אל‬ ‫כך‬ :‫אן‬
miracle of the serpent. Thus i t is with
Israel; the later troubles make them forget : ‫ה ר א שונו ת‬
the earlier ones,
Abram, the same is Abraham. ( I Chr. .(‫)פסוק הוא בדת״א א‬ ‫א ב ר ם הו א א ב ר ה ם‬
1, 37.) i. e., a t first he was the father
(progenitor) of Aram but later he became
‫ב ת ח ל ה נ ע ש ה א ב ל א ד ם ולבסוף נ ע ש ה א ב‬
the father (progenitor) of the entire world.
A n d Sarai, the same is Sarah (Ib .), i, e‫ ״‬at
first she was a princess of her own nation ‫ ש רי הי א ש ר ה ב ת ח ל ה נ ע שי ת‬.‫לכל ה עו ל ם כלו‬
but later she became a princess of the entire
world. ‫לכל‬ ‫שרה‬ ‫נ ע שי ת‬ ‫ול ב סו ף‬ ‫ל או מ ת ה‬ ‫ש רי‬
B ar Kappara recited: '^Whoever calls him
Abram instead of Abraham transgresses a ‫ ח נ י ב ר קפ ר א כל ה קו ר א ל א ב ר ה ם‬.‫העול ם כולו‬
positive commandment, for it is said (Gen.
17, 5.) B u t thy name shall be Abraham." ‫ שנ א מ ר )בראשית יי( ו הי ה‬.‫א כ ר ם עו כ ר כ ע ש ה‬
TO) See Not© 52.
 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫מד‬
R, Eliezer said: ‫"׳‬Ha transgresses the ‫ רבי אליעזר אומר עובר בלאו‬.‫^ממך אברהם‬
prohibitory law which says: (Ib. ib. ib.)
Neither shall thy name any more he called .‫שנאמר )עם{ ולא יקרא עוד את שמך אברם‬
Ahraham” But according to this^ if one calls
Sarai instead of SaraK wonld you also say ‫ החם‬.‫אלא מעתה הקורא■ לשרה שרי הכי נטי‬
[that he transgresses the positive law] ?
Nay; In this case the Holy One, praise be ‫הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם )שם( שרי‬
H e! said to Abraham only; As for 8arai
thy wife, thou sJialt not call her name 8arai, .‫אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרת שמת‬
hut 8arah shall her name be. But according
to this, if one calls Jacob “JacoV’ instead of ‫ שאני‬.‫אלא מעתח הקורא ליעקב יעקב הכי נטי‬
Israel, should we also say [that he trans-
grosses the positive law] ? N ay: The latter ia (‫התם דהדר אהדריה קרא דכתיב )שפ סו‬
different because the Scripture itself repeats
his name later as Jacob, far it is written (Ib. ‫ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר‬
46, 2.) And God said to Israel in the vision
of the night saying Jacob, J a c o b .E. Jose ‫ מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא‬.‫יעקב יעקב‬
b. Abin and according to others B. Jose b.
Zebida raised the f 0110T\rng contradiction: ‫ ;ה הוא ה׳‬1‫רב יוסי בר זביךא )נתטיח ני( א‬
Thou art indeed the Lord the (true) God,
who didst choosf Abram (Neb. 9, 7). ‫ אמר ליה התם‬.‫האלחים אשר בחרת באברם‬
[Hence he calk him Abram] ? There the
prophet reviewed the praises of the Lord by ‫נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי‬
referring‫ ־‬to the past [when Abraham's name
was still Abram], ‫דחוה מעיקרא ג‬

CHAPTER TWO ‫דדה קורא פרק שניי‬

H. Joshua b. Xarcha said: ‫ ״‬Why is the
section of Sh'm ’a recited before the section ‫אמר ר׳ יהושע בן קרחה למה קדמה‬
of V'h&ya im 8hamo*a f ^ Because one
should first take upon himself the yoke of ‫ כדי שיקבל‬.‫פרשת שמע לרהיה אם שמוע‬
the Heavenly Kingdom {Rear 0 Israel, the
Lord our God, is one God], and then he can
take upon himself the yoke of the command- ‫עליו עול מלכות שמים תחלה ואה״ב מקבל‬
menta [referred to in the second chapter].
And why is V^haya im Shamo^a recited be- .‫לויאמר‬ ‫ והיה אם שמוע‬.‫עליו עול מצות‬
fore Vayomerf, ]Because V'haya treats of
meritorious deeds that are to be performed
day and night, and Vayomer treats of [Tzif- ‫שוהיח אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה‬
zUh] a religious act that is to be observed
only in daytime.”^ : ‫ויאמר אינו נוהג אלא כיום בלבד‬
(Ib. b) We have been taught th at Sum-
chus says: ‫ ״‬Whoever prolongs the utterance
of the word Echad, ®shall have his days and ‫)ע״ב( תניא סומכום אומר בל המאריך כאחר‬
years prolonged for him.” R, Acha b. Jacob
said: [He should prolong the utterance] of
the Daleth {the R of Echad], R* Ashi said: ‫ אמר ר׳ אחא בר‬.‫מאריכין לו ימיו ושנותיו‬
‫ ״‬But he should not hurry the utterance of the
Cheth [the ch of Echad]N
R. Jeremiah sitting before R. Chiya ‫ א״ר אשי ובלבד שלא יחטוףן‬.‫יעקב ובדלי״ת‬

55 — The last ward from Hear O Israel, the 140rd our God i* 0 ‫י *מ‬
4d ‫י ע ק ב‬ ‫עיז‬ ‫מה‬

b. Abba noticed that he prolonged it (the ‫ רבי ירמיה הוה יחיב קמיה דרבי‬.‫בחי״ח‬
Echad) considerably; so he said to h im : “I f
you prolong it enough to acknowledge His ‫חייא בר אבא חזייה דתות מאריך ט ובא‬
Eliiigdom in Heaven and on earth and a t
the four corners of the world, it sufBces; it ‫א׳יל כיון דאטליכתיה למעלה ולמטה ולארבע‬
is not necessary to prolong it longer than
that.” : ‫רוחות השמים תו לא צריכת‬
(Fol. 14a) Rab said: “Whoever greets his
friend before he has prayed is considered as
if he had built a heathenish altar, for it is ‫אמר רב כל הנותן שלום לחברו‬ (‫)דן* יד‬
said (Is. 2, 22.) Withdraw yourselves from
man whose breath is in his nostrils; for what
‫קודם שיתפלל כאלו עשאו במה שנאמר )ישעית‬
is he to be esteemed. Do not read Bamek (for
what) but read Bamah (a heathen altar),” *
‫חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי‬ (‫ב‬
Samuel explains it, with what right didst ,‫במה‬ ‫במה אלא‬ ‫תקרי‬ ‫במה נחשב הוא אל‬
thou pay thy regard to him [whom you greet- TT V ‫־י‬ *
edj and not to God ? R, Shesheth raised the .‫ושמואל אמר במת חשבתו לזה ולא לאלוה‬
following objection: [We have been taught
in a Mishnah] “Between the sections he may ‫מתיב רב ששת בפרקים שואל מפני הכבוד‬
salute a respectable man and answer,” ® [and
the Bh'rria is before the Eighteen Benedic- .‫ת ת מ א רבי אבא בטשכים לפתחו‬ .‫ומשיב‬
tions and yet one is allowed to salute a re-
speetable m an]. S . Abba explained th a t ‫אמר רבי יונה אמר רבי זירא כל הנותן שלום‬
Rab deals with a man who visits his neigh-
bor for the sole purpose of greeting him ‫ אמרו ליה‬.‫לחבירו קודם שיתפלל עשאו במה‬
before he has prayed [therefore it is wrong,
but the Mishnah refers to one who hap- ‫ כדרב‬.‫ אמר לחו אפור קאמינא‬.‫במה קאימרת‬
pened to meet his neighbor]. E. Jonah in
the name of E. Zeira said: “ Whoever greets ‫אידי בר אבין דאמר רב אידי כר אבין א‬
his friend before he has prayed [is consid-
ered as if he] has erected a heathen altar.” ‫יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו‬
Questioned by his disciples whether he really
meant heathen altar,' he replied: “I meant ‫קודם שיתפלל שנאמר )חתלים פח( צדק לפניו‬
th a t ^it is prohibited,' ” as E. Ide b. Abin,
who said in the name of E. Isaac b. A ssian: ‫ וא״ר אידי בר אבין‬.‫יהלך וישם לדרך פעמיו‬
“I t is prohibited to greet a friend and to go
out to business before one has prayed, for it ‫א״ר יצחק בר אשיאן כל המתפלל ויוצא לדרך‬
is said (P8. 85, 14.) Righteousness will go
before him.” F u rth er said R. Ide b. Abin, in ‫הקב״ה עושה לו חפציו שגא׳ צדק לפניו יהלך‬
the name of R. Isaac b, Assian: “For him
who prays first and then goes to his under- : ‫וישם לדרך פעמיו‬
takings, the Holy One, praised be H e! will
fulfill his desires, for it is said (lb .) Bight-
eousness will go before him^ and will (level) ‫אמר רבי יונה אמר רבי זירא )פ׳חדואזץ‬
the way by its step s”
E. Jonah in the name of R. Zeira said: ‫ע״ש מחיהיא( כל הלן שכעת ימים בלא חלום‬
“He who passed seven nights [in succession]
without dreaming, is to be called wicked, for ‫ושבע ילין כל‬ (‫)משלי יט‬ ‫ שנאמר‬.‫נקרא רע‬
it is said (P r. 19, 2S.) A n d he (that hath
it) shall abide satisfied; he shall not he ms- ‫ אמר ליה‬.‫ אל תקרי שבע אלא ^בע‬.‫יפקד רע‬
tied with evil. Do not read Bdbea (satisfied)
but read 8heba (seven).” ‫ ״‬E. Acha, the son ‫ר׳ אחא בדיה דרבי הייא בריח דר' אבא‬
4) 'B^d Bawiah, tfire spefllsj
5) The Mlshn-a^i r&fers to the STi^m^a during the reading e f vrixieh a man 1» luoft allowed to contrerw, birt wbea
an occas^fon aueb as srta1t««i 11‫־‬e r 0 .arl-sea ho 1« permitted to caavoTaft-
0) -and Bheba aro apelled allk 4»
46 ‫לל ת‬ ‫מו‬
of R. Chija and the grandson of R. Abba, ‫חכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן כל‬
said to him, “Thus had said R. Chiya in the
name of E. Jochanan: ■^'He who goes to sleep ‫הגדטביע עצמו מדברי תורה ולן אין מכשרין‬
after he has satisfied himself with the words
of the Torah will never be the recipient of bad ‫ שנאמר ושבע ילין בל‬.‫אותו בשורות רעות‬
tidings, as it is said (Ib.) A nd he [that hath : ‫יפקד רע‬
it] shall abide satisfiedf he shall not b$
visited with e v il/”
(Ib. b) m ia said; ^‘Whoever reads the ‫)ע״ב( אמר עולא כל הקורא קריאת שמע בלא‬
Sh^m^a without wearing Tephilin, is like
one who testifies falsely against himself/’* ‫ ורבי‬.‫תפילין כאילו מעיד עדות שקר כעצמו‬
R. Chiya b. Abba in the name of E. Jocha- ‫חייא בד אבא אמר רבי יוחנן כאילו הקריב‬
nan says: “I t is as if he had offered a burnt
offering without the meal offering, * or a sac- ‫ אמר רבי‬.‫עולה בלא מנחח וזבח בלא נסכים‬
rifice without the accompanying wine offer-
ing.” ®R. Jochanan said: who desires to ‫יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים‬
take upon himself the yoke of the Heavenly
Kingdom perfectly (Fob 15a) must first ease ‫* טי( יפנה וימול ידיו ויניח תפילין‬1‫שלמה )י‬
himself, wash his hands, lay Tephilin, read ‫ויקרא ק״ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים‬
the 8h’m/a and pray [the Eighteen Benedic-
tions]; this is the perfect acknowledgment ‫ א״ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל‬.‫שלמה‬
of the Heavenly Kingdom.” R. Chiya b. Abba
said: ‘‫^ף‬VhoeYe^ eases himself, washes his ‫הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק״ש‬
hands, lays Tephilin, reads the Sh*m‘a and
prays [the Eighteen Benedictions], is con- ‫ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח‬
aidered as having built an altar and offered
a sacrifice upon it, for it is said (Ps. 26, 6.) ‫והקריב עליו קרבן שנאמר )חחלים כי( ארחץ‬
I will wash in purity mine hands^ and 1 will ‫ אמר ליח‬.‫בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה׳‬
compass thy altar, 0 Lord.” Eaba said unto
him (R. Chi3ra b. A bba): “Does not the mas- ‫רבא לא סבר לה מר כאילו מבל דכתיב ארחץ‬
ter consider the washing of the hands just as
if he bathed? For it is written I will wash :‫בנקיון ולא כתיב ארחיץ כפי‬
in purity [which indicates for the whole
body], and it is not written / wash my
hands.”
‫ואמר רבי חמא בר' חנינא למה נסמכו‬
Further said R. Chama, son of E. Chanina: (‫ לנחלים דכתיב )םנודבר כד‬,‫« »י( אהלים‬1‫)ד‬
(Fob 16a) “Why have Tents been placed near
Streams f As is written (Hum. 24, 6.) As /‫כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו‬
streams are they spread forth, as gardens by
the river's side, as tents which the Lord hath ‫לומר לך מה נחלים מעלים את האדם מטומאה‬
planted, etc. To teach you that just as
streams render an impure man pure, so tents ‫לטהרה אף אהלים מעלים אח האדם מכף‬
[where the Torah is studied] lift up man :‫חובה לכף זכות‬
from the scale of guilt to the scale of merit.‫״‬
Our Rabbis tau g h t; “Only three are
called Patriarchs (Abraham, Isaac, and ‫תנו רבנן אין קורין אבות אלא לשלשה‬
Jacob), and only four are called mothers
(Sarah, Rebecca, Rachael, and Leah).” Why ■‫ אבות מ״ט‬/‫חאין קורין אמהות אלא לד‬
is this so? Shall I say because we do not ‫אילימא משום דלא ידעינן אי מראובן קא‬
know [after these] whether one ig n de-
scendant of Reuben or of Simon: if so then ‫ אי הכי אמהות‬.‫אתינן אי משמעון קא אתינן‬
as to the mothers; we also do not know
whether one is a descendant of Leah or ‫נמי לא ידעינן אי מרחל קא אתינן אי מלאה‬
■mnr ihe Sh’m^a reads: And thou ahali hind a ^g o . upo-n tliy hand, and th e y s h a ll be as fnontl>dts between
tlLV eves referring to the T&phUUn,
berth places U eith er is m tselne th e sacilfice 1■ n u ll and roAd*
47 ‫עין י ע ק ב‬ ‫סז‬

Eachael? B\ttj it is because these are highly ‫ טפי לא‬,‫אלא עד הכי חשיבי‬ .‫קא אתינץ‬
notable [and deserve to be called fathers
and mothers], but those succeeding them are : ‫ח׳ טיכי‬
not so notable.
(Ib. b) K. Elazar said: "What means the
passage (Ps, 63, 4.) T/ttts I will hles& Thee (‫)תחלים פג‬ ‫אמר רבי אלעזר מאי דכחיב‬ (‫)ע״נ‬
while I live; in Thy name will I lifl up my
hands? i. e., Thus will I bless Thee, refers to ,‫ כן אברכך‬.‫כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי‬
the 8h"m’a, In Thy name will I lift up my
hands, refers to the prayer of the Eighteen ,‫ זו תפלה‬,‫ בשמך אשא כפי‬.‫זו קריאת שמע‬
Benedictions; and for him who does so, says
the passage (Ib. ih. 5.) As with fat and mar- ‫ואם עשה כן עליו הכתוב אומר )שם( כמו‬
row shall my soul be satisfied, and moreover
he will inherit both this and the fnture world, ‫ ולא עוד אלא שנוחל‬,‫חלב ודשן תשבע נפשי‬
as it is said (Ib.) A nd with joyful lips shall
my mouth praise Thee.*'
E. Elazar after he had finished bis
‫ העולם הזה והעולם הבא שנאמר‬,‫שני עולמים‬
[daily] prayers made the following pray-
er: **iday it be Thy will, 0 Lord, our .‫)שם( ושפתי רננות יהלל פי‬
God, that Thou shalt cause to dwell in our
lot (midst), love and brotherhood, peace and
friendship; and Thou ehalt increase our ter- ‫רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר‬
ritory with scholars; that Thou shalt cause
ns to realize into a prosperous end and into
‫הכי יחי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתשכן‬
hopefulness; th at Thou shalt establish onr ‫בפורנו אהבה ואחוה שלום וריעות וחרבה‬
share in Paradise, and direct us in this world
by means of good associates and with, a good ‫גבולנו בתלמידים ותצליח סופנו אחרית‬
inclination so that when we rise we shall find
the inclination of onr hearts to fear Thy ‫ותקננו‬ ‫בגן עדן‬ ‫חלקנו‬ ‫ותשים‬ ‫ותקוה‬
name, and all the necessities [of our souls
and the requirements of our well-being] ‫מחבר טוב ויצר טוב בעולמך ונשכים ונמצא‬
shall appear before Thee.‫״‬
E. Jochanan after he had finished his ‫ייחול לבבנו ליראה את שמך ותבא לפניך‬
prayer made the following prayer: "May
it be Thy will, 0 Lord, our God, that Thou ‫ רבי יוחנן בתר דטםיים‬.‫קודח נפשנו לטובה‬
shalt see our shame and shalt look upon our
misfortunes and shalt clothe Thyself with ‫צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו‬
Thy mercy and cover Thyself with Thy
strength and en‫י‬iVTap Thyself with Thy pity ‫שתציץ כבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש‬
and gird Thyself with Thy gracefulness and
let come before Thee the attribute of Thy ‫ברחמיך ותתכטה בעוזך ותתעטך בחסידותך‬
compassion and Thy meekness.”
R. Zeira when he had finished his [daily] ‫ותתאזר בחנינותך ותבא לפניך מדת טובך‬
prayer was wont to make the following
prayer: ‘*May it be Thy will, 0 Lord, our ‫ רבי זירא בתר דמסיים צלוחיה‬.‫ועגותנותך‬
G0 4 we shall sin no more and we shall
not be shamed nor reproached by our ‫אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שלא‬
parents.”
Bab Chiya, after he finished his [daily] ‫ רבי‬.‫נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו‬
prayer was accustomed to say the following
prayer: ‫ ״‬May it he Thy will, 0 Lord, our ‫חייא כתר דטצלי אמר הכי יהי רצון טלפניך‬
God, that your Torah shall he our occupa-
tion and that we shall not suffer with our ‫ח׳ אלהיט שתז!!א תורתך אומנותנו ואל ידזח‬
heart nor shaE our eyes become darkened.”
Bab, when he had finished his [daily] ‫ רב בתר צלותיה אמר‬.‫לכנו ואל יחשכו עינינו‬
48 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫מח‬

prayer, would make tlie following prayer; ‫נו חיים‬5‫הבי יהר״ם ה' אלהינו יטתתן י‬
“May it be Thy wall, 0 Lord, our Gtodj and
the God of our fathers, th at Thou shalt grant ‫ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים‬
us long life, a life of peace, of good, of bless-
ing, of sustenance, of bodily vigor marked by
‫של ברכה חיים של פתטח חיים של חלוץ‬
the fear of Heaven and the dread of sin ; a ‫עצמות חיים שיש בהם יראת שמים ויראת‬
life free from shame and reproach, a life of
prosperity and honor, a life ‫־‬w herein shall ‫חטא חיים שאין בהם בושה וכלימת חיים של‬
dwell in us the love of the Torah and the ‫עושר וכבוד חיים שתהא כנו אהבת חורה‬
fear of Heaven, a life in which the desires
of our hearts be fulfilled for good.” ‫שמים חיים שתמלא לנו את כל‬ ‫ויראת‬
Eabbi when he had finished his [daily]
prayer made the following prayer: ‫ ״‬May it : ‫משאלות לבנו לטובה‬
be Thy will, 0 Lord, my God, and the God
of my fathers, to deliver me from arrogant
‫רבי בתר צלותיה אמר הני יהי רצון‬
men and from arrogance; from a bad man,
from any mishap, from a had associate, from ‫מלפניך ה׳ אלהינו ואלהי אבותינו שתצילני‬
a bad inclination, and from a bad neighbor,
and from the adversary th a t destroyeth; ‫מעזי פגים ומעזרת פנים מאדם רע ומפגע רע‬
from a severe Judgment and from a severe ‫מהבר רע מיצר רע משכן דע ומשטן המשחית‬
opponent, whether it be a son of the cove-
nant (Jew ) or a son not of the covenant;” ‫מדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית‬
and although constables were at Eabhre dis-
posal [yet he prayed to God for help], ‫ובין שאינו בן ברית ואף על גב דקיימי קצוצי‬
E. Safra w^hen he had finished Ms [daily] ‫עליה דרבי• רב ספרא בתר דמסיים צלותיה‬
prayer made the following prayer: ‫ ״‬May
it be Thy will, 0 Lord, our God, to make ‫אמר הכי יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתשים‬
peace (Fol. 17a) in the heavenly household
(the angels) and the household here below ‫יז( בפמליא של מעלה ובפמליא של‬ *‫)דן‬ ‫שלום‬
on earth; between the scholars who study ‫מטה ובין התלמידים העוסקים בתורתך בין‬
Thy Torah for its o‫־‬wn sake and those who
study, not for its own sake [hut for selfish ‫עוסקים לשמה בין עוסקים שלא לשמה ובל‬
en d s]; and concerning all those who study it
not for its own sake, may it he Thy will that ‫העוסקין שלא לשמה יהי דצון מלפניך שידרו‬
they shall begin to study it for the Torah^s : ‫עוסקין לשמה‬
sake.”
E. Alexandri when he finished his [daily]
prayer was wont to say the following prayer: ‫רבי אלכסנדדי בתד צלותיה אמר הכי יהי‬
‫ ״‬May it be Thy will, 0 Lord, our God, th at
Thou place us in the comer of light [honor- ‫רצון מלפניך ה' אלהינו שתעמידנו כקרן אורה‬
able position] and shalt not place us in the
corner of obscurity and our hearts shall not ‫ואל תעמידנו בקרן חשכה ואל ידוה לבנו ואל‬
suffer nor shall our eyes become darkened.” ‫ איכא דאמרי הא רב המנונא‬.‫יח שט עינינו‬
Some say this w‫׳‬a8 the prayer of E. H am -
nuna, and E. Alexandri when he finished hia ‫ ורבי אלכסנדרי בתר צלותיה אמר‬,‫מצלי לה‬
[daily] prayer said the following: ^'^Sover-
eign of all universe! I t is revealed and ‫ רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצונו‬.‫הכי‬
well known ‫־‬to Thee th a t our desire is to do
Thy ‫־‬will. W hat prevents it but the leaven ‫לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה‬
of the dough (evil inclination) and the sub- ‫ יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינר‬.‫ושעבוד גליות‬
Jugation of the exile? May it be Thy ‫־‬will,
0 Lord, our God, to deliver us from their ‫שתכניע מלפנינו ומאחרינו ונשוב לעשות‬
49 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫מסו‬
hands, and we shall return to perform the ‫הונ א‬ ‫ב רי ה דרב‬ ‫ מר‬.‫חק י רצונך כל ב ב שלם‬
(leerees of Thy will with a perfect heart.”
Mar. the son of R. Hnna, when he had fin- ‫ב ת ר צ לו תי ה א מ ר ה כי א ל הי נ צו ר ל שוני מ ר ע‬
ished his [daily] prayer, would make iie
following prayer: “^0 my God! Guard my ‫ו ש פ תו תי מ ד ב ר מ ר ט ה ולמקללי נ פ שי ה דו ם‬
tongue from evil and my lips from speaking
‫כ תו ר ת ך‬ ‫ת הי ה פ ת ח לבי‬ ‫ונ פ שי כעפר לכל‬
guile. To such as curse me, let my soul he
dumb, yea, let my soul be unto all as the ‫רע‬ ‫מ פג ע‬ ‫ו ת צילנו‬ ‫ו כ מ צו תי ך תרדוף נ פ שי‬
dust. Open my heart to Thy Torah, and let
my soul pursue Thy commandments. De- ‫ר עו ת‬ ‫ומכל‬ ‫רעה‬ ‫ומאשה‬ ‫הרע‬ ‫מיצר‬
liver me from any mishap, from evil in‫״‬
clination, from a bad wife and from evils ‫עלי‬ ‫ וכל ה חו ש בי ם‬,‫ה מ ת רג שו ת לבו א בעולם‬
which break forti and visit the world. If any
design evil against me, speedily make their .‫מ ח ש בו ת ם‬ ‫וקלקל‬ ‫עצתם‬ ‫רעה מ ה ר ה הפר‬
counsel of no effect, and frustrate their de- ‫י היו לרצון א מ רי פי ו הגיון לבי לפניך ה׳ צורי‬
signs. Do it for the sake of Thy name; do
it for the sake of Thy right hand; do it for : ‫וגו אלי‬
the sake of Thy holiness, do it for the sake
of Thy Torah; in order that Thy beloved
ones may be delivered; 0 save [me] with ‫רבא ב ת ר צ לו תי ה א מ ר ה כי אל הי עד‬
Thy right hand and answer me; may the
words of lay mouth and the meditation of ‫שנו צ ר תי‬ ‫ועכ שיו‬ ‫כ ד אי‬ ‫שלא נו צ ר תי איני‬
my heart be acceptable before Thee, 0 Lord,
‫כאלו לא נו צ ר תי עפר אני ב חיי קל וחו מר‬
my Eock and my Redeemer.”
Eaha when he had. finished his prayer ‫בו ש ה‬ ‫מלא‬ ‫לפניך ככלי‬ ‫ב מי ת תי הרי אני‬
made the following prayer: “0 my God, be-
fore I was formed, I was nothing w orth; now ‫וכלמ ה י הי רצון מלפניך ה׳ א ל הי שלא א ח ט א‬
that I have been formed, I am hut as though
I had not been formed. Dust am I in my ‫ב ר ח מי ך‬ ‫מרק‬ ‫לפניך‬ ‫ש ח ט א תי‬ ‫ומה‬ ‫עוד‬
life, how much more so in my death! Be-
hold I am before Thee like a vessel filled •‫א בל לא על י די יסורי ם וחלאי ם רעים‬ ‫הרבים‬
with shame and confusion. 0 may it be Thy ‫ביו מ א‬ ‫זו ט א‬ ‫ה מנונ א‬ ‫דרב‬ ‫וידוי‬ ‫ו היינו‬
will, 0 Lord, my God, and God of my fa-
ther, that I may sin no more; as to the : ‫דכפור א‬
sins I have committed, purge them in thine
abundant compassion but not by means of
affliction and sore disease.” This was the ‫בחר‬ ‫ב ת עני ת א‬ ‫רב ש ש ת כי הו ח י תי ב‬
confession (Vidui) of E. Hamnuna Zuta
on the Day of Atonement. ‫ה כי רבון ה עול מי ם גלוי לפניך‬ ‫אמר‬ ‫ד טצלי‬
When E. Shesheth fasted after he had
finished his usual prayer, he would say the ‫כז מן ש בי ת ה מקד ש קיי ם אד ם חו ט א ו מקריב‬
following prayer: "Sovereign of the uni- ‫קרבן ואין מ ק רי בין מ מנו אל א חלבו ודמו‬
verse, it is known to Thee that during the
time the Holy Temple was in existence, if a ‫ו מ ת כ פ ר לו ועכ שיו י ש ב תי ב ת עני ת ונ ת מ ע ט‬
man sinned he was to bring an offering of
which only its fat and blood was offered ‫חלבי וד מי י הי רצון מלפניך שי ה א חלבי וד מי‬
upon the altar, yet his sin was expiated; and
now I have been sitting in fast, thus causing ‫ג בי‬ ‫על‬ ‫לפניך‬ ‫ה ק ר ב תיו‬ ‫כאלו‬ ‫שנ ת מ ע ט‬
a diminishing of my fat 'and blood; may it
therefore be Thy will that the amount of ‘* ‫ה מז ב ח ו תרצני‬
my fat and blood thus diminished shall be
considered as an offering unto Thee upon the ‫ד איו ב‬ ‫ספרא‬ ‫מ סיי ם‬ ‫ר בי יו חנן כי חו ה‬
altar and acceptable as such.”
R, Jochanan, when he finished the book ‫א מ ר ה כי סוף א ד ם ל מו ת וסוף ב ה מ ה ל ש חי ט ה‬
df Job, would say: ‫ ״‬The end of man is to
die; the end of an animal is to be slaugh- ‫מ י שגדל‬ ‫ ה כ ל ל מי ת ה ה ם עו מדי ם א שרי‬1
50 ‫כ ר כ ו ת‬

tered; all are bound to die; happy is he who ‫ב תו ר ה ועמלו ב חו ר ה ו עו ש ה נ ח ת רוח ליוצרו‬
has been brought up to study the Torah and
put his energy in the Torah; and is a source .‫ב ש ם טו ב ונ פ ט ר ב שם טו ב מן העולם‬ ‫וגדל‬
of pleasure to his Creator; he shall grow
with a good name and shall depart from the ‫ועליו א מ ר של מ ה ב ח כ מ תו )?הלת י( טו ב שם‬
world with a good name.” It is concerning
Bueh a man that Solomon said in hia wisdom ‫מרגלא‬ .‫ויום ה מו ת מיום הולדו‬ ‫מ ש מן טו ב‬
(Ece. 7, 1.) A good name is ‫־‬better than
precious ointment, ‫ג מו ר ככל לבבך ובכל נ פ ש ך‬ ‫דר״ ם‬ ‫ב פו מי ה‬
E. Meier was accustomed to say; ‫ ״‬Learn ‫לד ע ת א ת ד ר כי ול שקוד על ד ל תי תו ר תי יום‬
with all thy heart and soul to know my (the
Torah’s) ways, and to watch upon the gates ‫ת הי ה‬ ‫עיני ך‬ ‫ונג ד‬ ‫תו ר תי בלבך‬ ‫יום נ צו ר‬
of my Torah; guard my learning in thy
heart and let my fear be before thy eyes; ‫וקד ש‬ ‫ ו ט ה ר‬.‫פיך מכל ח ט א‬ ‫ ש מו ר‬.‫י ר א תי‬
guard thy mouth from aU sins, cleanse and
purify thyself from all guilts and iniquities ‫ ו אני א הי ה עמך בכל‬.‫ע צ מ ך מכל א ש מ ה ועון‬
and I shall then be with thee in all places.”
The Kabbis of Jabnai were accustomed to ‫אני‬ ‫די בנ ה‬ ‫ד רבנן‬ ‫ מרגלא ב פו מיי הו‬.‫מקו ם‬
say: ‫ ״‬I am a human being; so is my neigh-
bor a human being. My ‫־‬work is in the city ‫ ו הו א‬.‫ אני מ ל א כ תי בעיר‬.‫ב רי ח ו ח ב רי בריה‬
and his work is in the field; I rise early to ‫אני מ שכי ם ל מל א כ תי ו הו א‬ .‫מ ל א כ תו ב שד ה‬
my work and he rises early to his work; as
he cannot excel in nry work, 30 can I not ‫ כ שם ש הו א איננו מ תג ד ר‬.‫מ ש כי ם ל מל אכ תו‬
interfere in his. Shall I say that I am
adyancing the cause of learning more than .‫א ני איני מ תג ד ר ב מ ל א כ תו‬ ‫ב מ ל א כ תי כך‬
he? We are therefore taught ‘^Whether one
[offers] much or little only the intention of ‫שנינו‬ .‫ש מ א ת א מ ר אני מ ר ב ה והו א מ מ עי ט‬
his heart shall be for the sake of Heaven.’ ”
Abaye was accustomed to say: ‫ ״‬Man ‫שי בו ץ‬ ‫ובלבד‬ ‫ה מ מ עי ט‬ ‫אחד המרבה ואחד‬
should always be deliberate for the fear of ‫ד א ביי‬ ‫ב פו מי ה‬ ‫מרגלא‬ .‫ל שמי ם‬ ‫לבו‬ ‫את‬
Cod (consider in what manner he can serve
Him best) ; reply softly; try to pacify anger, ‫רך‬ ‫בי ר א ה מ ענ ה‬ ‫ערום‬ ‫אד ם‬ ‫יהא‬ ‫לעולם‬
and speak peacefully with his brethren, with
his relatives and with every man, even with ‫א חיו ועם‬ ‫שלום עם‬ ‫ו מד ב ר‬ ‫חמה‬ ‫ו מ שי ב‬
the heathen; so that he may be beloved in
Heaven and below‫( ׳‬on the earth) and ac- (‫ )ם״פ הנזק י ן וע״ש רמז״א‬.‫קרוביו ועם כל אדם‬
ceptable by men.” I t w‫׳‬as related of E.
Jochanan b. Zakai that never was he greeted ‫שי ה א‬ ‫כ די‬ ‫ואפילו עם עו ב ד כוכ בי ם ב שו ק‬
first by any one, even by a heathen; for he ‫על‬ ‫א הו ב למעלה ונ ח מ ד ל מ ט ה וי ה א מקובל‬
always greeted people first.
Eaba was accustomed to say; ‫ ״‬The end of ‫ א מרו עליו על רבן יו הנן בן ז כ אי‬.‫ה ב ריו ת‬
wisdom is repentance and good deeds, lest a
man read and study and speak with con- ‫אפילו עובד‬ ‫שלא ה ק די מו אד ם שלום מעולם‬
tempt against his father or mother or
teacher, or against those superior to him in ‫ מרגלא ב פו מי ה דרבא ת כ לי ת‬.‫כו כ בי ם כ שו ק‬
wisdom or exceeding in number. For it is
said (Ps. I l l , 10.) The beginning of wisdom ‫ח כ מ ה ת שו ב ה ו מע שי ם טו בי ם שלא י ה א אד ם‬
is the fear of God; a good understanding
have all they who do God’s commands. I t ‫קורא ו שונ ה ו בו ע ט ב א ביו וב א מו או כ ר בו או‬
does not say ‫־‬Who study God’s commands, ‫שנ א מ ר‬ ‫ו ב מנין‬ ‫בהבמה‬ ‫מ מנו‬ ‫כ מי שגדול‬
but Who do God’s commands, i. e., to them
w‫׳‬ho do it for God’s sake, hut not to them ‫)הת^ים קיא( ר א שי ת ח כ מ ה י ר א ת ה' שכל טו ב‬
who do it for their own sakes. And as for the
man who does [study the Torah] not for its ‫ ללזמדיהם‬.‫עו שי ה ם ת ה ל תו עו מ ד ת לעד‬ ‫לכל‬
own sake, it would have been more satisfac-
tory had hp not been created.” ‫לא נ א מ ר א ל א לעושיהם^ לעו שים ל ש מה ולא‬
51 ‫עקב‬- ‫עין‬ ‫נא‬
was wont to say: ‘T h e f n to e world ‫לעו שים שלא ל שמה וכל העו שי ם של א ל ש מה‬
will not be like this world. In the future
world there will be neither eating nor drink- ‫ מרגלא כ פו מי ה דרב לא‬.‫נו ח להם של א נבר או‬
ing nor multiplying nor business nor envy
nor hatred nor competition^ only the right- ‫כהעולם ת; ה העולם ה ב א העולם ה ב א אין בו‬
eous will sit with their crowns upon t]^ ir
‫ולא‬ ‫ו ר בי ה‬ ‫לא א כי ל ה ז ל א ש תי ה ולא פריה‬
heads and will enjoy the Divine Glory,
as it is written (Ex. 34, 11.) And they saw ‫ת ח רו ת‬ ‫מ ש א ו מ תן ולא קנ א ה ולא שנ א ה ולא‬
God and they ate and drank.”
Our Eabbis taught: “The promise which ‫ב ר א שי ה ם‬ ‫ו ע ט רו תי ה ם‬ ‫אלא צדי קי ם יו שבי ם‬
the Holy One, praised be He! made nnto
women is much greater than that which He ‫ כד( וי חזו‬mot?) ‫ונ הנין מזיו ה ש כינ ה שנ א מ ר‬
made unto men, for it is said (Is. 33, 9.)
Rise up, ye women that are at ease, hear my ‫גדולה‬ ‫ת״ ר‬ .‫וי ש תו‬ ‫ויאכלו‬ ‫ה אל הי ם‬ ‫את‬
voice; Ye careless daughters, give ear unto
my speech.” ‫ש ה ב טי חן ה ק כ״ ה לנ שי ם יו ת ר מן‬ ‫הבטחה‬
Eab said unto R. Chiya: “ Wherewith do ‫ש אננו ת‬ ‫נ שים‬ (‫)ישעות לב‬ ‫ה אנ שי ם שנ א מ ר‬
women [who do not study the Torah] de-
serve Divine Grace “Because,” an- ‫ה אזנ ה‬ ‫בו ט חו ת‬ ‫ ש מ ענ ה קולי בנו ת‬,‫קו מנ ה‬
swered he, “they bring their children into
school to learn and send their husbands to ‫ א מ ר ליה רב לרבי חי יא נ שי ם ב מ אי‬.‫א מ ר תי‬
the house of study, and ‫־‬wait for their re-
turn.” ‫ ב א ק רויי בניי הו לבי כני ש ת א ו ב א תנויי‬.‫זכיין‬
When the Eabhis departed from the acad-
emy of E. Ami, and according to others from ‫ד א תו‬ ‫ג כ ריי הו כי רבנן ו מנ ט רן לגב ריי הו ע ד‬
‫־‬the academy of E. Chanina, they were aceus- ‫א מי‬ ‫רבי‬ ‫מ בי‬ ‫רבנן‬ ‫ כי מ פ ט רי‬.‫מ כי רבנן‬
tomed to say: “Mayest thou see (enjoy) thy
existence during thy lifetime, and thy future .‫ר בי חנינ א א מ רי ליה הכי‬ ‫מ בי‬ ‫לה‬ ‫ו א מרי‬
[reward be reserved] for the life of the world
to come, and thy only hope shall be [to en- ‫העולם‬ ‫ל חיי‬ ‫עולמך ת ר א ה ב חיי ך ו א ח רי ת ך‬
dure] for everlasting generations. May thy
heart reason with understanding, thy mouth ‫ת בונ ה‬ ‫ה ב א ו ת קו ת ך לדור דורי ם לבך י הג ה‬
utter wisdom, and thy eyelids shall direct
thee straight forward in the Laws, and thine ‫רננו ת‬ ‫י ר חי ש‬ ‫ח כ מו ת ול שונך‬ ‫יד ב ר‬ ‫פיך‬
eyes lighten in the enlightenment of the ‫כ מ או ר‬ ‫י אי רו‬ ‫עיני ך‬ ‫נגדך‬ ‫יי שי רו‬ ‫ע פעפי ך‬
Torah; may thy countenance shine like the
brilliant sky; thy lips utter knowledge and ‫ש פ תו תי ך‬ ‫הר קיע‬ ‫תור ה ו פני ך יז הי רו כזו ה ר‬
thy kidneys rejoice in uprightness, and thy
feet run to listen to the words of the Ancient ‫י בי עו ד ע ת וכליו תי ך ת ע לוזנ ה מי שרי ם ופע מיך‬
in Days.” When the Rabbis departed from
the academy of E. Chisda and according to ‫ כי הוו מ פ ט רי‬.‫ירוצו ל ש מו ע ד ב רי ע תי ק יו מין‬
some from the academy of E. Samuel b.
Hachmeini, they were in the habit of saying: ‫רבי‬ ‫מ בי‬ ‫לה‬ ‫ו א מ רי‬ ‫ח סד א‬ ‫רבנן מ בי רב‬
May our oxen he strong to labor (P8. 144, (‫ )תהלי ם קמר‬.‫שמואל ב ר נ ח מני א מ ח ליה הכי‬
14). Eab and Samuel, and some say R. Jo-
chanan and E. Elazar, [explain the above ‫רב‬ .‫מסובלים‬ ‫אלו פינו‬ .‫מסובלים‬ ‫אלו פינו‬
passage], One said: "Alupheinu (our oxen),
alludes to the Torah and Messuhcdim (strong ,‫רבי יו חנן ורבי אלעזר‬ ‫לה‬ ‫ו א מ רי‬ ‫ו שמואל‬
to labor), alludes to meritorious deeds;‫ ״‬and
the other said ^*Alupheinu alludes to both the .‫ב מ צו ת‬ ‫כ תו ר ה ומסובלים‬ ‫ח ד א מ ר אלו פינו‬
Torah and meritorious deeds, and Messuha-
Um alludes to afflictions.” (Ib. h) May there ‫ומסובלי ם‬ ‫ו ח ד א מ ר א לו פינו ב תו ר ה ו ב מ צו ת‬
he no breach, (Ib.) i. e., that our following be
not like that of Saules company of whom ‫פרץ שלא ת ה א סי ע תנו‬ ‫אין‬ (‫)ע״ב‬ .‫כי סו רין‬
9) The reward is for studying the TVvrah and woniefn are exempt from iha)t; see Kedushin, 29a.
10)‫; י‬Referrlnig to GokI. 6ee Dan. 7, 0.
52 ‫ב ר כ ו ת‬

Do'ag the Adomite was one.^^ Nor land com- .‫ב סי ע תו של שאול שי צ א מ מנו דו אג ה אדו מי‬
plaint (Ib.), nor shall our following be like
that of Elisha of whom Geichazi was one.^* ‫של‬ ‫יו צ א ת שלא ת ה א סי ע תנו כ סי ע תו‬ ‫ו אין‬
In our streets (Ib.), i. e.^ that we may
not have a son or a pupil that disgraces his ‫של א‬ ‫ ו אין צו ח ה‬.‫דו ד שי צ א מ מנו א חי תו פ ל‬
education in public. ‫ת ה א סי ע תנו נ סי ע תו של א לי ש ע שי צ א מ מנו‬
Hearlcen unto m6j ye stout heart-
edj that are far from righteousness ‫כינינו כן או‬ ‫ב ר חו בו תינו של א י הי ה‬ .‫נ תזי‬
(Is, 46, 18). Eab and Samuel, and
according to others E. Jochanan and E. Ela- (‫)י^טעית פן‬ .‫ת ל מי ד ש מ ק די ח ת ב שי לו ברכי ם‬
zar, explain the meaning of this passage.
‫רב‬ .‫א בי רי לב ה ר חו קי ם מצדק ה‬ ‫א לי‬ ‫ש מ עו‬
One said that this means that the whole
world is supported only because of the Lord’s .‫אלעזר‬ ‫ורבי‬ ‫יו חנן‬ ‫לשמואל ו א מ רי לה ר בי‬
righteousness, and those mentioned by Isaiah
are sustained on account of their own m erits; ‫והם‬ ‫חד א מ ר כל העולם כולו ניזונין ב צ ד ק ה‬
[hence Isaiah addressed himself to the right-
eons]; and the others held that the entire ‫ ו ח ד א מ ר כל העולם כולו ניזונין‬.‫גיזונין בזרוע‬
world is sustained according to its own
m erits; and those [mentioned by Isaiah] even .‫ והם אפילו כז כו ת ע צ מן אינן ניזונין‬.‫בז כו תן‬
of their own merits cannot be sustained, as ‫כד רב י הו ד ה א מ ר רב )תענית וע״ש רע״א( ד א מ ר‬
E, Juda in the name of Eab said; for E,
Juda said in the name of Eab: ‫ ״‬Every' day ‫קול‬ ‫יום ויום ב ת‬ ‫בכל‬ ‫רב י הו ד ה א מ ר רב‬
a Bath Kol (heavenly voice) goes forth from
Mount Horeb and savs: ‘The entire world is ‫יו צ א ת מ ה ר חו רב ו או מ ר ת כל העולם כולו‬
sustained by virtue of Chanina my son and
as for Chanina my son himself, one Eab of ‫ניזון ב ש ביל חנינ א בני ו חנינ א בני די לו ב ק ב‬
Karob beans is sufficient for his maintenance, ‫ ופליגא דרב‬.‫ח רו כין מ ע ר ב ש ב ת לערב ש ב ת‬
from one Friday to another Friday.’ ” And
this disagrees with E, Juda, for E. Juda said: ‫י הו ד ה ד א מ ר רב י הו ד ה מ אן א בי רי לב גו ב אי‬
‫ ״‬Who may be called Stout hearted [referred
to by Isaiah] ? The inhabitants of Gahaya, ‫אגיי ר‬ ‫ת ד ע ד ה א לא‬ ‫ א מ ר רב יוסף‬.‫ט פ ש אי‬
the fools.” And E. Joseph said: ‫ ״‬I t may be
proved by the fact that never was one of ‫ א מ ר רב א שי והלין בגי מ ת א‬.‫גיור א מניי הו‬
them converted to Judaism.” E. Ashi said: ‫מ ח סי א א בי רי לב נינ הו ד ה א קא חזו ב ש ב ח א‬
‫ ״‬Those sons of Matha Meehasia may also be
termed Stout hearted, for they observe the ‫ד או ריי ת א ת רי זי מני ב ש ת א ולא מגיי ר גיורא‬
praise of the Torah twice a year, yet none
of them was converted to Judaism.” : ‫מיניי הו‬

CHAPTER THREE ‫מי שמתו פרק שלישי‬

(Fol. 18a) We are taught that, ‫ ״‬A man
should not walk in a cemetery while wear- ‫)ין* י»( תני א לא יהלך אד ם ב בי ת ה ק ב רו ת‬
ing TephilUn (Phylacteries) on his head, or
carrjdng a scroll in his arm and reading it: ‫ ואם ע ש ה‬.‫ו ת פי לין ב ר א שו ו ס״ ח כז רו עו וקורא‬
if he do so he transgresses against what is ‫חרך‬ ‫לועג לרש‬ (‫)משל* יז‬ ‫כן עוב ר מ שו ם‬
written (Pr. 17, 5,) Whoso mocheth the
poor, hlasphem-eth his M aker” : ‫עו ש הו‬
Eachaba said in the name of E. Juda
who spoke in the name of E ah : ‫ ״‬He who
sees the [procession of the] dead and does not ‫א מ ר ר ח ב ה א מ ר •רב י הו ד ה א מ ד רב כל‬
take part in it transgresses against what is (‫ה רו א ה א ת ת מ ת ו אינו מלוהו עובר מ שו ם )שם‬
11) Se^ Santedrln lOGb.
IS) II Kings 5, 20-27.
*3) A meajgiire of capacity, om sixth of a S'alu
53 ‫עין יעקב‬ ‫נג‬

written (Ib,) WK0 8 0 mocketh the poor, 6?as* .‫ כ רו‬1‫ו א ם אדיו ט ה ^נ‬ ‫ עושהר־‬5‫לועג לרש חרף‬
phemeth his Maker.” If he does take part
what will be his reward? B. Ashi said^ (‫א מ ר רבי א פי עליו ה כ תו ב או מ ר )שם יע‬
“Of such a man, it is said (Ib. 19, 17.) He
that hath pity upon the poor lendetk unto .‫מלות ה׳ חונן דל )שם יי( ו מ כ ב דו חונן א ביון‬
the Lord; and also (Ib, 14, 31.) But he
that is gracious to the needy honoreth H im ” ‫)יף יט( א מ ד ר בי י הו ש ע בן לוי כל ה מ ס פ ר א ח ר‬
(Fol. 19a) R, Joshua b. Levi said: “He ‫מ ט תן של ת ״ ח נופל בגי חנ ם שנ א מ ר )תחלים‬
who whispers [with disgraceful intentions]
behind the biers of learned men will fall into ‫קכה( ו ה מ טי ם עקלקלותם יוליכ ם הי א ת פועלי‬
Gehenna, as it is written (Ps. 1S5, 5.) But
as for those who turn aside into their crooked ‫ אפילו ב ש ע ה ששלום‬.‫ה און שלום על י שראל‬
ways, the Lord shall lead them forth with
the workers of wickedness; hut peace shall ‫תנ א‬ .‫על י שראל יוליכ ם ה׳ א ת פועלי האון‬
be upon Israel, i, e., even when peace shall
be upon Israel, yet shall the Lord lead them ‫ש עב ר‬ ‫ת״ח‬ ‫ר אי ת‬ ‫ד בי רבי י ש מע אל א ם‬
forth with the workers of wickedness.” ‫ע בי ר ה בלילה אל ת ה ר ה ר א ח ריו ביו ם ש מ א‬
Further, said B. Joshua b. Levi: “In
twenty-four cases does the court-tribunal ex- ‫וד אי‬ ‫ ש מ א סלקא ד ע ת ך אל א‬.‫ע ש ת ת שו ב ה‬
communicate [a man] for not having paid
due respect to the masters of the law [by ‫ א מ ר רבה לא א מ ק אלא דברים‬.‫ע שה ת שו ב ה‬
transgressing their ordinances], and aU these
cases are mentioned in our Mishnah.” B. ‫ ו א מ ר‬.‫שבגופו אבל ב מ מונ א עד ד מ ה ד ר למריה‬
Elazar asked of h im : ^^Where have they been ‫ריב״ל ב כ ״ ד מ קו מו ת ב״ ד מנדין על כ בו ד הרב‬
mentioned?” “Go and find,” was the reply.
Thereupon E. Elazar went out and sought ‫ א מ ר לי ה רבי אלעזר‬.‫וכולן שנינו ב מ שנ תנו‬
and found three. “He who whispers behind
the biers of learned men; he who disre- .‫הי כ א א״ל ל ני ת ש כ ח נפ ק דק ו א שכ ח ח ל ת א‬
gards the washing of his hands [before
meals], and he who behaves haughtily to- ‫ח כ מי ם‬ ‫ת ל מי די‬ ‫של‬ ‫מ ט תן‬ ‫ה מ ספ ר א ח ר‬
ward Heaven," “ He who whispers behind
‫כלפי‬ ‫ו ה מגי ם ד ע תו‬ ‫והמזלזל בנ טי ל ת ידים‬
the biers of learned men.” What does this
mean? I t is that which we are taught (in ‫ ה ט ספ ר א ח ר מ ט תן של ת ל מי די ח כ מי ם‬.‫מעלה‬
a Mishnah) : “He (Akabia b. Mehallalel)
also said that a female proselyte and a freed ‫מ אי הי א ד תנן הו א הי ה או מ ר אין מ ש קין לא‬
maid-servant are not given the bitter water^
and the sages say they are. The sages said ‫ו ח כ מי ם‬ ‫ה מ שו ח ר ר ת‬ ‫א ת הגיו ר ת ולא א ת‬
to him, *Did this not happen once to a eer*
tain Karkmith, a freed maid-slave in Jem - ‫ב כ ר כ מי ת‬ ‫ליה מ ע ש ה‬ ‫ א מ ד‬.‫או מ רין מ שקין‬
Salem, who was made to drink by Shmaya ‫מ שו ח ר ר ת בירו שלי ם ו ה ש קו ה‬ ‫שפחה‬ ‫אחת‬
and Abtalion ?‫ י‬He answered them : Ht was
for show that they made her drink.^ There- .‫א מ ר ליה דוג מ א ה ש קו ה‬ .‫ו אב טליון‬ ‫ש מ עי ה‬
upon the sages placed him under ban, and
when he died the court stoned his coffin." .‫ונדו הו ו מ ת בנ דויו וסקלו בי ת דין א ת ארונו‬
Where do we find the reference to one who
disregards hand-washing [before meals] ? We ‫אמר‬ ‫ידי ם מ אי הי א ד תנן‬ ‫המזלזל בנ טי ל ת‬
are taught that B. Juda said: “God forbid
[to think] that Akabia b. Mahallalel, who ‫רבי י הו ד ה ה״ו ש ע ק בי א בן מהללאל נ תנ ד ה‬
among all Israelites, when the doors of the ‫מי ש ר אל‬ ‫אד ם‬ ‫ה עז ר ה ננ ע ל ת על כל‬ ‫שאין‬
Temple courtyard were closed, was un-
equaled in erudition, purity and piety, shonld ‫כן‬ ‫ב ח כ מ ה ו ב ט ה ר ה ו בי ר א ת ח ט א כ ע ק בי א‬
have been excommunicated. But to whom
then was it done? I t was B. Elazar b. Cba- ‫כן‬ ‫אל עז ר‬ ‫את‬ ‫נדו‬ ‫מהללאל אלא א ת מי‬
noch that was excommunicated for contesting
the rule of washing the hands [before ‫ ו כ ש מ ת שלחו‬.‫ש פ ק פ ק בנ טי ל ת ידים‬ ‫חנוך‬
1)
54 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫וד‬
the meals], and when he died^ the court sent ‫ב ״ ד ו הני חו א בן גדול ה על א ח נ ו ללמדך שכל‬
a stone to be put on his c o i^ ; whence we
learn that the colEn of him who dies while ‫את‬ ‫בי ת דין סוקלין‬ ‫ה מ תנ ד ה ו מ ת בנ דויו‬
under ban is to be stoned/^ And what is he
10^«‫ י‬behaves haughtily towards Heaven ? We .‫ה מגי ם ד ע תו כלפי מ על ה מ אי הי א‬ .‫ארונו‬
are taught that Simon b. Shetach sent
[word] to Honi the Me’agel: ‫ ״‬If thou wert ‫ד תנן שלח לו ש מ עון בן ש ט ח לחוגי ה מ עגל‬
not Honi you should be excommunicated^ but
what shall I do with thee? since thou art ‫צ רי ך א ת ה ל ה תנ דו ת ואלמלא הוני א ת ה גוז רני‬
petulant towards Grod and yet H e forgiveth
and indulgeth thee lite a petted child who ‫עליך נ דוי א בל מ ה א ע ש ה ש א ת ת מ ת ח ט א לפני‬
is petulant towards his father and is never-
theless forgiven and indulged ? To thee may ‫ה מ קו ם ו עו ש ה לך רצונך כ בן ש מ ת ח ט א לפני‬
be applied the passage (P r. 23, 25.) Lei
(then) thy father and thy mother rejoice, ‫או מ ר‬ ‫ה כ תו ב‬ ‫רצונו ועליך‬ ‫א ביו ועו שה לו‬
and let her that hath horn thee he glad/* : ‫)מ׳ן!לי מ ( י ש מ ח א בי ך ו א מך ו תגל יולד ת ך‬
(Pol. 20a) E. Papa asked Abaye: ‘^Why is
it that in the preceding generation miracles ‫)ח* ב( א מ ר ליה רב פ פ א ל א ביי מ אי שנ א‬
happened and no miracles happen to us? Is
it because they studied more? Behold, dur- ‫ני ס א ו מ אי שנא‬ ‫להו‬ ‫ד מ ת ר חי ש‬ ‫ר א שוני ם‬
ing the years of E. Juda, all studied only
the order of Nezikin (civil procedure, or ‫תנויי‬ ‫אנן ד ל א מ ת ר חי ש לן גי ס א אי מ שו ם‬
damages) while we study all six orders.®
And when E. Juda reached in the Treatise ‫הו ה‬ ‫בנזי קין‬ ‫י הו ד ה בולי תנויי‬ ‫ב שני ד ר ב‬
Uktzin (Stalks), [treating with the law of] ‫מ טי‬ ‫ וכי הו ה‬.‫ואגן ק א מ תנינן שי ת א סדרי‬
‘The woman who pressed vegetables in a pot‫״‬,
or, as some say [to the Mishnah of], ‘Olives ‫ירק‬ ‫ש כו ב ש ת‬ ‫האשה‬ ‫רב י הו ד ה ב עו ק צין‬
when pressed with their leaves are [ritually]
pure/ he said: ‘I notice here the argument ‫ש כ ב שן ב ט ר פי הן‬ ‫כ ק ד ר ה ו א מ רי לה זי תי ם‬
of Eab and Samuel [which are beyond my
m ind].‫ ״‬While we are versed in the treatise ‫ט הו רין א מ ר הויו ת דרב ו ש מו אל קא חזינ א‬
of TJktzin in thirteen different ways, yet
‫ת לי ס ר‬ ‫ב עו ק צין‬ ‫מ תני נן‬ ‫קא‬ ‫ו אנן‬ .‫ה כ א‬
[when it comes to prayer] as soon as B.
Juda had pulled off one of his shoes,* rain ‫ ואלו רב י הו ד ה כי שלי!ז ח ד מ ס אנ א‬.‫מ תי ב ת א‬
immediately appeared, and though we afflict
ourselves, and keep on crying [for God's ‫א ת א מ ט ר א ו אנן קא מ צ ע רינן נ פ שין ו מ צוו ה‬
help] yet none cares for us.” ‫ ״‬Do you know
why? Abaye said to E. Papa, ‫ ״‬because, ‫ א מ ר ליה ק מ אי‬.‫קא צוו חינן ו לי ת ד מ שג ח בן‬
the former generations were ready to sacri-
flee their lives to sanctify His name but we ‫הוו קא מםרי נ פ שיי הו א ק דו ש ת ה שם אנן ל א‬
are not ready to sacrifice our lives to sanctify ‫ ד ר ב‬.‫א ק דו ש ת ה ש ם כי הא‬ ‫מ מ רינן נ פ שין‬
His name, as happened once to R. Ada b.
Ahaba, who saw a Gentile woman wearing a ‫כ ו תי ת‬ ‫ל ה הי א‬ ‫הזיי ה‬ ‫אהבה‬ ‫בר‬ ‫אדא‬
red headgear-dress while walking in the mar-
ket place. Believing her to be a Jewess he ‫רבת‬ ‫ב שו ק א סב ר‬ ‫ל בי ש ת כ ר ב ל ת א‬ ‫ד הוו ת‬
impatiently tore off her red headgear. I t
v^as found that she was a Gentile, and he ‫מלתא‬ ‫ק ר עי ה מינ ה אג ל אי‬ ‫י ש ר אל הי א קם‬
was fined four hundred zouzim, the value of ‫ד כו תי ת הי א שיי מו ה ב א ר ב ע מ א ה זוזי א מ ר‬
the dress. He asked the woman what her
name was. ‘My name is Mathan,‫ ״‬she an- ‫לה מ ה ש מ ך א מ ר ה ליה מ תון א מ ר לח מ תון‬
swered him. ‘Mathun, Mathun,' he re-
Joined, ‘is worth four hundred zouzim.' :‫מ תון א ר ב ע מ א ה זוזי שוי א‬
(Ib. b) R. Avira expounded, sometimes
speaking in the name of R, Ami, and at ‫מ ש מי ה‬ ‫ע״ב דר ש רב עוי ר א זי מנין א״ל‬
2) The MislmaTi consists of six psatts oalled "Ordewt.** For Uio n ^ e s sm Sabbath 31.
3) ■When, praying on & tasting day or in an extreni© coaergency the cantor stands In stoCKlngS.
4> Mathun which Is sim ilar to afathcni me>ans ‫ ״‬oaretul.‫'׳‬
55 ‫עיז יעקב‬ ‫נה‬

other times speaking in the name of E. Assi: ‫מ ש מי ה ד ר בי א סי‬ ‫וזי מנין א״ל‬ ‫א מי‬ ‫דרבי‬
The ministering angels said before the Holy
One, Praised be He! “ Sovereign of the uni-
verse, it is written in Thy Torah (Den. 10, ‫רכש״עי‬ ‫ה ק ב״ ה‬ ‫לפני‬ ‫אמרו מל אכי ה ש ר ת‬
17.) Who shows no favor to persons, and
taheth no bribe. Behold Thou showest fa- ‫כ תי ב ב תו ר ת ך )דבסם י( א שר לא י ש א פנים‬
vors to Israel, for i t is vfxitten (Hum. 6. 26.)
The Lord m il show His favor unto iheef^ ‫פנים‬ ‫נו ש א‬ ‫אתה‬ ‫ו הל א‬ .‫שו חד‬ ‫ולא י ק ח‬
^*Why shall I not favor Israel?” answered
He, “for I wrote in my Torah which I gave
to them (Deu. 8, 10.) And when thou hast .‫י ש א \ז' פניו אליך‬ (‫לי שראל ד כ תי ב נבמדבד ו‬
eaten and are satisfied, then shalt thou bless.
But thej‫ ״‬are so particular and careful that ‫לישראל‬ ‫פני ם‬ ‫א שא‬ ‫לא‬ ‫ו כי‬ ‫להם‬ ‫אמר‬
even if they eat only as much as the size of
an olive or an egg, they also recite the after- ‫ו א כל ת‬ ('‫)דברים ;ח‬ ‫ב תו ר ה‬ ‫להם‬ ‫ש כ ת ב תי‬
meal grace.” ®
(Pol. 21a) R. duda said, “Whence do
we learn that the after-meal grace is a ‫ו ש ב ע ת ו כ ר ב ת א ת ה' אלהיך וה ם דקד קו על‬
Biblical law? I t is written (Ib.) And
when thou hast eaten and art satisfied, : ‫ע צ מ ם עד כזי ת ועד כ בי צ ה‬
then shalt thou bless the Lord, thy God.
Whence do we learn [that to say] the bene- ‫* =א( א מ ר רב י הו ד ה מנין ל ב רכ ת ה מזון‬1‫)ד‬
diction before beginning the study of the
Torah® is a Biblical law' ? I t is said
(Deu. 32, 3.) When I call on the name ‫ואכלת‬ (‫)דברים ר‬ ‫ל א ח רי ה מן ה תו ר ה שנ א׳‬
of the Lord ascribe ye greatness unto our
Qodf* ‫מנין ל ב רכ ת ה תו ר ה לפני ה‬ .‫ו ש ב ע ת ו ב רכ ת‬
(Ib. b) H. Ada b. Ahaba said: ‫ ״‬Whence
do we learn that a single man must not say ‫מן ה תו ר ה שנ א מ ר )שם לב( כי שם ה' אקרא‬
the Kedushaf’ I t is said (Lev. 22, 32.)
So that I may be sanctified among the chit-
dren of Israel; i. e., everything holy should :‫ה בו גדל ל א ל הינו‬
not he said hy less than ten ( m e n ) H o w
does he prove this? Rabanai, the brother of ‫)ל׳ב( א ס ר רב א ד א בר א ה ב ה מנין ש אין‬
R. Chiya b. Abba explained it: *WVe deduce
it [first] from the words Toch, Toch; it is (‫כב‬ ‫)ויקרא‬ ‫שנ א מ ר‬ ‫קדו שה‬ ‫או מ ר‬ ‫הי חי ד‬
written here, So that I may he sanctified Be-
toch (among) the children of Israel, and it
is written there (Hum. 16, 21.) Separate ‫ונ ק ד ש תי ב תו ך בני י שראל כל דב ר שבקדו ש ה‬
yourselves Mitoch (from the midst of) the
congregation (Lida); [as in the latter case ‫ ד תנ א‬.‫ מ אי מ ש מ ע‬.‫לא י ה א ב פ חו ת מ ע שר ה‬
the word Toch in connection with Eda re-
fers to ten, so in the former case, the word
‫ר בנ אי א חו ה ד ר בי חיי א בר א ב א א תי א תו ך תו ך‬
Toch, although alone, also refers to ten].
Again we deduce [that the latter passage
where Toch is mentioned in connection with ‫כ תי ב ה כ א ונ ק ד ש תי ב תו ך כני י שראל ו כ תי ב‬
Eda refers to ten], from the words, Eda,
Eda; it is written (Tb. 14, 27.) Bovj long ‫הבדלו מ תו ך ה עד ה הז א ת‬ (‫)במדבר ז‬ ‫התם‬
(shall indulgence he given) to this evil Eda
(congregation), as that passage [where Eda
is mentioned alone] refers to ten (the spies. ‫ו א תי א עד ה עד ה ד י ת י ב ה ת ם )^ים( ע ד מ תי‬
‫י‬--- -‫־ו‬ , ■ hv frorn S-iaaA tot efyery thln.g edible:

repetlti‫״ ״‬ of tho Boo^lWion^ by tJie

 56 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫נו‬
who were twelve, excluding Joshua and Ka- ‫ מ ה לחלן ע ש ר ח אף כ אן‬.‫ל עד ת הרעה הז א ת‬
leb) so in the passage where Eda is juen-
tioned in connection with Toch, does it also : ‫ע שרה‬
refer to ten.‫״‬
(Foh 24b) E, Abba tried to avoid the ‫ד^בדל׳ב( ר בי א ב א הו ה קא מי ש ת מי ט‬.)
sight of E. Juda because he wanted to go ‫מיני ה ד רב י הו ד ה ד הו ה ב עי למיכק לארעא‬
to Palestine and R. Juda always said:
‘^Whoever goes up from Babylon to Palestine ‫די שראל ד א מ ר רב י הוד ה כל העול ה מבבל לארץ‬
transgresses the positive law which says ‫י שראל עובר ב ע ש ה שנ א מ ר )ירמיה כז( בבלה‬
(Jer. 27, 22.) Unto Babylon shall they be
carried, and there shall they remain until / ‫יוב או ו ש מ ה י היו ע ד יום פקדי או ת ם נ א ם ה‬
ihe day that I tkinh of them, saith the Lord*"
‫מ בי ת‬ ‫מיל ת א‬ ‫מיני ה‬ ‫וא שמע‬ ‫איזיל‬ ‫אמר‬
One day E. Abba said J shall go and hear
something from him and then I will depart. ‫ל תנ א‬ ‫א ש כ חי ה‬ ‫אזל‬ .‫אפי ק‬ ‫והדר‬ ‫וועדא‬
So he ’went and found a Tana reciting before
E. Juda regarding cleanliness, while pray- ‫ד ק תני ק מי ה ד רב י הו ד ה הי ה עו מ ד ב ת פ ל ה‬
ing, (See text.) E. Abba then said^ "Were ‫ו חוז ר‬ ‫הרו ת‬ ‫שיכלה‬ ‫עד‬ ‫ונ ת ע ט ש מ מ תין‬
it only for that single thing that I came to
listen, it would be sufficient.‫״‬ ‫ א״ל אילו לא ב א תי אלא ל ש מו ע דבר‬.‫ומתפלל‬
We have a Baraitha coinciding with E, : ‫זח דיי‬
Chisda^s opinion: " If one is walking in
filthy alleys, he should not read the 8h"m’a;
moreover, even if he were in the middle of ‫מהלך‬ ‫הי ה‬ ‫ח סד א‬ ‫ד רב‬ ‫כוו תי ה‬ ‫תני א‬
his reading and should happen to find him-
self in a filthy street, he should stop.‫ ״‬If he ‫שמע‬ ‫ב מ בו או ת ה מ טונ פו ת לא יקרא ק רי א ת‬
do not stop, what then?' R. Meyasha the ‫לא‬ .‫ולא עוד אלא ש א ם הי ה קורא ובא פוסק‬
grandson of R. Joshua b. Levi said: I t is of
him that the passage says (Ezek. 20, 25.) ‫דרבי‬ ‫פסק מ אי א מ ר רבי מי א ש ה בר ב רי ה‬
Wherefore I gave them also statutes that {‫)יחזקאל כ‬ ‫י הו ש ע בן לוי עליו ה כ תו ב אומר‬
tvere not good, and ordinances whereby they
could not live. R. Assi said from this (Is. 5, ‫ונ ם אני נ ת תי להם הקי ם לא טו בי ם ו מ שפ טי ם‬
18.) Woe unto those that draw iniquity with
‫הוי‬ (‫ רבי א פי א מ ר )ישעיה ה‬.‫בל י חיו בהם‬
the cord of vanity. E. Ada b. Ahaba said
from this (Kum. 1 0 , 31.) Because the word ‫ רב אד א ב ר א ה ב ה‬.‫מו שכי העון כ ח ב לי ה שו א‬
of the Lord hath he despised. And if he
does stop what will his reward be? E. ‫ואם‬ .‫ד ב ר ה׳ כז ה‬ ‫ כי‬0 ‫א מ ר מ ה כ א )במדבר ט‬
Abuhu said: "T u him may be applied the ‫פסק מ ה שכרו א״ ר א ב הו עליו ה כ תו ב או מ ר‬
passage (Deu. 32, 47.) And through this
thing ye shall prolong your days” *‫)דברים לב( ובדב ר הז ה ת א רי כו ימים‬

C H A PT E R FOUR.I ‫תפלת השחר פרק רביד‬

(Fol. 26b) We are taught (in a Memera)^ ‫)דףנוע״ב( אי ת מ ר רבי יו סי כ ר בי הנינ א‬
that E. Jose the son of R. Chanina said:
*‘The daily services were ordained by the ‫ רבי י הו שע בן לוי‬.‫א מ ר ת פ לו ת א בו ת ת קנו ם‬
Patriarchs (Abraham, Isaac and Jacob).‫ ״‬E.
Joshua b. Levi said: "The daily services were ‫ תני א פוו תי ה‬.‫א מ ר ת פ לו ת כנג ד ת מי רי ם ת קנו ם‬
ordained to correspond with the [two] per-
petual-daily-offerings.‫ ״‬We have a Baraitha ‫ד ר בי‬ ‫ד ר כי יו סי ב ר בי חנינ א ו תני א כוו תי ה‬
coinciding with the opinion of E. Jose, the
son of E. Chanina, and we have also a ‫תני א כוו תי ה רבי יוסי ב ר בי‬ .‫י הו ש ע בן לוי‬
Baraitha coinciding with the opinion of E.
Joshua b. Levi. As to the support of R. ‫שנ א מ ר‬ ‫ש ח רי ת‬ ‫חנינ א א ב ר ה ם ח קן ת פ ל ת‬
Jose we are taught, "Abraham ordained the
morning service, as it is said ((^en. 19, 27.) ‫)בראשיה יט( וי שכ ם אברה ם ב ב ק ר אל ה מ קו ם‬
1‫ ו‬A ■Memera i* tlie teacliliig of aa A1aic‫״‬ra, tlie c* poimiler of the Mtshaaia and BanattJia.
67 ‫עיז יעל! כ‬ ‫נז‬

And Ahraham rose up early in the morning ‫ע מי ד ה אל א‬ ‫א שר ע מ ד יטם א ת פני ה׳ ו אין‬

to the place where he had stood before the
Lord. Omad (stood) refers to nothing else ‫פינ ח ס‬ ‫וי ע מו ד‬ (‫)תחלים קי‬ ‫שנ א מ ר‬ ‫תפל ה‬
but prayer; for it is said (Ps. 106, 30.)
Then stood up fVayo’amod) Fhinehas and ‫שנ א מ ר‬ ‫ה מנ ח ה‬ ‫תפלת‬ ‫ת קן‬ ‫ויפלל י צ ח ק‬
offered a prayer, ^ Isaac ordained the after-
noon service {Mincha), for it is said (Gen. ‫)בראשית כי( וי צ א י צ ח ק ל שו ח כ ש ד ה ל פנו ת‬
63.) And Isaac went out 'Lasmch’ in the
field towards evening. By the word Lasuach (‫ערב ו אין שי ח ה אלא ת פ ל ת שנ א׳ )תחלים קב‬
is meant prayer, for it is said (Ps. 103, 1.)
A prayer of the afflicted when he is over- ‫תפל ה לעני כי י ע טו ך ולפני הי י ש פו ך שי חו‬
whelmed and poureth out before the Lord
his complaint (Sicho). Jacob ordained the (‫יעקב תקן ת פ ל ת ע ר בי ת שג א׳ כחאשית כח‬
evening service (Ma^arib),for it is said (Gen.
28, 11.) Vayifg'a upon a certain place, and ‫וי פג ע במקו ם וילן שם ו אין פגי ע ת אל א ת פ ל ה‬
tarried there all night; by the word Vayifg'a,
prayer is meant, for it is said (Jer. 7., 1G._) ‫ ו א ת ה אל ת ת פ ל ל ב ע ד הע ם הז ה‬0 ‫שנ א׳ )יי מי ת‬
But thou— pray not thou in■ behalf of this
people, nor lift up entreaty or prayer in their .‫כי‬ ‫ואל ת ש א ב עד ם רנ ה ו ת פ ל ה ואל ת פ ג ע‬
behalf, nor mahe intercession to me (T if-
ga)J'^ We are taught, coinciding with the ‫ת ני א כוו תי ה רריב״ל מ פ ני מ ה א מ רו ת פ ל ת‬
opinion of E. Joshua h. L evi: ‫ ״‬Why did [the
Eabbis] say that the time for the morning ‫ה ש ח ר עד ח צו ת ש ה רי ת מי ד של ש ח ר קרב‬
service is until noon? Because the perpetual-
daily-morning-oftering had also its time limit-
ed to noon, R. Juda says: Tlntil the fourth : ‫והולך עד ח צו ת ו ר בי י הו ד ה או מ ר ו כו׳‬
hour of the day.”
(Fol. 37b) We are taught that B. Eliezer ‫)יד נז ע״ב( ת ני א ר' אלי עז ר או מ ר ה מ ת פלל‬
says; ‫ ״‬He who prays behind his teacher, he
who greets his teacher [without calling him ‫א חו רי רבו ו הנו תן שלום לרבו ו ה מ חזי ר שלום‬
Rabbi], he who‫ ׳‬opposes his teacher’s school
[by organizing a separate academy], and ‫ו ה או מ ר‬ ‫רבו‬ ‫י שי ב תו של‬ ‫לרבו ו ה חול ק על‬
who makes statements [in his teacher’s
name] that he did not hear from his teach- ‫ל שכינ ה‬ ‫גורם‬ ‫רבו‬ ‫ש מ ע מ פי‬ ‫דב ר של א‬
er, causes the departure of the Sheehinah
from Israel.” ‫ ת״ ר מ ע ש ה ב ת ל מי ד א ח ד‬.‫ש ת ס ת ל ק מי שראל‬
Our Rabbis taught: That once a disciple
appeared before R. Joshua and said to him : ‫ר בי‬ ‫לי ה‬ ‫אמר‬ ‫י הו ש ע‬ ‫ר בי‬ ‫לפני‬ ‫שבא‬
‫ ״‬Rabbi, is the evening service optional or
ohligatary?” ‫ ״‬Optional,” answered R. Joshua. .‫ע ר בי ת ר שו ת או חו ב ח א״ל ר שו ת‬ ‫תפלת‬
He then came before Rabban Gamaliel and
asked the same question: ‫ ״‬Is the evening serv- ‫ר שו ת‬ ‫ע ר בי ת‬ ‫תפלת‬ ‫א״ל‬ ‫ר״ג‬ ‫לפני‬ ‫בא‬
ice optional or obligatory ?” ‫ ״‬Obligatory,”
Was Rabban Gamaliel’s answer. ‫^* ׳‬Behold! R. ‫א״ל והלא ר׳ י הו ש ע‬ .‫או חו ב ה א״ל חוב ה‬
Joshua said to me it is optional!” the disciple
remarked. Whereupon Rabban Gamaliel re- ‫שי כנ סו‬ ‫עד‬ ‫ה מ תן‬ ‫א״ל‬ .‫ר שו ת‬ ‫לי‬ ‫אמר‬
plied, ‫ ״‬Wait until the shield bearers (great
scholars) enter the house of learning.” As ‫ב ע לי‬ ‫שנכנ סו‬ ‫כיון‬ ‫ל ב ה מ״ ד‬ ‫בעלי ת רי סין‬
soon as the shield bearers entered the house
of learning, the inquirer arose and asked, ‫ע ר בי ת‬ ‫תפלת‬ ‫ו שאל‬ ‫ה שו אל‬ ‫תרי סין ע מ ד‬
‫ ״‬Is the evening service optional or obliga-
tory?” ‫ ״‬Obligatory,” responded Rabban Ga- ‫ר שו ת או חו ב ה א״ל ר״ג חו ב ה א מ ר להן ר״ג‬
Bialiel. ^‘Is there any one here differing with
^le on this subject?” inquired Rabban (Jama- ‫ א״ל‬.‫לחכמי ם כלום י ש אד ם שחולק ב ד ב ר זה‬
‫)ב‬ and Omad of tlie origin.
YnyifaOf aJid. Tifych of tlio aam^ ongiiii.
58 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫נח‬

1:01 of the scholars. **hTo,” came the answer ‫ ו ת‬15‫ר ב י' ה ו ש ע לאוי א״ל והלא מ ש מ ך א מ רו ח‬
from E. Joshua. “Behold/* interrupted Eab-
ban Gamalielj “it is said in your name that ‫ ע מ ד‬.‫א״ל י הו ש ע ע מו ד על רגליך וי עי דו בך‬
the service is only optional. Arise Joshua!
And let the witness testify against thee!” ‫ר" י הו ש ע על רגליו ו א מ ר אלמלי אני חי ו הו א‬
E. Joshua stood up and said: “Were I alive
and he (the witness) dead, I would have been ‫מ ת יכול ה חי ל הכ חי ש א ת ה מ ת ועכ שיו ש אני‬
able to deny it, but now, when I am alive and
he is alive, how can one living being deny .‫חי ו הו א חי הי א ך יכול ה חי ל הכ חי ש א ת ה חי‬
another living being?” So Eabban Gamaliel
continued his lecture while E. Joshua re- ‫י הו ש ע‬ ‫ודור ש ור׳‬ ‫ג מלי אל יו ש ב‬ ‫הי ה רבן‬
mained standing, until all the people moved
in excitement and said to Chutzephith the ‫עו מ ד על רגליו עד שרננו כל העם ו א מרו‬
Meturgeman, * “ Stop!” and he stopped.
*'How long,” said they, “shall we permit E. ‫ א מרו עד כ מ ה‬.‫ל חו צ פי ת ה מ תו רג מן ע מוד ועמד‬
Joshua to be afSicted and reproached? Last
Hew Year Eabban Gamaliel afflicted and re- .‫ בר א ש ה שנ ה א ש ת ק ד צ עדי ה‬.‫ני צ ע רי ה וליזיל‬
proached him.® In Bechoroth, in the incident
of E. Zadok, Eabban Gamaliel annoyed him® ‫ ה'׳נ קא‬.‫ב ב כו רו ת ב מ ע ש ה דר׳ צדוק צ ע רי ה‬
and now again he reproached and afflicted
him ; shall we allow such annoyance to be ‫תא‬ .‫ כולי ה אי ליצעריה וליזיל‬.‫ליה‬ ‫מ צער‬
continned? Let us take steps to deprive him
of his dignity (of being the Exilarch). But ‫נו ק מי ה לר׳ י הו ש ע‬ ‫ מ אן נוקי ם ליה‬.‫ונעכ רי ה‬
who shall be his successor? Shall we put
up E, Joshua? He is his chief opponent ‫עני ש‬ ‫ נו ק מי ה לר״ע דל מא‬.‫בעל מ ע ש ה הוא‬
[and it would cause him too much aggrava-
tion]. Shall we put up E. Akiba? He has ‫ אל א נו ק מי ה לר״א‬.‫ליה ד לי ת ליה ז כו ת א בו ת‬
no ancestral merits, and may be disposed to
Heavenly punishment [through prayers]. Let ‫בן עז רי ה דהוא חכ ם והוא ע שי ר והו א ע שי רי‬
UB therefore choose B. Elazar b. Azaria for
he is wise, rich, and the tenth descendant of .‫ הו א חכ ם ד אי מ ק שי ליה מפרק ליה‬.‫לעזרא‬
Ezra. He is wise, and therefore will be able
to answer when questioned; he is rich and ‫הו א ע שי ר ד אי מ פל ח לבי קיסר ה אי נ מי מ צי‬
therefore, if ordered to attend the Emperor’s
court [of Eome], he will be as well able to ‫ והו א ע שירי לעזרא ד אי ת ליה‬.‫מפלח כוו תי ה‬
do so as Eabban Gamaliel; he is the tenth
descendant of Ezra and has therefore ances- ‫מ צי עני ש ליה א תו ו א מ רי‬ ‫ז כו ת א בו ת ולא‬
tral merits, and he (Eabban Gamaliel) wiU
not be able to afflict upon him Heavenly ‫ליה ני ח א ליה למר ל טי הוי רי ש מ תי ב ת א א״ל‬
punishment.” So they came [to K. Elazar
b. Azarlia] and said to h im : “Is the master ‫ו א מליך‬ ‫ אזל‬.‫בי ת אי‬ ‫ב אנ שי‬ ‫איזי ל ו א מליך‬
Willing to become the head of the Academy ?”
(Pol. 28a.) E. Elazar replied; “I ’ll go ‫* כח( דל מא מ ע בי רין‬1‫ב ד בי ת הו א מ ר ה ליה )ד‬
and consult my household.” He went and
consulted his wife. “Perhaps,” said she to ‫לך א מ ר לה א מ רי אינ שי ל ש ת מי ש יו מ א חד א‬
him, “they will also depose thee [and you
will be disgraced].‫ “ ״‬There is a maxim,‫״‬ ‫ א מ ר ה ליה לי ת‬.‫בכ ס א ד מו ק ר א ול מחר לי תב ר‬
replied he. “ 'Use thy precious bowl while
thou hast it even if it he broken the next ‫שני‬ ‫ה הו א יו מ א בר ת מני פרי‬ ‫חוו ר ת א‬ ‫לך‬
day.’ ‫“ ״‬But,” said she, “thou hast not any
gray hair [and they will not respect thee].”
At that time he was bnt eighteen years of ‫חו ה א ת ר חי ש ליה ניס א והדרו ליה ת מני ס רי‬
age; thereupon miraculously eighteen of his
locks suddenly turned gray. And this E, ‫בן‬ ‫ ו היינו ד ק א מ ר רבי אלעזר‬.‫ד א חי חוו ר ת א‬
4) iftterTJr&t^T wtf) explains of <tl1e RarbT31 before tlie public.
c> Bee RjosIl Hashana 26a.
See 361).
 ‫ייעקב‬ ‫עין‬ ‫נפו‬

Elazar b. Azaria meant when he said: ^*Be- ‫עזרי ה הרי כבן ש ב עי ם שנ ה ולא בן שבעי ם‬
hold 11 am as a man of seventy years of age”
but not aged seventy. We are taught that oa ‫הנותח‬ ‫ ת נ א או תו היו ם סלקוהו ל שוטר‬.‫שנה‬
that day the porter was removed from the
door [of the academy], and admission was ‫ש הי ה ר״ג‬ ‫ליבנם‬ ‫ל תל מידי ם‬ ‫ונ תנ ה ר שו ת‬
granted to all students, for, during the ad-
ministration of Rabban Gamaliel, the an- ‫מכ ריז ו או מ ר כל ת ״ ח ש אין תו כו ככ רו אל‬
nouncement was m ade: ‫ ״‬Every scholar whose
interior is not like his exterior (who is not .‫י כנ ק לכ״ ה ה הו א יו מ א אי תו ס פו כ מ ה ספסלי‬
pious), shall not enter the academy.” On
that day many benches were added in the ‫ בר‬61‫א ב א יוס‬ ‫בה‬ ‫א ט ד רבי יו חנן פליגי‬
academy. E. Jochanan said: “There is a
difference of opinion between Abba Joseph ‫ספסלי‬ ‫אי תו ס ף ת׳‬ ‫דו ס ת אי ו רבנן ה ד א מ ר‬
b. Dustoi and the Rabbis; according to one,
four hundred bench^ were added and ac- ‫ הו ה ק א חל שה ד ע תי ה‬.‫ו חד א מ ר ז׳ מ א ה ספסלי‬
cording to the other, seven hundred benches
[were added].” When Rabban Gamaliel no- ‫מי ש ר אל‬ ‫ד ר״נ א מ ר דל מ א ח״ו מנ ע תי תו ר ה‬
ticed the tremendous increase he became dis-
couraged and said to himself, “ God forbid, .‫א חזו לי ה ב ה ל מ א ח צ בי חוורי ד מליין קי ט מ א‬
I have perhaps prevented so many from
studying the Torah.” In a dream was shown ,‫ולא הי א אל א לי תו בי ד ע תי ה הו א ד א הזו ליה‬
to him “white earthen pitchers filled
with ashes.” ’’ B ut this was sho’wn to him only ‫הי כ א‬ ‫וכל‬ ‫נ שני ת‬ ‫ביו ם‬ ‫בו‬ ‫ע דיו ת‬ ‫תנ א‬
in order to calm him. We are taught:
“ On that day the treatise of Edioth was ‫ד א ט רינן בו כיו ם ה הו א יו מ א הו ה ולא הי ת ה‬
studied in the academy and wherever we find
^On that day,’ it means the day on which R. ‫פי ר שו ה‬ ‫שלא‬ ‫ת לוי ה ב ב״ ה‬ ‫הלכ ה ש הי ת ה‬
Elazar b. Azaria became the head of the ‫וא!ש רבן ג מלי אל לא מנ ע ע צ מו מ בי ת ה מד ר ש‬
academy. There was no Halaeha previously
undecided in the academy which was not
‫ ד תנן בו ביום ב א י הו ד ה נר‬.‫אפילו ש ע ה א ח ת‬
decided th at day. Even Rabban Gamaliel
himself, although deposed, did not refrain ‫מה‬ ‫ע מוני לפני ה ם ב בי ת ה מד ר ש א מ ר להם‬
from attending the academy, as is shown
from what we are taught (in a M ishnah): ‫אסור‬ ‫ג מלי אל‬ ‫ א מ ר לו רכן‬.‫אני לבא כק הל‬
‘On that day Juda the Ammonite, a pros-
elyte, appeared in the academy and asked; ‫מו ת ר‬ ‫א ת ה לבו א בקהל א מ ר לו ר בי י הו ש ע‬
‘May I enter the congregation [to marry a
Jewess] ?’ Rabban Gamaliel said unto h im ; ‫והלא‬ ‫א ת ה לבו א בקהל א מ ר לו רכן ג מלי אל‬
‘Thou art not at liberty to do so,’ but R.
Joshua said, ‘Thou art at liberty to do so.’ ‫כבר נ א מ ר )דברים כג( לא י ב א ע מוני ו מו א בי‬
Rabban Gamaliel then said to E. Joshua,
*Behold it is said (Eeu. S3, 4.) An Ammonite ‫א״ל ר' י הו ש ע וכי ע מון ו מו א ב‬ .‫כ ק הל ה׳‬
or Moabite shall not enter the congregation
of the L o r d r To this R. Joshua retorted and ‫סנ ח רי ב‬ ‫והלא כב ר עלה‬ ‫ב מ קו מן הם יו ש בין‬
said, ‘Are then these nations still in their
native places? Bid not Senacherib, the king ‫ובלבל א ת כל ה או מו ת שנ א מ ר‬ ‫א שו ר‬ ‫מלך‬
of Assyria, transplant the nations? As
it is said (Is. TO, 13.) / have removed ‫)ישעיה י( ו א סי ר ג בו לו ת ע מי ם ו ע תי דו תי ה ם‬
the bounds of the people, and their laid-
vp treasures have I plundered, etc., ‫כ א בי ר יו שבי ם וכל דפרי ש‬ ‫ו או ריד‬ ‫שו שי תי‬
therefore, not knowing, we go according
to the majority [and the majority are not ‫ככר‬ ‫א״ל רבן גמליאל והל א‬ .‫מרובא פרי ש‬
Ammonites].’ ‘But,’ replied !l^bban Gama-
liel, ‘behold, it is said (Jer. 49, 6.) And after- ‫ש בו ת‬ ‫ית טט( ו א ח רי י י א שי ב א ת‬+‫ו א מ י )ייי׳‬
wards I will h in g again the captivity of the
‫ '{ ד‬Keien-lfi* to the nffw •ctolfiifs 01 thalt willlro.
so ‫ב ר כ ו ת‬

children c‫'־‬/ Amwonj so they must have al- ‫ א״ל ר בי ייהושע והלא כ ב ר‬.‫בני ע מון ו כ כ ר שבו‬
ready returned.‫ ׳‬To which R. Joshua rejoin-
ed: _'Behold it is also said (Amos 9, 14.) And ‫נ א מ ר )עמוס ט( ו ש ב תי א ת ש בו ת ע טי י שראל‬
I will bring again the captivity of my people
Israel, and these have not returned as y e t‫׳‬ .‫ מיד ה תי רו הו לבא בקחל‬.‫ועדיין לא שבו‬
Thereupon the proselyte was immediately
1
permitted to enter the congregation.‫ ״‬Then
Eabban Gamaliel said to himself: ‘‘Since it is ‫אמר ר״ג הו איל ו ה כי הו א איזיל ו א פיי סי ה‬
ao [that E. Joshua‫׳‬s decision was carried],
I shall now go and effect a reconciliation ‫ כי מ ט א ל בי תי ה חזינ הו ל א שי ת א‬.‫לרבי י הו שע‬
with R. Joshua.” He thereupon went. When
he reached E. Joshua‫׳‬s house, he noticed that ‫אתה‬ ‫בי ת ך‬ ‫מ כו ת לי‬ ‫ד בי תי ה ד מ ש ח רן א״ל‬
the walls of the house were black. “From the
appearance of the walls of thy house,” said
Eabban Gamaliel, “it is evident that you are ‫ניכ ר ש פ ח מי א ת ה א״ל אוי לו לדור ש א ת ה‬
a smith.” E. Joshua replied: “Woe unto the
age whose leader thou a r t ! for thou knowest ‫ת ל מי די‬ ‫א ח ה יוד ע ב צ ע רן של‬ ‫פרנסו ש אין‬
not of the cares with which the scholars are
occupied and w'hence they derive their liveli- .‫ח כ מי ם ב מ ה הן מ ת פ רנ סין ו ב מ ה ה ם ניזונין‬
hood!” “I have reproached thee, forgive
me,” Eabban Gamaliel pleaded, but E. Joshua
ignored him. “Do it,” he again pleaded, ‫ ע ש ה‬.‫ לא א שג ה כי ה‬.‫א״ל נ ענ תי לך מ חול לי‬
“for the sake of the honor of my father’s
house.” E. Joshua then accepted his apology. ‫ א מ רו מ אן ליזיל‬.‫א ב א אי פיי ס‬ ‫כ בוד‬ ‫כ שביל‬
“Now,” they said, “who will go and inform
the Rabbis?” [that they had become recon- ‫ א מ ר להו ה הו א כובם אנ א‬.‫ולי מ א להו לרבנן‬
ciled,] “I shall go,” said a certain laundry-
man ‫־‬who was there. So E. Joshua sent the ‫ שלח רבי י הו ש ע ל ב ה״ ט מ אן דלבי ש‬.‫אזילנא‬
following message [through him] : “He who
wore the vestment, shall he dressed with it ‫יי מ ר‬ ‫מ ד א ילב ש מד א ו מ אן דלא לבי ש מד א‬
again, and he who has not worn the vestment
shall say to him who wore i t : ‘Take oif thy
priestly cloth, and I shall pnt it on.‫® ” ׳‬As .‫ל מ אן דלבי ש מד א שלח מדיי ך ו אנ א אלב שיה‬
soon as E. Akiha was informed of the situa-
tion, he said to the Rabbis: “Let all gates ‫א״ל ר בי ע קי ב א לרבנן ט רו קו גלי דלא לי תו‬
[leading to the academy] be closed so that
none of Eabban Gamaliel’s subordinates shall ‫ א מ ר רבי י הו ש ע‬.‫ע ב די דר״ג וליצערו רבנן‬
come and afflict the Eahbis” [in a spirit of
revenge for their stand against Rahhan Ga- ‫מו ט ב ד אי קו ם ו איזיל אנ א לג ביי הו א ת א רבי‬
maliel]. Meantime R. Joshua said to him-
self: “I t will be much better that I myself ‫מז ה‬ ‫ו א מ ר להו מז ה בן‬ ‫י הו ש ע טרף א ב ב א‬
shall go and inform them.” Accordingly
he vi^ent and [upon reaching the academy]
rapped at the door saying: “Let him sprinkle ‫ ש אינו לא מז ה ולא בן מז ה י א מ ר למזה‬.‫יזה‬
who is a sprinkler, the son of a sprinkler (a
scholar, the son of a scholar) ; he who is .‫מז ה מי מי ך מי מ ע ר ה ואפרך א פ ר מקלה‬ ‫בן‬
neither himself a sprinkler, nor the son
of a sprinkler shall say to him who is ‫נ ת פיי ס ת‬ ‫י הו ש ע‬ ‫א מ ר לי ה רבי ע קי ב א רבי‬
a sprinkler and the son of a sprinkler,
Thy water is plain cave water® and ‫ואתה‬ ‫לכבודך ל מ ח ר אני‬ ‫כלום ע שינו אלא‬
thy ashes are plain ashes of a hnmed cane.
“Hast thou been appeased E, Joshua?” said ‫ ו א פ״ ה לא עב רו ה לרבי אלעזר‬.‫נ שכי ם ל פ ת חו‬
R. Aldba to him. “What we have done was
only for thy sake. I f so, then to-morrow you ‫ת ר תי‬ ‫רבן גמליאל‬ ‫כ? עז רי ה ד חו ה דרי ש‬

«) This a btat to R. Elasar b. Azarin tbM hn •bouM step out a* 1>«>‫ יי‬o ' ‫*'־‬Mi‫—'״‬
*‫ו‬ NU13. 19. IS.
61 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ ‫סא‬

and I shall be at his (Rabban Gamaliers) ‫דא‬1‫שבתא ודריש ר׳ אלעזר בן עזרייח ד‬

door early.” [And though everything was
settled] R, Elazar b. A2aria was not deposed, ‫שבתא* והיינו דאמר מר שבת של מי היתה‬
but from that time on Rabban Gamaliel was
‫של רבי אלעזר בן עזריה היחח ואותו‬
to lecture two Sabbaths while R. Elazar b.
Aaaria lectured one Sabbath, and it is thus : ‫תלמיד רבי שמעון בן יוחאי הוה‬
understood, when the master said: *‘Whose
Sabbath was this? That of E. Elazar b.
Azaria.” The disciple [who asked if the ‫)ע״ב( מתני׳ ד נחוניא כן הקנה היח‬
evening service is optional or obligatory] ‫מתפלל בכניפתו לבית המדרש וביציאתו‬
was B. Simon b. Joehai.
(Ib. b) (Mishnah) E. ITeehunia b. Haka- ‫תפלה קצרה אמרו לו מה מקום לתפלה זו‬
na‫״‬, upon entering and leaving the academy ‫אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא יארע‬
was wont to make a short prayer. The Eab-
bis asked him what kind of a prayer it was? ‫תקלה ע״י וביציאתי אני נותן הודאה על‬
He replied, ‫ ״‬When I enter I pray th at no
stumbling shall happen because of me; and : ‫חלקי‬
upon leaving, I give praise for my share.‫״‬
(Gemara) Our Eabbis taught: ‫ ״‬Upon en- ‫גמרא ת״ר בכניסתו מהו אומר יהי רצון‬
tering the house of learning what shall a ‫מלפניך ה׳ אלהי שלא יארע דבר תקלה על‬
man pray ? ‘May it be Thy will, 0 Lord, my
God, that there shall be no stumbling through ‫ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי‬
me and that we shall not stumble over a
matter of Halacha, and that my associates ‫ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא‬
shall find rejoicing in me, that I shall not .‫ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם‬
judge as levitically unclean, that which is
levitically clean; or as clean, that which is ‫וביציאתו אומר מודה אני לפניך ה׳ אלהי‬
unclean; nor shall my companions stumble ‫ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת‬
over a matter of Halacha and I shall find re-
joicing in them.' Upon leaving what shall a ‫חלקי מיושבי קרנות שהם משכימים ואני‬
man say? *I give thanks unto thee, 0 Lord,
my God, because thou hast placed my share ‫משכים הם משכימים לדברים בטלים ואני‬
among those who attended the academy, and ‫משכים לדברי תורה אני עמל והם עמלים אני‬
hast not placed my share among those who
attend the street; they arise early and I arise ‫עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים‬
early [but there is a difference]. They arise ‫שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם‬
early for idle talk, while I arise early for the
words of the Torah. I toil and they toil; I : ‫הבא והם רצים לבאר שחת‬
toil and hope to receive everlasting compensa-
tion, hut they are working and will not re- ‫תנו רבנן כשחלה רבי אליעזר נכנסו‬
ceive everlasting compensation. I run and
they ru n ; I run to eternity in the world to ‫תלמדיו לבקרו אמרו לו רבי למדנו אורחות‬
come, while they run into the pit of a cave.' ” ‫ אמר להם‬.‫חיים ונזכה בהם לחיי העולם הבא‬
Our Eabbis taught: When R. Eliezer be-
came ill his disciples came to visit him. ‫הזהרו בכבוד חבריכם וכשאתם מתפללים‬
‫ ״‬Rabbi,” they said, "teach us the way of life ‫דעו לפגי מי אתם עומדים ומנעו בניכם מן‬
BO that we may deserve to inherit eternity
in the world to come.” He said unto them : ‫ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים‬
‘*Be careful to honor your comrades; know to
whom you pray; restrain your children from ‫ וכשחלה‬.‫ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא‬
frivolous thoughis, and set them between the ‫רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון׳‬
knees of learned men; by these means you
will deserve eternity in the world to come.” ‫ אמרו לו רבינו‬.‫שראה אותם התחיל לבכות‬
When B. Jocbanan b. Zakai became ill his ‫נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני‬
disciple visited h im ; as soon as he saw them
he hurst into tears. "Rabbi,” t h ^ said to ‫ אמר להם אילו לפני מלך‬.‫מה אתה בוכה‬
62 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫סב‬

him, ‫״‬light of Israel! the right pillar 1 "Why ‫בשר רדם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר‬
weepest thou?‫ ״‬He replied thus: “Were I
to be brought before a mortal king, who is ‫בקבר שאם כעם עלי אין כעסו כעס עולם ואם‬
here to-day, but in the grave to-morrow ^
who may become angry with me, but whose ‫אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני‬
anger is not everlasting; who may imprison
me, but whose imprisonment is not forever; ‫אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו‬
who may kill me, but kill only for this world; .‫בדברים ולשוחדו בממון ואעפ״כ הייתי בוכה‬
and whom I may bribe, even then would I
fear; but now when I am led to appear before ‫ועכשיו שטוליכין אותי לפני מלך מלבי‬
the King of Kings, the Holy One, praised be
He! who liveth through all eternity; if He ‫וקים לעולם‬ ‫שהוא חי‬ ‫המלכים הקב״ה‬
is wroth, it is everlasting; if He imprison me,
it is imprisonment forever; if He kill, one ‫ולעולמי עולמים שאם כעס עלי כעסו כעס‬
is killed forever; and I can neither appease ‫עולם ואם יאסרני איסורו איסור עולם ואם‬
with words nor bribe Him with money;
moreover there are two paths before me, one ‫ממיתני מיתתו מיתת עולם ואין אני יכול‬
leading to Gehenna and the other leading
to Paradise, and I know not in which I am ‫לפייסו בדברים ולשוהדו בממון ולא עוד אלא‬
led. Should I not weep ?‫ ״‬They then said to
him: “Eabbi, bless us.” He said to them: ‫שיש לפני שני דרכים אחד של ביהנס ואחד‬
*'May it be His will that your fear of God
shall be as great as the fear of man.’‫“ ׳‬Eab- ‫של גן עדן ואיני יודע כאיזה מהן טוליכין‬
bi,” they asked, ‫ ״‬is that all?” Thereupon he
‫ אמר‬.‫ אמרו לו רבינו ברכנו‬.‫אותי ולא אבכה‬
answered: "Oh that! For when a man com-
mits a crime [he does it in secrecy] saying ^no ‫להם יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם‬
man should see me.’ Although God seetb him
©veiywhere.” When at the point of dying he ‫ א״ל תלמידיו עד כאן אמר‬.‫כמורא בשר ודם‬
said to them: *Cleanse the house of all ves-
fiels on account of levitical impurity,^‫ ״‬and ‫ תדעו כשאדם עוכר עבירה אומר‬.‫להם ולואי‬
prepare a chair for Hezekiah^ the E n g of
Juda, who came [to take part in my pro- ‫ בשעת פטירתו אמר להם‬.‫שלא יראני אדם‬
cession].” ‫פנו כלים מפני הטומאה והבינו כסא לחזקיהו‬
Our Rabhis taught that "Simon Happe-
kuli has arranged the Eighteen Benedictions : ‫מלך יהודה שבא‬
before Eabban Gamaliel at Janmia, accord-
ing to their present arrangement. Eabban
Gamaliel said to the sages: Ts there not any- ‫הסדיר י״ה‬ ‫תנו רבנן שמעון הפקולי‬
one who knows how to compose a prayer con-
ceming the Sadducees?’ Thereupon Samuel ‫אמר‬ .‫ברכות לפגי ר״ג על הסדר ביבנה‬
the junior, came down and composed it. The ‫להם ר״ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן‬
following year he (Samuel the junior) forgot
it (Fob 29a) and for two or three hours he .‫ירד שמואל הקטן ותקנה‬ .‫ברכת המינים‬
tried to recollect [but did not succeed]; stiU
the congregation did not remove him [from '‫לשנה האחרת שכחח ני!* כט( והשקיף בה ב‬
the reader’s place].” Why not? Has not R
Jnda in the name of Eab said: “If one ‫ול שעות ולא העלוהו ואמאיי לא העלוהו‬
errs in any part of the Eighteen Benedictions ‫רהא״ר יהודה אמר רב טעה בכל הברכות‬
he should not be removed, but if he errs in the
section referring to heretics he should be ‫כולן אין מעלין אותו בברכת המינים מעלין‬
removed, in the apprehension that he is a her-
etic.” Samuel the junior is different, since ‫ שאני שמואל‬.‫אותו חיישינן שמא מין הוא‬
he himself composed it [therefore he shows no
cause for suspicion]. But why should we ‫וניחוש ודילטא הדר‬ .‫הקטן דאיהו תקנה‬
10) AjU vwsois iieeool® rll‫׳‬a4llT Imfpiw wli'oa a 'd boutse‫׳‬ead twdy. L rt. 19 , 14.
11) Tt1‫־‬e tweiltMi sectd'oa.
63 ‫עין י ע ק ב‬
not apprehend that perhaps he reconsidered .‫ אמר אביי גמירי טנא לא הוי בישא‬.‫בה‬
it? Abaye said; “We have a tradition that a
righteous person never becomes wicked.” la ‫ולא והכתיב )יח»?«ל יח( ובשוב צדיק מצדקתו‬
this so? Behold, it is written (Ez. 18, 24.)
B ut when the righteous turneth away from
his righteousness. This is said of a man who ‫ )דייק מדבתיב ובשוב צדיק משג לרעעו‬.‫ועשה ןןול‬
was wicked in the beginning, but if one is
righteous from the very beginning, it does not ‫ההוא רשע מעקרו אבל‬ (‫דטעיקרא מחי״י י״ל‬
happen so. Is this so ? Are we not taught: ^T)o
not rely upon thyself [that thou art right-
eous] even until the last day of thy death; ‫ ולא והתנן אל תאמין בעצמך‬.‫צדיק מעקרו לא‬
for R. Joehanan the High Priest served in the
High Priesthood for eighty years and at last ‫עד יום מותך שהרי יוחנן כ״ג שטש בכהונה‬
became a Sadducee.^^ Abaye said: ^*^Janai (the
King) and Joehanan are the same person” ‫ אמר אכיי‬.‫גדולה פ׳ שנה ולבסוף נעשה צדוקי‬
[hence he was wicked in his early years].
Baba said: “Janai and Joehanan are two dif-
ferent persons; Janai was wicked from the ‫ רבא אמר ינאי לחוד‬.‫הוא ינאי הוא יוחנן‬
very beginning, and Joehanan righteous from
the very beginning/* I t is quite right accord* ‫יוחנן לחוד ינאי רשע מעקרו יוחנן צדיק‬
ing to the opinion of Abaye, but according to
the opinion of Baba [who said that Joehanan
was righteous from the very beginning], ‫ אמר‬.‫ לאביי ניחא אלא לרבא קשיא‬.‫מעקרו‬
how should the question be answered ? Baba
may explain that a righteous person from ‫ אי‬.‫לך רבא צדיק מעקרו נמי דלמא הדר ביה‬
the very beginning should also [not be relied
upon] lest he become wicked. And if so^ ‫ שאני שמואל הקטן‬.‫הכי אמאי לא אסקוהר‬
then why did not the Rabbis remove Samuei
the jnnior? With Samuel the junior it is
different; for he commenced to say it, and ‫דחא אתחיל כה דא״ר יהודה א״ר ואיתמא‬
erred in the middle of it. For B. Juda in
the name of Bab, and according to some in ‫רבי יהושע כן לוי לא שנו אלא שלא התחיל‬
the name of R, Joshua b. Levi, said: “ The
above quotation [of Bab regarding the sus*
picion] refers only to him who has not even :‫בת אכל התחיל כה גומרה‬
commenced to say it, hut if he commenced the
benediction and erred in the middle of it
he may be allowed to finish i t [without any ‫)ע״ג( א״ל אליהו לרב יהודה אחות דרב‬
suspicion]
(Ib. h) Elijah, the brother of R. Sala ‫ לא ח חי‬.‫פלא חסידא לא חרתה ולא תחטא‬
Chasida, said to R, Juda “Do not get angry
and thou wilt not sin. Do not get drunk and
thou wilt not sin. And when thou art about ‫ וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך‬.‫ולא תחטא‬
to go on thy way, take counsel first with thy
Possessor and then go out.” What does it ‫ אמר רבי יעקב‬.‫ מאי המלך בקונך וצא‬.‫וצא‬
mean by, “Take counsel first with thy Pos-
sessor and then go out.” R. Jacob said in the
name of E. Chisda: “This refers to the road- ‫* י( והיבי‬1‫ )ד‬.‫אמר רב חסדא זו הפלת הדרך‬
prayer which a man should say before he goes
on "his way.” (Fol. 30a) And how shall he ‫ רב ששת‬.‫ רב חסדא אמר מעומד‬.‫מצלי לה‬
make this prayer? R, Chisda said standing,
and B. Shesheth said, even while walking. E. ‫ רב חסדא ורב ששת הוו‬.‫אמר אפילו מהלך‬
Chisda and R, Shesheth were once walking
along the road, [Suddenly] R. Chisda stopped
and began to pray. “What is R. Chisda do- ‫קא אזלי באורחא קם רב חסדא וקא מצלי‬
12 J See Kediishia Tel. 66a, th a t K iax Jan i killed all the sages.
 64 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫זד‬
ing?''* asked R, Stesketh of his attendant.^® ‫אמר ליה רב ששת לשמעיה מאי קא עביד‬
“He stopped and said a prayer,^’ was the re-
ply of his attendant. Thereupon E. Shesheth ‫ אמר ליח‬.‫ אמר ליה קאי ומצלי‬.‫רב חסדא‬
ordered his attendant to stop also and to pray, ‫אוקטן נטי לדידי ואצלי מהיות טוב אל תקרי‬
remarking, “If thon canst be good do not be :‫רע‬
bad.”
Onr Eabbis taught: “A blind man or one
who cannot determine the direction,^^ let him ‫ת״ר סומא ומי שאינו יכול לכוין הרוחות‬
direct his heart towards his Heavenly F ath er;
for it is said (I Kings 8, 44.) They will pray ‫יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנאמר )ס״א‬
unto the Lord. If he is outside of Palestine let ‫ היה עומד בחוץ‬.‫ והתפללו אל ר^ אלהיהם‬Cn
him direct his heart toward Palestine, for it
is said (Ib, 48.) They will pray unto Thee in (‫לארץ יכוין לכו כנגד א״י שנאמר )שם‬
the direction of their land. I f he stand in ‫ היה עומד בארץ‬i‫והתפללו אליך דרך ארצם‬
Palestine let him direct his heart towards
Jerusalem, for it is said (Ib. ib. 44.) They ‫ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר‬
will pray unto the Lord in the direction of the ,‫)שם( והתפללו אל ח׳ דרך העיר אשר בחרת‬
city which thou hast chosen. If he stand in
Jerusalem then let him direct his heart to*
‫היה עומד כיורשלים ימין את לבו כנגד בית‬
wards the Temple, for it is said (Ib. ib. 33.) ,‫המקדש שנאמר )שם( והתפללו אל הבית הזה‬
And they will pray and praise unto this ‫היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד‬
house. I f he stand in the Temple then let him
direct his heart towards the Holy of Holies; ‫בית קדשי הקדשים שנאמר )שם( והתפללו אל‬
for it is said (Ib. ib. 30.) A nd they will pray ‫המקום חזה׳ היה עומד כבית קדשי הקדשים‬
towrads this place. I f he stand in the Holy
of Holies let him direct his heart towards the ‫ היה עומד‬,‫יכוין את לכו כנגד בית הכפורת‬
Kaporeth.^“ If he stand behind the cover of ‫אחורי כית הכפורת יראה עצמו כאלו לפני‬
the ark, let him consider it as if he were
standing in front of the Kaporeth. Hence, if ‫ נמצא עומד במזרח מחזיר פניו‬,‫הכפורת‬
one is in the east, he should face towards ‫למערב׳ במערב מחזיר פניו למזרח׳ בדרום‬
*west; in the west, he should face towards
east; in the south, he should face to- ‫ בצפון מחזיר פניו לדרום‬,‫מחזיר פניו לצפון‬
wards the no rth ; in the north, he should face ‫נמצאו כל ישראל מכוונים את לכם למקום‬
towards the south. I t is thus found that all ‫ א״ר אבין ואיתימא רבי אבינא מאי‬.‫אחד‬
Israel directs its heart towards one place [to-
wards the Holy of H o lie s ]W h e re is the .‫קרא )שיי י( כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות‬
Biblical passage [to refer to this] ? Thy neck ; ‫תל שכל פיות פונים בו‬
is like the tower of David built on terraces
(Songs 4, 4), i. e., a motmd towards which all
turn.
CHAPTER FIVE
•‫אין עומדץ פרק חמישי‬
Abaye was sitting before Eabba; the lat- ‫אכיי הוה יתיב קמיה דרכח חזייה‬ (‫;)ע״ב‬
ter noticed that Abaye was very cheer-
ful. Eabba said to him : “Does not the
‫דהוה יתיב רקא כדה טוכא א״ל לא סכר לה‬
master agree with the passage (Ps. 2, 11.) ‫ אמר ליח אנא תפלין‬.‫מד )תהלים ב( וגילו ברעדה‬
Rejoice with treemhlingT* To which he an-
swered t “I have the Tephilin on.” ^ E. ‫ רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא‬.‫מנחנא‬
Jeremiah was sitting before R. Zeira; the
latter seeing that the former was very cheer- ‫ א״ל )משלי יד( בכל‬.‫חזייה דהוה בדה טובא‬
\l\ R ^ ■that 1t Is proper to recite the prayer standing hut he holds that it may bs iw ltefi
‫ו‬11‫ ק ו‬walking Hence he could he true to his opinion, respecting his associate’s feelings.
When a man' pr^ys the Eighteeii Benedtetions. he should t&ae the Bast where Jerusalem and th* Temple
* Thf^oover of the Ark. See Ex. 25, 17-
iTl Taloi-uoth (terraces) when divided In two, Tel-piyoth, means -‘the mound to which all turn.‫״‬
^1) Tephilin aignify that 1 fear and acknowledge the iSurereignty of the Almighty.
65 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ ‫סה‬
ful, remarked to Mm, “I t is written (Ps. 14, ‫ א״ל אנא חפלין‬.‫עצב יהיח מותר כתיב‬
S3.) I n all painful labor there is profit.‘* “I
have Tephilin on/' E. Jeremiah answered. ; ‫מנחנא‬
Mar, the son of Eabina, made a marriage
banquet for his son; when he observed that ‫לכרית‬ ‫דרכינא עבד הלולא‬ ‫מר כריה‬
the Eabbis were at the height of their mer-
riment he brought in a very costly cup ‫חזנחו לרבנן דהוו קא בדחי מובא אייתי כסא‬
worth four hundred zouzim and broke it be-
fore them ; and they grew sad. E. Ashi made .‫דמוקרא כת ח׳ זוזי ותבר קטייהו ואעציבו‬
a marriage feast for his son and when he
noticed the Eabbis were at the height of their ‫רב אשי עבד הלולא לכרית חזגהו לרבנן דהוו‬
merriment (Pol. 31a) he brought in a costly
cup made of white glass and broke it before ‫קא בדחי מובא )ח״ לא( אייתי כסא דזוגיתא‬
them ; and they grew sad. At the wedding of ‫ אמרו ליה‬.‫חיוורתא ותבר קמייחו ואעציבו‬
Mar the son of Kabina, the Eabbis said unto
E. Hamnnna Z uti: “ Sing to us master.’’ He ‫רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר כריה‬
sang; “Woe, for we must die! Woe, for we
must die! ‫ ״ ״‬And w^hat shall we respond to ‫אמר לתו ווי לן‬ .‫דרבינא לישרי לן מר‬
it?” asked they. ‫ ״‬Sing ye,” answered he,
‫ ״‬A las! where is the Torah [we have ‫ אמרו ליה אנן מה נעני‬.‫דטיתנן ווי לן דמתנן‬
studied] and where are the meritorioua
deeds? [we have performed] to protect us?” .‫ אמר להר הי תורה והי מצוה דמגנו עלן‬.‫בתרך‬
E. Jochanan in the name of K. Simon
b. Joehai said: ‫ ״‬I t is not permitted to a man ‫א״ר יוחנן משום רשב״י אסור לאדם שימלא‬
to fill his mouth with laughter in this world, ‫אז ימלא‬ (‫)תהלים קנו‬ ‫שחוק פיו בעוה״ז שנאמר‬
for it is said (Ps, 1S6, 2.) Then^ shall our
mouths he filled with laughter, and our tongue ‫שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו‬
with singing—when shall this be? At the
time when—they shall say among the nations ‫ אמרו עליו‬.‫בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה‬
*great things hath the Lord done for these/ ”
I t is related of Eesh Lakish that he never ‫על ר״ל שמימיו לא מלא שחוק פיר בעוח״ז‬
laughed from the time he heard this from
K. Jochanan, his teacher. : ‫מכי שמעה מר׳ יוחנן רביה‬
Our Eabbis taught: ‫ ״‬I t is not proper
to start to pray in a mood of sadness ‫מתוך‬ ‫חנו רבנן אין עומדץ להתפלל לא‬
nor in a mood of idleness, nor in a mood of
laughter, nor in a mood of low talk, nor in ‫עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק‬
a mood of jesting, nor in a mood of idle
talk; but only in a mood of joy caused ‫ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא‬
through the performance of a meritorious
deed. Thus also shall one take leave of his ‫מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של‬
friend neither in the mood of low talk, nor of ‫מצוה ולא יפטר אדם טחבירו לא מתוך שיחה‬
laughter, nor of jesting, nor of idle ta lk ; but
immediately after the study of the Halacha ‫ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא‬
(traditional law) ; for thus we find with our
first prophets; they also finished their proph- ‫מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר הלכה‬
esies with matters of praise and eonsola-
tion.’^ And so has E. Mari, the grandson of ‫הראשונים שסיימו‬ ‫כנביאים‬ ‫סצינו‬ ‫שכן‬
E. Huna, the son of E. Jeremiah, recited
fa trad itio n ]: ‫ ״‬A man shall not depart ‫ וכן תני מרי‬.‫דבריהם בדברי שבח ותנחומים‬
from his friend only immediately after ‫בר בריה דרב הונא בדיה דרכי ירמיה בר‬
reciting an Halacha; because by means of
this his friend will always remember ‫אכא אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר‬
him.” Ju st as it happened to E. Cahana,
who accompanied E. Shimi b. Ashi, from ‫הלבה שמתוך כך זוכרהו כי הא דרב כהנא‬
Referring to the tim e of Messiah When humanity will prevail will be out <bo no‫ ־‬ono,
 66 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫סו‬
Pum-Nahara to the place called ‘*Between ‫אלוייה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי‬
the Palm” in Babylonia. When they reached
that place the latter sai(? to the former: ‫ציניתא דבבל כי מטא לחתם א״ל מר ודאי‬
“Is it true, master, what people say that these
palmtrees of Babylonia date from the days ‫דאמרי אינשי הני ציניתא דבבל איחנהו‬
of Adam, the first man ?” “Thou recallest to
my mind,‫ ״‬answered R. Cahana, “what R. ‫ אומר ליח אדנרתן‬.‫מאדם הראשץ ועד השתא‬
Jose, the son of R. Chanina said: ‘What is
meant by the passage (Jer. 2, 6.) Through ‫מילתא דרכי יוסי כר' חנינא דאמר רבי יוסי‬
a land through which no man had passed and
where no man had dwelt. Since no man has ‫בר' חנינא מ״ך )ירמיח ב( כארץ אשר לא עכר‬
passed through it, haw is it possible for any
man to have dwelt in it? I t means to teach ‫ וכי מאחר שלא‬.‫בה איש ולא ישב אדם שם‬
us that whatever land Adam, the first man,
decreed should become inhabited did indeed ‫עבר האיך ישב אלא לומר לך כל ארץ שגזר‬
become inhabited; but whatever land Adam,
the first man, decreed shall not become in- ‫עליה אדם הראשון לישוב נחישבה וכל ארץ‬
habited, remained uninhabited/‫״‬
Our Rabbis taught: He who prays shall ‫שלא גזר עליה אדם הראשון לישוב לא‬
direct his heart to Heaven. Abba Saul says:
“We find a hint to this (Ps. 10, 17.) Thou : ‫נתישכה‬
wilt strengthen their hearts, Thou wilt cause
thy ear to listenf’^
W^e are taught that R. Juda says: “This ‫חנו רבנן המתפלל צריך שיכוין את לבו‬
was the custom of R. Akiba when he prayed
with the community; he used to shorten his (‫י‬ ‫)תהלים‬ ‫ אבא שאול אומר סימן לדבר‬.‫לשטים‬
prayer in order to keep up with the assembly,
eo as not to trouble the assembly [to ivait for ‫תניא אמר רבי‬ .‫תנין לבם תקשיב אזנך‬
him.]. But when he prayed privately, if one
left him [praying] in one corner when he ‫יהודה כך היה מנהגו של ר' עקיבא כשהיה‬
started, he would be found [at the comple-
tion of his prayer] in the nest corner, be-
‫מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה מפני‬
cause of his bowing and kneeling [during ‫טורח צבור וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו‬
his prayer].‫״‬
R Hamnuna said: “How many impor- ‫ וכל‬.‫אדם מניחו בזוית זו מוצאו בזוית אחרת‬
tant laws can we learn from the incident of
Hannah? 'Now as for Hannah, she spohe in ‫ אמר רב‬.‫כך למה מפני בריעות והשתחויות‬
her heart (I Sam. 1, 13). We infer from
this that one who• prays must concentrate ‫המנוגא כמה הלכתא גברו ותא איכא למשמע‬
his attention. Only her Ups moved ( I b .) ;
we infer from this that he who prays must ‫מחגי קראי דחגח )ש״א א( וחנה היא מדברת‬
speak with his lips [thinking does not suf-
fice]. B ut her voice could not he heard ( I b .) ; .‫על לבה מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו‬
we infer from this that he who prays must
not raise bis voice loudly. Wherefore E li ‫רק שפתיה נעות מבאן למתפלל שיחתוך‬
regarded her as a drunken woman ( Ib .) ;
we infer from this that it is unlawful for ‫וקולה לא ישמע מכאן שאסור‬ .‫בשפתיו‬
a drunkard to pray,‫ ״‬And EU said unto
her. How long, wilt thou he drunk 9* ‫ ויחשבה עלי לשכורה‬.‫להגביה קולו בתפלתו‬
(Ib.) “We infer from this, said E. Elazar,
‫ ״‬that if one notice (Ib. b.) an unbecoming ‫ויאמר‬ (‫)שם‬ .‫מכאן שהשכזר אסור להתפלל‬
thing in a friend it is one's duty to repri-
‫ ורו‬and him.” Hannah answered, and said: ‫אליה עלי עד מתי תשתכרין אמר ד' אלעזר‬
'No, my L o rd ’ (Ib.) HUa, and according to
some R. Jose, the son of R. Chanina, said ‫מבאן לרואה )ל׳ב( כחברו דבר שאינו הגון‬
3 ) When the %e<sjrt fo strengthened [by etteiitloii], then Than ifHlt cause f7t^ ear to listen
87 ‫עין יעקב‬ ‫סז‬
that Hannah remarked unto Eli, ‫״‬Thon art ‫ א‬5‫ )שם( ותען חנה ותאמר י‬.‫צריך להוכיחו‬
?lot Judge in this matter nor does the Holy
spirit rest upon thee, if thou suspect me of ‫אדוני אמר עולא ואיתימא רבי יוסי בר‬
such a thiI1g / ‫ י‬Others say that Hannah spoke
thus unto E li: “Thou art not a Judge in this ‫חנינא אמרה ליה לא אדון אתה כדבר זה‬
matter. Are there not then the Shechina and ‫ולא רות הקודש שורה עליך ׳מאתה חושדני‬
the Holy Spirit ‫״‬with thee, that thou Judgeth
me as guilty and not innocent?‫ ״‬Dost thou ‫בדבר זה איכא דאטרי הבי אמרה ליה לא‬
not ‫־‬know that I am a woman of a sorrowful
spirit hut neither wine nor strong drink have ‫ לא איכא שכינה ורוח הקודש גבך‬.‫אדון אתה‬
I drunk f (Ib.) “We infer from this,‫ ״‬said
‫&י‬, Elazar, “that if a man is wrongly accused ‫שדנתני לכך חובה ולא דנתני לכך זכות מי‬
of anything he ought to inform his accuser ‫ ויין ושכר‬.‫לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי‬
‘&f it.‫ ״‬Esteem not thy handmaid as a worth-
i?ess woman (Ib.) R. Elazar said, “IVe infer ‫רבי אלעזר מפאן לנחשד‬ ‫לא שתיתי אמר‬
from this that a drunkard who prays, is as if
he were worshipping idols; here is written ‫ אל תתן את‬.‫בדבר שאץ בו שצריך להודיעו‬
Beliyaal (worthless)—^as a worthless wo-
man; and it is also written there (Deu. 13, ‫אמתך לכני בת בליעל אמר רבי אלעזר מכאן‬
14.) There have gone forth men^ children of ‫לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודת כוכבים‬
worthless (Beliya'al), just as in the later in-
stance it refers to idolatry, so also does it ‫כתיב הכא לפני בת בליעל וכתיב התם‬
refer to idolatry here.‫ ״‬Then E li answered
and said: *Go in peace/ (Ib.) W^e infer from ‫)דברים יג( יצאו אנשים כני בליעל מקרבך מה‬
this,‫ ״‬said R. Elazar, “that he who wrongly
accuses his friend must aopease him and .‫להלן עבודת כוכבים אך כאן עבודת כוכבים‬
moreoTer must bless him .,or it is said (Ib, ‫ אמד ר״א מכאן‬.‫ויען עלי ויאמר לכי לשלום‬
lb.) And may the of Israel grant thy
request.” ‫לחושד כחבירו בדבר שאין בו שצריך לפייסו‬
(Fol. 33a) A nd the Lord spoke unto
Moses, Go, get thee down! (Ex. 32, 7.) (« ‫ולא עוד אלא שצריך לכרכו שנאמר )ש״א‬
What is meant by get thee down? E. Elazar
said: “The Holy One, praised be He! said : ‫ואלהי ישראל יתן את שלתך‬
unto Moses, ^Come step down from your
greatness, for would then greatness have been (‫ )שגוומ לב‬.‫)ד!* לע( וידבר ה׳ אל משה לך רד‬
given to thee if not for Israelis sake? And
now since Israel has sinned, there is no ‫מאי לך רד א״ר אלעזר א״ל הקדוש כ״ה למשה‬
greatness for thee.’ Hearing these words, ‫ כלום נתתי לך גדולה‬.‫משה רד מגדולתך‬
Moses instantly became so weak that he
lacked the strength to speak. But when Moses ‫אלא בשביל ישראל עכשיו שישראל חמאו‬
heard (jod’8 further utterance (Deu. 9, 14.)
Leave me unto myself and I will destroy ‫ מיד תשש כחו של משה ולא היה בו‬.‫למה לי‬
them, ^0’ remarked he to himself, 'it looks
SB if this depends on me.’ Whereupon, he ‫ כיון שא״ל )דברום ט( הרך ממני‬.‫כה לדבר‬
immediately began to pray, asking mercy ‫ מיד‬.‫ואשמידם אמר משה דבר זה תלוי בי‬
for Israel.‫ ״‬I t is similar to the parable of the
king who was beating bis son; the king’s .‫ונתחזק בתפלה וכקש רחמים עליהם‬ ‫עמד‬
friend was sitting and observing it, being
afraid to mediate and rescue the son; but ‫משל למלך ב״ו שכעס על בנו וחיה מכהו מכת‬
as soon as he heard the king’s remark, “Were
it not for my friend who is sitting here I ‫גדולה והיה אוהבו יושב לפניו והיה מתירא‬
would kill you,” he said to himself, “This ‫ כיון שאמר אלמלא פלוני אוהבי‬.‫להצילו‬
depends on me” : whereupon he immediately
arose and rescued the son. ‫ אמר דבר זה תלוי כי‬.‫היושב לפני הרגתיך‬
R. Simlai expounded: “ A man should
always arrange the praises of the Holy One, : ‫מיד עמד והצילו‬
6 8 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫סח‬

praised be H e! and then pray for what he ‫דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו‬
needs. Whence do we derive this? From
Moses; for it is written (Deu. 3, 23.) A nd ‫מנא לן ממשה‬ .‫של הקכ״ה ואח״ב יתפלל‬
I hesimght the Lord at that time. And it is
written also (Ib.) Thou hast hegun to show ‫ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא‬ (‫)דברים ג‬ ‫דכתיב‬
Thy servant thy greatness, and Thy mighty
hand; for what God is there in the heavens ‫וכתיב ה' אלהים אתה החלות וגומר וכתיב‬
or on earth that can do aright like Thy works,
and like Thy mighty deeds? And following ‫בתריה אעברה גא ואראה את הארץ הטובח‬
this it is written Let me go over, I pray Thee,
that I may see the good land, etc.” ‫ )ע״ב( א" ר אלעזר גדולה תפלה יותר‬.‫וגומר‬
(Ib. b) E, Elazar said: “Great is prayer,
even more than good deeds; for there is none ‫ממעשים טובים שאין לך גחל במעשים טובים‬
bigger in the performance of good deeds
than our teacher Moses, still he was answered ‫יותר ממשה רביגו אע״פ כן לא נענה אלא‬
through prayers only; as it is said (Ib‫ ״‬ib.
26.) Let it suffice thee; do not continue to ‫בתפלה שנאמר אל תומך דבר אלי וםמיך ליה‬
speak unto me any more of this matter;
Immediately following it is said Get thee up ‫ ואמר רבי אלעזר גדולה‬.‫עלה ראש הפסגה‬
unto the top of Pisgdh/^ E. Elazar also said:
'^Prayer is even more efficacious than saeri- (‫תפלה יותר מן הקרכנות שנאמר )יי^עיח א‬
fice; for it is said (Is. 1, 11.) For what
serveth me the multitude of your sacrifice?
8aith the Lord, and it is written further. .‫למה לי רוב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם‬
And when you spread your hands, J shall
withdraw my eyes from you.” II. Elazar ‫ואמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש‬
also said: “ Since the day of the destruction
of the Temple, the gates of prayer were locked ‫גם כי‬ (‫ ג‬.‫)איכד‬ ‫^מר‬. ‘‫י‬ ‫נגעלו שערי תפלה‬
up, as it is said (Lam. 3, 8.) Also when I
cry aloud and make entreaty, He shutteth ‫אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע״פ ששערי‬
out my prayer; and even though the towers
of prayer were locked up still the towers of ‫ננעלו‬ ‫לא‬ ‫דמעה‬ ‫שערי‬ ‫ננעלו‬ ‫תפלח‬
tears are not locked, as it is said (Ps. 39,
13.) Hear my prayer, 0 Lord, and give ear ‫שמעה תפלתי ה' ושועתי‬ (‫)תהלי פ לם‬ ‫שנאמר‬
unto my cry; at my tears Thou wilt surely not
6e ^lent.” ‫ ואמר רבי‬.‫האזינה אל דמעתי אל תחרש‬
Further said E. Elazar: ‫ ״‬Since the day
of the destruction of the Temple, an iron ‫אלעזר מיום שחרב ביהט״ק נפסקה חומת‬
wall separates Israel and the Heavenly
Father, as it is said (Ezek. 4^ 3.) Moreover ‫ברזל כין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר‬
take thou unto thyself an iron pan and set
it up as a wall between thee and the city.” ‫תז?«ל י( ואתה בן אדם קח לך מחבת ברזל‬1)
E. Channin in the name of R. Chanina
said: “He who prolongs in prayer not ‫ א״ד‬.‫ונתת אותה קיר ברזל בינך ובין העיר‬
return void (his prayers unfulfilled).
Whence do we infer this ? From our teacher ‫הנין אמר רבי חנינא כל המאריך בתפלתו אין‬
Moses, for it is said (Deu. 9, 18.) And I
threw myself down before the Lord; and it ‫*תפלתו הוזרת ריקם טנא לן ממשה רבינו‬
ia further written And the Lord hearkened
unto me also at that tim e” Is this so? Behold ‫ואתפלל אל ה' וכתיב‬ (‫)דברים ם‬ ‫שנאמר‬
E. Chiya b. Abba in the name of R. Jocha-
nan said: “Whoever prolongs in prayer and ‫ איני‬.‫בתריה וישמע ה׳ אלי גם בפעם ההיא‬
speculates on it (expecting its fulfillment as
a reward for making it long) will, at the end, ‫והא אמר ר׳ חייא בר אבא אמר רבי יוחנן‬
come to a heart sickness; for it is said (Pr.
13, 12.) Long deferred expectation makeih ‫כל המאריך בתפלתו ומעיין כה סוף בא לידי‬
69 ‫יעקב‬ ‫עין‬ (‫סב‬

ihe heart sick. Wliat i& its remedy ? Let bim ‫תו ח ל ת מ מו ש כ ת‬ (‫באב לב שנ א ס ר )משלי יג‬
study the Torah, for close to it is said But
a tree of life is a desire which is fulfilled; ‫מ ח ל ה לב מ אי ת קנ תי ה י ע סו ק ב תו ר ה שנ א מ ר‬
By a tree of life is meant nothing else but ‫)עם( ועץ חיי ם ת או ת ב א ה ו אין עץ חיי ם אלא‬
the Torah, for it is said (Ib. 3, 18.) A tree
of life is she (the Torah) to those who lay ‫תו ר ה שנ א מ ר )׳צזם ג( עץ חיי ם הי א ל מ חזי קי ם‬
hold on h er" This is not difficult to explain;
the latter deals with, staying long iu prayer ‫ לא ק שי א ה א ד מ א רי ך ו מ עיין ב ח ה א‬.‫ב ה‬
and speculating on it, and the former deals ‫ א מר רבי ח מ א כר‬.‫ד מ אריך ולא מ עיין ב ה‬
with one who stays long in prayer but does
not speculate on it. ‫חנינ א אם ר א ה אד ם ש ה ת פ ל ל ולא נ ענ ה י חזו ר‬
E. Chama b. Chanina said, “Although a
man sees that his prayers are not answered, ■‫וי תפלל שגא׳)ההלכים כז( קוה אל ה׳ חז ק ויאמץ‬
let him continue to pray; for it is said (Ps.
87, 14.) Wait on the Lord; he strong and lei ‫חזוק‬ ‫תנו רבנן ד צריכין‬ / ‫לכך וקוה אל ה‬
thy heart be of good courage; wait, I say, ‫ודרך‬ ‫תפלה‬ ‫ו מ ע שי ם מו כי ם‬ ‫אלו הן תו ר ה‬
on the Lord."
Our Eabbis taught: “Four things require ‫שנ א ס ר‬ ‫מנין‬ ‫טו בי ם‬ ‫חו ר ה ו מע שי ם‬ •p ‫א‬
fortitude in their observance: The Torah,
good deeds, prayer, and social duties.” The ‫)•הושע »( רק חזק ו א מ ץ מ אד ל שמור ולע שו ת‬
Torah and good deeds, whence do we know?
I t is said (Jos. 1, 7.) Be thou strong and ‫ב מ ע שי ם‬ ‫ואמץ‬ ‫ב תו ר ה‬ ‫חזק‬ ‫ה תו ר ה‬ ‫ככל‬
firm, that thou mayest observe to fulfill all ‫שנ א מ ר קו ה אל ה' חזק‬ ‫תפל ה מנין‬ •‫טובים‬
the Torah; Be strong, refers to the Torah,
A nd firm, refers to good deeds. Whence do we ‫דרך ארץ מנין‬ / ‫אל ה‬ ‫וקוה‬ ‫לבך‬ ‫וי א מ ץ‬
infer that prayer needs fortitude? I t is
said (Ps. 27, 14.) Wait on the Lord, he :‫שנ א מ ר )ש״ב י( חזק ונ ת חז ק כ ע ד ע מנו ו גו׳‬
strong and Lie shall make thy heart firm;
wait, I say, upon the Lord. I^Tience do we ‫)ע״ב( א מ ר ר״א גדולת ת ע ני ת יו ת ר מן‬
know that social duties require fortitude?
I t is said (II. Sam 10, 12.) Be strong and let ‫ רכ א‬.‫הצדקה מ ה ט ע ם זה בנו פו וזה ב מ מונו‬
us strengthen ourselves for our people and for
the cities of our God. ‫לא גז ר ת ע ני ת א ביו מ א ד עי ב א מ שום שנ א מ ר‬
R. Elazar said: ‫ ״‬Fasting is even more : ‫)איכה^ג( ס כו ת ה ב ענן לך מ ע בו ר ת פ ל ה‬
meritorious than charity for the former is
performed with the body and the latter is ‫)ישעיה »ט( ו ת א מ ר ציון עז בני ה' ו ה׳ ש כ חני‬
performed only with money/’
Eaba never ordered a fast on a cloudy ‫ א מ ר ר״ל א ט ר ח‬.‫היינו עזו ב ה היינו שכו ח ה‬
day; for it is said (Lam. 3, 44.) Thou hast
covered thyself with a cloud that no prayer ‫כנ ס ת י שר אל לפני ה ק ב״ ה רכונו של עולם אד ם‬
may pass through.
‫נו ש א א ש ה על א ש תו ר א שונ ה וזוכר מ ע ש ת‬
And Zion said, the Lord hath forsaken
and forgotten me. (Is. 49, 14.) Is not for- ‫ ה ת ש כ ח א ש ה‬.‫ה ר א שונ ה א ח ה עז ב תני ו ש כ חני‬
saken and forgotten the same thing? Eesh
Lakish said; “The Congregation of Israel ‫עול ה א מ ר לה ה ק ב״ ה כ תי ש תי ם ע שרה מז לו ת‬
pleaded before the Holy One, praised he H e !
saying: ^Sovereign of the nnivmrse! Even a ‫ב ר א תי ב ר קי ע ועל כל מזל ומזל ב ר א תי לו‬
man w‫׳‬ho marries a second wife still hears
in his mind the merits of the first, but Thou ‫של שים חיל ועל כל חיל ו חיל ב ר א תי לו של שים‬
0 T.<ord has forgotten me !‫* יי‬My daughter,‫״‬ ‫לגיון ועל כל לגיון ולגיון ב ר א תי לו של שי ם‬
replied The Holy One, blessed be H e ! *I
have created twelve stations in the heavens, ‫ועל כל ר ה טון ו ר ה מון ב ר א תי לו‬ •‫רהטון‬
and for each station I have created thirty
legions [of stars], each legion contains thirty ‫ ועל כל ק ר טון וקרטון ב ר א תי‬.‫של שי ם ק רטון‬
routes, each route thirty cohorts, each
cohort has thirty camps and in each camp ‫ ועל כל נ ס ת ר א וג ס ת ר א‬.‫לו של שי ם ג ס ת ר א‬
ro ‫כ ר כ ר ת‬

has been suspended three hnndred and sixty- ‫תליתי כו שלש מאוח וששים וחסשא אלפי‬
five thousand myriada of stars, equal to the
number of days in the year; all these have I ‫דכוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא‬
created for thy sake, and yet thou sayest
thou art forsaken and forgotten/ Can a worn- ‫בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני‬
an forget the suckling child so that she ‫אמר‬ (‫)ישעיה מט‬ ‫ התשכח אשה עולח‬.‫ושכחתני‬
shall not huve compassion on the son of her
wombf (Ib. ib.) The Holy One, praised be ‫הקב״ה כלום אשכח עולות אילים ופפזרי‬
He I said: ‘Can I then forget the burnt offer-
ing of the rams and of the first-born which ‫ אמרה לפניו‬.‫דחמים שהקרבת לפני כמדבר‬
thou hast offered me, while you were in the
desert?' Then again [the congregation of ‫רבש״ע הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך‬
Israel] pleaded before the Holy One, praised
be He! ‘Sovereign of the universe 1 Since (‫שמא לא תשכח לי מעשי הענל׳ אמר לה )שם‬
there is no forgetfulness before the throne ‫ אמרה לפניו רבש״ע הואיל‬.‫גם אלה תשכחנה‬
of Thy Divine Majesty, then Thou mayest
also not forget the incident of the golden ‫ויש שכחה לפגי כםא כבודך שמא תשכח לי‬
ealf?^ The Lord said; ‘This can also he for-
gotten/ (Ib.) Again she pleaded saying; .‫ואנכי לא אשכחך‬ (‫)שם‬ ‫ אמר לה‬.‫מעשה מיני‬
‘Sovereign of the universe I Since there is
forgetfulness before Thy exalted throne, then ‫והיינו דאמר רבי אלעזר א״ר אושעיא מאי‬
Thou mayest forget the Sinai affair, also?’ ,‫דכתיב גם אלת תשכחנה זה מעשה עגל‬
‘Vet would I not forget thee/ (Ib.) replied
the Lord.” Thus we understand what R, Ela- :‫ואנכי לא אשבהך זה מעשה סיני‬
zar, in the name of E. Oshia said: “This also
can be forgotten (Ib.) refers to the golden
calf; And yet would I not forget thee, refers
to the Sinai event.” ‫תנו רבנן מעשה כחסיד אחד שהיה מתפלל‬
Out Eabbia taught; Once a pious man, ‫בדרך ובא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר‬
while praying on the road, was met hy a
prince who saluted him, saying “Peace to ‫ לאחר‬.‫לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו‬
you!” But the pious man did not respond.
The prince waited till the end of his prayer. ‫שסיים תפלתו אמר לו ריקא והלא כתיב‬
After he had finished his prayer, the prince ‫רק השמר לך ושמור נפשך‬ (‫)דברים י‬ ‫בתורתכם‬
said to him : “Good for nothing! behold! it
is written in your Torah (Deu. 4, 9.) Only .‫ונשמרתם מאד לנפשותיכם‬ (‫)שם‬ ‫ וכתיב‬.‫מאד‬
take heed to thyself, and guard thy soul
diligently. I t is also written (Ib. ib. 15.) ‫כשנחתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום‬
Take ye therefore, good heed of your souls.
When I saluted thee, why didst thou not ‫אם הייתי חותך ראשך בסייך מי היה חוכע‬
answer me? I f I had cut off thy head with
a sword, who would be able to demand thy
‫ אמר לו המתין לי עד שאפייסך‬.‫את דמך מידי‬
blood from my hand?‫“ ״‬Wait,” the pious ‫ א״ל אילו לפני מלך כ״ו היית עומד‬,‫בדברים‬
man said to him, “until I shall appease thee
with a few words. If thou hadst been standing ‫ובא אחד ונתן לך שלום היית )יי ל^( מחזיר‬
before a mortal king and one had saluted
thee (Pol. 33a), wouldst thou have answered ‫ ואם היית מחזיר לו מה‬.‫ אמר לו לאו‬.‫לו שלום‬
him?” “Nav,” the prince replied. “And if
thou hadst done so, what would [the king] .‫ א״ל היו חותכין את ראשי כםייך‬.‫דיו עושים לך‬
have done unto thee?” “He ^ u l d surely ‫א״ל והלא דברים קל וחומר מה אתה שהיית‬
order my head to be cut off with a sword,
replied the prince. The pious man then said ‫עומד לפני מלך ב״ו שהיום כאן ומחר בקבר‬
nnto him ; “ Behold now! If this is what
you would have done if thou hadst stood ‫בך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים‬
before a mortal Hug, who is with us here to‫״‬
day and may .be grave to-morrow, how ‫&קב״ה שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים‬
 71 ‫יעסב‬ ‫עין‬ ‫עא‬

much more need I then to he careful when ‫ א ח ת ב מ ה וכ מ הי מי ד נ ת פיי ם או חו הג מון‬7‫ע‬

Btanding before the supreme King of kings,
the Holy One, praised be He! who liveth (‫ )עקידת שע״ט‬.‫ונ פ ט ר או חו ח סי ד ל בי תו לשלום‬
and endureth forever to all eternity!” The
prince became appeased and the pious man ‫ת״ ר מ ע ש ה כ מ קו ם א ח ד ש חי ה בו ערוד ו הי ה‬
went peacefully home.
Our Babbis taught: Once in a certain ‫ ב או ו הו די עו לרבי חנינ א‬.‫מזי ק א ת ה ב ריו ת‬
place, a wild ass used to injure the people;
60 they came and infonned E, Chanina b.
‫ הלכו‬.‫א מ ר להם ה ר אוני א ת חורו‬ .‫בן דוסא‬
Dosa. *‘Show me the cave where the animal ‫ו ה ר או הו חו רו ו הני ח ע ק בו על פ ת חו י צ א ונ שכו‬
is hidden,” said he to them. Whereupon they
went and showed him. He then placed the ‫ נטלו על כ תי פו והולייכו ל בי ת‬.‫ו מ ת או תו ערוד‬
sole of his foot on the hole, and when the
animal came forth he hit it and the animal ‫ה מד ר ש א מ ר להם בני ראו ש אין ע רוד מ מי ת‬
fell dead. E. Chanina then took it on his
shoulder and brought it to the academy, say- ‫ ב או ת ה ש ע ה אמרו אוי לו‬.‫אלא ח ט א מ מי ת‬
ing to them : *‘My sons, see it is not the wild
ass that kills, but sin kills.” They then all ‫לאדם ש פג ע כו ע רוד ו אוי לו לערוד ש פג ע בו‬
exclaimed, *‘Woe unto the man who is met
by a wild ass, but woe unto the wild ass when : ‫ר בי חנינ א כן דו ס א‬
it meets E. Chanina b. Hosa,”
E. Ami said, ‘*Great is knowledge, for it is ‫א״ ר א מי גדול ה ד ע ה שנ א מ ר ת ב ת ח ל ת‬
the first benediction in the week day^s prayer.”
Further said B. Ami, **Great is knowledge ‫ ו א״ר א מי גדולה ד ע ה שנ תנ ה‬.‫ב ר כו ת של חול‬
for it is placed between two Divine names, as
it is said (I. Sam. 3, 3.) A God of knowledge '‫בין ש תי או תיו ת שנ א מ ר )ש״א ב( כי אל ד עו ת ה‬
is the Lord. Mercy is to be denied to him who
has no knowledge; for it is said (Is. 37, 11.) ‫וכל טי ש אין כו דע ה אסור לרחם עליו שנ א מ ר‬
They are a people of no vnd&rstanding, there-
fore he that maketh them will not have ‫)יעעית כי( כי לא ע ם בינו ת הו א על כן לא‬
mercy on them /' K. Elazar said: **Great is
the Temple for it is placed between two ‫ ו א מ ר ר' אלעזר גדול מקד ש‬.‫י ר ח מנו עו ש הו‬
Divine names, as it is written (Ex. 15, 17.)
Thou hast wrought for Thee to dwell in, 0 ‫שני תן בין ש תי או תיו ת שנ א מ ר) ש מו ת טו( פ על ת‬
Lord, the sanctuary, 0 Lord!”
K. Elazar also said: **Every man who ‫ ו א מ ר ר׳ אלעזר כל אד ם שי ש בו‬.'‫ה׳ מ קד ש ה‬
possesses knowledge is considered worthy to ‫ דע ה ני תנ ה‬.‫ד ע ה כאילו נ בנ ה ב ה מ״ ק בי מיו‬
cause the Temple to be built in his days, for
knowledge is placed between two Divine ‫ בי ת ה מ ק ד ש ני חן בין ש תי‬.‫כין ש תי או תיו ת‬
names, and the Temple is placed between
two Divine names.” He was questioned by ‫ מ ת קי ף לה רב א ח א ק ר חינ א ה אלא‬.‫או תיו ת‬
E. Aeha of Karehina: **According to your
opinion, retaliation must also be of great ‫! גדולה נ ק מ ה שנ תנ ה בין ש תי או תיו ת‬in v if
value, for it is written (Ps. 94, 1.) 0 God of
vengeance. Lord!” **Yea,” he replied, **when ‫ א מ ר ליה אין‬.‫הלים צי( אל נ ק מו ת ה׳‬/!) ‫ד כ תי ב‬
necessary it is of course of great value,”
and thus is meant by the saying of TTlla, ‫ ו היינו ד א מ ר עולא‬.‫ב מי ל ת ה מי ה א גדול ת הי א‬
“Why is the word vmgeance rey)eated? 0
God of vengeance. Lord! 0 God of ven~ .‫ א ח ד ל טו ב ה ו א ח ד לרעה‬.‫ש תי נ ק מו ת הללו למה‬
geance! One for a good purpose and one for
a bad purpose; for good, as it is ‫־‬w ritten .‫ל טוב ה כ ד כ תי ב )דבדים לג( הו פי ע מ ה ר פארן‬
(Deu. 33, 3.) B e shone forth from M t
Paran; far bad, as it is ‫־‬w ritten (Ps. 94, 1.) ‫לרעה ד כ תי ב )תתלים גי( אל נ ק מו ת ה׳ אל‬
0 God of vengeance. Lord! 0 God of ven- : ‫נ ק מו ת הו פי ע‬
geance, shine forth!”
4) loittrtib seetloo ot S!h*lS^‫־‬hiteeBt
72 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫עב‬

(Ib. b) A certain disciple prayed in tbe ‫)ע״ב( ההוא דנחית קממז דרכי חנינא אמר‬
presence of R. Chanina^ saying: ^‘0 God, who
art Great, Mighty, Formidable, Magnificent, ‫האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והאמיץ‬
Strong, Terrible, Valiant, Powerful, Real .‫והעזוז האמתי והיראוי החזק והודאי והנכבד‬
and Honored.” R. Chanina waited until he
finished and then said to him: ‫ ״‬Hast thou ‫ כי סיים אמר ליה‬.‫המתין לו עד דסיים‬
really finished all the praises of thy Master? ‫סייטתינהו לבולהו שבחי דמרך למה לך כולי‬,
Why do you enumerate so many? Behold I
these three names (Great, Mighty and For- ‫האי אגן הגי חלת דאמרינן )הגדול הגבור‬
midahle, which we use in the Eighteen Bene- ‫והנורא( אי לאו דאמרינה משה רבינו באורייתא‬
dictions), we would not dare to utter, had
not Moses, our teacher, pronounced them in ‫ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינחו בתפלה‬
the Torah (Deu. 10, 17.), and had not the
men of the Great Synagogues ordained [the .‫א הוה אמרינן ואת ש׳בחתיה כולי האי‬:‫אנן ל‬
mention of these attributive names] in the ‫משל )םגילי• כי( למלך שהיו משבחין אותו באלף‬
prayer, and thou hast uttered so many words
of praise and seemeth still inclined to go on; ‫אלפין דינרי כסף והיו לו אלף אלפין דינרי זהב‬
it is like one who complimenteth a king upon : ‫והלא גנאי הוא לו‬
having a million silver denarim, ® when he
really possesses a million golden denarim. ‫הכל כידי שטים‬ (‫)מגילת כה‬ ‫אמר רבי חנינא‬
Would not such praise be a disgrace rather
than an honor ?‫יי‬ ‫ועתה‬ (‫)דברים י‬ ‫חוץ מיראת שמים שנאמר‬
R. Chanina said: ‫ ״‬Everything is in the
hnds of Heaven (under God’s control) ex- ‫ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם‬
cept fear of Heaven, as is written (Den. 10;, ‫ אטו יראת שמים מלתא זוטרתי היא‬/‫ליראה רגו‬
12) And now, Israel, what doth ike Lord,
thy God, require of thee, but to fear the ‫ותאמר רבי חגינא משום ר^ שמעון בן יוחאי‬
Lord, thy God.’' Is fear of God a small mat-
ter? Behold! E. Chanina in the name of R. ‫אין לחקכ״ה כבית גנזיו אלא אוצר של יראת‬
Simon b, Jochai said: "N’o thing is in God’s
storehouse except the treasure of fear of .‫יראת ה׳ היא אוצרו‬ (‫)ישעית לג‬ ‫שמים שנאמר‬
Heaven, as it is said (Ib.) And now, Israel, ‫אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא דאטר רבי‬
what doth the Lord, thy God, require of
thee, hut to fear the Lord, thy God.” Aye, ‫חניגא משל לאדם שמבקשים מטנו כלי גדול ויש‬
for one like Moses it was indeed a small mat-
ter, as R. Chanina said: ‫ ״‬I t is similar to ‫ קטן ואין לו דומה‬.‫לו דומה עליו ככלי קטן‬
a man who is asked for a large vessel. If
he has it, it appears small to him, but if he : ‫עליו ככלי גדול‬
has it not, even a small one would look largo ‫לי( תנו רבנן שלשה רוכן קשה ומיעוטן‬
to him.”
(Fol. 34a) Our Rabbis taught: "There ‫ חנו רבנן‬.‫יפה ואלו הן שאור מלח וסרבנות‬
are three things which are bad if used in
great quantities; if used in small quantities ‫מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה לפני ר׳‬
however, they are very good. These are:
leaven, salt and resistance.” ‫ א״ל תלמידיו‬.‫אליעזר והיה מאריך יותר מדאי‬
Our Rabbis taught: Once a disciple de- ‫ א"ל כלום מאריך‬.‫רבינו כמה ארכן הוא זה‬
peended before the ark‫ ״‬in the presence of
K. Eliezer and prolonged his prayer. "See,” ‫את‬ (‫)דברים ט‬ ‫יותר ממשה רבינו דכתיב כיה‬
said the other disciples to R. Eliezer, ‫״‬how
long he prays!” ‘*Well,” said the Rabbi to ‫ שוב‬/‫ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו‬
them, "is he praying longer than our teacher
Moses, as written (Deu. 9, 25.) The forty ‫מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה לפני‬
days and the forty nights that I fell down.'
Again it happened that another disciple de- ‫רמ׳ אליעזר והיה מקצר יותר מדאי א״ל‬
Por^^tbe expression, "descemded,” See cliapter I, Note B7 .
7S npyi ‫עין‬ ‫עכ‬

Bcended before the ark in the presence of E. ‫ א״ל כלום מקצר‬.‫הלטידיו כמה קצרן הוא ז־ה‬
Eiiezer and made his prayer short; the other
disciples said to R. Eliezer: “See how brief ‫יותר ממשה רכינו יכתיב מ ה )כסדבר יב( אל‬
he is!’‫ ״ ״‬Is he then briefer than Moses, our
teacher,” replied E. Eliezer, "as written : ‫נא רפא נא לה‬
(Num. 1 2 , 13.) 0 Godj do Thou heal her, 1
beseech Thee** E. Jacob said in the name of ‫יעקב אמר רב חסדא כל המבקש‬ ‫אמר ר׳‬
E. Chisda: "Whoever prays for his friend
need not mention the friend^s name, as it is ‫רחמים על חברו אינו צריך להזכיר שמו שנאמר‬
said (Ib.) 0 God! do Thou heal her, I 6 0 -
seech Thee, and he did not mention Miriam’s ‫)גסדבדיכ( אל נא רפא נא לה ולא קא מדכר‬
name.
Our Eabbis tau g h t: ‫ ״‬These are the bless- : ‫שמה דטרים‬
ings [of the Eighteen Benedictions] during
the recital of which a man should bow; the .‫חנו רבנן אלו כרכות שאדם שוחה בהם‬
blessing of the Ancestors (the first one, or
Aboth), at its beginning and its end; the ‫ ואם‬,‫ בהודאה תחלה וסוף‬,‫באבות תחלה וסוף‬
blessing of Acknowledgment, (one before the
last, or Modirn), at its beginning and at its ‫בת לשוח כסוף כל ברכה וברכה ובתחלת כל‬
end; if one desire to b o w at the end and the :‫כרכה וברכה מלמיין אותו שלא ישחה‬
beginning of each and every blessing, he is
to be taught not to do so.” ‫)ע״ב( משנה אמרו עליו על רבי הנינא בן‬
(Ib. b) (Mishnah) I t was related of
R. (ihanina b. Dosa that he was wont to pray ‫יוסא שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי‬
for the sick and predict, ‫ ״‬This one shall
live, this one shall die.” Whereupon the ‫ אמר להם אם‬.‫ אמרו לו מנין אתה יודע‬.‫וזה מת‬
Rabbis once asked of him: ‫ ״‬How do yon
know it?” *‘1 notice,” he answered, ‫״‬when ‫שגורה הפלתי כפי יודע אני שהוא מקובל ואם‬
I pray; if the prayer flows readily from my
tongue, I know that it is accepted; but if :‫ מטורף‬.‫לאו יודע אני שהוא‬
not I know that it is torn.” ‫ז‬
(Gemara) Whence do we learn, this? ‫ אמר רבי יהושע בן‬.‫גמרא מנא הני מילי‬
R. Joshua b. Levi said: ‫ ״‬The text reads
(Is. 57, 19.) Creating the fruit of the lips, ‫לוי אמר קרא )ישעיה גז( בורא ניב שפתים‬
peace, peace to Mm, that is afar off, and to
him that is neafj saith the Lord; and I will :‫שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה׳ ורפאתיו‬
heal himA
E. Chiya b. Abba in the name of R. Jo- ‫אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן‬
chanan said: "All that the prophets
prophesied [concerning future glory] was ‫כל הנביאים בולם לא נתנבאו אלא לבעלי‬
only for a repentant sinner, bnt as for the
perfectly righteous the glory will be No eye ‫תשובה אבל צדיקים גמורים )ישעיה סד( עין‬
has seen, 0 God, beside Thee! (Is. 64, 3).”
And this is in contradiction of ‫־‬w hat E. Abuhn ‫ופליגא דר׳ אכהו‬ .‫לא ראתה אלהים זולתך‬
said: *^Vhere the repentant sinners stand the ‫דאטר ר׳ אבהו במקום שבעלי תשובה עומדים‬
perfectly righteous are not permitted to stand,
for it is said (Ib. 57,19.) Peace, peace unrfo (‫אין צדיקים גמורים עומדין שנאמר )שם גז‬
Mm that is afar off, and to him that is near,
F irst to him who is afar off (repentant) ‫שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדד‬
and then to him who is near (righteous
from the very beginning).” But E. Jochanan ‫ ורבי יוחנן אטד לך טאי רחוק שהיה‬.‫לקרוב‬
said: "What is meant by Afar off ? He who
was far from the ‘very beginning* of a trane- ‫מאי קרוב שהיה‬ .‫דחוק מעבירה מעיקרא‬
») Accoraiog to some ♦ ‫׳‬Toto‫ ״‬refers to t io sJck on* wMSMlne lie irlll die; aud acwrdlag to otirew, ‫׳״‬Oorii‘•
itera to tlia prayer, i. e., not awepted- ....
■ ‫ נ‬Soret, c1«a®9 *^creating” also **strong.'’ [If] aermg are the fn » t of t h s h p 9 , !tiioa It ta | peace *V
74 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫ני‬
gre8Bion; and Near to him^ means he who was ‫קרוב לעבירה ונתרחק מסנה השתא* רא״ר‬
‘dose to a transgression^ but turned away
therefrom.‫ ״‬Piirther said E. Chiya b. Abba ‫חייא בר אבא א״ר יוחנן כל הנביאים לא‬
in the name of E. Jochanan: ‫ ״‬The prophecy
0-f all the prophets referred only to the period ‫נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא‬
of M essi^j but aa for the future world,
No eye has witnessed. O God, beside T heeT ‫ליגא דשמואל‬3‫ ו‬.‫עין לא ראתח אלחים זולתך‬
And this disagrees with Samuel; for Samuel
said: “There will be no difference between ‫דאמר שמואל אין בין העולם הזת לימות‬
this world and the future one except in the
subjugation of the Exile, as it is said (Deu, ‫המשיח אלא שעבוד גליות כלבד שנא׳)דכרים‬
15, 11.) For the needy will not cease out of
thy land" ‫ ואמר‬.‫טו( כי לא יחדל אביון מקרב הארץ‬
Furthe said E. Chiya b. Abba in the name
of E. Jochanan: ‫ ״‬The glorious future of ‫רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים‬
which all the prophets prophesied is only
for him who marries his daughter to a ‫כלן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד‬
Talmid Chacham (Scholar), and for him
who does business with a Talmid Ghacham, ‫חכם ולעושח פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנח‬
and for him who bestows of his wealth u!)0 n
a Talmid Chacham; but as to the scholars ‫לתלמיד חכם מנכסיו אבל תלמידי חכמים‬
themselves. No eye has mtnessed, 0 God, be-
side Thee! happy is he who waits {patiently) ‫עצמן עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה‬
for i f " What is meant by No eye has wit-
nessed? E. Joshuah b. Levi said; “This refers ‫ מאי עין לא ראתה אמר רבי יהושע‬.‫למחכי לו‬
to the wine preserved in its grapes since the ‫בן לוי זח יין המשומר בענביו מששת יפי‬
six days of creation.‫ ״‬E. Samuel b. Nach-
meini said: ‫ ״‬This refers to Eden which no ‫ רבי שמואל בר נחמני אמר זו עדן‬.‫כראשית‬
eye ever saw. And if thou wilt ask, ‘Where
did Adam, the first man live?‫ ׳‬I t was only ‫ רא״ת אדם הראשון‬.‫שלא ראתה עין מעולם‬
in the garden [of Eden]. And if thou wilt
say that ‘Carden‫ ׳‬and ‘Eden‫ ׳‬are the same, it ‫היכן היה כגן ושמא תאמר בן זה עדן ת״ל‬
is therefore said (Gen. S, 10.) And a river
went out of M e n to water the garden [which .‫)בראשית ג( ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן‬
shows that] ‘Garden‫ ׳‬and ‘Eden’ are two dis-
tinct places.” ;‫גן לחוד ועדן לחוד‬ ‫ ע״ש‬p‫״‬b ‫)תענית‬
Our Kabbis taught: I t happened once,
that the son of Eahhan Gamaliel took sick. ‫ח״ר מעשה וחלו בנו של ר״ג ושגר ב' ת״ח‬
The latter sent two learned men to E. Ohanina
b. Dosa asking him to beseech ‫אצל ר״ח בן דוסא לבקש רחמים עליו כיון‬
to have mercy on him. As soon as K. Cha-
Tiiofl. saw them coming he went np to the up- ‫שראה אותם עלה לעליה וביקש רחמים עליו‬
per chamber and besought [the I^ rd ] to
have mercy on the sick. Coming down he .‫בירידתו אמר להם לכו שבבר הלצתו חמח‬
said to the two learned men: ‫ ״‬Yon may go
home, for the fever has already left him. ‫ אמר להם לא נביא אני‬.‫אמרו לו וכי נביא אתה‬
‫ ״‬Art thon a prophet?” they asked him.
“Ifeither a prophet, nor the son of a prophet, ‫ולא כן נביא אני אלא כך מקובלני)מבית אבי‬
he answered them, “but I have this tradition.
I f my prayer flow readily from my tongue, ‫אבא( אס שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא‬
I know lhat it has been accepted... hut if not,
I know that it has been rejected. So they ‫ ישבו‬.‫מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורך‬
wrote down the exact hour when he told
them [that the sick man was deliverei^, and ‫וכתבו וכוונו אותה שעה וכשבאו אצל ר״ג א״ל‬
when they came to Eabban Gamaliel, he sma
to them : ‫ ״‬I «‫ ״‬ear that it happened neither ‫העבודה לא חסרתם ולא התרתם אלא כך חית‬
79 ‫עיז יעהב‬ ‫עח‬

before nor after the hour, hut exactly at the ‫מעשה באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים‬
time you were told th at my eon was relieved;
at that moment [the sick} asked ua for a ‫ ושוב מעשה ברבי חנינא כן דוסא‬.‫לשתות‬
drink of water.‫ ״‬On another occasion it
happened th at when R. Chanina b. Dosa
went to R. Jochanan h. Zackai to study the ‫שהלך ללמוד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי‬
Torah the son of R. Jochanan b. Zackai
took sick. The latter then said: “Chanina, ‫וחלה » ו של ריב״ז א״ל חניגא כני בקש עליו‬
my eon, beseech [the Lord] to have mercy on
my eon that he may live.‫ ״‬He placed his head ‫ הניח ראשו כין כרכיו ובקש‬.‫רחמים ויחיה‬
between his ^ e e s and besought [God] to
have mercy on his son. Whereupon he got ‫ אמר רבן יוחנן ב״ז אלמלי‬.‫עליו רחמים וחיה‬
well. Then B. Jochanan b, Zackai said:
*‫׳‬I f b. Zackai had kept his head between his
knees for the whole day, it would have been ‫הטיח ג״ז את ראשו כין ברכיו כל היום כלו‬
of no effect.” “Why,” asked his wife, "is he
greater than you?” “Nay,” replied E. Jocha- ‫ א״ל אשתו וכי חגינא גדול‬.‫לא השגיחו עליו‬
nan, "but he is likened unto a servant before
a king [who can enter the king’s chamber ‫ממךי א״ל לאו אלא הוא דומה כעכד לנוני‬
whenever he wishes] ; while I am as a princa
before the king [who can enter only at eer- J‫המלך ואני דומה כשר לטני המלך‬
tain times or by invitation]
R. Chiya b. Abba said in the name of R.
Jochanan: “A man shall not pray in a house
where there are no windows, for it is said
‫ואמר ר׳ חייא בר אכא אמר רבי יוחנן אל‬
(Dan. 6,10-11.) Where he hctd open windows
in his upper chamber, he kneeled upon his ‫ שנא׳‬.‫יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות‬
knees in the direction of Jerusalem and
prayed three times every day" .‫)דניאל י( וכוין פתיחן ליה כעליתה נגד ירושלם‬
R. Cahana said: “I consider him insolent
who prays in a valley [where people pass .‫אמר רב כהנא חציך עלי מאן דמצלי כבקתא‬
by].” Further said R, Cahana: “I consider
him insolent who mentions his iniquities
[while repenting], for it is said (Ps. 32, 1.)
‫ואמר רב כהנא חציך עלי מאן דמפרש חטאיה‬
Bappy is he •whose transgression is forgiven,
whose sift‫ ׳‬is covered" : ‫שנא׳)חהלים לב( אשרי נשוי פשע כסוי חטאה‬

CHAPTER SIX ‫ ששי‬p•‫כיצד מכרכים©־‬

(Pol. 35a) How shall the Benediction on
fruit be said, etc? Whence do we derive [that ‫י אז( כיצד מכרכין על חפירות וכו׳ סנא‬1‫)י‬
benedictions are to be said before eating] ?
Our Rabbis taught: All its fruit be holy for ‫הגי מילי דת״ר )ייקיא יט( קדש הלולים לה׳‬
praises giving unto the Lord (Lev. 19, 24).
"We infer that a benediction is to be said ‫מלמד שטעזנין כרכה לפניהם ולאחריהם מכאן‬
before and a benediction after [eating].‫^ ״‬
*‘From this, said E. Akiba, “we derive that ‫אטד רבי עקיבא אסור לאדם שיטעום כלום‬
it is prohibited to a man to taste anything be- : ‫קודם שיבדך‬
fore saying a benediction.”
Our Rabbis taught: “I t is prohibited to
enjoy anything of this world without saying ‫תנו רבנן אסור לאדם שיחנה מן העולם‬
a benediction, and he who enjoys [the least
thing] in this world without saying a bene- ‫הזה בלא כרכה וכל הנהנה מן העולם הזה כלא‬
diction defrauds [the Lord]. What shall his
remedy be? Let him go to a learned man,” ‫ ילך‬.‫ מאי תקנתיה ילך אצל ת״ח‬.‫כרכה מעל‬
a) B ilM im (p r a l$ & s ) i1 In ib a p ^ In ra l. H a tte a va I d fo r that two boaedletlasa a re noceseair, one hofore u id
ona iTtpar maa.1.
76 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫עו‬

What can a learned man do for him when he ‫אצל תלמיד חכם טאי עניד ליח הא עבד‬
already has transgressed tiie prohibition?
**But/‫ ׳‬said Baba, ‫ ״‬let him go unto a learned ‫ אלא אמר רבא ילך ;אצל חכם‬.‫לאיסוריה‬
man first; study the laws of benedictions
that he may avoid sacrilege/‫׳‬
R. J uda said in the name of Samuel; **He ‫מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי‬
who enjoys [the least thing] in this world
without having said a benediction is eon- ‫אמר רב יהודה אמר שמואל כל‬ .‫מעילה‬
eidered as if he had enjoyed something of the
things dedicated to Heaven,^ for it is said ‫הנהגה מן העולם הזח בלא כרכה כאלו נהנה‬
(P8. 2d, 1.) Unto the Lord belongeth the
earth and all that fiUeth it/* ‫מקדשי שמים שנאמר }תתלים כי( לה׳ הארץ‬
R. Levi pointed out the following con-
tradiction: *‘I t is written (Ib. ih.) Unto iho
Lord belongeth the earth and all that filleth ‫רבי לוי רמי כתיב לה' הארץ‬ .‫ומלואה‬
it, and it is also written (Ib. 115, 16.) The
Heavens are the Heavens of the Lord; hut ‫ומלואה וכתיב )שם הטי( השמים שמים לה׳‬
the earth hath He given to the children of
man. I t is not difficult to reconcile [these two ‫ לא קשיא נאן קודם‬.‫והארץ נתן לבני אדם‬
verses]. The former refers to the time before
he pronounced the benediction [it still be- ‫ אמר רבי חנינא‬.‫ברכה )ע״ג( כאן לאחר ברכה‬
longs to Heaven], (Ih. b.) and the latter
refers to the time after he pronounced the
benediction [then it belongs to man].‫״‬ ‫א כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה‬£6 ‫בר‬
R. Chanina h. Papa said: ‘*He who enjoys
[anything] in this world without saying a ‫כאלו גוזל להקב״ה וכנסת ישראל שנאמר‬
benediction is considered as if he has robbed
■^e Holy One, praised be H e! and the Con- ‫)טשל» כ( נוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר‬
gregation of Israel, for it is said (Pr. 28, 24.)
IFlioso robbeth his father or his mother and
saith it is no transgression^ he is the compan• ‫ אביו זה הקכ״ה שנאמר‬.‫הוא לאיש משחית‬
ion of a destroyer. H is father, refers to the
Holy One, praised be He! as it is said (Deu. ‫)דברים לב( הלא הוא אביך קנך ואין אמו אלא‬
32, 6.) 7s He not thy father who hath bought
thee; Or his mother, refers to nothing else ‫כנסת ישראל שנאמר )מעלי א( שמע כני מוסר‬
but the Congregation of Israel., as it is said
(Pr. 1, 8.) Hear, my son, the instructions of ‫ מאי חבר הוא‬.‫אביך ואל חמוש חורת אמך‬
your father and cast not aside the teaching of
your mother/* What is meant by H e is a com-
panion of a destroyer? B. Chanina b. Papa ‫ אמר רבי חנינא כר פפא הבר‬.‫לאיש משחית‬
said: ‫ ״‬He is a companion of Jeroboam, the
son of Hebat, who has corrupted Israel in ‫הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל‬
their relation to their Heavenly Father.‫* ״‬
R. Chanina b. Papa pointed out the fol- : ‫לאביהם שבשמים‬
lowing contradiction: “It is written (Hos.
2, 11.) And 1 shall take away my corn in its
time. I t is also written (Deu. 11, 14.) That (‫)זזושע ב‬ ‫רבי חנינא כ״פ רמי כתיב‬ (‫)ע״ב‬
thou mayest gather in thy corn and thy wine
and thy oil. It is not difficult to reconcile ‫ולקחתי דגני בעתו וכתיב )דבי ים י«( ואספת‬
[these two verses]. The latter refers to the
time when Israel is doing the will of God, ‫ לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו‬.‫דגנך‬
and the former refers to the time when Israel
is not doing the will of God.‫״‬
Our Rabbis taught: Thai thou mayest ‫של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו‬
;S1‫־‬e Lev. 22, 10. !See also LSanhedrln Fol. 83b.
II ©ee I 'Kiags 12, 25-32,
77 ‫עין י ע ק ב‬ ‫עז‬

gather in thine corn. (Ib.) Why is this ‫ ת״ר ואספת דגנך וגו׳ מה תלמוד‬.‫של מקום‬
commandment necessary? [Would not the
people do it as a matter of course ?j Because, ‫לומר לפי שנאמר )יהושע א( לא ימוש ספר‬
it is written (Joshua, 1, 8.) This booh of
Torah shall not depart out of thy mouth. ‫התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת״ל‬
One may perhaps say that those words are
meant literally [that a man must never cease ‫ואספת דגנך הנהג בהם מנהג דרך ארץ דברי‬
studying], therefore it is written Thou shall
gather in the season, thy corn, thy wine and ‫ רבי שמעון ב״י אומר אפשר אדם‬.‫רבי ישמעאל‬
thy oil, conduct yourselves in regard to them
as is the custom of the world/^ This is accord-
ing to E. Ishmael; but R. Simon b. Jochai ‫חורש כשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר‬
says; “How is it possible, if a man plows ia
the plowing season, sows in the sowing season, ‫בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה כשעת‬
reaps in the harvest season, threshes in the
threshing season, and winnows when there ‫ אלא כזמן שישראל‬.‫הרוח תורה מה תהא עליה‬
is a wind? What will become of the Torah?
[For there will not remain any time to ‫עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע״י‬
study]. “But said E. Simon b. Jochai,
“when Israel is doing the will of God then ‫ועמדו זרים ורעו‬ (‫)ישעיה סא‬ ‫אחרים שנאמר‬
their work is done through others, as is said
(Is. 61, 5.) And strangers shall stand and ‫צאנכם וכזמן שאין ישראל עושין רצונו של‬
feed your flochs. But when Israel is not per-
forming the will of God, then their work ‫מקום מלאכתן נעשית ע״י עצמן שנאמר ואספת‬
is to he done by themselves, as it is said (Deu.
11, 14.) And thou shalt gather in thy com ‫דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית‬
in season; moreover the work of other people
is done by Israel, as is said (Deu. 28, 48.) .‫ועבדת את אויביך‬ (‫)דכרים כג‬ ‫על ידם שנאמר‬
Thou shalt serve thine‫ ׳‬enemiesT Abaye said;
“Many who conducted themselves according ‫אמר אביי הרכה עשו כרבי ישמעאל ועלתה‬
to the opinion of E, Ishmael succeeded, but
many who conducted themselves according .‫בידם והרבה עשו כרשב״י ולא עלתה בידם‬
to tlie opinion of E.. Simon b. Jochai were not
successful.‫ ״‬Eaba [being the head of an ‫אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו דלא‬
academy] was in the habit of saying to the
disciples: “I beg of you, do not come before ‫תיתו קמאי לא ביומי דניסן ולא ביומי דתשרי‬
me [to the academy] during the days of
Nisan (in Spring) nor during the days of .‫כי היכי דלא תמרדו במזונייכו כולה שתא‬
Tishrei (in Fall), in order that you may not
have any trouble in supporting yourselves ‫אמר רבח בר בר הבא אמר רבי יוחנן משום‬
during the entire year.’‫׳‬
Rahba h. b. Ghana in the name of H. ‫ר׳ יהודה כר אלעאי בא וראה מה בין דורות‬
Jochanan quotes E. Juda b. E la i: “Come and
see the great difference between the former ‫ראשונים לדורות אחרונים דורות ראשונים‬
generations and the later ones; the former
generations made the study of the Torah, ‫שעשו חורתן קבע ומלאכתן עראי זה וזה‬
their regular engagement and their vocation
a temporary profession, and both endured ‫ דורות האחרונים שעשו מלאכתן‬,‫נתקיים בידם‬
^ with them ." But the later generations made
the study of the Torah their temporary en- : ‫קבע ותורתן עראי זה וזה לא נתקיימו בידם‬
gagement and their vocation a regular pro-
i.fession and neither endured with them.”
(Fob 40a) E. Juda said in the name of
Bab: ‫ ״‬A person must not eat before he feeds ‫)י!* מ( אר״י אמר רב אסור לאדם שיאכל‬
his cattle, a& it is written {Ih. 11, 15.) And
/ \oin grass in thy field for thy cattls. (‫יא‬ ‫)דברים‬ ‫קודם שיחן מאכל לבהמתו שנא׳‬
78 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫עח‬

and it continues And ikou shalt eat ci/nd he ‫ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת‬
satisfied/’
Eaba the son of Samuel said in the : ‫ושבעת‬
name of H. Chiya: “After every meal eat
salt, and after every drink, drink water, and ‫אמר רבא כר שמואל משמיה דרבי חייא‬
then willst thou not he hurt.‫ ״‬We are also
taught that “After every meal eat salt, and ‫אחר כל אכילתך אכול מלח ואחר בל שתייתך‬
after every drink, drink water, and then willst
thou not be h u r t‫ ״‬Another [Baraitha] ‫ תניא נמי הכי אחר‬.‫שחה מים ואי אתה ניזוק‬
teaches: “If he ate every kind of food but
salt, if he drank every kind of drink but ‫כל אכילתן אכול מלח ואחר כל שתייתן שתה‬
water, in the day he would worry because
of an ill odor from his month and at night ‫אכל כל‬ ‫ תניא אידך‬,‫מים ואי אתה ניזוק‬
he would worry because of croup.‫״‬
Our Rabbis taught: “He who [drinks so ‫מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקין ולא שתה‬
much water as to] cause his food to swim,
‫־‬will never be disposed to stomach disease.‫״‬ ‫מים ביום ידאג מריח הפה וכלילה מפני‬
How much shall one drink? R. Ghisda said:
“A Icitow^ for each loaf of bread.‫״‬ ‫ תנו רבנן המקפה אכילתו כמים אינו‬.‫אסכרה‬
E,. Mali in the name of E. Jochanan said:
“He who is accustomed to eat lentils once in ‫ אמר רב חסדא‬.‫ וכמה‬.‫בא לידי חולי מעיים‬
thirty days will keep away sickness, but they
are not to be eaten every day, because they ‫ אמר רב מרי אמר רבי יוחנן‬.‫קיתון לפת‬
cause a bad odor.‫ ״‬Further said R. Mari
in the name of R. Joehanan: “Mustard eaten ‫הרגיל בעדשים אחד לל׳ יום מונע אסכרה‬
once in thirty days drives out sickness but if
eaten every day li is apt to affect the heart.’^ ‫מביתו אכל כל יומא לא מ״ט משום דקשה‬
B. Chiya, the son of R. Ashi, said in the
name of Rah: “He who is used to small fisfi ‫ אמר רבי חייא בר אשי אמר‬.‫לחולשא דליבא‬
will never be disposed to stomach sickness;
moreover small fish cause the strengthening ‫רב הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי‬
of the whole body of a man.‫ ״‬E. Chamba b.
Chanina said: *'^He who is used to black ‫מעיים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין‬
cumin will not be disposed to heart trouble.‫״‬
The following objection was raised; Rabban ‫ אמר רבי חמא‬.‫ומרכין ומכרין גופו של אדם‬
Simon b. Gamaliel said: “Black cumin is
one sixtieth of a deadly drug, and he who .‫בר חנינא הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב‬
sleeps at the easterly side of his threshing
floor, his blood is upon his head.” ®This is not ‫טיתיבי רשב״ג אומר קצה אחד מם' סמני מות‬
difficult to explain. Eabhan Simon b. Gama-
liel refers to smelling it, but eating it is in- ‫הוא והישן במזרח נרנו דמו בראשו לא קשיא‬
deed healthful.
(FoL 43b) One more thing said B. Zutra : ‫הא בריחו הא בטעמו‬
b. Tubia in the name of Rah; others say R.
Chanan b. Bizna said it in the name of R. ‫)דף מג ל׳ב( וא״ר זוטרא בר טוביה אמר רב‬
Simon; still others say R. Joehanan said it in
the name of R- Simon b. Joebai: “I t is better
for a man to be thrown into a fiery furnace ‫ואמרי לה אמר רב חנן בר ביזנא א״ר שמעון‬
than be the means of bringing another to
shame in public. We infer this from Ta- ‫חסידא ואמרי לה א״ר יוחנן משום רשב״י‬
mar, as is written (Gen. 38, 25.) She sent
to her father-in-law saying, ‘By the man ‫נוח לו לאדם שיפיל‬ (‫ול׳ש מחרש״א‬ ‫)סוטח‬
who owns these, am I with child, and she
said, ‘Acknowledge, I pray thee, the owner- ‫עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו‬
A‫ ו‬LiadT©, dra’W'ing ‫־‬wiM Ollft Off ^9 mixing Iruto t\x»-
ft) Atk *apreseion wliicti l i 1^ wm taU i.
79 ‫עיז יעקב‬
ship of these, the signet, the scarfs and the
staff. And Juda acknowledged it and said,
*She has heen more righieotis than 1/ "
[Tamar thus preferred to be burnt rather
than to disclose Juda's n^me for fear of
bringing public shame upon him.]
Our Babbis taught: “Six things are a
disgrace to a learned m an: He shall not go
out perfumed; he shall not wear patched
shoes; he shall not walk alone at night; he
ahall not talk with a woman on the street;
he shall not sit at the table with ignorant
men; he shall not enter the synagogue late.”
Some add to this, “He shall not take long
steps when walking, and he shall not walk
wi& a proud unbending g a it/’ H e s h a l l
n o t g o o u t p e r f u m e d . E, Abba»
the son of R. Chiya b. Abba, in the name of
R. Jochanan said: “This refers to places
where immorality prevails.” R. Shesheth
said it refers only to his clothes, but not to
his body, as it is healthful. Regarding the hair
[as to perfume], R. Papa says it is in the
same class as clothes; others contend it is
part of the body. H e s h a l l n o t w e a r
p a t c h e d shoes. This will support
the opinion of R. Chiya b. Abba who said
that it is a disgrace for a scholar to go out
with patched shoes. Is it really so ? Behold!
E. Chiya b. Abba himself used to go out with
patched shoes. Mar Zutra the son of E.
hTachman said: “This is prohibited only when
there is a patch upon a patch, then only on
the leather, not on the sole, and only during
the summer and in the street; but, during
the winter or in the house it does not matter.
He shall not walk alone at night. Because
of suspicion. He shall not talk with a
woman on the street. R. Chisda said:
“ This refers even to his own wife.” We have
also a Baraitha to the same effect: “Even to
his own wife, to his own daughter or to his
own sister; for not every one is acquainted
with his family.” He shall not enter the syn-
agogue late; for he may be called lazy; He
shall not sit at the table with ignorant
men, for he may adopt their bad man-
ners. H e s h a l l n o t w a l k f a s t ,
because the master said: “Big steps take away
one five hundredth of the light of a man’s
eye,” [and if his eyes suffer] what shall be
the remedy? Let him drink the cup of
Habdala,® and he ‫־‬will become well. H e
shall not walk with proud,
‫־‬u n b e n d i u g g a i t ‫ ״‬because the master
«‫נ‬ The prayer TrWot Is recited ait the expiration of the S'ahba.'tJi or fesiUval over a cup of
‫עט‬
‫ברבים מנ״ל מתמר שנא׳ )בראשית ^ח( היא‬
‫מוצאת והיא שלחח אל חמיה לאמר לאיש אשר‬
‫אלת לו אנכי הרח׳ ותאמר הכר נא למי החתמת‬
‫ ויכר יהודה ויאמר‬.‫והפתילים והמטח האלה‬
.‫צדקה ממני‬
‫ אל‬.‫חנו רבנן ששה דברים גנאי לו לת״ח‬
‫יצא כשהוא מבושם לשוק ואל יצא במנעלים‬
‫המטולאים ואל יצא יחידי בלילה ואל ימפר אם‬
‫אשה בשוק ואל יכנס באחרונה לבית המדרש‬
‫ואל יםב בחבורה של עמי הארץ׳ וי״א אןן אל‬
.‫יפסיע פסיעה גסה ואל יהלך כקומה זקופה‬
‫אל יצא כשהוא מבושם לשוק א״ר אבא בריח‬
‫דרכי חייא בר אובא אמר רבי יוחנן במקום‬
‫ א״ר ששת לא‬.‫שחשודים על משכב זכור‬
.‫אמרן אלא בבגדו אכל בגופו זיעה מעכרא ליה‬
‫א״ר פפא ושערו כבנדו דמי ואמרי ליה‬
‫ אל יצא במנעלים המטולאים‬.‫כגופו דמי‬
‫מסייע ליה לר' חייא בר אבא דאמר ר׳ חייא‬
‫בר אבא גנאי הוא לת״ח שיצא במנעלים‬
.‫ איני והא רבי חייא בר אבא נפיק‬,‫המטולאים‬
‫אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן בטלאי על‬
‫ ולאו אמרן אלא בפנתא אבל‬.‫גבי טלאי‬
‫ ובפנתא לא אמרן אלא‬,‫בגילדא לית לן כה‬
‫ ולא אמרן‬,‫כאורחא אבל בביתא לית לן בה‬
‫אלא כימות החמה אבל בימות הגשמים לית‬
.‫לן בהי ואל יצא יחידי בלילה משום השדא‬
‫ולא אמרן אלא דלא קבע ליה עדנא אבל קבע‬
‫ ואל‬.‫ליה עדנא מידע ידיע לעדניה קאזיל‬
‫יספר עם אשה בשיק א״ר חםדא אפי׳ היא‬
'‫ תני נמי הכי אפילו היא אשתו ואפי‬.‫אשתו‬
‫היא בתו ואפי' היא אחותו לפי שאין הכל‬
‫ ואל יכנס באחרונה‬.‫בקיאים בקרובותיו‬
‫ ואל יסב‬.‫לכה״ט משום דקרי ליה פושע‬
‫בחבורה של עמי הארץ דאתי לאמשוכי‬
‫ ואל יפסיע פסיעה גסה דאמר מר‬.‫בתרייהו‬
‫פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור‬
‫ ומאי תקנתיה להדר ליח‬.‫עיניו של אדם‬
,‫בקידושא דבי שמשי* ואל יהלך בקומה זקופה‬
‫דאמר מר כל ההולך בקומה זקופה אפי' אדבע‬
80 ‫ב ר כ ו ת‬

said, "He who walks even four cubits with !‫אמות כאילו דוחק רגלי השכינה דכתיב )ושעוד‬
a proua^ unbending gait is considered to hare
spurned [with his haughty head] the feet : ‫ו( מלא בל הארץ כבודו‬
of the Shechinahj’’ for it is written (Is,
6, 3.) The whole earth is full of His glory/* ‫כי אתא רב דימי אמר עיר אחת‬ (‫)דף»ד‬
(Fol. 44a) When E. Dimi came he told
a story of a town belonging to King Janai, ‫היה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו טוציאין‬
situated upon the royal mound. From that
city there went forth every week six hun- ‫ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים‬
dred thousand cans filled with fish, for
the laborers who were busy collecting the ‫ כי אתא רבץ אמר אילן אחד היה‬.‫מע״ש לע״ש‬
trees there. When Eabin came he said: ‫לו לינאי המלך כהר המלך שהיו מורידין ממנו‬
^‘King Janai has one single tree on the royal
mound whence once a month they collected ‫ כי אתא‬.‫מ' סאה גוזלות מג' כריכות כחדש‬
forty seahs ® of young pigeons of three dif-
ferent breeds,” ‫רבי יצחק אמר עיר אחת היתה בארץ ישראל‬
When E. Isaac came he told of a town
named dufuith in Palestine where there were ‫וגופנית שמה שהיו בה שמונים זוגות אחים‬
eighty couples of brother priests who married
eighty couples of sister priestesses and when ‫כהנים נשואין לשמונים זוגות אחיות כהנות‬
the Eabbis searched in that neighborhood
between Sura and Kehardea, they were not ‫ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחר‬
able to find husbands for the daughters of
E. Chisda. These daughters were finally ‫בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבין לרמי בר‬
compelled to marry Eami and IJkba the song
of Chama although they were not priests. ® ‫המא ולמר עוקכא בר חטא ואע״ג דאינהו הוו‬
(Ib. b) E. Janai in the name of Eab
said: "The egg is better than anything that : ‫כהנתא אינהו לא הוו כהנים‬
equals the size of an egg.” When Eabin came
he said; "A soft-boiled egg is better than six ‫אמר ר' ינאי אמר רב כל שהוא כביצה‬
ounces of fine flour.” When H. Dimi came, ‫ כי אתא רבין אמר טבא‬,‫ביצה טובה ממנה‬
he said: "A soft-fried egg is better han six
ounces of flour, a hard fried one [is better] ‫ כי‬.‫ביעתא מגולגלתא משיתא קייסי מולתא‬
than four ounces [of flour], a soft, or hard
boiled one, if it is as big as an egg, the latter ‫אתא רב דימי אמר טבא ביעתא מגולגלתא‬
is better, but not so with meat.”
‫ כל שהוא‬.‫משיתא מטויתא מד' מבושלתא‬
Our Eabbis taught: "A milt is good
for the teeth but not for the stomach■ vetch .‫כביצה ביצה טובת הימנו לכר מבשרא‬
is bad for the teeth but is good for the stem-
ach: all raw vegetables make the face green, ‫תנו רבנן טחול יפה לשיניס וקשה לבני‬
and all unripe things affect m en; every living
thing, if eaten alive, strengthens life; every ,‫טעים׳ כרישין קשין לשינים ויפין לבני מעים‬
part which is near the [source of] life (as
near the throat) also strengthens life; cab-
‫כל ירק חי מוריק וכל קטן מקטין וכל נפש‬
bage is a nourishing food, beetroot is good ‫משיב את הנפש׳ כרוב למזון ותרדין לרפואה׳‬
for medicinal use. Woe xmto the house where
fum ip enters 1” :‫אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו‬

CH A PTER SEVEN. ‫שלשה שאכלו פרק שביעי‬

(Fol. 45a) When three men [over ‫)דף מה( שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן‬
thirteen years of age] dine together
[on food which requires previous thereto the (‫ אמר רב אפי דאמר קרא )תהדים לד‬.‫וכו' טנה״מ‬
7 ) W0 describe God metaphorically from oce of Hie creations.
TlL™^o^ies mentioned here are hyperhollcsal descriptions. See l&troduation.
81 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ MB

washing of the hands], they are bound to ‫ ר בי א ב הו‬.‫ ל ה׳ א תי ונ רו מ מ ה ש מו י חדיו‬.‫נ ד לו‬

say the after-meal grace in Mezuman (in
company), etc. .‫אמר מ ה כ א )דברים לג( כי שם ה׳ אקרא חכו‬
(Gemara) whence do we infer this?
E. Assi said: ‫ ״‬Scripture says (Ps. 34, 4.) ‫א מ ר ר בי חנין כ ר ר ב א מנין‬ .‫ליאלהינו‬ ‫גודל‬
Oh, you magnify the Lord with me, and let us
exalt H is name together.” ^ R. Ahuhu said: ,‫לעונח א מן שלא יג בי ה קולו יו ת ר מן המברך‬
"We infer from tins', (Deu. 33, 3.) When I
will proclaim the name of the Lord, ascribe ye ‫שנ א מ ר )תחלים לד( גדלו לה׳ א תי ונ רו מ מ ה ש טו‬
greatness to our God,” E. Chanan b. Abba
said: ^■^Whence do we infer that a man shall
not answer Amen louder than the one that ‫ אר״ ש בן פזי מנין ש אין ה מ ת רג ם ר שאי‬.‫י חדו‬
says the benedictions ? I t is said (P5. 34, 4.)
Oh, magnify the Lord with me, and let u9 ‫ל הג בי ה קולו יו ת ר מן ה קו ר א שנ א מ ר )^ומות‬
exalt H is name together”
E. Simon b, Pazi said: “Whence do we in- ‫יט( מ ש ה ידבר ו ה אל הי ם י ענגו כקול ש אין‬
fer that the Methurgeman (Interpreter) shall
not raise his voice louder than the reader? ‫ת ל מו ד לומר בקול מ ה ת״ל בקול בקולו של‬
I t is said (Ex. 19, 19.) Moses spohe and God
answered him with a loud voice; it was not ‫ תנ ״ ה אין ה מ ת רג ם ר א שי ל הג בי ה קולו‬.‫מ ש ה‬
necessary to say with a loud voice, and what
is intimated hy saying a loud voice? Ju st as
lond as the voice of Moses.’‫ ״‬We have also a ‫יו ת ר מן ה קו ר א ואם א״ א ל מ ת רג ם ל הג בי ה‬
Baraitha to the same effect: "The Methurge-
man shall not raise his voice louder than the :‫קולו כנג ד הקור א י מ ע ך ה קו ר א קולו וי ק ר א‬
reader. If the Methurgeman cannot raise hia
voice equal to that of the reader, then the ‫)דף מז ע׳׳ב( תני א איז הו עם הארץ כל ש אינו‬
reader should lower his voice [in order that
the Methurgeman should be heard].”
‫או כל חוליו ב ט ה ר ה דב רי ר״ ם ו ה כ מי ס או מ רי ם‬
(Fol. 47b) We are taught: Who is [to
be considered] an Am~Ha’aretzf^ “He who
does not observe the law of levitical clean‫״־‬ ‫כל ש אינו מ ע ש ר פי רו תיו כ ר אוי ו חני כו ת אי‬
hne^ in his food,” so says E. Meier. Achei-
rim say: “He who does not tithe his fruit in ‫ע שו רי מע ש רי כ ד חזי ד ב מ אי ד כ תי ב ב או ריי ת א‬
accordance with the law” ; The Samaritans
practice the latter correctly; for it is a Bibli- ‫מז הר ז הי רי ד א ט ר מר כל מ צו ה ש ה חזי קו ב ה‬
cal law; and the master said, "Whatever com■‫״‬
maud the Samaritans have undertaken to ob* : ‫כו תיי ם ה רכ ה מדקדקי ם ב ה יו ת ר מי שראל‬
serve, they fulfill it more accurately than the
Israelites.”
Our Eabbis taught: “Who is [to he con- ‫ת״ ר איז הו עם הארץ כל ש אינו קורא ק״ ש‬
sidered] a common man? He who does not
read the Sh^m'a, (Hear 0 Israel, etc.), both ‫ ר בי י הו ש ע‬.‫ש ח רי ת ו ע ר כי ת דב רי ר בי אליעזר‬
morning and evening,” so says E. Eliezer.
E. Joshua says: "He who does not put on
Tephilin (phylacteries).” Ben Azai says: ‫בן עז אי או מ ר‬ .‫או מ ר כל ש אין מני ח ת פילין‬
"H e who does not wear Tzitzis (fringes).”
S. Hathan says: "H e who has no Mezuzah ‫רבי נ תן או מ ר כל‬ .‫כל ש אין לו צי צי ת ב בגדו‬
on his door post.” R. Jonathan h. Joseph
says: "H e who has children and does not
‫רבי יונ תן בן יום!ז‬ .‫ש אין לו מזוז ה על פ ת חו‬
bring them up in the study of the Torah.”
Acheirim say: "Even if one has studied the
Bible and the Mishnah, but has failed to be .‫או מ ר כל מי שי ש לו בני ם ו אינו מגדלן לת״ל‬
1> Gcidlu (.rmen&ty), ia plu^ral. T0£6tl1e<r wlUi 0M who iba itheocu they ibred.
1} A cmanoa majx
 82 ‫ב ר כו ת‬ ‫פב‬

in attendance upon scholars (as a disciple), ‫אחרים אומרים אפילו קרא ו שנה ולא שכדפז‬
he also is considered an Am Ha’aretz."
Further said K. Joshua b. Levi; man .‫תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ‬
shall always come to the synagogue early so
that he may have an opportunity to be
counted among the first ten,® Thous a hun- ‫וא מד ריב״ל לעולם ישכים אדם לבחכ״ג‬
dred men come after the first ten, the first
ten will be rewarded for all of the others.‫״‬ ‫נ די שיזכ ה וי מנ ה עם ע שרה הרא שונים שאפילו‬
How can you imagine that the first ten
■obtain the reward of all? But say rather ‫ שכר כולם‬.‫מ א ה באי ם אחריו קבל שכר כולם‬
that the reward of every one of the first ten
will eqnal the reward of all the others : ‫ס ״ ה אלא יאימא נו תני ם לו שכר כנג ד כולם‬
together.
(Fol. 48a) B. Nachman said: "A child
who understands to whom the benediction is ‫)ח* ©ח( אמר רבי נח מן קטן היודע למי‬
offered is persona grata, to be counted among
the three who appeal to the partakers of a ‫ א ביי ורבא הו ה י ת בי‬.‫מברכין מז מני ם עליו‬
meal to say grace after the meal (Mezu-
man) Abaye and Rabba, when small, were ‫ק מי ה דרבה אמר לחו רכה למי מברכין׳ אמרו‬
sitting before Rabba. ‫ ״‬To whom do you
pray ?” Rabba asked them. ‫ ״‬To God,‫ ״‬both ‫ ורח מנא היכ א יתיב< רבא אחוי‬.‫ליה לרחמנא‬
answered.‫^*^ ״‬But where is God?‫ ״‬he asked
them. Raha lifted up his hand and pointed .‫ל שמי טללא אכיי נפק לברא א חוי כלפי שמיא‬
towards the ceiling, and Abaye went ontside
and pointed towards Heaven. ‫״‬Both of ‫אמר להו רבה תרווייכו רבנן הויתו• היינו‬
you,‫ ״‬remarked Rabba, ‫״‬will become Rabbis.
I t is as the people say: *When the pumpkin .‫ד א מ רי אינ שי בוצין בוצין מ ק ט פי ה ידיע‬
is still small, you can tell from its blo^oms
how it will turn out.‫״ ״‬
King Janai and his queen were eating ‫ינאי מלכא ומלכ ת א כריכו ריפ ת א ב הדי‬
together, and since Janai had killed all the
Rabbis, they had no learned person to recite ‫הדדי ומדקמל להו לרבנן לא הוה ליה איני ש‬
for them the after-meal grace when they had
finished their meal. ‘TVho can give us a man, ‫א מ ר לה לדבי תהו מאן יהב לן‬ .‫לברוכי להו‬
to recite for us the after-meal grace?‫ ״‬the
!r in g asked of his wife. Whereupon she replied, ‫גברא דמברך לן א מרה ליה אי ש ת ב ע לי ד אי‬
‫ ״‬Swear to me, that if I bring thee a man,
thou wilt not harm him.‫ ״‬He swore to her, ‫מיי תינ א לך גברא דלא מ צ ע ר ת ליה א ש ת ב ע‬
and she brought him Simon b. Shetach, her
brother. The king gave him a seat between ‫ איי תי תי ה לשמעון בן ש ט ח אחוה או ת בי ה‬.‫לה‬
himself and his queen, saying: **Behold, how
much I honor you.‫ ״‬Whereupon B. Simon ‫בין דידיה לדידה אמר ליה חזי כמה יקרא‬
b, Shetach replied: ‘*Not thou, but the Torah
honors me; as it is written (Pr. 4, 8.) Exo^t ‫עבידנ א לך אמר ליה לאו א ת קא מוקרי ת לי‬
her and she shall promote thee; she will
bring thee to honor, when thou emhraceih (‫טלי ד‬1‫אלא או ריי ת א הי א דמוקרה לי דכ תי ב )ב‬
her." King Janai then said unto the queen:
“See how they (the Pharisees) do not recog- ‫סלםלה ו תרוממך תכבדך כי ת ח ב קנ ה אמר לה‬
nize (royal) authority.‫ ״‬Finally he gave R.
Simon a cup [of wine] with which to recite ‫קא חזי ת דלא מקבלי מרו ת י ה בי ליה כסא‬
the grace. So R. Simon b. Shetach said:
‫ ״‬How can I say the grace? Shall I say, ‫לברוכי אמר חיכי אבריך ברוך שאכל ינ אי‬
*Blessed is He, because Janai and his asso-
dates have eaten of His (food) ?‫ ״ י‬There- ‫ש חיי ה לההוא כסא יהבו ליה‬ .‫וחביריו משלו‬
» m&R hare Itbe spedial function of helug €1ble to acud (Kieduidlhj^ dup4«r ^
^«dA1sib.U1£« Chat SQnc killj«d edl the
83 ‫יעקב‬ ‫עי־ז‬ ‫&ג‬

upon he drank the contents of the cup; ‫ א ס ר ר כי א ב א כ רי ה ד ר כי‬.‫כסא א ח רי תי וכריך‬

whereupon they gave hira another one^ with
which he said the grace. E. Abba, the son of ‫חיי א כ ר א ב א א מ ר רכי יו חנן ש מעון כן ש ט ה‬
B. Chiya, said in the name of B. Jochanan,
that Simon b. Shetach [who said the after- ‫ד ע ב ד לג ר מי ה הו א ד ע כ ד ד ה כי א מ ר ר כי חיי א‬
meal grace on a cup of w^ine] did so accord-
ing to his own opinion only; for thus has E- ‫ב ר א כ א א מ ר ר בי יו חנן לעולם אינו מו צי א א ת‬
CMya b. Abba said in the name of E- Jocha-
nan: ‫ ״‬ITever can a man recite the after-meal : ‫ שי א כ ל כזי ת דגן‬,‫ה ר בי ם ידי חו ב תן עד‬
grace for others unless he eats a piece of corn*
bread at least as large as an olive,‫״‬
(Ib. b) E. KTachman said: ‫ ״‬Moses or-
‫נל׳ב( א מ ר ר״ג מ ש ה ת קן להם לי שראל‬
dained Birchath Sazan (the grace of the
food), ‫ ״‬at the time when the Manna had
descended for Israel. Joshua ordained Bir- ‫ב ר כ ת הזן כ ש ע ה שי רד להם ה מן י הו ש ע ת קן‬
chath Ha'aretz (the grace of the land), upon
‫להם ב ר כ ת הארץ כיון שנכנ סו לארץ דוד‬
entering Palestine. David and Solomon both
ordained the grace of Bonei JerusoHem (Build
0 Jerusalem ); Save mercy upon Israel, Thy ‫ו של מ ה ת קנו כונ ה ירו שלי ם דו ד תי קן על‬
people; on JerusaXem, Thy city; on %ion, the
residence of Thy glory, and of the great and ‫י שראל עמך ועל ירו שלי ם עירך ו של ט ה ת קן‬
holy house of David, Thy anointed, was or-
dained by David; and On the great and holy ‫ו ה מ טי ב‬ ‫ה טו ב‬ .‫והקדו ש‬ ‫הגדול‬ ‫ה כי ת‬ ‫על‬
house which is called hy Thy name, was or-
dained by Solomon, The grace of Satob Ve- ‫בי בנ ה ת קנו ה כנג ד ה רוגי בי ת ר ד א מ ר רב‬
hameiUb (who hath done good and caused
goodness), was ordained by the people of ‫מ תנ א או תו היו ם שני חנו ה רוגי כי ת ר לקבורה‬
Jabne, in memory of those killed in B ether,
for E. Mathna said: ‫ ״‬The very day on which ‫תי קנו בי בנ ה ה טו ב ו ה מ טי ב ה טו ב של א ה ס רי חו‬
those tilled in Bother were permitted to be
buried, the grace of Hatoh VehamdUh was : ‫ו ה מ טי ב שני תנו ל קבו ר ה‬
ordained in Jabne; Saioh (who hath done
good), for those who were tilled caused no
stench; Vehameitib (who caused goodness), ‫ת ״ ר מנין ל ב רכ ת ה מזון מן ה תו ר ה שנ א מ ר‬
that they were permitted to be buried.”
Our Habbis taught: ‫ ״‬Whence do we learn ‫ אין לי אלא‬.‫)דברים ח( ו א כ ל ת ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת‬
that the after-meal grace is a Biblical law?
Is is written (Deu. 8, 10.) When thou hast ‫ל פניו מנין ת״ל א שר נ תן לך» מ שנ תן‬ ,‫לאחריו‬
eaten and art satisfied, then shalt thou bless
the Lord, thy God. Whence do we learn that •‫לד‬
we must say a grace before we eat? I t is
written (Ib. ib,) Which he has given thee,
i, e., as soon as he gives you, must you say ‫ר״ם או מ ר מנין שכ ש ם ש מברך על ה טו ב ה‬
the grace.”
E. Meier said: '*Whence do we derive th at ‫כ ך מ בר ך על ה ר ע ה ת״ל )דברים ח( א ש ר נ תן‬
as a man blesses Grod for good tidings, so
shall he bless God for evil ti^ n g s ? I t is writ- ‫לך ה' אלהי ך דיינ ך בכל דין שדנ ך בין מ ד ת‬
ten (Deu. 8, 11.) Which he hcdh given thee,
the Lord, thay God, i. e., He is your Judge :‫טו ב ה ובין מ ד ת פו ר עניו ת‬
whatever the sentence He decrees upon thee,
whther it be a good or an evil dispensation.”
(Fol. 51a) E. Jochanan said: ‫ ״‬He who ‫ נא( א מ ר ר בי יו חנן בל ה מ ב ר ך על בום‬v )
is careful to recite a grace on a full cup
of wine, wiE be given boimdless inheritance; ‫מל א נו תנין לו נ חלה בלא מצרי ם שנ א מ ר )דברים‬
*) Th* *ftflr-OMwl grtaOft cooirfsts d four bleaelagu, the ®rat o®*® food, tfca 01 !.e o o B c ^ tw
P&lostiDOt tfcheo comes a prayer begiamlne B a v c m e r c y , After itfhia 19 the third one Smld J e r u s a le m , ard .Jie
0®i0 is TTJto d o n e goo d a n d c au sed
84 ‫ב רכו ת‬ ­‫ש‬

as it is said (Dea, 33, 33.) A nd full with the •‫ ר׳ יוסי‬.‫לג( ו מ ל א ב ר כ ת ה׳ ים ודרום יר שה‬
blessing of the Lord take thou possession of
the West and the South/’ K. Jose, the son
of B. Chanina, said: reward will be to ‫ב ר בי חנינ א א מר זוכ ה זנו ח ל שגי עול מי ם‬
inherit both worlds, this world and the world
to eome.'* :‫העולם הז ה והעולם ה ב א‬

CHAPTER NINE ‫הרואה פרק תשיעי‬

{54 .01‫יע‬a) Our Eabbis tanght: ‫ ״‬He who ‫)ד!״ נד( ת״ ר ה רו א ה מ ע ב רו ת הי ם ו מ ע ב דו ת‬
sees the passages where Israel crossed the
sea/ the Jordan,® the passage of the brook ‫ א בני א לג בי ש‬.‫ מ ע ב רו ת נחלי ארנון‬,‫הי רדן‬
of A r n o n, ® the stones of the de-
elivity of Beth Charan, * the stone which Og ‫ב מו ר ד בי ת חורןן״ ו א בן שבק ש לזרוק עוג מלך‬
attempted to throw upon Israel, the stone ‫ ו א בן שי ש ב עליה מ שה ב ש ע ה‬,‫הב שן על ישראל‬
upon which Moses was sitting when Joshua
fought Anialek, ® LoBs wife ‫־‬who became a ,‫ש ע ש ה י הו ש ע מל ח מ ה בע מלק ו א ש תו של לוט‬
pillar of salt, ®and the walls of Jerieho which
sank in their foundations,‫ יי‬should give praise ‫ו חו מ ת י רי חו שנ בל ע ה ב מ קו מ ה על כולן צריך‬
and thanksgiving to God*" (Ib. b) The stone
which Og, King of Bashan, tried to throw .‫שי תן הו ד א ה ו ש ב ח לפני המקום‬
upon Israel is delivered by tradition as fol-
lows; ‫ ״‬The camp of Israel [I see],” said he, ‫)ע״ב( א בן שבי ק ש עוג מלך ה ב שן לזרוק על‬
‫״‬extends three miles. I shall therefore go
and nproot a mountain three miles in ex- ‫א מ ר מ חנ ה י שראל‬ .‫י שראל ג מ ר א ג מי רי לה‬
tent and throw it upon them and kill them.”
He went and uprooted a mountain three ‫כ מ ה הוי ת ל ת א פ ר סי איזיל ו איע ק ר מו ר א ב ר‬
miles in extent, and raised it above his head.
But the Holy One, praised be He! sent a ‫ת ל ת א פ ר סי ו א ש די עליי הו ו אי ק ט לינ הו אזל‬
host of ants to the mountain and they bored
a hole in it causing it to fall over his head ‫עקר מו ר א ב ר ג׳ פ ר סי ו או ח כי ה א רי שי ה איי תי‬
and rest on his shouldrers. He tried to throw
it oft, but his teeth protruding one into the ‫לי ה‬ ‫ונ תי ת‬ ‫ונ ק בו ה‬ ‫קו מ צי‬ ‫עליה‬ ‫ה ק ב״ ה‬
other, had riveted it upon him and he was
not able to throw it off. Thns is nnderstood ‫א צו א רי ה ב ע א ל מ שלפי ה מ שכו ה שיני ה לתאי‬
the passage (Ps. 3, 8.) Thou hast broken the ‫גי ס א ול ה אי גי ס א ולא מ צי ל מי שלפה ו היינו‬
teeth of the wicked; and as E. Simon ben
Lakish explained it, for E. Simon b. Lakish ‫ד ב תי ב )חחלים ג( שני ר שעים ש ב ר ת וכדר שב״ל‬
said: ‫ ״‬Do not read it Shibarta (Thou hast
broken) but read it Shirhabia (that became ‫ד א ט ר רב ש מ עון בן לקיש אל ה ק רי ש ב ר ת‬
ramified), i. e.. Thou hast caused to branch
out.” What was Moses’ height ? Ten .‫ מ ש ח כ מ ה הו אי ע שר א מין‬.‫אל א ש ר ב ב ת‬
cnhits; ® he seized an axe ten cubits long,
sprang up ten cubits, and strnck Og’s ankle ‫שקל נ רג א כ ת עשר א מין ו שוור ע שר א מין‬
a mighty blow which killed him.
.‫ו מ חיי ה ב ק ר סולי ה ו ק טלי ה‬
E. Juda in the name of Eah said:
‫ ״‬Four classes of people are in duty boxmd to
return thanks to God. Those who have re- ‫א מ ר רב י הו ד ה א מ ר רב א ר ב ע ה צ רי כין‬
turned from a voyage at sea; those who have
traveled in the desert; those who have re- ‫י לו די הי ם והולכי מ ד ב רו ת‬ .‫ל הו דו ת ו אלו הן‬
Ex. 14, 21-30.
jtosH. S. 10-17.
21, 12-lS*
Joan. 10, 10-11.
» » . 17. 12.
«) 20^ The Wialla of Jorloho crumhlefl under. Ite falltng •was dlffwenit fpoci *H other wftDe.
T) Becihionstth 4^m where It 18 d‫׳‬eriyed that tb‫ *־‬feeligjbt of was ten cubits-
6)
 Sb ‫י ע ^ ב‬ p y

covered from a serious illness, and those who ‫ כ בי ת‬6?‫ו מי ש הי ה חו ל ה ונ ת ר פ א ו מי ש הי ה חבו‬

are liberated from prison.” Whence do we
learn this concerning those that have returned ‫ יו רדי הי ם מגלן ד ב תי ב )חתלים‬.‫ה א סו רי ם וי צ א‬
from a voyage at sea? I t is written (P8,
107, 2331‫־‬.) They who go down to the sea in ‫( יורדי הי ם ב אניו ת וגו׳ ה מ ה ראו טע שי‬tp
ships, etc. These have seen the wonders of the
Lord, For he spoke, and he raised the stormy ‫ה׳ וגו׳ וי א ס ר וי ע ט ד רוח ס ע ר ה וגו' יעלו ש מי ם‬
wind. They would mount up to heaven, they
would go down to the depths. They would ‫ירדו ת הו מו ת וגו' י חוגו וינו עו וגו׳ ויצעקו אל‬
reel to and fro, etc. A nd they were rejoiced
because they were silent. They shall therefore ‫וי ש מ חו‬ .‫ה' ב צ ד להם ו מ מ צו קו תי ה ם יוצי א ם‬
give thanks unto the Lord, Whence do we in-
fer this concerning those who have traveled ‫הו לני‬ .‫כי י ש תו קו וגו׳ יודו ל ה׳ ח סדו וגו׳‬
in the deserts? It is written (Ib. ib. 4 8 ‫־‬.)
They wandered about in the wilderness, kun- ‫מ ד ב רו ת מגלן דכתייב )שם( ת עו ב מ ד ב ר וגו׳‬
gry and thirsty. Then they cried unto the
Lord, and he led them forth upon the right ‫רעבי ם ג ם צ מ עי ם וגו׳ ויצ ע קו אל ה' וגו׳‬
road. Therefore they shall give thanks unto
the Lord. Whence do we infer this concerning / ‫ויד ריכ ם בדרך י ש ר ה וגו׳ יודו ל ה' ח סדו ו ג ו‬
those who have recovered from a serious iJl-
ness? I t is written (Ib. ib. 17-2.) Fools, be• ‫מי ש הי ה חולה ונ ת ר פ א מגלן ד כ תי ב אוילים‬
cause of their transgression. All manner of
food their soul dbhorreth. B ut when they ‫מדרך פ שע ם וגו' כל אכל ת ת ע ב נפ ש ם וגו׳‬
cry unto ike Lord, He sendeih his word and
healefh them. They therefore shall give
‫ויצע קו אל ה' וגו׳ י של ח דב רו וירפ א ם וגו׳ יודו‬
thanks unto the Lord. Whence do we know
this concerning those who have been liberated
from prison? I t is written (Ib. ib. 10-20.) ‫ב בי ת‬ ‫ח בו ש‬ ‫ש הי ה‬ ‫ו מי‬ /‫ו ג ו‬ ‫ח סדו‬ ‫ל ה׳‬
Such as sit in darkness and in the shadow
of death. Because they have rebelled against ‫ח שך‬ ‫יו ש בי‬ ‫ד כ תי ב‬ ‫מגלן‬ ‫וי צ א‬ ‫ה אסורי ם‬
the words of God. And he humbled their
hearts with trouble— B ut when they cry unto ‫ו צ ל מו ת וגו' כי ה מ רו א מ רי אל וגו׳ וי כנ ע ב ע מל‬
the Lord He bringeth them out of the darlc~
ness. They, therefore, shall give thanks unto ‫לבם וגו׳ ויצע קו אל ה׳ וגו׳ יו צי א ם מ ח שך‬
the Lord.
How shall they 8ay the grace? B. Juda ‫מ אי מכרך‬ / ‫ו צ ל מו ת וגו׳ יודו ל ה׳ ח סדו ו ג ו‬
said: ‘‫׳‬Blessed art thou who bestoweth kind-
ness.” Abaye said: " I t should be said in the ‫ ו א מ ר‬.‫א מ ר רב י הו ד ה ברוך גומל ח סדי ם מו כי ם‬
presence of ten persons, as it is written (Ib.
ib. 32.) A nd they must exalt him in the con• (‫א ביי צריך ל אודויי ק מי ע שרה ד כ תי ב )שם‬
gregation of people.^" ®Mar Zutra said: "And
two of the ten shall be learned men, as it is ‫ ט ר ז ו ט ר א א מ ר ו ת ר י ן‬. ‫וי רו מ מו הו ב ק הל ע ם ו ג ו׳‬
written (Ib. ib.) A nd in the assembly of the
elders must they praise Him"* .‫מיניי הו רבנן ד כ תי ב ו ב מו שב ז קני ם יהללוהו‬
(Fol. 55a) R. Jochanan and R. Elazar
both eaid: "As long as the Temple was ‫ר״י ור״א ד א מ רי ת רוויי הו בז מן ש בי ת ה מ ק ד ש‬
in existence, the altar was [the means of] ‫ ועכ שיו של חנו‬/‫קיי ם מז ב ח מ כפ ר על ישראל‬
atonement for Israel, but now [since there is
no Temple], each man‫׳‬s table is [the means :‫של אדם מ כ פ ר‬
of] atonement.”
R. Jnda said further: "Three things ‫ו א מר רב י הו ד ה של ש ה דב רי ם מ קצ רין י מיו‬
may cause to shorten a man's days and years
Refusing to read the Torah when offered to ‫ מי שגו תנין לו ם״ ח לקרוא‬,‫ו שנו תיו של אדם‬
h im ; refusing to recite the [customary] grace
over a cup [of wine], and leading a dominat‫־‬ ‫ראיט קורא וכרס של ב ר כ ה לברך ו אינו מברך‬
0) A cO'ifc&T^lpa'tioB !‫ י‬iwrt of los« thaa tero mxx&h. 6 ♦• CItap. 3, Ncl& 3.
86 ‫ברכות‬ ‫פו‬

ing life. Eefusing to read the Torah, as it ‫מי שנו תנין לו ספ ר‬ .‫ו ה מנ היג ע צ מו ב ר בנו ת‬
is !(vritten (Deu. 30, 30‫י‬.) For he (the
Torah) is fh^ life and the length of ihy ‫תו ר ה לקרוא ו אינו קורא י כ ת י ב )דברים ל( כי‬
days. Refusing to recite the benediction over
a cup of wine, as it is written (Gen. 13, 3.) ‫וכו ס של ב ר כ ת לברך‬ .‫הו א חיי ך ואורך י מי ך‬
And I will bless them that will bless thee*
And he w‫׳‬ho leads a dominating life, as R. ‫ואברכה‬ (‫יב‬ ‫)בראשית‬ ‫ד כ תי ב‬ ‫מברך‬ ‫ו אינו‬
€hama b. Chanina said: ‫ ״‬Joseph died before ‫ ו ה מנ היג ע צ מו ב ר בנו ת‬.‫מ ב רכי ך ומקללך אאור‬
his brethren because he dominated them."
E. Joehanan said: ‘T hree things God ‫י א מ ר ר ב ח ט א כ ר חנינ א מ פני מ ה מ ת יוסןן‬
Himself proclaimeth: Famine, plenty and a
good chief of the community. Famine, as it : ‫קודם א היו מ פני ש הנ היג ע צ מו כ ר בנו ת‬
is written (II Kings 8, 7.) The Lord hath
called for a famine; Plenty, as it is written ‫)ד!* נה( א מ ר רבי יו חנן של שה ד ב רי ם‬
(Ezek. 36, 39.) A nd 1 will call for com and
increase it; A good chief of the community, ‫ה ק ב״ ה מכ ריז עליה ם ב ע צ מו ואלו הן רעב ו ש ב ע‬
as it is written (Ex. 31, 3.) Behold, I have ‫רעב ד כ תי ב )ט״ב ח( כי קרא ה׳‬ .‫ופרנם טו ב‬
called by name, Bezahlf* R. Isaac said: “A
chief of a community is not to be appointed ‫ש ב ע ד כ תי ב )יחזקאל לי( ו ק ר א תי אל‬ .‫לרעב‬
unless the community be consulted first; as
it is written (Ex. 35, 30.) And Moses said ‫פ רנ ס טו ב ד כ תי ב )שמות‬ .‫הדגן ו ה ר בי תי או תו‬
to the children of Israel, behold Ood hath ‫א מ ר ר^ י צ ח ק‬ .‫לא( ר א ה ק ר א תי ב ש ם בצלאל‬
called by name Bezalel, i. e,. The Holy One,
praised be H e ! said thus to Moses, ‘Moses! ‫אין מ ע מי דין פ רנ ס על ה צ בו ר אלא אם כן‬
is Bezalel worthy enough for you ?’ ‘Sovereign
of the universe/ replied Moses, ‘if he is ‫נ מלכין כ צ בו ר שנ א מ ר )שם לח( וי א מ ר מ ש ה אל‬
worthy in thine eyes, then he certainly is ‫אמר‬ .‫כני י שראל ראו קרא ה׳ ב שם בצלאל‬
worthy enough for me.^ Then said God to
him : ‘Consult then, the children of Israel/ ‫ א מ ד‬.‫לי ה ה ק כ ״ ה ל מ ש ה מ ש ה הגון עליך בצלאל‬
Moses thereupon went and said thns to the
children of Israel: ‘Is Bezalel worthy of ‫לי ה ר בונו של עולם א ם לפניך הגון ל פני לא‬
you They said, T f he is worthy for the Holy ‫ב״ ש א מ ר לו אף על פי כן לך א מו ר להם‬
One, praised be H e ! and for thee, then he is
surely worthy enough for us.^ ” ‫לי שראל הלך ו א מ ר להם לי שראל הגון עליכם‬
E. Samuel b. Hashmeini in the name of
R. Jonathan said: “The name Bezalel was ‫ א מ רו לו א ם לפני הקדו ש ברוך הו א‬,‫בצלאל‬
given to him because of his wisdom; for when ‫א מ ר רבי‬ ,‫ולפניך הגון לפנינו לא כל שכן‬
the Holy One, praised be He! said unto
Moses, ‘ Go, tell Bezalel to erect for me 3 ‫שמואל ב ר נ ח מני א״ ר יונ תן בצלאל על שם‬
Mishhan, ark and vessels.’ Moses went and
told it to him in the reverse order — make ‫ח כ מ תו נקרא ש ב ש ע ה ש א מ ר לו ה ק ב״ ה ל מ ש ה‬
ark, vessels and a MishJcan. [Upon hearing ‫לך א מו ר לבצלאל ע ש ה לי מ שכן ארון וכלים‬
the order] Bezalel said: ‘Moses, our teacher,
the custom of the world is that a man first ‫הלך מ ש ה ו הפ ך ו א מ ר לו ע ש ה א רון וכלים‬
bnilds a house and then brings into it vessels,
and thou sayest to me I should first make the ‫\ מ שכן אמר לו מ ש ה ר בינו מנ הגו של עולם‬
ark, and then the MishJcan; where shall I put ‫אד ם בונ ה בי ת ו א ח ר כך מ כני ם ל תו כו כלי ם‬
the vessels if I make them first? Perhaps
the Holy One, praised be H e ! said first Mish• ‫ו א ת ה או מ ר ע ש ה כלים ארון ו מ ש כן כלים ש אני‬
han and then the ark and the vessels There-
upon Moses said to him : ‘Perhaps in the ‫עו ש ה ל היכן אכני ס ם ש מ א כך א מ ר לך ה ק ב״ ה‬
shadow of God hast thou been that thou
knowest.’ ” [Thus Bezalel means—Bezdl ‫א מ ר לי ה ש מ א ב צל‬ .‫ע ש ה מ שכן ארון וכלים‬
(in the shadow), E2 (of God)]. ‫ א מ ר רב י הו ד ה א מ ר ר ב יו ד ע‬.‫אל היי ת ויד ע ת‬
R. Juda said in the name of Rah; “Be-
zalel knew how to arrange the letters with ‫הי ה בצלאל לצרף או תיו ת שנ ב ר או ב הן ש מי ם‬
 87 ‫עיין י ע ה כ‬ ‫פז‬

which heaven and earth were created, for it ‫וארץ כ תי ב הכ<! )שטויז אז( וי מלא או תו רוח‬
is written here (Ex. 35, 31.) A nd He hath
filled him with the spirit of God, in vnsdom ‫אלהי ם ב ח כ מ ה ו ב ת בונ ה ו כ ד ע ת ו כ תי ב ה ת ם‬
{Chachma) in uderstanding ( Bithbttna),
and in knowledge, and it is written (Pr. 3, ‫ה׳ ב ח כ מ ה י מד ארץ כונן ש מי ם‬ (‫)משלי ג׳‬
19.) The Lord hath founded the earth .‫ב ת בונ ה ו כ ת י ג )שם ד( ב ד ע תו ת הו מו ת נבק עו‬
through wisdom (Chachma); He hath estab-
lished the heavens through understanding ‫א מ ר רבי יו חנן אין ה ק ב״ ה נו תן ח כ מ ה אל א‬
(Tebuna). And it is further written B y His
knowledge were the depths split open“ ‫ל מי שי ש בו ח כ מ ה שנ א מ ר )דניאל ב( י ה ב‬
E. Jochanan said: ^^The Holy One, ‫שמע‬ .‫ח כ מ ת א ל ח כי מין ו מנ ד ע א ליודעי כינ ה‬
praised be He I doth not give wisdom to a man
unless he possesses some; as it is said (Dan. ‫רב ת ח לי פ א בר מ ע ר כ א אזל א מ ר ה ק מי ה ד ר בי‬
2, 21.) Who giveth wisdom unto the wise, and
knowledge to those who possess understand- ‫א ב הו א מ ר לי ה א תון מ ה ת ם מ תני תו להו אנן‬
ing,”^ When E. Tachalifa of the west (Pales* ‫מ ח כ א מ תנינן לה ד כ תי ב )שמות לא( ובלב כל‬
ine) heard this he went and related it to R.
Abuhu, whereupon the latter replied: '^Vhat : ‫חכ ם לב נ ת תי ח כ מ ה‬
you infer from that passage, we derive from
another; it is written (Ex. 31, 6.) A nd in
the heart of all that are wise-hearted have I ‫ ו א מ ר רב‬,‫א מ ר ר״ח כל חלום ולא מוו ת‬
put wisdom“
S. Chisda said: “Every dream is good ex- ‫ח טד א חל מ א בי ש א ע צי כו תי ה מ ס תיי ח חל מ א‬
cept that of fasting.” Further said E. Chis-
d a ; ‫ ״‬Of a bad dream the worry is sufficient ‫ ח ל מ א‬t1D‫א מ ר רב יו‬ .‫מ ב א ח דוי ה מ ס תיי ה‬
[to dissipate it], and of a good one the joy is .‫לדידי ג די חו תי ה מ פ כ ח א ליה‬ ‫ט כ א אפילו‬
sufficient [to dissipate it].”
E. Joseph said: ‫ ״‬Even to me [though ‫ו א מ ר רב ח ס ד א חל מ א כי ש א ע די ף מ ח ל מ א מ ב א‬
blind] the humor of a good dream causes it
to dissipate.” Further said E. Chisda; “A ‫ו א מר רב ח סד א לא חל מ א ט ב א מ ת קיי ם כוליה‬
bad dream is much better than a good one
[because it may result in re p e n ta n c e ]F u r- ‫ואמר‬ .‫כוליה‬ ‫מ ת קיי ם‬ ‫בי ש א‬ ‫חלמא‬ ‫ולא‬
ther said E. Chisda: ‫ ״‬Neither a good dream
nor a bad one is fully fulfilled.” Again said ‫כ אג ר ת א‬ ‫מפ שר‬ ‫דלא‬ ‫הל מ א‬ ‫ח סד א‬ ‫רב‬
E, Chisda: "A dream not interrupted is like ‫בי ש א‬ ‫ו א מ ר רב חסדא! חל מ א‬ .‫דלא סיקריא‬
a letter not read.” Further said E. Chisda:
‫״‬A bad dream is more severe than being ‫ק ש ה מנג ד א שנ א מ ר )קתלת ג( ו ח אל חי ם ע ש ה‬
lashed, for it is said (Ecc. 3, 14.) And God
hath so made it that men should be afraid ‫ו א מ ר רבה ב ר ב ר חנ ה א״ר‬ ‫שיי ר או מלפניו‬
of Him, and Eabba b. b. Ghana said in the
name of E. Jochanan; *^This refers to a bad ‫הנ בי א‬ (‫כג‬ ‫)ירמיה‬ .‫רע‬ ‫חלום‬ ‫זה‬ ‫יו חנן‬
dream.’ ” ‫ד ב רי‬ ‫חלום וא שר‬ ‫חלום י ספ ר‬ ‫א תו‬ ‫א שר‬
The prophet that hath had a dream, let
him relate his dream; and he that hath re* ‫א תו י ד ב ר ד ב רי א מ ת מ ה ל ת כן א ת ה ב ר נאום‬
ceived my word, let him speak my word of
truth. What hath the straw to do with the ‫ וכי מ ה ענין בר ו ת בן אצל חלום א״ ר יו חנן‬/ ‫ה‬
com? Saith the Lord (Jer. 23, 28). What
relation has corn and straw to a dream? E. ‫מ שו ם ר שכ״י כ שם ש א״ א לבר בלא ת בן כך‬
Jochanan in the name of E. Simon b. Jochai
said; ‫ ״‬Just as it is impossible for corn to be : ‫א״ א לחלום בלי דברי ם ב טלי ם‬
without straw, so it is impossible for a dream
to be without absurdities.” ‫ש מ ק צ תו‬ ‫א מ ד ר׳ ב ר כי ה חלום א ף על פי‬
E. Berachia said: “There may be a dream
which thought in part fulfilled, yet is im^ ‫מנלן מיוסף‬ ‫מ ת קיי ם‬ ‫אינו‬ ‫כולו‬ ‫מ ת קיי ם‬
possible of being entirely fulfilled. We can
derive it from Joseph, for it is written ‫ה ש מ ש ו הי ר ח‬ ‫ו הנ ה‬ (‫)כראשית לז‬ ‫ד כ תי ב‬
68 ‫כ ר כו ת‬

(Gen, 9.) The sun and the moon and the ‫ו א חי ך‬ ‫ואמך‬ ‫אני‬ ‫נבו א‬ ‫ה כו א‬ ‫וגו׳‬
eleven stars— Shall we indeed come, I and
thy mother, and thy brothers (Ib. b ). And ‫? ה ש ת חוו ת לך א ר צ ה )שם עב( ו ה הי א ש ע ת א‬
at that time Ms mother was dead.” ‫ ה אד ם‬3 ‫א״ ר לוי לעולם י צ‬ .‫אמיד! לא הוי א‬
E. Levi said: “A man should look for-
ward to the realization of a good dream even ( ‫לחלום טו ב עד כ״ב שנ ה מנ״ל מ י ו ס ף ) ש ם‬
for as long as twenty-two years; as it is writ-
ten (Gen. 37, 2.) These are the generations ‫אלה תו ל דו ת י ע קב יוסך בן שבע ע ש ר ה שנ ה‬
of Jacob, Joseph was seventeen years old ‫ב ע מ דו‬ ‫ו כ תי ב )שם מא( ויוסף בן של שים שנ ה‬
[when he had the dreams], and it is written
also (Ib. 41, 46.) And Joseph was thirty ‫ מ ש ב ע ע ש ר ה עד של שי ם כ מ ה הו אי‬,‫לפני פרעה‬
years old when he stood before Pharaoh.
From seventeen to thirty are thirteen years, ‫ ש ב ע ד ש ב ע א ו ת ר תין ד כ פנ א הוי ע שרין‬-‫תליסד‬
to which add the seven years of plenty and ‫א מ ר רב הונ א לאדם טו ב אין ט ר אין‬ .‫ותרין‬
the two years of famine, will make the total
of twenty-two years.” .‫לו חלום טו ב ולאדם רע אין מ ר אין לו חלום רע‬
E. Hnna said: ^‫״‬To a good man bad
dreams are shown, and to a bad man good ‫תני א נ מי ה כי כל שנו תיו של דו ד לא ר א ה‬
dreams.” We have also a Baraitha to the same ‫חלום טו ב וכל שנו תיו של א חי תו פ ל לא ר א ה‬
effect: ^During all the years of David he
never dreamed a good dream, and during all .‫חלום רע‬
the years of Achitophel he never dreamed a
bad dream.”
E. Bizna b. Zabda, in the name of E. ‫אימר רב ביזנ א ב ר ז ב ד א א״ ר עו קב א א״ר‬
Akiha, who spoke in the name of E. ‫פנד א א מ ד רבי נ חו ם א״ר בי רי ם מ שום זקן‬
Panda, who, in turn, spoke in the name of
E. Xachura, mL o quoted E. Birim, said: ‫א ח ד ו מנו רבי בנ א ה ע שרים ו א רב ע ה פו ת רי‬
‫ ״‬A venerable man by the name of E. Bana’ah
had told him there were twenty-fonr places ‫ פעם א ח ת ח ל מ תי חלום‬.‫ח לו מו ת היו בירו שלים‬
in Jerusalem for the interpretation of ‫ו ה ל כ תי א צל כולם מ ה ש פ ת ר לי זה לא פ ת ר‬
dreams; that once he had a dream and went
to each one of these places; each one gave ‫לי ז ה וכולם נ ת קיי מו בי לקיים מ ה שנ א׳ כל‬
a different interpretation and each was ful-
filled.” This establishes what is w ritten: ‫ה ח לו מו ת הולכין א ח ר ה פ ה א טו כל ה ח לו מו ת‬
^TEvery dream is in accord with its interpret- ‫ אין וכד ב רי אלעזר‬,‫הולכין א ח ר ה פ ה קרא הוא‬
ation.” Is this a passage? Yes, as E. Elazar
said, for E. Elazar said: ^WVhence do we ‫דאומר רבי אלעזר מנין שכל ה ח לו מו ת הולכין‬
learn that every dream is realized according
to its interpretation? I t is written (Gen. ‫אחר ה פ ה שנ א מ ר )בראשית מא( וי הי כ א ש ר פ ת ר‬
41, 13.) And just as he interpreted it, so it : ‫לנו כן הי ה‬
was."
E. Jochanan said: “Three dreams are
bonnd to he realized: that which is dreamed ‫א מ ר רבי יו חנן של שה ח לו מו ת מ ת קיי מין׳‬
in the morning; that which is dreamed by
‫חלום של ש ח רי ת וחלום שחלם לו חברו וחלום‬
one^s neighbor; and a dream which is inter-
preted within a dream.‫ *י‬Some add to this “A ‫שנ פ ת ר ב תו ך חלו מ ה ויש או מ רי ם אך חלום‬
dream that is dreamed by the same person
twice” : as it is written (Gen. 41, 32.) And :‫שנ שנ ה שנ א מ ר )שם »«( ועל ה שנו ת ה חלו ם‬
for that the dream was doubled unto Pha-
raoh.
: ‫ אלו הן‬,‫)נז ע״י( ג' מ ש יבין ד ע תו של אדם‬
(Pol. 57b) Three things restore the mind
of a man; melody, scenery and sweet odor. ‫ ג׳ מ ר חי בין ד ע תו של אד ם‬.‫קול ז מ ר א ה ורי ח‬
Three things develop the mind of a man; a
fine house, a handsome wife and elegant fur- .‫גאלו הן דירה נ א ה וא שה נ א ה וכלים נאים‬
”^1 0 ) ' JtoepTi’a dreaiBB were realized only when hla lm>the11s oaaw to tiuy food ta Egypt, being after the aaraB
pleM iful years. Sea Gen. 4*6.
 89 ‫ כ‬p ‫ע י ן י יע‬ ‫'&ט‬

niture. Fire things have in them a sixtieth ‫ח מ ש ה א ח ד מ ש שי ם ואלו הן א ש דב ש ש ב ת‬

part of the five other things: iire^ honey, the
Sabbath, sleep and dreams. Fire [has] a six- ‫י שינ ה וחלום׳ א ש א ח ד מ ש שי ם לגיהנ ם׳ דב ש‬
tieth of Gehenna; honey [has] a sixtieth of
Manna; the Sabbath [has] a sixtieth of ‫ ש ב ת א ח ד מ ש שי ם לעולם‬.‫א ח ד מ ש שי ם למן‬
the world to come; sleep ]has] a sixtieth of
death, and dreams [have] a sixtieth of pro- ‫ שינ ה א ח ד מ ש שי ם ל מי ת ה׳ חלום א ח ד‬.‫ה ב א‬
phecy. : ‫מ ש שי ם לנבו א ה‬
(Fol. 58a) Our Eabhis taught: ^*He who
sees Jewish troops or bands shall say the fol-
following grace: *^Praised be He who under- ‫)ח* נח ע״א( תנו רבנן ה רו א ה אוכלו סי י שראל‬
standeth their secrets (the minds of men) f
‫אומר ברוך ח כ ם ח חי ם׳ ש אין ד ע תן דו מו ת‬
for their knowledge is not equal to one an-
other’s, just as their features are not like one ‫ בן זו ט א‬.‫זו לזו ו אין פ ד צו פי הן דו מו ת זו לזו‬
another’s.’■” Ben Zoma saw troops on the ele*
vation of the Temple mound. He said: ‫ ״‬Bles- ‫ר א ה אוכלוסא על ג ב מ על ה ב ה ר ה בי ת א מ ר‬
sed is He who understandeth their secrets,
and blessed is He who created them all to ‫אלו‬ ‫כל‬ ‫שברא‬ ‫וכרוך‬ ‫הרזי ם‬ ‫חכ ם‬ ‫כרוך‬
serve me." He (b. Zoma) said: ‫ ״‬Behold, how ‫ הו א הי ה או מ ר פ ט ה י גי עו ת יג ע‬.‫ל ש מ שני‬
much labor did Adam, the first man, have
until he got bread to eat; plowed, sowed, ‫א ד ה״ ר עד ש מ צ א פ ת לאכול חר ש וזרע וקצר‬
reaped, heaped together in sheaves, threshed
winnowed, cleansed, ground, sieved, kneaded ‫ועמר ודש וזרה ובירר ו ט חן ו ה ר קי ד ולש ו א פ ה‬
and baked; only after all these was he able
to eat; but I rise in the morning and find all ‫ ו אני מ שכי ם ו מו צ א כל אלו כ ש הו א‬,‫ו א ה״כ אכל‬
this done and prepared for me. And how ‫מ תו קן לפני׳ ו כ מ ת יגי עו ת יג ע א ד ה״ ר עד ש מ צ א‬
much labor did Adam, the first man, have
before he found a garment with which to ‫וצבע‬ ‫גזז ולבן ונפץ ו טו ה ו א רג‬ ‫בגד ללבוש‬
clothe himself; he sheared the sheep, whitened
the wool, dispersed it, spinned it, weaved, ‫ו ת פ ר ו א ח ר בך מ א צ ה בג ד ללבוש׳ ו אני מ שכי ם‬
dyed, and sewed; only after [doing] all these ‫ בל או מניו ת‬.‫ו מוצ א כל אלו כ ש הו א מ תו קן לפני‬
did ihe find garments to clothe himself; but
I rise in the morning and find everything ‫שו ק דו ת ו ב או ת ל פ ת ח בי תי ו אני מ ש כי ם ו מו צ א‬
done for me. All nations are anxious to come
to the door of my house.^ and I rise and find ‫טו ב‬ ‫הי ה או מ ר או ר ח‬ ‫ הו א‬.‫כל אלו לפני‬
everything [prepared] for me,” Ben Zoma
was accustomed also to say: ‫^״‬What says a ‫ה בי ת לפני‬ ‫ט ר חו ת ט ר ח כעל‬ ‫או מ ר כ מ ה‬
good guest? ‘The master of the house trou- ‫כ מ ה יין ה בי א לפני וכ מ ה ב ש ר ה בי א לפני‬
hied himself so much for me; he brought so
much wine for me; he brought so much meat ‫ כל ה טו ר ח ש ט ר ח‬,‫ו כ מ ה גלו ס ק או ת ה בי א לפני‬
for me, and he brought so many rolls for me;
and all this trouble was on my account only.‫׳‬ ‫רע‬ ‫או ר ח‬ ‫אבל‬ .‫ב שבילי‬ ‫אלא‬ ‫טרח‬ ‫לא‬
But what says a bad guest? n‫׳‬Yhat trouble ‫או מ ר מ ה ט ר חו ת ט ר ח בעל ה בי ת ז ה מ ה יין‬
was the master of the house put to. How
little wine he brought, how little meat he ‫ה בי א מ ה ב ש ר ה בי א מ ה גלו ם ק או ת ה בי א׳ כל‬
brought, how little rolls he brought, and all
this trouble was for the sake of his own wife .‫מ ה ש ט ר ח לא ט ר ה אל א ב שביל א ש תו ובניו‬
and children only [not for m e ]C o n cern in g
‫על או ר ה טו ב מהו או מ ר )»מב לי( זכו ר כי‬
the good guest, the passage says (Job 36, 34.)
Reflect that thou skouldst magnify his work, (‫ על או ר ח רע כ תי ב )שם ליו‬.‫ח שגי א פעלו וגו׳‬
but regarding the bad guest H says (Ib. 37,
24.) Therefore do men fear him/* ‫ )ש״» יז( ו ה אי ש בי מי ש אול‬.‫לכן י ר או הו אנ שי ם‬
A nd the man wo.5 old in the days of Saul ‫זקן ב א ב אנ שי ם ונו׳ א מ ר רבא ואי תי מ א רב‬
(I Sam, 17,13.) Eaba, and according ta some
R. Zebid, and according to others, R. Oshiya, ‫ז בי ד ו אי תי מ א רב או ש עי א ז ה י שי א בי דו ד‬
11) >8«• ■ESx, 17, 13-Sl.
90 ‫ברכות‬

said: ‫ ״‬This is J esse, David^s father, who used ‫ודר ש‬ ‫כאובקיופא‬ ‫ונ כנ ס‬ ‫ב או כלו ס א‬ ‫שי צ א‬
to go out with troops and enter with troops,
and lectured before a crowd.” Ulla said: "We
have a tradition that Babylon has no troops/* ‫אוכלו ס א‬ ‫א מ ר עולא נ ק טינן אין‬ .‫ב אוכלו ס א‬
In a Baraitha we are taught: They are not
called ‫״‬troops” if less than sixty myriads. .‫רבוא‬ '‫אוכלו ס א פ חו ת ה מ ס‬ ‫ תנ א אין‬.‫ב ב ב ל‬
Our Eabbis taught: ‫ ״‬He who sees Kings
of Israel shall say, ‘Blessed be He who shared ‫ח־׳ר ה רו א ה מלבי י שראל או מ ר ברוך שחלק‬
his honor with those who fear Him’; and if
he see kings of other nations he shall say, ‫ מלכי עו ב די פוכבי ם או מ ר ברוך‬.‫מ כ בודו ליראיו‬
*Blessed be He who shared His honor with
[one who is] flesh and blood/ Seeing wise ‫שנ תן מכבודו לב שר ודם׳ ח כ מי י שראל או מ ר‬
men of Israel, he shall say, ‘Blessed be He
who shared his wisdom with those who fear ‫שחלק מ ח כ מ תו ליראיו׳ ח כ מי עו ב די‬ ‫ברוך‬
Him’; and if he see the wise men of other
nations he shall say, ‘Blessed he He who gave
from Ms wisdom to [one who is] flesh and .‫כוכבי ם או מ ר ברוך שנ תן מ ח כ מ תו לב שר ודם‬
blood/ ” E, Jochanan said: **A man should
always try his utmost to go out to meet the ‫א״ר יו חנן לעולם י ש ת ד ל אד ם ל צ א ת ל ק ר א ת‬
Kings of Israel, and not only to meet the
Kings of Israel [did the Eabbis urge], but ‫מלכי י שראל ולא לקר א ת מל בי י שר אל כל בד‬
also to meet kings of other nations, because
if he will have merit [to see the King Mes- ‫אלא א פי׳ ל ק ר א ת מלכי עו ב די כו כ בי ם ש א ם‬
siah] he will then note the distinction be-
tween the Kings of Israel and the kings of ‫יז כ ה י ב חין בין מ ל כי י שראל ל מלכי עו ב די‬
other nations.”
E. Shesheth was blind, yet, when the whole ‫ רב ש ש ת סגי נ הו ר חו ה הוו ק אזלי‬.‫כוכבי ם‬
community once went out to meet the king,
he went out with them and was met by a cer-
tain heretic who laughed at him saying; ‫ ״‬All ‫כולי על מ א לקבול י א פי מלכ א וקם אזל כ הדיי הד‬
the earthen pitchers are indeed going to the
stream [to draw w ater]; whither do the brok- ‫רב ש ש ת׳ א ש כ חי ה ה הו א מינ א ה א^^ל‬
en vessels go?” ‫ ״‬Come!” E. Shesheth said
unto him, *‘I will show thee that I know more ‫ א מ ר ליה ת א חזי די ד ענ א‬,‫לנהרא כגני ליי א‬
than you do.” When the first company of
troops passed by making a great noise, the ‫ט פי מינ ך׳ הליך גונ ד א ק מיי ת א כי קא אוו ש א‬
heretic asked, **Has the king passed ?” ‫״‬Ko,”
replied E. Shesheth. When a second group of ‫ הלי ך א ח רי תי א״ל‬,‫א״ל הליך טלכא א״ל לאו‬
troops passed, the heretic again asked whether
the king had passed. Again E. Shesheth ‫ א ת אי ח לי ת א ה ד חו ה‬.‫הליך מלפא; א״ל לאו‬
answered **Ko.” A third company passed in
a very quiet manner. The heretic asked; **Is ‫ א״ל א ת א מלכ א א״ל אין א״ל מנ א‬,‫ש ת ק א‬
the king coming now?” Whereupon E. She-
sheth answered: “Yes.” The heretic asked him ‫מלכו ת א‬ ‫ א״ל מ ל כו ת א ד א רע א כעין‬,‫יד ע ת‬
how he knew this. E. Shesheth replied: ‫ ״‬The
kingdom on the earth is like the kingdom in
Heaven, for it is written (I Kings 19, 13.) ‫דרקיעא ד כ תי ב )»״« יט( ו א ח ר הרע ש א ש לא‬
After the earthquake there was a fire, hut the
Lord was not in the fire; after the fire there ‫ כי א ת א‬,‫ב א ש ה׳ ו א ח ר ה א ש קול ד מ מ ה דקה‬
was heard the sound of a soft whisper.**
When the king approached, E. Shesheth be• ‫ א״ל ה הו א‬,‫מלכ א פ ת ח רב ש ש ת ו ק א ט ר ברוך‬
gan to say, “Praised be He, e tc .w h e r e u p -
on the heretic interrupted him saying: ‫ ״‬Since ‫ ו מ אי‬.‫צדוקי למאן דלא חזי ת לידה קא מ ב ר כ ת‬
you do not see, how can you bless?’* What
happened to that heretic ? Some say his assn- ‫הוי עלי ה ד ה הו א מינ א ה׳ אי כ א דאמריי ח ב רו הי‬
2‫) נ‬ TJ1« B«Mdiotl(n31 In iKmior of t t 9 King as ‫ מ ו‬0‫ג‬11‫ מ <ט‬1» ‫ ג‬abo‫?׳‬o.
 91 ‫יעקב‬ ‫עיז‬

dates pierced his eyes; according to others, ‫רב‬ ‫ד א מ רי‬ ‫ו איכ א‬ ‫ל עיני ה‬ ‫כ חלינ הו‬
B. Shesheth himself looked at him and he
thereupon became a heap of bones, :‫נ תן עיניו בו ונ ע ש ה גל של ע צ מו ת‬
E. Shila lashed a certain man for having
committed adultery. The man went over to
the Government [of the Eoman Empire], and ‫רבי שילא ננ די ה ל ה הו א נבר א דבעל זונ ה‬
informed them that there was a man among
Israel who executed judgment without the ‫אזל אכל קורצא בי מלכ א א מ ר אי כ ה גברא‬
permission of the king. The king sent a
representative who, when he arrived, asked .‫ח ד בי הו ד אי ד ד א ץ דינ א בלא הו ר מנ א ד מלכ א‬
E. Shiia; ‫ ״‬Why did yon lash that man?” ‫שד ר עליה פ רי ס ת ק א כי א ת א א״ל מ׳׳ט נג ד תי ה‬
‫ ״‬Because,” answered E, Shila, 'die committed
adultery.” “Have yon any witness who saw ,‫לההוא גברא א מ ר להו מ שום דבעל ח מר א‬
it?” the representative asked. ‫ ״‬Yes,” he re-
plied. Thereupon Elijah came in the image ‫ א ת א‬,‫א מ ת ליה אי ח לך מהדי א מ ר להו אין‬
of a man and testified. ‫״‬If so,” said the rep-
resentative, ‫״‬he should be killed.” ‫ ״‬Well,” ‫אלי הו ז״ל א ת ד מי להו כ איני ש ו א ס הי ד א מ רו‬
replied E. Shila, ‫ ״‬since the day we were ex-
iled from our land, we have had no authority ‫א מ ר אנן מיו מ א‬ .‫ליה אי ה כי ב ר קט לא הוא‬
to exercise capital punishment; you may do
as you please with him.” While they were de- ‫דגלינן מ א ר עין לי ת לן ר שו ת א למקטל א תון‬
ciding what to do with that man, K, Shila
began to praise God, saying Thine, 0 Lord, ‫ד מ עייני‬ ‫עד‬ .‫בי ה‬ ‫ע בי דו‬ ‫ד ב עי תון‬ ‫מ אי‬
are the greatness and the might and glory,
and the victory and the majesty, yea, all that ‫)דח׳יא‬ ‫ואמר‬ ‫שיל א‬ ‫רב‬ ‫פתח‬ ‫ב דינ א‬ ‫בי ה‬
is in the heavens and on the earth; Thine, 0
Lord, are the hingdom, and thou art exalted ‫כט( לך ה׳ הגדול ה ו הג בו ר ה ו ה ת פ א ר ת ו הנ צ ח‬
as the head above all (I Chr. 39, 11). ‫ ״‬What
art thou saying?” he was asked. ‫ ״‬Thns I ‫ו ה הוד כי כל ב ש מי ם ובארץ׳ א מ רו ליה מ אי‬
said,” he answered,” ‫ ״‬Praised be the all merci-
ful who giveth the kingdom on earth just as ‫ק א מ ר ח א מ ר להו ה כי ק א מינ א ב ת ך ר ח מנ א‬
the kingdom in the heaven, and who bestowed
the Tulership npon you who love justice.” ‫די ה ב מלכו ת א ד א ר ע א כ עין מלכו ת א ד רקיע א‬
‫ ״‬Since you esteem the honor of the kingdom ‫א מ רו‬ ‫דינ א׳‬ ‫ו ר ח מי‬ ‫שו ל טנ א‬ ‫לכו‬ ‫וי הי ב‬
so highly let this man, therefore be the ,fudge
who shall preside over all judicial affairs.” He ‫כולי‬ ‫ד מ ל כו ת א‬ ‫יקרא‬ ‫עלי ה‬ ‫ח בי ב א‬
thereupon gave E. Shila a cane [as a token of
a judge] saying: ‫ ״‬Execute judgment.” ‫כי‬ .‫קולפא א״ל דון דינ א‬ ‫לי ה‬ ‫ י ה בי‬.‫ה אי‬
When he was through he said: ‫ ״‬Since that
passage was the cause of such a miracle I ‫הו ה נפק ו כ ר א מ ר הואיל ו אי ת ע כי ד לי ני פ א‬
would explain it.” Thereupon he w‫׳‬ent to the
academy and expounded: Thine, O Lord, are ‫ב ה אי קרא דר שינן ליה נפק ל כי מדר שא ודרש‬
the greatness, refers to the act of creation,
as it is written (Job 9, 10,) Who doth great ‫לך ה׳ הגדול ה ז ה מ ע ש ה ב ר א שי ת וכ ה״ א )אייב‬
things which are quite unsearchable;^^ And
the might, refers to the redemption of Egypt, ‫ט{ עו ש ה ג דו לו ת עד אין ח ק ה ו הג בו ר ה זו‬
and so says the passage (Ex. 14, 31.) A nd
Israel saw that great power which the Lord ‫״א )שמוח יד( וי ר א י שראל‬,‫י צי א ת מ צ ת ם וכד‬
hath shown; And the glory, refers to the in- ‫ ו ה ת פ א ר ת זו ח מ ה ולבבה‬,‫א ת הי ד הגדולה‬
cident of the sun and the moon which Joshua
stopped in their course; as is said (Josh. 10, ‫שע מדו לו לי הו ש ע שנא׳)יי׳י׳^דנ י( וידום ה ש מ ש‬
13.) And the sun stood still and the moon
stopped; And the victory, refers to the down-, ‫וירח ע מ ה ו הנ צ ח זו מ פ ל ת ה של רו מי וכ ה״ א‬
fall of Babylon, and so says the passage (Is.
63, 3.) And their blood was sprinkled on my ‫)ישעיה סג( ויז נ צ ח ם על בג די׳ ו ה הו ד זו מ ל ח מ ת‬
1 *‫נ‬ In both places ■llie word Gedula tfr Gedoloth, ujieaBias ''preat” o r '‘greatness,‫ ״‬Is used.
92 ‫ברבות‬ ‫צב‬
garments• A nd the majesty, this refers to ‫נ ח לי א רנוו שנא׳)במדבר כא( על כן י א מ ר ב ספ ר‬
the battle of Arnon, as it is said (Num. 21,
14.) Therefore mention is made in the hooiks ‫ כי כל ב ש מי ם‬/‫מ ל ח מו ת ה' א ת ו ה ב ב סופ ה ו ג ו‬
of wars of the Lord of Voheh in 8uph, etc.;
Yea, ail that is in the heaven and on the ‫ובארץ זו מ ל ח מ ת סי ס ר א שנ א מ ר )שופטים ח( מן‬
earihj this refers to the war of Sisra and so
says the passage (Judge 5, 20.) From heaven ' ‫ לך ח‬/ ‫ש מי ם נל ח מו ה כו כ בי ם מ מ םלו ת ם ו ג ו‬
they fought; and Thine, 0 Lord, is the Icing-
dom, refers to the war of Amalek, as is said ‫ה מ מ ל כ ח זו מ ל ח מ ת עמלק וכן הו א או מ ר )שטות‬
(Ex. 17, 16.) And he said, Because the Lord
hath sworn on his throne; And thou art ex- ‫*ז( כי יד על כס יה׳ ו ה מ תנ ש א זו מ ל ח מ ת גוג‬
alted, this refers to the war of Gog and Mor
gog, and: so says the passage (Ezek. 38, 3.) ‫ו מגוג וכה״ א )יחוהאל לח( הנני אליך גוג נ שי א‬
Behold, 1 will he against thee, 0 God, the
prince of Resh, Meshech and Thuhal; As ‫ לכל לראש א מ ר רב חנן כ ר‬,‫רא ש מ שך ותובל‬
the head above all, E. Ghana b. Abba said:
"This means that even a superintendent over .‫אפילו רי ש ג רגו ת א מן ש מי א מו ק מי‬ ‫אבא‬
the well [which is made to water the fields]
is also appointed in Heaven.‫ ’׳‬In a Baraitha ‫כ מ ת ני ת א תנ א מ ש מי ה דר״ע לך ה' הגדול ה זו‬
we are taught in the name of E. Akiba:
Thine, 0 Lord, are the greatness, refers to ,‫ ו הג בו ר ה זו מ כ ת בכו רו ת‬,‫ק רי ע ת ים סוף‬
the miracle of dividing the Eed Sea/* The
might, refers to the plague of the first-born ,‫ ו הנ צ ח זו ירושלים‬,‫ו ה ת פ א ר ת זו מ חן חו ר ה‬
(in Egypt) The glory, refers to the giving
of the Torah; And the victory, refers ■to Jer'u- ‫ו ה הו ד זו בנין בי ת ה מ קד ש )י הי רצון שי בנ ה‬
Salem; The majesty, refers to the rebuild-
ing of the Temple may it be His will that : (‫ב ט ה ר ה בי מינו‬
it he built within our days.
(Tb, h) Ulla and K. Chisda were once ‫)ע״ב( עולא ורב ח סד א הוו ק אזלי ב או ח ח א‬
traveling together, when they came up to the
‫כי מ טו א פ ת ח א ד בי רב הנ א ב ר הגיל אי נג ד‬
gate of the house of E. Ghana b, Chanilai; E.
Chisda looked at it, became faint and sighed,
"Why sighest thou?” asked U lla; “since as ‫רב ח סד א ו א תנ ה א מ ד ליה עולא א מ אי קא‬
Eab said, sighing breaks half of a body, for it ‫מ ת א נ ח ת ו ה א מ ר רב אנ ח ה שו כ ר ת ח צי גו פו‬
is written (Ezek. 21, 11.) 8igh, therefore, 0
son of man, with the ‫־‬breaking of thy loins, ‫של אד ם שנ א מ ד )יהזרןאל נא( ו א ח ה בן אדם‬
etc.; and E. Jochanan said: ^A sigh breaks
up the entire body, for it is said (Ib, ib. 12.) ‫■ ו רבי יו חנן א ט ד‬/‫ה אנ ח ב שב רון מ תני ם וגו‬
And it shall be when they say unto thee.
Wherefore sighest thou? that thou shalt an- ‫כל גופו של אדם שנ א מ ר )שם( ו הי ה כי י א מרו‬
swer, for the tidings, because it cometh, and
the whole heart shall m elt/ ” etc. To this H. /‫אליך על מ ה א ח ה נ אנ ח ו כ ה ת ה כל רוח ו ג ו‬
Chisda replied: “How can I help sighing
over this house, where sixty bakers used to_ be ‫א מ ר ליה הי כי לא א תנ ה בי ת א ד תוו ב ה שי תין‬
employed during the day., and sixty during
the night, to bake bread for the poor and ‫בלילי א‬ ‫א פיי ת א‬ ‫רשיתין‬ ‫בי מ מ א‬ ‫א פיי ת א‬
the needy; and E. Ghana always had his hand
in his purse, for he thought a respectable ‫ו אפיין לכל מ אן דצריך ולא שקיל יד א מן‬
poor man might come along, and while he
would put his hand in his purse [to take out ‫ב ר טו בי ם‬ ‫כי ס א ד סב ר די ל מ א א ת א עני א‬
& coin] it might cause the poor man shame
[for being compelled to apply for charity]; ‫ ו תו הוו פ תי חין‬.‫ו א ד מ טו לי ה לכיסא קא מכסיף‬
besides, he kept four doors open, one facing
each direction, and whoever entered hungry ‫לי ה ד׳ ב בי ל א רב ע רו ה ת א ד על ט א וכל ד חו ה‬
14) Ex. 14. 21.
11) Ex. 12. 2S,
 93 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫צג‬
■went out Batisfied. Moreover in time of fam- ‫ י‬1‫{די ליה חפ‬5^ ‫עייל כ פין נ&יק כי ש ב ע ו הו ה‬
ine !he scattered wheat and barley outside,
so that those who were ashamed to take help ‫ז שע רי ב שני ב צו ר ת א ב ר אי דכל מ אן דכ סי פ א‬
opesaly by day might come and take it by
night; and now his house has fallen into ruin. ‫ושקיל‬ ‫א תי‬ ‫בי מ מ א‬ ‫למשקל‬ ‫טי ל ת א‬ ‫לי ה‬
Should I not sigh?’^ So Ulla said to him, ‫ א מ ר לית‬.‫כליליא ה ש ת א נפל ב ת ל א ולא א תנ ח‬
‘*Thus K. Jochanan said; *Since the destruc‫״‬
tion of the Temple it was decreed that the ‫ה כי א ט ד רבי יו חנן מיו ם ש ח רב בי ת ה מקד ש‬
houses of the righteous shall become ruins, ‫שי ח רבו‬ ‫ב תי הן של צדיקי ם‬ ‫נגזר ה גזיר ה על‬
for it is written (Is. 5, 9.) Truly many houses
shaM become desolute. Yea^ great and beautir ‫שנ א מ ר )ישעיד! ה( אם לא ב תי ם רבים ל שמה‬
ftd ones without an inhabitant!^ ‘S till/ added
‫י חיו גדולים ו טו בי ם מ אין יו שב ו א מ ר ר' יו חנן‬
Kabbi Jochanan, ‘the Holy One, praised be
H e ! will again people it, for it is written (Ps. ‫ע תי ד ה ק ב״ ה ל ה חזי רן לי שובן שנ א מ ר )תהלים‬
125, 1.) Those who trust in the Lord are like
Mt. Zion. Ju st as the Holy One, praised be ‫קכת( ה בו ט הי ם כ ה׳ כ ה ר ציון וגו׳ מ ת הר ציון‬
H e ! is ready to rebuild Mt. Zion so will the ‫ב תי הן של‬ ‫ע תי ד ה ק ב״ ה לה חזי רו לי שוכו‬
Holy One, praised be He [ rebuild the houses
of the righteous.^ ” TJlla noticed that E, ‫ חזיי ה‬.‫צדיקי ם ע תי ד ה קב״ ה לה חזירן לי שובן‬
Chisda was still not comforted. He said to ‫דלא טי ת ב א ד ע תי ה א מ ר ליה דיו לעבדי שי ה א‬
him therefore: “I t is suiScient for the slave
to have as much as his master [but not :‫כרכר‬
more].‫״‬
Bab said: ‫ ״‬The memory of a dead one is ‫א מ ר רב אין ה מ ת מ ש ת כ ח מן הלב אלא‬
not erased from the heart [of his relatives]
before twelve months have elapsed, for it is ‫ל א ח ר י״ ב ח ד ש שנ א מ ר )דוהלים ל«( נ ש כ ח תי‬
written (Ps. 31, 13.) I am forgotten as a
dead man out of the heart, 1 am become like :‫כ מ ת מלב היי תי ככלי או כ ד‬
a lost vesseV^^’’^
(Pol. frOa) Our Babbis taaught: ‫״‬I t once ‫)יר ם( חנו רבנן מ ע ש ה כהלל הז קן ש הי ה‬
happened that when Hillel the Old was com-
ing along the road and heard a sorrowful cry ‫ואמר‬ ‫כ עי ר‬ ‫צו ח ה‬ ‫קול‬ ‫ו שמע‬ ‫כדר ך‬ ‫בא‬
he said, *I am sure it is not in my house.‫״‬ ‫מו ב ט ח אני ש אין ז ה כתרך בי תי ועליו ה כ תו ב‬
And concerning such men, says the passage
(Ps. 112, 7.) Of an evil report shall he not ‫אווםר )תהליס קיב( מ ש מו ע ה רעה לא יירא נכון‬
he afraid; his heart is firm, trusting in the ‫ א מ ר רבא כל הי כי ד ד ר ש ת‬/ ‫לבו במרה כ ה‬
Lord.'^ Baba said: ‫ ״‬We can infer this pas-
sage in whatever way we desire, either from ‫ל ה אי קרא מ רי שי ה ל סיפי ה מדרי ש ו ט סי פי ה‬
the beginning to the end, or from the end to
the beginning; from the beginning to the end: ‫טדרי ש‬ ■‫לכיפית‬ ‫מ רי שי ה‬ .‫מדרי ש‬ ‫לרי שי ת‬
Of an evil report shall he not he afraid, [be- ‫מ אי ט ע ט א מ שו ם‬ ‫מ ש מו ע ה רעה לא יי ר א‬
cause] his heart is firm trusting in the Lord,
or from the end to the beginning: [Having] ‫לרי שיה‬ ‫מ טי פי ה‬ .‫ב ה׳‬ ‫ב טו ח‬ ‫לבו‬ ‫דנכרן‬
his heart firm trusting in the Lord, he shall ‫מדרי ש נכון לבו ב טו ח כ ה' מ ש מו ע ה רעה לא‬
not he afraid of an evil report”
A certain disciple followed R, Ishmael, ‫ואזיל‬ ‫שקיל‬ ‫ד חו ה‬ ‫ת ל מי ד א‬ ‫ה הו א‬ .‫יירא‬
the son of B. Jose, in the market of Zion, ‫א ב ת רי ה ד ר בי י ש מ ע אל ב ר בי יו סי ב שוקא‬
whereupon the latter noticed that the disciple
was frightened; he said to h im : “Hast thou ‫חטאה את‬ ‫ט פ הי ד א״ל‬ ‫דקא‬ ‫הזיי א‬ ‫ד ציון‬
sinned? for it is written (Is. 33,14.) In Zion
sinners are in fear.” The disciple asked him, ‫ד כ תי ב )ישעיה ־לג( פחדו ב ציון ח ט אי ם א״ל ותא‬
“Is it not written (Pr, 28, 13.) Happy is the ‫כ תי ב )משלי כת( א ש רי אד ם מ פ ח ד ת ט ^ א״ל‬
Ifl) Uod's tm ise 19 destroyed, 0)11€ the houses ot the righteous shouM be in no better
IT) See Babba Metrlah Pah 28b that the oirjier of a lost a‫׳‬nticI6 gives un hone o f ^ t s ‫ ״״‬, 71‫ ״ ״‬e. .
tw elve m onths and since n a ‫־‬ri<d likens one who is dead unto a lost vessel from this we
Is not forgotten before the expiration of twelve montha. ‫^ ׳‬ ® ® *“ ®‫^ *י‬ dies
J94 ‫ב ר ב ו ת‬ ‫צד‬

man that always fsareth.** ‫ ״‬This refers to tho ‫ י הו ד ה כ ר נ תן הו ה‬.‫ה הו א בד ב רי תו ר ה כ תי ב‬

Torah^^ [was B. IshmaePs answer],
Jutia b. Nathan was following E. Ham- ‫שקיל ואזיל ב ת רי ה ד ר ב ה מנונ א א ת נ ח א״ל‬
nuna and noticed that he groaned; Juda b.
Nathan said: ‫ ״‬That man is inviting afHic- ‫י סו די קא כ עי ה הו א נב ר א לאתויי• אנ ב שי ה‬
tions upon himself, for it is written (Job 3,
25.) For the■ thing which I greatly feared, is ‫ד ב תי ב )איוב ג׳( כי פ ח ד פ ח ד תי וי א תיני ו א ש ר‬
come upon me, and that which 1 was afraid ‫ א״ל והא כ תי ב א שרי אד ם‬.‫יגו ר תי י ב א לי‬
of is come unto m ef' Has it not been written
also (Pr. 28, 14.) Happy is the man that < 3d~ : ‫מ פ ח ד ת מי ד ה הו א ב ד ״ ת כ תי ב‬
ways feareth ? The last refers to the Torah.
(Fol. 60h) K, Hnna said in the name of
Rab, who spoke in the name of E. Meier,
and it is so taught also in a Baraitha in the ‫מ אי ר‬ ‫מ שו ם ר בי‬ ‫)ע״ב( א מ ר ר״ה א מ ר רב‬
name of E. Akiba: A man shall always be ae- ‫וכן תנ א מ ש מי ה ד ר בי ע קי ב א לעולם י ה א אדם‬
customed to say, ‫ ״‬All that God doth is done
well” ; as it once happened to B. Akiba who .‫לטב‬ ‫ש מי א‬ ‫מן‬ ‫ד ע בדין‬ ‫כל‬ ‫לומר‬ ‫רגיל‬
was traveling over the country and had with
him an ass, a rooster and a lamp. At night- ‫אזי ל‬ ‫הו ה‬ ‫ע קי ב א‬ ‫ד ר בי‬ ‫הא‬ ‫כי‬
fall he reached a village where he sought
lodging for the night, and it was refused. ‫כ או ר ח א ו הו ה ב ה די ה ח מ ר א ו ת רנגול א ו שרגא‬
' ‘All that God doth is done well,” said he. He
proceeded toward the forest where he resolved ‫י ה בו‬ ‫ולא‬ ‫או ש פיז א‬ ‫ מ ת א כ ע א‬-‫מ ט א לההיא‬
to spend the night. A lion came and ate up ‫א מ ר כל ד עבדין מן ש מי א לטב אזל ב ת‬ .‫ליה‬
his ass; a cat came and■ devoured the rooster,
and the wind extinguished the lamp. ‫ ״‬All ‫בד ב ר א א ת א א רי ה אכלי׳ ל ח מ רי ה א ת א שונרא‬
that God doth is done well,” he said. That
same night a ravaging army came and cap- ‫לשרגא‬ ‫זי ק א כ ביי ה‬ ‫אתא‬ ‫א כ ל ה ל ת ת גו ל א‬
tured the village, and then E. Akiba said Joy-
fnlly: ‫ ״‬Is not what I said true? All that is ‫בלילה‬ ‫ בי ה‬.‫מן ש מי א ל מב‬ ‫א מ ר כל ד ע ב דין‬
done hy Heaven is done well’ ” [for the en-
emy passed through the forest where R. Aid- ‫א ת א גיי ס א ש ביי ה ל מ ת א א מ ר להו לאו א מ רי‬
ha slept that night, and if the ass had brayed, .‫לטובה‬ ‫ה ק ב״ ה הכל‬ ‫שע שה‬ ‫מה‬ ‫כל‬ ‫לכו‬
if the rooster had crowed or if the soldiers
had seen the light, he would surely have met
his death].”
(Fol. 61h) A nd thou shalt love thy ‫)דן* םא ע״ג( ו א ה ב ת א ת ה׳ אלהי ך וגו׳ תני א‬
Lord thy God with all thy heart, and with
all thy soul and with all thy might (Deu. ‫למה‬ ‫ר״א הגדול או מ ר אם נ א מ ר ב כ ל נפ שך‬
6, 4). We are taught that R. Eliezer the ‫למה‬ ‫נ א מ ר בכל מאדך ואם נאומר בכל מ אד ך‬
great says; ‫ ״‬Since it is said With all thy
soul, why then is it necessary to say With ‫נ א מ ר בכל נפ שך׳ לומר לך אם י ש לך אד ם שגופו‬
all thy might, and since it is said With
all thy m-iglit, why then is it necessary to say ‫ ואם‬,‫ח בי ב עליו מ מ מונו לזכך נ א מ ר בכל נפ שך‬
With all thy souL To teach that if there is a ‫מגו פו‬ ‫עליו‬ ‫ח בי ב‬ ‫ש מ מונו‬ ‫אד ם‬ ‫לך‬ ‫יש‬
man to whom the soul is considered dearer
than money, to him is said With all thy soul; ‫או מ ר‬ ‫ר״ע‬ .‫מ אדך‬ ‫ובכל‬ ‫נאמר‬ ‫לכך‬
while for him who values money more than
his life, to him is said A nd with all thy ‫ ת״ ר מ ע ש ה‬.‫בכל נפ ש ך א פי' נו ט ל א ת נפ שך‬
m ig h t" But E, Akiba said, With all thy soul
means, ‫ ״‬Even when thy life is taken away ‫שגז ר ה מ ל כו ת גזיר ה על י שר אל שלא י ע ס קו‬
from thee.” ‫ב תו ר ה מ ה ע ש ה ר״ע הלך רהקהיל ק ה לו ת‬
Our Rabbis taught that the [Roman]
Government once issued a decree forbidding ‫ מ צ או פפום בן יהוד ה א״ל‬.‫כ ר בי ם וי ש ב ודר ש‬
Israel to study the Torah. What did R. Akiba
do? He installed many congregations in ‫עקיבא אי א ת ה מ תיי ר א מ פני או מ ה זו א״ל‬
95 ‫יעקב‬ ‫ע ^ן‬

public places and sat and lectured to them. ‫דו מ ה‬ ‫זזדכר‬ ‫ל מה‬ ‫מ של‬ ‫לך‬ ‫א מ שול‬
Whereupon Papus b. Juda found him and
said to him : ‫״‬Akiba! art thou not afraid ‫לשועל ש הי ה מהלך על הנ ה ר ראח דגי ם ש היו‬
of this nation K. Akiba replied: "A rt thou
?apuB, called the wise? Listen^ and I will ‫רצי ם לכאן ולכאן א מ ר להם מ פגי ט ח א ת ם‬
relate a parable to thee. A fox, walking by
the river side, noticed the fishes therein swim* ‫רצי ם א מ רו לו מ פני ה ר ש תו ת ו ה פ כ מו רו ת‬
ming to and fro., so he said to them, ‘Why are
ye runniug?’ ‘Because we fear the nets that ‫ה ב או ת עלינה א מ ר להם ר צונכ ם ש תעלו ליב ש ה‬
are placed for u8,^ they replied. ‘Come to
shore then/ said the fox to them, ‘and live ,‫ו נ ח ר אני ו א ת ם כדרך שדרו א בו תי ו א בו תי כ ם‬
with us just as my ancestors lived with your
ancestors.^ The fishes exclaimed, ‘Art thou ‫פקח‬ ‫ש או מ רי ם עליך‬ ‫הו א‬ ‫אתה‬ ‫א מרו לו‬
called the wisest of the beasts ? Thou art not
‫־‬wise but very foolish. If we are in danger in ‫ ו מ ה‬,‫ לא פק ח א ת ה אלא ט פ ש א ת ה‬,‫ש ב היו ת‬
the element in which we live (in the water),
how much greater would we be in danger in ‫ב מ קו ם חיו תנו אנו מ תי ר אי ם׳ כ ט קו ם מי ת תנו‬
the element in which we die (on shore).' So
is it with us; if at the time we study the ‫ ואף אנו כך בז מן ש אגו עוסקים‬,‫לא כל שכן‬
Torah, of which it is written (Deu. SO, 20.)
l i is thy life and the prolongation of thy ‫כ תו ר ה ד כ תי ב ב ה )דברים ל( כי הו א חיי ך ואורך‬
days, we are in such fear of danger, how
much greater would he the danger if we cease ‫ כ ש אנו פו ס קין מד ב רי‬,‫י מי ך אנו מ תי ר אי ם‬
studying the Torah?” I t is related that not
many days elapsed when R. Akiba was arrest- ‫א מ רו לא היו י מי ם מו ע טי ם ע ד‬ .‫תו ר ה עאכ״ו‬
ed and imprisoned; Papus also was arrested
and placed in the same prison. ‘‘Papus, what ‫ה א סו רי ם‬ ‫ב כי ת‬ ‫ו ח ב שו הו‬ ‫לר״ע‬ ‫ש ת פ סו הו‬
brought thee here?” asked R. Akiba;
Papus replied: "Happy art thou R. Akiba, ‫ א מר‬,‫ו ת פ סו לפפוס כן י הו ד ה ו ח ב שו הו אצלו‬
that thou art arrested for studying the Torah t
Woe to me, Papus, that I was arrested be- ‫לו פפום מי ה בי א ך לכאן א מ ר לו א שריך ר״ע‬
cause of v a n i t y ! ” When R. Akiba
was led forth to execution, it was jiist at the ‫שנ ת פ ס ת על ד ״ ת אוי לי שנ ת פ ם תי על דב רי ם‬
time of the morning 8h*m’a. As they tore
his flesh with iron, curry-combs, he was de- ‫ כ ש ע ה ש הו צי או הו לר״ע לה ריג ה ז מן‬.‫ב טלי ם‬
votedly taking upon himself the yoke of the
Heavenly Kingdom with love. His disciples ‫ק״ש הי ה והיו מורקין א ת ב שרו כ מ ס ר ק או ת‬
asked of h im : "Rabhi, how long [wilt thou
continue your prayers] ?” " 0 ,‫ ״‬answered he, ‫של ברזל ו חי ה מ ת בוין לקבל עליו עול מ ל כו ת‬
"all my life I worried as to how I could ful-
fill the ordinance. \Love thy God] with all ‫ש מי ם ב א ה ב ה׳ א מ רו לו ת ל מי דיו ר בינו עד כ אן‬
thy soul, which means ‘even if thy soul be
taken from you'; I asked myself when would ‫א מ ר להם כל י מי היי תי מ צ ט ע ר על הפ סו ק‬
such an opportunity come to hand that I
might fulfill it? And now when it finally ‫הז ה בכל נפ ש ך ו א פי׳ הו א נו טל א ת נפ ש ך‬
came to hand shall I not fulfill it?‫ ״‬With a
long-drawn pnt voice he was saying the word ‫א מ ר תי מ תי י ב א לידי ואקיימנר ו ע כ שיו ש ב א‬
Echad (One) [from Hear 0 Israel, the Lord
our God is One], when his soul departed. ‫ הי ה מ א ריך ב א ח ד עד שי צ ת ה‬.‫לידי לא א קיי מנו‬
A Heavenly voice went forth and said "Happy ‫נ ש מ תו ב א ת ה י צ ת ה ב ת קול ו א מ ר ה א ש רי ך‬
ought thou be, R. Akiba, that thy soul depart-
ed w ith the word Echad" The ministering ‫מ ל א כי‬ ‫ א מ רו‬,‫ב א ח ד‬ ‫נשמתך‬ ‫שי צ ת ה‬ ‫ר״ע‬
angels then pleaded before the Holy One,
praised be He! saying: “Sovereign of the ,‫ה ש ר ת לפני ה ק ב״ ה ר ב ש״ ע זו תו ר ה וזו שכרה‬
nniverse, is this the Torah’s reward ? Is it not
said (Ps. 17, 14.) Let me die through Thine ‫א מ רו )חדילים יז( ט מ תי ס ידך ה׳ מ מ תי ם מ ח ל ה‬
96 ‫ב ר כ ו ת‬ ‫צו‬

own hand (a natural death) 0 Lord, of those ‫ י צ ת ה ב ת קול ו א מ ר ה‬,‫א מ ר להם חלקם ב חיי ם‬
who die of age'* ^^Their share shall be in
life/’ ‫־‬was God’s answer. Thereupon a Heaven- 1 ‫לו א שריך ר״ ע ש א ת ה מזו מן לחיי ה עו ה״ ב‬
ly voice went forth and said, ‫״‬Happy art thon,
Akiba^ that thou art chosen for the bliss of
futurity.’’ ‫ א מר‬.‫)יר סב ע״ב( )ש״א כי( אם ה' ה סי ת ך בי‬
(Fol. 63b) I f the Lord hath instigat-
ed thee against me (I Sam. 36, 19). E. ‫ר״א א מ ר ליה ה ק ב״ ה לדוד מ סי ת ק רי ת לי הרי‬
Elazar said: ‫ ״‬Thus spoke the Holy
One, praised, be H e ! unto David, *Art ‫אני מכ שיל ך כ ד ב ר ש א פי׳ תינו קו ת של בי ת‬
thou calling me instigator? I will
cause thee to stumble even with that which ‫רבן מ כי רין בו שנ א מ ר )►טמוח ל( כי ת ש א א ת‬
school children know‫ ; ׳‬for it is written (E r,
30, 12.) When thou takest the sum of the
children of Israel of those who are to he num~ ‫רא ש כני י שראל לפקדיה ם ונ חנו אי ש כופר‬
hered, then shall each man pay a ransom for
his soul [which means that Israel should not ‫ סי ד )דח״א כא( וי ע מו ד ש טן על י שראל‬,‫נפ שו‬
be counted unless a ransom is given for that
act]. Immediately after this it happened (I ‫ו כ תי ב )►ס״ב כד( וי ס ת א ת דוד ב ה ם ל א מ ר לך‬
Chr. 21, 1.) And Satan moved against Israel
and enticed David. I t is also written (II Sam. ‫מנ ה א ת י ש ר אל וכיון ד מנינ הו ל א שקל מיניי הו‬
24, 1.) He instigated David against them to
say *■ Go number Israel and Judahf and since ‫כופר ו כ תי ב )שם( וי תן ה׳ ד ב ר בי שר אל מ ה ב ק ר‬
he counted them without taking a ransom
from them, it is written immediately there- ‫ א״ ר ש מו אל‬.‫ מ אי ועד ע ת מועד‬,‫ועד ע ת מועד‬
after And the Lord sent a pestilence into
Israel from morning even to the time ap- ‫מבא ח תני ה ד ר בי חנינ א מ ש מי ה ד ר בי חנינ א‬
pointed. What is meant by From morning
even to the time appointed f Samuel, the se- ‫ ורבי יו חנן‬.‫מ ש ע ת ש חי ט ת ת מי ד ועד ז רי ק תו‬
nior, and son-in-law of E. Chauina, said in E:
Chanina’s nam e: ‫ ״‬From the time of the ‫וי א מ ר למלאך‬ (‫ )שם‬.‫א מ ר ע ד ח צו ת מ מ ש‬
slaughter of the perpetual-daily-moming-of-
fering^® until the sprinkling of its blood‫״‬ ‫ מ אי רב א מ ר ר בי אלעזר‬,‫ה מ ש חי ת בע ם רב‬
And E. Jochanan said: '^TTntil noon,” A nd
He said to the angel, that destroyed among, ‫א״ל ה ק ב״ ה למלאך טול ה ר ב ש ב הן שי ש בו‬
the people great (Ib. ib. 16). What is
meant by great? E. Elazar said; “Thus ‫ ב או ת ה שעה מ ת א כי שי‬.‫ליפרע מ הן כ מ ה חו בו ת‬
said the Holy One, praised be H e ! 'Take me
the greatest of them in whom there is [merit (‫ )דת״א כא‬.‫בן צ רוי ה ש שקול כרוב ה של סנהדרין‬
enough] with which to pay their debts (sins).
At that moment Abishai b. Zeruyah, who was
‫ מ אי ראה‬,‫ו כ ה ש חי ת ר א ה ה׳ וינ ח ם על הרעה‬
the equal of the majority of the Sauhed-
rin, died. B ut as he was destroying, the Lord (‫א מ ר רב י עקב א בינו ראה שנ א מ ד )בראשית לו‬
looked on and bethought Himself (I Chr,
21, 15). What did He see? Eab said: ‫ ״‬He
saw our father Jacob,” for it is written (Gen♦. ‫וי א מ ר י ע ק ב כ א ש ר ראם׳ ו ש מו אל א מ ר אפ רו‬
32, 3.) And when Jacob saw them (Ba’ah)
he said, etc. Samuel said: "He saw the ‫של י צ ח ק ראה שנא^ )שם בב( אלהי ם י ר א ה לו‬
ashes of Isaac, for it is said (Ib. 22, 8.) God
will show us the lamh for them/* E, Isaac ‫ ר׳ י צ ח ק נ פ ח א א מ ר כסף כפורים ר א ה‬,‫ה ש ה‬
Naphcha said: “He saw the atonement money
[which was donated for the construction of ‫ ורבי‬,‫שנ א׳) ש מו ח ל( ול ק ח ת א ת כסך הכפורים‬
the Tabernacle], for it is said (Ex. 31, 16.)
And thou skalt take the atonement money”; ‫יו חנן א מ ר בי ת ה מ קד ש ראה ד כ תי ב )בראשית‬

19) ■word R a ’a h e®‫«פ‬a^&, wliicli orlginuUy means "saw" or "sae.

97 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ tx

find R. Jochanan said: **He saw the Temple, ‫בהר ה' יראד^ פליגי בה רבי יעקב בר אידי‬ (‫כב‬
for it is written (Gen, 2 2 ,14) On the mount
of the Lord it shall he seen" Upon the same ‫ כפורים‬fjOD ‫ חד אומר‬,‫מואל בר נחמני‬11‫ורבי י‬
point R. Jacob b. Ide and R. Samnel b. Na‫־‬
chmeini differ. One said, ‫ ״‬He saw the atone- ‫ וטסתכרא‬,‫דאח וחד אזמר בית המקדש ראה‬
ment money,” and the other said "H e saw the (‫כמאן דאמר בית המקדש ראה שנאמר )שם‬
Temple.” The following statements will prove
the correctness of the opinion of the one who :‫אשר יאמר היום בהר ד^ יראת‬
said that ‫ ״‬He saw the Temple” ; for it is said
(Ib. ib.) As it is said to this very day. On the
mount of the Lord it shall be seen, ‫« סג( אמר רבא האי קרא מרישיה לסיפיה‬1‫)ד‬
(Fol. 63a) I t was taught that Hillel the ‫ מרישיח‬,‫מדריש טפיפיה לרישיה מדריש‬
Elder said: ‫ ״‬When people imbibe (learning),
diffuse it; when they reject (learning), ga- ‫לטיפיה מדריש עת לעשות לה׳ מה טעם משום‬
ther it in. I f thou see that the Torah is be-
loved by the generation, then! diffuse it ‫ מסיפיה לרישי׳ מד ריש הפרו‬.‫הפרו תורתך‬
[teach it even though there are others that
teach them ]; for it is said (Pr. 11, 84.) ‫תורתך מה מעם משום עת לעשות לה׳׳ תניא‬
There is a m m that scattereth gifts and yet ‫הלל הזקן אומר בשעת המננסים פזר בשעת‬
his wealth is increased, but if thou see that
the Torah is not beloved by the generation, ‫המפזרים כנם אם ראית דור שהתורה חביבת‬
then gather it in (do not teach i t ) ; for it is
said (Ps. 119, 136.) I t is time to act for the ‫עליו פזר שנא׳ )משלי י«( יש מפזר ונוסך עוד‬
Lord; they have ‫־‬broken thy law." E. Kapara
once preached: ‫ ״‬If a thing is cheap, he quick ‫ואם רארת דור שאין התורה חביבה עליו כנס‬
and buy it [for it 11‫ז‬1‫ ד‬surely rise[. Where
there is no man (leader) try to be a man ‫ דרש בר‬.‫שנא׳ עת לעשחה לה׳ הפרו תורתך‬
yourself.” Abaye said ; infer from these ‫קפוא זלת קפוץ קנה טינה כאתר דלית גבר‬
words that in any gathering where there are
enough men one should not try to make him- ‫ אמר אביי ש״מ באתרא דאית‬.‫חמן הוי גבר‬
self prominent.” Surely! This is more than
plain! He needs it in the case of the stranger ‫גבר תמן לא תהוי גבה פשיפא לא נצרכה‬
who comes and finds a man only his equal
[the stranger should not try to do anything ‫ דרש בר קפרא איזו היא‬,‫אלא כששניהם שוים‬
without the consent of the native]. (‫פרשה קטנה שכל גופי תורה תל ויין כה )שם ג‬
R. Kapara expounded: **Which small sec-
tion contains the essential parts of the T ck ‫ אמר‬.‫בבל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך‬
rah? I n all thy ways acknowledge Him and
He shall direct thy path (Pr. 3, 6).” Eaba ‫ דרש בר קפרא לעולם‬-‫רבא אפילו לדבר עבירה‬
said: **Even in matters of iniquity.”
R. Kapara preached: **A man should al- ‫ילמד אדם את כנו אומנות נרךה וקלה׳ מאי‬
ways teach his son an occupation which is : ‫היא אמר רב יהודה מחטא דתלמיותא‬
clean and easy.” What is that? E. Chisda
«aid, **Needle work,”
We are taught that Rabbi says: **Never ‫ירבה‬ ‫אל‬ ‫לעולם‬ ‫אומר‬ ‫רבי‬ ‫תניא‬
ahall a man try to acquire too many friends
within his house, for it is said (Pr. 18, 34.) ‫אדם ריעים בתוך ביתו שנאמר )מעלי יח( איש‬
A man*s many companions are hurtful to ‫ תניא רבי אומר אל ימנה אדם‬.‫רעים להתרועע‬
him." We are taught that Rabbi says: **A
man should avoid appointing a supervisor ‫אפוטרופוס בתוך ביתו שאלמלא מינה פומיפר‬
over his household for had not Potiphar ap-
pointed Joseph the supervisor over his house- ‫את יוסך אפוטרופוס בתוך ביתו לא כא לאותו‬
hold, the trouble [he had] would not have
ocenrred.‫^״‬ ‫דבר׳ תניא רבי אומר למה נסמכה פרשת גזיר‬
ao) neterring to meant Moriah oo iriiSeli the Temple was bulll,
91) see G«n•. J®, T-20.
98 ‫ב ר כו ת‬ ‫צח‬

We are taught that Babbi says: ‫*״‬Why has ‫לפר שת סו ט ה לומר לך שכל הרואה סו ט ה‬
the section referring to the Nazarite been ar-
ranged close to the section of Sotaf^^ To tell ‫ אמר חזקיה בריח‬.‫בקלקולה יזיר עצ מו מן היין‬
us that if one see a 8 0 ta in her corrupted
state he shall abstain from wine.” Hez-
ekiah, the son of K. Parnach, said in the name ‫דרבי פרנך א מ ר רבי יוחנן למה נסמכה פר ש ת‬
of R. Jochanan; *‘Why has the section refer-
ring to the S o ta been arranged close to the ‫סוטה לפר שת ת רו מו ת ומע שרות לומר לך שכל‬
section of T eru m a h and tithes?^® To tell us
that whoever has Terum ah and tithes and ‫שי ש לו ת רו מו ת ו מע שרו ת ו אי ט נו תנן לכהן‬
does not give them to the priest will finally
be obliged [to go] to the Priest on account ‫סוך נצרך לכהן על ידי א ש תו׳ שנ א מ ר )במדבר‬
of his wife, as it is said (ISTum. 5, 10.) A n d
every m an’s hallowed things shall he his, and ‫ה( ואי ש א ת קדשיו לו יהיו וסמיך ליה אי ש‬
immediately succeeding this is written I f
the w ife o f any m an go saide; and after this is ‫אי ש כי ת ש ט ה א ש תן )אלשיר מ׳ נ׳«י( וכ תי ב‬
written: T h en shall the m an bring his w ife,
etc. And moreover poverty will at last over- ‫ ולא עוד אלא סוך‬/‫והבי א האי ש א ת א ש תו ו גו‬
take him and he will become a recipient of
that same thing which he refused to give, **
as it is said A n d every m an’s hallowed th in g s ,‫שנצרך להן שנ א מר ואי ש א ת קדשיו לו יהיו‬
shall he his [i. e., A n d every m an’s hallowed
things,— \i he gives it not to the priest,—shall ‫אמר רב נח מן בר יצ חק ואם נו תנ ם סוך מ תע שר‬
he his own,—■for his own necessities].” R.
Nachman b. Isaac said: "If, on the other ‫ לו‬,‫שנאמר שם( אי ש א שר י תן לכהן לו יהיה‬
hand, he give [deliberately the tithes to the
priest], he will become rich, as it is said (lb.) ‫ א מר רב הונא ב ר ב רכי ה‬,‫י הי ה מ מון הרבה‬
W hatever any m an giveth to the priest shall
belong to him , i. e., he shall have much ‫משום רבי אלעזר הקפר כל המ ש תף שם שמים‬
wealth.”
' R. Huna b. Brachia in the name of R. (‫בצערו כופלין לו פרנס תו שנ א מ ר )איוב כב‬
Elazar Hakapar said: "To him who associates
the Heavenly name in his troubles (praising ‫והי ה שדי בצריך וכסף תו ע פו ת לך׳ רבי שמואל‬
the Lord even for misfortune), his means of
support will be doubled, as it is said (Job ‫בר נ ח מני א מ ר פרנסתו מ עופ פ ת לו בצפור‬
22,, 25.) Y ea, the A lm ig h ty shall he th y de-
fence, and thou shalt have .plenty o f silverT^^
R. Samuel b. Nachmeini said: "His main- ‫ א״ ר י א שיה כל‬,‫שנא מר וכסף תו ע פו ת לך‬
tenance'wlU come as quickly as a bird flies;
for it is said (Ib.) A n d th o u shalt have ‫המרפ ה ע צ מו מדברי תורה אין בו כה לעמוד‬
plenty o f silver.” ‫ביום צרה שנ א מר ) מ ש ל י ב י ( ח ת ר פי ת ביום צרה‬
B. Tubia said in the name of R. Joshiya:
"He who is careless about the study of the ‫ א״ר א מי ב ר מ תנ ה א מ ר שמואל‬,‫צר כחכה‬
Torah, will have no strength to withstand a
day of adversity; as it is said (Pr. 24, 10.)
I f ihau fa in t in the day o f adversity, th y ; ‫אפילו סצו ה א ח ת שנ א מ ר ה ת ר פי ת מכל מקום‬
strength iz sm all.” R. Ami b. Mathun in the
name of Samuel said: "Even [if he weaken ‫אמר רב ספרא רבי אב הו הוא מ ש ת עי‬
himself] from one meritorious deed; for it
is said I f thou fa in t, i. e., from whatever the ‫כ שירד חנני א בן א חי ר׳ י הו ש ע לגולה הי ה‬
weakening may be.”
R. Saffra said that R. Abuhu related: ‫ ש ג ת‬,‫מעבר שנים וקובע חד שים כ חו צ ה לארץ‬
22) TTOTTi'an suspected of edultemy. Sc© Num. t 1 5» ‫ ־‬.U of 80t a an4 6 treauts of Nazarite
si) Sc© Niufi. S, 10‫־‬X2.
11) Tlth#0 ©‫•יז׳‬ s It •® *to tbi© L^rrlt•• sind th© !)oor. w m *writtMt (in tby
S3) B etta r$ cK o (th y dof©a4 ©)» 1• •xpLiiiwd b©!r• ft■ tf it B e tM o r o th e d h a
99 ‫לעקב‬ ‫עין‬ ‫צט‬

When Chanania the son of R. Joshua’s broth- ‫ ל‬# ‫אחריו שני ת״ ח רבי יוסי כן כיבד ובן כנו‬
er went into exile, he made leapyears and
fixed days for the new moon^® outside of ‫זכריה כן קבוטל כיון שראה או ת ם א מ ר להם‬
Palestine. The Rabbis sent two disciples after
him, R. Jose b. Kippar and the grandson of ‫למה ב א ת ם אמרו לו ללמוד תורה ב אנו הכריז‬
R. Zechariah b. Kebutal [to warn him
against such an act]. As soon as R. Chan- ‫עליהם אנ שים הללו גדולי הדור הם ו אבו תיה ם‬
ania saw them he said: *‘For what have ye
come here?” “To learn the Torah from you ‫שמ שו ב בי ת המקד ש כ או ת ה ש שנינו זכריה‬
have we come,” they replied. He then intro-
duced them [before the public]: *‘They are
the prominent men of this generation whose ‫בן ^קבוטל אומר הרבה פעמים קריתי לפניו‬
fathers served in the Temple as we have been
taught (in a Mishnah). Zechariah b. Kebut- ‫בספר דניאל ה ת חיל הוא מ ט מ א והם מטהרים‬
al says, ‘Many a time have I read before him
in the book of Daniel.’ He began to teach ‫הוא אוסר והם מ תירין הכריז עליהם אנ שים‬
them and of everything he said levitically un-
clean they said clean; prohibited, they said ‫ אמרו לו כבר‬.‫הללו של שוא הם של תוהו הם‬
permitted; so that he began denouncing them,
saying, “These men are false and of a wicked ‫בני ת ואי א ת ה יכול לסתור כבר גדר ת ואי א ת ה‬
nature.” “It is too late,” said they to him.
“What thou hast already built, thou canst not ‫יכול לפרוץ׳ א מ ר להם מפני מה אני מ ט מ א‬
destroy; what thou hast already repaired thou
canst not break.” Thereupon he asked them: ‫ אמרו‬.‫ואתם מטהרים אני אוסר ואת ם מתירים‬
‘*Why have ye said clean of things which I
declared unclean, and allowed things which I ‫לו מפני ש א ת ה מעבר שנים וקובע חד שים‬
declared prohibited?” Wnereupon they an-
swered him: “Becau‫״־‬e thou hast made leap ‫ א מר להם והלא עקיבא בן יוסף‬.‫בחוצ ה לארץ‬
years and hast fixed days for the new moon
outside of Palestine.” He said to them, .‫היה מעבר שנים וקובע חד שים בחוץ לארץ‬
“Had not R. Akiba b. Joseph made leap-
years and fixed days for the newmoon out- ‫שלא‬ ‫עקיבא‬ ‫הנח ־ רבי‬ ‫לו‬ ‫אמרו‬
side of Palestine?” “R. Akiba was differ-
:ent,” they answered him, “because none ‫הני ח כ מו תו בארץ ישראל׳ אמר להם אף אני‬
greater than he was left in Palestine.”
“Have I left any one bigger than I am in ‫לא הנ ח תי כ מו תי בארץ ישראל אמרו לו גדיים‬
Palestine?” “The kids (young scholars)
have ■grown to be wethers (great scholars) ‫ש הנ ח ת נע שו תי שים בעלי קרנים והם שגרוני‬
of horns [who are able to measure their in-
tellectual strength with thee], and they sent ‫אצלך וכך אמרו לנו לכו ואמרו לו ב שמנו אם‬
us unto thee saying thus, ‘Go tell him in our
names: If he will listen it is well but if not let ‫שומע מו ט ב ואם לאו י ח א בנ דוי ואמרו ל א חינו‬
him be under ban, (Fol. 63b) and warn our
exiled brethren that if they will listen it is ,‫שבגולה אם שומעים מו ט ב ואם לאו יעלו להר‬
well, but if not let them ascend the moim-
tain (to make a heathen altar),^® Aehiya ‫א חי ה י בנ ה מזבח חנני ה ינגן בכנור ויכפרו כלם‬
will be the builder [of such an altar] and
Chanania (of above) shall play violin and ‫ויאמרו אין להם חלק באלהי ישראל• מיד געו‬
2e) The Jewish calendar is based upon the lunar syettem. In ancient days -the new moonor the first of the
month was fixed by observation of the appearance of the new moon. A permanent calendar, still in existence,
was Introduced during the early part of 1?he Babylonian exile. According to lunar system the moon passes through her
different phases in not less than 29 days, 12 hours. 793 parts {chalaTcim) of an hour. This constitutes a lunar
month. The lunar year consists of 354 days, 8 hours, 876 parts; it is shorter by 10 days, 21 hrs., 204 pamte than
the solar year, nnd every two or three years the difference is equalized by the addition of a month. That year
is then called a ‫ ״‬leap year.‫*״‬
27 ) This refer© to the High Priest on th« night of Atonemenit when he was not allowed to sleep, come 0 0 5 had
leeep him from sleep by reading stories.— Zacharlhh being one who was prominent wa3‫ ־‬selected tor that
honorary position. See Yama 18t).
‫)§ נ‬ Tho o f s « T T in g t h « CM s w o» p * la e « 1. See J« r e m ia h 2, 2 0.
100 ‫ב ר כ ו ת‬

let them all deny Eternity and say we have

no more a share in the God of Is ra e l/” ‫ושלום‬ ‫תם‬ ‫וא מרו‬ ‫ב ב כי ה‬ ‫הע ם‬ ‫כל‬
Immediately after they finished this message^
the people commenced to weep loudly and .‫וכל כך למה‬ .‫יש לנו חלק ב אל הי י שראל‬
said, ^^God forbid such a thing. [Our sin■‫׳‬
cere desire is] to keep on having a share in ‫חו ר ה‬ ‫תצא‬ ‫מציון‬ ‫כי‬ ‫שנ א מ ר‬ ‫מ שו ם‬
the God of Israel,”
And why were the Babbis 6 0 severe in ‫ כ ש ל מ א הו א מ ט ה ר ו הן‬,‫וד ב ר ה׳ מירו שלי ם‬
their warning? Because it is said (Is. S, 3,)
Out of Zion shall come forth the Torah and
‫מ ט מ אין ל תו מ ר א אלא הו א מ ט מ א והן מ ט ה רי ם‬
the words of the Lord out of Jerusalem• It
could quite be understood had the two dis-
ciples declared unclean whatever Chanania ‫הי כי הו ה ו ה תני א חכ ם ש ט מ א אין חבי רו ר שאי‬
declared clean, as this would have been per-
missible, but how was it that what he de- ‫ קא ס ב רי‬.‫ל ט ה ר אסר אין דובירו ר ש אי ל ה תי ר‬
dared unclean they declared clean? Have
we not taught; ‫ ״‬If one sage declared a thing : ‫כי הי כי דלא נגררו ב ת רי ה‬
[levitically] unclean another one has no
right to declare it clean; if one prohibited
a thing, the other one is not permitted to
declare it allowed.” They did it because the ‫ת״ ר כ שנ כנ סו ר בו תינו לכר(ם בי בנ ה היו שם‬
people should not he guided by him.
Our Rabbis taught: When our Rabbis ‫רבי י הו ד ה ורבי יו סי ורכי נ ח מי ה ור״א כנו של‬
entered the academy of Jabne, they
found R. Juda, E. Jose, E. hTeehemia, and ,‫ר״י הגלילי פ ת חו כולם כ כ בו ד א כ סני א ודר שו‬
•R. Elazar, the son of E. Jose the Galilean,
there. They all began to expound in honor ‫פ ת ח רבי י הו ד ה רא ש ה מ ד ב רי ם בכל מקו ם‬
of hospitality to the stranger. E. Juda,
the cMef speaker in every place, began in
honor of the Torah and preached. ‫ ״‬I t Ls ‫ב כ בו ד תו ר ה ודר ש )?וטות לג( ו מ ש ה יק ה א ת‬
written (Ex. 33, 7.) And Moses took his
tent, and pitched it outside the camp• Can ‫ה א ה ל ונ ט ה לו מ חו ץ ל מ חנ ה והל א דברי ם ק״ו‬
we not conclude this from the rule of a
fortiori; that if the Lord^s ark which was ‫ו מ ה ארון ה׳ שלא הי ה מ רו ח ק אלא י״ ב טיל‬
at a distance of only twelve miles, the Torah
says (Ib. ib.) And it came to pass that every ‫ )שם( ו הי ה כל מ ב ק ש ה' י צ א אל‬,‫א מ ר ה תורד‬
one who sought [instruction of] the Lord
went out unto the Tabernacle of the con- ‫אהל מו ע ד ת ״ ח ש הולכי ם מ עי ר לעיר ו מ מ דינ ה‬
gregation, surely, then scholars who travel
from one town to another and from one land
to another, should be called those who sought ‫ )שם( ודב ר ה׳ אל‬.‫ל מדינ ה ללמוד תו ר ה אעכ״ו‬
the Lord.” A nd the Lord spoke unto Moses
face to face, (J6.) E. Isaac said: ‫ ״‬Thus saith ‫מימה פני ם אל פני ם א״ ר י צ ח ק א“ ל ה ק ב״ ה‬
the Holy One, praised be H e! unto Moses.
‫״‬Moses, let us cheer each other up in the ‫ל מ ש ה מ ש ה א ני ו א ת ה נ ס בי ר פני ם בהלכד״‬
HaJacha "by discussion.^” And some say:
‫ ״‬Thus said the Holy One, praised be He! ‫אי כ א ד א מ רי כך א״ל ה ק כ״ ה ל מ ש ה כ שם ש אני‬
unto Moses: ‫״‬Moses, Just as I have been kind
enough to thee, so be thou kind (forbearing) ‫ה ס ב ר תי לך פני ם כך א ת ה ה סבר פני ם לי שראל‬
to Israel and return the tent unto its former
place.' ” And then he returned unto the camp^
‫ ו שב אל ה מ חנ ה וגו׳ א מ ר‬,‫ו ר ^ז ר ה א הל ל מקו מו‬
etc, (Ib.) E. Abuhn said: ‫‘״‬Thus said the
Holy One, praised be H e ! unto Moses: ‫״‬hTow
the people will say. The teacher (God) he ‫רבי א ב הו א״ל ה ק ב״ ה ל מ שה ע כ שיו י א מ רו‬
angry,, and the scholar (Moses) he angry,
what will become of Israel .‫ יי‬If thou wilt ‫הרב ב כ ע ס ו ת ל מי ד ב כ ע ס י שראל מ ה ת ה א‬
101
return the tent unto its place, it 111‫ ז!י‬be well,
if not Joshua b. Kun, th j disciple, will serve
instead of thee;^ and thus is understood
what is written [immediately after this],
And he (Moses) returned unto the campf’‫י‬
JJaba said: ^‫׳‬Nevertheless, the words were
not uttered for no purpose; for it is said
And his servant, Joshua &. Nun, a young man,
departed not out of the tent. [Show-
ing that he remained there since].
R. Juda again opened in honor of the
Torah and expounded Be attentive, and
hearlcen, 0 Israel, this day art t h o u become
a people. (Deu. 27, 9). “Was the Torah then
given unto Israel on that day? Behold!
forty years had already elapsed. But this
is stated for the purpose of inferring from
it that the Torah shall always be as dear and
beloved by its students, as if th at very day
it had been given on Mt. Sinai.'^^ K. Tan-
chum, son of R■, Chiya, the man from the
village of Adhu, said: ‫ ״‬You may infer
it from the following. A man who is
accustomed to read the Sh’m’a, reads
it every day, morning and evening; and
if he miss but one evening it seems to
him as if he had never read the ShW a.‫״‬
Be attentive, i. e., organize yourself into a
company for the purpose of studying the
Torah, because the Torah can be acquired
only if studied in company; for B. Jose, the
son of R. Chanina, said; ‫ ״‬What is meant by
the passage (Jer. 50, 36.) The sword is
against the lying soothsayers and they shall
become foolish, i. e., the sword is against the
learned who sit alone and study the Torah
in privacy. Moreover, they become foolish;
for it is written here Veno^alu (and they
shall become foolish), and it is written there
(Num. 12, 11.) No'alnu (wherein we have
acted foolishly). Moreover, they will commit
sins; for it is said (Ib.) And wherein we
have sinned (No^alnu), and if yon wish [I
conclude] from this (Is. 19, 13.) The prince
of Tzo-an are become fools (No*alu).’' We
can explain in another way: Be attentive and
listen. Expose yourselves to being smitten
over the study of the Torah, as Resh Lakish
said: ‫״‬WThence do we infer that the
Torah win be preserved with Mm only who is
ready to die for her ? I t is said (Num, 19,
li .y T h is is the Torah, when a man dieth in
a ten t/' We may explain in another w ay: Be
attentive and listen, 0 Israel; Be quiet,
listen, and then explain it,^^ as Eaba said
“ 2 ft) Baasheth (ba aittentive), when divided In two Haaa IcetTi, meana "bo q,ul©t and listen” also "explain."
_t i - ‫״ ״ ״‬ A yv.v1.rf
‫י ע ר!כ‬ ‫עיז‬ ‫קא‬
‫עליה ם א ם א ת ה מ חזי ר ה א הל ל מקו מו מו ט ב‬
‫וא ם לאו י הו ש ע כן נון ח ל מיד ך מ ש ר ת ת ה תי ך‬
‫ו היינו ד כ תי ב ו שב אל ה מ חנ ה׳ א מ ר רכא א ע״ פ‬
‫בן לא י צ א ה ד ב ר לבטלה שנ א׳ ו מ ש ר תו י הו ש ע‬
4
: ‫’ ב ן נון גער לא י מי ש מ תו ך ה א הל‬
}
‫ועוד פ ת ח רבי י הו ד ה כ כ בו ד תו ר ה ודר ש‬
‫ה ס כ ת ו ש מ ע י שראל היו ם הז ה‬ (‫) מרי ם בי‬
I
‫נ היי ת לעם וכי או תו היו ם נ תנ ה תו ר ה לישראל‬
t
‫והלא או תו יו ם סוף אר ב עי ם שנ ה חי ה אלא‬
I
‫ללמדך ש ח בי ב ה תו ר ה על לו מדיח בכל יום‬
‫ א מ ר רבי תנ חו ם‬.‫"ויום כיום שנ תנ ה מ ה ר סיני‬
‫כ רי ה ד ר בי חיי א אי ש כפר עכו ת ד ע ש ח רי‬
‫אד ם קורא ק״ ש ש ח רי ת ו ע ר בי ת וערב א ח ד‬
.‫אינו קורא דו מ ה כמי שלא קרא ק״ ש מעולם‬
‫ה ס כ ת ע שו כ תו ת כ תו ת ועסקו ב תו ר ה לפי‬
‫ש אין ה תו ר ה נ קני ת אל א כ ח בו ר ה כדרבי יוסי‬
‫ב ר חנינ א ד א מ ר רבי יוסי בר חנינ א מ אי ד כ תי ב‬
I
‫)ירמיה ני( חרב איל הבדי ם וגואלו ח רב על‬
‫שונ אי ה ם של ח ״ ח שיו ש בין ב ד ב ב ד ועוסקין‬
‫ב תו ר ה ולא עו ד אלא ש מ ט פ שין כ תי ב הב א‬
■
‫ונואלו ו כ תי ב ה ת ם )במדבר י ב( א ש רנו א לנו ולא‬
‫עו ד אלא ש חו ט אין שנ א' וא שר תפזאנו׳ ו אי‬
‫נ‬
,‫ב עי ת אי מ א מ ה ב א )ישעיה יט( נואלו ש רי צוען‬
‫ד ב ר א ח ר ה ס כ ת ו שמע י שראל כ ת תי ע צ מ כ ם‬
^ i
‫על דברי תו ר ה כדרי ש לקיש ד א מ ר ריש לקיש‬
‫מנין ש אין דב רי תורה מ ת קיי מי ם אלא ב מי‬
‫זאת‬ (‫שנ א׳ )במדבר יט‬ ‫ש מ טי ח ע צ מו עליה‬
‫ה תו ר ה אדם כי י מו ת ב אהל׳ ד״א ה ס כ ת ו ש מע‬
‫י‬
‫י‬
JJ I PI. ' r>n 1] ij 1^:1..
102 ‫כ ר כ ו ת‬ ‫קב‬
A man shall first study and then think how ‫י שראל הם ו א ח ר כך כ ת ת כ ד ר ב א ד א ט ר רכ א‬
to explain it,”
It was said in the academy of E. Janai^ ‫לעולם יל מוד אד ם ו א ח ר כך י הג ה׳ א מ רי ד בי‬
^‘What is meant by the passage (Pr, 30., 33).
For the pressure of milk bringeth forth hut- ‫רבי ינ אי מ אי ד כ תי ב )משלי ל( כי מיץ חלב‬
ter, and the pressure of the nose bringeth forth
blood, so the pressure of wrath bringeth forth ‫יו צי א ח מ א ה ו מי ץ א ף יו צי א דם ו מיץ אפי ם‬
strife? That is, In whom can you find the but-
ter (the prime) of Torah? who has vomited ‫ ב מי א ת ה מו צ א ח מ א ה של חו ר ה‬.‫יו צי א ריב‬
the milk of his mother’s breast on account
of her (the Torah). And the pressure of the ‫ב מי ש מ קי א חלב שינ ק מ שדי א מו עליה• ו מיץ‬
nose hrmgeth forth blood, i. e., every disciple
who is silent when the provocation of his ‫אף יו צי א דם כל ת ל מי ד שכועס עליו רבו פעם‬
teacher is upon him the first time, will be
rewarded with the knowledge of being able
to distinguish between ritually purified blood ‫רא שונ ה ו שו ת ק זוכ ה ל ה ב חין בין דם ט מ א לדם‬
and unpurified blood. So the pressure of
wrath bringeth forth strife, i. e., every dis- ‫ ו מי ץ א פי ם יו צי א ריב כל ת ל מי ד ש כו ע ס‬,‫ט הו ר‬
ciple who remains silent at the provocation
of his teacher once and a second time will he ‫עליו רבו פעם ר א שונ ה ו שני ה ו שו ח ק זוכ ה‬
rewarded ‫־‬with the knowledge of being able to
distinguish between civil and criminal laws; ‫ל ה ב חין בין דיני מ מונו ת לדיני נ פ שו ת ד תנן‬
for we are taught (in a Mishnah) that E.
Ishmael says: *‘He who wants to become wise ‫רבי י ש מע אל או מ ר ה רו צ ה שי ת ח כ ם יעסוק‬
shall study the civil laws for there is no
store (of wisdom) in the entire Torah richer ‫ב דיני מ מונו ת ש אין לך מ ק צו ע כ תו ר ה יו ת ר‬
than this (civil law), which is like a flowing
well.” E. Samuel b. Hachmeini said:
“What is meant by the passage (Pr. 30, 32.) ‫ א מר רבי שמואל ב ר‬.‫מ הן שהן כ מ עין נובע‬
I f thou hast become degraded by lifting thy-
self up or, if thou hast devised evil, put thy ‫נ ח מני ס״ד )משלי ל( א ם נ ב ל ת ב ה תנ ש א ואם‬
hand to thy mouth, i, e., He who lowers him-
self (exposes his ignorance) for the sake of ‫ כל ה מנ בל עצ מו על דב רי תו ר ה‬.‫ז מו ת יד לפה‬
learning the Torah^ shall finally he raised;
if he muzzle his mouth (is ashamed to ask : ‫סופו ל ה תנ ש א וא ם זמם יד לפה‬
his teacher) he will have to put his hand to
the mouth [when he in turn is questioned]
E. Hechemiah opened in honor of the one
who exercised hospitality [toward strangers] ‫פ ח ח רבי נ ח מי ה ב כ בו ד א כ סני א ודר ש מ״ד‬
and preached: And Saul said unto the Ken-
ite, ‘Go, depart, get you down from the midst ‫ ע׳ בחדו^«ו הלכות( וי א מ ר שאול אל ה קיני‬,‫)ש״« טז‬
of Amalehites lest I destroy thee with them,
whereas ye acted Jcindly with the children of ‫לכו סורו רדו מ תו ך עמלקי פן או סיפ ך ע מו‬
Israet at their coming up out of Egypt (I
Sam. 1 0 , 6). “Behold, can this not be con- ‫ והלא‬,‫ו א ת ה ע שי ת חסד עם כל ב ני י שראל‬
eluded through the rule of a fortiori? I f
Jethro who did not come near Moses for any- ‫דברי ם ק״ו ו מ ה י ת רו שלא קרב א ת מ ש ה אלא‬
thing else but his own honor was so rewarded,
how much more then should a man be re- ‫לכבוד ע צ מו כך׳ ה מ א ר ח ת ״ ח ב תו ך בי תו‬
warded, who takes learned men in his house,
feeds them, gives them drink and lets them ‫ומאכילו וכדמקהו ו מ חנ הו מנ כ סיו על א ח ת כ מ ה‬
enjoy of Ms wealth?’
E. Jose opened in honor of the one who ‫וכמה• פ ח ח רבי יו סי ב ק בו ד א כ סני א ודרש‬
is hospitable and preached; Thou shalt not
eibhor an Edomite, for he is thy brother; ‫)דברים כג( לא ת ת ע ב א דו מי כי א חי ך הו א לא‬
«0l This refers to Niadia, during the period at women’? menstruatloD.
103 ‫עיז יעקב‬ ‫הג‬
fhou slhalt not abhor an Egyptian, heeattse ‫ת ת ע ב מ צ רי כי גר היי ת כ א ר צו והל א דברי ם‬
thou wert a stranger in his land (Deu. 23,
8). “ Can this not be concluded through, the ‫ק״ו ו מ ה מ צ ריי ם שלא ק ר בו א ת י שראל א ל א‬
m le of a fortiori? If the Egyptians who came
nigh unto Israel for their own benefit only, ‫ולצורך עצ מן שנ!אמר )בראשית »«( ואם י ד ע ת וי ש‬
as is said (Gen. 4:7, 6.) And if thou knowest
that there are among them men of activity, ‫בם אנ שי חיל ו ש מ ת ם שרי מ קנ ה על א ש ר לי‬
then appoint them rulers over my cattle, were
BO protected; how much more then, should ‫ ה מ א ר ח ת ״ ח כ תו ך בי תו ו מ אכילו ו מ ש ק הו‬,‫־כך‬
he he protected who takes in a learned man
and gives him food and drink and lets him ‫ פ ת ח ר״א בנו של ר״י‬.‫י ו מ חנ הו מנכ סיו עאכ״ו‬
enjoy of their wealth?”
E. Blazar, the son of R. Jose, the Galilean ‫הגלי לי ב כ בו ד א כ סני א ודר ש )ש״ב ז( ויברך ה׳‬
opened in honor of him who is hospitable to
the stranger: And the Lord blessed Ohed- ‫^וגו׳ א ת בי ת עו ב ד אדום ה ג תי ב ע בו ר א רון‬
Edom and all his household, (II Sam. 6, 11).
‫ ״‬Behold, we can infer this through the rule ‫ ו הל א דב רי ם ק״ו ו מ ה ארון שלא א כל‬,‫י האל הי ם‬
of a fortiori; if keeping the honse clean, in
honor of the Holy Ark with the Tablet, which ‫ ה מ א ר ח ת ״ ח‬.‫^ושתת אלא ב ב ד ורבץ לפניו כך‬
neither eats nor drinks, was blessed, how
much more will he be blessed who keeps a ‫־כתוך בי תו ו מ אכילו ו מ ש ק הו ו מ חנ הו מנ כ סיו‬
learned man and gives him food and drink
and permits him to enjoy of his wealth?” ‫' ע א ב״ ה מ ה הי א ב רכ ה שברכו א מ ר רב י הו ד ח‬
Of what did the blessing (of Obed-Edom)
consist? K. J n d i b. Zabida said: " It was ‫ח מו ת ו ש מנ ה כ לו תי ה שילדו‬ ‫זו‬ ‫•בר ז בידא‬
that Chamoth and her eight daughters-in-
law each gave birth to six at a time, as it is ‫ ששה ש ש ה בכר ם א ח ת )דף סד( שנ א מ ר )דת״א‬-
said (I Chr. 265 ‫״‬.) Pe"uUhai the eighth be-
cause God blessed him, etc., sixty‫־‬two were ‫ו כ תי ב‬ ,‫'=!( פ ע ל תי ה ש מיני בי ב רכו אלהים‬
all that Obed-Edom had ”
(Fol. 64a) R, Abin the Levite said: "H e ‫עו ב ד אדו ם ה מ ה ו בני ה ם‬ ‫אלה כני‬ ‫^)שם( כל‬
who forces time will in return be pressed by
tim e; but to him who gives way to time ‫ו שנים‬ ‫'ו א חי ה ם אדש חיל ב כ ת לעבוד ה ש שים‬
(yielding patiently to circumstances), time
will give way. [We know it] from the in- :‫*לעובד א דו ם‬
cident of Eabba and E. Joseph, for E. Joseph <
was called Sinai (Erudite scholar) and Rabba
was called Okar ffarim (Dialectician). One ‫א מ ר רבי א בין הלוי כל הדו ח ק א ת ה ש ע ה‬
of them was wanted [to become the head of an
academy] so they sent into Palestine [to in- ‫ה שעה‬ ‫מ פני‬ ‫הנ ד ח ה‬ ‫וכל‬ ,‫דו ח ק תו‬ ‫שעה‬
inquire to wi tch one the office should be offer-
e d ] ; "Sinai or Okar Harim, which one is the ‫דרב‬ .‫מ ד ר כ ה ורב יוסף‬ ‫לו‬ ‫עו מ ד ת‬ ‫י שעה‬
better ?” Whereupon they were answered that
Sinai should be preferred, because all need the ‫יוסף פיני ו רבה עו ק ר ה רי ם א צ ט רי כ א להר‬
possessor of wheat (versed in the Mishnali
and the Baraitha). And yet R. Joseph did ‫' ש ע ת א שלחו ל ח ת ם סיני ועוקר הרי ם איז ה מ ה ם‬
not accept, for the Chaldeans (soothsayers)
foretold unto him, "Thou wilst reign only ‫ שלחו לחו סיני קוד ם שהבל צ ריכין למרי‬.‫קודם‬
twelve years.” So Rabba became the head
and after reigning twenty-two yearSy R. ‫קבל עליו רב יוסף‬ ‫אך על פי כן לא‬ .‫' ח טי א‬
Joseph became head for twelve and a half
years. During all the years in which Rabba ‫ מלך רב ה‬.‫^דאמרי לי ה כ לד אי מ ל כ ת ת ר חין שנין‬
was the head, R. Joseph [never conducted
himself in any manner of domination]. Hot ‫^עשרין ו ת ר תין שנין מלך רב יוסך ת ר תין שנין‬
isvtsi Q l‫®״‬xber did he call into his house.
Again said E. Ahin the Levite: ' ^ a t ‫*ופלגא כל הנך שני דמלך רבת א פי' או מנ א‬
104 ‫ד ד נז ת‬ ‫קד‬

is m eant by that which is w ritten (Ps. 20^ 2.) (‫מ ״ ד ) ת ת ל ים כ‬ ‫ ו א׳׳ ר א בין \זל\י‬.‫ ק ר א‬.‫ל בי תי ה לא‬
May the Lord answer thee in the day of dis~
tress. H e should strengthen thee, the God of ‫ א ל הי‬.‫י ענ ך ה׳ כיו ם צ ר ה י שג ב ך ש ם א ל הי י עקב‬
Jacob; The God of Jacob and not the God
of Abraham and Isaac? We infer from this ‫י ע ק ב ול א א ל הי א ב ר ה ם וי צ ח ק מ כ אן לבעל‬
th a t the owner of the beam, must take hold ‫ו א״ ר א בין‬ .‫ה קו ר ה שי כנ ס ב עו בי ה של קורה‬
at the thickest part of it [if he desire to re-
move it successfully]/‫׳‬ P u rth er said E. ‫ה לוי כל ה נ ה נ ה מ פ עו ד ה ש ת ל מי ד ח כ ם ש רוי‬
Abin the L evite: ^‘He who enjoys a meal at ‫ב תו כ ה כ אלו נ הנ ה מזיו ה ש כינ ה שנ א מ ר) ש מו ת‬
which a learned man is present is considered
as if he were enjoying of Divine Glory, for ‫יח( וי ב א א ה רן וכל ז קני י ש ר אל ל אבל ל ח ם ע ם‬
it is said (Ex. 18, 12.) And Aaron came,
with all (he elders of Israel, to eat bread with ‫חו תן מ ש ה ל פני ה א ל הי ם ו כי ל פגי ה א ל הי ם‬
the father-in-law of Moses, before God, Were ‫א כ לו ו ה ל א ל פני מ ש ה א כ לו א ל א לו מ ר לך כל‬
they then eating before God? Behold it was
before Moses that they ate? But we learn ‫ה נ ה נ ה מ ס עו ד ה ש ת ל מי ד ח כ ם ש רוי ב תו כ ה‬
from this that whoever partakes of a meal : ‫כ אלו נ ה נ ה מזיו ה ש כינ ה‬
a t which a learned man is present, is consider■
ed to be enjoying the Divine Glory."
‫ו א מ ר ר בי א בין הליוי ה נ פ ט ר מ ה ב רו אל‬
And further said R. Abin the Levite: ^‘He
who Jeaves his friend [after escorting him a ‫י א מ ר לו לך ב ש לו ם א ל א לך ל שלום ש ח רי י ת רו‬
distance] must not say *Go in peace' but Go
with peace/ for Jethro said unto Moses ‫לך ל שלום על ה‬ (‫ל מ ש ה )שמות ד‬ ‫ש א מ ר לו‬
(Ex. 4, 18.) Go with peace. He went and sue- ‫ו ה צ לי ח דו ד ש א מ ר לו ל א ב ש לו ם )ש״ב טו( לך‬
ceeded, but David said to Abshalom ( I I Sam.
15, 9.) Go in peace. H e went and hanged ‫ ו א״ ר א בין הלוי הנ פ ט ר מן‬.‫ב ש לו ם הלך ונ ח ל ה‬
him self/‫׳‬
‫ה מ ת אל י א מ ר לו לך ל שלום א ל א לך ב ש לו ם‬
Further said E. Abin the Levite: ‫ ״‬H e
who takes leave of the dead body [after ‫א בו תי ך‬ ‫ת ב א אל‬ ‫שנא^ )בראשית טז( ו א ת א‬
burial] must not say *Go with peace‫ ׳‬but *Go
in peace,‫ ׳‬for it is said (Gen. 15, 15.) B u t ‫בשלום• א״ ר לוי ב ר חיי א היו צ א מ ב ה כ ״נ ונ כנ ס‬
thou shall come to thy fathers in peace." ‫פני‬ ‫ל ה ק ביל‬ ‫זו כ ה‬ ‫ב תו ר ה‬ ‫ועו ס ק‬ ‫לבהמ״ד‬
E. Levi b. Chiya said: ‫ ״‬He who goes out
from the synagogue [after prayer] and enters ‫ה ש כינ ה שנ א מ ר )תהל ים פי( יל כו מ חי ל אל חיל‬
the house of learning and studies the Torah
will be permitted to wait on the Divine ‫ א מ ר ר ב חיי א כ ר א שי‬,‫י ר א ה אל א ל חי ם כ ציון‬
Presence, for it is said (Ps. 84., 8.) They go ‫א מ ר רב ת ״ ח אין לה ם מנו ח ה לא ב עול ם הז ה‬
from strength to strength; each of them will
appear before God in Zion." ‫ולא ב עול ם ה ב א שנ א׳ )תחלים סד( ילכו מ חי ל‬
E. Elazar in the name of E. Chanina said t ‫ א מ ר ר בי א ל עז ר‬.‫אל היל י ר א ה אל א ל הי ם ב ציון‬
“ Scholars advance peace in the world, as it
is said (Is, 54, 13.) A n d all thy children ‫א״ ר חנינ א ת ״ ח מ ר בי ם שלו ם ב עול ם שנ א מ ר‬
shall be taught by the Lord and great shall ,‫)ישעיה נד( וכל בני ך ל טו רי ה׳ ורב שלו ם בני ך‬
be the peace of thy children. Read not Bar
naich (Thy Children), but read it Bonaich ‫«ל ת ק רי בני ך א ל א בוני ך )תתל ים ?יט( שלו ם‬
(thy b uilders)"; Great peace have they who
love thy Torah and there is no stumbling for (‫רב ל או ה בי תו ר תי ך ו אין ל מו מ כ שו ל) ש ם קרב‬
them (Ps. 119, 115). Peace he within thy ‫י הי שלו ם ב חי ל ך ש לו ה כ א ר ט נו חי ך )שם( ל מ ען‬
rampart, prosperity within thy palaces (Ih.
122, 7). For m y brethren and associaiesf ‫א חי ו ר עי א ד ר ב ה נ א שלו ם כ ך )שם( ל מ ען ב י ת‬
sake I would fain speak peace concerning Thee
(Ib .). For the sake of the house of the Lord ‫ה׳ א ל הינו א ב ק ש ה טו ב לך )עם( ה׳ עוז ל ע מו‬
our God. I would seek thy good. The Lord : ‫יתן ה׳ י ב ר ך א ת ע מו ב ש לו ם‬
will give strength unto his people; The Lord
will bless his people with peace.
THIE ENID OF BERAiCIH'OTH. .‫סליק מ ס ב ת ב ר כו ת‬
 105 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ np

SABBATH ‫יו‬ ‫ש ב ת‬

C H A PTER ONE ‫ ראשון‬p*®‫יציאת השבת‬

(Fol. 3b) ‫ ״‬S ob of Bobles ‫ ״‬said R. Cbiya ‫ ח תי‬£3 ‫)דף ג( ע״ב א מ ר לייה ר בי חיי א לרב בר‬
unto Bab, ‫ ״‬did I not tell tbee that when Rab-
bi is engaged on this treatise, ask him not ‫לא א מינ א לך כי קאי רבי ב ה א מ ס כ ת לא‬
about a subject treated in another treatise,
for he may not have the subject matter in .‫ת שיי לי ה ב מ ס כ ת א ח רי תי דל מ א לאו א ד ע תי ה‬
his mind. I f Rabbi were not a great maTi ‫ד אי לאו ד ר בי גבר א רבה הו א ב ס פ חי ה ד מ שגי‬
thou mightest cause him shame, for he
would give thee an answer which might not ‫ ה ש ת א מי ה ת שפיר‬.‫לך שנוי א דלאו שנוי א הוא‬
be the correct one. In this instance, however
he gave thee the correct answer," : ‫מ שני לך‬
(Fol. 10a) Baba b. R. H una was wont to
put on fine gaiters for prayer, saying: I t i3 ‫)יף י( רב א ב ר רב הונ א ר מי פוז מ קי ו מ צ לי‬
written (Amos 4, 12.) Prepare thyself to meet
thy 0 0 dj 0 Israel. Raba was accustomed ‫ רבא‬,‫א מ ר ) ע מו ס ד( הכון לקר א ת אלהיך ישראל‬
to throw off his mantle and fold his hands ‫שדי גלי מ א ו פכ ר ידי ה ו מצלי א מ ר כ ע בד א ק טי ה‬
when praying, saying: ‘‫׳‬Like a servant before
his master [should a man stand]." E. Ashi ‫ א מ ר רב א שי חזינ א ליה לרב כ הנ א כי‬,‫מרי ה‬
said: ‘T have noticed that B, Cahana in time
of trouble was accustomed to throw off his ‫אי כ א צערא בעלמא שדי ג לי מי ה ו פ כ ר י די ה‬
mantle and fold his hands while praying, say- ‫ כי אי כ א שלמא‬,‫ומצלי א מ ר כ ע בד א ק מי ה מריה‬
ing; ‘Like a servant before his master [should
a man stan d ]/ and in time of peace he ‫הכון‬ ‫אמר‬ ‫ו מ צ לי‬ ‫ומתעטך‬ ‫ו מ ח כ סי‬ ‫לבי ש‬
clothed, covered and wrapped himself up and
then prayed, saying: "Prepare thyself to meet ‫לקראת אלהיך י שראל׳ רבא חזיי ה לרב ת מנונ א‬
thy Godj. 0 Isra elf” (Ib.) Baba obsenung ‫ד ק א מאריך ב צ לו תי ה א מ ר מני חין חיי העולם‬
that R. Hamnuna was prolonging his prayer,
said: ‫ ״‬They leave eternal life (Torah) and ‫ועוסקי ם ב חיי ש ע ח )חיי עוה״ב היינו תורה וחיי‬
occupy themselves with transient life (pray-
e r ) B u t R. Hamnuna contends that a separ- ‫ ו הו א ס ב ר זמן ת פ ל ה ל חוד‬.(‫דעוזה״ו היינו תפלה‬
ate time is provided for prayer and a ‫ רבי י ר מי ה הו א י תי ב ק מי ה‬,‫וז מן חו ר ה ל הוד‬
separate time for study. R. Jeremiah was
sitting before E. Zeira discussing traditional ‫ד ר׳ זירא והוו עסקי ב ש מ ע ת א נג ה לצלויי ו הו ה‬
law, [and as] it was becoming late for
prayer, R. Jeremiah hurried [his teacher], ‫ קרא עליה רבי זירא )משלי‬,‫מ סרחב ר׳ י ר מי ה‬
whereupon R. Zeira read to him the passage ‫ת פ ל תו‬ ‫גם‬ ‫מ ש מז ע תו ר ה‬ ‫מ סי ר אזנו‬ (‫כח‬
(Pr. 28, 9.) When one iurneth away his ear
80 as not to listen to the Torah, even his pray• : ‫תו ע ב ה‬
er beootnefh an abominaiion,
R. Ami and R. Assi were accustomed to
Bitbetween the pillars [of the academy] and ‫רב א מי ורב א פי הוו י ת בי וגרסי בי ני ע מו די‬
every now and then to rap [the holt of the ‫וכל ש ע ת א ו ש ע ת א הוו ט פ חי א עי ב ר א דד ש א‬
door] and say: *18‫ ׳‬there any one who re-
quires adjustment of a dispute? Let him ,‫ואמרי אי אי ב א ד אי ת לי ה דינ א ליעול ולי תי‬
come in."
B. CJhisaa and EabhAb. R. Huna were ‫רב ח סד א ורבה ב ר רב הונ א הוו י ת בי ב דינ א‬
106 ‫שב ת‬ Ip
holding court the entire day and were hecom- ‫כו ל' יו מ א הוו קא הלי ש לי ביי הו תנאו להו רב‬
ing weak. R. CMya b. Raba of Difty recited
to them the passage: A nd the people stood ‫ מות יח( וי ע מו ד העם על‬18^) ‫חיי א כר רב מ ד פ חי‬
about Moses from the morning unto the eve-
ning. (Ex. 18, 8.) How can we imagine that (K‫״‬fi ‫ ב״ב‬,‫ )סנהדרין פ״א‬,‫מ ש ה מן הבקר עד הערב‬
Moses was holding court the entire day ?
When did he study? We must therefore say ‫וכי ת ע ל ה על ד ע ת ך ש מ ש ה יו ש ב ודן כל היו ם‬
that a Judge who, even for one hour, passes
‫ אלא לו מר לך כל דיין‬.‫כולה תו ר תו מ תי נ ע שי ת‬
Judgment according to its true equity, is
credited by Scripture as if he had become a ‫שדן דין א מ ת ל א מי תו אפילו ש ע ה א ח ת מעלה‬
partner of God in the creation of the world,
for it is written here (Ex. 18,13.) From the ‫עליו ה כ תו ב כאלו נ ע ש ה שו ת ף להקדו ש ב״ ה‬
morning unto the evening, and it is written.
And it teas morning and it was evening the ‫ב מ ע ש ה ב ר א שי ת כ תי ב ה כ א וי ע מוד הע ם על‬
first day. [Hence you need not hold court the
entire day.] ‫מ ש ה מן הבקר עד ה ע ר ב ו כ תי ב ה ת ם )בראשיח‬
Until when should the work of jiistice ‫ע ד מ תי‬ .‫א( וי הי ערב וי הי בקר יום א ה ד‬
continue.‫ '׳‬R. Shesheth said: ‘HTntil meal-
time." Rami b. Chama said: “What is the ‫יו ש בין בדין׳ א מ ר רב ש ש ת עד ז מן מעודה׳‬
Biblical passage for it.‫*׳‬Woe to thee, 0 Land,
when thy Icing is low-minded, and when thy ‫א מ ר רב ח ט א מ אי קרא ד כ תי ב )להלה ו( או לך‬
princes eat in the morning. Happy art thou,
O Land, when thy Icing is noble-spirited, and ‫א ר ץ שמלכך נע ר ושריך ב ב ק ר יאכלו׳ א שריך‬
ihy princes eat at the proper time for
strengthening and not for gluttony (Ecc. ,‫יאכלו‬ ‫בעת‬ ‫ארץ שמלכך בן חו רי ם ו שריך‬
10, 16.) i. e., for strengthening of the Torah ‫ בג בו ר ה של תו ר ה ולא‬,‫בג בו ר ה ולא כ ש תי‬
and not for the gluttony of wine.‫״‬
Our Rahbia taught: “The first hour [of ‫ ת נו רבנן ש ע ה ר א שונ ה מ אבל‬.‫ב ש תי ה של יין‬
the day] is the time when the Lydians eat; *
during the second hour robbers eat; during ‫ ש לי שי ת מ אכל‬,‫לודים׳ שני ה מאבל לסטים‬
the third hour (rich) heirs eat;® during the
fourth hour laborers eat; during the fifth ‫ ח מי שי ת מאכל‬,‫ ר בי עי ת מ א כל פועלים‬,‫יור שים‬
hour the people in general eat.” Is this so?
Has not E. Papa said that during the fourth, ‫ז מן‬ ‫ר בי עי ת‬ ‫ איני ו ה א מ ר רב פפ א‬.‫כל אד ם‬
hour the people in general eat? We must ‫סעוד ה לבל אד ם׳ אלא ר בי עי ת מ אכל כל אד ם׳‬
therefore say that ^Thiring the fourth hour
the people in general eat; during the fifth ,‫ח מי שי ת מאכל פו ע לי מ ש שי ת מ אכל ת״ ח‬
hour laborers eat; during the sixth hour
scholars e a t; from this hour on eating is like ‫מ כ אן ואילך כזו רק אבן ל ח מ ת )שאין בו תועלת‬
thro‫־‬wing a stone into a skin-hottle (it
has no effect).” Abaye said: “This applies ‫ א מ ר א ביי לא א מרן אלא‬.(‫ללאות התמת אם חסי‬
only to a case where nothing was tasted in
the morning; but if something w'ere tasted ‫מי די‬ ‫ט עי ם‬ ‫מי די מ צ פ ר א אבל‬ ‫ט עי ם‬ ‫דלא‬
in the morning then it matters little [how
late he eats].” : ‫ב צ פ ר א לי ת לך ב ח‬
(Ib. b) This will support R. Hamnuna
who said in the name of U lla: “A man is ‫)ע״ב( מ סיי ע ליה לרב ה מנונ א מ ש מי ה דעולא‬
forbidden to salute his friend with Shalom ‫ד א ס ר אסור לאדם שי תן שלום ל הכי רו ב בי ת‬
(peace) while in the bath-house, for it is said
(Jud. 6, 24.) And he called it ^Ood is '‫ה‬ ‫ה מ ר ת ץ מ שום שנ א׳ )שופטים י( ויקר א לו‬
P eace/'’ According to your conclusion the
word Hemnutha (faith) should also not he ‫ א ל א ט ע ת א הי טנו ת א נ טי אסור ל מי מר‬.‫שלום‬
pronounced in a pTi‫זי‬y, because it is written
(Deu. 7, 9.) The faithful God. And if thou ‫כ ב ה״ ב ד כ תי ב האל הנ א מן׳ וכי תי מ א ה כי נ מי׳‬
1) A sfect of ca.nnlba1s, See W ttin, Fol. 47,
2) Because i h f f j in h erited w ealtb and b a t ♦ w orry ^batfloerer.
 l or ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫קז‬

wilt say that this is really the law^ behold! ‫ותאמר רבא בר מ ח סי א א״ר חמא בר גוריא‬
Eaba b. Mechasia in the name of R, Chama
b. Guria who quoted Rab said: ‫א״ר שרי למימר הי מנו ת א כ ב ה ״ ס ה ח ם שם‬
(faith) is permitted to be pronounced in a
privy.‫ ״‬In the latter case it is different be- ‫גופיה לא איקרי הכי ד מ ת רג מינן אלהא מ הי מנ א‬
cause the word (faith) is not used substan-
lively but quaUfiedJy, for we explain it, The ‫ה נ א שם גופיה איקרי שלום דכ תי ב ויקרא לו‬
faithful God, whereas in the former case it is
used substantively, as it is written He called : ‫ה׳ שלום‬
it God is Teace.
Eaba b. Mechasia in the name of R. Cha-
ma b. Guria who spoke in the name of Eab
said: who bestows a gift on his friend ‫חמא בר‬ ‫אמר רב‬ ‫ואמר רבא בר מחסיא‬
should let him know it; for it is said (Ex.
31, 13.) That ye may Icnow that I am the ‫גוריא א מר רב הנו חן מ חנ ה לחברו צריך‬
Lord who doth sanctify you.** We have also
a Baraitha to the same effect: Thai ye may ‫להודיעו שנאמר )שמות לא( לדעח כי אני ה׳‬
know that 1 am the Lord who doth sanctify
you, i. e., The Holy One, praised be He! ‫מקדשכם׳ תני א נ מי ה כי לדעת כי אני ה׳‬
said unto Moses have a good gift in my
treasury; its name is Sabbath; this I ‫־‬wish ‫מקד שכם אמר ליה הקדו ש ברוך הוא למ שה‬
to bestow on Israel; go, and announce it to
them.^’ "We learn from this then,‫ ״‬said ‫מ תנ ה טו ב ה יש לי ב בי ת גנזי ו שב ת שמה ו אני‬
Eabhan Simon b. Gamaliel, "that if one give
a piece of bread to a child he ought to make ‫ מכאן א מ ר‬.‫מבק ש לי חנ ה לישראל לך והודיעם‬
it known to the child’s mother.” What shall
one do [to inform the mother] ? Ahaye said: ‫ר שב״ג הנו תן פ ת לתינוק צריך להודיע לאמו׳‬
"He shonld put some oil around the child’s
eye or stain it with some dye” [so that his ‫מ אי עביד ליה א מר א ביי שאיף ליה מ ש ח א‬
mother will ask him concerning it, and he
will then tell her he also gave him bread]. ‫ומלי ליה בוחלא׳ וה אידנ א ד חיי שינן לכשפים‬
Nowadays, however, when snch is the ap-
prehension of performing an act of witch- ‫ איני‬.‫ אמר רב פפא שאיף ליה מ או תו המין‬.‫מאי‬
craft, what shall one do ? R. Papa said: "He
should put some of this very thing he gave to ‫והאמר רב ח מ א בר חנינ א הנו תן מ תנ ה להכירו‬
the child around his eyes.” Is it so? [that
a gift should first be told o f]; has not R. ‫אין צריך להודיעו שנאמר )שם לד( ומ שה לא‬
Ohama h. Chanina said: “He who bestows a
gift on his friend should not let him know of ‫ לא ק שיא הא‬.‫ידע כי קרן עוד פניו בדברו א תו‬
it, for it is said (Ex. 34, 39.) And Moses did
not know that the skin of his face shone, ‫ב מיל ת א דעבידא לאנלויי הא ב מיל ת א דלא‬
because He had spoken with him.** This is
not difficult to explain. The latter instance ‫ מ תן‬.‫עבידא לאגלויי והא ש ב ת דעבידא לאגלויי‬
speaks of a thing that may become known by
itself, but the former speaks of a thing that :‫שכרה לא עבידא ל אגלויי‬
cannot become known by itself. Is not the
Sabbath a thing that was to he known [and
yet God informed Israel of it] ? But the r&- ‫טתבתא‬ ‫רב הפדא הו ה נקיט בידי ה ת ר תי‬
ward [for observing it] cannot be known.
E. Chisda held in his hand two priestly ‫דתורא א מר כל מאן ד א תי ואמר לי ש מ ע ח ת א‬
gifts • from the meat of an ox and said: "I
will give these to the man who will tell me ‫ אמר‬,‫חד ת א מ ש מי ה דרב י הי בנ א להו ניהליה‬
one new law in the name of Eab.” Where-
upon Eaba b. Mechasia said to him : ‘‫״‬Thus, ‫ליה רכא כ ר מחמיא הכי א מר רב הנו תן מ תנ ה‬
»> The Anronlte?‫ ׳‬Trera to ^ jwr^n‫ ־‬Jila-juhierwl besides that of the otferinifsi. See ■Tier. 7,
313 2 ‫־‬.
108 ‫?זבת‬ np

has said Rab, 'H e who bestows a gift on his ‫ל ח בי רו צ רי ך להודיעו ?זנאמר )עם לא( ל ד ע ת‬
friend should inform him of it^ for it is said
(Ex. 31, 13.) That you may know ihat 1 am ‫ י ה ב ה ני ה לי ת א מר ח בי בין‬.‫כי א ני ה' מקד שכ ם‬
the Lord who doth sanctify youf “ So B.
Chisda gave him the gifts. ‘^Art thou so fond ‫ א״ל‬.‫ א״ל אין‬.‫עלך ש מ ע ת ת א ד רב כולי ה אי‬
of the teachings of Rab asked Eaba b. Me-
chasia. ‘'Yea,‫ ״‬he responded. Whereupon Ea- ‫ א מ ר‬,‫היינו ד א מ ר רב מי ל ת א א ל בי שיי הו יקירא‬
ba b. Mechasia said: “This is what Eab said, ‫ליה אמר רב ה כי כ ת ריי ת א ע די פ א לי מ ק מיי ת א‬
'Garments are precious to those who are in-
vested with them, [because they know the ‫ ו א מ ר רכ א‬.‫ואי הו ה נ קי טנ א א ח רי ת א י הי בנ א לך‬
value of it].^‫" ״‬Did Eab indeed eay so?‫״‬
asked R, Chisda, "Surely the last thing is ‫ב ר מ ח מי א א מ ר רב ה מ א בר גורי א א מ ר רב‬
better than the first one, and if I had other
gifts I would bestow them on yon.‫״‬ ‫לעולם אל י שנ ה אד ם כנו בין ה בני ם ש ב ש ביל‬
Further said Raba b. Mechasia in the
name of R. Ohama b. Guria who spoke in ‫מ שקל ב ' סלעים מי ל ת שנ תן י ע קב ליוסף יו ת ר‬
the name of R ab: "Never should a man show ‫מ ש א ר בניו נ ת קנ או בו א חיו ונ תנ לנ ל הד ב ר‬
preference for one child over his other chil-
dren, because for the sake of two selaim* : ‫וירדו א בו תינו למצרי ם‬
worth of silk which Jacob bestowed on Joseph
in preference to his other sons, the brothers ‫חמא‬ ‫רב‬ ‫אמר‬ ‫מ ח סי א‬ ‫כר‬ ‫*בא‬1 ‫ו א מ ר‬
became Jealous of him and brought about
the migration of our ancestors into Egypt.‫״‬ ‫אדם‬ ‫י חזו ר‬ ‫לעולם‬ ‫רב‬ ‫אמר‬ ‫גורי א‬ ‫בר‬
Further said Raba b. Mechasia in the
name of R. Ohama b. Guria who spoke in ‫ש מ חו ך‬ ‫ק רוב ה‬ ‫שי שי ב ת ה‬ ‫ב עי ר‬ ‫וי ש ב‬
the name of Rab: "A man should always try ‫שי שי ב ת ה ק רובה עונו תי ה מו ע טי ם שנ א מ ר‬
to make his residence in a city of recent 8et-
tlement; for being a new settlement it has ‫)בראשית •ט( הנ ה נ א ה עי ר הז א ת קרובה לנום‬
few sins; as it is said (Gen. 19, 20.) Behold
now, ihxs city is near to flee thereto, and it is ‫אי לי מ א‬ ‫ק רו ב ה‬ ‫מ אי‬ .‫מצער‬ ‫ו הי א‬ ‫שמה‬
Utile. What is meant by She is near. Shall
I say it means it is near in distance and small ‫ אל א מ תו ך‬.‫ ו ה א קא חזו לה‬.‫ד טי ק ר ב א וזו ט א‬
in settlement? Every one sees that. But it
means its settlement is near (recent) and ‫ א מ ר רבי‬.‫שי שי ב ת ה ק רו ב ה עונו תי ה מזצערין‬
therefore its sins are not many.‫ ״‬R. Abm Said:
‫א בין מ אי ק ר א ה ד כ תי ב )עם( א מ ל ט ה נ א ש מ ה‬
"What is the Biblical passage to support this?
I t is written (Ib.) 0 Lei me, I pray thee, ‫נא כגי מ ט רי א ה מ שין ו ח ד הוו ו של טדום נ״ב‬
escape thither, i. e., the word Nah (I pray
thee) aggregates by its letters fifty-one, and ‫ו שלו ת א כ״ך)יף׳ י»( ד כ תי ב )עם( ש תי ם ע שרה‬
Sedom was in existence fifty-two years; (Fol.
11a) twenty-six of wh’ch w‫׳‬ere tranquil, as ‫שנ ה עבדו א ת כדרלעומר ושלש ע שרה שנ ה‬
i t is written (Ib. 14, 4.) Twelve years had
they served Kedarlaomer, hut thirteen years : ‫מרדו ו ב א ר ב ע ע שרה שנ ה ב א כדרלעומר וגו׳‬
they rebelled. And in the fourteenth year
came Kedarlaomerf* etc. ‫ו א מ ר רכ א בר מ ח סי א א מ ר רב ח מ א ב ר‬
Parthermore said Raba b. Mechasia in
the name of E. Chama b. Guria who spoke ‫גורי א א מ ר רב ת ח ת י ש מ ע אל ולא ת ח ת עו ב די‬
in the name of Rab: "Better to be under an ‫ ת ח ת עו ב די כוכ בי ם ולא ת ח ת ה ב ה‬,‫כובבים‬
Ishmaelite than under an idolater; better
under an idolater than under a Charmer; ^ ‫ ת ח ת ת ל מי ד‬.‫ת ח ת הב ר ולא ת ח ת ת ל מי ד חכם‬
better under a Charmer, than under a schol-
ar; better under a scholar than under an :‫ח כ ם ולא ת ח ת י תו ם ו א ל מנ ה‬
orphan or a widow,”
Eabba b, Mechasia in the name of R. ‫ו א מ ר ר ב א ב ר מ ח טי א א מ ר רב ח ט א ב ר‬
a) A e o iB .
A sect among: tt e Persian tri1)e9.
109 ‫יעקב‬ ‫עין‬ I:p

Chama b. Guria who spoke in the name of ‫ כל‬,‫גוריא אמר רב כל חולי ולא חולי מעיים‬
Hab said further; ‘f a th e r any sickness than
the sickness of the bowels; rather any pains .‫כאב ולא כאב לב׳ כל מיחוש ולא מיחוש ראש‬
than pains of the h eart; rather any disorder ■
than the disorder of the bead; rather any evil : ‫כל רעה ולא אשה רעה‬
than a bad ’wife ”
Further said Raba b. Mechasia in the
name of B. Chama b. Guria who said in the ‫ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר‬
name of Eab: ‫ ״‬If all the seas were ink; all
the reeds were producing pens; the expanse ‫גוריא אמר רב אם יהיו כל הימים דיו ואגמים‬
if heaven were sheets of parchment^ and all
the children of men were scribes, yet it would ‫קולמוסים ושמים יריעות וכל בני אדם לבלרין‬
not suffice to write the devices of political
government.‫ ״‬What is the Biblical passage ‫אין מספיקין לכתוב חללה של רשות׳ מאי קרא‬
[that refers to this] ? E. Mesharshia said
(Pr. 25, 3.) .4s the height of the heavens, ‫שמים לרום וארץ‬ (‫משרש יא )משלי כח‬ ‫אמר רב‬
and the depth of the earth, so is the heart of
k i n ^ unsearchable. :‫לעומק ולב מלכים אין חקר‬
E. Joshua the son of R. Ide happened
once to visit the house of E. Ashi. They pro-
pared for him a calf, the third to its mother,® ‫רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב‬
and they said to him: ‫״‬Let the master taste
Bomething.” Whereupon he answered: " I am ‫אשי עבדו ליה עגלא תילתא אמרו ליה ליטעם‬
fasting.‫ ״‬They asked him : *‘Does not the
master hold with R. Juda who said: *A ‫מר מידי אמר להו בתעניתא יתיכנא אמדו ליה‬
man can lend his fast (day) and repay it
later.^ ‫ ״ ״‬This,‫ ״‬he answered, ‫ ״‬is a fast on ‫ולא סבר ליה מר להא דר״י דא״ר יהודה לוה‬
account of a (bad) dream, and Eaba b.
Mechasia in the name of E. Chama b. Guria ‫ אמר להו תענית חלום הוא‬.‫אדם תעניתו ופורע‬
quoted Eab, and said: *Fasting is as good to
avert a bad dream as fire to consume flax,^ ‫ואמר רבא בר מחסיא אמד רב חמא בר גוריא‬
and R. Chisda said: *It should be [kept] the
same day/ to which E. Joseph added, ‘That ‫אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת ואמר‬
if a bad dream occurs it should be kept even
on the Sabbath ,‫יי‬ :‫רב חסדא ובו ביום ואמר רב יוסף ואפי׳ בשבת‬
(Fol. 12a) I t was taught in the academy
of R. Ishmael: *‘A man may go out with
Tephilin on Friday when it is almost dark.^‫''׳‬ ‫)ח* יב( תנא דבי רבי ישמעאל יוצא אדם‬
Why? For Eabba b. Huna said: ‫ ״‬We
conclude that a man must feel his Tephilin ‫כתפילין בערב שכת עם חשיבה מאי טעמא‬
ever}‫■׳‬now and then, by the rule of a fortiori
(from minor to major), concerning the ‫כיון דאמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש‬
T z itz f If with respect to the Tzitz in which
God^s name is mentioned but once, the Torah ‫כתפילין כל שעה ושעה ק״ו מציץ מה ציץ‬
says (Ex. 28, 38.) And it shall he upon his
forehead always so that he shall not escape r,1ets>) ‫שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה‬
his attention from it; how much more should
a man feel the Tephilin in which God^s name ,‫והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו‬ (‫כח‬
is mentioned many times? Hence [by feel-
ing it] he will remind himself of the time ‫תפילין שיש בהם אזכרות הרבה על אחת כמה‬
when he has to remove it,” I t is taught that
R. Chanania said; ‫ ״‬A man must examine the ‫ תניא רבי חנניה‬.‫ הילכך מידכר דכיר להו‬,‫וכמה‬
Th9 third to Its mother is ecmsldered the best. . ‫״‬ , ,
An +J‫־‬he Sabbath the carryins of anything is not allowed without the house unless there is an Einib.
^ (1*^ M-mbinatiou of localities by which the boundaries aan be extended; TephilUn are also not allowed
L since the Sabbath Is exempt from it. ‫״‬ .‫״‬ ‫״״‬
S ^ breast-plaite which Ajawn, th* High Priest wore. See Ex. 28, 37.
110 ‫ש ב ת‬ ‫?(י‬

pockets of ids garments on Friday evening ‫או מ ר חיי ב א ד ם ל מ ש מ ש ב ב ג דו ע ר ב ש ב ת ע ם‬

when it is getting dark.‫ ® ״‬E. Joseph said:
“ This is a most im portant traditional law :‫ח ש כ ה א מ ר ר בי יו סף ה ל כ ת א ר ב תי ל ש ב ת‬
concerning the Sabbath,”
Onr Rabbis tau g h t: “ He who comes to
visit a sick man on the Sabbath shall say : ‫ת ״ ד הנ כנ ס לב ק ר א ת ה חו ל ה ב ש ב ת או מ ר‬
‘I t is Sabbath and we are not allowed to cry^
but relief will soon come‫ ; ׳‬R. Meier said, ‫ ור״ ם‬,‫ש ב ת הי א מ לז עו ק ו ר פו א ה ק רו ב ה לבא‬
he should say: ‘The Sabbath [if respected]
may bring m ercy/ (Fol. 13b) E. Ju d a ‫או מ ר‬ ‫י הו ד ה‬ ‫ ר בי‬.‫או מ ר י כו ל ה הי א ש ת ר ח ם‬
said [one should saY‫ ך‬: ‘May the Omnipotent
have mercy on thee and on the sick of ‫ה מ קו ם י ר ח ם עליך ועל חו לי י ש ר א ל׳ רבי יו סי‬
Israel‫ ; ׳‬S. Jose said [one should s a y ]: ‘May
the Omnipotent have mercy on thee amongst .‫י ש ר אל‬ ‫או מ ר ה מ קו ם ירחש עליך כ תו ך חולי‬
the sick of Israel. ‫״ ׳‬
Shebnah, of Jerusalem, upon entering ‫שלו ם‬ ‫או מ ר‬ ‫ב כ ני ס תו‬ ‫י רו שלי ם‬ ‫אי ש‬ ‫ש בנ א‬
said :Shalom, and upo leaving he would
say: “I t is Sabbath and we are not allowed ‫או מ ר ש ב ת הי א מ לז עו ק ו ר פו א ה‬ ‫ו בי צי א תו‬
to cry, but relief will soon come, for H is
mercies are great, rest [meantime] in peace/’ ,‫ק רו ב ה לב א ו ר ח מיו מ רו בי ם ו ש ב תו כ ש לו ם‬
I n accordance with whom did E. Chanina
say that he who has a sick person in his house ‫כ מ אן אז ל א ה א ד א מ ר רבי חנינ א מי שי ש לו‬
should include him [while praying for his
health] amongst the sick of Israel? I t is ‫חו ל ה ב תו ך בי תו צ ריך שי ע ר בנו ב תו ך חו לי‬
in accordance with E. Jose. F urther said R.
Chanina; “I t is with reluctance th at they ‫ ו א״ ר חנינ א ב קו שי‬.‫י ש ר א ל כ מ אן כ ר בי יוסי‬
(the sages) allowed the visit of condolence
to mourners and the visit to the sick on the ‫ א מ ר‬.‫ה תי רו לנ ת ם א ב לי ם ולבק ר חולי ם ב ש ב ת‬
Sabbath [because it disturbs the Sabbath
j o y ] E a b b a b, b. Ghana sa id : “ When I ac* ‫ר ב ה ב ר ב ר חנ ה כי הו ה אזלינץ ב ת רי ה ד ר בי‬
companied E. Eliezer while visiting the sick,
I sometimes heard him say [in Hebrew], ‫א לי עז ר ל שיולי ב ת פי ח א ז מנין א מ ר ליה ה מ קו ם‬
Hamahom YipTi-K edacJi Leshalom}^ and
sometimes he said [in Aramaic] Hachmanah ‫יפ קד ך ל שלום וזי מנין א מ ר לי ה ר ח מנ א י ד כ רינ ך‬
Yedachrinach Lishlamf^^^ How could he do
this? Did not E . Juda say: “Hever should ‫ חי כי ע ב ד ה כי ו ה א מ ר ר בי י הו ד ה לעולם‬.‫ל שלם‬
a man ask [of God] for his necessities in
the Aramaic language,” and R. Jochanan ‫אל י ש א ל א ד ם צ ר כיו ב ל שון א ר מי ו א״ ר יו ח נן‬
sa id : “He who asks for his necessities in the
Aramaic tongue will not be attended to by the ‫מ ל א כי‬ ‫אין‬ ‫א ר מי‬ ‫כל ה שו א ל צ ר כיו כל שון‬
m inistering angels because the ministering
angels do not understand Aramaic.” The ease ‫ה ש ר ת נז ק קין לו ש אין מ ל א כי ה ש ר ת מ כי רי ן‬
of a sick person is difierent because the Sh&~
china is with him ; for E. Anan said in the ‫ ש אני חו ל ה ד ש כינ ה ע מו ד א מ ר רב‬.‫כל שון א ר מי‬
name of R ab : “Whence do we learn th a t the
Bhechina strengthens the sick? I t is said ‫עגן א מ ר רב מנין ש ש כינ ה סו ע ד א ת ה חו ל ה‬
(Ps. 41, 4.) The Lord will siistain him upon
the hed of painful diseased We have also a ‫ ת ני א‬.‫שנ א מ ר) ח הלי ם « «( ה׳ י ס ע דנו על ע ר ש דוי‬
Baraitha to the same effect: “ He who visits
the sick shall sit neither on the bed [of the ‫נ מי ה כי הנ כנ ס ל ב ק ר א ת ה חו ל ה לא י ש ב על‬
sick] nor on a chair, but he shall wrap him-
self and sit in front of the sick because the ‫ ב י ה מ ט ה ולא על ג בי כ ס א א ל א מ תעפוף ויו ש ב‬5
0> To BOS -wtetheT he has anythdftg in it that le not ailloiwed 'to be carried on the SahbwUl.
10) ??‫׳‬ichwm AbeiliM. ^
11) May ‫־‬the Omni potent min€ thee la peace.
1‫) ג‬ May the mercSful remeaniber thee in paaoe.
111 ‫יעקג‬ ‫עין‬ ‫?י א‬

Divine Presence rests above the head-side of ‫לפניו מ פני ש ה ש כינ ה למעלה מ ר א שו תיו של‬
the sick; as it is said (Ib.) The Lord will
iiiiiain him upon the 6ed of painful disease," : ‫חולה שנ א מ ר ת׳ יסעדנו על ער ש דוי‬
(Fol. 13a) At the academy of Elijah it ‫)י!־* יג( תנ א ד בי אליהו מ ע ש ה ב ת ל מי ד א ח ד‬
‫־‬was taught: ‫ ״‬Once it happened that a schol-
ar who read (the Scripture) to a great extent ‫ת ל מי די‬ ‫הרבה ושמ ש‬ ‫ה ר ב ה וקרא‬ ‫ש שנ ת‬
and studied a great part (of the Talm ud).
and devoted much of his time in attendance ‫ח כ מי ם ה רב ה ו מ ת ב ח צי י מיו ו הי ת ה א ש תו‬
upon the scholars, died very young, and his
wife took his Tephilin and went around with ‫נו ט ל ת ת פי ליו ו מ חז ר ת ב ב תי כנ סיו ת ו ב ב תי‬
them to every place of worship and study (‫מ ד ר שו ת ו א מ ר ה לה ם כ תי ב ב תו ר ה )דברים ל‬
saying to the audience: *Behold it is written
in the Torah (Deu. 30, 20.) For He it ihy ‫כי הו א חיי ך ואורך י מי ך׳ בעלי ש שנ ה ה ר ב ה‬
life, and the length of thy days. My husband
studied and read so much and (Fol. 13b) ‫וקרא ה רב ה )עןם ע״ב( ו ש מ ש ת ״ ח ה ר ב ה מ פני‬
gave so much of his time to attendance
upon the scholars; why did he die so young ?‫י‬ .‫ ולא הי ה אד ם מ חזי ר ה דבר‬.‫מ ה מ ת ב ח צי י מיו‬
And there was none who could give her ans-
wer. I happened once to stop at her house and ‫פעם א ח ת נ ת א ר ח תי א צל ה ו הי ת ה מ סי ח ה כל‬
she told me everything that had happened to
her. I said to h er: *My daughter, how did he ‫ני דו חי ך‬ ‫או תו מ או ר ע ו א מ ר תי לה כ תי בי מי‬
conduct himself during the days in which
‫ א מ ר ח לי חם ושלום אפילו כ א צ ב ע‬.‫מהו אצליך‬
you ‫־‬were a Niddahf^^ She answered: *God
forbid! He refrained even from touching ‫ אכל‬.‫ בי מי לבוניך מ הו אצליך‬.‫ק טנ ה לא נג ע כי‬
my little finger.^ *And during the days when
you were a Lebunaf■* how was his conduct ‫ע מי ו ש ח ה ע מי וי שן ע מי ב קי רו ב ב ש ר ולא‬
towards thee ?’ I asked her again. Whereupon
she answered: *He ate with me, drank with ‫ ו א מ ר תי לה ברוך‬.‫ע ל ת ה ד ע תו על דב ר א ח ר‬
me, and did not refrain from touching me.‫״‬
I then said to h er: Traised be the Holy One, ‫ש ח רי‬ ‫שלא נ ש א פני ם ל תור ה‬ ‫ה מ קו ם שהרגו‬
who spared him not for the sake of scholar-
ship, for the Torah says (Lev. 18, 19.) And ‫א שה ב נ ד ת‬ ‫ואל‬ (‫ה תו ר ה א מ ר ה )י יקיא יח‬
a woman in the separation of her uncleanli- ‫ כי א ת א רב די מי א מ ר מ ט ה‬.‫טו מ א ת ה לא ת ק ר ב‬
ness shalt thou not approach.* ” When B. Di-
mi came he said: '*They were together in one ‫ כ מ ע ר ב א א מ רי א מ ר רב י צ ח ק ב ר‬.‫ח ד א הואי‬
bed [while in her Lebuna~\." In Palestine it
was said, in the name of B. Isaac b. Joseph, : ‫יומך סינ ר מפ סי ק בינו ל בינ ה‬
that she wore breech cloth [while with him
in one bed]. ‫)ע״ב( ת נו רבנן מי כ ת ב מג ל ת ת ע ני ת א מ רו‬
Our Babbis taught: "Who wrote the scroll ‫ א מ ר‬.‫הנני ה ו סי ע תו ש היו מ ח ב בין א ת ה צ רו ת‬
of Taanith They said: "Chananiah b. He-
zekiah and his associates who cherished the ‫ר בי ש מעון בן נ מלי אל אף אנו מ ח כ בין א ת‬
memories of past troubles [because of the
miraculous redemption], wrote the scrolls of ‫ה צ רו ת א ב ל מ ה נ ע ש ה ש א ם ב אנו ל כ תו ב אין‬
Taanith.” Rabban Simon b. Gamaliel said: ‫ ד״ א אין שו ט ה נפגע׳ דב ר א ח ר‬.‫אגו פ ס פי קין‬
"We also cherish the trouble [on account of
its miraculous redemption] but what shall ‫ איני והאמר_רב‬,‫אין כ ש ר ה מ ת מ רגי ש ב איז מל‬
we do? I f we were to record all the
‫י צ ח ק ק שה ר מ ת ל מ ת כ מ ח ט ב כ ש ר ה חי‬
troubles, we would never be in a position to
finish. I t may also be said that a fool never ‫ אי מ א אין‬,‫שנאמר) »ויזג ד( א ך ב שרו עליו י כ א ב‬
feels trouble; or dead flesh feels not the pain
of the knife” (i. e., We have grown indiffer- ‫א ט ד רב‬ .‫מרגי ש ב איז טל‬ ‫כ ש ר ה מ ת ש ב חי‬
1‫> נ‬ P e r io d o if
14) '"White garm ents‫ ; ״׳‬The af.t«r men&lniation during irhtch white saunxieiits worn wMla
la Btlll proihibited until she counts seven clean and Bpatless *ndj bajth-as 1 1 ers«lf In «
f wlih ii^ft U.W• of fmwi 4>7‫*>י‬
112 ‫שב ת‬ ‫!יב‬

ent through the frequency of persecutions). ‫י הו ד ח א מ ר רב כ ר ם זכו ר ה אי ש ה חו א ד טו ב‬

Is it so? Behold! E. Isaac said: ‘‘Worms are
as painful to the dead body as is the pain
‫־‬when a needle is stuck into healthy flesh;! ‫ו חנני ה כן חז קי ה ש טו ש אל טל א הו א נגנז ספר‬
for it is written (Job. 14j 22.) Bui his body
on him feeletk painB [hence we understand
that a dead body feels p a i n ] E a b b a n Simon ‫י חז ק אל ש היו ד ב ריו סו ת רין ד ב רי תו ר ה ט ח‬
b. Gamaliel must have meant this: “The
dead flesh in a living body feels not the pain
of the knife.‫׳׳‬ ‫ע ש ה העלו לו ל מ או ת גרבי ש טן וי שב כ ע לי ה‬
E, Juda in the name of Eab said: ‫ ״‬How-
ever, we should remember for ^ood the mem- :‫ו ד ר שן‬
ory of Chananiah h. Hezekiah. Had it not
been for him, the book of Ezekiel would have
been suppressed because of the contradictions
it offers to the words of the Torah. What ‫)דן* ידע״ב( א מ ר רב י הוד ה א מ ר שמואל ב ש ע ה‬
did he do? Three hundred garabs of oil
[for food and light] were brought up to him ‫ש תי קן של מה עי רו כין ונ טי ל ת י די ט י צ ח ח כ ת‬
in an upper chamber and he stayed there
until he succeeded in reconciling all th«
contradictions.” ‫קול ו א מ ר ה )משלי כב( כ ני א ם חכ ם לבך י ש מ ח‬
(Fol, 14b) E. Juda in the name of
Samuel said: “When (King) Solomon or-
dained the rule for washing hands [before ‫לבי ג ם אני) ש ם כז( ח כ ם כני ו ש ט ח לבי ו א שי ב ה‬
every meal] a heavenly voice came forth and
said (Pr. S3, 15.) My son, if thy heart be
wise, my heart shall rejoice, and again (Ib. :‫חו ר פי ד ב ר‬
27, 11.) My son, ■make my heart glad that I
may answer him who approacheth m ef'
(Fol. 15a) E. Cabana said: When B. ‫א מ ר רב כ הנ א כ ש חל ה ר בי י ש מ ע א ל‬ ‫) יי‬
Ishmael the eon of R. Jose took sick the
Rabbis sent to him sajdng: “Rabbi, tell us the
two or three things which you said in your ‫ב ר כי יו סי שלחו לו ר בי א מו ר לנו כ׳ או ג׳‬
father’s pame.” He sent back word to them :
‫ ״‬Thus said my father, ‘One hundred and forty
years before the destruction of the Temple, ‫דברי ם ש א מ ר ח לנו מ שו ם א בי ך שלח להם בך‬
the idolatrous (Roman) empire began the
invasion upon Israel; eighty years before the
destruction of the Temple, a decree was issued ‫א מ ר א ב א׳ ק"פ שנ ה עד שלא ח ר ב ה בי ת פ ש ט ה‬
by the Rabbis to the effect that all heathen
territory and glassware were to be considered
[levitically] unclean; forty years before the ‫פ׳ שנ ח ע ד שלא ח רב‬ .‫ה מ ל כו ת על י שראל‬
destruction of the Temple, the Sanhedrin
were exiled and took their seat in chanu- ‫ ה עו כ די כו כ בי ם‬p K ‫ה בי ת גזרו טו מ א ה ע ל‬
yoth/ ” For what practical purpose was the
last statement made [as the Sanhedrin had
not been in existence since the destruction of ‫ ט' שנ ה ע ד שלא ח רב ה בי ת‬,‫ועל כלי ז כו כי ת‬
the Temple] ? R. Isaac h. Ahdimi said: “To
inform us that they abandoned the admin-
iatration of mulct laws.” How can yon im- ‫ ל מ אי‬,‫ג ל ת ה לה סנ הד רין וי שב ה לה ב חנויו ת‬
agine that it refers to mulct law?_ But say
that they stopped administering capital laws;
[they noticed that criminal acts happened so ‫ח ל כ ת א א״ ר יזיחק ב ר א ב די מי לו מ ר שלא דנו‬
1«) The ivkole Tatoud stTidi&d tbero£d«e M tra/dlUoiis w«r« c o llw c ^ from a flick persen tbvt fG
m icht n1c»t gat
 118 ‫עי ז יע?ב‬ ‫?יג‬

often that they abandoned its practice alto-
gather] - "
(Fol. 19a) We are taught: Thus it was
the custom of the house of Rabban Gamaliel
to give away white clothes to the laundry three
days before the Sabbath, but dyed garments
they gave away even on a Friday. And from
this we infer that white garments are harder
to wash than colored ones. Abaye once gave
away dyed clothes to the laundry and he
asked how much he would be charged for
them. ‘^As much as for white,” answered
the laundry-man, so Abaye said to h im : “Ths
Rabbis decided it long ago.”
‫ דיני קנ סו ת ס״ד אלא אי מ א שלא‬,‫דיני קנ סו ת‬
:‫דנו דיני נ פ שו ת‬
‫)דף יט( תני א א מ ר רבי צדו ק כך הי ה סנ חגו‬
‫של בי ת ר״ג ש היו נו תנין כלי לבן לכובס של שה‬
‫י מי ם קודם ל ש ב ת ו צ כו עין אפילו בערב ש ב ת‬
‫ו מד ב רי ה ם למדנו ש הל בני ם ק שים לכבסן יו ת ר‬
‫ א ביי הו ה י הי ב ליה ה הו א מנ א‬.‫מן ה צ בו עין‬
‫ א מ ר‬.‫ א״ל כ מ ה כ עי ת עלויה‬,‫ד צ כי ע לקצרא‬
:‫ א״ל כב ר קדמוך ר בנן‬.‫ליה כדחיור א‬

CHAPTER TWO ‫ שני‬P‫במה מדליקין ©־‬

(Fob 21a) Rami b. Chama recited that ‫)דףכא( תני רמי ב ר ח מ א פ תי לו ת ו ש מני ם‬
those wicks and oils with which the sages
said that the Sabbath lamp should not be
lit, are also forbidden to be lit in the Temple; ‫אין‬ ‫ב שבת‬ ‫שא מרו ח כ מי ם אין מדליקין ב הן‬
for it is written (Ex. 27, 20.) To cause a
light to hum always^ After he learned it, he (‫)שמות כז‬ ‫כ מ ק ד ש כףטום‬ ‫מדלי קין בהן‬
explained its reason: “The flame shall burn
by itself and not through any other cause.” ‫ הוא תני לה והוא א מ ר לה‬,‫ל העלו ת נר ת מי ד‬
An objection was raised from the following
Mishnah: ‘‫^?ף‬icks were made from the old ‫שתהא‬ ‫כדי ש ת ה א ש ל ה ב ת עולה מ אלי ה ולא‬
clothes of the priests and from their girdles
for the lamp in the Temple” ; fand these were
made of wool which is not permitted to be ‫מ כנ סי‬ ‫מ בל אי‬ ‫תנן‬ ,‫עולה על ידי דבר אחר‬
used for the Sabbath candles]. “ The rejoic-
ing of Succa is different.” [was the ex- ‫ו מ הן‬ ‫מ פ קי עין‬ ‫היו‬ ‫ו מ ח טייני ה ם‬ ‫נ הני ם‬
planation].
(Fol. 21b) Our Rabbis taught: “The prop- : ‫ ש מ ח ת בי ת ה שו א ב ה ש אני‬.‫מדליקין‬
er observation [of kindling the light] at the
feast of Chanukah is one light for the whole
household; but those who are strict light a
‫)ע״כ( ת נו רבנן מ צו ת חנו כ ה נר אי ש ו בי תו‬
candle for each individual member, and those
that are extremely strict light up eight can-
dies on the first day, decreasing the number ‫ו ה מ הד רין נר לכל א ח ד ו א ח ד ו ה מ ה ד רין מן‬
by one on each succeeding day. This
is according to the opinion of the school of ‫מדליק‬ ‫רא שון‬ ‫או מ רי ם יום‬ ‫כ״ ש‬ ‫ה מ הד רין‬
Shammai; but the school of Hillel says that
we should light up one on the first day and ‫ ו כ ה״ א יום‬,‫ש מונ ה מכ אן ואילך פו ח ת והולך‬
on the remaining seven days the number of
candles should be increased [by one each .‫רא שון מדליק א ח ד מ כ אן ואילך מוסיף והולך‬
day] ”
in iah said : "There is a dispute between
E. Jose b. Abin and E. Jose b. Zabida, two ‫א מ ר עולא פליגי ב ה ת רי א מו ר אי ב מ ע ר ב א רבי‬
I
Amorites of Palestine, concerning this. One
said, *The interpretation of the school of ‫יו סי בר א כין ורבי יו סי בר ז בי ד א ח ד א מ ר‬
Shammai is a reminder of the future days
[which are always decreasing], and the in- ‫ט ע מ א ד ב״ ש כנג ד י מי ם הנ כנ סין וטעמא׳ ד בי ת‬
pr^wst^ce^ Judalam le agalnist capital punlstuneat. See Malcotli Pol. 7a ttait tiSie area* Sanhedrlfl ttImii
tiiay ooDiviotodi ooae maitt dardu* •eventy year‫■ ״‬wore caUed “Mtitderers.”
114 ‫שב ת‬ TP

terpretation of the house of Hillel is for the ‫הלל כנגד י מי ם היו צ אין וחד א מ ר מ ע ס א ד בי ת‬
passing days [which increase d a i l y ] a n d
the other said^ ‘The reason of the school of ‫ש מ אי כנגד פרי ה חג ו ט ע מ א ד ב״ ה ד ס עלין‬
Shammai is that just as the offerings of
the best of the Tabernacles [was decreased ‫ א מ ר רבה בר בר חנ ה א״ר‬.‫ב קד ש ו אין מורידין‬
daily]/® so are the candles of Chanukah,
and the reason of the house of Hillel is that
we may promote [a person or thing] to a ‫יו חנן ב׳ זקנים היו ב צי דן א ח ד ע ש ח כב׳יש‬
higher grade of sanctity, but we must not
degrade/ ” ‫ו א ח ד ע ש ה כ ב״ ה ז ה נו תן טע ם לדבריו כנג ד‬
Eabba b. h. Ghana in the name of R.
Jochanan said: “ There were two old men ‫פרי ה חג וזה נו תן ט ע ם לדבריו ד טעלין בקד ש‬
living in Zidon; one acted in accordance with
the opinion of the school of Shammai and : ‫ואין מו רידין‬
the other acted in accordance with the opin-
ion of the school of H illel; one gave as hia
reason that the Chanukah lamps are to he ‫יו סי‬ ‫בכסליו‬ ‫בכ״ ה‬ ‫ד ת״ ר‬ ‫חנו כ ה‬ ‫מ אי‬
lit in the same manner as the sacrifices of
the feast of Succoth were offered [in a ‫ד חנו כ ה ת מני א אינון דלא ל מ ספד ב הון ודלא‬
creasing manner] ; and the other gave as his
reason that we may promote [a person or ‫ל ה ת ענו ת ב הון שכ שנ כנ סו עו ב די כוכבי ם להיכל‬
thing] to a higher grade of sanctity, hut we
must not degrade.” *
What is the origin of the feast of Chan- ‫ט מ או כל ה ש מני ם ש ב הי כ ל וכ שג ב ר ה מ ל כו ת‬
ukah? Our Rabbis taught: “ On the twenty-
fifth day of Kislev, the eight days of Chan- ‫בי ת ח ש מונ אי ונ צ חו ם בד קו ולא מ צ או אלא‬
iikah begin. During this period no funderal
address is to be made, nor are fasts to be ‫פך א ח ד של ש טן ש הי ה מונ ח ב חו ת מו של כ הן‬
held. When the heathens (Creeks) entered
the Temple they defiled all the holy oil they ‫הגדול ולא הי ה בו אלא להדליק יום א ח ד‬
found in it; hut when the Hashraonaim (Mac-
cabeans) prevailed and conquered the hea- ‫ ל שנ ה‬.‫נ ע ש ה בו נם והדליקו מ מנו ש מנ ה ימים‬
thens, they sought and found one remaining
jar of oil, stamped with the seal of the High
Priest [proving that it had not been defiled]. ‫בהלל‬ ‫טו בי ם‬ ‫קבעום וע ש או ם י מי ם‬ ‫אחרת‬
Though the oil contained in the jar would
have sufficed for one day only, a miracle oc- : ‫ו הו ד א ת‬
eurrefl, and it lasted for eight days [during
which time more oil was prepared]. On the ‫א מ ר רב כ הנ א דר ש רב נ תן ב ר‬ (‫ כב‬:!‫)ד‬
anniversary of this occasion a feast was in-
stituted with the reciting of Hallel and other
praises.” ‫ד כ תי ב‬ ‫מ אי‬ ‫תנ חו ם‬ ‫ד ר בי‬ ‫מ ש מי ה‬ ‫טניו מי‬
(Pol. 22a) E. Cahana said that E. Nathan
b. Minyumi expounded in the name of R. ‫)בראשית לז( ו ה בו ר רק אין בו מי ם ט ם ש מ ע‬
Tanchum: “What is meant by the passage
(Cen, 37, 24.) And the pit was empty; there ‫שנ א מ ר ו ה בו ר רק איני יוד ע ש אין בו מים אלא‬
was no wafer in it. Since the text says The
pit was empty, do I not know that there was ‫מ ה ת״ל אין בו מים מים אין בו אבל נ ח שי ם‬
no water in it? And what is intimated by
saying There was no waterf Indeed there : ‫ועקרבי ם יש כו‬
was no water hut there were serpents and
scorpions in it.”
(Fol. 23b) R. Huna said: “He who is ac- ‫)דן« « ( א מ ר רב הונ א הרגיל בנ ר הויין ליה‬
!‫ו‬ I5‫׳‬e6 Nuju- 25, 13*34.
‫וג‬ Tbs usual declAmttM of -th^ of th^e diar ^ ’win^e wlilch 1* said «4t«r eocajac
an W»o and morndng of the Sobbarth or any oOwir ! ♦ bUt i L
 115 ‫עין יע?ב‬
cTistomed to lighting many lamps (on the ,‫ הז הי ר ב מזוז ה זוכ ה לדירה נ א ה‬.‫בני ם ת״ ח‬
Sabbath, holiday and ChaJiiikah) will have
scholarly sons; he who is strict in the ohserv- ‫ הז הי ר בקדו ש‬.‫הז הי ר ב צי צי ת זו כ ה ל ט לי ת נ א ה‬
once of the Mezuzah will be worthy of having
a fine dwelling; he who is strict in the ob- ‫ רב הונ א חו ה רגיל‬.‫היום זוכ ה וממלא גרבי יין‬
servance of the Kiddush [on the Sabbath
and festivals] will he worthy of haying jars ‫ד הו ה חליף ו חני א פי ת ח א דר׳ אבין נגרא חז א‬
filled wdth w'ine ‫ד הו ה רגיל ב ש רג א מו ב א א מ ר ת רי גברי רברבי‬
R. Huna was wont to pass by the door of
E. Ahin, the carpenter; noticing that R. Abin ‫ נ פ קי מיניי הו רב אי די ב ר א בין‬.‫נ פ קי מ הכ א‬
was accustomed to light many lamps [on the
Sabbath eve] he said: ‘*Great men will come ‫ רב ח סד א הו ה רגיל ד הו ה‬.‫ורב חיי א בר אבין‬
forth from this house,” and so it was. There
came forth from that house R. Ide h. Ahin ‫חליף ו ת ני א פי ת ח א ד כי נ ש א דרב שיו כי חז א‬
and R. Chiya b. Abin.
E. Chisda was wont to pass by the door ‫ד הו ה רגיל ב ש רג א טו ב א א מ ר גברא רבה נפ ק‬
of the father of R. Sizbi; noticing that [R. ‫ ד בי ת הו דרב‬.‫ נפק מיניי הו רב שיז בי‬.‫מ ה כ א‬
Sizbi’s father] was accustomed to light many
lamps (on the Sabbath eve), he said: **A ‫ א מ ר לה רב יוסף‬.‫יוסף הו ת מ א ח ר ה ו מ ד ל ק ת לה‬
great man will come forth from here.” And,
in consequence, R. Sizbi came forth from ‫יומם‬ ‫ע מוד ה ענן‬ ‫הנינ א )^טפות כג( לא י מי ש‬
there.
R. Josephus wife was accustomed to light ‫ו ע מו ד ה א ש לילה מל מד ש ע מוד ה ענן מ שלים‬
the lamps late, so R. Joseph said to her:
“We have studied in a Mishnah: ‘He took ^‫ל ע מוד ה א ש וע מוד ה א ש מ שלים ל ע מוד הענן‬
not away the pillar of the cloud hy day, nor
the pillar of fire hy night. (Ex, 13, 22.) ‫סברה ל א קדו ט ה א מ ר לה ה הו א ס ב א תנינ א‬
We infer from this that the pillar of cloud ‫ א מ ר רבא דרחי ם רבנן הוי‬,‫ובלבד שלא י א ח ר‬
was finished up with the pillar of fire [that
it came ahead of time], and the pillar of fire ‫ ד מוקי ר רבנן הוי ליה ח תנוו ת א‬,‫ליה בנין רבנן‬
was finishing up with the pillar of cloud
[that also came ahead of tim e ].'” She then ‫רבנן׳ דדחיל מ רבנן הו א גו פי ה הוי צו רב א‬
decided to light the lamps very early. She
was then told by a certain old m an : “We are ‫ ואי לאו בר ה כי הו א מ ש ת מ ען מילי ה‬,‫מרבנן‬
taught in a Mishnah *No one should do any-
thing [whatever is to be done] either earlier :‫כצורב א מ ר בנן‬
or later than the time set fpr it,^ ”
Eaba said: **He who loves scholars shall ‫ ע״ב( א מ ר רב י הו ד ה א מ ר רב כך‬n‫״‬2 *!‫)ד‬
have children that are scholars; he who res- ‫הי ה מנ הגו של ר בי י הו ד ה ב ר אל ע אי ע״ ש‬
pects scholars shall have sons-in-law that are
scholars; he who fears scholars shall himself ‫מ בי אין לו ע רי ב ה מל א ה ח מין ורוחץ פניו ידיו‬
he a learned man; and if he is not of such
a class [because he did not study] then hia ‫ה מ צויי צין‬ ‫ב ם דינין‬ ‫ויו שב‬ ‫ומתעטף‬ ‫ורגליו‬
words will be respected like unto those of
learned men.” :‫ודו מ ה למלאך ח׳ צ ב א ו ת‬
(Pol, S5 b) R. Juda said in the name
of Rab: **Thus it was the custom of E. Juda ‫ א מ ר‬,‫כ תי ב )איכה ג( ו תזנ ח משלום נפ שי‬
b. Elaya to have a vessel with warm water
brought to him every Friday afternoon. He ‫ נ שי תי טו ב ה‬,‫רבי א ב הו זו ה ד ל ק ת נר ב ש ב ת‬
would wash his face, hands, and feet and
then wrapping himself in a linen garment in ‫ רבי יו חנן א מ ר‬,‫א מ ר רבי י ר מי ה זו בי ת ה מרחץ‬
which were placed TziUis, he would sit like ‫ ר׳ י צ ח ק נ פ ח א‬.‫זו ר חי צ ת ידים ורגלים כ ח מין‬
an angel of the Lord of Hosts.”
I t is written (Lam. 3, 17.) 'And ‫ רבי‬.‫א מ ר זו מ ט ה מ ט ה נ א ה וכלים נ אי ם שעליה‬
thou hast removed my soul from peace.
E. Abuhu said: **This refers to the kindling ‫א ב א א מ ר זו מ ט ה מו צ ע ת ו א ש ה מ קו ש ט ת‬
116 ‫ע ב ת‬ TQ^

of the Sabbath lamp," And I forgot happi- ‫חנו רבנן איז הו ע שי ר כל שי ש לו נ ת ת‬ .‫ל ת״ ח‬
ness^ (Ib.) “This," said E. Jeremiah, “refers
to a bath-house." K. Jochanan said: “This re- ‫רוח בע שרו ד ב רי ר״ מ׳ ר״ ט או מ ר כל שי ש לו‬
fers to the washing of his hands and feet in
warm water." E. Isaac said: ^‘This refers to ‫ק' כר מי ם ו ק׳ ש דו ת וק׳ עבדי ם ש עו כ דין ב הן‬
a nicely fixed bed with comfortable bedding
upon it." E. Abba said: “This refers to ele- ‫ר״ע או מ ר כל שי ש לו א ש ה נ א ה כ מ ע שי ה׳ רבי‬
gant furniture and an elegantly robed wife
Our Eabbis taught: “Who is to be con- :‫יו סי או מ ר כל שי ש לו בי ת הכ ס א סמוך לשלחנו‬
sidered rich? ^Every one,’ says E. Meier,
*who enjoys his riches [whether great or
l i t t l e ] E . Tarphon says: ‘Every one who has
a hundred vineyards and a hundred fields ‫)רף כ ״ י ( ר בי ט רפון או מ ר אין מדליקין אלא‬
with a hundred slaves to labor in them /
E. Ahiba said: *He who has a wife that is ‫ ן נו רי על‬3 ‫ב ש מן זי ת בלבד ע מד ר בי יו חנן‬
becoming in all her acts.’ E. Jose said: *He
who has a privy within his house.’ ” ‫ת ל י ו ו א מ ר פ ה יע שו אנ שי ב בל ש אין להם‬
(Eol. S6a) E. Tarphon said: **The Sab-
bath lamps should be lit only by means of ‫אל א ש מן שו מ שין ו מ ה י ע שו אנ שי מ די ש אין‬
olive oil." Thereupon E. Jochanan b. ffuri
stood up and said: “WTiat shall the Baby- ‫אנ שי‬ ‫י ע שו‬ ‫ומה‬ ‫אגוזי ם‬ ‫ש מן‬ ‫אלא‬ ‫להם‬
lonians do who have nothing else but poppy-
seed oil? And w'hat shall the Medeans do ‫א ל כ סנ ד רי א ה ש אין להם אל א ש טן צנונו ת ו מה‬
who have nothing else but nut-oil? And
‫י ע שו אנ שי ק פו ט קי א ש אין להם לא כך ולא כך‬
w'hat shall the Alexandrians do who have
nothing else but radish-oil ? And what shall
the Kapadocian do who have none of ‫ אזלא אין לך אלא מ ה ש א מ רו ח כ מי ם‬.‫אלא נ פ ט‬
these oils but naphtha? We therefore have :‫אין מ ד לי קין‬
no recourse hut to accept the words of the
sages who pointed out those oils with which
it is not permitted to light the Sabbath
lamp [and claimed the others to be suitable ‫)דף נת ע״ב( מ אי הוי עלה ד ת ח ש ש הי ה בי מי‬
for that pur pose] ®
(Fob S8b) What remains of the discussion ‫ א מ ר ר' איל ע א א מ ר רבי ש מ עון בן לקי ש‬.‫פ ש ה‬
regarding the so-called badger (T a c h a s h )
which existed in the days of Moses ? R. Elaya ‫או מ ר הי ה ר בי מ אי ר ת ה ש ש הי ה בי מי מ ש ה‬
in the name of R. Simon b. Lakish said:
**R. Meier was wont to say that *The badger ‫כ רי ח כ פני ע צ מ ה הי ה ולא ה כ רי עו בו ח כ מי ם‬
which e:dsted in the days of Moses was a
creation of its own kind, and the sages were ‫א ם מין חי ה הו א אם מין ב ה מ ה הו א וקרן א ח ת‬
not able to decide whether it belonged to the
domestic species or to the wild animal species; ‫הי ת ה לו ב מ צ חו ולפי שע ה נזד מן לו ל מ ש ה‬
it had hut one horn on its forehead; it was
assigned at that time to Moses, who made the ‫וע שח מ מנו מ שבן ונננז׳ מ ד ק א מ ר קרן א׳ ה״ל‬
covering for the Tabernacle of its skin; after
that it disappeared.’ Since he says that it had ‫ב מ צ חו ש״ מ ט הו ר הי ה ד א מ ר רב י הו ד ה שור‬
one horn on its forehead, we infer that it
was a levitically clean species, for E. Juda ‫ק ח א ח ת הי ח ה לו‬ ‫ש ה ק רי ב אדם ה ר א שון‬
said; *The ox which Adam, the first man,
sacrificed, had but one horn on its forehead, ‫ב מ צ חו שנ א מ ר )מהלים ס( ו תי ט ב ל ה׳ מ שו ר פר‬
as it is written (Ps. 69, 33.) And ‘will
please the Lord ‫־‬better than an ox or hullooTc ‫ א מ ר רב‬,‫מקרין מפרם׳ מקרין ת ר תי מ ש מע‬
having horns and cloven hoofs,^ " Behold! the
word used is Malcrin (horns)! E. Hachaman ‫ וליפ שו ט מינ ה‬,‫נ ח מן ב ר י צ ח ק מקרן כ תי ב‬
8) IT Ohr. 7, 9 1 0 ‫־‬, tia t the of tho Temple wtarted on the s-sventb of Tishrd and eomtlBiueil
until after Succoth Including the Day of Atonemeait, Time they p ro ta n ^ th e Y a rn Kippur day.
 117 ‫עי ז י ע ק ב‬ ‫קי־ז‬
b. Isaac said. Although ‫־‬we read Mahrin, ‫ ד מין חי ה‬m p ‫ב ה מ ה הו א׳ כיון ד אי כ א‬ ‫ד מין‬
(horns) the word really written is Mahren,
(horn, the singular) [Hence w'e learn that ‫הו א ולי ח ליה אלא חד קרנא אי כ א ל מי מ ר מין‬
the one-horned beast is of the clean species].
Let us also decide from the same source that :‫חי ת הו א‬
the badger was of the cattle species ? [For it
says, An ox or bull haring a horn]. Since
there is in existence the KeresJi (antelope) ‫)דף ל( שאול ש אל ת א זו לעילא מ ר בי תנ חו ם‬
whieh is of the animal species and has but one
horn, 80 I can say, that the TachasJi was the ‫ד מן נוי מ הו ל כ בויי בו צינ א דנור א מ ק טי ה‬
very animal called Keresh,
(Fol. 30a) The following question was ‫ ח ח ו א מ ר א נ ת של מ ה מ לנ א‬3 .‫ב אי ש א כ ש ב ת א‬
asked of B. Tanchum of FToy: ‫ ״‬Is it per-
missible to extinguish the light on the Sab- ‫אן ח כ מ ת ך אן סו כ ל תנו ח ך לא דייך שדב ריך‬
bath for the sake of a sick person?” He be-
gan his answer by saying: ‫ ״‬O thou King ‫פו ת רי ם ד ב רי דו ד א בי ך אל א שדבריך סו ת רין‬
Solomon! Where is thy wisdom and where
is thy understanding ? Not only do the words ‫ דו ד א בי ך א מ ר )תהאים קטו( לא‬,‫זה א ת זה‬
contradict your father^s words but [they are
at variance with] thine own utterances also. ‫ה מ תי ם יהללו י ה ו א ת א מ ר ת )תהלוז ד( ו שב ח‬
Thy father David said (Ps. 116, 17.) Not
fhe dead can praise the Lord, and thou sayest ‫אני א ת ה מ תי ם שכבר מ תו׳ ו חז ר ת ו א מ ר ת )שם‬
(Ecc. 4, 2.) Thereupon praise I the dead that
are already dead, and again thou sayest ‫ט( כי לכלב חי הו א טו ב מן ה א רי ה ה מ ת׳ ל א‬
(Ib. 9,4.) For a living dog fareih ‫־‬better than
a dead lion. But this is not diiBcult to ex- ‫ק שי א הא ד ק א מ ר דוד לא ה מ תי ם יהללו י ה‬
plain. When David said, Not the dead can
praise the Lord, he meant thus: ‘A man ‫ ו ב מ צו ת‬.‫ה כי ק א מ ר לעולם יעסוק אד ם בתורה‬
should always occupy himself with the study
of the Torah and meritorious deeds before ‫קודם שי מו ת שכיון ש מ ת ב טל מן ה תו ר ה ו מן‬
he dies; for, as soon as he dies, he becomes
free from the obligation of [studying] the ‫ה מ צו ת ו אין ל ה קב״ ח ש ב ח בו ו היינו ד א מ ר‬
Torah and [fulfilling] meritorious deeds and
the Holy One, praised he He! accepts no ‫רבי יו חנן מ אי ד כ תי ב )תהלים פח( כ מ תי ם ח פ שי‬
praise of him.' This is what E. Jochanan said:
*What is meant by the passage (Ps. 88, 61.) ‫כיון ש מ ת אד ם נ ע ש ה ח פ שי מן ה תו ר ה ו מן‬
Free among the dead, i. e., as soon as a man
dies he is freed from the obligation of [study- ‫ וד ק א מ ר של מ ה ו שבח א ני א ת ה מ תי ם‬.‫ה מ צוו ת‬
ing] the Torah and [fulfilling] meritorious
deeds, And when Solomon says (Ecc, 4, 2.) ‫ש כ ב ר מ תו שכ שחפזאו י שראל כ מ ד ב ר ע מ ד‬
Thereupon praise I the dead that are already
dead, he refers to the time when Israel sinned ‫מ ש ת לפני ה ק ב״ ה ו א מ ר כ מ ה ת פ לו ת ו ת חנוני ם‬
in the deserts. Moses stood up before the
Holy One, praised be He I and offered many ‫זכור‬ (‫נ ענ ה וכ ש א מ ר )שמית לב‬ ‫לפניו ולא‬
prayers and supplications unto Him but was
not answered. However, as soon as he said ‫ל אברה ם לי צ ח ק ולי שראל עבדי ך מי ד נ ענ ה ולא‬
(Ex. 32, 13.) ‫־‬R emember Abraham, Isaac
and Israel, Thy servants, he was forthwith ‫י פ ה א מ ר של מ ה ו שב ח אני א ת ה מ תי ם שכב ר‬
answered. Now, did not Solomon say prop-
erly, Thereupon praise I the dead that are ‫מ ת ג ד״ א מנ הגו של עולם מלך גוזר גזיר ה ספק‬
already dead." I t may he explained in an-
other way also. The usage of the world is ‫ ו א ת״ל‬.‫מ קיי מין או ת ה ספק אין מ קיי מין או ת ח‬
that if a mortal prince issue a decree,^ it is
doubtful whether it will be complied with or ‫או ת ה‬ ‫מ קיי מין‬ ‫ב חייו‬ .‫או ת ה‬ ‫מ קיי מין‬
not; even if it be complied with while the
prince lives it may not be complied with ‫משה‬ ‫ואילו‬ .‫או ת ה‬ ‫מ קיי מין‬ ‫אין‬ ‫ב מו תו‬
‫־‬ 118 ‫שכ ת‬ mp

wlien he is d€ad. But Moses, onr teacher, has ‫ת קנו ת‬ ‫רבייגו גזר כ מ ח גזיירדי ו ת קן כ מ ה‬
issued many decrees and established many or-
dinanees and they endure forever and ever. ‫ו קיי מו ת הן לעולם ולעולמי עולמי ם ולול י פ ה‬
Now did not Solomon say properly (Eec.
4, 2.) Thereupon praise 1 the dead that are ,‫א מ ר שלמה ו שב ח אני א ת ה מ תי ם שכבר מ תו‬
already dead! The passage, Thereupon praise
I the dead, etc,, may also be explained in ‫דבר א ח ר ו שב ח אני וגו׳ כד רב י הו ד ה א מ ר רב‬
another way, as R. Juda said in the name (‫ד א מ ר רב י הו ד ה א מ ר רב מ אי ד כ תי ב )חהלים פו‬
of E ab; for R. Juda in the name of Rab said:
'^What is meant by the passage (Ps. 86, 17.) ‫ע ש ה ע מי או ת ל טו ב ה ויראו שונ אי ויבו שו )תלק‬
Display on me a sign for good that those ivho
hate me may see it. Thus said David before ‫ל׳ ע מהרש״א( א מר דוד לפגי ה קב״ ה ר ב ש״ע‬
the Holy One, praised be He! ‘Sovereign of
the universe, forgive me this sin [of Bath ‫ א מ ר‬,‫מחול לי על או תו עון׳ א מ ר לו מחול לך‬
Sheba].’ ‘Thou art forgiven.’ answered the
Lord. David then said to the Lord: ‘Show ‫ א מ ר לו ב חיי ך איני‬,‫לו ע ש ה ע מי או ת כ חיי‬
me a sign while I live.’ Whereupon He answer- ‫ כ ש בנ ה‬,‫מו די ע ב חיי של מ ה בנ ך אני מודיע‬
ed, ‘During thy life I shall not make it known
but during the life of Solomon, thy son, I ‫ש ל מ ה א ת בי ת ה מ קד ש ב ק שו ל הכני ס ארון‬
shall make it known.’ When Solomon had
built the Temple he desired to place the ark ‫ל בי ת קד שי הקד שי ם דב קו שערי ם ז ה בז ה א מ ר‬
in the holy of holies, but the gates had he-
come fastened to each other [and they could ‫ע שרים ו א ר ב ע רננו ת ולא בעגה פ ת ח‬ ‫של מ ה‬
not be opened]. Solomon then offered twenty-
four prayer-songs hut was not answered. He ‫ו הנ ש או‬ ‫ר א שיכ ם‬ ‫ו א מ ר )^גזם כד( ש או שערים‬
then began the prayer (Ps. 24, 7.) Raise your ‫וי ב א מלך ה כ בו ד רהטו ב ת רי ה‬ ‫עולם‬ ‫פ ת חי‬
heads, O ye gates and he raised wide, ye ever-
lasting gates, and let the king of glory enter. ‫ל מבלעי ה אמרו טי ז ה מלך ה כ בו ד א מ ר להו ה׳‬
Thereupon the gates ran after him and opened
their mouths and wanted to swallow him up, ‫ר א שיכ ם‬ ‫שע רי ם‬ ‫עיוז וגבור חזר ו א מ ר ש או‬
saying: Who is the King of glory? (Ih.)—
Solomon replied. The Lord, strong and ‫ו שאו פ ת חי עולם וי ב א מלך ה כ בו ד מי הו א זה‬
mighty (Ib.). He then repeated Raise your
‫מלך ה כ בו ד ה׳ צ ב או ת הו א מלך ה כ בו ד סלה‬
heads, 0 ye gates, and raise up, ye everlasting
doors, and let the King of glory enter. Who ‫״ב ו( אלהי ם אל ת ש ב‬,‫ולא נ ענ ה כיון ש א מ ך )ח־‬
is the King of glory, the Lord of Hosts, He
is the King of glory, Selah (Ib.). Still he was .‫פני מ שיח ך זכ ר ה לחסדי דוד עבדך מי ד נ ענ ה‬
not answered; but as soon as he said 0 Lord
God turn not away the face of thy anointed, ‫ב או ת ה ש ע ה נ ה פ כו פני כל שונ אי דוד כ שולי‬
rememher the pious deeds of David thy ser-
rant, (11 Chr. 6,12), he was immediately p - ‫כל ה ע ם וכל י שראל ש מחל לו‬ ‫וידעו‬ ‫קדיר ה‬
swered. At that moment the faces of David’s
enemies turned black like the bottom of a pot ‫הקדו ש ברוך הו א על או תו עון ולא יפ ה א מ ד‬
and then it was known to all that the Holy ‫של מ ה )קהלת י( ו ש ב ח אני א ת ה מ תי ם שכ ב ר‬
One, praised be He! had forgiven David that
sin. Therefore, did not Solomon properly ‫ ו חיינו ד כ תי ב )מ״א ח( ביו ם ה ש מיני שלח‬.‫מ תו‬
say. Thereupon, praise I the dead, etc. This
is meant by the passage (I Kings 8, 66.) On ‫לאהליח ם‬ ‫וילכו‬ ‫א ח הע ם ויברכו א ת המלך‬
the eighth day he dismissed the people; they
blessed the king and went unto their tents, ‫ש מ חי ם ו טו בי לב על כל ה טו ב ה א ש ר ע ש ה ה׳‬
glad of heart, because of all the good that the
Lord had done for David his servant and for ‫לאהליהם‬ ‫ וילכו‬.‫ולי שראל ע טו‬ ‫לדוד עבדו‬
Israel his people, i. e., And they went unto
their tents, meaning they found their wives ‫ ש מ חי ם שנ הנו מזיו‬.‫ש מ צ או נ שו תי ה ם ב ט ה ר ה‬
levitically pure. Joyful, because of having en-
joyed the Divine Glory; glad of heart, each ‫ טו בי לב שנ ת ע ב רו נ שו תי הן של כל‬.‫ה ש כינ ה‬
 119 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫קיט‬
man's wife had become pregnant with a male ‫ על כל ה טו ב ה « שר‬.‫א ח ד ו א חד וילדה זכר‬
child; becawe of all the good which God had
done unto David his servant, that he forgave .‫ע ש ה ה׳ לדוד עבדו שמחל לו על או תו עון‬
him that sin; and Israel his ‘people, for they
were forgiven their neglect of the observance .‫ולישראל עמר דאוחיל להו עון יום כנוודים‬
of the day of Atonement.® And when Solomon
said (Ece. 9, 4.) For a living dog fareth ‫ודקאמר שלמה כי לכלב חי הו א טו ב מן ה א רי ה‬
better than a dead lion, he meant that which
E. Jnda said in the name of Rab; for E. Juda ‫ה מ ת כ דג יהודה א מ ר ר ב ד א מ ר ר ב יהוד ה א מ ר‬
in the name of Eab, said: ^‘What is meant
by the passage (Ps, 39, 5.) Let me know, O ‫רב מ אי ד כ תי ב )תהלים לט( הודיעני ה׳ קצי‬
Lord, my end, and what the measure of my ‫ א מ ר‬.‫ומד ת ימי מה היא אדעה מ ה חדל אני‬
days is, I wish to know when I shall cease to
be, i. e., thus said David before the Holy ‫דוד לפני הקדוש כרוך הוא רבש״ע הודי עני ה׳‬
One, praised be H e! *Sovereign of the uni‫־‬
verse let me know my end.‫ ״‬Whereupon the ‫ אמר ליה גזירה הי א מלפני שאין מודיעין‬.‫קצי‬
Lord answered him: ‘It has been decreed by
me that the time of the death of mortal man ‫ ו מ ד ת י מי מה הי א גזירה‬.‫קצר של ב שר ודם‬
shall not be known; And the measures of my
days what are they (Ib.), David again asked. .‫הי א מלפני שאין מודיעין מ ד ת ימיו של אדם‬
*It is decreed by me answered the Lord,‫ ״‬that
the measure of the days of a man shall not be .‫ת מו ת‬ ‫ א מ ר לו ב שב ת‬.‫אדע ה מה חדל אני‬
known/ Again David asked: "I wish to know
when I shall cease to be/ The Lord then said ‫ א מ ר לו כבר הגיע מלבות‬.‫א מו ת ב א חד כ ש ב ת‬
to him : *Thou wilt die on the Sabbath.‫‘ ״‬Let
me die rather on the first day of the week,‫״‬ ‫שלמה בנך ואין מלכות נוגע ת ב ח בר ת ה אפילו‬
begged David. *The first day of the
week is the day on which thy son (‫)שס סד‬ ‫ א״ל‬.‫ א מו ת בערב שבת‬.‫כמלא נימא‬
Solomon shall be king, and one kingdom
must not encroach on the other even by so ‫ טוב לי יום א ה ד‬.‫כי טו ב יום ב חצריך מאלף‬
much as a hair’s breath.‫* ״‬Let me then die on
the Sabbath eve/ pleaded David. Whereupon ‫עולות‬ ‫יו שב ועוסק ב תור ה מאלף‬ ‫שאתה‬
the Lord said Far better is a day in thy courts
than a thousand (Ps. 84, 11), i. e., ‘I like ‫להקריב לפני על ג בי‬ ‫בנך‬ ‫שלמה‬ ‫ש ע תיד‬
one day in which thou art studying the Torah
better than a thousand burnt offerings which ‫י תי ב‬ ‫הו ה‬ ‫ )ל׳ב( כל יומא ד ש ב ת א‬.‫ה מזב ח‬
Solomon, thy son, will sacrifice before me up-
on the altar.‫( ״‬Ib. b) Each Sabbath day he ‫ ההוא יו מ א דבעי למינה‬.‫וגריס כולה יומא‬
would sit and study. * On that Sabbath when
he was to die, the angel of death came and ‫מלאך ה מו ת קמיה ולא יכיל ליה‬ ‫נפ שי ה קם‬
stood before him, hut was unable to do any-
thing because David never once ceased study- ‫דלא הו ה פםק פו מי ה מגירסא א מ ר מה א ע בי ד‬
ing. [Said the angel to himself] What shall
I do? There was an orchard in the back ‫אתא‬ ‫בי תי ה‬ ‫בו ס תנ א אחורי‬ ‫ליה הוה ליה‬
of David’s house; the angel of death went
there and shook the trees. David [hearing ‫מלאך ה מו ת סליק רבחיש באילני נפק ל מי חזי‬
the noise] went out to see [the cause of the
noise]; as he ascended the ladder the angel ‫מ תו תי ה‬ ‫סליק בדרגא אי פ הי ת דרגא‬ ‫הוה‬
caused it to break. David fell down and con-
sequently stopped studying; whereupon the ‫ שלח שלמה לבי מדרשא‬.‫אי ש תי ק ונח נפ שיה‬
angel of death took his life. It so happened
that Solomon sent to ask the following ques■ ‫ וכלבים של בי ת אב א‬.‫אב א מ ת ומוטל בח מה‬
tions in the academy: *My father died and
lies in 8nn; what shall I do? [Am I allowed ‫שלחו ליה ה תוך נבלה‬ .‫מ ה אע שה‬ ‫רעבים‬
4) Th9 of death Im ao Juri®1Ilct!0B 0Ts‫׳‬
r a maa who t* *tudrlne tho Torah.
120 ‫ש ב ת‬

to remove him from the atm?] And the dogs ‫ ו אביך הנ ח ע>יו ככ ר או‬.‫ו הנ ח לפני הכל בי ם‬
of my father^s house are hungry^ what shall
I dof’ ®They answered him: ^Cut up a car- (‫ ולא יפ ה א מ ר של מ ה )קר^ת טו‬.‫תינו ק ונולטלו‬
rion and place the pieces before the dogs.
As to thy father, place a loaf of bread or an ‫ ולענין‬.‫כי לכלב חי הו א טו ב מן ה א רי ה ה ס ח‬
infant upon his body and then you may carry
it away from the sun.^ Did not Solomon, ‫ש אל ה ד ש אי לנ א ק ד מי כון נר קרויה בר ונ ש מ תו‬
therefore, say properly? For a living dog
fareik hHter than a dead lion. And as to the ‫של אד ם קרויה נר מו ט ב ת כ ב ה נ ר של ב ש ר‬
question, which I ha?e been asked in your
presence, I say this: a lamp is called Ner : ‫ודם מ פני נרו של ה ק ב״ ה‬
and the soul is called N er; it is better that a
human light (lamp) be extinguished than
that God^s light (life) be extinguished.^‫״‬
E. Juda the son of E. Samuel b. ‫א מ ר רב י הו ד ה ב רי ה דרב ש מו אל כ ר שי ל ת‬
Shilath in the name of Kab said: "The sages
wanted to suppress (declare uncanonical) ‫ק הל ת‬ ‫ספר‬ ‫מ ש מי ה ד רב בק שו ח כ מי ם לגנוז‬
the book of Ecclesiastes because its words
are contradictory; but why did they not ‫מ פני שדב ריו סו ת רין ז ה א ת ז ה ו מפני מ ה לא‬
suppress it? Because it begins and ends
with words concerning the Torah. I t begins .‫גנזו הו מ פני ש ת ח ל תו ד ״ ת וסופו ד ב רי תור ה‬
with the words concerning the Torah, for it
is written (Ecc. 1, 3.) What profit hath a ‫ח ח ל חו ד ״ ת ד כ תי ב )קהלת א( מ ה י ת רון לאדם‬
man of all his toU which he toileth under the
su n f Whereupon the school of Janai said, ‫ד בי‬ ‫ו א מ רי‬ ‫השמש‬ ‫בכל עמלו שי ע מול ת ח ת‬
for a thing which [was created] under the
sun he hath no profit, but for a thing which ‫ קודם‬.‫ה ש מ ש הו א ד אין לו‬ ‫תחת‬ ‫ר בי ינ אי‬
is beyond the sun (before creation) ®he will
have profit. I t ends with words concerning ‫ סו פו דברי תו ר ה ד כ תי ב )י«ם‬.‫ה שכ מז יש לו‬
the Torah, for it is written (Ib. 12, 13.) The
end of the matter is_, let us hear the whole; ‫יב( סוף דבר הכל נ ש מ ע א ת ה אל חי ם ירא ו א ת‬
fear Ood and Jceep His commandments;
for this is the whole (duty of) man. What ‫ מ אי כי זה כל‬.‫מ צו תיו ש מו ר כי זה כל ה אד ם‬
is meant by, this is the whole man ? E. Eliezer
said: " I t means the whole world was created ‫האד ם א מ ר ר ' אלעזר כל העולם כולו לא נברא‬
for the sake of him (who fears God).’‫ ״‬E.
Abba b. Cahana said: "This [fear of God] ‫ רבי א ב א בר כ הנ א א מ ר שקול‬.‫אלא ב שביל זה‬
is equal in importance to the whole world put
together.” Simon b. Azai and, according to ‫ שמעיון בן עזאיי או מ ר‬.‫ז ה כנג ד כל העולם כולו‬
others, Simon h. Zoma, said; "The whole
world would not have been created if not for ‫ו א מ רי לה ש מ עון בן זו ס א או מ ר לא נברא כל‬
the purpose of providing him (who fears
God) with cempany.” ‫ד ב ריו‬ ‫ו מ אי‬ .‫לזה‬ ‫העולם כולו אלא ל צוו ת‬
And what are the words which contra-
diet each other? I t is written (Ecc. 7, 3.) ‫טו ב כעס‬ (‫סו ת רין ז ה א ת ז ה כ תי ב )שם ז‬
Better is vexation than laughing; and again
it is written (Ib. 2, 2.) Of laughter I said:, ‫מהולל‬ ‫א ס ר תי‬ ‫מ ש חו ק ו כ תי ב )שם ג( ל שחוק‬
it maketh one praiseworthy; and it is also
written (Ib. 8, 15.) Therefore do I praise ‫ו כ תי ב )שם ם( ו ש ב ח תי אני א ת ה ש מ ח ה ו כ תי ב‬
joy; and again (Ib. 2, 2.) And of joy what
doth this dof There is no contradiction; Bet- ‫ לא ק שי א טו ב‬.‫)שם ב( ול ש מ ח ה מה זו עו שה‬
ter is vexation than laughing, means tn ^ ,
‫ב רוך‬ ‫הקדו ש‬ ‫כע ס מ ש חו ק טו ב כע ס שכועס‬
theJ vexation
\ A^ 1■It*J» which
T the
T Holy
^ One, praised
J- be
------------- - ‫״‬ ■!, !,‫־ר‬, harnienea toge«a«r may refer to eliber tbe Interior polltlcat or te
5^ Ttiese two to cause trouble to Solomon. ^ ^ ^
•Item al. Ha‫^י‬iIlg 1^1 89*. tbatthe Torah waa In existence long before creation.
 121 ‫יע?ב‬ ‫עין‬

He I causeth unto the righteous in this world ‫הוא על הצדיקי ם בעולם הז ה מ שחוק שמ שחק‬
is better than the smile which the H 0 I3‫■׳‬On.%
praised be He! causeth unto the wicked in ‫הרשעים בעוה״ז ולשחוק א מ ר תי‬ ‫הקב״ה על‬
this world; Of laughter I said, it makeih one
praiseworthy, speaks of the smile with which ‫מהולל זה שחוק שמ שחק הקב״ה עם הצדיקים‬
the Holy One, praised be He! ‫ !!!יזו‬gladden
the righteous in the world to come.‫ "י‬There~ ‫א ת ה ש מח ה זו‬ ‫אגי‬ ‫ו ש ב ח תי‬ .‫כעולם הבא‬
fore do I praise joyfulness, refers to a rejoic-
ing which is caused by a meritorious deed; ‫ש מח ה של מצוה ולשמחה מה זו עושה זו‬
And of joy what doth this do ? alludes to re-
joicing which is not the cause of a meritorious ‫ש מ ח ת ש אינה של מצי ה ללמדך שאין שכינה‬
deed. We infer from this that Shechinah rests
not upon a mood of indolence^ nor a mood
of griefj nor a mood of laughter, nor a mood ‫שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך ע צ בו ת ולא‬
of levity^, nor a mood of jesting, nor a mood of
idle talk, hut upon a mood of rejoicing caused ‫מ תוך‬ ‫מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא‬
by the performance of a meritorious deed; as
it is said (II Kings 3,15.) But now bring me ‫שי ח ה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר‬
a musician, etc, E. Jnda said: ‫ ״‬The same
should be applied to the study of the Halacha ‫ש מ ח ה של מ צו ה שנ א׳ )ט״ב י■( ועתה קחו לי‬
(Laws).‫ * ״‬Eaba said: ‫ ״‬The same is to be
applied to a good dream.‫ ״‬Is it so? [that ‫ א מר‬.‫ א מ ר רב יהודה וכן לדבר הלכה‬/‫מנגן ו גו‬
H^acha should be preceded by a cheerful
thing]. Behold, E. Gidel in the name of Eab ‫איני ו ה א מד רב גידל‬ .‫רבא וכן לחלום טוב‬
said: ‫״‬Any disciple who sits before his
teacher without dropping bitterness from his ‫א מ ר רב כל תל מיד הכם שיו שב לפני רבו ואין‬
lips [on account of respect] will be burnt,
for it is said (Songs 5, 13.) His Ups Wee 117- ‫)עת״ש‬ ‫ש פ חו תיו נו ט פו ת מר ת כוינ ה שנאמר‬
lies, dropping with fluid myrrh. Do not read
Mor (fluid myrrh), but read it Mar (bitter- ‫ אל‬.‫ש פ תו תיו שו שנים נו ט פו ת מור עובר‬ (‫ח‬
ness,® Do not read Shoshanim (lilies) but
read it Sheshonin (who study); [hence ‫־‬we ‫ת ק רי מור עובר אלא מ ר עובר אל ת ק רי‬
see that a disciple must act with deep respect,
and not in a frivolous mood]. This is not ‫ לא קשיא ח א ברבה‬.‫ששנים‬ ‫שו שנים אלא‬
difficult to explain: the former refers to the
‫ ואי כ עי ת אי מ א הא והא ברבה‬.‫כ תל מיד‬ ‫הא‬
teacher and the latter refers to the disciple;
and if you wish you may say both refer to ‫ולא קשיא הא מק מי דליפ ח ח הא לכתר דפ ת ח‬
the teacher; and even then there is no con-
tradiction; fer the former refers to the time ‫כי הא דרבה מק מי ה ד פ ת ח להו לרבנן אמר‬
before beginning [the lecture] and the latter
refers to the time after the lecture has begun. ‫י תי ב‬ ‫ובדחי רבנן לסוף‬ ‫מילתא דבדי חו ת א‬
Just as Eabba did before he began [his leo-
tnie] before the Rabbis. He said something :‫ב אי מ ת א ופ ת ח ב ש מ ע ת א‬
humorous which caused the Eabhis to be
cheerful, and he then sat down with deep res-
peet to expound the Halacha. ‫דבריו‬ ‫שהיו‬ ‫וא^ז ספר משלי בקשו לגנוז‬
The sages wanted to suppress (declare
uncanonical) the Book of Proverbs also, he- ‫ ומפני מה לא גנזוה אמרי‬.‫פו ת רין זה א ח זה‬
cause of its contradictious. Why did they not
suppress it then ? They said: ‫״‬Have we not ‫ספד קהלת לאו עיינינן וא שכחינן ט ע מ א הכא‬
scrutinized the Book of Ecclesiastes and found
explanations of the contradictions? Let na ‫ומאי דבריו סותרין זה א ת ז ה‬ .‫ליעיינן‬ ‫גמי‬
T) ■S&0 introduction.
8) Before commencing to expound Halaota, the teacher ehould begin with a thing of chocrfulneas.
9) Th« trwds 3£ar *a^nid Moy tih9 eame the ditfereiLOe Is only in their pronunclutlO'iv-— Cft
Hebrew doec iiot Affect tha word
122 ‫שב ת‬

seairch the Book of Proverbs also, until ‫־‬we ‫כ תי ב )»שלי =י( אל ת ען כסיל כ אול תו ו כ תי ב‬
find explanations,’'
Which are its contradictory words ? I t is
‫הא‬ ‫ל״ק ה א ב ד ״ ת‬ ‫כפיל כ או ל תו‬ ‫ענ ה‬
written (Pr. S6, 4.) Do not answer a fool ac~
cording to his folly, and it is also written
(Ib.) Answer a fool according to his ‫כ מי לי דעלמא* כד ב רי תו ר ה מ אי הי א כי הא‬
folly, [After a study they came to the
conclusion that] there is no contradic- ‫א ש ה ש תלד בכל‬ ‫די תי ב ר״ג וקדרי ש ע תי ד ה‬
tion; the latter refers to matters of the Torah
and the former refers to secular matters. In .‫ויולד ת י חדו‬ ‫הר ה‬ (‫)ירמיה לא‬ ‫שנ א מ ר‬ ‫ייום‬
what respect can the subject of the Torah be
explained? In the following way: Eabban ‫לגלג עליו או תו ת ל מי ד א מ ך )קחלת א( אין כל‬
Gamaliel was once sitting and lecturing; ‫ ״‬In
the future women will give birth to children
every day, as it is written (Jer. 31, 7.) The ‫דוג מ תו‬ ‫ואראך‬ ‫ א״ל ב א‬.‫חד ש ת ח ת ה ש מ ש‬
pregnant woman and she that travaileth with
child together/’ A certain disciple sneered ‫ ו תו י תי ב ר״ג‬.‫ב ע ה״ז נפק א חזי ליה ת ת ג ו ל ת‬
at him and said: There is nothing new under
the sun (Ece. 1, 9). Whereupon Kabban ‫וקדרי ש ע תי דין אי לנו ת ש מו צי אי ן פי רו ת בכל‬
Gamaliel said to him: 'Come, I will show
thee the like thereof in this world." He went ‫יום שנ א' )יחזקאל יז( ונ שא ענ ף וע ש ת פרי מ ה‬
and showed him a hen. Again Rabban Ga-
maliel lectured: "In the future the trees vidll
bring forth fruit every day, for it is said ‫ לגלג עליו או תו‬.‫ענף ככל יום אף פרי בכל יום‬
(Ezek. 17, 23.) And it shall produce houghs,
and hear fruit, i. e., just as boughs are pro- .‫ת ל מי ד א מ ר ו ה כ ת י' א י ן כד חד ש ת ח ת ה ש מ ש‬
duced every day so also will fruit be brought
forth every day." Again that disciple sneered ‫א״ל ב א ואראך דוג מ תן ב ע ה״ז נפק א חזי ליה‬
at him and said: There is nothing new under
the sun (Ecc. 1, 9). "Come," said Rabban ‫א ״י‬ ‫ע תי ד ה‬ ‫ר״ג וקדרי ש‬ ‫י תי ב‬ ‫ו תו‬ .‫צלף‬
Gamaliel to Mm, "I will show thee the like
thereof in this world." Whereupon he went (‫ש תו צי א גלו ס ק או ת וכלי מי ל ת שנ א' )תחלים עי‬
and showed him a Caper-bush. Upon another
occasion Rabban Gamaliel was sitting and
lecturing: "In the future Palestine will pro- ‫או תו ת ל מי ד‬ ‫פ ס ת ב ר בארץ לגלג עליו‬ ‫י הי‬
duce ready-made cakes and fine woolen gar-
ments, as it is said (P8. 72, 16.) There shall ‫ א ״ ל ב א ו אר אך‬.‫ואמר אין כל הד ש ת ח ת ה ש מ ש‬
he an abundance of corn in the land.’^ The
disciple again sneered at him and said: There ‫ח ג מ ת ן בעולם הז ה נפק א חזי ליה כ מ הין‬
is nothing new under the sun, "Come," said
Rabban Gamaliel, " I will show thee the like : ‫ו פ ט ריו ת ו אכלי מי ל ת נב ר א ב ר קורא‬
thereof in this world." Whereupon E. Gama-
liel took him and showed him mushrooms
and as to [something corresponding to] gar-
ments, as it said (Ps. 72, 16.) There shall he
palm-shoot [which is covered in the form ‫כהלל‬ ‫ענוו תן‬ ‫תנו רבנן לעולם י ה א א ד ם‬
of garment].
Our Rabbis taught: A man shall always ‫ מ ע ש ה ב שני בני אד ם‬.‫ואל י ה א קפדן כ ש מ אי‬
be as patient as Hillel and not as excitable
as Shammai. Once it happened that two ‫מי שילך‬ ‫)ח* לא( ש ה מ רו זה עם זה א מ רו כל‬
men laid a wager with one another (Pol. 31a)
that whichever would succeed in putting
‫וי׳קניט א ת הלל יטול ת׳ זוז א מ ר א ח ד מה ם‬
Hillel out of temper should receive four
hundred sou-zim■^^ "I shall go and put him out
of temper," said one. I t was on Friday after- ‫ או חו היום ערב ש ב ת הי ה והלל‬.‫א ני א קני טנו‬
12S ‫יעקב‬ ‫עיז‬ ‫קנג‬

Doon, and Hillel was washing himself‫ ״‬when ‫חופף א ת ראשו חלך ועבר על פ ת ח בי תו אמר‬
the man passed by the door of his house,
shouting: ‫ ״‬Does Hillel live here ? Does Hillel .‫מי כאן הלל מי כאן הלל נ ת ע ט ף ויצא לקראתו‬
live here?” Hillel wrapped his mantle round
him and went out to meet him. ‫״‬My son/* ‫אמר ליה בני מה א ת ה מבק ש א״ל שאלה יש‬
he said to him^ ‫״‬what do you wish ‫ ״‬I have ‫ מפני מה ראשיהם‬.‫לי לשאול א״ל שאל בני שאל‬
a question to ask/* was the reply. ‫ ״‬Ask, my
eon, ask,” said Hillel ^ ^ h y are the heads ‫ א״ל בני שאלה גדולה‬.‫של בבליים סגלגלות‬
of the Babvlonians round?” the man asked.
‫ ״‬A great question hast thou asked, my son. ‫ הלך‬.‫ש אל ת מ פני שאין להם חיו ת פקחות‬
Because they have no trained midwives.” The
man went away and after a while, returned ‫ו ה מ תין שעה א ח ת חזר ואמר טי כאן הלל מי‬
calling out, ‫״‬Does Hillel live here? Does ‫ א״ל בני מ ה‬.‫כאן הלל נ ת ע ט ף ויצא לקראתו‬
Hillel live here?” Hillel again wrapped his
mantle round him and went out to meet him. ‫א ת ת מבק ש א״ל שאלה י ש לי לשאול א״ל שאל‬
‫ ״‬My son‫ ”״‬he said, ‫ ״‬what do you wish?”
"A great question have I to ask,” he said. ‫תר מודיין‬ ‫של‬ ‫עיני הן‬ ‫מה‬ ‫מפני‬ .‫בני שאל‬
‫ ״‬Ask, my son, ask,” said Hillel. ‫ ״‬Why are the^ ‫ אמר ליה בני שאלה גדולה שאל ת‬.‫טרו טו ת‬
people of Tarmod (Palmyra) weak-eyed?”
asked he. Hillel said: ‫ ״‬Thou hast asked a ‫הלך ו ה מ תין שעה‬ .‫מ פני שדרין בין החולות‬
great question. Because they live in a sandy
country.”^* The man went away, and after ‫א ח ת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל‬
waiting a while, came back shouting: ‫ ״‬Does
Hillel live here? Does Hillel live here?” ‫ אמר ליה בני מה א ת ה‬.‫נ ת ע ט ף ויצא לקראתו‬
Hillel wrapped his mantle round him and ‫מבקש אמר ליה שאלה יש לי לשאול א״ל שאל‬
went out to meet him. ‫ ״‬My son,” he said,
‫ ״‬what do you wish?” ‫ ״‬I have a question to ‫אפרקיים‬ ‫של‬ ‫מה רגליהם‬ ‫מ פני‬ .‫בני שאל‬
ask,” said the man, ‫״‬Ask, my son, ask.” said
Hillel. ‫ ״‬Why are the feet of the Africans ‫ א מר ליה בני שאלה גדולח שאלת מפני‬.‫רהבות‬
so broad?” ‫ ״‬Thou hast asked a great ques-
tion! Because they live in marshy land.*” ® ‫ א״ל שאלות הרבה יש‬.‫שדרין בין ב צעי המים‬
‫ ״‬I have many more questions to ask,” said ‫נתעטף‬ ‫לי לשאול ו מ תיי ר א אני שמא תכעוס‬
the man, ‫ ״‬but I am afraid lest I shall make
thee angry.” Hillel, drawing hia mantle ‫שאלות שיש לך‬ ‫וי שב לפניו אמר ליה כל‬
around him, sat down before the man, saying
to him; ‫ ״‬All the questions thou hast to ask, ‫לשאול שאל אמר לו א ת ה הוא הלל שקורין‬
please ask,” ‫ ״‬Art thou Hillel,” said he.! ‫ ״‬who
is called Prince of Israel?” ‫״‬Yes,” answered ‫ א״ל אם א ת ה הוא‬.‫ א״ל הן‬.‫אותך נ שיא ישראל‬
Hillel. ‫״‬If thou art the one, then I pray ‫ א מר ליה בני מפני‬.‫לא ירבו כ מו ת ך בישראל‬
there may not be many more in Israel like
thee.*’ ‫״‬Why is that, my son?” asked Hillel. ‫ש א ב ד תי על ידך ארבע‬ ‫ אומר ליה מפני‬.‫מה‬
‫״‬Because,** said the man, ‫״‬I have lost four
hundred zouzim through thee/' ‫ ״‬Be cautious ‫ א״ל הוי זהיר ברוחך כדאי הוא הלל‬.‫מ או ת זוז‬
with thy temper,’* said Hillel. ‫״‬Better is it
that thou shouldst lose four hundred zouzim, .‫ש ת א בד על ידו ת׳ זוז ו ת' זוז והלל לא יקפוד‬
and four hundred more zouzim, but that HiL
lei should not become excited.” ‫תנד רבנן מע שה בעובד כוכבים א חד שבא‬
Our Rabbis taught that a heathen once
came before Shammai and said: ‫ ״‬How many ‫לפני ש מ אי א מר ליה כמה תו רו ת יש לכם אמר‬
Torahs have you?” Shammai replied; “We
have two; the written Torah and the oral ‫שבכ ת ב ותורה שבעל פה‬ ‫שתים תורה‬ ‫ליה‬
Torah.” The heathen then said to him; H n ‫אני מ א מינך ושבע״פ איני‬ ‫שבכ ת ב‬ ‫א״ל‬
the written Torah I believe thee, but in the
oral Torah I da not believe thee. Make me, ‫תור ה‬ ‫ש תל מדני‬ ‫מנ ת‬ ‫על‬ ‫גיירני‬ ‫מאמינ ך‬
11) By ‫יבל‬8‫^׳‬tag n-arroir opening's of tb.‫׳‬e eyes, preyentsMie rand from thiom.
1ft) Btoild iwxt sink, or baoswi^e they Tfouldi go bftrefootod and •tbeir feet bscjatL•
124 ‫שב ת‬ ‫כד‬p

therefore, a proselyte on condition that yon ‫ ב א לפני‬,‫בנזי פ ה‬ ‫גער בו ו הו צי או‬ .‫ש ב כ ת ב‬

teach me the written Torah only/‫ ׳‬Shammai
rebuked him sharply and sent him away
angry. The heathen then appeared before ‫ל מחר‬ .‫ יו מ א ק מ א א״ל א״ ב ג״ד‬.‫הלל גיי רי ה‬
Hillel, and the latter made him a proselyte.
On the first day, Hillel taught him the Aleph, ‫אפי ך ליה א״ל ו ה א א ת מו ל לא א מ ר ת לי ה כי‬
Beth, Gimel, Daleih.^^ On the morrow, Hil-
lei reversed the order of these letters (begin- ‫א״ל לאו עלי די די קא ס מ כ ת דעל פ ה נ מי סטוך‬
ning with the last letter). “Thou didst not
teach me so yesterday,’‫ ׳‬said the proselyte to ‫מ ע ש ה ב עו ב ד כו כ בי ם א ח ד ש ב א‬ ‫שו ב‬ *‫עלי‬
him. “True,” said Hillel. “Dost thou not
arely upon me? Why then dost thou not
‫ש ת ל מ דני כל‬ ‫גיי רני ע״ ם‬ ‫ א״ל‬.‫לפני ש מ אי‬
rely upon me with the oral Torah?” On an-
other occasion it happened that a heathen
appeared before Shammai and said: “Con- ‫ ד ח פו‬.‫ה תו ר ה כולה כ ש אני עו מ ד על רגל א ח ת‬
vert me to Judaism but on condition that
thou teaehest me the whole Torah, while I ‫ ב א לפני חלל גיי רי ה א מ ד‬.‫כ א מ ת ה בנין שבידו‬
am standing upon one leg.” Shammai drove
him off with the builder’s cubit (measure) ‫לי ה דעלך סני לחברך לא ת ע בי ד זו הי א כל‬
which he held in his hand. Then the heathen
appeared before Hillel, and he made him a .‫ג מור‬ ‫ה תו ר ה כולה ו איד ך פי רו ש א הי א זיל‬
proselyte, and said unto him : “That which is
hateful to thee do not do unto thy neighbor,
this is the whole Torah, and the rest is ‫שו ב מ ע ש ה כ עו ב ד כוכ בי ם א ח ד ש הי ה עו כ ר‬
merely its commentary.”
Again it happened that while a heathen t\^w ) ‫א חו רי ב״ ה ו ש מ ע קול סופר ש הי ה או מ ר‬
passed by the rear of a synagogue he heard
the voice of a scribe who was saying. A nd ‫נח( ואלה ה בג די ם א שר י ע שו ה שן ו א פו ד א מ ר‬
these are the garments which they shall make;
a hreast-plate and an Ephod and a robe. (E i. ‫או תו עו ב ד‬ ‫למי א״ל לכ הן גדול א מ ר‬ ‫הללו‬
S8, 4). “For whom are these?” asked the
heathen. “For the High Priest,” replied the
‫כוכ בי ם ב ע צ מו אלך ו א תגיי ר ב ש בי ל שי שי מוני‬
scribe.” So the heathen said to himself:
“I shall go and become a proselyte on condi-
tion that I be made a High Priest,” He came ‫ ב א לפני ש מ אי א״ל גיי רני על מנ ת‬.‫כ ״ ג‬
before Shammai and said to h im : “Make me
a proselyte upon condition that you make ‫ ב א‬.‫שי שי טוני כ״ג ד חפו ב א מ ת ה בנין ש בידו‬
me a High Priest.” Shammai drove him away
with the builder’s cubit which he held iu his ‫ א״ל כלום מ ע מ דין מלך אל א‬.‫לפני הלל גיי רי ה‬
hand. The heathen then came before H illel;
the latter made him a proselyte, and said to ‫מי שיו ד ע ט כ סי סי מ ל כו ת לך ל מוד מ כ סי פי‬
him : “ 13 it possible for one to be made a
king unless he knows the court ceremonials?
Go, study first the court ceremonials.” The ‫ הלך וקר א כיון ש הגי ע )בטדבי ג( לוהזר‬.‫מלכו ת‬
proselyte thereupon went and learned the
Torah. When he came to the passage (Num. ‫נ א מ ר א״ל‬ ‫הקרב יו מ ת א״ל מקר א ז ה על מי‬
3, 10.) And the stranger that cometh nigh
shall be put to death, he asked: “ For whom ‫ נ ש א או תו גר ק״ו‬.‫אפילו על דור מלך י שראל‬
is that passage meant?” “Even for David,
the King of Israel,” Hillel replied. Then ‫למקום‬ ‫בני ם‬ ‫ב ע צ מו ו מ ה י שראל שנ ק ר או‬
the proselyte came to the following coneln-
sion: “If for Israelites, who are called the
sons of God, and who on account of God’s ‫ו מ תו ך א ה ב ה ש א ה ב ם קרא להם )׳®נוות ד( ב ני‬
love shown to them, were called (Ex. 4. 33),
My son, my first-born, Israel, a warning is .‫יו מ ת‬ ‫ב כו רי י שראל כ תי ב עליה ם ו חז ר הק רב‬
HI The niamos ot th<© (Kehrew
125 ‫עין ייעקג‬ ‫הכה‬

writteiif A nd the stranger that cometh nigh ‫בא‬ .‫ע אכ״ו‬ ‫ש ב א ב מקלו ו ב ת ר מי לו‬ ‫גר הקל‬
shall be put to deaths how miich more does
this apply to the mere proselyte who came ‫ל היו ת ב״ג‬ ‫א״ל בלום ר אוי אני‬ ‫ל פני ש מ אי‬
with hut his staff and traveling hag?’^ He
went to Shammai and said to him: ‫ ״‬Am I
then eligible to be a High Priest? Behold! ‫ ב א ל פני‬.‫והלא כ תי ב ב תו ר ה ו הזר הקרב יו מ ת‬
I t is written in the Torah, And the stranger
that comeih nigh shall he put to death" He ‫הלל א״ל ענוו תן הלל ינו חו לך ב ר כו ת על ר א שך‬
then went to Hillel and said to him: 0 ‫״‬
thou forbearing Hillel, may blessings rest ‫ לימי ם נז דווגו‬.‫ש ה ק ר ב תני ת ח ת כנ פי ה ש כינ ה‬
upon thy head, because thou hast brought me
under the wings of the 8 J1 echina.’^ Later
all the three proselytes happened to meet in ‫ש ל ש תן למקום א ח ד א מ רו ק פ דנו תו של ש מ אי‬
one place and they said: ‫ ״‬Oh, the impatience
of Shammai could drive us out of this world, ‫ב ק ש ה ל טו רדנו מן העולם ענו תנו תו של הלל‬
hut the patience of Hillel brought us under
the wings of the ShechinaT ^ : ‫קירבנו ת ח ת כנ פי ה ש כינ ה‬
Eesh Lakish said: ^‫״‬What is meant by the
passage (Is. 33, 6.) And the stability of thy
times and the strength of thy happiness shall ‫א מ ר רי ש לקי ש מ אי ד כ תי ב )ישעיח לג( ו הי ה‬
he wisdom and knowledge; the fear of the
Lord is his treasure^ i. e., The stability^ ‫וג ר‬ ‫חו סן י שו עו ת ח כ מ ת ו ד ע ת‬ ‫א מונ ת ע ת ך‬
alludes to the Order of Zerain}* Of thy
time, refers to the Order of Moed; The .‫סדר מו עד‬ ‫ע ת ך זה‬ .‫א מונ ת ז ה כדר זרעים‬
strength, refers to the Order of Nashim;
Of thy happiness, alludes to the Order of .‫ י שו עו ת זח סדר נזי קין‬.‫חו סן ז ה סדר נ שי ם‬
N ezikinj Shall be wisdom, refers to the
Order of Kadshim; And knowledge, alludes .‫ ו ד ע ת ז ה סדר ט ה רו ת‬.‫ח כ מ ת זה סדר קד שים‬
to the Order of Taharoth. And. after all these.
The fear of the Lord [shall he] his treasure" ‫ א מ ר רב א ב ש ע ה‬.‫ו אפ״ ה י ר א ת ה׳ הי א ו א צ ת‬
Kabba said: ‘*‫^י‬Vhen a man is brought to
Judgment [after he dies] he is asked: *Hast
‫ונ ת ת‬ ‫ש מ כני סין אד ם לדין או מ רי ם לו נ ש א ת‬
thou dealt honestly ? H ast thou had regular
time for the study of the Torah ? Hast thou
married? Hast thou waited for salvation ‫ ע ס ק ת ב פ רי ה‬.‫ק ב ע ת ע תי ם ל תו ר ה‬ .‫ב א מונ ה‬
{Messiah) ? Hast thou been a searcher after
wisdom? Hast thou [cultivated thy niind ‫ ה בנ ת‬.‫ פל פל ת ב ח כ מ ה‬.‫ צ פי ת לי שוע ה‬.‫ו ר בי ה‬
to] conclude (to bring out one thing from
another) ?‫ י‬And after all these it The fear ‫ה' הי א‬ ‫ו א פ״ ה אי י ר א ת‬ .‫מ תו ך דבר‬ ‫דבר‬
of the Lord is his treasure, it (His Torah)
counts; if not, it does not count. I t is likened ‫שאמר‬ ‫ מ ש ל לאדם‬.‫ אי לא לא‬.‫או צ רו אין‬
to the man who said to his messenger: *Bring
up to the upper floor a Kur^° of wheat.’ ‫ל שלוחו ה על ה לי כור ח טין לעלייה הלך ו ה על ה‬
Tlhe messenger went and when he had brought
it up the man asked of him : *Hast thou ‫לו א מ ר לי ה עי ר ב ת ב הן קב חו מ טין א מ ר ליה‬
mixed a K ab« of the Sand of Chumta in
it? ’” *Ho,’ answered the messenger. W iere- ‫ תנ א ד בי‬.‫ א מ ר לי ה מו ט ב א ם ל א העלי ת‬.‫לאו‬
upon the master said: *It were better if thou
hadst not brought it up altogether.’ ”
I t was taught in the academy 0-f R. Ish- ‫ד׳ י ש מ ע אל מע רב אד ם קב חו מ טין ב כו ר של‬
mael that a man has the right to mix a Kab
Chumtin in every Kur of crop and he ‫ א מ ר רבה ב ר רב הונ א כל‬.‫ת בו א ה ו אינו חו ש ש‬
'' 4 ^‫!־‬ fOOBfilsta of M<1sechMh « treat bee, vMdii are !:rotiped into six Sedarim or Ordi&rB.
ie ) A containing salty wMeh If mixed In the crop prevenits it from rotting.
126 ‫שב ת‬ ‫קבו‬
need not worry [in fear of doing wrong, ‫תו ר ה ואיי ן כ ן )ש ם ע״ב( י ר א ת‬ ‫שי ש בו‬ ‫אד ם‬
for the sand preserves the crop],
Babba b. E. Hnna said: ”Whoever pos- ‫מ פ ת חו ת‬ ‫ש מ ס רו לו‬ ‫לגזבר‬ ‫דו מ ה‬ ‫ש מי ם‬
sesses knowledge of the Torah without having
(Ib. b) fear of the Lord is likened unto & ‫לו‬ ‫ה פ ני מיו ת ו מ פ ת חו ת ה חי צוניו ת לא מסרו‬
treasurer who has been intrusted with the in-
ner keys [of the treasury] but from whom ‫מכ ריז ר׳ ינ אי הכל על ד לי ת ליה‬ .‫כ הי עייל‬
the outer keys were withheld.” ‫ א מ ר ר׳ י הו ד ה לא‬.‫ד ר ת א ו ת ר ע א לדר ת א עביד‬
E. Janai announced: *‘Oh, for him who
has no courtyard but makes a gateway for ‫אלא כ די‬ ‫הו א א ת עול מו‬ ‫ברא הקדו ש ברוך‬
his court!”
E. Juda said: **The world would not have ‫שיי ר או מלפניו שנ א מ ר )קהלת יב( והאלהי ם ע ש ה‬
been created by the Holy One, praised be He I
if not for the purpose that people should fear ‫אלעז ר הוו‬ ‫ רבי סימון ורבי‬.‫מלפניו‬ ‫שיי ר או‬
Him, for it is said (Eec. 3, 14,) And God ‫י ת בי חליף ואזיל רבי י עקב בר א ח א א מר ליה‬
hath so made it that man should be afraid
of H im :’ ‫חד ל ח ב רי ה ניקו ם מ ק מי ת דגכ ר דחיל ח ט אין‬
E. Simon and E. Elazar were sitting;
they noticed that E. Jacob b. Acha was walk- ‫הוא״ א מ ר ליה אידך ניקו ם מ ק מי ה דנ כ ר ב ר‬
ing and passing by them. "Let us stand up
before a man who fears sins,” said one, ‫דג ב ר‬ ‫א מר לי ה א מינ א לך אנ א‬ ‫או ריין הו א‬
to which the other replied: "Let us
get np before a man who is a great scholar.” ,‫דחיל ח ט אין הו א ו א מ ר ת לי א ת בר אווריין הו א‬
Whereupon the former remarked to the lat‫״‬ ‫ד א מ ר דנ ב ר ד חיל‬ ‫דרבי אלעזר הוא‬ ‫ת ס תיי ם‬
ter: "I tell thee to get up before a man who
fears sins and thou sayest to me to get up ‫ח ט אין הו א ד א מ ר רבי יו חנן מ שו ם רבי א ל עז ד‬
before a man who is a great scholar.” I t may
be deduced [from the following] that the ‫אין לו לה קב״ ה ב עול מו אלא י ר א ת ש מי ם בלבד‬
one who said **For a man who fears sins,”
was E. Elazar, for E. Jochanan in the name ‫שנ א מ ר )דברים י( ו ע ת ה י שראל מ ה ה׳ אלהי ך‬
of E, Elazar said: "The Holy One, praised
be He! has nothing [better] in His world ‫)איוב‬ ‫שו אל מע מך כי אם ליראה וגו׳ ו כ תי ב‬
but fear of Heaven, as it is written (Deu.
10,13.) A nd now, Israel, what doth the Lord ‫ שכן‬.‫=ח( וי א מ ר לאדם הן י ר א ת ה׳ ח כ מ ה וגו׳‬
thy God require of thee, but to fear the Lord
thy God. I t is also written (Job 31, 38.) : ‫כל שון יוני קורין ל א ח ת הן ת מ תיי ם‬
And he said unto the man. Behold, the fear
of the Lord, Ihai, is wisdom. And in Greek (‫)ע״ב( דר ש רב עולא מ אי י כ ת י ב )קהלת ז‬
Hen means one.^® The deduction is correct,
E. IJlla expounded: **What meam the pas- ‫אל ת ר ש ע ה ר ב ה וגו׳ ה רב ה הו א דלא לר שע ה א‬
sage (Ecc. 7, 17.) Be not wicked too much?
A man should not he too wicked, b u t he ‫ אלא מי ש אכל שום ורי חו נודף‬.‫מ ע ט לרשע‬
may be a l i t t l e wicked? [It m e p s
rather that] if one has eaten garlic causing ‫ דר ש‬.‫י חזו ר ויאכל שום א ח ר וי ה א רי חו נודף‬
him to have a bad odor, shall he eat again
and let more had odor eome?” ^‫״‬ ‫)תהלים עג( כי‬ ‫רבא כר רב עול א מ אי ד כ תי ב‬
Eaba b. E. Ulla expounded: **What is
meant by the passage (P5. 73, 4.) For there■ ‫אין ח ר צו בו ת ל מו ח ם ובריא אולם א מ ר הקדו ש‬
are no deadly fetters for them; lu t their
ztrength is firm ? i. e., the Holy One, praised ‫הרדין‬ ‫לר שעי ם ש אינן‬ ‫הו א לא דיין‬ ‫בתך‬
be H e! said *It is not sufficient th at the
wicked do not fear [for future punishment] ‫להן‬ ‫ אלא שלבם ב רי א‬.‫וע צבין מיום ה מי ת ה‬

1‫״‬ S S a.« 01 ». 1 (28 ,8‫־״‬0 ‫־‬.

^ to )11‫• ־‬loo.
 127 ‫עין יעקב‬ ‫קכז‬

nor feel any pangs coneeming the day of ‫מ״ד )שם מט( זה‬ ‫ו היינו ד א מ ר רבה‬ .‫כאולם‬
d e a t h , b u t that their heart within them is
becoming as strong as the vestibule halF;^^ ‫דרכם כסל למו יודעין רשעים שדרכם ל מי ת ה‬
and that also is meant by Kabba, for Eabba
said: *What means the passage (Ib. 49, 14.) ‫ש כו ה ה‬ ‫ ש מ א ח א מ ר‬.‫וי ש לה ם חלב על כסלם‬
This ts their way, their folly, i. e., the wicked
know that their (wicked) path leads them ‫בכי ה ם ירצו‬ ‫ת״ל )שם( ו א ח רי ה ם‬ ‫מ הן‬ ‫הי א‬
to death, and their kidneys are becoming fat :‫ס ל ה‬
[without worrying over it]. Perhaps you
will say that this is the cause of their forget-
ting it; therefore it says (Ib.) And they keep ‫מ תו ת‬ ‫נ שים‬ ‫ע בי רו ת‬ ‫של ש‬ ‫מ תני תן על‬
the future with pleasure in their mouth,
Selah/ ‫״‬ ‫ב ש ע ת ליד תן על ש אינן ז הי רו ת כנ ד ה וב חל ה‬
(Mishnah) For three sins, women die of
childbirth: because they are not careful [in : ‫ו ב הדל ק ת ה נ ר‬
observing the laws] concerning Niddah^^
Challa^^ and lighting [the Sabbath] candles. ‫רבי‬ ‫אמר‬ ‫טעמא‬ ‫מ אי‬ ‫נד ה‬ ,‫גמרא‬
(Oemara) What is the reason for such
punishment for Niddah f R. Isaac said: “Be- ‫י צ ח ק הי א קלקלה ב ח ד רי ב טנ ה לפיכך תלקה‬
cause she committed corruption in the inner
part of her womb, therefore should she be ‫ו הדל ק ת‬ ‫חלה‬ ,‫נדה‬ ‫חינ ח‬ .‫ב טנ ה‬ ‫ב חד רי‬
beaten in the inner part of her womb/’ This
may be true regarding Niddah, but what is ‫גליל א ה‬ ‫ כדד ר ש ה הו א‬.‫הגר מ אי אי כ א למימר‬
the reason for Challa and the lighting of the
candles? I t is as a certain Galilean expound- ‫ר בי עי ת דם‬ ‫א מ ר ה ק ב״ ה‬ ‫עלי ה דרב ח סד א‬
ed before R. Chisda: Thus said the Holy One,
praised be H e ! ^^One fonrth of a Log of blood (‫ )דף לב‬.‫נ ת תי בכם על ע סקי דם הז ה ר תי א תכ ם‬
did I put in your body; concerning blood
(menstruation) have I warned thee. (Fol. ‫ר א שי ת‬ ‫ע ס קי‬ ‫א ת כ ם על‬ ‫ק ר א תי‬ ‫ר א שי ת‬
33a) I have called ye the first product and
have charged ye concerning the first of your ‫ נ ש מ ה שנ ת תי בכ ם קרויה נר‬.‫הז ה ר תי א ת כ ם‬
dough; the soul which I have put in you is
called Ner (light) and I have charged ye ‫ א ם א ת ם מ קיי מי ם‬.‫על עסקי נר הז ה ר תיי א ת כ ם‬
concerning Ner (the Sabbath light) ; if you
observe these things then it is well, but if .‫נ ש מ ת כ ם‬ ‫נו טל‬ ‫או ת ם מו ט ב ואם לאו ה ריני‬
not I shall take your souls.‫ ״‬And why ]ust
at the time of childbirth? Eahba said: ‫ו מ אי שנ א ב ש ע ת לי ד תן א מ ר רבה נפל תו ר א‬
“When the ox has already fallen down, sharp-
en the knife for him.‫״‬ Abaye said: “Let ‫א ביי א מ ר ת פו ש תי ת ם א מ ת א‬ .‫חדד לסבינא‬
the maid continue her rebellion,, it will go
under one rod/’ R. Chisda said: “Leave ‫ש ב קי ה‬ ‫ רב ח סד א א מ ר‬.‫ליהוי‬ ‫כחד מחטרא‬
the intoxicant alone, he will fall by himself,’” ®
Mar XJkba said: “The shepherd is lame and ‫ מר עו קב א א מ ר רעיא‬.‫לרויא ד מנ פ שי ה נפיל‬
the goats are running away swiftly. [When
they appear] at the gate of the fold, there ‫חגר א ועיזי ר ה טן א ב ב חו ט ר א מילי ו א בי דרי‬
are words (bargaining), but in the stalls
(where the sheep are delivered), strict ac- ‫ רב פ פ א א מ ר א ב ב חנו א ת א נ פי שי‬.‫חו ש בנ א‬
count is taken.‫ ®® ״‬R. Pappa said: “At the
gate of business [you have] many friends, but .‫א חי ו מ ר ח מי א ב ב בזיוני לא א חי ולא מ ר ח מי‬
at the gate of disgrace, no friend.‫״‬
And when are the sins of men investigat- ‫לקיש כ ש ע ה‬ ‫מי ב ד קי א מ ר רי ש‬ ‫וג ב רי חי כי‬
20) C h a rizu h o th (f&tters), Is divided in twt^, iiddJns: a stifllx to 0rsit part and * prefix to the EBCond part*
licencer^adin^ C h a ra d ‫ ״‬fear‫ ״‬, B tz e h ‫ ״‬p a in /’
21 >Of the Temple which was wide and open.
2 3 )
The menstrual flow.
2 3 )The eeparatlng of a piece of dongh when baking,
24) This Is the mlnimnrn portion of blood with which a human body ca‫־‬u susiadnjed. flSeo N azir FVdI, 52..
15} In erltlc*! imomeiutf a womxu'u sda« are lnnr«sti£aitecL
128 ‫שכ ת‬ ‫קכ ח‬

cd? Eesh Lakish saidl "When they pass .‫ ג שר ו תו לא אי מ א כעיין גשר‬.‫שעוברי ם על הג שר‬
over a bridge/‫ ׳‬A bridge and nothing else?
But he intended to say all dangerous places ‫רב לא עבר ב מ ב ר א די תי ב בי ה עובד כוכ בי ם‬
like a bridge. Bab would not embark on a
ferry where there were any heathen; he said: ‫אמר דל מ א מי פ קי ד ליה דינ א עלי ה ו מ ת פי סנ א‬
"His time to be punished may happen to be
due [while on the boat] and I may be seized ‫שמואל לא ע ב ר אלא ב מ ב ר א ד אי ת‬ .‫ב ה די ה‬
with him.” Samuel [on the contrary] would
not embark on a ferry unless there was also ‫בי ה עו בד כוכ בי ם א מ ר ש טנ א ב ת רי או מי לא‬
a heathen abroad, for he said: "Satan has
no power over two persons of different na‫״‬ ‫ר׳ ינ אי בדיק ועב ר ר' ינ אי ל ט ע מי ה‬ .‫שלי ט‬
tionalities.” E. Janai always examined the
ferry first and then he embarked on it. For ‫ד א מ ר לעולם אל י ע מוד אדם ב מקו ם סכגה לו מר‬
R. Janai followed his own principle, and he
said: "A man should never expose himself to ‫ ו א ס עו שין‬.‫ש עו שין לו נס ש מ א אין עו שין לו נס‬
danger expecting that a miracle will be
wrought for him ; for it may be that such a ‫לו נם מגבין לו מז כיו תיו א מ ר ר בי הנין מ אי‬
miracle will not be wrought, and even if a
miracle be wrought for him, it will be de- ‫קרא )בראשית לב( ק טונ תי מכל ה ח סדי ם ו מכל‬
ducted from the rewards due him for his
merits ” E. Chanin said: "What is the Bibli- ‫ ר׳ זירא ביו מ א‬.‫ה א מ ת א ש ר ע שי ת א ת עבדך‬
cal passage for this? I am not worthy of all
ike Tcindness, and of all the truthfulness that ‫ ת״ ר על שלש‬.‫ד שו ת א לא נ פי ק ל ביני דיקלי‬
Thou hath done unto thy servant (Gen. 32^
11).” R. Zeira never walked under date-trees ‫ ר״א או מ ר נ שי ם‬.‫ע בי רו ת נ שים מ תו ת יולדו ת‬
on a day when the Shutka wind blew.
Our Rabbis taught: "For three sins wo- ‫ש מ כ ב סו ת‬ ‫ ר' א ח א או מ ר בעזן‬.‫מ תו ת ילדו ת‬
men die of childbirth,” R. Blazar says: "Wo-
men die prematurely” [instead of child- ‫ וי ש או מ רי ם עלי שקורין‬.‫צו א ת בני הן ב ש ב ת‬
b irth]. R. Acha said: "For the sin of
washing the dirt of their children on the ‫בן‬ ‫י ש מ ע אל‬ ‫תני א ר׳‬ .‫לארון הקוד ש א רנ א‬
Sabbath” ; and others say, "Because they
call the holy ark, T h e c h e s t . ” ‫אלעזר או מ ר בעון שני דב רי ם ע מי הארץ מ תי ם‬
We are taught that R. Ishmael b. Elazar
says: "For two sins common people die; be- ‫ועל שקורין‬ ‫על ש קורין לארון הקוד ש א רנ א׳‬
cause they call the ark. T h e c h e s t ,
and because they call the synagogue T h e ‫או מ ר‬ ‫ תני א ר׳ יו סי‬.‫עם‬ ‫ל בי ת ה כנ ס ת בי ת‬
people^s h o u se /”
We are taught that R. Jose says: *^^Three
‫ו א מ רי לה‬ ‫מי ת ה נ ב ר אז ב א ש ה‬ ‫של ש ה בד קי‬
breaches through which death enters were
created for a woman. Others say three, .‫ ו ה ד ל ק ת הנר‬.‫ נדה חלה‬.‫של ש ה ד ב קי מי ת ה‬
causes of premature death were created for
woman; Niddah^ Challa and lighting the
: ‫ח ד א כרבי אליעזר ו חד א כ ר בנן‬
lamps.” One is in accordance with the opin-
ion of R, Elazar and the other is in accord[-
flnce with the opinion of the Rabbis.
B, Isaac, the son of E, Jnda, said: "A ‫י הו ד ה לעולם‬ ‫דרב‬ ‫י צ ח ק בריה‬ ‫א מ ר רב‬
man should always pray (for mercy) that
he may not become sick; for when one is ‫שא ם י חל ה‬ ‫שלא י חל ה‬ ‫אד ם ר ח מי ם‬ ‫יב ק ש‬
taken sick he is told ‘Bring evidence in your
favor and then you will be acquitted [from ‫ א מ ר מר עו קב א‬.‫או מ רי ם לו ה ב א ז כו ת והפטר‬
the illness].’ ‫ ״‬Mar TJkba said: "What is
the Biblical passage [to prove this] ? That .‫ט מנו‬ ‫הנופל‬ ‫מ אי קראה )דברים כב( בי יפול‬
i f the fallen fell from thence (Deu. S2, 8),
i. e., from himself must come evidence [ as to ‫ ת גי ד בי י ש מ ע א ל כי יפול‬.‫מ מנו ל ה בי א ר אי ה‬
^ I d o th means ‫ ״‬y10uo‫׳‬a " Ycldoth. “cblMWrih."
129 ‫יע?כ‬ ‫עיז‬ ‫קכט‬.

his right to rise from his sickness].” In ‫י מי‬ ‫מששת‬ ‫ז ה ליפול‬ ‫ר אוי‬ .‫מ מנו‬ ‫הנופל‬
the academy of B. Ishmael it was taught:
’'Tliat the fallen fell from ihence^’^ i. e.. ‫ו ה כ תו ב ק ר או נופל‬ ‫ב ר א שי ת ש ה רי לא נפל‬
This one was destined to fall off since the
creation; hehold, he has not yet fallen and ‫ז כו ת על ידי ז כ אי ו חו ב ה על‬ ‫ש מגלגלין‬ ‫! אלא‬
the passage calls him [already] IS!ofel (one
who has fallen). This teaches that good is ‫ונ ט ה ל מו ת‬ ‫ח נו רבנן מי ש חל ה‬ : ‫! י די ח י יב‬
brought about through the agency of good
persons, and evil is brought about through the ‫לו ה תו ד ה שכן כל ה מו מ תין מ תו דין‬ ‫או מרי ם‬
agency of wicked persons.”®^*
Our Eabbis taught: ‫ ״‬He who becomes ‫אד ם יו צ א ל שוק י הי דו מ ה ב עיניו כ מי שנ מ ס ר‬
sick and is at the point of death, should be
told to confess, for all those who were about ‫כ מי‬ ‫ב עיניו‬ ‫ח ש ב ר א שו י הי דו מ ה‬ ‫'לסרדירט‬
to die^’^*‫ י‬had to confess. When a man goes to
the market place, let him deem himself ‫ י הי דו מ ה‬,‫ עלה ל מ ט ה ונפל‬.‫' שנ תנו הו בקולר‬
handed over into the custody of the officers
(to be brought before court]. If he hag 3 ‫ שכל העולה‬.‫' ב עיניו כ מי שהעלו הו לנרדום לידון‬
headache, let him deem himself fastened
with a chain around his neck. If confined to ‫לגרדום לירון אם י ש לו פ ר קלי טין גדולים נצול‬
his bed, let him deem himself brought upon
the scaffold [to he punished]; for when one ‫ ואלו הן פ ר קלי טין של אד ם‬.‫!ואם לאו אינו נצול‬
ascends the scaffold [to be punished], if he
has prominent intercederg, he is pardoned, ‫ת שו ב ה ו מ ע״ ט ואפילו ת ת ק צ ״ ט מל מדי ם עליו‬
but if not, then he is not pardoned; and
these are man’s interceders [before divine ‫;חובה ו א׳ מל מד עליו ז כו ת נצול שנ א מ ר )איוב‬
Judgment]—^repentance and meritorious
deeds. Even if nine hundred and ninety- ‫א ח ד מני אלף‬ ‫מלאך מליץ‬ ‫א ם יש עליו‬ 0 ‫!ל‬
nine plead against him and only one in
favor of him he is saved; as it is written ‫להגיד לאדם י שרו וי חננו וי א מ ר פד ע הו מ ר ד ת‬.
(Job S3, 23,) I f there he now about him one
single angel, as one defender out of a thou^ ‫אליעזר כנו של רבי יו סי‬ ‫רבי‬ .‫ונו׳‬ ‫שהת‬
sand to declare his tiprighiness for any man,
then is He gracious unto him, and saith, ‫ו ת ש עי ם‬ ‫מ או ת‬ ‫ת שע‬ ‫או מ ר אפילו‬ ‫׳הגלילי‬
'Deliver him from going down into his p it/ "
Eabbi Eliezer, the son of R. Jose the Gali- ‫'ו ת ש ע ה ב או תו מלאך ל חו ב ה ו א ח ד לז כו ת נצול‬
lian, said; ‫ ״‬Even if nine hundred and
ninety-nine parts in that one angel are : ‫!שנא׳ א ח ד מני אלף‬
against him, and but one for him, he is still
saved, for it is written Mailitz Echad (one ‫הלכו ת‬ ‫תני א רבן ש מ עון בן ג מלי אל או מ ד‬
defence) out of a thousand/’
We are taught that E, Simon b. Gamaliel ‫תו ר ה‬ ‫ו מ ע ש רו ת הן הן גרפי‬ ‫יתקדש ת רו מו ת‬
says: “The laws concerning holy offerings,
Teruma and tithes are the principal parts ‫תני א רבי נ תן או מ ר‬ : ‫!ונמסרו ל ע מי ה א ר ץ‬
of the Torah and yet their observance was
intrusted to the common people,” ‫שנ א מ ר‬ ‫של אד ם‬ ‫מ ת ה א ש תו‬ ‫נדרים‬ ‫■בעון‬
(lb. b) We are taught that E. Nathan ‫;)משל' בג( אם אין לך לשלם למה יק ה מ שכב ך‬
says: “As a punishment for not fulfilling
vows, the wife of the man dies, as it is ‫ רבי או מ ר כעון נדרים כני ם מ תי ם‬.‫ מ ת ח תי ך‬,
said (P r. 22, 27.) I f thou have nothing to
pay, why should He take away thy bed from ‫אל ת תן א ת פיך‬ ‫כ שהן ק טני ם שנ א מ ר ) ק ה ל ת‬
under th e e f' Eabbi says: “ Eox the sins of
[unfulfilled] vows children die when still ‫ל ח טי א א ת ב שרך וגו׳ ל מ ה יקצוף ה אל הי ם על‬
2 T) Profm the roof,—The past tense "feir‫ ׳‬la employee! though he has not yet actually fallen. This h*
explained by the fact that since lie was predestLu‫־‬ed to fall, tho incident is regarded as having aijitually occurred. 1
2Ta) Not h-aving a railing around his roof as It 15 ordered (Ijev. 22, 8.) It <^ns;Utafces him a guilty person.
2Tb) *By oourt ma‫־‬r tlal. See *Sanhedrin 4Sb.
130 ‫שב ת‬ ‫קל‬
Young, as it is said (Eoc. 5, 5.) Suffer not ‫ מ ע ש ה ידיך״ אי ז ה הן מ ע ש ה‬m ‫קולך וחבל‬
ihy mouth to cause thy body to sin, etc. Why
should God be angry because of ihy voice,
and destroy the work of thy hand? We .‫ידיו של אד ם הוי או מ ר ג נ י ו ו בנו תיו של אדם‬
must say that this refers to the sons and the
daughters of man.‫״‬
There is a difference of opinion between ‫ורבי‬ ‫אבא‬ ‫בר‬ ‫דזייא‬ ‫ר בי‬ ‫בה‬ ‫פ ליגי‬
R. Chiya b. Abba and B. Jasej one said:
"The sin of not having Mezuzoth is the ‫אמר‬ ‫וחד‬ ‫מזוז ה‬ ‫ב עון‬ ‫אסר‬ ‫חד‬ ‫יוסי‬
cause of children’s death/’ and the other
said: "The sin of being remiss in the study
of the Torah is the cause of children’s ‫ב עון‬ ‫דאמר‬ ‫למאן‬ ‫חו ר ה‬ ‫בי טו ל‬ ‫בעון‬
death.” The one who laid the affliction to
the sin of Mezuzoth, holds that a passage ‫ ול מ אן‬.‫מזוז ה מקרא נדר ש לפניו ולא לפני פניו‬
can be connected with another one preceding
it and thus explained, hut not with a pas-
sage that comes before the preceding one; ‫נדר ש‬ ‫מקרא‬ ‫חו ר ה‬ ‫בי טו ל‬ ‫כ עון‬ ‫דאמר‬
and the one that laid the affliction to the
sin of being remiss in the study of the ‫רבי‬ ‫בה‬ ‫פליגי‬ ‫פניו״‬ ‫ולפני‬ ‫לפניו‬
Torah, holds that passage can be connected
even with one that comes before a preceding
passage, and thus explained.^® There is also ‫מזוז ה‬ ‫בעיון‬ ‫אמר‬ ‫חד‬ ‫מ אי ר‬ ‫ו ר בי‬ ‫י הוד ה‬
8 difference of opinion between K. Meier
and E. Juda. One said: " It (the death of ‫דאמר‬ ‫ב של מ א למאן‬ ‫בעון צי צי ת‬ ‫ו חד א מ ר‬
children) is due to the sin of Mezmothf*
while the other said: " I t is due to the sin
of Tziizith.” I t is right according to him ‫על‬ ‫וכתבתם‬ (‫ד כ חי ב }דברים יא‬ ‫בעון מזוז ה‬
who said it is due to the sin of Mezuzoth,
for it is written (Deu. 11, SO.) And thou ‫בי ת ך ו כ תי ב ב ת רי ה )»=( למען ירבו‬ ‫מזוזו ת‬
shalt write them upon the doorposts of thy
house, and immediately following is written
I n order that your days and the days of your ‫ אלא למ״ד ב עון צי צי ת מ אי‬.‫י מיכ ם וי מי בניכ ם‬
children may be multiplied; but according
to the one who said it is due to the sin of ‫ יא מ רי ד י ת י ב‬/ ‫ א״ר כ הנ א ו אי תי מ א‬.‫ט ע מ א‬
Tzitzith, what is his reason? R. Oahana,
and according to others, Shila Mari, said;
"Because it is written (Jer. 2, 34.) Also on ‫נ פ שו ת‬ ‫דם‬ ‫ב כנ פי ך נ מ צ או‬ ‫גם‬ (‫)יר»ידז ב‬
ike end of thy skiris^^ is found the blood
of the souls of the innocent needy onesW ‫א ביוני ם נקיים״ רב נ ח מן כ ר י צ ח ק א מ ר למ״ד‬
E. Kachman b. Isaac said: "The one
who says it waa due to the sin of Mezuzoth,
derives his opinion from this (Ib.) Not ‫לא‬ (‫ד כ תי ב )שם‬ ‫מהכא‬ ‫נ מי‬ ‫מזוז ה‬ ‫ב עון‬
while breaking in {thy house) didst thou
find them, i. e., making the doors like a break-
ing in (without a M ezuzah)” : ‫מ צ א תי ם שע שו פ ת חי ם כ מ ח ת ר ת‬ ‫במחתרת‬
Resh Lakish said: 'Whoever observes
carefully the precepts concerning Tzitzith ‫זוכ ה‬ ‫ב צי צי ת‬ ‫הז הי ר‬ ‫לקיש כל‬ ‫ריש‬ ‫אמר‬
will, as a reward, have two thousand eight
hundred servants to wait upon him ; for it ‫שנ אי‬ ‫ו ח ״ ת עבדי ם‬ ‫אלפי ם‬ ‫ז ס ש מ שין לו ב׳‬
is said (Zeeh. 8, 23.) Thus said the Lord of
Host$, *In■ those days it shall come to pass
that ten men out of all the Iwnguages of the ‫ההמה‬ ‫בי מי ם‬ ‫ ר י ה ח( כה א מ ר ה׳ צ ב או ת‬: ‫) ז‬
3 8 ) The passages (Deu. 11, 21.) In order that y o u r day» and the d m s o f y o u r cM ld ren m ay t e rrotongedi
tollo‫׳‬wa tl1« passage of Mezuxah, and the 0116 preceding that of J1re^M«ah deals with studying the Torah.
J*) TWa relera to tho T z itz ith which are the end 01 the ganacn't.
 131 ‫ע י ן ויעקב‬ ‫הלא‬
nations^ shall tdke hold— they shall tahQ
‫א שר י חזי קו ע שרה אנ שי ם מכל ל שונו ת הגוי ם‬
hold of the skirts of him that is a JeWy say”
ing. Let us go with you, for we have heard ‫ע מכ ם‬ ‫ו ה חזי קו ב כנ ף אי ש י הו די ל א מ ר נלכ ה‬
that God is with youy*
We are taught that E. Ifechemia says! ‫ תני א רבי נ ח מי ה או מ ר ב עון שנ א ת חנ ם‬/ ‫ו ג ו‬
*‘As a punishment for gratuitous hatred, the
penalty is strife at the home of that man; ‫מ ריב ה רבה כ תו ך בי תו של אדם ו א ש תו מ פ ל ת‬
and his wife will have miscarriages; and
the sons and daughters of that man will die ‫כ שה ם‬ ‫מ תי ם‬ ‫ו בניו ו בנו תיו של אדם‬ ‫נפלים‬
prematurely.‫״‬
E. Elazar, the son of E. Juda, said: ‫ ר׳ אלעזר ב ר׳ י הו ד ה אומר ב עון חלה‬.‫ק טני ם‬
“The punishment for the sin of neglecting to ‫אין ב רכ ה ב מ כונ ם ו מ א ר ה מ ש ת ל ח ת ב שערי ם‬
separate Challah^^ is an unblessed harvest
gathering; a curse will he sent upon the ‫וזורעין זרעים ואחרי ם אוכלין שנ א מ ר )ייקרא‬
prices of food; and they will sow, but stran-
gers will eat them up, as it is said (Lev. 36, ‫בי( אף אני א ע ש ה ז א ת לכם ו ה פ ק ד תי עליכם‬
16.) Then will 1 also do this unto you; I
will inflict m you terror, consumption and ‫ב הל ה א ת ה ש ח פ ת ו א ת ה ק ד ח ת מ כ לו ת עיני ם‬
fever that consume the eyes and cause sor-
row to the heart; and you shall sow your ‫ואכלוהו‬ ‫ו מ די בו ת נפ ש וז רע ת ם לריק זרעכ ם‬
seed in vain, for your enemies shall eat it up. ‫ואם‬ .‫אל ת ק רי ב חל ה אלא ב חל ה‬ •‫אויביכם‬
Do not read Behala (terror) hut B"chala?^
(on account of Challah), and if the separa‫־‬ ‫נו תנין מ ת ב ר כין שנ א מ ר )יחזקאל טי( ו ר א שי ת‬
tian of Challah is observed, then, blessings
will follow, as it is said (Ezek. 44, 30.) A nd .‫ע רי סו תיכ ם ת תנו לכהן ל הני ח ב רכ ה אל בי ת ך‬
the first of your dough shall you give to the
priest, to cause a blessing to rest on thy ‫ב עון בי טו ל ת רו מו ת ו מ ע ש רו ת ש מי ם נ ע צ רי ם‬
house’*
‫מלהוריד טל ו מ ט ר ו היו ק ר הוו ה ו ה ש כ ר א ב ד‬
The punishment for the sin of neglect-
ing laws concerning Terumah and tithes, ‫מני עי ם‬ ‫א ח ר פ רנ ס תן ואין‬ ‫ו בני אד ם רצין‬
is that the sky will withhold rain and dew;
high prices [in food] will prevail; there ‫שנ א מ ר )איוב כד( צי ה גם חום יגזלו מי מי שלג‬
wUl he no profits, and men will run about
to earn a livelihood and will not succeed; aa ‫ר בי‬ ‫ד בי‬ ‫תנ א‬ ‫מ שמע‬ ‫מ אי‬ .‫ח ט או‬ ‫שאוול‬
it is said (Job S4, 19.) Drought and heat
speedily consume the snow waters; so doth ‫י ש מע אל ב ש בי ל דב רי ם ש צוי תי א ת כ ם בי מו ת‬
the grave those who have sinned. What does
that prove? In the academy of E. Ishmael ‫ה ח מ ה ולא ע שי ת ם יגזלו מכ ם מי מי שלג בי מו ת‬
it was taught that it means: “ On account
of your failure to discharge the duties which ‫ ואם נו תנין מ ת ב ר כין שנ א מ ר )מלאכי‬.‫הג ש מי ם‬
I commanded you to perform during the
Bummer you will be robbed during the snow- ‫ג( ה בי או א ת כל ה מ ע ש ר אל בי ת ה או צ ר וי הי‬
water winter.‫ ״‬But if they do give [Teru-
mah and tithes] they will be blessed, aa it ‫טרף ב בי תי ו ב חנוני נ א בז א ת א מר ה׳ צ ב או ת‬
is said (Malachi 3, 10.) Bring ye all the ‫ה ש מי ם‬ ‫א רו בו ת‬ ‫את‬ ‫לכם‬ ‫אפתח‬ ‫לא‬ ‫אם‬
tithes into the storehouse that there may
he provision in my house, and prove me but ‫ מ אי ע ד בלי‬.‫ו ה רי קו תי לכם כ ר כ ה ע ד בלי די‬
herewith, saith the Lord of Hosts, if I will
not open for you the windows of heaven, ‫שיבלו‬ ‫א מ ר רב ע ד‬ ‫ר מי ב ר ח מ א‬ ‫די א מ ר‬
and pour out for you a blessing Aad b’li
duy. What is meant by Aad b’U dug? ‫ ב עון נזל הגו ב אי עולה‬.‫ש פ תו תי כ ם מלומר די‬
Kami b. Chama in the name of Eab said:
“Until your lips grow tired of saying it is ‫בני ה ם‬ ‫ב שר‬ ‫אוכלין‬ ‫והרעב הוו ה ו בני אדם‬
SO) T11« prleBtly• s ta re from t t e (Csv. 15, 17-Sl),
81) T te Half ‫ !ייטג‬tte Cheth, are interobangeabl* according (to the nUes of gnaiaiaar. Hence could »*
^^ya.TLg!fed to BeCJuUO^
 132 ‫ש ב ת‬

enough.'*®* The penalty for the sin of rob-

‫הז ת‬ ‫שנ א׳ )עמוס י( ש מ עו הדב ר‬ ‫ז בנו תי ה ם‬
beiy is an invasion of locusts; famine pre-
vails, and people will be fed on the flesh of
their own sons and daughters; as it is said ‫שו מ רון ה עו ש קו ת‬ ‫א ש ר כ ה רי‬ ‫פ רו ת ה כ שן‬
(Amos 4, 1.) Hear this word, 0 ye cows of
B(1shan, that are on the Mount of Samaria, ‫הני‬ ‫א מ ר רבא כנון‬ .‫דלים ה רו צ צו ת א ביוני ם‬
who oppresseih the poor, ■who crusheih the
needy, (Fol. 33a) E abasaid: ''For instance, ‫ ו כ תי ב‬.‫* לג( ד אכלן ולא עבדן‬1‫נ שי ד מ חוז א )י‬
those women of Mechuza who eat but
do nothing fthey force their husbands '‫וגו‬ ‫ובירקון‬ ‫ב שדפון‬ ‫אתכם‬ ‫ה בי תי‬ (‫)שם‬
to deal di^onestly and to ro b ]; and it
is also written (Ib. ib. 9.) I had smitten (‫ ו כ תי ב )*ואל א‬.‫ו ת אני כ ם וזי תי כ ם י אכל הגז ם‬
you with 'blasting and mildeiv, etc., and your
vineyards, your fig-trees and your olive trees ‫אכל‬ ‫הארבה‬ ‫ה א ר ב ה וי ת ר‬ ‫י ת ר הגז ם אכל‬
did the caterpillar devour. It is also written
(Joel 1, 4.) What the caterpillar left hath (‫ ו כ תי ב )ישעיה ט‬.‫הילק וי ת ר הילק אכל ה ח סיל‬
the canJeerworm eaten, and that which the
canJeerworm left hath the crickets eaten; and ‫ש מ אל ולא‬ ‫ו רעב וי אכל על‬ ‫ויגזו ר על י מין‬
it is also ’written (Is. 9, 19.) A nd he snatch-
eih on the right hand and is (yet) hungry;
and he eaieth on the left hand, and is not ‫ אל תקרי ב ש ר‬.‫ש ב עו אי ש ב ש ר זרועו יאכלו‬
(yet) satisfied; every man shall eat the flesh
of his own arm. Do not read Zero^o (his arm) ‫ ב עון עינוי הדין ו עוו ת‬.‫זרועו א ל א ב ש ר זרעו‬
but read Zaro (his children).’*
As punishment for the sin of delaying ‫ ח רב ו ביז ה‬.‫תו ר ה‬ ‫הדין וקלקול ה דין ו בי טו ל‬
sentence, perverting sentence, corrupting
sentence, and neglecting to study the Torah, ‫ ובני אד ם אוכלין ו אינן‬,‫רבת ודבר ו ב צו ר ת ב א‬
the sword [of an enemy], with its terrible
preying system, pestilence and famine, will ‫ש בעי ם ו אוכלין לחמ ם ב מ שקל ד כ תי ב )ויקרא‬
come. People ‫ !!מזי‬eat but wdll never be sat-
isfied; they will eat their bread by weight; ‫כו( ו ה כ א תי עליכ ם חרב נו ק מ ת נקם ב רי ת‬
as it is written (Lev. 26, 25.) And I m il
inngr over you the sword, avenging the quar- ‫ו כ תי ב )שם( ב ש ב רי לכם מ ט ה לחם ו אפו ע שר‬
|(k1 of my covenant. And it is also written
'(lb. ib. 26.) When 1 break unto you the staff ‫שנ א מ ר‬ ‫תו ר ה‬ ‫ב רי ת אלא‬ ‫ ו אין‬.'‫נ שי ם וגו‬
of bread; and ten women shall hake your
bread in one oven, and they shall deliver .'‫אם לא כ רי תי יו מ ם ולילה וגו‬ (‫)ירמיה לג‬
your bread by weight, and ye shall eat and
m i he satisfied, i. e., the word Brith (coven- .‫מאסו‬ ‫ב מ ש פ טי‬ ‫לכתיב )ויהלא כי( יען ו בי ען‬
ant) refers to the Torah, for it is written
(Jer. 33, 25.) I f my covenant (Brith) were
not hy day and night, etc., and it is written ‫השם‬ ‫כ עון ש בו ע ת שו א ו ש בו ע ת שקר וחלול‬
(Lev. 26, 43.) Because even they despised
my ordinances. ‫ו ב ה מ ה בלח ו בני‬ ‫הלול ש ב ת חי ה רעה רבה‬:
As punishment for the sin of swearing
in vain, swearing falsely, defaming of the ‫שנ א מ ר‬ ‫מ ש תו מ מין‬ ‫אד ם מ ח מ ע טין והד רכי ם‬
name of God, and desecration of the Sab-
bath, wild beasts multiply, cattle are de- ‫( ואם ב אל ה לא תו ס רו לי אל ת ק רי ב אל ה‬6v /
strayed, the people decrease, and the roads
become desolate, as it is said (Lev. 35, 33.) ‫בכם א ת‬ ‫ו ה ש ל ח תי‬ (‫)שם‬ ‫א ל א ב אל ה ו כ תי ב‬
And if, notwithstanding these things, ye
will not he reformed hy me. Do not read (‫ ו כ תי ב ב ש בו ע ת ש ק ף ) שט יט‬.'‫ד י ת ה ש ד ה וגו‬
B’aUe (these things) but read it B'ada
(swearing), and it is written (Ib. ib. 22.) .‫ז ו א ת ש ב עו ב ש מי ל שקר וחללח א ת שם אלהיך‬
Aai means ‫ ״‬yntil,” BU, *'tired," Dtiy **eiKwieli.”
153 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ ‫קלג‬

And I ivill smd out against you the heasis ‫ובחלול השם כ תיב )שם כב( ולא תחללו א ת שם‬
of the field, etc. [Hence we know that the
above punishment is for swearing falsely]. ‫מחלליח‬ (‫קדשי ובחלול ש ב ת כ תי ב )שמית לא‬
It is written concerning swearing falsely
(Ib. 19.) And ye shall not swear hy my name
falsely and thou shalt not thus profane the .‫שקר‬ ‫מ שבוע ת‬ ‫מו ת יו מ ת ויליף חלול חלול‬
name of God {Chilalta); concerning the
defamatiop. of the name of God it is written ‫בעון שכיכו ת דמים בי ת המקד ש חרב ושכיבה‬
(Ib. 2S, 12.) So that they profane not my
Holy name {T'chalalu), and concerning the ‫ולא‬ (‫)במדבר לת‬ ‫שנ א׳‬ ‫מסתלק ת מי שראל‬
desecration of the Sabbath, it is MTitten
(Ex. 31, 14.) Every one that defileth it (Me- ‫ א שר א ת ם‬p ‫ת חני פו וגו' ולא ת ט מ או א ת הא‬
chdlaleha) shall surely ‫־‬be put to death. We
infer from the word, Chillul (profanation) ‫יו שבים ב ה א שר אני שוכן ב תוכ ה הא אם א ת ם‬
which appears in all three places [that the
punishment for defaming God’s name and
desecrating the Sabbath is the multiplication ‫מ ט מ אין או ת ה אינכ ם יו שבים ב ה ו אוני שוכן‬
of wild beasts, as it is in the case of swearing
falsely]. ‫כוכבים‬ ‫ועבוד ת‬ ‫ע ריו ת‬ ‫גלוי‬ ‫ בעון‬.‫בתוכה‬
As a punishment for the sin of shedding
blood, the Temple is destroyed and the She- ‫בא לעולם‬ ‫ש מי מין ויובלות גלות‬ ‫וה שמטת‬
china departs from Israel, as it is written
(Nnm. 35, 33.) And ye shall not defile, etc., ‫במקומן‬ ‫אחרים ויו שבין‬ ‫ומגלין או ת ם ובאין‬
and ye shall not fender unclean the land
which ye inhabit, in the midst of which I ‫ר « י ״ ( כי א ת כל ה תו ע בו ת האל‬,‫שנאמר )ריל‬
dwell, i. e., but if ye do render unclean the
land which ye inhabit, then ye will neither
inhabit it nor will I live in your midst. ‫ וכ תיב ו ת ט מ א הארץ‬.‫עשו אנ שי הארץ וגו‬
As a punishment for the sin of adultery,
idolatry and for the neglect of the laws con- ‫וכ תי ב )שם( ולא‬ /‫ואפקוד עונה עליה ו גו‬
cerning land in the Sabbatical years and the
years of Jubilee®® exile comes, and other ‫ ב ע בוד ת‬.‫תקיא הארץ א תכ ם בטמ אכ ם או ת ה‬
nations come and occupy the places of those
exiled; as it is written (Lev. 18, 2.) For ‫כוכבים כ תי ב )שם כי( ונ ת תי א ת פגריכם וגו׳‬
dll these abominations have the men of the
land done, etc., and again (Ib.) And the ‫ו ה שי מו תי א ת מקד שיכם וגו׳‬ (‫ו כ תי ב )שם‬
land became defiled, etc. Wherefore I have
visited Us iniquity upon it, etc. I t is also
written (Ib. ib. 28.) That the land may not ‫ כ ש מי מין וביובלות כ תיב‬.‫ו א תכ ם אזרה בגוים‬
Vt^mit you forth when ye defile it. Concern-
ing the warning against idolatry, it is writ- ‫ א ת ש ב תו תי ה כל י מי‬p ‫אז תרצה הא‬ (‫)שם‬
ten (Ib. 26, 30.) And I shall cast your car- I
Casses, etc. It is also written further And ‫ו כ תי ב‬ '‫י מי ה ש מ ה ואתם כארץ איויכיכם וגו‬
I will make desolate your sanctuary, j A g.
And ye will be scattered among the nations. (‫שם( כל י מי ה שמה ת ש בו ת‬
Concerning the warning in the matters of
the Sabbatical year and the year of Jubilee,
it is written (Ib, ib. 34.) Then shall the land
satisfy its Sabbath, all the days of Us deso- ‫בעזן נבלו ת הפ ה צרות רבו ת וגזרות ק שות‬
lotion, when ye are in the land of the ene-
Tuies, etc. All the days of Us supposed deso- ‫מתים‬ ‫ישראל‬ ‫שונאי‬ ‫ובחורי‬ ‫מ ת חד שו ת‬
lotion shall it rest. ^ ^^
As a punishment for the sin of laseivioua
talk, many oppressions and severe decrees ‫נענים‬ ‫ואינם‬ ‫צועקים‬ ‫ואלמנו ת‬ ‫ויתומי ם‬
eerentli year the land 13 to be left uncultimted aud ‫ מס‬thft
’ S3 ) See Eit. 23, 10-12, t,er. 3, IS, 55, that ®‫ זנמסיי‬proclaimed. The former is called the latter
Aftletb. year ■a generaJ declaration 0 1 freedom Is to be
 ‫ב ת‬ ‫קלד‬

are renewed, and the vonth of Israel die, and ‫זגיח ט( על כ \ על ב חו ריו לא י ש מ ח‬8‫שנ א מ ר )י׳‬
orphans and widows cry and receive no an-
swer as it is said (Is. 9, 16.) Therefore will ‫כי‬ ‫ח׳ ו א ת י תו מיו ו א ת א ל מנו תיו לא ירחם‬
the Lord have no joy in their young men, and
on their fatherless (diUdren, and on their ivid^
ows will he have no mercy; for every one is ‫כלו חנף! ו מ ר ע וכל פ ה דובר נכל ה בכל ז א ת לא‬
an hypocrite and an evil-doer, and every
mouth speaheth scandalous words. For all ‫מ אי ו עוד ידו נ טוי ה‬ .‫ש ב א פו ו עו ד ידו נ טוי ה‬
this anger is not turned away, but His hand
still remaineth stretched out. What is ‫א מ ר רב חגין בר רבא הכל יוד עין כלה ל מ ח‬
meant hy And his hand still remaineth
stretched out? E. Chanan b. Eaba said: ‫א פי לו‬ ‫פיו‬ ‫ה מנ בל‬ ‫כל‬ ‫נ כנ ס ה ל חופ ה א ל א‬
“Everybody knows why a bride enters the
nuptial chamber, yet he who speaks about it
with profane language, even if a divine de- ‫חו ת מין עליז גזר דין של ש ב עי ם שנה ל טו ב ה‬
*
cree granting seventy years of happiness
were sealed for him, such decree would be ‫ א מ ר רב א בר שיל א א מ ר‬.‫הו פ כין עליו לרעה‬
changed to evil against him.’‫ ׳‬Eaba b.
Shila in the name of K. Chisda said: “Who- ‫פיו מ ע מי קין לו‬ ‫את‬ ‫ה מנ בל‬ ‫כל‬ ‫רב ח ס ד א‬
soever defiles his mouth (by lascivious talk)
has Gehenna made deeper for him ; for it is ‫) ^ לי כב( שו ח ה ע מו ק ה פי‬ ‫שנ א מ ר‬ ‫גי הנ ם‬
said (Pr, 32, 14.) A deep pit for the mouth
of strange words (immoral ta lk )/‫ ׳‬E. hfach-
man b. Isaac said: “Even he who but lis- ‫ה שו מ ע‬ ‫אף‬ ‫אמר‬ ‫ רב נ ח מן בר י צ ח ק‬.‫זרות‬
tens to such talk and remains silent will have
the same punishment inflicted upon him ; for ‫אמר‬ .‫ו שו תק שנ א מ ר )שם( זעום ה׳ יפול שם‬
it is said (Ib.) And he that is abhorred of the
Lord shall fall therein." E. Oshia said: ‫או ש עי א כל ה מ מ ר ק א ת ע צ מו לעביר ה‬ ‫רבי‬
“He who makes himself free [from all other
thoughts] devoting himself entirely to sin, (‫בו שנ א מ ר )שם כ‬ ‫יו צ אין‬ ‫ופ צ עי ם‬ ‫ח בו רו ת‬
shall have bruises and wounds spread upon
him, as it is said (Ih. 20, 30.) The bruises
of a wound are a means of cleansing for the ‫ח בו רו ת פ צ ע ת מ רו ק ברע ולא עו ד ■אלא שנ דון‬
eviU* Moreover he ‫־‬will be punished with
dropsy, for immediately following is said ‫ א מ ר‬.‫ב הד רו קן שנ א מ ר )שם( ו מ כו ת ח ד רי ב טן‬
And stripes {will reach) the inner cham-
her of the body. E. Nachman b. Isaac said: : ‫ר"נ בר י צ ח ק סי מן לעבירה הדרוקן‬
“ The sign of an evil act is dropsy/’ Our Eab-
bis tau g h t: “There are three sorts of dropsy: ‫)ע״ב( תנו רבנן ל מיני הדרוקן הן של‬
thick swelling of flesh, resulting from sin;
round and smooth [filled with water] due
to hunger; and. swelling [with a feeble ap- .‫ע בי ר ת ע ב ה ושל רעב ת פו ח ושל כ שפי ם דק‬
pearance of the body] due to sorcery/‫ ׳‬Sam-
uel the junior suffered [with dropsy]; he ‫ש מו אל ה ק טן ח ש בי׳ א מ ר רכונו של עולם מי‬
said': “ Sovereign of the universe! Who
can determine its cause? [And I may be ‫ א ביי ח ש בי ה א מ ר רבא ידענ א‬.‫מפי ס אי ת סי‬
judged wrongly]/‫ ׳‬Whereupon he became
well, Abaye was afflicted with it, so Eaba ‫כי ח‬ ‫ רבא ח ש‬.‫בי ה כנ ח מני ד מ כ פין נ פ שי ה‬
said to him : “I know perfectly well that
Nachmeini®‘^ does not cat sufficiently [and
‫והא רכא הו א ד א מ ר נ פי שי ק טי לי קדר מנ פי חי‬
hunger is its cause],‫ ״‬Eaba hiinself [also]
suffered with it. Has not Eaba said: ^‘More
numerous are those killed by the pot (by ‫ר בנן ב עי דני ה‬ ‫רבא ד אנ סי לי ה‬ ‫ש אני‬ .‫כפן‬

54> 7amrik t& n b« d0fln.ed •'to cleftnse.‫״‬ «-1‫ י‬0 *‫׳‬to

36) Abay^’« rea? nMCLft iras Nachiaeini-
1S5 ‫עי ז י ע ק ב‬ ‫הלה‬

delay of d isch arg e) th a n are those k ille d by ‫ ת נ ו ר ב נ ן ד׳ ס י מ נ י ן הן• ס י מ ן‬. ‫ב ע ל כ ר ה י ה‬

e ta rv a tio n .‫[ ״‬H e n c e i t shows t h a t w ith R aba
i t w as caused by n e ith e r h u n g e r n o r th e
p o t fo r h e su re ly m u s t h av e ta k e n ‫־‬w arn- ‫ח נ ס ירקון‬ ‫לשנאת‬ ‫םימן‬ .‫ל ע ב י ר ה הדרוקן‬
in g a g a in st it.] I t is d iffe re n t w ith E a h a
because h e w as com pelled to delay easin g ‫ללשון ה ר ע‬ ‫ סימן‬.‫ל ג ס ו ת ה ר ו ח עניות‬ ‫ם ^ן‬
h im self w hen he w‫׳‬as le c tu rin g a n d w as n o t
able to leave.
O u r R abbis t a u g h t : ‫ ״‬T h e re are fo u r
‫ ת ״ ר א ס כ ר ה ב א לעולם על ה מ ע ש ר‬.‫אסכרה‬
sig n s [w hich disclose s e c r e ts ] : D ro p sy is
a sign of s in ; J a u n d ic e is a sig n o f g ra tu i- ‫ א מ ר ר ב א‬. ‫)ע״ב( ר ״ א כ ר ב י יוסי א ו מ ר ע ל ל ה ״ ר‬
to n s h a t r e d ; P o v e rty is a sign o f p rid e , a n d
C ro up is a sig n o f slan d er.”
‫( ו ה מ ל ך‬-‫ו א י ת י מ א ר י ב ״ ל מ א י ק ר א ה )תהלים ם‬
O u r E a b h is t a u g h t : " C ro u p com es upon
th e w orld as p u n ish m e n t (I b . b .) fo r th e sin
o f n o t g iv in g tith e s.” ®® E . E la z a r th e son o f ‫ה נ ש ב ע בו כי‬ ‫כל‬ ‫יתהלל‬ ‫באלהים‬ ‫ישמח‬
B . J o s e say s: comes as p u n ish m e n t fo r
slan d er.” E ab a, a n d ac co rd in g to o thers, E .
‫ א י ב ע י א להו ר ״ א ב ר ב י‬. ‫י פ כ ר פי דוברי ש ק ר‬
J o s h u a b. L evi, s a id : " W h a t is th e B iblical
p assage [ th a t proves th is ] ? B ut the king
shall rejoice in God; everyone that sweareih ‫יוס י ע ל ל ש ו ן ה ר ע ק א ט ר א ו ד י ל מ א ו אן{ ע ל‬
by H im , shall he stopped (P s . 63, 1 2 ). T h e
fo llo w ing question was asked by th e sc h o la rs:
"D o es H. B la z a r th e son of E . Jo se in te n d
‫ ת ״ ש כ ש נ כ נ ס ו רבותינו‬. ‫לשון ה ר ע נמי ק א מ ר‬
to say O n l y f o r s l a n d e r ? [d if-
f e tin g w ith h is co n tem p o rary on th e w hole ‫ל כ ר ם ב י ב נ ה היו ש ם ר ב י י ה ו ד ה ור״א ב ר ב י‬
su b je c t] or does h e m erely a d d sla n d e r to th e
prev ious o n e?” Com e an d liste n to th e fo l-
lo w in g : W hen o u r E ab b i e n te re d th e acad-
‫יוסי ו ר ״ ש נ ש א ל ה ש א ל ה זו כ פ נ י ה ם מ כ ה ר‬
em y o f J a b n a i, th e y fo u n d R . J u d a , R.
E la z a r th e son of R . Jo se a n d E . S im o n .‫מפני מ ה מ ת ח ל ת בבני טעים וגומרת בפה‬
th e re . T h e fo llo w in g q u estio n w as asked
in th e ir presence: "W h y does th is sickness
(c ro u p ) b eg in w ith th e bowels a n d end w ith
‫נענה רבי יהודה בר׳ א ל ע א י ר א ש ה מ ד ב ר י ם‬
th e m o u th ? ” W h ereu p o n E . J u d a th e son
o f E la y e th e ch ie f speaker in every in stan ce, ‫ב כ ל מ ק ו ם ו א מ ר א ע ״ פ ש כ ל י ו ת יועצות ולב‬
a n s‫־‬wcred a n d s a i d : " A lth o u g h th e kidneys
a r e th e seat o f d elib eratio n an d th e h e a r t
‫רבי‬ ‫נענה‬ .‫פ ח גומר‬ .‫מחתך‬ ‫מבין ולשון‬
u n d e rsta n d s a n d th e to n g u e form s th e sen-
fence, nevertheless th e m o u th finishes
(m ak es i t irre v o c a b le ).” E . E la z a r, th e son ‫כה‬ ‫ואמר מפני שאוכלין‬ ‫א ל ע ז ר ב ר ב י יוסי‬
of R. Jo se answ ered, an d s a id : “ B ecause
th e y e a t u n c le a n th in g s [c o m m itted by th e .‫ס״ד‬ ‫טמאים‬ ‫דברים‬ .‫ממאוים‬ ‫דברים‬
m o u th ].‫״‬ H ow can we im a g in e t h a t cro u p
is th e p u n ish m e n t fo r e a tin g u n c le a n th in g s ?
W e m u s t th e re fo re s a y : “B ecause th e y c a t ‫שאינן‬ ‫דברים‬ ‫בה‬ ‫שאוכלין‬ ‫אלא‬
u n p re p a re d th in g s [n o t h a v in g given th e
tith e s th e re o f].” E . S im o n answ ered a n d ‫בעון‬ ‫ואמר‬ ‫נענה רבי שמעון‬ .‫מתוקנים‬
s a id : “ F o r th e sin o f n e g le c tin g th e stu d y
o f th e T o ra h .” T h e E abhis th e n sa id to h i m :
"W o m en [w ho die of c ro u p ] prove th e con-
‫ ש מ ב ט ל י ם‬.‫ א מ ר ו לו נ ש י ם יוכיחו‬, ‫ב י ט ו ל ת ו ר ה‬
tr a r y .” ” "B ecause,” said E . S im on, “ they
cause th e ir h u sb a n d s [to neglect th e T o ra h ] ‫ ש מ ב ט ל י ם‬.‫ ע ו ב ד י כ ו כ ב י ם יוכיחו‬. ‫א ת ב ע ל י ה ן‬
36) See Num. 18. 21. One tenth of ih& crop m ust he set aside and given to th e Ijevite, and If ea^ea w itlw it
fienarating th e levitical Ehare, th e penalty is prem ature d m th by TTeaveu.
ST) Se« K edushin 29a th a t women nre exem pt from th e oonumand to study the Torah.
136 ‫שכ ת‬ ‫קלו‬

**Gentiles wlio die from it disprove your ‫ ש מ ב ט לי ם א ת‬.‫ תינו קו ת יו כי חו‬.‫א ת י שראל‬
opinion.” "Because they cause Israel [to
neglect the study of the Torah].” "Infants ‫ ה ת ם‬.‫ תינו קו ת של בי ת רבן יוכי חו‬.‫א בי ה ם‬
who die of croup will prove the contrary.”
**Infants die of it because they interrupt their
fathers [while studying the Torah].” They ‫כ ד ר כי גוריון ד א מ ר ר בי גוריון ו אי תי מ א רב‬
finally asked him : **Children attending
School [and having no time to interrupt their ‫ב דו ר‬ ‫ש ה צדי קי ם‬ ‫בז מן‬ ‫ש מ עי ה‬ ‫בר‬ ‫יוסף‬
fathers] who died of croup will prove the
contrary to your opinion.” *‘Such cases/’ ‫צדי קי ם נ ת פ סי ם על ה דו ר איין צדי קי ם כ דו ר‬
replied B. Simon, **are as R. Gurion said;
for B. Gurion, and according to others, E. ‫ א״ ר‬.‫תינו קו ת של בי ת רבן נ ת פ סי ם על הדור‬
Joseph b. Shemaye, said: *As long as there
are righteous people in a generation, they are ‫ש מ עון‬ ‫י צ ח ק ב ר זעי רי ו א מ רי לה א מ ר ר בי‬
seized for [the sin of] their generation; but
if there are no righteous people then the chil-
dren are seized for [the sin of] their genera- ‫כן נזי ר א מ אי קרא )שה״ש «( אם לא ת ד עי לך‬
tion.’ ” R. Isaac b. Zeira, and according to
others, R. Simon b. Nezira, said: **What ‫וג ר‬ ‫ה צ אן‬ ‫ב ע ק בי‬ ‫לך‬ ‫צ אי‬ ‫בנ שי ם‬ ‫הי פ ה‬
is the Biblical passage [that explains it] ?”
J f ihou Tcnowest this not, 0 thou fairest of ‫ ש מ ע‬.‫ו א מ רינן גדיי ם ה מ מו ש כני ם על הרועים‬
women, go hut forth in the footsteps of the
flock and feed thy kids around ike shep^ .‫ש מ ע מינ ה‬ ‫ל שון ה ר ע ק א מ ר‬ ‫מינ ה אף על‬
herd’s dwellings (Songs 1, 8.) And we are
told that it means the kids that are pawned ‫מקו ם‬ ‫רא ש ה מ ד ב רי ם בכל‬ ‫ו א מ אי קרו ליה‬
for the sins of the shepherds.” ®^ We con-
*lude from this that E. Elazar merely added
slander. I t is concluded. ‫ש מ עון‬ ‫ורבי‬ ‫יוסי‬ ‫ו רבי‬ ‫די ח בי רבי י הו ר ה‬
Why wag he called the chief speaker in
every place? For R. Juda, R. Jose, and R. ‫וי תי ב י הו ד ה בן גרים נ ביי הו פ ת ח רבי י הוד ה‬
Simon were once seated together, and Juda
b. Gerim was seated near them. R. Juda ‫ו א מ ר כ מ ה נ אי ם מ ע שי ה ם של או מ ה זו ת קנו‬
opened the conversation by saying: ‘*How
beautiful are the works of this nation! (the ‫ר בי‬ .‫שווקי ם ה קנו ג שרים ת קנו מ ר ח צ או ת‬
Romans). They have established streets and
markets, hnilt bridges across the rivers and ‫ נ ענ ה ר״ ש בן יו ח אי ו א מ ר כל מ ה‬.‫יו סי ש ת ק‬
established baths.” R. Jose listened to these
remarks, hut kept silent. E. Simon h. Jochai, ‫ת קנו‬ ‫ע צ מן‬ ‫אלא לצורך‬ ‫לא ת קנו‬ ‫ש ת קנו‬
however, replied, saying: "Everything they
have established is for their own benefit. They
have opened the markets that they may place ‫לעדן‬ ‫מ ר ח צ או ת‬ .‫שווקי ם ל הו שי ב ב ה ם זונו ת‬
harlots there; they have established baths for
their own refreshment, and bridges [were ‫ הלך‬.‫ג שרים ליטול מ ה ם מכסי ם‬ .‫ע צ מן‬ ‫בהם‬
built to enable them] to raise tolls.” Juda b.
Gerim thereupon went and disclosed their ‫י הו ד ה בן ג רי ם ו ספ ר דב ריה ם ונ ש מ עו ל מלכו ת‬
conversation, and it reached the ears of the
government. IVhereupon an edict was issued
[to the effect] that R, Juda, who had praised ‫ש שתק‬ ‫ יו סי‬.‫י ת על ה‬ ‫י הו ד ה ש עיל ה‬ ‫א מ רו‬
[the works of the Romans] should be pro-
moted; [consequently he became the chief ‫ אזל הו א‬.‫ש מ עון שגינ ה י ה רג‬ .‫יגלה לצפורי‬
speaker in every place] ; that R. Jose who had
remained silent, should be exiled to Sephoris; ‫ כל יו מ א הוו ת טיי תי‬.‫ו כ רי ה ט שו כי מדר ש א‬
ftnd that R. Simon who had censured [their
works] should be executed. Thereupon R.
Simon and his son hid themselves in a house ‫ כי‬.‫ד בי ת הו רי פ ת א וכוז א ד מי א וכרכי‬ ‫לתו‬
8s) MishTtenoth mea-ns
‫ע‬ to arcHftfceftom it means ‫ ״‬pawn,‫ ״‬n “plele‫־‬-*
137 ‫עי ז י עק ב‬ ‫קלו‬

of BtTidy. E v e ry day h is w ife b ro u g h t th e m ‫ת ק י ף ג ז י ר ת א א "ל ל ב ר י ה נ ש י ם ד ע ת ן ק ל ה‬

b re ad a n d a c u p o f w a te r, w ith w hich th e y
m a in ta in e d them selves. T h e n th e decree be-
cam e m ore severe [to discover th e con-
‫ א ז ל ו ט ש ו‬.‫ע ל י ה ן ד י ל מ א מ צ ע ר י ל ה ו מ ג ל י א לן‬
d em n e d ]. R . S im o n said to h is s o n : ‘^ e -
h o ld ! W om en a re e a sy -m in d e d ; th e ‫חחבא‬ ‫ניסא איכרי להו‬ ‫במערתא אחרחיש‬
R o m an s m a y cause h e r p a in a n d th e n
she w ill disclose o u r h id in g place.” So
th e y w e n t aw ay [fro m th e academ y, w ith - ‫יתבי‬ ‫ו ע י נ א ד מ י א והוו מ ש ל ה י מ נ י י ה ו ו הוו‬
o u t te llin g even h is w ife] a n d h id th em -
selves in a cave. T h e re a m ira c le o cc u rre d ‫בעידן‬ ‫ב ח ל א כולי י ו מ א ג ר ב י‬ ‫עד צוארינהו‬
a n d a ca ro b -tre e a n d a fo u n ta in o f
w a te r w ere created fo r th e m . T h e y to o t 0 £E
th e ir clothes and, absorbed in study, sa t in th e ‫צלויי ל ב ש ו מ י כ ס ו ומצל ו ו ה ד ר מ ש ל ח י מנייהו‬
sa n d u p to th e ir necks®® th e w hole day. A t
th e tim e of service th e y w o u ld p u t on th e ir
‫שני‬ ‫תריסר‬ ‫איתיכו‬ .‫כ י ה י כ י ד ל א ליבלו‬
clothes, b u t a f te r th ey w ere th ro u g h w ith
th e service, th e y a ^ a in to o k off th e ir clothes
60 t h a t th e y m ig h t n o t becom e w orn o u t. ‫ב מ ע ר ת א א ת א אליהו וקם א פ ח ח א ד מ ע ד ת א‬
A fte r th e y h a d been s ittin g th u s fo r tw elve
y ears in th e cave, E lija h cam e, sto p p ed a t
th e do o r of th e cave, a n d s a id : “ W ho w ill ‫א מ ר מ א ן ל ו ד ע י ה ל ב ר יוחי ד מ י ת ק י ס ר ו ב ט י ל‬
in fo rm th e son of J o c h a i th a t th e K in g has
d ied a n d h is decree h a s been a n n u lle d ? ” ‫ נ פקו הזו א י נ ש י ד ק א כ ר ב י וזרעי‬.‫נזירתיה‬
U p o n h e a rin g th is , th ey le f t th e cave. W hen
th ey n o ticed som e people p lo w in g a n d sow-
in g , one of th e m ex c laim ed : ‘b e h o ld , these ‫שעה‬ ‫ע ו ל ם ועוסקין כ ח י י‬ ‫א מ ר מניהין היי‬
people are n e g le c tin g e te rn a l life a n d occupy
th em selves w ith th e tra n s ie n t li f e ! ” U p o n
w h a te v er th e y fixed th e ir eyes, a fire cam e
‫בת‬ ‫מיד נשרף י צ ת ה‬ ‫כ ״ ט שנותנין עיניהם‬
a n d devoured i t in s ta n tly , u n til a Bath-Kol
(h eav en ly voice) cam e f o r th a n d said to ‫קול ו א מ ר ח ל ה ם ל ה ח ר י ב עולמי י צ א ת ם חזרו‬
th e m : “ W h a t! A re ye com e fo r th to de-
s tra y m y w o rld ? Get ye back to y o u r cave.‫״‬
A cco rd in g ly th e y re tu r n e d to th e ir cave a n d ‫ה ד ו ר אזול א י ת י ב ו ת ר י ס ר ירחי‬ • ‫למערתכם‬
s a t th e re tw elve m o n th s m o re. T h ey th e n
p leaded, s a y in g : “ E ven th e ju d g m e n t o f ‫ש ת א א מ ר י מ ש פ ט רימעים בגיהנם י״ב ח ד ש‬
th e w icked in G eh en n a lasts no lo n g e r th a n
tw elve m o n th s [a n d th e re fo re i t o u g h t also
to be sufficient fo r o u r c rim e ].‫ ®® ״‬U p o n ‫ נפקו‬. ‫י צ ת ה ב ת קול ו א מ ר ה צ א ו מ מ ע ר ת כ ם‬
w hich a Bath-Kol cam e fo r th an d s a id :
“ Com e ye fo r th fro m y o u r cave,” T h ey
‫כ ל ה י כ א ד ה ו ה מ ח י ר ב י א ל ע ז ר הוי מ ס י ר ב י‬
fin ally cam e fo rth . W h a tev er E . E la z a r
s tru c k [w ith h ia look] was h ealed by R .
S im o n [also w ith h is lo o k ], u n til E- S im o n ‫בהדי‬ .‫ואתה‬ ‫ש ט ע ו ן א ״ ל כני די ל ע ו ל ם אני‬
said to h is so n : ‫ ״‬M y son, i t is sufficient f o r
th e w o rld t h a t y ou a n d I a re le a rn in g th e
T o ra h .” O ne F rid a y a fte rn o o n th ey saw a n
‫פ נ י א ד מ ע ל י ש ב ת א חזו ה ח ו א ס ב א ד ח ו ה נ ק י ט‬
o ld m a n h u rr y in g along w ith tw o b unches
o f m y rtle in h is h a n d . d o st th o n need ‫ת ר י מ ד א נ י א ם א ו ר ה י ט בין ה ש מ ש ו ת א ט ר ו‬
th e se ? ” said th e y to th e m a n . ‫[ ״‬T o en jo y
th e sm ell] in h o n o r o f th e S a b b a th ,” was hia
re p ly . “ W ould n o t one b u n c h ,” th e y re- ‫ליה הני ל ט ח לך א מ ר להו לכבוד ש ב ת ותבני‬
*9‫ו‬ A naked man Is prohibited from etndylne th e Torah.
all T uX wnduot upon first leading tie cave wne coaitdered » crima
m ‫שב ת‬ ‫קלח‬

marked, *^be enougli for the purpose?” ‫לך ב ח ד ח ד כבגד ז כו ר ו ח ד כנג ד ש סו ד א מ ר‬

*‘Nay,” the old man replied, ‫ ״‬one is in honor
of Zachor (remember)^‫ ״‬and one in honor ‫ליה ל בדי ה חזי כ מ ה ח בי בין מ צו ת על י שראל‬
of Shamor (keep).” Thereupon E. Simon
remarked to his son: “BeholdI How dear
are the commandments to Israel.” ‫י אי ר‬ ‫פנ ח ס בן‬ ‫רבי‬ ‫ד ע תיי ה ה ש מ ע‬ ‫י תי ב‬
Upon hearing [that they had gone out of
the cave], E. Phinias b. Yair, E. Simon’s ‫נ פ ק ל א פי ה עיילי ה לבי ב ני׳ חו ה קא‬ ‫ח תני ה‬
eon-in-law, went out to meet him ; he took him
into a bath-house, washed his entire body ‫ חז א דהוו בי ה פילי בנו פי ה‬.‫אריך ליה לב שריה‬
and tried to soften his flesh [which had
hardened through sitting so long in the
‫חו ה קא ב בי וקא נ ת רן ד מ ע ת עיני ה ו ק מצוו ח‬
sand]. While he was cleaning E. Simon’s
body, he noticed that his skin was blistered
and cracked; E. Phinias began to weep, and ‫א״ל‬ ‫בכך‬ ‫ש ר אי תי ך‬ ‫ א מ ר ליה אוי לי‬.‫ליה‬
the tears which fell upon E. Simon’s wounded
body caused him such severe pain that he ‫ר אי תני‬ ‫לא‬ ‫ש אל מלי‬ ‫א שריך ש ר אי תני בכ ך‬
also wept. "Woe unto me,” said E. Phinias,
"that I see you in such condition.” *‘Happy ‫חו ה‬ ‫ד מ עי ק ר א כי‬ .‫כך‬ ‫מ צ א ת בי‬ ‫בכך לא‬
art thon,” said R. Simon unto him, “that
thou seest me in such condition, because,
hadst thou not seen me so, then would I ‫מ ק שי ר שב״י קו שיא הו ה מפרק לי ה רבי פנ ח ס‬
not have been what I am.” Before this inci-
dent, when E. Simon b. Jochai asked a ques- ‫ לסוף כי מ ק שי ר בי‬.‫בן יאיר ת רי ס ר פירוקי‬
tion of E. Phinias b. Yair, the latter would
reply to it in twelve different ways; but after ‫פנ ח ס בן י אי ר קו שי א הו ה מפרק ליה ר שב״י‬
this incident, when R. Phinias b. Yair asked
any question, E. Simon b, Jochai replied to it ‫ני ס א‬ ‫ו אי ת ר הי ש‬ ‫א מ ר הו איל‬ .‫כ״ד פירוקי‬
in twenty-four different ways. R. Simon then
said: “Since a miracle happened to me, I
shall therefore improve something.” For [thus « ‫איזיל אי ת קן מ ל ת א ד כ תי ב )בראשית לג( וי ב‬
we learn from Jacob, as] it is written (Gen.
33, 18.) And Jacob came safely^ upon which ‫י ע ק ב שלם ו א מ ר רב שלם בגו פו של ם ב מ מונו‬
Rah said, “Safe with the body, safe with his
wealth and safe with his Torah” ; And he en■' ‫)שם( וי חן א ת פני ה עי ר א מ ר‬ .‫שלם כ תו ר תו‬
camped^^ before the city. (Ib.) Eab said: “He
invented a coin for them,” and Samuel said:
"He established streets for them,” E. Joe- ‫שוו קי ם‬ ‫אמר‬ ‫ו שמואל‬ ‫רב מ ט ב ע ת קן להם‬
hanfl-n gaid; **He established baths for
them.” “Have you anything which lacks .‫ת קן להם ור׳ יו חנן א מ ר מ ר ח צ או ת ת קן להם‬
[religious] improvement?” E. Simon in-
quired. “Yes,” they answered, “there is a ‫אי כ א‬ ‫ד ב עי ל ת קוני א״ל‬ ‫א׳׳ל ■איכא מי ל ת א‬
place which is considered doubtful [and]
unclean, (Fol, 34a) and it causes the priests (‫ )דן* לד‬,‫דו כ ת א ד אי ת כי ה ספק טו מ א ה‬
annoyance because they have to go around ‫ו אי ת‬
that place.” *^ He asked them ; *‘Is there
anyone who knows if th at place ever had the ‫להו צער א ל כ הני ל אקופי א מ ר אי כ א איני ש‬
status of levitical cleanliness ?” An old man
leplied: “Here, I remember, b. Zakai ‫ה הו א‬ ‫טהרח• א מ ר לי ה‬ ‫די ד ע ד א ת חז ק ה כ א‬
plucked lupines of Terumah." Whereupon
R, Simon did likewise. Wherever the
‫עבד‬ .‫סב א כ אן קצץ בן ז כ אי תו ר מ סי ת רו מ ה‬
ground was hard [showing that it was not
Bememtier the SabbaJtli aitd In the sewnd commandmenl
40) In the first eammandment (Ex. 20, E.) it says
(Deu. 5, 12.) Keep the Sahbath.
' 41} Yicfian means “encamped,” also
421 Priests are torbWden to cross « ^ra v« o r *■ eemcilerj'■ See lbe‫׳‬v. 21, 1■
 139 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫קלט‬
d u g ] h e declared i t purified, a n d a ro u n d th e ‫איהו נמי הכי כ ל ה י כ א ד ח ו ה ק ש י ט ה ר י ה וכל‬
80f t spots he m ad e m a rk s [so th a t p rie sts
should tak e heed n o t to cross th e m ] . W hen ‫ א ט ד ה ה ו א ס ב א ט י ה ר‬. ‫י צ י י נ י ה‬£ ‫ח י כ א ד ה ו ה ר‬
h e h a d finished, h e h e a rd th e old m a n re -
m a r k : ‫ ״‬B en Jo e h a i p u rifie d cem eteries.” ‫ א ט ר ל י ה א ל מ ל י ל א‬. ‫כן י ו ח א י ב י ת ה ק ב ר ו ת‬
‫ ״‬I f th o u w e rt n o t ■wdth u6>” said K. S im on,
‫ ״‬o r even h a d s t th o u been w ith u s b u t d id st ‫ה י י ת עמנו ואבלו ה י י ת עמנו ולא נ מ נ י ת עמנו‬
n o t agree, th e n th o u m ig h ts t fa irly say it,
b u t now being one o f us a n d h a v in g ag reed , ‫ ע כ ש י ו ש ה י י ת עמנו ונמנית‬.‫יפח א ת ה אומר‬
people w ill say, ‘0 since h a rlo ts p a in t one
a n o th e r [to look n ic e ], how m u ch m o re ‫א ת זו ת ״ ת‬ ‫מ פ ר כ ס ו ת זו‬ ‫ע ט נ ו י א מ ר ו זונות‬
o u g h t scholars [be re g a rd fu l of one an o th e r’s
h o n o r].’ ” T h e re u p o n E . S im o n fixed h is ‫ נ פ ק‬. ‫ י ה ב ב י ה עיניה ונח נ פ ש י ה‬.‫ל א כ ל ש כן‬
eyes u p o n th e old m a n a n d th e la tte r died
in s ta n tly . A s E , S im o n w e n t o u t u p o n th e ‫ל ש ו ק א חזייה ל י ה ו ד ה בן ג ר י ם א מ ר עדיין י ש‬
stre e t, he n o ticed J u d a b. G erim (th e
ta le -b e a re r). 0 ‫ ״‬,” said he, ‫ ״‬does th is one ‫של‬ ‫ו ע ש ה ו גל‬ ‫נ ת ן ב ו עיניו‬ .‫לזה בעולם‬
Btill live a n d ex ist i n th e w o rld ?” E . S im o n
fixed h is eyes u p o n h im a n d J u d a becam e :‫עצמות‬
in s ta n tly a h ea p o f bones.
A m a n m u s t say th re e th in g s in h is house ‫ש ל ש ה דברים צריך א ד ם לומר בתוך ביתו‬
on F rid a y w hen i t is becom ing d a r k : " H a v e
you se t aside th e tith e s ? ” *® ‫ ״‬H a v e you p u t ‫ מ ה ״ מ א ר י ב ״ ל א מ ר‬.'‫ע ר ב ש ב ת ע ם ח ש י כ ה וכו‬
u p th e E r u b ? ” ** a n d ‫ ״‬L ig h t th e [S a b b a th ]
candles.” W hence do we le a rn th is ? E. ‫ופקדת‬ ‫ק ר א )איוב די( ו י ד ע ת כ י ש ל ו ם א ה ל ך‬
J o s h u a b. L evi s a id : " T h e passage says
( J o b 5, 24 .) And thou shalt know that there : ‫גוך ולא ת ח ט א‬
I fe peace in thy tent, and thou wilt look over
th y habitation^ and shalt miss nothing"
E a b b a b. B. H u n a s a id : ‫ ״‬A lth o u g h th e ‫א מ ר ר ב ה ב ר ר ב ה ו נ א אעי׳ג ד א ט ו ר ר ב נ ן‬
E ab b is said t h a t a m a n m u st say th re e th in g s
in his house on F rid a y , etc., he m u s t say ‫צריך‬ ‫ל ו מ ר וכו׳‬ ‫אדם‬ ‫צריך‬ ‫ש ל ש ה דברים‬
th e m in a g e n tle w ay so t h a t h is fa m ily m ay
accept th e m in good f a ith ,” E . A shi s a id : ‫דליקבלינהו‬ ‫היכי‬ ‫ב נ י ח ו ת א כי‬ ‫למימרינהו‬
“ A lth o u g h I n ev er h e a rd w h a t E ab b a b.
E . H u n a h ad said , y e t I have alw ays done so ‫ א" ^ א ש י א נ א ל א ש ט י ע ל י ה א ד א מ ר‬. ‫מ י נ י ה‬
as a m a tte r of com m on sense.”
(Ih . b ) W h a t tim e of th e day is called :‫ר ב ה ב ר ר ב הונא וקיימתי׳ מ ס ב ר א‬
T w ilig h t ? F ro m th e tim e th a t th e
Bxm sets [a n d ] as lo n g as th e e a ste rn h o rizo n ‫טשתשקע‬ ‫איזהו בין ה ש מ ש ו ת‬ ( ‫)׳טם ע״ב‬
is re d [fo rm th e re fle c tio n ]; w hen th e low er
h o rizo n is pale, h u t th e u p p e r h orizon is ‫ ה כ ס י ף‬. ‫ה ח מ ה ו כ ל ז מ ן ש פ נ י מזח ־ז מ א ד י מ י ן‬
n o t, i t is still T w i l i g h t . W hen th e uj)-
p e r horizon is as d ark as th e low er one, n ig h t .‫השמשות‬ ‫העליון בין‬ ‫ה ת ח ת ו ן ולא ה כ ס י ף‬
h a s set in . T h is is according to E . J u d a . R .
N ech em ia sa y s: ‫[ ״‬T h e d u ra tio n o f tw ilig h t ‫ה כ ס י ף העליון ו ה ש ו ה ל ת ח ת ו ן זהו ל י ל ה ד ב ר י‬
is ] so lo n g as i t ta k e s a m a n to w alk h a lf
a m ile fro m th e m o m en t th e su n sets.” R. ‫ ר ב י נ ח מ י ה א ו מ ר כדי ש י ה ל ך א ד ם‬.‫רבי יהודה‬
Jo se sa y s: ‫ ׳ ״‬T w ilight la sts as long as a
tw in k lin g : th is one comes an d th a t one goes, ‫ ר׳ יוסי א ו מ ר ב י ן‬.‫מ ש ת ש ק ע ה ח מ ה ח צ י מ י ל‬
*3) One tentli of all Kraine must be set aside tor tho Lievite before usiDg the rest. The act of setti‫ם‬g assids ft
D)0 l aWowed on the Sabhath.
44) A courtyard confsLEtine of sep arate d‫׳‬welllngs and residents Is considered legally to be divided Into difEerent
territo ries, each belonglnig to th e separate residents] th e carry in g of things Is thus prohibi-ted in the courtyard. By
an act of au Erub, these different te rrito rie s become a common place, and th e c arry in g of articles from one to
ano th er beoames legalized. This act consists of every resident of the e n tire courtyard co n tributing hia Bhare tow ard
a dl*h which 10 deposited in one of tho dwellings on F rid a y hefora su n se t
140 ‫שכת‬ ‫קם‬

and it is impoesible to determine it 3 exact ‫ואי‬ ‫יוצא‬ ‫ה ש מ ש ו ת כ ה ר ף עין ז ה נ כ נ ם וזה‬

time.”
(Fol, 35a) B. Chiya said; ‫״‬Whoever de- : ‫א פ ש ר ל ע מ ו ד עליו‬
sires to see the veil oi Miriam,*® let him
ascend to the top of Mount Camel and, ‫לראות‬ ‫הרוצה‬ ‫חייא‬ ‫רבי‬ ‫אסר‬ (!‫)דף לי‬
looking dovn, he will observe in the sea a ‫ה כ ר מ ל ויצפה‬ ‫מרים יעלה ל ר א ש‬ ‫בארה של‬
stone in the form of a sieve, and this is the
veil of Miriam.” Rab said: "A movable ‫של‬ ‫כארה‬ ‫ב י ם וזו ה י א‬ ‫ויראה כמין כ כ ר ה‬
well is clean (not subject to levitical unclean- ‫ א מ ר ר כ מ ע י י ן ה מ י ט ל ט ל ט ה ו ר וזו ה י א‬. ‫מ ר י ם‬
linesa) *® This concerns only the well of
Miriam.‫״‬ :‫ב א ר ה ש ל מרים‬

CHAPTER THREE ‫כירה פרק שלישי‬

(Fol. 41a) B. Zeira tried to avoid the ‫)ד׳ טא( ר ב י ז י ר א ה ו ה מ ש ת מ י ט מ ר ב י ה ו ד ה‬
sight of R, Juda because he wanted to go up
to Palestine and R. Juda had said: “Who- ‫רבעי למיסק ל א ר ע א ד י ש ר א ל ד א מ ר ר ב יהודה‬
ever goes up froni Babylon to Palestine
transgresses the positive lav which says ‫שנא׳‬ ‫בעשה‬ ‫עובר‬ ‫לא״י‬ ‫כל העולה מבבל‬
(Jer. 37, 3.) Unto Babylon shall they be
carriedj and there shall they remain until ‫ב ב ל ה יובאו ו ש מ ת יהיו ע ד יום‬ (‫)יר&יה כז‬
the day that I think of them, saith the Lord/'
We are taught: “If he eats but does : '‫פ ק ד י ו ג ו‬
not drink, his food will turn to blood and
this is the beginning of stomach trouble. If
he eats and does not walk four cubits, his food ‫א כ י ל ת ו ד ם וזהו‬ ‫שתה‬ ‫ולא‬ ‫אכל‬ ‫תניא‬
will rot and this is the beginning of the
cause of the bad odor [from his mouth]. He ‫ת ח ל ת חולי ט ע י ם א כ ל ולא ה ל ך א ר ב ע א מ ו ת‬
who must ease himself and eats before doing
fio, is like unto a stove ‫־‬which was heated ‫הנצרך‬ ‫א כ י ל ת ו מ ר ק ב ת וזהו ת ח ל ת ר י ה ר ע‬
upon its ashes; this is first to cause a bad
smell [from the body]. Washing in warm ‫לנקביו ואכל ד ו מ ה לתנור ש ה ם י ק ו ה ר ע״ג א פ ר ו‬
water and not drinking anything, is like
heating a stove withont, and not within. ‫וזהו ח ח ל ת ר י ח ז ו ה ט א ר ח ץ ב ח מ ץ ו ל א ש ת ה‬
Washing in warm water but not having
gushed with cold water, is like an iron which ‫ולא‬ ‫מבחוץ‬ ‫שהסיקוהו‬ ‫לתנור‬ ‫מהם דומה‬
was put into fire but was not put into the
water afterwards [to harden it]. Washing ‫נשתטף‬ ‫ר ח ץ בחמין ולא‬ ‫מבפנים‬ ‫הסיקוהו‬
without oiling oneself is like pouring water
upon a barrel.” :‫בצונן ר ח ץ ולא ס ך ד ו מ ה ל מ י ם ע״ג ח ב י ת‬

CHAPTER FOUR ‫במה טומנץ פרק רביעי‬

(Pol. 49a) R. Janai said: ‘^TephiUn re- ‫)יף טט( א מ ר ר ב י י נ א י ת פ י ל י ן צ ר י כ י ן ג ו ף‬
quire as clean a body as that of Elisha, the
man of wings.” What does that mean? ‫נקי כ א ל י ש ע ב ע ל כ נ פ י ם ט א י היא׳ אבי י א מ ר‬
Abaye said: “It means that he must be care-
ful to wear it on a clean body.” And Raba
said that it means “He should not sleep .‫ישן בהן‬ ‫אמר שלא‬ ‫רבא‬ .‫בהן‬ ‫ש ל א יפיח‬
while he wears the Tephilin/’ And why was
he called the man of wings? For the gov- ‫ואמאי קרי ליה ב ע ל כנפים ש פ ע ם א ח ת גזרה‬
' 45) Taanllh, JV>1. 9a. A traditlwi based on Bi‫־‬blical inference, that tbe wrfi v iicl! furnished the Israelites
with water, ■while they were In the ■wilderness, existed by reason 0 ‫׳‬f the virtues 01 Miriam, and is therefore called
**the well of Miriam-’‫״‬
4s) See Lev, 11, 31-4.
141 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ ‫קמא‬
ern m e n t of E dom had once decreed against ‫ש כ ל המניח‬ ‫ישראל‬ ‫מ ל כ ו ת אדום גזרח על‬
Israelj th a t whoever w ould wear Tephilin
on h is head should have h is b ra in crushed. ‫תפילין ינקרו א ת מ ו ח ה והיה א ל י ש ע מ נ י ח ם‬
E lish a p u t on his Tephilin a n d w ent out on
th e street. A n in q u isito r saw him and R .
E lish a fled before him , being pursued by
‫מפניו‬ p ‫אחד‬ ‫קסדור‬ ‫ויוצא ל ש ו ק ר א ו ה ו‬
th e inquisitor. W hen he was caught, R .
E lish a rem oved the Tephilin from his head
‫ וכיון ש ה ג י ע א צ ל ו נ ט ל ן מ ר א ש ו‬, ‫ א ח ר י ו‬p ‫ו‬
an d kept th em in his h an d . “ W hat have you
in your h a n d ? ” th e in q u isito r asked, ‘^ i n g s
‫א מ ר לו‬ ‫א מ ר לו מ ה ז ה ב י ד ך ׳‬ ‫ואחזן בידוי‬
o f a dove,” replied E lisha. T he in q u isito r
stretched o u t his h an d to investigate, and he ‫פ ש ט א ת ידו ו נ מ צ א ו כ נ פ י י ו נת‬ ,‫כ נ פ י יונה‬
fo u nd them to he w ings of a dove; therefore
he, E lisha, w'as called E lisha, th e m an of th e ‫ ו מ א י‬. ‫ל פ י כ ך קורין א ו ת ו א ל י ש ע ב ע ל כ נ פ י ם‬
dove w ings.” W hy did h e say w ings of a
dove [a n d n o t of any other b ird ] ? Because ‫ש נ א כ נ פ י יונה מ ש א ר ע ו פ ו ת ׳ מ ש ו ם ד א מ ת י ל‬
Isra e l is likened to a dove; fo r i t sa 5‫ז‬s (P s.
€8, 14.) The wings of the dove covered with ‫כנפי‬ ( ‫)תתלים ס״ח‬ ‫כ נ ס ת י ש ר א ל ליונה ש נ א מ ר‬
silver and her pinions shining with flaming
gold, i. e., ju s t as the dove defends herself ‫כנפיה‬ ‫מ ה יונה‬ .‫ב כ ס ף וגו׳‬ ‫יונה נ כ פ ה‬
w ith h e r w ings [not w ith h e r beak], so does
Isra el defended itself w ith its T orah. :‫מגינות עליה א ך י ש ר א ל מ צ ו ת מגינות עליהן‬

CHAPTER FIVE ‫במה בהמה פרק חמישי‬

(F o l. 53b) O u r R abbis ta u g h t: I t hap- ‫תנו רבנן מ ע ש ה ב א ח ד ש מ ת ה‬ ( ‫)נ״גע׳יב‬
pened once th a t a m a n ’s w ife died leav-
in g h im a n u rsin g son. T he m an was so
poor th a t h e could n o t pay fo r n u rsin g the
‫א ש ת ו ו ה נ י ח ה ב ן ל י נ ק ו ל א ה י ה לו ש כ ר ט נ י ק ה‬
in fa n t. A m iracle happened, an d th e m an ’s
breast spread open like th a t of a w om an’s ‫ל י ת ן ו נ ע ש ה לו נ ס ו נ פ ת ח ו לו דדין כ ב ׳ ד ד י‬
and he nu rsed his son. R. Jo sep h said :
“ B ehold! H ow g re a t th a t m a n m u st have ‫ א ״ ר י ו ס ף ב ו א ו ד א ה כ מ י ת‬.‫א ש ח ו ת נ י ק א ת בנו‬
been th a t such a m iracle was w rought fo r
him .” Abaye said to h im : “ O n th e con-
tra ry , behold how wicked th a t m an m u st ‫א מ ר ליה‬ . ‫ש נ ע ש ה לו נ ם כ ז ה‬ ‫גדו ל א ד ם ז ה‬
have been th a t th e o rd er of th e C reation
(n a tu re ) was changed fo r h im [th a t he was ‫א ב י י ^־־רבח כ מ ה ג ר ו ע א ד ם ז ה ש נ ש ת נ ו לו‬
n o t of sufficient m e rit to e a rn enough to pay
fo r n u rsin g ].” R. J u d a sa id : “ Behold how
difficult is th e [providential] su p p o rt fo r
‫ א מ ר ר ב יהודה בוא וראה כ מ ת‬.‫סדרי ב ר א שית‬
m a n th a t th e o rd er of th e C reation had to
b e changed fo r h im .’^ R. N achm an s a id : ‫סדרי‬ ‫ק ש ץ מזונות י ו ש ל א ד ם ש נ ש ת נ ו ע ל י ו‬
“ T h e fa c t could he proved th a t in m an y
in stances m iracles happen an d no support ‫דמתרחיש‬ ‫תדע‬ ‫ר ב נחמן‬ ‫ אמר‬.‫בראשית‬
ifl created [fo r any one w ith o u t looking fo r
i t ] . ” O ur R abbis ta u g h t: I t once hap-
pened th a t a m a n m a rrie d a w om an of one ‫באדם‬ ‫ ת ״ ר מ ע ש ה‬.‫ג י ס א ו ל א א י ב ר ו מזוני‬
h an d , an d did n o t discover th a t fa c t u n til
she died. R abbi s a id : “ B ehold how m odest ‫א ח ד ש נ ש א א ש ה ג י ד מ ת ו ל א ה כ י ר ב ה ע ד יום‬
t h a t w om an m u s t have been th a t even h er
h u sband did n o t discover th e defect in h e r
u n til she died.” R. C hiya said to h im :
‫ מ ר רבי בוא וראה כ מ ה צ ט ע ה א ש ה‬. ‫מ ו ת ה‬
‫*״‬That is n o th in g . I t is n a tu ra l fo r a w om an
I t« h id e such th in g s] b u t see how m odest ‫ א ״ ל ר ב י ח י י א זו ד ר כ ת‬. ‫זו ש ל א ה כ י ר ב ה ב ע ל ה‬
142 ‫שב ת‬ ‫ק טג‬

that man must have been^ if he did not die- ‫ה כי ר‬ ‫שלא‬ ‫זה‬ ‫צנו ע אדם‬ ‫כטה‬ ‫בכך אלא‬
cover it until her death.”
(Fol. 54b) (Mishnah) A cow belonging : ‫ב א ש תו‬
to E. Elazar b. Azariah would go out on the
Sabbath with a rope around her horns, ‫ פ ר תו של ר בי אלעזר בן‬.‫)ני ע״ב( מ שנ ה‬
without the consent of the sages.
(Gemara) Had he only one cow? Behold, ‫עז רי ה הי ת ה יו צ א ת כ ר צו ע ה שבין קרניה שלא‬
Bab, and according to some, B. Juda in the
name of Bab said that ''^Twelve thousand :‫ברצון ח כ מי ם‬
calves were the yearly tithes of B. Elazar b.
Azariah’s herds?” We are tanght that ‫ ״‬The
cow [mentioned in the Mishnah] was not hia ‫א מ ר רב‬ ‫והא‬ ‫ ו חד א פרה הו ה ליה‬.‫גמ׳‬
own, but bis neighbor's, and because he did
not protest against such an act, it was there- ‫ו א מ רי לה א מ ר י הו ד ה א״ ר ת רי ס ר אל פי עגלי‬
fore credited to him.” ‫הו ה מע ש ר ר בי אלעזר בן עז רי ה ט עד רי ה כל‬
Bab and E. Chanina, B. Jochanan and
S. Chabiba, studied together, in the entire ‫של‬ ‫תנ א לא שלו הי ת ה אלזא‬ .‫ו ש ת א‬ ‫שתא‬
Order of Mo'ed (Festivals). Wherever this
combination of authorities appears, some ‫ש כנ תו הי ח ה ו מ תו ך שלא מי ח ה ב ה נ ק ר א ת‬
eliminate K, Jochanan and insert R. Jona-
than. [They said:] ‫ ״‬He who has the power ‫ורבי יו חנן ורב‬ ‫חנינ א‬ ‫ורבי‬ ‫רב‬ .‫ש מו‬ ‫על‬
to protest [against wrong] in his house and ‫מו ע ד כל כי ה אי‬ ‫בכולי סדר‬ ‫ח בי ב א מ תנו‬
does not do so, will be seized for [the sin of]
every one in his house. In the city [where ‫זוגא חלופי רבי יו הנן ו מ עיילי ר׳ יונ תן כל מי‬
his protest would prevail] he will be seized
for the sin of every one in his city. In the ‫מי ח ה‬ ‫ולא‬ ‫בי תו‬ ‫ב אנ שי‬ ‫ל מ הו ת‬ ‫ש אפ ש ר‬
entire world [if his protest would be heeded
and he does not protest] he will be seized ‫נ ת פ ס על‬ ‫אנ שי בי תו כ אנ שי עירו‬ ‫נ ת פ ס על‬
for the sin of the entire world.” *‘And the
princes of the exile,” said E. Papa, ‫ ״‬will be ‫על‬ ‫נתפס‬ ‫כולו‬ ‫העולם‬ ‫בכל‬ ‫עי רו‬ ‫אנ שי‬
seized for the sin of all Israel, just as R. ‫ו תני‬ ‫פפא‬ ‫רב‬ ‫אמר‬ .‫כולו‬ ‫העולם‬ ‫כל‬
Chanina said: ‘What means the passage (Is.
3, 14.) The Lord will enter into Judgment ‫על מ א‬ ‫כולי‬ ‫על‬ ‫נ ת פ סי ם‬ ‫רי ש גלו ת א‬ ‫ד בי‬
with the elders of His people and their
princes. I f the princes sinned, (Fol. 55a), ‫ה׳‬ {‫כי ה א ד א מ ר רבי חנינ א מ״ד )ישיעת ג‬
what fault have the elders in it? Because the
elders did not protest against the princes.’ ” ‫ש רי ם‬ ‫ו שריו אם‬ ‫כ מ ש פ ט י ב א עם ז קני ע מו‬
B. Juda was sitting before Sainuel when
‫אי מ א‬ ‫ח ט או )דף לה( ז קני ם מ ה ח ט או אלאי‬
a certain woman came in, complaining j Sam-
uel paid no attention to her. B. Juda said ‫ רב י הוד ה הוה‬.‫על ז קני ם שלא מי הו ב שרים‬
to him : ‫ ״‬Is the master unaware of the pas-
sage (Pr. 21, 13.) Whoso stopped his ears ‫קא‬ ‫י תי ב ק מי ה ד ש מו אל א ת אי ה הי א א ת ת א‬
from listening to the cry of fhe poor, he also
will cry nimself, hut shall not he answered. ‫א מ ר ליה‬ .‫צוו ח ת ק מי ה ולא הו ה מ שג ה בה‬
Whereupon Samuel said to him : ‘Eeen.
scholar, thy chief (I) shall be punished with ‫לא סבר ליה מ ר )משלי כא( או ט ם אזנו מז ע ק ת‬
cold water, but thy chief’s chief (the p rin ^ ‫ א מ ר ליה שיננ א‬.‫דל גם הוא יקרא ולא י ענ ה‬
of the exile) with boiling water. Behol^
Mar TTkba, the chief of the judges sits here ‫הא‬ ‫ב ח מי מי‬ ‫דרי שך‬ ‫רי ש א‬ ‫ב ק רי רי‬ ‫רי שך‬
[and it is his duty to attend], for it is
ten (Jer. 21,12.) 0 house of David thus hath ‫)ירמיה‬ ‫י תי ב מר עו ק ב א א ב בי ת דין ד כ תי ב‬
the Lord said, 'Exercise justice every mom‫״‬
ing and deliver Urn, etc.^ Jonly to those ‫מ שפט‬ ‫א מ ר ה׳ דינו לבקר‬ ‫גא( בי ת דו ד כ ה‬
who have power to do ju stk e!.” ‫ א מ ר ליה רבי זי ד א ל רבי סי מון‬.'‫ו ה צילו וגו‬
E. Zeira said to B. Simon: ‫ ״‬Let the
 143 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫ק מג‬

master reprove those princes of the exile. ‫ א מ ר לי־ח‬.‫לו כ חינ הו מ ר ל הני ד בי ריש גלו ת א‬
Whereupon R. Simon responded: "Thej
■would pay no heed/‘ if they do not ‫ א מ ר ליה א^פ על גב דלא‬.‫מתבלי מינ אי‬ ‫לא‬
pay heed yet the master ought to reprove
them /‫ ״‬said E. Zeira, ^‘for R. Acha, the son of ‫ב ר בי‬ ‫אחא‬ ‫מקבלי לו כ חיג הו מר ד א מ ר רבי‬
R. Chanina, said: ‘ifever did the Holy One,
praised be H e ! issue a benevolent decree and ‫חנינ א מעולם לא י צ ח ה מד ה טו ב ח מפי ה ק ב״ ה‬
reconsider it and substitute a bad one, ex-
‫וחזר ב ה לרעה חוץ מדב ר זה ד ב תי ב )יחזקאל‬
cept in the instance written (Ez. 9, 4.)
And the Lord m id unto him. Pass through ‫ב תו ך‬ ‫ה עי ר‬ ‫ב תו ך‬ ‫אלי עבור‬ ‫ט( וי א מ ר ה׳‬
the midst of the city, through the midst of
Jerusalem, and inscribe a marie upon the ‫ה אנ שי ם‬ ‫מ צ חו ת‬ ‫ו ה תוי ת תיו על‬ ‫ירו שלים‬
foreheads of the men who sigh and who com-
plain because of all the abominations which ‫הנ אנ חי ם ו הנ אנ קי ם על בל ה תו ע בו ת הנ ע שו ת‬
are done in the midst of it, i. e., the Holy
One, praised be H e ! said unto Gabriel, 'Go ‫על‬ ‫לגבריאל לך ורשום‬ ‫וגו' א מ ר לו ה ק ב ״ ה‬
and set the sign TovJ in ink upon the
foreheads of the righteous, that the destroy* ‫י של טו‬ ‫שלא‬ ‫תיו של דיו‬ ‫מ צ חן של צדי קי ם‬
ing angels may have no power over them.‫״‬
Whereupon the attribute of justice pleaded ‫ר שעים‬ ‫ועל מ צ ה ם של‬ .‫ב ה ם מל אכי ח בל ה‬
before the Holy One, praised be H e ! thua .‫שי של טו ב ה ם מל אכי חבלה‬ ‫תיו של דם כ די‬
saying, ‘Sovereign of the universe, what ia
the difference between these and the others?‫״‬ ‫א מ ר ה מ ד ת ה דין לפני ה ק ב״ ה רבונו של עולם‬
‘These,’ said the Lord, ‘are perfectly right*
eons people and the others are grossly wicked ‫ א מ ר לה הללו צדי קי ם‬.‫מ ה נ ש תנו אלו מאלו‬
people/ Again the attribute of justice pleaded
‘Sovereign of the universe, it was their duty ‫א מ ר ה לפניו‬ .‫ר שעים גמורים‬ ‫ג מורי ם והללו‬
to warn them [against wicked actions] and
they did not do so.‫ ״‬Whereupon God an- .‫מי חו‬ ‫ר בונו של עולם חי ה ביד ם ל מ חו ת ולא‬
swered: ‘I t is revealed and knowm to me that ‫לא‬ ‫א מר לה גלוי וידו ע לפני ש א ם מי הו ב ה ם‬
if they warned them, they would not have
heeded them.' Again Justice pleaded: ‘Sov- ‫א מ ר ה לפניו ר ב ש״ע א ם לפניך‬ .‫יקבלו מהם‬
ereign of the universe, this was knowm unto
Thee, hnt was it known nnto them?‫״‬ ‫ד כ תי ב )שם( זקן‬ ‫ ו היינו‬.‫גלוי‬ ‫להם מי‬ ‫גלוי‬
Therefore it is written [immediately follow-
ing] The aged, young, and little children ‫ב חו ר ו ב תול ה וטך ונ שי ם ת ה רגו ל מ ש חי ת ועל‬
and women shall ye slay and destroy, but
come not near any man upon whom ye find ‫ו מ מ ק ד שי‬ ‫כל אי ש א שר עליו ה תו אל תג שו‬
the marie, and from my sanctuary shall ye ‫הז קני ם‬ ‫ב אנ שי ם‬ ‫ ו כ תי ב )שם( ויחלו‬.‫ת ח לו‬
begin. And it is written (Ib.) Then they
began with the elders who were before the ‫ת ק רי‬ ‫תני רב יוסך אל‬ .‫א ש ר לפגי ה בי ת‬
house.* K. Joseph recited [a Baraitha] “Do
not read MiJedashi (my sanctuary) but ‫מ מ ק ד שי אלא מ מ קוד שי אלו כ ני אדם ש קיי מו‬
Mimhudashai (those who are holy), i. e.,
they are the men who fulfilled the whole ‫ ו מי ד ו הנ ה‬.‫א ת ה תו ר ה כולה מאלך ו עד תיו‬
Torah from the Aleph (the first letter) until
the Tov (the last le tte r); soon [after this ‫ב אי ם מדרך שער העליון א שר‬ ‫ש ש ה אנ שי ם‬
is written (Ib.) And behold! six men came ‫מ פנ ה צ פונ ה ואי ש כלי מ פ צו בי דו ו אי ש א ח ד‬
from the north, and every man with his
weapon of destruction in hand; and one man ‫ב מ תניו‬ ‫ה סופ ר‬ ‫ב תו כ ם לבו ש ה בדי ם ו ק ס ת‬
in the midst of them was clothed in linen,
with the paraphernalia of a writer by his ‫מז ב ח‬ .‫הנ ח ש ת‬ ‫מו כ ח‬ ‫אצל‬ ‫וי ע מדו‬ ‫וי ב או‬
side, and placed himself beside the copper
altar. Did then the c o p p e r a l t a r ex- ‫ה ת חי לו‬ ‫ א מ ר לו ה קב״ ה‬.‫הג ח ש ת מי הו ה‬
1 > T31e last l^ ter 0‫־‬f the alphaT)«t.
144 ‫שכ ח‬ ‫ומד‬:

1st at that time?® The Holy One, praised ‫גינ הו‬ ‫ו מ «ן‬ .‫שיר ה לפני‬ ‫מ מ קו ם ש או מ רי ם‬
be H e ! said unto them : ‘*Begin from the
place where they used to sing before me ‫ א מ ר רב ח סד א קצף אף ו ח מ ה‬.‫ש ש ה אנ שי ם‬
[with copper instruments], i. e,, from the
Levites.■” And who are the six men [men-
tioned in the above passage] ? R, Chisda said ‫ א מ ר‬.‫ ו מ אי שנ א תיו‬.‫ו מ ש חי ת ו מ ש ב ר ומכלה‬
they are A n g e r , W r a t h , R a g e ,
D estruction, Devastation, ‫ ו שמואל א מ ר ת מ ה‬.‫רב תיו ת חי ה תיו ת מו ת‬
and R u i n . Whv was the letter Tov used ?
Eab said: “The letter Tov may be ex-
plained [as the initial] for both, to live, ‫ת חון ז כו ת‬ ‫יו חנן א מ ר‬ ‫ ורבי‬.‫א בו ת‬ ‫ז כו ת‬
and to die.” * And Samuel said: “ [The
Tov means] Tama (the end), i, e., it has ‫ ור״ל א מ ר תיו סוף חו ת מו של ה ק ב״ ה‬.‫א בו ת‬
ended [the privilege of rel}dng upon] the
merits of our ancestors (Abraham, Isaac and
.‫ד א מ ר רבי חנינא( חו ת מו של ה ק ב״ ה א מ ת‬
Jacob).” Resh Lakish said the Tov in the
last letter on the seal of the Holy One,
praised be He! for E. Chanina said: The in- ‫אד ם‬ ‫ש מו אל ב ר נ ח מני א מ ר אלו בני‬ ‫רבי‬
seription on the seal of the Holy One, praised
be He! is Emeth (T ru th ).”* R. Samuel b. .‫תי״ו‬ ‫כולה מאל״ף ו עד‬ ‫כל ה תו ר ה‬ ‫ש קיי מו‬
Nachmeini said: “The Tov refers to the
meu who fulfilled the whole Torah from the
Aleph (the first letter) until the Tov (the ‫ א מ ר רב מי מו ת‬.‫ת מ ה ז כו ת א בו ת‬ ‫מ אי מ תי‬
last letter).”
Since when did [the privilege of relying ‫הו ש ע בן ב א רי שנ א מ ר )הו^טע ב( אנ ל ה א ת‬
upon] the merits of onr ancestors end?
Rab said: “ Since the days of Hosea h. ‫י צילנ ח‬ ‫לא‬ ‫ו אי ש‬ ‫מ א ה בי ה‬ ‫ל עיני‬ ‫נ ב לו ת ה‬
Be^eri (the prophet); as it is said (H03. 2,
12.) J will lay hare her disgrace before the
eyes of her lovers, and no man shall deliver ‫שנ א מ ר‬ ‫חזאל‬ ‫מי מי‬ ‫אמר‬ ‫ו ש מו אל‬ .‫מידי‬
her out of my handsT Samuel said: “Since
the days of Chazel, as is said (II Kings 13, ‫)טלאכים ב יג( וחז אל מלך אר ם לחץ א ת י שראל‬
22.) But King Chazel of Syria oppressed
Israel all the days of Jehoachaz] and it is ‫או ת ם‬ '‫ו כ תי ב )שם( וי חן ה‬ ‫י מי י הו א הז‬ ‫כל‬
written further, And the Lord became gra^
(Aous unto them, and had mercy on them ‫וי ר ח מ ם ויפן אלי ה ם למען ב רי תו א ת א ב ר ה ם‬
and turned His regard unto them becattso
of His covenant with Abraham, Isaac and
Jacob, and would not destroy them and ‫י צ ח ק וי ע ק ב ולא א ב ה ה ש חי ת ם ולא ה שליכ ם‬
he cast them not off from His presence even
until nowT R. Joshua b. Levi said: "Since ‫ ור״י בן לוי א מ ר מי מי‬.‫מעל פניו ע ד ע ת ה‬
the days of Elijah, as it is said (I Kings 18,
36.) And it came to pass at (the time of) the ‫אלי הו שנ א מ ר )שם א יח( וי הי ב ע לו ת ה מנ ח ה‬
perpetual evening^oferinff, that Elijah, the
prophet, came near, and said, ^0 Lord, God of ‫אב רה ם‬ ‫וי א מ ר ה' אל הי‬ ‫וינ ש אלי הו הנ בי א‬
Abraham, of Isaac, and of Israel, this day
let it be hnown, e t c /” R. Jochanan said: ‫ ורבי יו חנן א מ ר‬.‫י צ ח ק וי שראל היום יוד ע וגו׳‬
*'Since the days of Hezekiah, as it is said (la.
9, 6.) For the increase of the government ‫מי מי חז קי הו שנ א׳ )ישעית ט( למרבה ה מ ש ר ה‬
and for peace without end, upon the throne
of David and upon his Idngdom, to establish
it and to support it through justice and ‫ולשלום אין קץ על כסא דו ד ועל מ מל כ תו להכין‬
a) The copper altar waa by King Solomon in tlie flr^ Teana)le and was not in existenfie in tbe 86con4
0‫ ־‬d«‫ ־‬a ‫־ ׳<״»■־‬. (to « .(‫־‬
‫*נ‬ Emeth consists of the letters Aleph, Mem, Tov.
 146 ‫עיז •יעקב‬ nsD
iriffJhieousne&ij ffom hencefofth and unto ‫מ ע ת ה ועד‬ ‫ובצדקה‬ ‫או ח ח ולסעדה בכ ^זפ ט‬
eierniiy, the seal of the Lord of hosts m il
do this." :‫עולם קנ א ת ה' צכ׳אוות ת ע ש ה ז א ת‬
R. Ami said: ‘T>eath does not come
except through sin, and afflictions do ‫ו אין‬ ‫מי ת ה בלא ח ט א‬ ‫אמר רב א מי אין‬
not come except through iniquitj‫ ; ׳‬death
does not come unless through sin, as it is ‫ אין מי ת ה בל א ח ט א ד כ תי ב‬.‫יסורין כל א עון‬
TPritten (Ez, 18, 30.) The soul that sinneik,
she alone shall die; afflictions do not come ex- ‫אין‬ .‫)יחזקאל יח( הנ פ ש ה חו ט א ת הי א ת מו ת‬
cept through ini(^uity, as it is •written (Ps.
89, 33.) Then will I visit their transgres- ‫ו פ ק ד תי‬ (‫ד כ תי ב )תתלים פט‬ ‫יסודי ן בלא עון‬
sions with the rod, and their iniquities with
plagues. (Ib. h.) The following objection was ‫ )עם ע"כ( מי תי בי‬,‫כ ש ב ט פ שעם ו בנג עי ם עונם‬
raised: “The ministering angels said be-
fore the Holy One, praised he H e ! ‘Sever- ‫רבונו‬ ‫א מרו מלאכי ה ש ר ת ל פני ה קדו ש ב״ה‬
eign of the universe, why hast Thou decreed
death unto Adam, the first man ?‫‘ י‬Be- ‫אד ם‬ ‫מי ת ה על‬ ‫קנ ס ת‬ ‫מ פני מה‬ ‫של עולם‬
cause,’ said the Lord unt‫־‬o them, ‘I gave him
one light commandment and he transgressed ‫ו עב ר‬ ‫צוי תיו‬ ‫הר א שון א מ ר להם ט צו ה קלה‬
i t / They then said to Him, ‘Did not Moses
and Aaron die although they fulfilled the ‫ש קיי מו‬ ‫ אמרו ליה והל א מ ש ח ואהרן‬.‫עליה‬
entire Torah?’ Whereupon the Lord an-
swered, *There is hut one chance for the (‫כול ה ו מ תו א מ ד להם )קתלח ם‬ ‫כל ה תו ר ה‬
righteous and for the wicked; for the good,
etc. (Ece. 9, 3). [This is contrary to R. ‫ הו א‬/‫מקרה א ח ד לצדיק ולרשע ל טו ב ו ג ו‬
Ami’s opinion,] E. Ami said like the
Tana of the following Baraitha; for we are ‫ד א מ ר כי ה אי תנ א ד תני א ר״ ש בן א ל עז ר‬
taught that E. Simon b. Elazar said:
‫ ״‬Moses and Aaron also died on account of ‫ב ח ט א ם מ תו שנ א מ ר‬ ‫או מ ר אף מ ש ה ואהרן‬
their sins, as it is said (Kura. 30, 13.) Be-
cause ye had no confidence in me, etc. But ‫הא‬ ‫וגו׳‬ ‫בי‬ ‫ה א מנ ת ם‬ ‫לא‬ ‫יען‬ (‫כ‬ ‫)כשדבר‬
if they had had confidence, then their time
to depart from the world would not have ‫ה א מנ ת ם בי ע דיין לא ה גי ע ז מנכ ם לי פ ט ר מן‬
come.” Another objection was raised from the
following: [It is taught in a Baraitha.] ‫ מי תי בי ד׳ מ תו ב ע טיו של נ ח ש ואלו‬.‫העולם‬
“Pour died in consequence of the instigation
of the serpent, viz., Benjamin, the son of ‫וי שי‬ ‫וע מר ם א בי מ ש ה‬ ‫חן בני מין כן י ע ק ב‬
Jacob; Amram, the father of Moses; Jesse,
the father of David, and Chilab, the son ‫לבר‬ ‫גמרא‬ ‫דו ד וכלאב כן דוד וכולהו‬ ‫א בי‬
of David, We know of all by tradition ex-
cept that of Jesse, the father of David, ‫מי שי א בי דו ד ד טפ ר ש בי ה קרא ד כ תי ב )ע״ב‬
which the Scripture explains, for it is
written ( I I Sam. 17, 25.) And Ahshalom ‫ת ח ת יו א ב על‬ ‫י ז( ו א ת ע מ ש א שם אב שלו ם‬
placed Amassa instead of Jo’ah as captain
over the army; and Amassa was the son of ‫ה צ ב א וע מ ש א בן אי ש ו שמו י ח ר א הי ש ר אלי‬
a man, whose name was Yithra, the Israelite,
who had gone into Ahigail, the daughter of ‫צ רוי ה‬ ‫א ביגיל כ ת נ ח ש א חו ת‬ ‫א ש ר ב א אל‬
‫־‬Nachash, the sister of Zerwgah, Jo’ah’s
mother. Was Abigal then the daughter of ‫ ו בי ב ת נ ח ש הו אי והלא ב ת י שי‬.‫א ם יו אב‬
Kachash? Behold she was the daughter
of Jesse, as is written (I. Chr. 2 , 16. A nd ‫ו א חיו תי ה ם צ רוי ה‬ (/‫חוי א ד כ תי ב )ד״ת א׳ ב‬
their {Jesse’s sons) sisters were Zeruydh and
'Abigail. We must therefore say that it means .‫ אל א כ ת מי ש מ ת ב ע טיו של נ ח ש‬.‫ו אביגיל‬
‘the daughter of him who died [for the sin
committed] through the instigation of the ‫מגי אי לי מ א תנ א ד מל אכי ה ש ר ת והלא אי כ א‬
146 ‫שבת‬ ‫קמו‬

serpent/’® Kow, according to whose opinion ‫מ ש ה ואהרןי א ל א ל או ד כי ש מ עון כן אלעז ר‬

has this been taught? Shall we say it is in
accordance with the sages of the ministering
angels [mentioned above] ? Behold, [accord- ‫ח ט א וי ש יסורין‬ ‫מי ת ה בל א‬ ‫הי א ו ש״ מ י ש‬
ing to that one], Moses and Aaron also died
in consequence of the instigation of the ser- ; ‫ תיו ב ת א‬.‫כלא עון ו תיו ב ת א דרב א מי‬
pent [why then but Jesse] ? We must assume
then that it agrees with the opinion of R.
Simon b. Elazar, who, though he says that
Moses and Aaron died on account of their ‫יונ תן‬ '‫ש מו אל כ ר נ ח מגי א מ ר ר‬ ‫א מ ר ר׳‬
sins, nevertheless contends that death is pos-
sible without sin. We therefore derive the ‫כל ה או מ ר ר אובן ח ט א אינו אל א טו ע ה שנ א מ ר‬
fact that there is death without sin and af-
fliction without iniquities. Hence the theory
of E. Ami is refuted. This refutation is sus- ‫)בראשית לד<( וי היו בני י עקב שני ם ע ש ר מל מ ד‬
tained.
R Samuel b. Nachmeini said in the name (5‫)ש‬ ‫כ א ח ד אל א מ ה אני מקיי ם‬ ‫ש שקולי ם‬
of R. Jonathan: *Whoever says that Reu-
ben (the son of Jacob) sinned, errs, for it
is said (Gen. 35, 23.) Now the sons of Jacob ‫ מל מד שבלבל‬.‫וי שכב א ת ב ל ה ה פילג ש א ביו‬
were twelve. I t is intended to inform ua
that they were all equal [in righteousness]. ‫כ אילו‬ ‫ומעלה עליו ה כ תו ב‬ ‫של א ביו‬ ‫מצ עו‬
How then shall we explain the first part of the
above-mentioned passage? I t is intended to
teach that he (Reuben) deranged his father’s ‫או מ ר מוצל‬ ‫ר שב״ א‬ ‫תני‬ .‫א ת בל ה ה‬ ‫שכב‬
bed, and the Scriptures charge him as if he
had been lying with Bilhah.”
‫או תו צ די ק מאותר עון ולא בא מ ע ש ה ז ה לידו‬
We are taught that R. Simon h. Elazar
said: *‘That righteous one (Reuben) is
cleared of that crime, that such an occur- ‫א פ ש ר ע תי ד זרעו ל ע מוד על ה ר עי בל ולומר‬
rence never happened to him, for how could
it possibly be that a man whose descendants
were to stand on Mt, Bbal and proclaim ‫וי ב א‬ ‫א ש ת א ביו‬ ‫דברים « ( ארור שו כ ב עם‬
(Deu. 29, 20.) Cursed be he who liefk with
his father's wife, would commit such a sin. ‫את‬ ‫ח ט א ז ה לידו אלא מ ה אני מקיי ם וי שכ ב‬
But how then is the passage (Gen. 35, 22 )
And he lay with Bilhah, his father's concM-
bine, to be explained? I t is intended to in- ‫ א מ ר אם‬.‫ עלבון א מו ת ב ע‬.‫ב ל ה ה פילג ש א ביו‬
form us that he demanded redress for the
humiliation inflicted upon his mother saying:
‫א חו ת‬ ‫שפחת‬ ‫הי ת ה צרה ל א מי‬ ‫א חו ת א מי‬
*When my mother’s sister lived and proved a
vexation to her, it was hearable; but that the
servant of m)‫^׳‬mother’s sister should be a vexa- .‫מצע ה‬ ‫את‬ ‫ל א מי ובלבל‬ ‫צרה‬ ‫תהא‬ ‫א מי‬
tion to my mother is unbearable!’ ^i\T1ereupon
he went and deranged the bed of Bilhah/’
Others say he deranged two beds, that of the ‫אחת‬ ‫בלבל‬ ‫מצערת‬ ‫ב׳‬ ‫או מ רי ם‬ ‫א ח רי ם‬
Bchechina and that of his father, and this
explains that which is written (Gen. 48; ‫ ו היינו ד כ תי ב‬.‫של ש כינ ה ו א׳ ו א ח ת של א ביו‬
4.) Unstable as water, thou shalt not have
the excellence, because thou did go up to
thy father's bed; then didst thou defile the ‫)שם מט( אז חלל ת י צו עי עלה א ״ ת י צו עי אל א‬
Shechina of m y couch. Do not read YeU
tu'ey (my bed), but read Yetzuay (the : ‫יצועדי‬
beds).
ti)^ jradhash meaaa ‫ ״‬a
 ‫?מז‬
147 ‫יעיקב‬ ‫עין‬

B. Samuel b. Kacbmeini* in the name ‫א מ ר ר׳ ש מו אל ב ר נ ח מני א״ ר יונ תן כל‬

of K, Jonathan, Baidi "Whoever says that
the children of Eli sinned® errs, because it ‫ה או מ ר בני עלי ח ט או אינו אלא טו ע ה שנ א מ ר‬
it eaid (I Sam, 1, 3.) Ajnd at that filac6
were the two sons of Eli, Chaphni and ‫ח סני ו פנ ח ס‬ ‫ושם שני כני עלי‬ (‫)׳®מיאל א א‬
Phineas, priests of the Lord"* He agrees ‫ סבר לה כרב ד א מ ר רב פנחם לא‬.‫כ הגי ם לה׳‬
with Rab who said that Phineas did not sin.
[And since the Scriptures put both Phineas ‫פנ ח ס לא ח מ א‬ ‫ה פני לפנחס מ ה‬ ‫ח ט א מקי ש‬
and Chaphni on an equal footing, we under-
stand through this that] just as Phineas did (‫אף ח פני לא ח ט א אלא מ ה אני מקיי ם )שם ב‬
not commit any sin, so also Chaphni did not
commit a sin. But what does the passage ‫ מ תו ך ש ש הו א ת‬.‫א שר י שכבון א ת הנ שי ם‬
(I. Sam. 2, 22) signify? Because they pro-
longed the work of the confinement offer- ‫קיגי הן שלא הלכו אצל בעלי הן מעלה עליה ם‬
ings, the Scriptures censure them in this way.
This is the substance of the text. Eab said: ‫גופא א!םר רב פנ ח ס‬ .‫ה כ תו ב כאילו שכבום‬
"Phineas did not sin, for it is said (Ib. 14*
3.) A nd Achiyah, the son of Achiiuh, the ‫א חי טו ב‬ ‫שנ א מ ר שם יי( ו א הי ה כן‬ ‫לא ח ט א‬
brother of Echahod, ike son of Phineas^ the
son of Eli^ the priest of the Lord, etc. Is it ‫א חי אי כ בוד בן פנ ח ס בן עלי כהן ה׳ וגו׳‬
possible that the Scriptures would describe ‫מי ח סו והלא‬ ‫אפ ש ר ח ט א ב א לידו ו ה כ תו ב‬
minutely the genealogy of a man who commit-
ted a sin? Behold it is said (Mai, 2,12.) The ‫א שר‬ ‫ה' ל אי ש‬ ‫)מלאכי ב( י כ ר ת‬ ‫כבר נ א מ ר‬
Lord will cut off unto the man that doth
this^ sons and grandsons, out of the tents ‫י ע שנ ה ער ועונ ה מ א הלי י ע ק ב ו מגי ש מנ ח ה‬
of Jacob, and kirn that bringeth near an
offering unto the Lord of Hosts [which was ‫לה׳ צ ב או ת׳ אם י שראל הו א לא י הי ה לו ע ר‬
thus explained] : he is an Israelite, he
shall have none who would be master among ‫כ הן הו א‬ ‫עונ ה ב ת ל מי די ם ואם‬ ‫ב ח כ מי ם ולא‬
the sages, nor a scholar among the disciples;
and if he is a priest, he shall have no son, ‫ אלא לאו ש״ מ‬.‫לא י הי ה לו כן מגי ש מנ ח ה‬
who will bring near an offering/ ” Is it not
to be concluded from this that Phineas did ‫ אלא הא כתיים )ש״א ב( א ש ד‬.‫פנ ח ס לא ח ט א‬
not sin? But behold, it is w'ritten (I Sam. 2,
22.) How they lay with the women. Yish ‫בני‬ ‫אל‬ ‫ ו ה כ תי ב‬.‫כ תי ב‬ ‫י שכבון י שכבן‬
Kahan (he lay) is written (referring to one).
But is it not written (Ib. b.) Nay, my son, ‫א מ ר ר"נ כר י צ ח ק‬ .‫כי לא טו ב ה ה ש מו ע ה‬
for it is no good report that I have? if.
Nachman b. Isaac said; "Benni (my son) ‫ א״ ר הונא ב רי ה‬.‫ ו ה כ תי ב מעבי רי ם‬.‫בני כ תי ב‬
is w ritten/‫ ״‬Is it not written, Ye make the (‫)שם‬ ‫ו ה כ תי ב‬ .‫כ תי ב‬ ‫מעביר ם‬ ‫ד ר ב י הו ש ע‬
Lord’s people to transgress? R. Huna the
son of B. Joshua said; Maahiram (you make ‫ מ תו ך ש הי ה לו לפנחס‬.‫בני עלי בגי בליעל‬
the people transgress) is written. But is it
not written (Ib.) Now the sons of E li were ‫ולא מי ח ה מעלה עליו ה כ תו ב‬ ‫ל מ חו ת ב ח פני‬
sons of Belial ? Because Phineas should have
protested against Chaphui‫׳‬s action, and he :‫כאילו ח ט א‬
did not do so, Scripture considers it as
though committed by himself (Fol. 56a). ‫א מ ר ר בי ש מו אל בר נ ח מני א מר ר בי יונ תן‬
Further said R. Samuel h. Nachmeini in
the name of R. Jonathan: *10 ^^‫ף‬ever sa>8‫׳‬ ‫כל ה או מ ר )דף ני( בני ש מו אל ח ט או אינו אלא‬
that the children of Samuel (the prophet)
have Sam.
sinned, errs, because it is said (I ‫טו ע ה שנאמר) ש״ א ח( וי הי כא שר זקן ש מו אל‬
8, 1.) And it came to pass, when Samuel
was old, etc. B ut his sons walked not %n ‫הו א‬ ‫כד רכיו‬ .‫בד רכיו‬ ‫הלכו בניו‬ ‫זגו' ולא‬
7 2! 22•
 ‫ע ב ת‬ ‫קמח‬

ways^ I t is true that they did not wa‫ע‬c ‫^א מ ה א ני‬1‫ א‬.‫דלא הלכו ט ח ט א נ טי לא ח ט או‬
it> 'vaya, nevertheless they did not sin.
But how is the passage (Ib. ib. ib.) And
they inclined^ after their own advantage to ‫ע שו‬ ‫ה ב צ ע שלא‬ ‫א ח רי‬ ‫וי טו‬ (‫מ קיי ם )שם‬
be explained? I t means they did not act
as their father did; for Samuel, the right ‫מ חז ר‬ ‫ה צ די ק‬ ‫כ מ ע ש ה א בי ה ם ש הי ה ש מו אל‬
eons, travelled through all parte of Israel,
and held court in each city; as it is said ‫ב ע רי ה ם‬ ‫או ת ם‬ ‫ודן‬ ‫י שראל‬ ‫מ קו מו ת‬ ‫בכל‬
(Ib ib.) A nd he went from year to year
and travelled in circuit to Beth-el, and Oil- ‫ב שנ ה ו ס בב‬ ‫)שם ז( והלך מ די שנ ה‬ ‫שנ א מ ר‬
gaif and Mizpa, and judged Israel, while
his eons did not do so, but were dwelling
in their respective cities, in order to in- ‫ו ש פ ט א ת י שראל‬ ‫והמצפה‬ ‫בי ת אל והגלגל‬
crease the wages of their superintendent
and scribes [for representing them]. There ‫ב ע רי ה ם כ די‬ ‫אלא י ש בו‬ ‫כן‬ ‫ו ה ם לא ע שו‬
is a difference of opinion among the sages.
I t is written (Ib. 8, 3.) And they inclined ‫כ תנ אי‬ .‫ל חזני ה ם ולסופריהם‬ ‫שכר‬ ‫ל ה ר בו ת‬
after their own advantage. E, Meier says:
‫ ״‬Tbia means that they claimed their priestly ‫שאלו‬ ‫חלקם‬ ‫או מ ר‬ ‫ה ב צ ע ר״ ט‬ ‫וי טו א ח רי‬
allowance in person.‫^ ״‬ Jnda says:
"They forced goods on private persons [abus-
ing^ their station by making these persona ‫ ר בי י הו ד ה או מ ר מ ל אי ה טי לו על בעלי‬.‫בפי ה ם‬
their agents to their customers].‫ ״‬E.
Akiba says: '^ y force, they took a, basketful ‫של‬ ‫קו פ ת י תי ר ה‬ ‫ רבי ע קי ב א או מ ר‬.‫ב תי ם‬
of tithes more than that to which they
were actually entitled.‫ ״‬E. Jose says: ‫מ ע ש ר נ ט לו בזרועי ר׳ יו סי או מ ר מ תנו ת גמלו‬
*'They took by force the priestly gifts.‫® ״‬
E, Samuel b. Kachmeini in the name of
E. Jonathan said again: “Whoever says :‫בז רו ע‬
that David committed a sin, errs, because
it is said (I Sam. 18, 14.) And David was
successful in all his ways; and the Lord ‫א מ ר ר בי ש מו אל ב ר נ ח מ ני א מ ר ר' יונ תן‬
was with him. Is it possible that he com*
mitted a crime, and the Schechina should ‫כל ה או מ ר דוד ח ט א אינו אלא טו ע ה שנ א מ ר‬
rest with him? Bnt how should the passage
( I I Sam. 12, 9.) Wherefore hast thou dff- ‫( ' וי הי דוד לכל ד רכיו מ שכיל וה‬n» « (‫שמואל‬
spised the words of the Lord to do what 13
evil in His eyes he explained? He wanted ‫ע מו א פ ש ר ח ט א ב א לידו ו ש כינ ה ע מו אלא‬
to, but did not do it.‫ ״‬Bab said: “Eabbi,
who is a descendant of David, endeavors to ‫מ ה א ני מקיי ם )שם כ יב( מדו ע כזי ת א ת דב ר‬
interpret the passage in favor of David:
Wherefore hast thou despised the words of
the Lord to do what is evil in His eyes. ‫רעה זו‬ ‫מ שונ ה‬ ‫ל ע שו ת ה ר ע ר בי או מ ר‬ '‫ה‬
Eabbi says: 'This evil is different [in spelling
and meaning] from all other evil mentioned ‫ש כ תו ר ה‬ ‫ר עו ת‬ ‫שכל‬ ‫ש ב תו ר ת‬ ‫מכל ר עו ת‬
in Scriptures. In all other instances it says
Vayafas (and he has done), while here it ‫ש בי ק ש‬ ‫כ תי ב ב הו וי ע ש וכ אן כ תי ב לע שו ת‬
says La^asotk (to do). This implies that
he only w a n t e d to, hut did not do it.^ ‫״‬ ‫ )שם( א ת או רי ה ה ח תי ה כי ת‬.‫ל ע שו ת ולא ע ש ה‬
Uriah the Hittite, hast thou smitten with the
Bword, (Ib.) i. e.. You should have had him
‫דנ ת‬ ‫ב סנ ה ד רין ולא‬ ‫ש הי ה לך לדונו‬ ‫בחרב‬
tried by Sanhedrin, which you did not;
A nd his wife hast thou talcen unto thee,
(Ib.) i. e., Thou hadst a right to her; for ‫לי קו חין י ש לך‬ ‫א ש תו ל ק ח ת לך לא שה‬ ‫ואת‬
7) thene/by th* poSi* lievltee: b6«n1s« of ‫ ^*^**^*׳‬being also
S) See ‫׳‬d iu lln 101. 138 wherala Invito• *re ao* *.llowed 40 iake their levliUoal *hara without permtssioa
fr04n the o‫־‬wn»r.t
 149 ‫יע־קב‬ ‫עין‬ ‫קמט‬

H. Samuel b, TsTachmemi, in the name of R. ‫כ ה ד א״ר ש מו אל ב ר נ ח מני א״ ר יונ תן) כ תו בו ח‬

Jonathan, said; “Whoever went to war
with David’s army first divorced his wife, as ‫דו ד כו ת ב ג ט‬ ‫ל מ ל ח מ ת בי ת‬ ‫בל היו צ א‬ (‫ט‬
it is said ( I Sam. 17, 18.) And these ten
cheeses shali thou bring unto the captain of ‫ואת‬ (‫ יז‬K ‫ל‬N‫מל‬a^) ‫שנ ^ מ ר‬ ‫ל א ש תו‬ ‫כ רי תו ת‬
ike tkousandj and inquire of thy brothers
how they fare, and take away their pledge. ‫ע ש ר ת ח רי צי ה ח ל ב ה אל ה ת בי א לשר האלף‬
What is meant by And take away their
pledge? R. Joseph explained: I t means .‫ו א ת א חי ך ת פ קו ד לשלום ו א ת ע רוב ת ם ת ק ח‬
that their marriage vows to one another
‫ ת ני רב יוסף דב רי ם ה מ עו ר בי ם‬.‫מ אי ערוב ת ם‬
[shalt thou take away — through a di-
vorce].’ ”“ And him {Uriah) hast thou ‫ )שמואל ג יב( ו או תו ה רג ת כ ח ר ב‬.‫בינו לבינת‬
slain with the sword of Amon, i, e., just as
you will not be punished on account of Amon, ‫אי‬ ‫ע מון‬ ‫בני ע מון )קדושין מג( מ ה חרב בגי‬
60 also will you not be punished for the death
of Uriah. Why? Because he was a rebel, ‫אתה‬ ‫ה ח תי אי‬ ‫עליו אף או רי ה‬ ‫א ח ה נענ ש‬
for he said (Ib.) And my L o r d Joah, and
the servants of my lord, are encamped in the ‫הו ה ד א״ל‬ ‫מודד ב מ ל כו ת‬ ‫מ״ ט‬ .‫נענ ש עליו‬
open field.^^ Rab said: “After examining
carefully the conduct of David, thou wilt find ‫ו אדוני יו א ב ו ע בדי א דוני על פני‬ (‫)שם יא‬
no fault in his conduct except that of Uriah,
as it is written (I Eiings 15, 5.) Save only in ‫א מ ר רב כי מ עיינ ת בי ה ב דו ד‬ .‫ה שד ה חוני ם‬
the matter of Uriah the H ittite, Abaye, the
(‫לא מ ש כ ח ת בי ה בר מד או רי ה ד כ תי ב )מ״א טו‬
senior, offered the following contradiction:
‫ ״‬Did Eab indeed say this ? Behold Eab said ‫ר מי‬ ‫א ביי ק שי שא‬ .‫רק בד ב ר אורי ה ה ח תי‬
that *David listened to slander/ ” The con-
tradiction is sustained. ‫דרב אדרב מי א מ ר רב ה כי ו ה א מ ר רב קבל‬
This is the substance of that which is men-
tioned above: Eab said: “David lent an ear to ‫ גופ א רב א מ ר ק בל דוד‬.‫דוד ל שון ה ר ע ק שיא‬
slander, for it is written (II Sam. 9, 4.)
A n d the King said unto him. Where is E e f ‫וי א מ ר לו המלך‬ (« ‫)ש״ב‬ ‫לשון הרע ד כ ת י י‬
A n d Ziha said unto the King, Behold, he is
in the house of Machir, the son of AmmVei, ‫הו א‬ ‫אי פ ה הו א וי א מ ר צי ב א אל ה מלך הנ ת‬
from Lo^dehar, and immediately following
this, it is written A nd the King David sent (‫)יטם‬ ‫ו כ תי ב‬ ‫בי ת מ כי ר כן ע מי א ל בלו ד ב ר‬
and had him taken out of this house of Ma•
chit, the son of A m m i’el, from Lo-debar. ‫וי שלח המלך ויק ח הו מ בי ת מ כי ר כן ע מי א ל‬
Thus, when David found that Ziba was lying,
regarding his statement^^, why then did ‫הדר‬ ‫חזיי ה ד שקרא הו א כי‬ ‫מלו דבר מ כדי‬
David give heed to Ziba’s second accusation ?
For it is written (Ib. 16, 3.) And the King (‫א ל שין עליה מ״ ט קבלה מיני ה ד כ חי ב )שם טז‬
said (unto Ziba) And where is ihy master’s
son? And Ziba said to the King, Behold ‫וי א מ ר המלך ו אי ה בן א דוני ך וי א מ ר צי ב א אל‬
he remained at Jerusalem, etc. And whence ‫ ומג״ל דקבל‬/ ‫ו ג ו‬ ‫המלך הנ ה יו ש ב בירו של ם‬
do we know that David lent an ear to this
slander? From this passage (Ib.) Then said ‫מיני ה ד כ תי ב )שם( וי א מ ר המלך הנ ה לך כל‬
the King to Ziba, Behold, thine shall be all
that belongeih unto Mephtbosheth. And ‫ה ש ת חוי תי‬ ‫צי ב א‬ ‫וי א מ ר‬ ‫ל מ פי בו ש ת‬ ‫אשר‬
Ziba said, 1 prostrate myself j let me but find
grace in thy eyes, my Lord, 0 King** But ‫ו שמואל א מ ר‬ .‫א מ צ א הן ב עיני ך א דוני המלך‬
Samuel said: **David did not lend an ear to
slander. He himself noticed that about the ‫לא קבל דוד לשון הרע דברי ם הני כ רי ם חז א‬
9) This was a comdiMona] dtrorce made to favor d«s^rtod vram&n, whose husbands did not return at end el
war, and to whose death there was. no witmesses.
10) ® th ‫־‬er becau^ he did not obey the w der of the King or because he oalled Joab LiOfd fn th* Kiiiig^s prese11<?0
11) Belo-dehar the Talnuud defines to laeaTi ‫ ״‬where be did soiDiethiag‫ ״‬and Milo-de'bar to mean ‫ ״‬where he d li
anSthing‫( ״‬th e is spelled Lamed Vov^ and the wcoiid Lamed Alef,) Thua it mean® that Zltm aocusad Mephl-
of and I>aTld found that he did nothlaae.
150 ‫שג ת‬ ‫קב‬

conduct of Mepliiboslieth Trhieh corrobo‫■־‬ ‫כי ה ד כ תי ב )שם י®( ו מ פי כו ש ת כן שאול ירד‬

rated and affirmed Ziba’s aecnsation; as it
is written (Ib. 19, 25.) And Mephihosheth, ‫ל ק ר א ת ה מלך ולא ע ש ה רגליו ולא ע ש ה ש פ סו‬
the grandson of Saul came down to meet the
King, and he had not dressed his feet, nor ‫ ו כ תי ב ויהי כי ב א‬/ ‫ו א ת בגדיו לא כ ב ס ו ג ו‬
trimmed his heard, nor washed his clothes,
etc., and further in the same chapter is writ- ‫למה‬ ‫מר לו המלך‬.‫ירו שלי ם ל ק ר א ת המלך ויא‬
ten, And it came to pass, when he was come
to Jerusalem to meet the King, that the
‫מ פי בו ש ת וי א מ ר א דוני המלך‬ ‫לא ה ל כ ת ע מי‬
King said unto him. Wherefore didst thou
not go with me, Mephihosheth f And he an-
Bwered, M y Lord, 0 King, my servant de- ‫ע ב די ר מני כי א מ ר ע בדך א ח ב ש ה לי ה ח מו ר‬
ceives me, for thy servant said, "I will saddle
for me the ass, that I may ride thereon, and (‫)ע״ב‬ ‫המלך כי פס ח‬ ‫ו א ר כ ב עליה ואלך א ח‬
0 with the K ing; because thy servant is lame*

(Ib. b) And he slandered iky servant unto ‫א דוני ה מלך ו א דוני‬ ‫וירגל ב ע בד ך אל‬ ‫ע בד ך‬
my Lord, the King, hut my lord, the King is
like an angel of God; do then what is good ‫ב עיני ך‬ ‫וע שה ה מו ב‬ ‫המלך כמלאך ה אל הי ם‬
in thy eyes, etc. And the King said unto
him, for what purpose speakest thou yet thy ‫למה ת ד ב ד עוד ד ב רי ך‬ ‫וגו׳ וי א מ ר לו המלך‬
words? I have said Thou and Ziba
shall divide the field. And Mephihosheth ‫א מ ר תי א ת ה ו צי ב א ת חל קו א ת ה שד ה וי א מ ר‬
said unto the King, Yea, let him take the
whole, since that my Lord, the King, is come ‫יק ח א ח רי‬ ‫א ת הכל‬ ‫מ פי בו ש ת אל המלך גם‬
(hack) in peace unto his own house. He
(Mephiboaheth) thus said to him, I have ‫ א״ל אני‬.‫א ש ר ב א א דוני ה מלך ב שלום אל בי תו‬
anticipated yonr safe arrival borate with
anxiety, and since thou acteth toward me in ‫כך‬ ‫א מ ר תי מ תי ת ב א ב שלום ו א ת ה עו ש ה לי‬
such a (strange) manner, I have nothing
to complain of to you, but to Him who ‫לא עליך י ש לי ת ר עו מו ת אלא על מי ש ה בי א ך‬
brought you safely back.” And thus it
corresponds to what is written (I Chr. 8, ‫ב שלום היינו ד כ תי ב )ד״ח א ט( ובן י הונ תן‬
34.) And the son of Jonathan was Merih-
haial. Was then his name Merib-ba’al? Be- ‫אלא‬ ‫ש מו‬ ‫מ פי בו ש ת‬ ‫מ רי ב בעל ש מו והלא‬
hold, it was Mephihosheth? But it is in-
tended to mean that just because he had a ‫מ תו ך ש ע ש ה מ רי ב ה עם בעליו י צ ת ה ב ת קול‬
strife with his master (David), a Bath-Kol
(heavenly voice) went forth saying, “Thou ‫ ב ר‬.‫ נצ א ה א ד א מ רן‬.‫ו א מ ר ה לו נ צ א בר נ צ א‬
quarreler, the son of a quarreler. *Quarreler*
as we mentioned above, *The son of a quar- ‫נ צ א ד כ תי ב )שטיאל א טי( וי ב א שאול ע ד עיר‬
reler/ as it is written (I Sam 15, 5.) And
Saul came to the city of Amaleh, and he ‫ע ס קי‬ ‫ד כי מני על‬ ‫ א מ ר‬.‫כנ חל‬ ‫ע מל ק וירב‬
quarrelled in the valley; R. Mani explains
this to mean that he had a quarrel concern- ‫שאמר‬ ‫א מ ר רב כ ש ע ה‬ ‫ א מ ר רב י הו ד ה‬.‫נחל‬
ing the valley.^^ R. Juda, in the name of
Rah, said: “At the moment when David
‫ח ד ל מ פי בו ש ת א ת ה ו צי ב א ת ח ל קו א ת ה ש ד ה‬
said unto Mephihosheth: Thou and Ziba
shall divide the field, a Bath-Kol went ‫וי רב ע ם‬ ‫רחבעם‬ ‫ו א מ ר ה לו‬ ‫ב ת קול‬ ‫יצתח‬
forth sa3nng, Rechahan and Jerobom will
divide thy kingdom.” R. Juda in the name of
‫ א מ ר רב י הו ד ה א מר רב‬.‫יחל קו א ת ה מלוכ ה‬
Rah said : ‘*Had not David listened to slan-
der, the Kingdom of the house of David
would never have been divided, neither ‫נחלקה‬ ‫ה ר ע לא‬ ‫דו ד לשון‬ ‫אל מלי לא קבל‬
12) Tills Is explained fully In Toma 22.
15 1 ‫עין יעקב‬ ‫פגא‬

w ould I s ra e l h av e p ra cticed id o latry , n o r ‫מ ל כ ו ת ב י ת דוד ולא ע בדו י ש ר א ל עכו״ם ולא‬

w ould we have been exiled fro m o u r lan d .
F u r th e r said E . S am uel b. N a c h m e in i i n : ‫גלינו מ א ר צ נ ו‬
th e n am e of E . J o n a th a n : " H e w ho says
t h a t Solom on sin n ed , errs, because i t is ‫א מ ר ר׳ ש מ ו א ל ב ר נ ח מ נ י א מ ר ר׳ י ו נ ת ן כ ל‬
w ritte n ( I K in g s 11, 4 .) And Ms heart was
not undivided with the Lord, his Qod, like ‫שנאמר‬ ‫טועה‬ ‫ה א ו מ ר ש ל מ ה ח ט א אין א ל א‬
the heart of David, his father. I t is t r u e
t h a t his h e a r t w as n o t as u n d iv id ed w ith G od ‫)מלכים « יא( ו ל א ה י ה ל ב ב ו ש ל ם ע ם ה ׳ א ל ה י ו‬
as was his f a th e r ’s, n evertheless h e d id n o t
sin. B u t how shall we ex p la in th e passage ‫ כ ל ב ב דוד א ב יו ה ו א ד ל א ה ו ה‬.‫כ ל ב ב דוד אביו‬
(Ib . 11, 1.) And it came to pass, at the time
that Solomon was old, that his wives turned
(‫ א ל א מ ה א נ י מ ק י י ם )שם‬. ‫מ ח ט א נ מ י ל א ח ט א‬
atvay Ms heart? T his, E . N a th a n ex- . ‫ויהי ל ע ת ז ק נ ת ש ל מ ה נ ש י ו ה ט ו א ת ל ב ב ו‬
p lain ed , fo r E . N a th a n ra ise d th e q u estio n
o f c o n tra d ic tio n . I t is w ritte n And it came ‫ה ה י א כ ר ב י נ תן דר׳ נ ת ן ר מ י כ ת י ב ויהי ל ע ת‬
to pass at the time when Solomon was old,
that his wives turned away his heart {to sin ) , ‫ז ק נ ת ש ל מ ה נ ש י ו ה ט ו וגו' ו ה כ ת י ב כ ל ב ב ד ו ד‬
B ehold, i t is w ritte n in th e sam e c h a p te r—
His heart was not lilce that of David, Ms fa- ‫ כ ל ב ב ד ו ד אביו ה ו א ד ל א ה ו ה מ ח ט א נמי‬.‫אביו‬
ther, nevertheless, he d id n o t sin , [W e m u st ‫ ה ״ ק ויהי ל ע ת ז ק נ ת ש ל מ ה נ ש י ו ה ט ו‬. ‫ל א ח ט א‬
th e re fo re say th a t] H is wives trie d to ^turn
aw ay ' h is h e a rt to w ard id o latry , b u t he d id .‫אלהים א ח ר י ם ולא הלך‬- ‫א ת ל ב ב ו ל ל כ ת א ח ר י‬
n o t p ra ctice it. B u t i t is w ritte n (Ib . 11, 7.)
Then did Solomon huild a kigh-place for Ke- ‫ו ה נ ת י ב )שם( א ז י ב נ ה ש ל מ ה ב מ ה ל כ מ ו ש ש ק ץ‬
mash, the abomination of Mo^ab. T h is also
m ea n s th a t h e o n l y w a n t e d t o , b u t d id ‫ א ל א מ ע ת ה‬.‫ ש ב ק ש ל ב נ ו ת ולא כנה‬.‫מואב‬
n o t b u ild . B u t according to th is, does th e p a s-
sage (Jo sh . 8, 30.) T h e n Joshua built an
‫שבקש‬ ‫י ה ו ש ע מ ז ב ח לה׳‬ ‫אז יבנה‬ (‫)יחו שע ח‬
altar unto the Lord, also m ea n th a t h e ‫ א ל א‬. ‫ א ל א ר ב נ ה ה"נ ר כ נ ה‬. ‫ל ב נ ו ת ו ל א ב נ ה‬
w a n te d to b u t d id n o t b u ild ? S u re ly w e
m u s t say th a t in th is case, i t m eans h e did ‫ואת‬ (‫ב כג‬ ‫)טלכיס‬ ‫כ ד ת נ י א ר ב י יופי א ו מ ר‬
b u ild t T h e n w hy n o t th e sam e in th e p re -
vious case? B u t [th e in c id e n t o f S olom on] ‫ה ב מ ו ת א ש ר ע ל בני י ר ו ש ל י ם א ש ר מימין ל ה ר‬
m eans, as i t sta te d ( in th e B a ra ith a ) E .
Jo ssi say s: And the high-places that were ‫ישראל‬ ‫מלך‬ ‫שלמה‬ ‫בנה‬ ‫אשר‬ ‫המשחית‬
before Jerusalem, which were to be right of
the mount of Mishcha which Solomon, the ‫ א פ ש ר ב א א ס א‬.‫ל ע ש ת ר ו ת ש ק ו ץ צ ד ו נ י ם וגו׳‬
King of Israel had built for Ashtarta, the ‫שבא‬ ‫ולא ב י ע ר ם יה ו ש פ ט ולא ב י ע ר ם ע ד‬
abomination of the Zidonians, etc. " I s i t pos-
sible t h a t n e ith e r K in g A ssa n o r J e h o sh a p h a t ‫כוכבים‬ ‫הל א כל עבודות‬ ‫יאשי ה וביערם‬
h a d cleaned th em o u t u n til Jo sh iy a h u
cam e a n d cleaned th e m o u t? D id n o t A ssa ‫ א ל א‬.‫ש ב א ר ץ י ש ר א ל א ס א ו י ה ו ש פ ט ביערום‬
a n d Je h o s h a p h a t cleanse th e la n d of Is ra e l
o f all th e id o ls? B u t [ i t is in te n d e d r a th e r ] ‫לאחרונים ט ה אחרונים לא‬ ‫מקיש ראשונים‬
fo r th e p u rp o se o f c o m p a rin g th e fo rm e r
(S olom on) to th e la tte r (Jo sh iy a h u ) ; ‫עשו ותלה כהן ל ש ב ח א ך ראשונים לא עשו‬
j u s t as in th e case o f th e la tte r , it is assigned (‫ »־א‬K ‫ ו ה כ ת י ב )שם‬. ‫ו ת ל ת ב ה ן ל ג נ א י‬
to h im a lth o u g h h e d id n o t destro y th e m
[m erely fo r h a H n g abolished those t h a t ‫ א ל א מ פ נ י ש ה י ה לו‬.‫ש ל מ ה ה ר ע ב ע י נ י ה׳‬
w ere estab lish ed a f te r th e d e a th o f A ssa a n d
J e h o s h a p h a t]. T h e sam e ru le is to be fo l- ‫ל מ ח ו ת ב נ ש י ו ולא ט י ח ה מ ע ל ה עליו ה כ ת ו ב‬
low ed i n th e case of th e fo rm e r ( S o lo m o n );
a lth o u g h he d id n o t b u ild , b u t since h e d id ‫ א מ ר ר ב יהודה א מ ר ש מ ו א ל נוח‬. ‫כאילו ח ט א‬
n o t re s tr a in [w hen done by his w ives], th e
h la m e is c re d ite d to h im .” B u t i t is w ritte n ‫ש מ ש ל ד ב ר א ח ר ואל‬ ‫לו ל א ו ת ו צ ד י ק ש י ה א‬
‫ נ‬52 ‫ש כ ת‬ ‫קנ ב‬

(I Kings 11, 6.) And Solomon did what is ‫ א מ ר רב י הו ד ה‬/ ‫י כ ת ב נ ו ויע ש ה רע ב עיני ה‬
svil in the eyes of the Lord. Because Solo
mon should have restrained his Tvives and did
not do sOj Scripture credits him with ‫את בת‬ ‫של מ ה‬ ‫שנ ש א‬ ‫א מ ר ש מו אל ב ש ע ה‬
having committed the deed himself. E.
Juda in the name of Samuel said: ^‘I t ‫פרעת ה כני ס ה לו אלף מיני ז מ ר ו א מ ר ה לו כך‬
would have been better for th at pious man
(Solomon) had he been a slave in an idola- ‫עו שין‬ ‫וכך‬ ‫פלוני‬ ‫כוכ בי ם‬ ‫ל ע בו ד ת‬ ‫עו שין‬
trous temple, only that it might not be writ-
ten about him, And he did what is evil in ‫ א״ ר‬.‫בה‬ ‫מי ח ה‬ ‫פלוני ולא‬ ‫ל ע בוד ת כוכ בי ם‬
the eyes of the Lord/^
E. Juda said in the name of Samuel:
^^When Solomon married the d a u ^ te r of ‫את‬ ‫שנ ש א של מה‬ ‫י הוד ה א מ ר ש מו אל ב ש ע ה‬
Pharaoh, she brought to him about a thou-
sand different musical instruments• Each ‫ב ת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בי ם ועלה כ ח‬
of these was used in the worship of the separ-
ate idols, which she named unto him, and
yet he did not object to it ‫״‬ .‫ח מי‬ ‫כרך גדולי של‬ ‫נ בנ ה‬ ‫ועליו‬ ‫שר טון‬
R. Juda said further in the name of
Samuel: '^^¥hen Solomon married the daugh- ‫כ מ ת ני ת א תנ א או חו היו ם ש ה כני ס ירבע ם שני‬
ter of Pharaoh Gabriel went down and
stuck a reed into tbe sea, and it gathered ‫עגלי ז ה ב א ח ד ב בי ת אל ו א ח ד בדן נ בנ ה צ רי ף‬
about it a bank on which the great city of
Borne was built.” In a Baraitha we were
taught that on the day, when Jeroboam in- : ‫א חד וזהו אי ט לי א של יון‬
troduced the two golden calves (as idols),
a hut W'as built (on the site of Rome), and
this grew‫ ־‬to be Greek Italy.
R. Samuel b. Rachmeini in tbe name ‫א מ ר ר בי ש מו אל ב ר נ ח מני א״ ר יונ תן‬
of E. Jonathan said: ‫״‬He who says
that Joshiyahu sinned, errs; because it ia ‫אינו אל א טו ע ה‬ ‫כל ה או מ ר י א שי הו ח ט א‬
said (II Kings 2 2 , 2 ) And he did what is
right in the eyes of the Lord, and walked '‫ה‬ ‫שנ א מ ר ) מלהיטגבב( ויע ש הי ש ר ב עיני‬
in all the ways of his father, David. But
how shall we explain the passage (Ib. 83,
25.) And like unto him there was not a King ‫מ ת א ני‬ ‫אלא‬ .‫וילך בכל דרך דו ד א ביו‬
before him, that returned? etc. [which
means that he repented after he sinned]. ‫מ קיי ם )שם כג( וכ מו הו לא הי ה לפניו מלך‬
All amounts paid through his kingly judg-
ment from the time he was eight years of
age [when he became king], Joshiah re- ‫עד‬ ‫ה׳‬ ‫שפל דין שדן מבן‬ .‫א ש ר ש ב וג ר‬
funded to the owners. Will you say that he
took from this one [to whom he had previ- ‫ ש מ א ת א מ ר נ ט ל מז ה ונ תן‬.‫י״ח ה חזי ר ם להם‬
oualy given] and gave it back to the other
[whom he had before unjustly fined] ? I t ‫ ופליג א‬.‫לזה ת׳׳ל בכל מ א דו שנ תן להם משלו‬
therefore says (Ib. ib. ib.) With all his
wealth, i. e., he refunded from his private
funds [Thus is meant by the Scripture H e ‫ח שו ב ה‬ ‫גדול כב עלי‬ ‫רב אין לך‬ ‫דרב ד א מ ר‬
r e t u r n e d ] . ” And E. Jonathan’s opinion
differs from Eab, for Eab said; ‫ ״‬Hone ia ‫יו ת ר מי א שי הו בדו רו ו א ח ד בדו רנו ו מנו א ב א‬
greater among repenters than Joshiyahu in
his generation, and only one in our genera- ‫ ו א מ רי לה א ח א‬.‫א בו ה ד ר בי י ר מי ה כר אב א‬
tion. Who is he? Abha, the father of R. Jere-
miah to. Abba. And another relation refers
this to Acha, the brother of Abba, the father ‫א חו ה ד א כ א א בו ה דרב י ר מי ה כ ר א ב א ד א מ ר‬
tS3 ‫עיז י ע ק ב‬ ‫קנג‬

o f E . Je re m ia h b. A bba, fo r th e m a ste r s a id : ‫א ״ ר יוסף ועזך‬ .‫מ ר ר׳ א ב א ו א ח א א ח י הוו‬

*E. A bba a n d A c h a w ere b ro th ers.’ ”
B . Jo sep h s a id : " T h e re is one m ore in
‫כר נחמיה ריש‬ ‫א ח ד ב ד ו ר נ ו ומנו ע ו ק ב ן‬
o u r g e n e ra tio n .” W ho is h e ? U k b a n b.
N echem ia, th e P rin c e of th e E x ile. A n d
h e is th e sam e one called N a th a n T zu tz ith a . ‫ א מ ר ר ב י ו ס ף ח ו ה‬. ‫נ ל ו ח א והיינו נ ת ן צ ו צ י ח א‬
‫ ״‬O nce 11116‫ ז ז‬stu d y in g ,” s a id E . Jo se p h , " I
dozed ofl, a n d saw in m y d re a m a n angel ‫וחזאי‬ ‫מנמנם‬ ‫קא‬ ‫וחוח‬ ‫בפירקא‬ ‫יתיכנא‬
s tre tc h in g o u t h is h a n d s a n d ac cep tin g
(U k b a a ’s re p e n ta n c e ].” :‫ב ח ל מ א ד ק א פ ש ט ידיה וקבליה‬
C H A P T E R S IX ‫ ששי‬p‫במה אשה םר‬
(F o l. 5 9 a ) N o r w ith a golden city.* ‫ מ א י ב ע י ר ש ל‬.‫ולא ב ע י ר ש ל זהב‬ <1‫)ד‬
W h a t does A golden city m ean?
E a b b a b. b. G hana, in th e n am e of E . Jo c h -
a n a n s a id : “ A g o ld en o rn a m e n t on w h ich
‫ר ב ה ב ר כ ר ח נ ה א ׳ ׳ ר יוחנן י ר ו ש ל י ם‬ ‫זהבי‬
th e city o f J e ru sa le m w as e n g ra re d , su c h a s
B . A ldba m ad e fo r Ms w ife.” * : ‫ד ד ה ב א כ ד ע ב ד ל י ה ר׳ ע ק י ב א ל ד ב י ת ה ו‬
(F o l. 6 0a) W h a t is th e reason fo r th e
p ro h ib itio n a g a in st w e arin g an iro n -riv e te d
sa n d a l [on th e S ab b ath ] ? S am u el s a id :
" I t w as th e en d of th e p e rio d of p e rs e c u tio n ; ‫אמר שמואל‬ . ‫» ס( ס נ ד ל ה מ ס ו מ ר מ ״ ט‬1‫)ד‬
a com pany [ tr y in g to escape d e stru c tio n ,
w hile re m a in in g tru e to th e Jew ish f a ith ] ‫ש ל פ י ה ש מ ד ה י ו והיו נ ח ב א י ם ב מ ע ר ו ת ו א מ ר ו‬
h id them selves in caves, a n d th e y said t h a t
w hoever d esire d to e n te r [ th e eave] co u ld ‫הנכ נ ס יכנס זהיוצא א ל יצא נהפך סנדלו ש ל‬
e n te r, b u t n o n e should leave [le s t th e ir p e r-
secutors discover th e ir h id in g -p lace a n d k ill
t h e m ] . I t so h ap p e n ed t h a t one of th e ir n u m - ‫יצא וראוה‬ ‫א׳ מ ה ם כ ס ב ו ר י ם ה ם א׳ מ ה ן‬
h er w ore h is san d a ls reversed [an d his foot-
p rin ts m ad e i t a p p e a r as i f som e one h a d le ft ‫בזה‬ ‫עליהם דחקו זה‬ ‫ועכשיו באין‬ ‫אויבים‬
th e ca v e]. B elieving th a t som e one h a d gone
o u t, th ey fe a re d th e ir enem ies m ig h t d is- ‫בהם‬ ‫א ת זה יותר מ מ ה ש ה ר ג ו‬ ‫והרגו זה‬
cover th e ir h id in g -p lace a n d w ould in v ad e
a n d k ill th e m . P a n ic -stric k e n th ey began
to p u sh one a n o th e r [ in o rd er to re ach th e ‫ד אילעאי כר אלעזר אומר ב מ ע ר ה‬ .‫האויבים‬
e x it]. T h ey k ille d them selves in g re a te r
n u m b e rs th a n th e ir enem ies could have ‫מ ע ל נבי ה מ ע ר ה‬ ‫ו ש מ ע ו קול‬ ‫היו יושביץ‬
done.” R. E la i, th e son of E . E la z a r, s a i d :
" T h e cause o f th e p an ic was t h a t th ey h e a rd ‫כ ס כ ו ר י ן היו ש ב א ו ע ל י ה ם א ו י ב י ם ד ח ק ו זה‬
a voice fro m o u tsid e th e cave, a n d th in k in g
th a t th e ir enem ies w ere com ing, th e y b egan ‫ב ז ה והרגו זה א ת זה י ו ת ר מ מ ה ש ה ר ג ו ב ה ן‬
to p u sh one a n o th e r; th u s m ore w ere k ille d
th a n th e ir enem ies could have k ille d .” E a m i ‫ רמי כ ר יחזקאל א מ ר ב כ י ת ה מ ד ר ש‬.‫האויבים‬
b. Ezekiel s a i d : "W h ile th e y w ere s ittin g in a
p lac e of stu d y , th ey h e a rd a voice fro m th e
b ack of th e house, an d th in k in g t h a t th e ir
‫היו יושבין ו ש מ ע ו קול מ א ח ו ר י ב ה ״ ט כ ס ב ו ר י ם‬
enem ies w ere com ing, th ey b eg an to p u sh
a n d tra m p le d u p o n one a n o th e r w ith th e ir ‫היו ש ב א ו ע ל י ה ם אויבים ד ח ק ו זה ב ז ה והרגו‬
i r o n - r iv e t ^ sandals, so th a t th e y k ille d th e m -
selves m ore th a n th e ir enem ies could have .‫זה א ת זה י ו ת ר מ מ ה ש ה ר ג ו ב ה ם אויבים‬
t> This te ■part of «. MdshnaJi In ■whlBJi tt enumenutfl• tb• tMa©i vith vilcb a woiaan 1■ nra‫׳‬Wblfcea w t«fc• a
•«(&‫ו‬0‫ מ‬on !the Sablipaifch.
2‫ו‬ Neiliarliiu F*oJ^
154 ‫ש ב מ‬ ‫הנד‬
killed.’‫ ׳‬I n t h a t h o u r i t was decreed th a t a ‫ב א ו ת ה ש ע ה אמרו אל יצא א ד ם בסנדל‬
m an should not go o u t [on th e S abbath]
w ith an iron-riveted sandal. I f so, th e n why ‫ מ ע ש ה כי‬.‫ א י ה כ י ב ח ו ל נמי ל י ת פ ר‬. ‫ה מ ס ו מ ר‬
n ot p ro h ib it [th e w earing of iron-riveted
sandals] on week days also ? Because th e dis- :‫ה ו ה כ ש ב ת ה ו ה‬
aster occurred on th e S abbath.
(F o l. G la) O u r R abbis have ta u g h t: ‫)ד׳ פ«{ ת ״ ר כ ש ה ו א נ ו ע ל נ ו ע ל ש ל י מ ץ‬
“ W hen one p u ts on hig shoes, he should first
p u t on th e rig h t shoe an d th en the le ft o n e; ‫ו א ח ״ כ נועל ש ל ש מ א ל ו כ ש ה ו א ח ו ל ץ ח ו ל ץ ש ל‬
when he takes th em 03, he should first re-
m ove th e le ft shoe and th en the rig h t one. ‫ש מ א ל ו א ח ״ ב ח ו ל ץ ש ל ימין כ ש ח ו א ר ו ח ץ‬
W hen one washes him self he should wash
first th e rig h t h an d and th en th e le ft o n e ; ‫ר ו ח ץ ש ל ימין ו א ח ״ כ ש ל ש מ א ל כ ש ה ו א ס ך ס ך‬
w hen h e an o in ts him self, h e should first
an o in t th e rig h t side and th e n th e le ft side. ‫ש ל ימין ו א ח ״ כ ש ל ש מ א ל ו ה ר ו צ ה ל ס ו ך כ ל‬
W hoever an oints th e whole body, should first
an o in t h is head, for th e head is th e k in g of ‘‫גופו ס ך ר א ש ו ת ח ל ה מ פ נ י ש ה ו א מ ל ך ע ל כי‬
all w gans of the body.”
(F o l. 63a) R. C ahana sa id : “ W hen I :‫איבריו‬
w as abont eighteen years old, I was weU
versed in th e whole T alm u d , an d did n o t ‫א מ ר ר ב כ ה נ א כ ד הוינא ב ר ת מ נ י סרי שנין‬
know u n til now th a t a (B iblical) passage
can n o t be tak e n o u t of its lite ral sense.‫’׳‬
W hat does he in ten d to in fo rm u3 by th is
‫והוה גמיר נ א ליה לכוליה ת ל מ ו ד א ולא ה ו ה‬
statem en t? T h a t a m an m u st first stu d y
th e whole T o ra h and th e n reason upon it. ‫ידענא דאין מ ק ר א יוצא מידי פ ש ו ט ו ע ד‬
R. Je re m ia h in th e nam e of E . B lazar
s a id : “T h e H oly One, p ra ise d be H e ! w ill ‫ מ א י ק א מ ש מ ע לן ד ל י ג מ ר א י נ י ש‬. ‫ה ש ת א‬
cause to p rosper two scholars who [argue th e
law in o rder to] sharpen each o th er’s m in d ‫ א מ ר רבי ירמיה א מ ר רבי א ל ע ז ר‬.‫והדר ליסבר‬
in th e law, as is said (P a. 45, 45.) And ihy
majesty. Do n o t read i t Vehadarcha (m a- ‫ש ג י ת ״ ח ה מ ח ד ד י ן זה לזה ב ה ל כ ה ה ק כ ״ ה‬
jesty ) b u t read it Yechadadcha (th y sharp-
n e ss). M oreover they w ill rise to distin ctio n , ‫מ צ ל י ח ל ה ם ש נ א מ ר )חהליס מה( ו ה ד ר ך צ ל ח‬
fo r i t is said fu rth e r (Ib . ib.) Be prosperous
ride lonff. One m ig h t say th a t th is w ould ‫ ולא עוד א ל א‬.‫א ל ת ק ר י והדרך א ל א וחדדך‬
be the case even if one studies th e T o ra h ,
n o t for its own sake;® therefore th e passage
says fu r th e r (Ib . ib. 6 ) For the cause of ‫ י כ ו ל‬. ‫ש ע ו ל י ן ל ג ד ו ל ה ש נ א מ ר )שם( צ ל ח ר כ ב‬
truth. One m ig h t say th a t th is w ould in -
d u d e , even those who become arro g a n t and . ‫ ת ל מ ו ד לומר על ד ב ר א מ ת‬. ‫אפילו ש ל א ל ש מ ה‬
proud. I t says fu r th e r (Ib . ib. ib .) And
tneehness and righteousness. A nd i f they ‫ ו א ם‬. ‫יכול א ם ה ג י ס ד ע ת ו כן ח ״ ל ו ע נ ו ה צ ד ק‬
do 80, th ey w ill be privileged to [the clear
knowledge of] th e T o rah , w hich was given ‫ע ו ש י ם כו זוכין ל ת ו ר ה ש נ י ת נ ה ב י מ י ן ש נ א מ ר‬
w ith th e rig h t h an d [of G od], as it is stated
(Ib . ib. ib.) And fearful things shall thy
right hand teach. B . N achm an h. Isaac
‫ ר ב נ ח מ ן ב ר י צ ח ק‬.‫)שם( ו ת ו ר ך נ ו ר א ו ת ימינך‬
said. “ They will be privileged to th e th in g s
w hich were said [to be in th e possession of] ‫א מ ר זונין ל ד ב ר י ם ש נ א מ ר ו ב י מ י נ ה ש ל ת ו ר ה‬
the rig h t h an d of th e T o ra h ; fo r R aba b.
S h ila, an d according to some, B. Joseph b. ‫ד א מ ר רב א בר רב שילא ואמרי לה א מ ר רב‬
C ham a in th e nam e of R. S hesheth sa id :
“ W hat is m eant by th a t w hich is w ritte n ( P r . ‫מ ס ף כ ר ח מ א א מ ר ר ב ש ש ת מ א י ד כ ח י ב )משלי‬
S) ealnlog a clear 11110wMg6 for tte meiro purpose of ourtwliitln^ each Pther.
 155 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ ‫קנה‬
3, 16.) Length of is in her right hand; ‫ט( א ו ר ך י מ י ם ב י מ י נ ה ב ש מ א ל ה ע ו ש ר ו כ ב ו ד‬
in her left are riches and honor. I s i t pos-
Bible t h a t in h e r r ig h t h a n d is only le n g th
o f days an d n o t rich es a n d h o n o r? B u t it is ‫ובבור‬ ‫עושר‬ ‫א ל א בימינה אורך ימים איכא‬
in te n d e d th u s : fo r th o se w ho stu d y th e
T o ra h in th e r i g h t w ay ( f o r h e r sake) th e re ‫ א ל א למיימינים ב ה א ו ר ך ימים א י כ א‬.‫ליכא‬
ia lo n g ev ity a n d as a m a tte r of course rich es
a n d h o n o r, b u t fo r those w ho stu d y th e
T o ra h in th e w ro n g w ay (fo r th e ir ow n sak e ) ‫כה עושר‬ ‫למשמאילים‬ ‫ו כ״ש ע ו ש ר וכבוד‬
rich e s a n d h o n o r m a y he given to th e m b u t
n o t longevity.* ” ‫א מ ר רבי‬ ,‫וכבוד א י כ א א ו ר ך ימים ליכא‬
‫ מ‬. J e re m ia h in th e n am e o f K. S im on b.
L a k ish s a id : ‫‘׳‬T h e H o ly O ne, p ra ise d be ‫י ר מ י ה א מ ר ר ״ ש בן ל ק י ש ש ני ת ל מ י ד י ח כ מ י ם‬
H e , h eark en s to tw o scholars w ho qu ietly
d iscourse a n Halacha (L a w ) betw een th e m -
selves, as i t is sa id (M a i. 3, 10.) Then con-
‫מקשיב להם‬ ‫בהלכה הקכ״ה‬ ‫הנוחים זה לזה‬
versed (nidberu) they that feared the Lord,
one with the other, etc., and Dihhur ap p lies ‫נדברו יראי ה׳ א י ש א ל‬ ‫אז‬ (‫)סלאבי ג‬
io a m o d est conversation, fo r i t is said ( F s .
(4 7 , 4 .) He will lead {Yadber) people •under ‫ר ע ה ו וגו׳ א י ן ד ב ו ר א ל א נ ח ת ש נ א מ ר )תהלים‬
W h a t m ea n s And for those who thought
of H is name (M ai. 3 1 0 ) ? E . A m i s a id : . ‫ מ א י ו ל ח ו ש ב י ש מ ו‬. ‫מי( י ד ב ר ע מ י ם ת ח ת י נ ו‬
‫ ״‬W hen one only in te n d e d to fu lfill a com -
m a n d m e n t, b u t w as accid en tally p re v e n te d
an d could n o t accom plish it, th e S c rip tu re ‫מצוה‬ ‫לעשות‬ ‫חישב‬ ‫א מ ר רבי א מ י אבילו‬
cred its h im as i f he h a d a c tu a lly observed
i t .” ‫כאילו‬ ‫ו נ א נס ו לא ע ש א ה מ ע ל ה עליו ה כ ת ו ב‬
E . C h a n in a b. Id e s a id : ‫ ״‬W hoever ex-
een tes a d iv in e co m m an d as i t h as been o r- ‫העושה‬ ‫ב ר אידי כל‬ ‫ א מ ר ר ב היננא‬. ‫ע ש א ה‬
d ain e d , w ill n o t be th e re c ip ie n t of b a d tid -
in g s, fo r i t is said (E c c. 8, 5 .) ‫־‬Whoso ‫בשורות‬ ‫מ צ ו ה כ מ א מ ר ה אין מ ב ש ר י ן א ו ת ו‬
keepeth the commandments will experience
no evil things” E . A ssi, or, as som e say, ‫ידע‬ ‫מצוה לא‬ ‫שומר‬ (‫)קהלח ח‬ ‫רעות שנאמר‬
E . C h an in a, s a id : ‫ ״‬E ven i f th e H o ly One,
p ra ise d be H e ! h as alre ad y decreed a n evil ‫ד ב ר רע; א מ ר ר ב י א פ י ו א י ת י מ א ר ב י חנינ א‬
d isp en satio n [a g a in s t such a m a n ] . H e w ill
a n n u l i t ; as i t is sa id (I b . ib. 4.) Became ‫ ילז ה ק ב ״ ה ג ו ז ר ג ז ר ה ה ו א מ ב ט ל ה ש נ א מ ר‬6‫א‬
the words of a king are powerful, and who
may say unto H im ‘What doest thou do ?' A n d ‫)קהלה א( כ א ש ר ד ב ר מ ל ך ש ל פ ז ו ן ו מ י י א מ ר לו‬
a f te r i t follow s: Whoso ‫־‬k eepeth the com-
mandment will experience no evil thing.”
E . A bba in th e n am e of E . S im o n h.
‫ ע ד ב ר‬T ‫מ ה ת ע ש ה וסמיך ליה ש ו מ ר מ צ ו ה ל א‬
L ak ish s a id : “ T h e H o ly One, p ra ise d be
H e ! h e a rk e n e th to th e voices of tw o scholars
‫ א מ ר ר ב י א ב א א ר ״ ש בן ל ק י ש כ׳ ת ״ ח‬.‫רע‬
who p a tie n tly lis te n to each o th e r in dia-
cussions of th e Halacha ( L a w ) , as i t is
‫שומע‬ ‫הקב״ה‬ ‫בהלכה‬ ‫ה מ ק ש י ב י ם זה לזה‬
said (S o n g s 8, 13.) Thou that dwelleth in
the gardens, thy companions listen for thy ‫ל ק ו ל ם ש נ א מ ר )שיד ח( ה י ו ש ב ת ב ג נ י ם ח ב ר י ם‬
voice; Oh, let me hear it. B u t if th ey do
n o t do so, th ey w ill cause th e Shechina to ‫מ ק ש י ב י ם ל ק ו ל ך ה ש מ י ע נ י ו א ם א י ן ע ו ש י ז כן‬
d e p a rt fro m Isra e l, as i t is said (I h . ib. 1 4 .)
Flee away my friend,” etc. x ! • !. ‫שנאמר‬ ‫מישראל‬ ‫שתסתלק‬ ‫נורמין ל ש כ י נ ה‬
E . A bba i n n a m e of E . S im o n b. L a k ish
s a id : ‫ ״‬Tw o scholars who discuss th e Halacha ‫ א מ ר ר ב י א ב א א מ ר ר ב י‬.‫ם( ב ר ח ד ו ד י וגו׳‬#‫)׳‬
(L a w ) w ith m odesty w ill deserve th e love of
th e H o ly O ne, p ra ise d be H e ! as i t is sa id ‫ש מ ע ו ן בן ל ק י ש ב׳ ת ״ ח המדגילין זה לזה‬
156 ‫ש ב ת‬ ‫קנו‬
(Ib. 2, 4.) And His banner of love is waving ‫ו מ ל ו עלי‬ (‫)שם‬ ‫שנ א׳‬ ‫ב הלכ ה ה ק כ״ ה או ה בן‬
over m e”^ Eaba said: This implies only
when they possess some knowledge of the ‫ א מ ר רבא והו א די ד עי צו ר ת א ד ש מ ע ת א‬.‫יאהבה‬
law and also when there is no teacher in
the town from whom to learn/‫׳‬ : ‫והו א דלי ת להו רבה כ מ ח א ל מג טר מיני ה‬
Furthermore, said R. Abba in the name
of R. Simon b. Lakish: ^‘To give on credit
[to the needy] is more worthy than to give ‫ה מ לו ח‬ ‫ו א מ ר רבי א ב א א מ ר ר שכ״ל גדול‬
charity; and investing money [in partner-
ship with the poor] is the greatest philan- ‫יו ת ר מן ה עו ש ה צד ק ה ו מ טי ל בכי ס יו ת ר‬
t h r o p y ] E , Abba in the name of R. Simon
b. Lakish said also: “If thou seeth a scholar ‫נוקם‬ ‫ת״ ח‬ ‫א מ ר ר״א אר שב״ל אם‬ .‫מכולם‬
who is even revengeful and angry like a
serpent, bind him around thy loins (be not ‫ונו ט ר כנ ח ש הו א הג ר הו על מ תני ך אם עם‬
afraid of him ). But if an ignorant man
looks to be pious, do not live in his vicinity, : ‫הארץ הו א ח סי ד אל ת דו ר ב ש כונ תו‬
[for he knows not how to be pious and will
thus make a bad impression upon you]- ' ‫בן‬ ‫ש מ עון‬ ‫ר בי‬ ‫אמר‬ ‫כ הנ א‬ ‫רב‬ ‫אמר‬
R. Cahana, in the name of R, Simon b. ‫בן לקי ש ו א מ רי לה א מ ר רב א סי א מ ר רשב״ל‬
Lakish, or, as some say, R. Assi in the name
of R. Simon b, Lakish and, in the opinion
‫ו א מ רי לה א״ר א ב א אר״ ש בן לקיש כל ה מגדל‬
of others, R. Abba in the name of R. Simon
b- Lakish said: “Whoever raises a vicious ‫מ תו ך בי תו‬ ‫מונ ע ח סד‬ ‫כלב רע ב תו ך בי תו‬
dog in his house, withholds kindness from
his house, for it is said (Job 6, 14.) As ‫שנ א מ ר )איוב י( למס מ רע הו ח ס ד שכן כל שון‬
though I were one who refused {Lamas)
Hndness to his friend. (Ib. b). For in ‫ ורב נ ח מן ב ר י צ ח ק‬.‫לכלב למס‬ ‫יו ני ת קררין‬
Greek, they call a dog Lamas. R. Nach-
man b. Isaac said: “ He even forsaketh the (‫א מ ר אך פורק מ מנו י ר א ת ש מי ם שנ א מ ר )שם‬
fear of the Lord, for it is said immediately
after this, And forsaheth the fear of the ‫ד עיי ל א‬ ‫אתתא‬ ‫ה הי א‬ .‫וי ר א ת שדי יעזוב‬
Almighty
A woman once entered a house to bake; ‫אי ת ע ק ר‬ ‫ל ה הו א בי ת א ל מיפ א נ ב ח ב ה כלבא‬
a dog barked at her, causing her fetes to
become loosened. “ Fear him not,‫ ״‬said the ‫ת ד ח לי ד שקילי‬ ‫ד בי ת א לא‬ ‫ולדה א״ל מרא‬
landlord to her, “for it has been deprived
of its teeth and claws/’ But the woman
answered: *'Take thy good-hearted advice ‫שקילא‬ ‫א מ ר ח ליה‬ .‫ו שקילין טופ רי ה‬ ‫ני בי ה‬
and throw it over the hedge (it comes too
la te ); the embryo is already loosened [and : ‫טי בו תי ך ו שדי א א חיז רי כבר נ ד ולד‬
abortion must follow].”
R, Akiba once tendered a banquet in ‫מ ש ת ה לבנו ועל כל‬ ‫מ ע ש ה ב ר״ ע שע ש ה‬
honor of his son and upon each cup of wine
brought he said: “Wine and health to the
‫כוס וכוס ש ה בי א א מ ר ח מ ר א ו חיי לפום רבנן‬
mouths of our teachers; health and wine to
the mouths of our teachers and their
disciples,” : ‫חיי רחמרא לפום רבנן ולפום ת ל מי די הון‬

CHAPTER SEVEN ‫ שביעי‬p‫בלל גדול ©־‬

(Fol. 69h) R. Huna said: “If one is ‫הי ה מהלך‬ ‫א מ ר רב הונ א‬ (‫י סט ע״ב‬1‫)ד‬
travelling through a desert and does not
know wliat day is the Sabbath^ he should
count six days [from the day he realized ‫ששח‬ ‫טונ ה‬ ‫אי מ תי ש ב ת‬ ‫ב מד ב ר ו אינו יו ד ע‬
4 ) Y ^ b e r Is of the sMfift origin. «* TUhbur; aod tia s • to iMtd modJOtftT 1• r^ulred, th-erofor* tk* m« m Infer
B iiiur for modesty.
1 57 ‫ן י ע ק ב‬.‫עי‬ ‫פגז‬

M s b ein g a t a loss] an d observe t t e sev en th .” ‫אסר‬ ‫חייא ב ר ר ב‬ . ‫י מ י ם ז כ מ ו ט ר יום א ח ד‬

C hiya b. E a b s a y s : “ H e sh o u ld first observe
one day as th e S ab b ath a n d th e n co u n t six
day s.” W h a t is th e basis of th e ir difference? ‫ ב ט א י ק מ י פ ל ג י‬. ‫מ ש מ ר יום א ח ד ו ט ו נ ה ש י ט ה‬
T h e fo rm e r is o f th e o p in io n t h a t i t o u g h t
to h e i n accordance w ith th e creatio n of th e ‫מ ר ס כ ר כברייתו ש ל עולם ומר ס כ ר כ א ד ם‬
w o rld [in w hich th e w eek days com m enced
f i r s t ] ; tiie la tte r, how ever, is o f th e o p in io n
t h a t i t o u g h t to be in accordance w ith th e :‫הראשון‬
c re a tio n of A d a m th e first m a n [who w as
create d on F rid a y a n d observed th e S ab b ath ‫)יוי עה( א מ ר ר ב ז ו פ ר א ב ר ט ו ב י ה א מ ר ר ב‬
firs t].
(F o b 75a) K. Z u tra b. T u b ia in th e n a m e
o f E a b s a id : “ H e w ho p u lls th e th re a d of
‫חטאת‬ ‫ה מ ו ת ח ח ו ט ש ל ת פ י ר ה ב ש ב ת חייב‬
a Beam on th e S ab b ath [b rin g in g b o th ends
closer to g e th e r a n d p re v e n tin g i t fro m g o in g ‫מיתה‬ ‫א ח ד מן ה א מ נ ו ש חייב‬ ‫והלומד ד ב ר‬
a s u n d e r] is b o u n d to b rin g a sin-offering
[fo r his a c t ] ; he who lea rn s one th in g [even ‫חושב‬ ‫ו ה י ו ד ע ל ח ש ו ב ת ק ו פ ו ת ו מ ז ל ו ת ואינו‬
a m a tte r of law ] fro m a n AmgusJia deserves
to be p u n ish e d w ith d e a th ; a n d h e who u n d e r- ‫ א פ ג ו ש א ר ב ו ש מ ו א ל ח ״ א‬.‫א ס ו ר ל ס פ ר הימנו‬
sta n d s th e science of astro n o m y a n d does
n o t m ak e use of it, is n o t w o rth b ein g spoken ‫ ת ס ת י י ם ד ר ב א מ ר ג ד ו פ י‬.‫ח ר ש י ו ח ד א מ ר גדופי‬
of.” W h a t is Amguska? E ab a n d S am uel
d iffe r: one declares i t to m ea n a s o r c e r e r , ‫רב הלומד‬ ‫ד א מ ר ר ב ז ו ט ר א בן ט ו ב י ה א מ ר‬
th e o th e r co ntends th a t i t m eans a b i a s -
p h e m e r. I t m ay be a sc ertain e d th a t E ab
is th e one w ho sa id a b la sp h e m e r; fo r B .
‫פלקא‬ ‫ד ב ר א ח ד מן ה א מ ג ו ש חייב מ י ת ה דאי‬
Z u tra b. T u b ia said in th e n am e of E a b : “ H e
w ho le a rn s one th in g [even a m a tte r of law ] ‫תלמד‬ ‫לא‬ (‫ו ה כ ת י ב )דברים יט‬ ‫דעתך חרשי‬
fro m an Amgusha deserves to be p u n ish ed
w ith d e a th ,” a n d i f we assum e t h a t E ah said .‫ולתורות‬ ‫ל מ ד להבין‬ ‫אתה‬ ‫אבל‬ ‫לעשות‬
a so rcerer, th e n w h y should a m a n w ho
le a rn s fro m h im deserve d e a th ? B ehold, i t :‫ת ס ת י י ם‬
is w ritte n (D e u . 18, 19.) Thou shalt not
learn to do, b u t th o u m a y e st le a rn t o
u n d e r s t a n d and t o j u d g e [W e ‫א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן ב ן פ ז י א מ ר ר ב י י ה ו ש ע ב ן‬
m u s t th e re fo re say th a t E a b declared i t to
m ean a b lasp h em e r.] T h e asse rtio n is
‫לוי מ ש ו ם ב ר ק פ ר א כ ל ה י ו ד ע ל ח ש ו ב ב ת ק ו פ ו ת‬
su sta in e d .
E . S im o n b. P a z i in th e n am e of R .
J o s h u a b. L evi w ho spoke in th e n am e o f ‫ ע י ה‬1?>) ‫ו מ ז ל ו ת ואינו ח ו ש ב ע ל י ו ה כ ת ו ב א ו מ ר‬
b . K a p p a ra , s a id : “ C o n cern in g h im w ho
u n d e rs ta n d s th e science o f astro n o m y a n d . ‫ה( ו א ת פ ו ע ל ה ' ל א י ב י ט ו ו מ ע ש י ידיו לאו ר א ו‬
does n o t p ra c tic e it, th e p assag e says ( I s .
5, 1 2.) B ut the deeda of the Lord, they re- ‫א מ ר ר ב י ש מ ו א ל ב ר נ ח מ נ י א מ ר ר ב י יונתן‬
yard not, and the worJe of S is hands they
iehold n o t" E . S am u el b. N a c h m e in i in ‫ל ח ש ב ת ק ו פ ו ת ומזלות‬ ‫מנין ש מ צ ו ה ע ל א ד ם‬
th e nam e of E . J o n a th a n s a id : “ W hence
do we le a rn t h a t a m a n is com m anded to ‫ש נ א מ ר )דברים י( ו ש מ ר ת ם ו ע ש י ת ם כ י ה י א‬
s tu d y th e science o f astro n o m y ? I t saya
(D eu . 4, 6.) Keep therefore and do them;
for this is your wisdom and your understand- ‫ח כ מ ת כ ם ו ב י נ ת כ ם ל ע י נ י ה ע מ י ם א י זו ה י א‬
ing before the eyes of the nations. W h a t
k in d of w isdom a n d u n d e rs ta n d in g is rec- ‫ הוי א ו מ ר ז ה‬. ‫ח כ מ ה ובינה ש ה י א לעיני ה ע מ י ם‬
o g n ized in th e eyes of th e n a tio n s ? I t is
th e w isdom o f astro n o m y .” :‫ה ח ו ש ב ת ק ו פ ו ת ו מ ז ל ו ת‬
158 r1 ‫ש ב‬ ‫קנח‬

CHAPTER EIGHT ‫המוציא פרק שמיני‬

(F o l. 77b) E . J u d a in th e nam e of B ab ­ ‫)ה• עז ע״ב ( א מ ר ר ב י ה ו ד ה א מ ר ר ב כ ל מ‬
e a id : “ T h e H o ly One, p ra ise d be H e ! created
n o t one sin g le th in g in vain. H e create d th e
s n a il as a re m e d y fo r th e scab (o f th e c a m e l) ;
‫דבר אחד‬ ‫לא ברא‬ ‫ש ב ר א ה ק ב ״ ה בעולמו‬
H e create d th e fly fo r th e stin g of a w asp, th e
g n a t fo r th e b ite of a serp en t, th e se rp e n t ‫ל ב ט ל ה ב ר א ש ב ל ו ל ל כ ת י ת ב ר א זבוב ל צ ר ע ה‬
itse lf fo r c u rin g sores o f th e head, a n d th e
ich n eu m o n -fly fo r th e s tin g o f a scorpion,‫״‬ .‫וסממית לעקרב‬ ‫יחוש לנחש ונחש לחפפית‬
H o w sh o u ld th is re m e d y be a p p lie d ? L e t
one b rin g a black one a n d a w h ite one o f ‫ ט י י ת י ח ד א א ו כ מ א ו ח ד א ה י ו ר א‬.‫ח י כ י ע כ י ד ליה‬
th e in sects, boil th e m a n d place w here re-
q u ired . ‫ת ״ ר ה׳ א י מ ו ת חן‬ .‫ו ש ל ק י ל י ת ו ש י י פ י ל יה‬
O u r E ab b is t a u g h t : “ T h e re are five s o rts
of fe a r: th e fe a r of th e s tro n g fo r th e w e ak ; .‫ א י מ ת מ פ ג י ע ע ל ארי‬.‫א י מ ת ח ל ש ע ל גבור‬
th e fe a r of th e lio n f o r th e m o sq u ito ; th e
fe a r of th e e le p h a n t fo r th e g n a t ; th e fe a r
o f th e sco rpion fo r th e ich n e u m o n -fly ; th e
‫א י מ ת ס מ מ י ת על‬ • ‫א י מ ת י ח ו ש ע ל הפיל‬
fe a r of th e eagle fo r th e fly -c a tc h e r; a n d th e
fe a r o f th e le v ia th a n for th e stickleback.‫״‬ ‫ א י מ ת כילבית‬. ‫ א י מ ת סנונית ע ל ח נ ש ר‬.‫עקרב‬
E , J u d a in th e n am e o f E a h sa id : “W h ere
is th e B ib lic al passage to prove i t ? (A m o s ‫ א מ ר ר ב י ה ו ד ה א מ ר ר ב מ א י ק ר א‬.‫ע ל לויתן‬
5, 9.) That causeth wasting to prevail
against the strong (A m os 5, 9 ) .‫״‬ ‫אשכח‬ ‫ ר ' ז י ר א‬.‫)עטום י•( ה מ ב ל י ג ש ו ר ע ל עז‬
E . Z eira once fo u n d E . J u d a sta n d in g a t
th e door o f th e la tte r ’s fa th e r-in -la w ’8 house ‫חמות‬ ‫קאי א פ י ת ח א דבי‬ ‫לרב יהודה דהוה‬
i n a very c h e e rfu l m ood, a n d disposed to an-
Bwer, if h e w as asked, co n cern in g a ll th e ‫ו ח ז י ה ד ה ו ה ב ד י ח א ד ע ת י ה ואי כ ע י מ י נ י ה כ ל‬
secret processes of n a tu re . E. Z eira asked
h im : “ W hy is i t th a t th e she-goats ta k e th e ‫ א ״ ל מ ״ ט עז י מ ס ג ן‬. ‫ח ל ל י ע ל מ א ה ו ה א מ ר ל י ה‬
le a d [of th e flock] ?” “B ecause,” answ ered K.
J u d a , “ i t is in accordance w ith th e c r e a tio n ; ‫ או״ל כ ב ר י י ת ו ש ל ע ו ל ם‬. ‫ב ר י ש א ו ה ד ר א מ ר י‬
a t first d ark n ess, th e n lig h t.‫ ״‬E . Z eira asked
h im a g a in : “ W hy a re she-goats n o t pro v id ed ‫ מ א י ט ע ט א הני‬.‫ד ב ר י ש א ח ש ו כ א ו ה ד ר נהורא‬
w ith ta ils as are th e sh eep ?” “ Those who cover
n s are them selves covered a n d those th a t do ‫ ה נ י ד מ ב ם י נ ן מ י ג י י ה ו‬.‫מ י כ ס י י ן ו ח נ י מיגליין‬
n o t cover us are n o t covered.” “ W hy h a s th e
cam el a s h o rt ta il ?‫‘* ״‬B ecause i t feeds am o n g ‫ מ א י‬.‫מ כ פ י י ן ו ה ני ד ל א מ כ ם י נ ן מ י נ י י ה ו מיגליין‬
th o rn s.” “ W hy has th e ox a lo n g ta il? ”
“B ecause i t grazes in p la in s an d m u s t p ro te c t .‫ מ ש ו ם ד א כ ל כ י ס י‬. ‫ט ע מ א ג מ ל א ז ו מ ר א נ נ ו ב ת י ה‬
its e lf a g a in s t th e g n a ts.” “ W hy are th e feel-
era of th e lo cu st flexible?” “ B ecause th e ‫מ ש ו ם דדייר‬ .‫ט ״ מ ת ו ר א א ר י כ א גנובתיה‬
lo cu st sw arm s in fie ld s ; w ere th e feelers in -
flexible, th e lo cu st w ould he b lin d e d by lo sin g ‫ מ ״ ט ק ר נ א ד ק מ צ א‬.‫ב א ג פ י ובעי ל כ ר כ ו ש י בקי‬
th e m in k n o ck in g a g a in st trees, fo r S am u el
s a i d : *All t h a t is necessary to b lin d a lo cu st ‫ר כ י כ א מ ש ו ם ד ד י י ר א ב ח י ל פ י ואי ק ש י א נדייה‬
is to te a r M s feelers.’ ” “ W hy do th e
eyelids of th e chicken close u p w a rd ?” ‫וטתעוורא ד א מ ר ש מ ו א ל האי מאן דבעי לסמיה‬
“ B ecause i t ascends a t n ig h t u p o n elev ated
th in g s an d i f th e eyelids w ould close dow n-
w ard , th e le a st sm oke w hich com es fro m be-
‫מ״ט האי חימרא‬ .‫ל ק מ צ א לשלפינהו לקרנא‬
k)w w ould b lin d th e chicken’s eyes.”
O u r E ab bis ta u g h t: “ T h re e liv in g th in g s
‫ דדיירי א ד פ י ואי עייל‬.‫ד ת ת ג ו ל א מ ד ל י לעילא‬
g ro w stro n g e r as th e y grow older. T h ey :‫קטרא מתעוורא‬
a re th e fish, th e se rp e n t a n d th e p ig .”
159 ‫יעקב‬ ‫עי־ז‬ ‫קנט‬

CHAPTER NINE ‫רמ עקייבא פרק תשיעי־‬

(F o l, 8 2 a ) (M isim a h ) R . A k ib a s a id : ‫לעבודת‬ ‫א מ ר ר ב י ע ק י ב א מ נ ין‬ ‫מתני׳‬
*^f^hence do we le a rn t h a t i f one c a rries a n
idol, he is as ritu a lly u n c le a n as a Niddahf^ ‫כ ו כ ב י ם ש מ ט מ א ה ב מ ש א כ נ ד ה ש נ א מ ר )ישעיה‬
I t is said ( I s 30, 23.) Thou wilt cast them
away as a Niddah, get thee hence, wilt thou ‫מ ה נדה‬ ‫ת א מ ר לו‬ ‫ל( ת ז ר ם כ מ ו ד ו ה צ א‬
say unto Mm, i. e., ju s t as a Niddah
defiles h im who c a rrie s h e r, so does a n id o l
‫מטמאה‬ ‫מ ט מ א ה ב מ ש א א ף עבודת כוכבים‬
defile h im who ca rrie s i t . ” :‫כ מ ש א‬
(Ib . b.) (G e m a ra ) E a b b a s a i d : ^^The pas-
sage. Thou wilt cast them away as a Niddah, ‫ג מ ר א א מ ר ר ב ה תזרם כמו דוה ד א מ ר ק ר א‬
m eans. Rem ove th e m fro m th e e like a s tra n g e
(d is g u stin g ) th in g . Get thee hence, wilt thou ‫ת א מ ר לו ה כ נ ם א ל‬ ‫צא‬ ‫כזר‬ ‫נכרינהו מינך‬
say unto him b u t C o m e i n sh a lt th o u : ‫ת א מ ר לו‬
n o t s a y u n to h im .”
(F o l. 83b) W e a re ta u g h t: And they made ‫)ו׳ פג עב( ת נ י נ ן ) שופטי ח( ו י ש י מ ו ל ה ם ב ע ל‬
Baal-i’rith for a god unto themselves ( J u d . 8,
3 3 ) . T h is re fe rs to Zebub, th e idol of E k ro n . ‫כ ר י ת ל א ל ה י ם זה זבוב ב ע ל עקרון מ ל מ ד ש כ ל‬
W e le a rn fro m th is t h a t each a n d every one
m a d e a n im ag e of his id o l [in m in ia tu re ] ‫א ח ד ו א' ע ו ש ה ד מ ו ת י ר א ת ו ו מ נ י ח ה כ ת ו ך‬
a n d k e p t i t i n his p o c k e t; w henever h e was
re m in d e d of it , he took i t o u t fro m h is p o ck et
‫כ י ס ו כיון ש ז ו כ ר ה מ ו צ י א ה מ ת ו ך כ י ס ו ו מ ח ב ק ה‬
a n d em braced an d kissed it. ‫ א ״ ר ח נ י נ א בן ע ק ב י א מ פ נ י מ ה א מ ד ו‬. ‫ו מ נ ש ק ה‬
R. O h an in a b. A kabia s a id : ‫ ״‬W hy d id
th e R abbis say t h a t a ship of th e J o rd a n is ‫אותה‬ ‫ט מ א ה מפני שטוענין‬ ‫מפינ ת הירדן‬
su b je c t to th e s ta tu te of lev itical u n cle an -
lin ess? B ecause i t is g e n e ra lly loaded o n ‫ אומר ר ב י ה ו ד ה‬. ‫ב י ב ש ה ומורידין א ו ת ה למים‬
th e shore a n d c a rrie d in to th e w a te r ow ing
to its sm all size.” ^ R. J u d a in th e n a m e ‫א ת עצמו מבית‬ ‫א ״ ר לעולם ש ל ימנע א ד ם‬
o f R ab s a id : '‫־‬hTever sh all a m a n ab sen t ‫א ח ת שהרי כ מה שנים‬ ‫שעה‬ ‫ה מ ד ר ש אפי׳‬
h im se lf fro m th e house of le a rn in g , n o t even
fo r a w h ile ; fo r th e above M ishnaJi (re g a rd - ‫נתגלה‬ ‫ה מ ד ר ש ולא‬ ‫נ ש נ י ת מ ש נ ה זו ב ב י ת‬
in g a ship o f th e J o r d a n ) h a d been ta u g h t
a t th e house o f stu d y fo r m an y years, a n d n o t .‫ט ע מ ה ע ד ש ב א רבי חנינא בן ע ק ב י א ופירשה‬
one knew th e reason fo r it, u n til R. C h a n in a
b. A k a b ia cam e a n d ex p lain ed it.” ‫א ת עצמו‬ ‫א ״ ר י ו נ תן ל ע ו ל ם א ל י מ נ ע א ד ם‬
R. J o n a th a n s a i d : ‘^Never sh all a m a n
ab se n t h im se lf fro m th e house of le a rn in g
‫בשעת‬ ‫ת ו ר ה ואפילו‬ ‫מבית ה מ ד ר ש ומדברי‬
a n d o f le a rn e d w ords, even th o u g h he be a t ‫מ י ת ה ש נ א מ ר )במדבר י־י( ז א ת ה ת ו ר ה א ד ם כ י‬
th e p o in t o f d e a th ; fo r i t is said (hTum.
19, 14.) This is the Torah, when a man dieth ‫ב ש ע ת מיתה ת ה א עוסק‬ ‫ימות ב א ה ל אפילו‬
in a tent, i. e., even a t th e p o in t of d e a th
s h a ll a m a n stu d y th e T o ra h .” R esh L a k ish ‫ א מ ר ר ״ ל אין ד ב ר י ת ו ר ה מ ת ק י י מ י ן‬. ‫ב ת ו ר ה‬
s a id : ‫ ״‬T h e w ords o f th e T o ra h w ill n o t en -
d u re except w ith h im who is re ad y to d ie ‫זאת‬ ‫עליה ש נ א מ ר‬ ‫אלא במי ש מ מ י ת עצמו‬
fo r i t ; as it is w ritte n . This is the law, when
a man dieth in a tent.”
‫ה ת ו ר ה א ד ם כי י מ ו ת כ א ה ל ז‬
(F o l. 8 5 a) R . C hiya b. A bba s a i d : ‫ ״‬W h a t ‫א ב א א״ר‬ ‫בר‬ ‫רבי חייא‬ ‫)יו* פה( א מ ר‬
is m e a n t by th e passage (D e u t. 19, 14.) Thou
shalt not remove thy neighbor's landmark, ‫ל א ת ס י ג גבול‬ (‫)דבר!ם יט‬ ‫יוחנן מ א י ד כ ת י ב‬
1) The period of menstruation of a woman. See Lev. 15. 19-21, thart she Is to be anoleaiii during ‫׳‬Hiat period.
4ee also c ta p te r 1, note 14.
‫ )״‬See Lev. 11. 32. All things mentioned In the passage that are subject to the statute of levitical unclean-
llness must be like a sack th a t can be carried both saapty or filled. Anything whteh cannot bo carried whftn filled
or Jioaded Is not euihjeot to the statute of tevitlcal anclesralinesG.
160 ‫ש ג‬ ‫קס‬

which the people of old have set, i. c,, T h o u ‫גבול ש ג ב ל ו‬ .‫גבלו ראשונים‬ ‫אשר‬ .‫רעך‬
s h a lt n o t go beyond w h a t is h m ite d by those
of o ld ." T r^ a t have those of old lim ite d ? E . ‫ א מ ר‬. ‫ פ א י גבלו ראשוני ם‬.‫ר א ש ו נ י ם ל א תסיג‬
S am u el b. N a ch m ein i, in th e nam e of E . J o -
ch an an , s a id : “ I t is w ritten. (G en. 36, 2 0 .)
‫דכתיב‬ ‫ד׳ ש מ ו א ל ב ר נ ח מ נ י א מ ר ר ב י יוחנן‬
These are the sons of 8 eir the Ohorite, who in-
habited the land. D id th e re s t of m a n k in d in -
h a b it h e a v e n ? B u t [ i t m eans th a t] th e y ‫א ל ה בני ש ע י ר ח ח ו ר י י ו ש ב י‬ ( ‫)ברא׳טיס א‬
w ere ex p e rts in a g ric u ltu re . 'T h is m ea su re
[of g r o u n d ] / th e y w o u ld say, ‘ is a d e q u ate ‫ר ק י ע נינהו‬ ‫יושבי‬ ‫ א ט ו כולי ע ל מ א‬. ‫ה א ר ץ‬
fo r [th e p la n tin g of] olive t r e e s ; th is m ea su re
of g ro u n d fo r w ines, a n d th is m e a su re fo r ‫שהיו‬ ‫כישיבה של ארץ‬ ‫א ל א שהיו בקיאים‬
d ates.’ " W h a t does V ’chori m e a n ? T h is
m ean s th ey used to sm ell th e earth.® A n d w h ^ t ‫מ ל א ק נ ה זה‬ ‫ק נ ה זה לזית‬ ‫מלא‬ ‫אומרים‬
m eans F e ’cA iuif E . P a p a s a id : “ T hey ta s t-
ed th e e a rth [to know fo r w h a t i t w ould
be ad e q u ate] as a se rp e n t does.” K. A eh a b.
‫ וחורי ש פ ר י ח י ן‬. ‫לנבני ם מ ל א ק נ ה זה ל ת א נ ה‬
J a c o b s a id : “Chori m eans th ey becam e freed
o f th e ir w e alth [because th ey lo st i t ] . ” * ‫ והוי א מ ר ר ב פ פ א ש ה י ו ט ו ע מ י ם‬. ‫א ח ה א ר ץ‬
(F o l. 86a) E . A d a b. A h ab a s a id ; “ M oses
ascended [M t. S in a i] ea rly in th e m o rn in g ‫ ר ב א ה א ב ר י ע ק ב א מ ר‬.‫א ת ה א ר ץ כחיויא‬
a n d descended ea rly th e [n e x t] m o rn in g . ‫׳‬H e
ascen d ed ea rly in th e m o rn in g , as i t is w rit- : ‫חורי ש נ ע ש ו בני חורין מ נ כ ס י ה ן‬
te n (E x . 34, 4 .) And Moses rose up early
m the morning, and went up unto Mt. Sinai; ‫בהשכמה‬ ‫משה‬ ‫אהבה‬ ‫אמר רב אדא בר‬
h e descended early in th e m o rn in g , as i t
is w ritte n ( I b . 19, 24 .) Go, get thee down,
and then shalt thou come up, thou, and
‫עלה דכתיב‬ ‫בהשכמה‬ .‫ע ל ה ו ב ה ש כ מ ה ירד‬
Aaron with thee. W e com pare th e Yerida
(d e s c e n t) to th e Aliya {ascent); ju s t as th e ‫ב ב ק ר ויעל א ל ה ר‬ ‫וישכם מ ש ה‬ (‫) ש ט י ת לי‬
ascen t was m ad e ea rly i n th e m o rn in g , so
also was th e descent m ade ea rly in th e m o m - ‫לך ר ד‬ (‫ ב ה ש כ מ ה י ר ד ד כ ת י ב >שם יט‬.‫מיני‬
in g .”
(Ib . b ) O u r E ab b is t a u g h t : “ On th e six th ‫ מ ק י ש ירידה לעליה‬.‫ועלית א ת ה ואהרן עמך‬
d ay o f th e m o n th [S w a n ] th e te n com m and-
m e n ts w ere g iv en to Isra el. E . Jo se s a id ; ‫ ת ״ ר‬. ‫מ ה עלייה ב ה ש כ מ ה א ך ירידה ב ה ש כ מ ה‬
'O n th e sev en th d ay o f th e m o n th / ” “ A E
agree,” said E ab a , “ th a t on th e first day o f ‫לישראל‬ ‫ב ש ש י ב ח ד ש ניתנו ע ש ר ת ה ד ב ר ו ת‬
th e m o n th th e Isra e lite s a rriv e d a t th e w ild-
erness o f S in a i, fo r i t is w ritte n (E x . 19,
1 .) On this day they came into the wilder- ‫ א מ ר ר ב א ד כ ״ ע‬.‫ר ב י י ו ס י א ו מ ר ב ש ב ע ה בו‬
ness of Sinai; a n d i t is w ritte n th e re ( I b .
12, 2 .) This month (Nisan) shall he unto (‫ט‬1 ‫ב ר ״ ח א ת ו ל מ ד ב ר ס י נ י כ ת י ב ה כ א )שמות‬
you the chief of the months. [W e d ra w a n
an alo g y fro m th e w ord Maze (th is ) n sed (‫ב‬1 ‫כ י ו ם ה ז ה ב א ו מ ד ב ר ס י ני ו כ ת י ב ה ת ם שם‬
i n h o th places] ; ju s t as in th e la tte r in sta n c e
th e w ord Maze ( th is ) re fe rs to th e first o f ‫ מ ה להלן ר א ש‬. ‫ה ח ד ש ה ז ה ל כ ם ר א ש ח ד ש י ם‬
th e m o n th [as i t p la in ly sa y s], so does i t
also in th e fo rm e r in sta n c e re fe r to th e first
‫ ודכ״ע ב ש ב ח ניתנה‬. ‫ח ד ש א ך כאן ר א ש ח ד ש‬
of th e m o n th ; a n d fu rth e rm o re a ll agree
th a t th e T o ra h w as g iv en to Is ra e l on th e
S ab b ath , f o r it is w ritte n h ere (E x . 20, 8 .)
‫ת ו ר ה ל י ש ר א ל כ ת י ב ה כ א )שם =( ז כ ו ר א ת י ו ם‬
Remember the Sabbath day to Tceep it holy.
a n d i t is w ritte n th e re (I b . 13, 3.) A nd Moses ‫ה ש ב ת ל ק ד ש ו ו כ ת י ב ה ת ם )שם יג( ו י א מ ר מ ש ה‬
»‫ ו‬y'oftori In tiio reversed way reads Be'aoTt, meanfag “smell." ‫״‬ . ‫ ״‬... «.w 1r
4) It WB® taken away trom ■tUeon by tlie 60m5 of Elsau, benoe they were free front It, w k.
 161 ‫עין י ע ק ב‬ WDp

said unto the people remember this day, etc. ‫מ ת להלן‬ ‫הז ה וגו׳‬ ‫אל הע ם ז מ ר א ת היו ם‬
[We deri¥e by drawing an analogy from the
words zachor (remember) n&ed in both
places]; just as in the latter case, zachor ‫כי‬ ‫ב ע צו מו של יום אף כ אן ב ע צו מו של יום‬
(remember) alludes to the very day of their
coming out of Egypt, so also does it allude
in the former case to the very day of Sabbath. ‫בחד‬ ‫יו סי סבר‬ ‫די ר ח א רבי‬ ‫ב ק בי ע ה‬ ‫פליגי‬
The Rabbis and R. Jose differ though as to
what day w^as the first of that month. R.
Jose is of the opinion that the first of that ‫ב ש ב א אי ק ב ע י ר ח א ו ב ח ד ב ש ב א לא א מ ר להו‬
month was set on the first day of the week,
and that on this day no commandments ‫ולא מידי מ שו ם חול שא ד או ר ח א ב ת רי כ ש ב א‬
were given because the Israelites were tired
from their long journey. On the second day
of the week the Lord said to them (Ib. 19, ‫ממלכת‬ ‫ו א ת ם ת היו לי‬ (‫א מ ר להן )שם יט‬
6.) And ye shall be unto me a kingdom of
priests. (Fol. 87a) On the third day [of the
week] He warned them to keep away from the ‫כ הני ם )דף מי( ב ת ל ת א א מ ר להו מ צו ת הגבל ה‬
m ount; on the fourth, to keep apart from the
wives [three days, until the Sabbath], But
the Rabbis are of the opinion that the first ‫כ שבא‬ ‫ ורבנן סב רי ב ת רי‬.‫כ ד׳ ע בוד פרי שה‬
of that month was set on the second day
of the week; that on this day no command-
ments were given them because the Israelites ‫ ולא‬.‫אי ק ב ע י ר ח א ב ח רי ב ש ב א לא א מ ר להו‬
were tired from their journey. On the
third day [of the week] the Lord said unto ‫מי די מ שום הול שא ד או ר ח א ו ב ת ל ת א א״ל ו א ת ם‬
them (lb. ib. ib.) A nd ye shall he unto me
a kingdom of priests. On the fourth, He
warned them to keep away from the mount. ‫ת היו לי ב ד׳ א״ל מ צו ת הגבל ה ב ה׳ ע בו ד פרי ש ה‬
On the fifth, to keep apart from their wives
Jtwo days, until the Sabbath] .** The follow-
ing objection was raised: And sanctify them ‫ק שי א‬ ‫ומחר‬ ‫מי תי כי ) ש ם יט( וקד ש ת ם היו ם‬
to-day and to-morrow (Ib. ib.). This eon-
tradicts the opinion of R, Jose [who says
that three days were set aside for sanctifica- ‫לרבי יו סי ה א א מ רינן יום א ח ד הו סי ף מ ש ה‬
tion]. E. Jose might explain it that Moses
added one day upon his own recognizance,
as it is taught: ‫ ״‬Three things did ‫מ ד ע תו‬ ‫מ ד ע תו ד ת ני א ג׳ דברי ם ע ש ה מ ש ה‬
Moses do upon his own authority, and
the Holy One, praised be He! sanctioned ‫א ח ד מ ד ע תו‬ ‫ע מו הו סיף יו ם‬ ‫ו ה ס בי ס ה ק ב״ ה‬
them: Moses added one day [of separation]
upon his own authority; he separated himself
from his wife, and he broke the Tablets.” ‫הו סי ף‬ .‫הלו חו ת‬ ‫ופיר ש מן ה א ש ה ו שבר א ת‬
H e a d d e d one day u p o n his own
a u t h o r i t y ; what verse did he interpret
[to induce him to add one day] ? T o - ‫היו ם‬ ‫מ אי דר ש היום ו מ ח ר‬ ‫יו ם א ח ד מ ד ע תו‬
d a y a n d t o - m o r r o w , were in the
Lord’s commandment. T o - d a y must he ‫כ מ ח ר מ ח ל מ ח ר לילו ע מו אף היום לילו ע מו‬
equal (in duration) to t o - m o r r o w ;
just as t o - m o r r o w includes d a y a n d
n i g h t , so also must t o - d a y include the ‫ולילה ד ה אי דנ א נפק לי ה ש״ ם ת רי יו מי לבר‬
d a y a n d n i g h t ; the night, however,
having already passed,‫ ״‬so another day (a
third) must be add*d in order to make up ‫ ו מנ א לן ד ה ס כי ם הקדו ש ברוך הו א‬.‫מ ה אי דנ א‬
^ 5) ito Jewish law the algM belongs to the following day and at tJie time wlien Ood spoke unto
Moses tbe previaus vlgbt liad already passed.
162 ]‫שבר‬ ‫קטב‬
for the lost night. Whence do we learn tliat .‫עמר דלא שריא שבינה עד צפרא דשכתא‬
the Holy One, praised be He! agreed with
him? Because the Shechina did not appear
[on Mt. Sinai] until the Sabbath morning. ‫פירש מן האשד! מאי דרש נשא ק״ו בעצמו‬
A nd he s e p a r a t e d h i m s e l f from
h i s w i f e , what verse did he interpret [to ‫אמר ומה ישראל שלא דברה שכינח עמהם‬
guide him in his action] ? He applied the
order given to Israel [to separate themselves
from their wives] to himself, through the ‫אלא שעה אחת וקבע להם זמן אמרה תורה‬
measnre of the rule drawn from minor to
major, thus saying: ‫ ״‬If Israel with whom ‫)״ם( אל חגשו אל אשה אני שכל שעה ושעה‬
the Shechina did not converse but once at a
certain time, is commanded by the Torah to
separate themselves from their wives, I, with ‫שבינה מדברת עמי ואינו קובע לי זמן על■ אחת‬
whom the Shech{71a converses constantly with-
out having an appointed hour, should most
certainly then separate myself from my ‫ ומנא לן דהסבים הקב״ה על ידו‬.‫כמה וכמה‬
wife.” And whence do we learn that the
Holy One, praised be H e ! agreed with him ? ‫דכתיב )דברים ת( לך אטור להם שובו לכם‬
I t is written (Deu, 5, 27.) GOj say to them,
return ye unto your tents,^ and immediately
following, it is w ritten: B ui as for thee, re- .‫לאהליכם׳ וכתיב בתריה ואתה פה עמוד עמדו‬
main thou here with me. According to others,
the sanction of God is derived from (Num. .‫פה אל פה אדבר בו‬ (‫)בטדבי יב‬ ‫ואית דאמרי‬
13, 8.) Mouth to mouth do I speak with him.
H e b r o k e t h e T a b l e t s . What verse
did he interpret [to guide him in his action] ? ‫ אמר רמה פסח‬.‫שבר את הלוחות מאי דרש‬
He said to himself: “If concerning the
Passover sacrifice, which is only one of the
six hundred and thirteen commandments, it ‫שהוא חד מתרי״ג מצות אמרה תורה )שמות‬
is said in the Torah (Ex. 13, 43.) No strung-
er shall eat thereof, how much more then ‫ התורה כולה כאן‬.‫כל כן נכר לא יאכל בו‬ (‫יב‬
should this be applied to the entire Torah
considering that all Israel were apostates?”
Whence do we learn that the Holy One, ‫ ומנא‬.‫וישראל מומרים על אחת כמה וכמה‬
praised be He! sanctioned this act.? I t is
said (Ib. 34, 1.) Which thou didst break, ‫לן דהטכים הקב״ה על ידו שנאמר)שם א־( אשר‬
whereupon Resh Lakish said: ‫ ״‬I t means
^Thanks for having broken it.■ ‫י” י‬
Come and learn! And they shall be ready .‫שברת ואמר ריש לקיש יישר כחך ששכרת‬
for the third day (Ib. 19, 11). Is this not
in contradiction to R. Jose’s interpretation? ‫והיו נכונים ליום השלישי קשיא‬ (‫)שם •ט‬ ‫ת״^ן‬
[According to him, it should have been on
the second day.] We have already explained
that Moses added one day upon his own ‫לרבי יוסי הא אמרינן יום אחד הוטיןן משה‬
recognizance.
Come and learn! We are taught: ‫ ״‬The :‫מדעתו‬
third (day) of the third month and on the
third day of the week.” Does this not con-
tradict the opinion of the Rabbis? The ‫תניא )שמיה ♦ט( וישב משה אח דברי העם‬
Rabbis might say this Baraitha is in accord-
ance with the opinion of R. Jose.
We are taught: And Moses returned ‫אל ה״ וכתיב ויגד משה את דברי העם אל ה׳‬
a) aanulied tte order of saaictJftcation penndtUniB theta to Kto ■with their wives thereafter.
A sher (whicli) 1j3 read by Resb Lakisli Y asher to mean
163 ‫יעקב‬ ‫עין‬ 3Dp
(he words of the people unto the Lord (Ex. ‫ו מ ת א ט ר להו‬ ‫למשה‬ ‫ה ק ב״ ה‬ ‫מ ה א מ ר לי ת‬
19, 8.). I t is also written (Ib. ib. ib.) And
Moses communicated the words of the
people unto the Lord. “What did the Holy ‫לטשה ומה‬ ‫מ ש ה לישראל ו מ ה א מ רו י שר אל‬
One, praised be H e ! say unto Moses ? What
did Moses say unto Israel? What answer
did Israel make nnto Moses ? And what reply ‫הג כ ל ה‬ ‫מ צו ת‬ ‫ה שי ב מ ש ה לפני הג בו ר ה זו‬
did Moses bring unto God? Ht was all con-
cerning the setting of the boundary for the
people (how far to approach Mt. Sinai).* ‫ ר בי או מ ר ב ת ח ל ה‬-.‫ד ב רי ר׳ יוסי כ ד יהודה‬
This is according to the opinion of R. Jose b.
Ju d a ; but Rabbi says: "^God at first explained
the punishment [for those who transgress ‫דב רי ם‬ ‫פיר ש עונ ש ה ד כ תי ב )עם( וי ש ב מ ש ח‬
the Torah], as it is written (Ib. ib. ib.) And
Moses returned, etc., i, e., words which
‫ד ע תו של א ד ם ולבסוןז פיר ש ט חן‬ ‫ש ט ש ב בין‬
chasten the mind of man [threats of punish-
m e n t ] A n d finally he explained its rewards;
as it is written (Ib. ib. ib.) And Moses re• ‫ש כ ר ה ד כ תי ב ויג ד מ ש ח דב רי ם ש מו ש כין לבו‬
turned, etc., i. e., words which draw (attract)
the heart of man like a lecture.* Some say:
*At first He explained to them its rewards, ‫ ואיכיא< ד א מ רי ב ת ח ל ת פי ר ש‬.‫של אד ם כ אגד ה‬
for it is written. And Moses returned;
Yashah (returned) alludes to words which
may quiet the mind of m an; then He ex- ‫דב רי ם‬ ‫משת‬ ‫וי ש ב‬ ‫ד כ תי ב‬ ‫שכרה‬ ‫מ תן‬
plained to them its punishment, for it is
written {Vayaged) And Moses told, i. e.,
words (of warning against punishment) ‫ש ט שי בין ד ע תו של אד ם ולבסו!? פיר ש עונ ש ה‬
which are as hard (distasteful) to man as
worm-wood.* **®
Come and learn! From the following .‫ד נ ת י ב ויג ד מ ש ה דב רי ם ש ק שין לאידם כגי דין‬
B araitha: ‘*The sixth, in the sixth day of the
month and on the sixth day of the week.**
This is in contradiction to the opinion of the ‫ק שי א‬ ‫ ש שי ב חו ד ש ש שי ב ש ב ת‬.‫ת״ ש ש שי‬
Rabbis [who say that it was on the seventh
day of the m onth]. This Baraitha is also in ‫ רכא‬.‫ ש שי ל מאי‬.‫ ה א נ מי ר' יוסי הי א‬.‫לרבנן‬
accordance with the opinion of R. Jose [the
Rabbis however, disagree with it]. What is
meant by The sixth ? Eaba said: “The sixth .‫ רב א ח א ב ר י ע ק ב א מ ר לטסען‬.‫א מ ר ל חניי תן‬
of their encampment,** and R. Acha b. Jacob
said: (Ib. b) “The sixth day of their ]our-
ney.** And they differ regarding the Sabbath, (n ‫)דבדים‬ ‫ד מ ר ה ד כ תי ב‬ ‫ו קא מיפלגי כ ש ב ת‬
for which Israel was commanded in Marah;
for it is written (Deu. 5, 12.) Keep the SaS*
hath day to sanctify it, as the Lord, thy God, ‫אמר‬ ‫י הו ד ה‬ ‫כ א ש ר צוך ה׳ אלהי ך ו א מ ר רב‬
hath commanded thee. And R. Juda in the
name of Rab said: As He commanded thee in
M arah" E. Acha is of the opinion that in ‫ מ ר ס ב ר א ש ב ת אי פ קו ד‬.‫רב כ א ש ר צוך ב מר ה‬
Marah the Israelites were instructed on the
principal laws of the Sabbath, but not oon-
cerning the Sabbatical-walking limits®^; but ‫ ומר סב ר א ת חו מין נ טי‬.‫א ח חו מין לא איפ קוד‬
Baba is of the opinion that Israel was also
instructed concerning the Sabbatical walk-
ing limits.** :‫אי פ קו ד‬
5 ‫ן‬ Y^ftab means "return,^ also ‫ ״‬to calm down.‫'״‬ Ta/Tmid adds a m Siz to it forming YasTiabab m'eanfng
(unw illing to obey), tlius referring to p u n ish m e^ for dl&oUedienoe.
9) yftffed (commuiiioajted) If tl1« l*t«r piart means 1>ltter tlius referrlag to puI1lfilLI‫ג‬afenrt
whlcih Is disftasiteftiil.
9 it) See Brubin cl1 a1p*ter on*. 1*
164 2‫ש ב ו‬ ‫^סד‬

Come and leam ! From the following ‫)ע״כ( תא שמע ניסן שבו יצאו ישראל‬
Baraitha; “On the fourteenth day of the
month of Nisan, during which (month) the
Israelites went out of Egypt, they killed the ‫ממצרים בי״ד שחטו פסחיהם ובט׳יו יצאו‬
Passover sacrifice, and on the fifteenth day
they ‫־‬went out. On this eve the first-born
(of the Egyptians) were slain.’‫ ״‬How can ‫ אלא מבערב לקו‬.‫ולערב לקו בכורות לערב ם״ד‬
you think that the plague of the flrst-hom
took place the night following Israel’s exodus?
We must therefore say that it refers to the
previous night [following the fourteenth]. ‫ מדחמיסר‬.‫ ואותו היום ה׳ בשבת היה‬.‫בכורות‬
*^That day (the fifteenth) was the fifth of
the week.”^^ Since the fifteenth of Nisan
was on the fifth day of the week, we must ‫בניטז ה' בשבת ריש ירחא דאייר שבתא‬
certainly say that the first day of hjar (the
following month), fell on the Sabbath;“ and
the first of Sivan (the succeeding month) .‫וריש ירחא דסיון חד בשבת קשיא לרבנן‬
fell on the first day of the week; this then
is in contradiction to the opinion of the
Rabbis [who hold that the first day of Sivan
of that year occurred on the second day of
‫אמרי לך רבנן אייר דההיא שתא עבורי‬
the week]. The Rabbis might explain this
that the month of lyar was an intercallary
month [thus making the first of Sivan to he ‫ ת״ש )»מות »( ויהי בחדש הראשון‬.‫עברוה‬
declared on the second day of the week].
Come and learn! And it came to pass in
the first month in the same year, on the first ‫בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן תנא‬
of the month, that the Tabernacle was put
up (Ex. 40,17). We are taught: “That day
was crowned tenfold; it was the first day of ‫ ראשון למעשת‬.‫אותו היום נטל י׳ עטרות‬
the creation; the first of the days on which
the first prince presented his offerings on
the altar [at the dedication of the Taber-
nacle] the first of the days on which the .‫ ראשון לכהונה‬.‫ ראשון לנשיאים‬.‫בראשית‬
Priests (Aaron and his sons) did their work
in the Tabernacle; the first day on which the
offering [of the congregational sacrifices] ‫ ראשון‬.‫ ראשון לירידת האש‬.‫ראשון לעבודה‬
took place in the Tabernacle; the first day on
‫־‬which the Heavenly fire descended upon the
altar [devouring the offerings]; the first day
on which the priests were permitted to eat ‫ ראשון‬.‫ ראשון לשכון שכינה‬.‫לאכילת קדשים‬
the sacrifices in the Tabernacle; the fip t day
on which the Shechina appeared in the
Sanctuary; the first day on which the High .‫ראשון לאיסור הבמות‬ .‫לברך את ישראל‬
Priest blessed the children of Israel iii the
Tabernacle; the first day on which sacrifices
upon elevated places w'ere prohibited; and the ‫ ומדריש ירחא דניסן דהאי‬.‫ראשון לחדשים‬
first day of the first of the month.” Now,
if the first day of Nisan of that year was on
the first day of the week, we must conclude
that the first Nisan of the preceeding ‫שתא חד בשבתא דאשתסד ד׳ בשבא דתניא‬
' '' .. . .V. took nUce dto TIi-UT&d*y. On ‫־‬Kie prevlonia 19aibba;eh, ‫׳‬t he IsraeUtea took tk •
‫ ״‬1‫״ ־ ״‬ ‫״‬-■ ‫• ־>« ״״־־‬irt.
K een Wednesday and Thursday, before the I&raelltei finally Trent out of Egypt.
Jewish year is In acoordance with the lunar system,
la) S « Lev. S.
165 ‫עין י ע קב‬ ‫קסה‬

y e a r fe ll o n th e f o u r th day of th e week fo r ‫ל ע צ ר ת ואין‬ ‫א ח ר י ם א ו מ ר י ם אי ן כ י ן ע צ ר ת‬

th u s have we been ta u g h t: ^‘Acherim say
th a t th e re ca n be u o m o re th a n fo u r days
difiEerence betw een th e F e a st of W eeks of one
y ea r a n d th e F e a st of W eeks of a n o th e r y e a r;
‫כ י ן ר א ש ה ש נ ה ל ר ״ ה א ל א ד' י מ י ם כ ל כ ד ו א ם‬
b etw een one N ew Y e a r’s day a n d a n o th e r;
a n d if a lea p y ear should in terv en e, th e n th e re
m ay be a difference of five days.” A c co rd in g ‫ ה ״ ל ר י ש י ר ח א ד א י י ר‬.‫ ש נ ה מ ע ו ב ר ת ה׳‬. ‫ה י ח ד‬
to th is , we m u s t conclude t h a t th e first d ay
of th e m o n th of lyar fell on th e six th day of
th e week, a n d th e firs t d ay of th e m o n th of
Sivan fe ll on th e S abbath. H ence th is con-
‫ ק ש י א‬. ‫מ ע ל י ש ב ת א ו ר י ש י ר ח א ד ס יון ש ב ת א‬
jtra d ic te b o th th e E ab b is a n d H. Jose. Aye,
;acco rd in g to R. Jo se, th e re w ere seven sh o rt
j m o n th s [o f tw en ty -n in e days] (F o l. 8 8 a) ‫ ל ר ב י יוסי ז׳ ח ם ר י ן‬. ‫ני ן ל ר ב י יוסי כ י ן ל ר ב נ ן‬
jin th a t y e a r [m a ld n g a difference betw een
t h a t y e a r a n d th e previous one of b u t th re e
-d a y s], a n d acco rd in g to th e E ab b is th e re w ere : in y ‫ע ב ו ד )ד!* פ ח ( ל ר ב נ ן ח ׳ ח ס ר י ן‬
.e ig h t sh o rt m o n th s [consequently th e d iffe r-
enee betw een th a t y ea r a n d th e p re c e d in g
y ear was a m a tte r of b u t tw o days, a n d th e
firs t d ay of th e m o n th o f lyar o f t h a t y ear
fe ll on a F r i d a y ] . ‫יצאו‬ ‫שבו‬ ‫ת ״ ש ד ת נ י א ב ס ד ר ע ו ל ם ניסן‬
Com e a n d le a rn ! W e are ta u g h t in Sedar.
“ O n th e fo u rte e n th day of th e
m o n th o f Nisan^ d u rin g w hich Isra e l w e n t ‫י ש ר א ל •ממצרים ב א ר ב ע ת ע ש ר ש ת מ ו בסחי ה ן‬
o u t o f Eg3rpt, th ey k ille d th e P asso v er-sacri-
fice ; o n th e fifte e n th day th e y w ent o u t, a n d
t h a t day was F rid a y .” N ow , since th e first
d a y o f th e m o n th of Nisan of th a t y ear h a d .‫ע ש ר יצאו ואותו היום ע ״ ש היה‬ ‫בחמשה‬
fa lle n on F rid a y , we m u s t conclude th a t th e
firs t day of th e m o n th of lyar (th e follow -
in g ) fe ll on th e firs t day of th e week, a n d th e ‫ירחא‬ ‫ ריש‬,‫ערב שבח‬ ‫ומו ־ריש י ר ח א דניסן‬
first of th e succeeding m o n th , Sivan, fe ll o n
th e second d ay of th e w eek; a n d th is is con-
tr a r y to th e o p in io n of R. •Jose. E . Jo se m ig h t
ex p lain th a t th e Sedar Olam is in accordance
‫ ק ש י א ל ר ׳‬, ‫ד א י י ר ה ד ב ש ב א ׳ וסיון ב ת ר י ב ש ב א‬
w ith th e o p in io n of th e E ab b is [he, how ever;
)disagrees w ith t h e m ] . Com e an d le a rn , fro m
th e fo llo w in g R . Jo se say s: “ O n th e second ‫ ת ״ ש‬. ‫ א מ ר ל ך ר ' יוסי ה א מ נ י ר ב נ ן ה י א‬.‫יוסי‬
d ay (o f th e w eek) M oses ascended [M o u n t
S in a i] a n d cam e back, an d on th e th ir d day,
h e ascended i t a n d cam e back, h u t on th e
fo u rth day he cam e dow n b u t d id n o t go
‫ ב ש ל י ש י‬,‫ר׳ יוסי א ו מ ר ב ש נ י ע ל ה מ ש ה וירד‬
u p .” S in ce h e d id n o t go u p , w hence d id
h e com e dow n? W e m u s t th e re fo re conclude
th a t it m ean s th u s ; “ O n th e fo u rth day, h e ‫ ו מ א ח ר‬. ‫ ב ר ב י ע י י ר ד ו ש ו ב ל א ע ל ה‬,‫ע ל ה וירד‬
w e n t u p an d cam e dow n [a n d th e n d id n o t
go u p an y m o re] ; on th e fifth day h e b u ilt th e
a lta r u p o n w h ich he offered sacrifices, on th e
‫א ל א ברביעי על ה‬ .‫ש ל א ע ל ה מ ה י כ ן ירד‬
s ix th d ay he h a d no tim e .” S h a ll we assum e
th a t h e h a d n o tim e because on t h a t day th e
T o ra h was given to I s r a e l? [ I f so, th e n i t
w ill c o n tra d ic t th e o p in io n of E a b a , w ho sa id ‫וירד׳ ב ח מ ש י ב נ ה מ ז ב ח ו ה ק ר י ב ע ל י ו ק ר ב ן ׳‬
18) Order ot dironicleft.
166 ft ‫ש ב‬ ‫קפו‬

that according to all opinions, the Torah was ‫ מ אי לאו מ שו ם תו ר ה׳‬.‫ג ש שי לא תי ת לו ענ אי‬
given on the Sabbath.] Nay, he had no time,
because he was busy with [preparations for ‫ דר ש ה הו א גלילאה עליה‬.‫ליא מ שו ם טו ר ח ש ב ת‬
the Sabbath].
A certain G-alilean lectured in the presence ‫דרב ח סד א בריך ר ח מג א די ה ב או ריין ת לי ת אי‬
of E. Chisda: ^‘Praised be the merciful God
who gave a triple Torah (Pentateuch, Pro* .‫כ מ אן כרבנן‬ .‫לעם ת לי ת אי בי ר ח א ת לי ת אי‬
phet and Hagiagrapha) unto a triple people
(Cohanites, Levites and Israelites) through
a man who was the third child of his parents ‫)שטות »ט( וי תי צ בו ב ת ה תי ת ההר א מ ר ר׳‬
(Aaron, Miriam and Moses) on the third day
after being separated from their household ‫א ב די מי ב ר ח ס א מל מד שכפ ה הקב׳^ה עליה ם‬
and in the third month.” We understand
from this (after two days being separated) ‫א ת ההר כגיגי ת ו א מ ר להם א ת א ת ם מקבלי ם‬
that the Galilean represents the opinion of
the Babble. .‫א ת ה תו ר ה מו ט ב ואם לאו שם ת ה א קבו ר תכ ם‬
And they stood at the foot of ike moun~
tain (Ex. 19, 17.) ‫ ״‬We learn from this pas- ‫רבה‬ ‫מו ד ע ה‬ ‫מ כ אן‬ ‫א מ ר רב א ח א ב ר י עקב‬
sage,” said E. Dimi b. Chassa, ‫ ״‬that the Holy
One, praised be He ‫ ז‬arched the mountain over ‫רבא א!^ על פי כן ה דו ר‬ ‫אמר‬ 4 <‫לאוריית‬
them like a tank and said to them: Tf you
accept the Torah then it is well, but if not, ‫ ד כ תי ב )אסתר ט( קי טו‬.‫קבלוה בי מי א ח שו רו ש‬
there shall be your graves.^ ” E, Acha b. Jacob
said: ‫ ״‬This is a great protest against [the
forcible influence] concerning the acceptance : ‫וקבלו הי הו די ם קי מו מה שקבלו כבר‬
of the Torah.” ‫ ״‬However,” said Eaba,
the time of Ahasuems (King of Persia) Israel
accepted it voluntarily, for it is written (Est.
9, %!,) The Jews confirmed it as a dutt/j and ‫א מ ר חו קי ת מ אי ד כ תי ב )תחלים עי( מ ש מי ם‬
took upon themselves, i. e., they confirmed
(the Torah) what they had taken long ago.” ‫ אם יראה למה‬.‫ה ש מ ע ת דין ארץ י ר א ה ו ש ק ט ה‬
He2ekiah said: “What is meant by the
passage (Ps. 76, 9.) From heaven hast Thou ‫ אלא ב ת ח ל ה‬.‫ ואם ש ק ט ה ל מ ה יר אה‬.‫ש ק ט ה‬
caused {Thy) sentence to ‫־‬be heard; the earth
feared and became silent. [How is it possible
for both these things to happen simultaneons- ‫ ולמה י ר א ה כדרי ש לקי ש‬.‫י ר א ה ולבסוף ש ק ט ה‬
ly?] If it f e a r e d , it then trembled and was
not silent ? Or if it was silent, then it did not ‫וי הי ערב‬ (‫ד א מ ר ר״ל מ אי ד כ תי ב )בראשית א‬
fear and tremble? We must conclude that
it feared at the beginning but at the end it ‫וי הי בוקר יום ה ש שי ה ״ א י תי ר ה למה לי מ ל מ ד‬
became silent.” What caused the fear? As
Eesh Lakish said: What is meant by the ‫ש ה תנ ה ה ק ב״ ה עם מ ^ ט ה ב ר א שי ת ו א מ ר להם‬
passage ( G e n . 1, 31) And it wa^ evening and
it was morning the sixth day. The Hay (the ‫א ם י שראל מ קבלין א ת ה תו ר ה א ת ם מ ת קיי מין‬
article) of the word Haskishi (the sixth)
is unnecessary.” ^* We infer from this that
:‫ואם לאו אני מ חזי ר א ת כ ם ל תו הו ו בו הו‬
the Holy One, praised he H e ! made a condi-
tion with Creation and said unto it, Hf Israel
will accept the Torah, you shall endure, but
if they do not I shall return you all into
emptiness and void.^ ” ‫י שראל‬ ‫ש ה ק די מו‬ ‫דר ש ר' סי מ אי ב ש ע ה‬
E. Simai expounded: ‫ ״‬At the time when
Israel in their eagerness first said We will do, ‫מל א כי‬ ‫רבוא של‬ ‫לנ ש מ ע ב או ש שים‬ ‫נעשה‬
14) T t e first, second, Uilrd, fomrtTi and flfOi days’
the sixtli
167 ‫לעקב‬ ‫עין‬ ‫קסז‬

and We m il Tiear,^^ th e re cam e dow n six ty ‫ ל כ ל א ח ד ו א ח ד מ י ש ר א ל ק ש ר ו לו ש ת י‬. ‫ח ש ר ת‬

m y ria d s of m in iste rin g angels a n d th e y crow n-
ed each a n d every Is ra e lite w ith tw o crow ns, ‫ואחד כנגד נ ש מ ע‬ ‫א ח ד כנגד נ ע ש ה‬ ‫כתרים‬
o n e f o r We will do, a n d one f o r We will hear.
B u t w hen la te r Is ra e l sin n ed , th e re cam e dow n ‫וכיון ש ח ט א ו י ש ר א ל י ר ד ו ק ״ כ ר ב ו א מ ל א כ י‬
o n e h u n d re d a n d tw e n ty m y ria d s of angels o f
d e stru c tio n , a n d to o k th e crow ns off th e ir ‫ח ב ל ה ו פ ר ק ו ם ש נ או׳ ) ש מ ו ת לג( ו י ת נ צ ל ו כ נ י‬
heads, as i t is said (E x . 33, 6.) A nd the chil-
dren of Israel stripped themselves of their or- ‫חמא‬ ‫ א מ ר ר ב‬.‫י ש ר א ל א ח עדים מ ה ר חורב‬
naments at Mt. Horeh/’ R . C h am a b. C ha-
n in a s a id : ‫ ״‬A t M t. H o re b th e y crow ned (a n - ‫ ב ח ו ר ב‬.‫ב ר חני נ א ב ה ו רב ט ע נ ו ב ח ו ר ב פרקו‬
gels p u t crow ns on th e ir h e a d s ), a n d a t M t.
H o re b th ey w ere u n crow ned (a n g els took th e ir ‫ד כ ת י ב וינצלו‬ ‫טענו כדאטרינן ב ח ו ר ב פרקו‬
crow ns o ff). A t M t. H o reb th ey w ere crow ned,
a s ab o v e; a t M t. H o re b th e crow ns w ere ta k - ‫א ״ ר י ו ח נן וכולן ז כ ה מ ש ת‬ .'‫ב נ י י ש ר א ל ונו‬
en offy— ^as i t is w ritte n ( I b . ib. ib .) A nd the
children of Israel stripped themselves.” R . ‫אמר‬ . ‫ונטלן ד פ מ י ך ליה ו מ ש ה י ק ח ■את ה א ה ל‬
J o c h a n a n s a i d : “ AH th e se crow ns M oses
m e rite d a n d to o k th em , a s i t is w ritte n im • ‫ר ״ ל ו ע ת י ד ה ק ב ״ ה ל ה ח ז י ר ן לנו ש ג א ׳ )ישעיה‬
m e d ia te ly a f te r t h i s : A nd Moses pitched his
tent.” E e sh L a k ish s a id : ‫ ״‬T h e H o ly O ne, ‫ל ה ( ופדויי ה ׳ י ש ו ב ו ן ו ב א ו ציוץ כ ר נ ה ו ש מ ח ת‬
p ra ise d be H e ! w ill, how ever, i n th e fu tu re ,
r e tu r n th e m t o u s, fo r i t is said ( I s . 35, 1 0 .) .‫ראשם‬ ‫על‬ ‫עולם על ר א ש ם ש מ ח ה ש מ ע ו ל ם‬
The ransomed o f the Lord shall return and
come to join with songs and everlasting joy ‫נעשה‬ ‫ישראל‬ ‫שהקדימו‬ ‫בשעה‬ ‫א מ ר ר״א‬
upon their heads, i. e., th e joy th e y h a d u p o n
th e ir heads in th e days o f yore.‫ ״‬E , E la z a r said ‫ו א מ ר ה ל ה ם מי נילה‬ ‫ל נ ש מ ע י צ ת ה כ ת קול‬
‫ ״‬A t th e tim e w h en I s ra e l i n th e ir eagerness
p re fe rre d to say We will da a n d th e n We will ‫דכתיב‬ ‫מ ש ת מ ש ין ב ו‬ ‫שמה״ש‬ ‫לבני רז ז ח‬
hear, a heavenly voice w e n t fo r th an d said ,
*^Who revealed u n to m y sons th is m ystery ‫עדשי‬ ‫מ ל א כ י ו גבורי כ ח‬ ‫)תהלים קג( ב ר כ ו ה ׳‬
w h ich o n ly th e m in is te rin g angels are p ra c -
tic in g ,‫ ׳‬a s i t is w ritte n (P s , 103, 20.) Bless ‫והדר‬ ‫דברו ל ש מ ו ע בקול דברו ב ר י ש א עושי‬
the Lord, ye, his angels, mighty in strength,
that execute H is word, hearJeening unto the :‫ל ש מ ו ע‬
voice of His word, i. e., first to execute, th e n
to h eark en .‫״‬
R C h am a b. C h a n in a s a id : ‫ ״‬W h a t is (‫א מ ר ר ב י ח ט א כ ר ב י ח נ י נ א מ ״ ד )שיר ב‬
m e a n t by th e p assage (S o n g s 2, 3 ,) Like an
apple tree among the trees of the forests? etc. ‫כ ת פ ו ח ב ע צ י ה י ע ר וגו׳ ל מ ה נ מ ש ל ו י ש ר א ל‬
T ^ y h a s Is ra e l been lik en ed u n to a n apple
tr e e ? B ecause as a n ap p le tre e produces its ‫ל ת פ ו ח ל ו מ ר ל ך מ ה ת פ ו ח זה פריו ק ו ד ם לעליו‬
b u d s first, an d th e n its leaves, even so Is ra e l
s a id first We will do and then We will listen” ‫ ה ה ו א מ י נ א‬. ‫א]! י ש ר א ל ה ק ד י מ ו נ ע ש ה ל נ ש מ ע‬
A c e rta in S ad d u cee once n o ticed t h a t
B ab a w as s tu d y in g w ith su ch eag er a tte n tio n ‫דחזייה ל ר כ א ד ק א מעיין ב ש מ ע ת א ו י ת כ א‬
th a t h e h eld h is fin g er betw een h is knees a n d
ru b b e d i t so h a r d t h a t blood sp u rte d fro m th e ‫דקדמיתו‬ ‫פזיזא‬ ‫עמא‬ ‫א״ל‬ ‫דמא‬ ‫אצבעתי‬
finger. H e said to R aba : ‫‘׳‬B ash p e o p le ! W hose
m o u th s preceded y o u r ears. Y o u s till p e rsist ‫פומייכו לאודנייכו א כ ת י בפחזותי י כ ו קיימיתו‬
in y o u r im p etu o u sn ess. B e tte r h a d you
liste n ed firs t to le a rn w h e th e r y on could ‫ב ר י ש א א י ב ע י לכו ל מ ש מ ע אי מ צ י ת ו ק ב ל י ת ו‬
o r could n o t accep t it.” B a b a th e re u p o n an-
sw e re d : “ W e w ho a r e u p r ig h t m e n t r u s t ‫ א ״ ל א נ ן ד ם נ י נ ן ב ש ל מ ו ת א‬. ‫ואי ל א ל א ק כ ל י ת ו‬
1») Sh. 24. 7.
168 ‫שכ ת‬ ‫קסח‬

Him, EB it ia \rritten (Pr. 11, 3.) The in- ‫ זזנך‬.‫ )משלי ׳«( תו מ ת י שרי ם תנ ח ם‬p ‫כ תי ב‬
iegrify of ihe upright guideth him ; only to
those who walk in perverse ways, the other ‫אינ שי דסגן כ ע לי לו ת א כ תי ב כ הו )שם( וםל!ש‬
half of the passage: B ut the cunning of the
treacherous deslroyeth them, can be applied.” :‫בוגדי ם י ש ד ם‬
(Ib. b) R. Samuel b. Nachmeini said:
‘*What is meant by the passage (Songs 4, 9.)
Thou hast ravished my heart, 0 my sister, ‫)ע״ב( א מ ר ר בי ש מו אל ב ר נחמני* א מ ר ר בי‬
thou hast ravished my heart with one of thine
eyes, i. e., at first [when thou hast received ‫יונ תן מ אי ד נ ת י ב )שיי י( ל ב ב תני א חו תי כלה‬
the Torah] it was [considered but] with one
of thy eyes; but when thou didst obey it, it ‫ל ב ב תני כ א ח ת מ עיני ך ב ת ח ל ה ב א ח ת מ עיני ך‬
became with both of thine eyes/^
Ulla said: ‫ ״‬Impudent ia the bride who ‫ א מ ר עולא עלובה כלח‬.‫ל כ ש ת ע שי ב ש תי עיני ך‬
commits an act of prostitution immediately
after her wedding.”^* E. Mari, the son of ‫א מ ר רב מרי בר ה ד ב ח‬ .‫מזנ ה ב תו ך חו פ ת ה‬
SanmePs daughter, said: ‫ ״‬Where is the
Biblical passage to prove it? (Ib. 1, 13.) / ‫ ע ד ש ה מל ך ב מ סי בו ו ג ו‬.‫ש מו אל מ אי קראה‬
While the king sai at his table, my Valerian
tendeth forth their smell.’" Kab said: ‫ ״‬How- (‫א מ ר רב ועדיין ה כי בו ת א הי א ג בן ד כ תי ב )שם‬
pver, it speaks with courtesy about u3 (Israel),
for it ia written. Send forth [in a delicate :‫נ תן ולא כ תי ב ה ס רי ח‬
language] and it does not say stench.”
Our Eabbis taught; “Those who are be-
ing humiliated by others, but do not humiliate ‫תנו רבנן הנ על בי ם ו אינ ם עולבי ם שו מ עי ם‬
others; who listen to their reproaches with-
out even answering them ; who perform their ‫ח ר פ ת ם ו אינ ם מ שי כי ם עו שי ם מ א ה ב ה ו ש מ חי ם‬
duties because of love for their duty, and re-
joice in spite of all their pains [because of {n ‫או מ ר )שופטיס‬ ‫ה כ תו ב‬ ‫עליה ם‬ ‫כי םורי ם‬
the reproaches], concerning them. Scripture
says, B ut may those that love Him, he as the : ‫ו או ה ביו כ צ א ת ה ש מ ש בג בו ר תו‬
rising of the sun in his might (Judg. 5, 31).”
E. Jochansn said; “What is meant by ‫א מ ר ר בי יו חנן מ אי ד כ תי ב )תחלים הח( ה' י חן‬
the passage (Ps. 68, 12.) The Lord gave
{happy) tidings; they were published by the ‫או מ ר ה מ ב ש רו ת צ ב א רב כל ד בו ר וד בו ר שי צ א‬
messengers, a numerous host? This is to
mean that every single utterance which went
‫ תנ א ד בי‬.‫מ פי הג בו ר ה נחלק ל שבעים ל שונו ת‬
forth from the mouth of the Almighty was
heralded into seventy languages.”
I t was taught, in the academy of R. ‫רבי י ש מ ע א ל)י ר מי׳ כי( ו כ פ טי ש יפו צ ץ סלע מ ה‬
Ishm ael: " itk e a hammer that hreaheth the
rock in pieces (Jer. 33, 39), i. just as the ‫פ טי ש זה נחלק לכ מ ה ני צו צו ת אך כל דבור‬
hammer strikes the stone into m ^titudes of
pieces, so was every utterance which proceed- ‫ל שבעי ם‬ ‫נ חלק‬ ‫ה ק כ״ ה‬ ‫טפי‬ ‫שי צ א‬ ‫וד בו ר‬
ed from the mouth of the Holy One, praised
be He! heralded into seventy languages.” ‫ א מ ר רב חננ אל כ ר פ פ א מ אי ד כ תי ב‬.‫ל שונו ת‬
R. Chananel b. Papa said: “What ia
meant by the passage (Pr. 8, 6.) Hear! For ‫( ש מ עו כי נגידי ם א ד ב ר ל מ ה נ מ שלו‬n ‫)סשלי‬
of noble things will I speak. Why are the
words of the Torah compared unto a noble- ‫ד ב רי חז ר ה כנגי ד לומר לך מ ה נגי ד זה י ש בו‬
man? Ju st as a nobleman has it in his power
to dispose of one^a death or life, so also have ‫ל ה מי ת‬ ‫בו‬ ‫יש‬ ‫ד״ ת‬ ‫ו ל ה חיו ת אך‬ ‫ל ה מי ת‬
the words of the Torah th at power.” That
is also meant by Raba, who said: “To those ‫ו ל ה חיו ת ו היינו ד א מ ר רבא ל מיי טיני ם ב ה ס ט א‬
16} TM^ to ■CDistltlos tlie golden rlghtt afiter reoelvlng tlie Torah. See Ex, 32, 1.
 169 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫קסט‬
w ho stu d y th e T o ra h in th e r ig h t w ay, i t w ill ‫ ד ב ר א ח ר‬. ‫דחיי ל מ ש מ א י ל י ם ב ח ס מ א ד מ ו ת א‬
p ro v e to be a n e lix ir o f life , b u t to those w ho
s tu d y i t in th e l e f t (w ro n g ) w ay i t w ill prove
to be a deadly poison.” T h e w ord Negidim ‫נגידים כ ל ד ב ו ר ודבור ש י צ א ט ס י ה ק כ ״ ה‬
(n o b lem a n ) m a y also be ex p la in e d in a n o th e r
w ay, t h a t every sin g le u tte ra n c e w hich cam e ‫א מ ר רבי י ה ו ש ע בן‬ . ‫ק ו ש ר י ם לו ש ג י ב ת ר י ם‬
fo r th fro m th e m o n th o f th e H o ly O ne,
p ra is e d be H e ! w as p ro v id ed w ith tw o crow n-
le ts .” ‫לוי מ ״ ד )עיי»•( צ ר ו ר ה מ ו ר ד ו ד י ל י ב י ן ש ד י‬
E . J o s h u a b. L ev i s a id : “ W h a t is m e a n t
b y th e passage (S o n g s 1, 13.) My uncle is 09 ‫ילין א מ ר ה כ נ פ ח י ש ר א ל ל פ נ י ה ק ב ״ ה ר ב ו נ ו‬
a bundle of myrrh that resteth on m y bosom,
unto me, i. e., th e C o n g reg atio n of Is ra e l
said before th e H o ly One, p ra ise d be H e I ‫ש ל ע ו ל ם א ע " פ ש מ י צ ר ו ט י מ ר לי ד ו ד י בין ש ד י‬
‘S o vereign o f th e universe, a lth o u g h m y u n cle
(G o d ) d istresseth a n d em bittereth^® m e, s till
H e re s te th on m y bosom.^* A hopJier-duster
‫ ם( א ש כ ו ל ה כ פ ר ד ו ד י לי נ כ ר ס י ע ץ‬8‫ )׳‬.‫ילין‬
is my uncle unto me in the (Keremyards) of
En-gedi, i. e.. H e , who possesseth every- ‫גדי מ י ש ה כ ל ש ל ו מ כ פ ר לי ע ל עון גדי ש כ ר ט ת י‬
th in g in th e w o rld , w ill fo rg iv e m e fo r th e
sin o f th e k id (g o ld en ca lf) w h ich I p ile d
(sto re d u p ) f o r m e (fo r fu tu re p u u ish m e n t) . ‫ מ א י מ ש מ ע ד ה א י כ ר מ י ל י ש נ א ד מ כ נ י ש ה ו א‬.‫לי‬
W h a t evidence is th e re t h a t th e w o rd Kerem
m ea n s p ilin g ? M a r 2 u t r a , th e son o f E . ‫א מ ר מ ר זוטרא כריה ד ר ב נחמן כדחנן כ ס א ש ל‬
N a c h m a n , s a id : “ F o r we a re ta u g h t ( in a
M is h n a h ), ‘T h e b ig b o a rd u p o n w h ich th e
la u n d ry m a n piles (SheJcormin) a ll th e clothes
‫ו א מ ר רבי‬ . ‫כ ו כ ס ש כ ו ר מ י ן עליו א ח ה כ ל י ם‬
(to press t h e m ) .’ ” ^‫״‬
E . J o s h u a b. L ev i said f u r th e r : “ W h a t ‫לחייו‬ (‫)שם ״‬ ‫י ה ו ש ע ב ן לוי מ א י ד כ ת י ב‬
is m e a n t by th e passage ( I b . 5, 13.) Eis
cheeks are as a bed of spices, i. e., every
u tte ra n c e th a t cam e fo r th fro m th e m o u th o f
‫כ ע ה ג ת ה ב ש ם כ ל דבור ודבור ש י צ א מ פי‬
th e H o ly O ne, p ra ise d be H e ! filled th e e n tire
globe w ith a n a ro m a tic o d o r o f spices. S in c e ‫ וכיון‬. ‫ה ק כ ״ ה נ ת מ ל א כ ל ה ע ו ל ם כ ולו ב ש מ י ם‬
th e w o rld was filled w ith a ro m a tic o d o r o f
spices a r is in g fro m th e firs t u tte ra n c e , w here
• ‫ש מ ד ב ו ר ר א ש ו ן נ ת מ ל א ד ב ו ר ש נ י ל ה י כ ן הלך‬
could th e a ro m a tic od o r o f spices a risin g
fro m th e second u tte ra n c e g o ? T h e H o ly
One, p ra ise d be H e ! se n t f o r th th e w in d o f ‫הוציא ה ק ב ״ ה רוח מאוצרותיו והיה מ ע ב י ר‬
H is store-houses w h ich w a fte d aw ay th e aro-
m a tic odors, one by one, as i t is w ritte n ( I b . ‫ר א ש ו ן ר א ש ו ן ש נ א מ ר )שם( ש פ ת ו ת י ו ש ו ש נ י ם‬
ib. ib .) E is Ups like lilies, dropping with fluid
myrrh. D o n o t re a d Shoshanim (lilie s) b u t
re a d i t Sheshonim (w ho w ere te a c h in g ),” ^* ‫נ ו ט פ ו ת ®ד ע ו ב ר א ל ת ק ר י ש ו ש נ י ם א ל א‬
R J o s h u a b. L ev i f u r th e r s a id : “ E v ery
sin g le u tte ra n c e t h a t cam e fo r th fro m th e ‫ששונים ^ ו א ר י ב ״ ל ב ל ד ב ו ר ודבור ש י צ א מ פ י‬
m o u th o f th e H o ly O ne, p ra ise d be H e !
caused th e fa ilin g o f th e soul (d e a th ) o f
Is ra e l, as i t is said (I b . ib . 6 .) M y soul fail-
(‫ה ק ב ״ ה י צ ח ה נ ש מ ת ן ש ל י ש ר א ל ש נ א מ ד )שם‬
ed me when He was speaking. A n d einca
th e ir souls fa ile d th e m on th e first u tte ra n c e , ‫ומאחר שמדבור ראשון‬ .‫נפשי י צ א ה בדברו‬
IT) I t meaius thait tlie w n l ‫׳‬a w ere visible, as It le w ritte n (E s. 20, 13.) A ad a ll t i e ®©‫ ®!סיס‬.‫־‬saw
18 ) For the sins ■of t ie golden calf. See Ex. 32. 1. peopjs aaw t ie tauttderfc
19) iTnmodiately a fte r •tiat incident, Israel wa>8 Inatnicted to bufld t i e S an o tu aiy See R nnii lii. ‫״י‬
29) (Jedi means “a kid." KopJier means ‫־־‬foreiven,” i. e., for th e ■sin of the kid (th e golden calf! < ~r®■
SI) jShoshonim o r SAeshonljn both a re spelled alike. The vowela are nurt parts of lie 1‫״‬
fjormer meanis “lilies/* while the latter means “thn&e who study,’’ *wters la Hebrew. T!h.d
170 ‫ש ב ת‬ ‫^קע‬

how then could they hear the second utter- ‫ ה ו מ ד טל‬.‫י צ א ה נ ש מ תן ד בו ר שני הי א ך קבלו‬
ance? The Lord sent down the dew, with
which He is destined to revive the dead in ‫ש ע תי ד ל ה חיו ת בו מ תי ם ו ה חי ה או ת ם שנ א מ ר‬
the future, and revived them, as it is written
(Ps. 68, 10.) Bain of beneficence didst Thou ‫)תהלים סת( נ ש ם נ ד בו ת תני ף אל הי ם נ ח ל ת ך‬
pour down, 0 God, whereby Thou didst truly
strengthen thine inheritance when it was ‫ ו אריב״ל כל ד בו ר ו ד בו ר‬,‫ונל א ה א ת ה כוננ ת ה‬
weary”
R. Joshua b. Levi said also: “^At every ‫שי צ א מ פי ה ק ב״ ה חז רו י שר אל ל א חו רי ה ם י״ ב‬
single utterance which came forth from the
mouth of the Holy One, praised be H e ! Israel ‫מיל ו היו מ ל א כי ה ש ר ת מ ד דין או ת ם שנ א מ ר‬
receded twelve miles, but they were gently
conducted back by the ministering angels; . ‫)שם( מלכי צ ב או ת ידודון י דו דון אל ת ק רי‬
for it is said. The angels of hosts kept gently
moving. Do not read Yidodun (they moved) : ^ ‫ידודון אלאן י ד ד‬
but Yedadun (were kept moving).‫*^ ״‬
R. Joshua b. Levi said also: ‫ ״‬When Mosca ‫ו א מ ר ר בי י הו ש ע בן לוי ב ש ע ה שעלה מ ש ה‬
ascended to heaven, the ministering angels
said nnto the Holy One, praised be H e! ‫למרום א מ רו מל א כי ה ש ר ת ל פני ח ק ב״ ה ר בונו‬
*Sovereign of the universe, what has one born
‫ א מ ר לה ם‬.‫של עולם מ ה לילוד א ש ה בינינו‬
of a woman to do among us ?‫* י‬He has come
to receive the Torah,‫ ״‬was the Divine answer.
‫ א מ רו לפניו ח מ ד ה שגנוז ה‬.‫לקבל ה תו ר ה בא‬
*What y said they unto Him, *Art Thou about
to bestow upon frail man that cherished
‫לך ת ת ק ע ״ ד דו רו ת קוד ם שנ ב ר א העולם א ת ה‬
treasure which has been with Thee for nine
hundred and seventy-four generations before ‫מב ק ש לי תנ ה לב שר ודם )תהלים ח( מ ה אנו ש‬
the world was created ? What is mortal man
that Thou art m indful of him, and the son ‫ה׳‬ (‫ת פ ק דנו )שם‬ ‫הז כ רנו ובן אד ם כי‬ ‫כי‬
of the earth that Thou thus visiteth him9
0 Oodj our Lord, is not Thy name already ‫א דונינו מ ת אדי ר ש מך בבל ה א ס א ש ר ת נ ה‬
sufficiently exalted in the earth 9 Confer Thy
glory upon the heavens! (Ps. 8, 3‫־‬5 ).‫ ״‬The ‫ א מ ר לו ה ק ב״ ת ל מ ש ה ה חז ר‬.‫הודך על ה ש מי ם‬
Holy One, praised be H e! then called upon
Moses to refute their objection. Whereupon ‫ א מ ר לפניו ר ב ש״ ע מ תיי ר א אני‬.‫להם ת שו ב ה‬
Moses thns pleaded, *Sovereign of the uni-
verse, I fear lest they consume me with the ‫ א מ ר ליה א חוז‬.‫ש מ א י ש ר פוני ב ה ב ל ש ב פי ה ם‬
fiery breath of their mouths.‫ ״‬Thereupon God
told Moses to take hold of the throne of His ‫ב כ ס א כ בו די ו ה חז ר להם ת שו ב ה שנ א מ ר )איוב‬
Divine Majesty; as it is said (Job 26, 9.)
He lays hold of the face of His throne and ‫כי( מ א חז פני כ ס א פר שז עליו עננו ו א״ ר נ חו ם‬
spreads His cloud over Mm. Concerning this
R. Nachum said: *This is intended to inform .‫מ ל מד שפי ר ש ש די מזיו ש כינ תו ו עננו עליו‬
ns that the Almighty spread the brightness
of the Shechina, and beclouded Moses with ‫מה‬ ‫א מ ד ל פניו ר ב ש״ ע תו ר ה ש א ת ה נו תן לי‬
encouragement.‫ ״‬Moses then said nnto H im :
‘Sovereign of the universe, what is written ‫אנ כי ה׳ אל הי ך א ש ר‬ (‫ב ה )שסוח כ‬ ‫כ תי ב‬
in the Torah which you are abont to give
me.‫* ״‬I am the Lord, thy God, who brought ‫א מ ר להם למצרי ם‬ .‫מצרי ם‬ ‫הו צ א תי ך מ א רץ‬
you forth out of Egypt’ (Ex. 30, 3), was
the reply. Moses then said to the angels: ‫י רד ת ם לפרעה ה ש ת ע ב ד ת ם תו ר ה ל מ ה ת ה א‬
*Did you go to Egypt and serve Pharaoh?
Of what use can the Torah be to you? Par- ‫שוב מ ה כ תי ב ב ה לא י הי ה לך אל הי ם‬ .‫לכם‬
ther, what else is written in it? Thou shatt
not have other Gods before me (Ib. ib. 3). ‫א ה רי ם כין ערלים א ת ם שרויי ם ש עו ב דין )דו‬
22 ‫ו‬ The former 13 in the active voice and tka latter In the passive.
 171 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫\קעא‬
A re you liv in g am ong natio n s who a re woi-
sh ipping idols [th a t you need th is] ? F u r-
‫ שוב טה כתיב בה זכור את‬.‫( עבודת כוכבים‬ec
therm ore, w hat else is w ritte n in it ? Eemem-
her the Sabbath and keep it holy (Ib . ib. 8 ). ‫יום ה שגת לקדשי כלום אתם עו״טיז מ^אכה‬
A re you doing any work th a t you need re st? ‫ שוב טה כתיב בה לא‬.‫שאתם צריכין שבות‬
A gain w h a t is w ritten th e re ? Honor thy
father and thy mother (Ib . ib. 1 2 ) . H ave ‫ שוב טה כתיב‬.‫תשא משא ומתן יש ביניכם‬
you a fa th e r an d a m o th er? A nd again, w hat
is w ritte n in it ? Thou shalt not murder, thou .‫בה ככד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם‬
shali not commit adultery, thou shalt not
steal (Ib . ib. 1 3 ). Does jealousy exist am ong ‫שוב מת כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא‬
you ? Does an evil im pulse exist am ong you ?‫׳‬
T h e angels a t once confessed th a t th e H oly .‫תגנוב קנאה יש ביניכם יצח״ר יש ביניכם‬
One, praised be H e ! was rig h t, fo r it is w rit-
ten (P r . 8 ,1 0 .) 0 Lord, how excellent is Thy ‫)תחלים ח( ה׳‬ ‫מיד הודו לו להקכ״ה ׳טנא׳‬
name in all the earth, a n d no longer is w rit-
te n Confer Thy glory upon the heavens. Soon ‫אדונינו מה אדיר שמך וגו׳ ואא תנה הודן‬
a fte r this, eveiy‫ ׳‬one of th em became so be-
frien d ed w ith Moses, th a t each of them dis- ‫ מיד כל אהד ואחד נעשה‬.‫על השמים לא כתיב‬
closed to h im some useful secrets, fo r i t is
said (Ib . 68 , 19.) Thou hast ascended unto ‫ ם סח( עלית‬8‫לו אוהב ומסר לו דבר ש נ א ׳ )׳‬
Heaven; thou captured the spoils; thou hast
received gifts because they have contempt- ‫למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר‬
uovsly called thee, man, i. e., because they
called you m a n h a st th o u tak e n presents as a ‫ואף מלאך‬ .‫שקראוך אדם לקחת מתנות‬
rew ard. A nd even the A ngel of D eath re-
vealed som ething to him , fo r i t is w ritten ‫המוח מסר לו דבר שנא׳ )נסדבי יז( ויתן אח‬
(N u m . 17, 13) And he (Aaron) put on the
incense and made atonement for the people, ‫הקטרת ויכפר על העם ואומר )שם( ויעטוד‬
an d it is said ( I b .) And he stood between the
dead and the living. I f th e A ngel of D eath ‫כין המתים ובין החיים וגו׳ אי לאו דא״ל מנא‬
d id n o t disclose th is secret u n to Moses, how
d id he know [so th a t he conld tell A aron th a t :‫הוה ידע‬
such a th in g w ould stop th e plague] ?‫״‬
(F o l 89a) E . Jo sh u a b. Levi said fu r th e r:
"W hen Moses ascended before th e H oly One, ‫ואמר ריב״ל בשעה שירד משה מלפני‬
p raised be H e ! Satan appeared before H im
an d said, ‫׳‬Sovereign of th e universe, w here ‫תורה‬ ‫הקכ״ה בא שטן ואסר לפניו רכש״ע‬
is T h y T o rah ? 1 ‫ ׳ ׳‬have given i t to th e e a rth ,‫׳‬
answ ered H e. So Satan w ent to th e earth, ‫ הלך אצל ארץ‬.‫ א״ל נתתיה לארץ‬,‫היכן היא‬
saying to it, ‫ ׳‬W here is th e T o ra h ? ’ 'Ood
alone,^ answ ered th e earth , ‘understandeth her (‫ כח‬nt<H) ‫אמר לה חורה היכן היא אמרה ליה‬
way/ (Jo b 28, 8 .) Satan th e n w ent to th e
sea and was to ld , ‫׳‬She is n o t w ith me.’ H e ‫ הלך אצל ים ואמר‬/‫אלהים הכין דרכה וגו‬
w ent to th e deep, a n d was told, ‘She is n o t
in m e,’ fo r i t is said (Ib . ib. 14.) The deep ‫ הלך אצל תהום וא״ל אין‬.‫ליה אין עמדי‬
saiih, not in me is she, and the sea saith, she
is not with me (Ib . ib. 24.) Destruction ‫כי שנא׳ )שם( תהום אמר לא בי היא וים אמר‬
and death said 'W e heard a rumor with our
ears'. Satan th en re tu rn e d an d said unto th e ‫אין עמדי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו‬
H o ly One, praised be H e ! ‘Sovereign o f the
ainiverse, I have searched th ro n g h o u t th e ‫רבש״ע‬ ‫הקב״ה‬ ‫ואמר לפני‬ ‫חזר‬ .‫שמעה‬
e a rth fo r th e T o ra h b u t could n o t find it.’
T h e n said th e L o rd u n to him , 6 0 ‫ ׳‬to th e ‫ א״ל לך‬.‫חפשחיה ככל הארץ ולא מצאתיה‬
son of A m ram (M oses).’ Satan w ent u n -
to Moses a n d said to h im , ‫׳‬W here is th e ‫אצל כן עמרם הלך אצל משח ואמר ליה תורה‬
172 ;‫שכר‬ ‫קעב‬

ToraH that the Holy One, praised be He ‫ו‬ ‫שנ תן לך ה ק כ״ ה הי כן היא^ א״ ל ו כי מ ה א ני‬
gave theeP ^Who am I that the Holy One,
should give me the Torah ?‫ י‬replied Moses ‫א״ל ה ק ב״ ה ל מ ש ה‬ .‫שנ תן לי ה ק ב״ ה תו ד ה‬
in a surprised tone. The Lord then said un-
to Moses, 'Moses, art thou a liar? 'Sov‫־‬ ‫א מ ר ל פניו ר ג ש ״ ע ח מ ד ה‬ .‫טשד! כ ד אי א ת ה‬
ereign of the universe!’ Moses pleaded be-
fore Him, 'such a reserved treasure which
Thou hast and art delighted with every ‫יו ם‬ ‫כ ת בכל‬ ‫גנוז ה י ש לך ש א ת ה מ ש ת ע ש ע‬
single day, shall I claim the credit [of oh-
taining it] for myself?’ Whereupon the ‫א מ ר לי ה ה ק ב״ ה‬ .‫א ני א חזי ק טו ב ת לעצמי‬
Holy One, praised be H e! said unto Moses,
'Because thou hast belittled thyself, I tvill ‫ל מ ש ה הו איל ו מי ע ט ת ע צ מ ך ת ק ר א על ש מ ך‬
cause the Torah to be called in conjunction
with your name,’ as it is said (Malachi 3, .‫ע בדי ונ ר‬ ‫שנ א מ ר )טלאכי ג( זכרו תו ר ת מ ש ה‬
S2.) Rememher ye, the Torah of Moses my
servant" ‫מ צ או‬ ‫ו א מ ר ריב״ל ב ש ע ה שעלה מ ש ה למרום‬
Further said E. Joshua b. Levi; "A t
the time when Moses ascended to Heaven, ‫ל או תיו ת א״ל‬ ‫ל ה ק כ״ ת ש הי ה קו שר כ ת רי ם‬
he found that the Holy One, praised he H e !
was providing certain letters with crown-
lets.^® ‘Moses, is there no peace in thy cityP ‫ א מ ר לפניו כלום י ש‬.‫מ ש ה אין שלום בעירך‬
said the Lord to him. 'Is it then proper
that a servant shall greet his master?’ .‫ א״ל הי ה לך לעזרני‬.‫ע ב ד שנו תן שלום לרבו‬
Moses replied. 'You should have wished me
well.’®* Immediately Moses said to Him And '‫מי ד א״ל )במדבר יד( ו ע ת ה יגדל נ א כ ה ה‬
now I pray Thee, let the power of the
Lords he great as Thou hast spoken (Num, :‫כ א ש ר ד ב ר ת‬
14, 17).”
E. Joshua b. Levi said also: "What is ‫ו א מ ר רבי י הו ש ע כן לוי מ אי ד כ תי ב )״»פומ‬
meant by the passage (Ex. 33, 1.) And the
people saw that Moses vjos delayed? We ‫כשש‬ ‫לב( וירא הע ם כי ב ש ש מ ש ה אל ת ק רי‬
should not read Boshesh (delayed) but
Ba^shesh (it came six)J® i. e., when Moses
ascended to Heaven, he told Israel, ‘At ‫אלא ב או ש ש ב ש ע ה שעלה מ ש ה ל מרו ם א מ ר‬
the end of forty days, at the beginning of
the sixth hour [of the day] I shall come/ ‫ב ת ח ל ת ש ש אוני‬ ‫להם לי שראל לסוך מ׳ יום‬
At the end of the fortieth day, Satan came
[to the Israelites] and brought a confusion ‫לסוף ם׳ יו ם כ א ש טן ו ע ר ב ב א ת ה עול ם‬ .‫כ א‬
into the world [so that it became dark and
appeared to be late] and then said unto ‫ א מ רו לו ע ל ה‬.‫א מ ר להם מ ש ה רבכם הי כן הו א‬
Israel *Where is your teacher, Moses?’ *He
went up to Heaven/ they replied. ‘B u t/ ‫ א מ ר להם ב או ש ש ולא ה שגי חו ע ליו‬.‫לטרום‬
said Saiasi, ‘the sixth hour, at which Mosea
promised you to return, has already come/ ‫מ ת ולא ה שגי חו עליו ה ר א ה להם ד מו ת מ ט ת ר‬
They did not pay any attention to him. *He
died,’ Satan said, and still they did not pay
any attention to him. Finally he showed ‫ו היינו ד ק א מ רי לי ה ל א ה רן כי ז ה מ ש ה ה אי ש‬
them the image of his bier; thus is under- • / ‫וגו‬
stood what Israel said to Aaron: For of this
man Moses, etc., we know not what became
of him (Ib. ih. ib).‫״‬ ‫כ הנ א‬ ‫)יו*«ט( א מ ר ליה ה הו א מ ר בנן לרב‬
One of the Eahbis once asked of E.
Cahana; "Did you hear anything as to the ‫א״ל ה ר שנ ע שו‬ .‫טי ש מי ע לך מ אי ה ר פיני‬
2S) Seren lefctor In T^5rah-scrolls r^ u ire three crownleibe (flouri&hes) Gse menachoth, Po‫׳‬I. 29b.
The ordin'a/TT g^reetlii^ trf “God help'^ &&e same on* working.
moans ‫^״‬delayed/‫ ״‬hurt: when divided in two wt>rd« Bo-^he»K it mew.n1 “U arrived ■ 13:.‫יי‬
 173 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫קעג‬
m e a n in g o f th e n am e o f M t. S in a i? ‫ “ ״‬T he ‫ א ל א‬.‫ ה ר ניסא י ט י כ ע י ליה‬. ‫בו נ ס י ם ל י ש ר א ל‬
m o u n t u p o n w hich m irac le s oecu red to
Is ra e lj’* answ ered E . C ahana. “ I t sh o u ld ‫ה ר סימנאי‬ .‫ה ר ש נ ע ש ה סימן טוב לישראל‬
th e n h av e been called M t. M s a i (o f m ira -
clea),^‫ ״‬W h e reu p o n R . C a h a n a re p lie d : “ A
m o u n ta in o n w hich a good om en w as
‫ א ״ ל ט ״ ט ל א ש כ י ח ת ק ט י ה ד ר ב‬.‫ט י ב ע י ליה‬
w ro u g h t fo r Israel.^‫ “ ׳‬I t sh o u ld th e n have
"been called M t, S im n a i/ ' th e R abbi o b jec t- ‫י ה ו ש ע דמעייני‬ ‫ס פ א ורב הונא בריה דרגי‬
ed. F in a lly t h a t R ab b i sa id to R. C a h a n a :
“ W hy don’t you fre q u e n tly com e before B . ‫כ א ג ד ח א דרב ח ס ד א ורכה כריה דרב הונא‬
P a p p a a n d E . H u n a , th e son of E . J o s h u a ,
w ho stu d y th e A g g a d a atte n ttv e ly , fo r R . ‫ד א ט ר י ת ר ו י י ה ד מ א י ה ר ס י ני ה ר ש י ר ד ה ש ג א ה‬
C h isd a a n d R abba, th e son of E . H u n a b o th
s ta te : “ W hy is i t called S in a i ? The ‫ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ע ל י ו והיינו ד א ט ר ר ב י יופי כ ד‬
m o u n t w h ere h a tre d cam e dbwn to th e
heathens,^* a n d th is is in te n d e d by E .
J o s e b. C h a n in a w ho s a id : ‫״‬F iv e nam es h a d
‫שנצטוו‬ ‫מ ד ב ר צין‬ .‫ח נ ע א ה ׳ ש מ ו ת י ש לו‬
M t. S in a i: Wilderness of Tzin, because on
it, th e Is ra e lite s w ere com m an d ed to oh- ‫ישראל‬ ‫שנתקדשו‬ ‫מדבר קדש‬ .‫י ש ר א ל עליו‬
serve th e T o ra h ;®‫ זי‬Wilderness of Eodesh,
because, on it, th e Is ra e lite s w ere co n secrat- .‫ק ד ו מ ה עליו‬ ‫שנתנה‬ ‫קדמות‬ ‫מדבר‬ .‫עליו‬
ed to receive th e Torah;®® Wilderness o f
Kedemoth, because p re fe re n c e w as th e re ‫מדבר‬ .‫ישראל‬ ‫מ ד ב ר פ א ר ן ש פ ר ו ורבו עליו‬
g iv en to Is ra e l over a ll o th e r nations;®®
Wilderness of Paran, because Is ra e l becam e ‫ ו מ ה‬.‫ס י נ י ש י ר ד ה ש נ א ה ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם עליו‬
f r u it f u l a n d m u ltip lie d a b o u t th is m ount;® ‫״‬
( I b . b .) Wilderness of S in a i because en -
‫דאמר‬ ‫ופליגא ד ר כ י א ב ה ו‬ .‫ש מ ו חורב שטו‬
m ity to th e h eath en s th e n c e cam e dow n.’ ”
T h is d iffers fro m th e o p in io n of E . A b u h u ,
fo r E . A b u h n s a id : “ T h e re a l n am e is M t. ‫ר ב י א ב ה ו ה ר ס יגי ש מ ו ו ל מ ה נ ק ר א ה ר ח ו ר ב‬
S in a i a n d w h y is i t called M t. H o re b ? B e-
cause d e stru c tio n to th e h e a th e n s cam e fro m :‫ש י ר ד ה ח ו ר ב ה ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם עליו‬
i t .”
(M ish n a h ) W hence do w e le a rn t h a t a ‫ מנין ש ק ו ש ר י ן ל ש ו ן ש ל ז ה ו ר י ת‬. ‫מ ש נ ה‬
s tr in g of crim son-w ool m u s t be tie d to th e
h e a d of th e g o a t t h a t w as to be se n t aw ay
‫ב ר א ש ש ע י ר ה מ ש ת ל ח ש נ א מ ר ) י ש עית א( א ם‬
o n th e D a y o f A to n em e n t ?®^ I t is said ( I s .
1, 18.) Though your sins should he as
crimson, etc. ."‫יהיו ח ט א י כ ם כ ש נ י ם ונו‬
(C e m a ra ) W h y Kashanim (lik e e rim -
so n ) ? I t should be Kashani (lik e a ‫ א ״ ר י צ ח ק‬. ‫ כ ש נ י ם כ ש נ י מ י ב ע י ל י ה‬. '‫ג ט‬
crim so n ) E . Isa a c s a id : “ T h u s said th e
H o ly One, p ra ise d he H e ! u n to Isra e l, ‘I f ‫א מ ר ה ק ב ״ ה ל י ש ר א ל א ם י היו ח ט א י כ ם כ ש נ י ם‬
y o u r sin s w ere as m a n y as th e years t h a t
h a v e been a rra n g e d a n d have com e dow n ‫בראשית‬ ‫הללו ש מ ד ו ר ו ת ו ב א ו ת מ ש ש ת ימי‬
fro m th e six d ay s o f C re a tio n u n til now ,
th e y sh a ll n evertheless becom e w h ite a s
(‫ם‬#‫ ד ר ש ר ב א מ ״ ד )׳‬.‫ו ע ד ע כ ש י ו כ ש ל ג ילבינו‬
snow.
E a b a e x p o u n d e d : “ W h a t is m e a n t b y th e
passage (Ih L ib , ib .) Go now, and let us rear‘ ‫לכו נא ונוכחה י א מ ר ה' לכו נ א בואו נא מ י כ ע י‬
son together, will say the Lord, etc. W hy, 6 0
now; it should be Come now? W hy, wiil say ‫לע׳׳ל‬ ‫י א מ ה ח ' א מ ר ה ' מ י ב ע י ליהי‬ .‫ליה‬
20 SinaTb Tneana !latr&a.
2T) Tzin Is shortened from th e w ord Tziha (*omiliMKied}*
38) Kode^^ means sanefciflcation.
Kadim which Is -th'S origin of Kedemoth, mcanA pretarwiMu
BO) Param la of the origin Fru (mulUidy).
St) Boe Yoma, VoL 66-67•
m ‫שב ת‬ ‫קעד‬

the Lord; it ahoiild be, 8 0 ,iih the Lord? This ‫לכו נ « אצל‬ ‫לישראל‬ ‫ה קכ״ ה‬ ‫י א מ ר להם‬
means that in the future, the H olj One,
praised be He! will say unto Israel, *Go to
‫לפניו‬ ‫וי א ס רו‬ •‫אתכם‬ ‫א בו תיכ ם ויוכיחו‬
your ancestors, they shall rebuke you/ And
Israel will say: *Sovereign of the universe,
to whom shall we go ? Shall we go to ‫רכ ש״ע אצל מי נלך אצל ׳אברהם ש א מ ר ת לו‬
Abraham to whom thou hast said (Gen. 15,
13.) Know of a surety that thy seeds shall .‫)בראשית טי( ידו ע ת ד ע ולאי בק ש רחמי ם עלינו‬
he strangeTj etc., and he did not pray for
us ? Shall we go to Isaac who when blessing ‫אצל יצחק שברך א ת עשו) שם כז( והי ה כא שר‬
Esau said, (Ib. 27, 40.) And it shall come
to pass, that when, thou shalt have the
dominion, etc., and he also did not pray for ‫י עקב‬ ‫אצל‬ .‫רחמים עלינו‬ ‫תריד ולא בקש‬
vs? Shall we go unto Jacob, to whom
Thou didst say (Ib. 46, 4.) 7 will go down ‫ש א מ ר ת לן )שם מי( אנכי ארד עמך מצרי מ ה‬
with thee unto Egypt, and even he did not
pray for us ? Let then the Lord_ say, to ‫ולא כק ש רחמים עלינו אצל מי נלך עכ שיו‬
whom shall we *now go ?’ Then will the
Holy One, praised be He! say to them, ‘Be-
cause ye have attached yourselves to me, ‫ א״ל הקב״ה הואיל ו תלי ת ם עצמכם‬.'‫יאמר ה‬
therefore if your sins be even as crimson,
they shall become as white as snow/^’ .‫כשלג ילבינו‬ ‫כ שנים‬ ‫כי אם יהיו ח ט איכ ם‬
R. Samuel b. Nachmeini said: **What
is meant by the passage (Is. 63, 16.) Eor ‫א״ר שמואל כר נ ח מני א״ר יונ תן מ אי ד כ תי ב‬
Thou art our father; for Abraham Tenoweth
nothing of us, and Israel recognizeth us
not; Thou, 0 Lord, art our Father, our Re- ‫)ישעיח סג( כי א ת ה א בינו כי אברהם לא ידענו‬
deemer, etc., i. e., In the future, the Holy
One, praised be He! will say to Abraham, ‫וישראל לא יכירנו א ת ה ה׳ אבינו גואלנו וגו׳‬
*Thy children have sinned before me,’ and
Abraham will answer, *Sovereign of the .‫לע״ל אומר לו הקב״ה לאברהם בניך ח ט או לי‬
universe, let them be wiped off for the sake
of Thy holy name.’ *I shall tell this to .‫שמך‬ ‫קדו ש ת‬ ‫אומר לפניו רב ש״ע י מ חו על‬
Jacob, who had trouble raising his ovra
children,’ said the Lord, *perhaps he will
pray for mercy upon them.’ The Lord then ‫א מ ר אי מ א ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול‬
said unto Jacob, *Thy children have sin-
ned’; wherupon Jacob also replied, *Sov- ‫בני ך‬ ‫רחמי עלייהו א״ל‬ ‫בני ם אפ שר דבעי‬
ereigu of the universe! Let them he wiped
off for the sake of Thy holy name.‫ ״‬Then said ‫קדו ש ת‬ ‫ א מ ר לפניו רכש״ע ימחל על‬.‫חמ אז‬
the Lord, *Neither sense can be found with
the aged, nor wise counsel with the young/ .‫שמך א מ ר לא כ ס בי ט ע מ א ולא בדרדקי עצח‬
The Lord then said unto Isaac, ‫׳‬Thy chil-
dren have sinned.‫ ׳‬Whereupon Isaac said ‫ א מ ר לפניו רב ש״ע‬.‫א״ל ליצחק בניך ח ט או לי‬
unto Him, *Sovereign of the universe, *Are
they my children and not Thine? m e n
they answered Thee, We will do and listen. ‫נע שה‬ ‫כני ולא בניך ב שעה שהקדי מו לפניך‬
Thou didst call them (Ex. 4, 32.) My first■‘
horn son, and now are they nune and not ‫לנ שמע קראת להם )שטות י( בני בכורי עכ שיו‬
Thine? Furthermore, how long a time
have they sinned before Thee? Let us s e ^ ‫שנותיר‬ ‫בגי ולא בניך ועוד כ מ ה חטיז^ו כ מ ה‬
the duration of a man’s life is about s e ^ t y
years. Take
4-iuie off twenty years
j — that Then^ ‫של אדם ע׳ שנה דל עשרים דלא ענ ש ת עלייהד‬
dost not punish‫ ״‬and there Tedl remain but ji m
tt)
175 ‫עקב‬ ‫עין‬ ‫קעה‬

fifty years. Take off the nights and only ‫להו‬ ‫דלילו ת א פ שו‬ ‫פ שו להו ח מ שי ם דל כ״ ה‬
twenty-five will remain, Deduct twelve and
one-half years spent in praying, eating and ‫כ״ח דל ת ר תי מרי ופלגא דצלויי ו מיכל ו ד כי ת‬
in performing other necessities and only
twelve and one-half years will remain. Now ‫אתה‬ ‫אם‬ ‫הכסא פ שו להו ת ר תי פ רי ופלגא‬
if Thou wilt bear the whole burden, it is
well, but if not, let me bear one-half [of the ‫סובל א ת כולם מו ט ב ואם לאו פלגא עלי ופלגא‬
burden], and Thou the other half. And if
Thou wilt say that I must bear the whole, ‫עלך ו א״ ת כולהו עלי ה א ק רי כי ת נ פ שי ק מ ך‬
behold! I was ready to sacrifice myself for
Thee!’ Immediately the children of Israel ‫ או מ ר להם י צ ח ק‬.‫פתחו ואמרו כי א ת ה א בינו‬
will begin to say [unto Isaac], ‘For thou
alone art our father.’ Isaac will then say ‫עד שאתם מקלפין לי קלפו ל ה קב״ ה ו מ חוי להו‬
onto them, ‘Instead of praising me, praise
‫מי ד נו ש אי ם עיני ה ם‬ .‫יצחק קוב״ה ב עיניי הו‬
ye the Holy One, praised be H e!’ Where-
upon they will lift up their eyes unto the ‫א בינו‬ ‫ה׳‬ ‫אתה‬ (‫)ישעיה סג‬ ‫למרום ואומרים‬
Holy One, praised be He! and will say,
*Thou, 0 Lord, art our Father, our B0~ ‫א״ר‬ ‫ א״ ר חיי א ב ר א ב א‬. ^ ‫גואלנו מעולם ש‬
deemer (Is. 63, 16).”
B. Chiya b. Abba, in the name of R. ‫ל מצרי ם‬ ‫לי רד‬ ‫א בינו‬ ‫יוחנן ראוי הי ה י עקב‬
Jochanan, said: “Jacob (our father) was
destined to go down to Egypt in iron chains, ‫ג ר מ ה לו‬ ‫ב ח ל אל א שז כו תו‬ ‫ב של שלאות של‬
but his merits saved him [from such a fate‫ ן‬,
as it is written (Hosh. 11, 4.) W ith human ‫אמ שכם‬ ‫אד ם‬ ‫ב ח ב לי‬ (‫יא‬ >‫)הו״‬ ‫דכ תיב‬
cords I ever draw them forward, with lead-
ing strings of love; and I was to them as ‫כ מ רי מי עול על‬ ‫ו א הי להם‬ ‫ב ע בו תו ת א ה ב ה‬
those that lift off the yoke from their jaws,
and I held food unto them.** » : ‫לחיהם ואט אליו אוכיל‬

CHAPTER ELEVEN ‫הזורק פרק אחד עשר‬

(Fol. 96b) Our Rabbis taught: “The ‫ז ה צלפ חד‬ ‫תנו רבנן מקו ש ש‬ (‫)חי « >״ב‬
wood-gatherer^ was Zelaphehad, and 80 it is
said (Num. 15, 32.) A nd while the chil-
dren of Israel were in the wilderness, and ‫וי היו בני י שר אל‬ (‫או מ ר )במדבי טי‬ ‫וכן הוא‬
they found a man gathering wood on the
Sabbath, and it is further said (Ib. 27, 3.) ‫א בינו‬ (‫או מ ר )שס כי‬ ‫ב מדב ר וגו׳ ולהלן הו א‬
Our father died in the wilderness. [We de-
duce this from the similar word M idbar ‫צלפחד‬ ‫מ ת ב מד ב ר מ ה להלן צ ל פ חד אןש כ אן‬
(wilderness) which is found in both places.]
Ju st as further \Our father died in tha
wilderness (B am idbar)] refers to Zelaphe- ‫ א מ ר לי ה ר בי י הו ד ה בן‬.‫דברי רבי ע קיב א‬
had, 80 the wood-gatherer [who died in
consequence thereof] was also Zelaphehad.” ‫ע תי ד‬ ‫אתה‬ ‫כ תי ר א ע קי ב א בין כך ו בין כך‬
This is what R. Akiba said. R. Juda h.
Bethyra then said to h im : “ Akiba 1 ‫לי תן א ת הדין א ם כדב ריך ה תו ר ה כ פ תו ו א ת ה‬
Whether your opinion be true or false, you
will have to account for it [at the time of
Divine Judgment] ; for if your words are ‫מגלה או תו ואם לאו א ת ה מו צי א לעז על או תו‬
true, you disclosed the name of a man whom
the Torah shielded; and if your opinion is ‫ ג״ ש‬.‫י « ( ואלא ה א ג מ ר גזי ר ה שוה‬1‫)ד‬. .‫צדיק‬
not correct vou have slandered an upright per-
son.” (Fol.■'97a.) Behold! R. Akiba inferred ‫ )שם יד(( מוי ע פי לו‬.‫ אלא מ הי כ א הוה‬.‫^לא גמיר‬
i) See Kina. IS. 32-36.
176 !‫שכר‬ ‫קעו‬

it by the rule of analogy. Such an ana- ‫ וי ח ר‬1‫ כ מ צ א כ ד ב ר א ת ה או מ ר )שם יב‬.‫הו ה‬

logy was not received by tradition [to E. Juda
b. Bethyra].^ A similar case occnred in ‫א ף ה' כ ם וילך מל מד ש א ף א ה רן נ צ ט ר ע ד ב רי‬
the following incident: I t is said (Ib. 12,
9.) And the anger of the Lord was hindled
against them and He went away. ‫ ״‬We ‫ א מ ר ליה רבי י הו ד ה בץ ב חי ר א‬# ‫רבי ע קי ב‬
learn from th is/’ said E. Akiba, ‫ ״‬that Aaron
also became l e p r o n s E . Juda b. Bethyra ‫ע קי ב א בין כך ובין כך א ת ה ע תי ד לי תן א ת‬
then said to him: ‫ ״‬Akiba! Whether your
opinion be true or false, you will have to ‫מגל ה‬ ‫ה תו ר ה כ ס תו ו א ת ה‬ ‫הדין אם כדב ריך‬
account for it at the time of Divine Judg-
ment. For if your words be true you dis-
closed the name of a man whom the Torah .‫או תו ואם לאו א ת ה מו צי א לעז על או תו צדיק‬
desired to shield; and if your words are
false, then you have slandered an upright .‫ה הו א בנזי פ ה בעל מ א‬ .‫ואלא הא כ תי ב בם‬
man.” But it is written And the anger of
the Lord was Mndled against them [includ-
ing Aaron]. This means that Aaron was ‫ד כ תי ב‬ ‫נצטרע‬ ‫תניוא כ מ אן ד א מ ר אף א ה רן‬
merely rebuked. We are taught that Aaron
also became leprous, for it is written (Ib. ‫ויפן א ה רן אל מרי ם ו הנ ה מ צו ר ע ת תנ א ש פנ ה‬
ib, 10) And Aaron turned toward Miriam,
and beheld she was leprous. I t is explain- ‫א מ ר ריש לקיש ה חו ש ד בכ ש רי ם‬ :‫מ צ ר ע תו‬
ed that this implies that Aaron cleansed him-
self of his leprosy.” ®
Eesh Lakish said: ‫ ״‬He who st^pects an ‫לוקה בגו פו ד כ תי ב )שמלת ד( ו הן לא י א מינו לי‬
innocent man will receive bodily punishment,
for it is written (Ex. 4, 1.) But, behold, ‫וגר וג לי א ק מי ה ד קב״ ה ד מ הי מני י שראל א מ ר‬
they will not believe me. I t was known to
the Holy One, praised he H e! that Israel ‫אלו הן מ א מיני ם בני מ א מיני ם ו א ת ה אין סופך‬
would believe him and He said unto Moses,
*They are believers, the children of be-
lievers, but I know thou vrilt finally not be- ‫ ה ם מ א מיני ם ד כ תי ב וי א מן הע ם בני‬.‫ל ה א מין‬
lieve.‫ ״‬They are believers, as it is written
(Ib. ib. 31.) And the people believed. The ‫אין‬ ‫אתה‬ '‫מ א מיני ם )בראשית שי( ו ה א מן ב ה‬
children of believers, as it is written (Gen. i
16, 6.) A nd they believed in ike Lord.
‫י ען לא‬ (‫שנ א מ ר )במדבר כ‬ ‫ל ה א מין‬ ‫סופך‬
Thou wilt finally not believe, as it is said
(Num. 20, 12.) Because ye have not had
confidence in Me. Whence do we learn that (‫ מ מ אי דלקה ד כ תי ב )זמות ד‬.1‫ה א מנ ת ם בי וגו‬
he was punished? I t is written (Ex. 4, 6.)
A nd the Lord said furthermore unto him, ‫ א מ ר‬/ ‫וי א מ ר ה' לו עוד ה ב א נ א ירך ב חי ק ך ו ג ו‬
*Do put thy hand upon thy bosomf etc.’‫׳‬
Eaba, and according to others, E. Jose,
the son of E. Chanina, said: ‫ ״‬The measure ‫מדה‬ ‫חנינ א‬ ‫ב ר בי‬ ‫יו סי‬ ‫רכא ו אי תי ט א רבי‬
of Divine Goodness comes more quickly than
that of evil dispensation; for in the case of ‫ד אילו‬ ‫פו ר ענו ת‬ ‫מטדת‬ ‫טו ב ה מ מ ה ר ת לבא‬
evil dispensation, it is written^ (Ib.) And
when he ioolc it out, behold, his hand was ‫ידו‬ ‫כ ט ד ת פו ר ענו ת כ תי׳ )שס( ויו צי א ה ו הנ ה‬
leprous, white as snow. As to the Divine
Goodness, it is written (Ih.) And when he
(‫מ צו ר ע ת כ שלג ו אילו ב מ ד ה טו ב ח כ תי ב )שם‬
pulled it away from his bosom, behold, it
has turned again as Ms other flesh, i. e., as
soon as he pulled it away from his bosom, ‫ויו צי א ה מ חי קו ו הנ ה שב ה כב ש רו מ חי קו הו א‬
2) T te ru le of aoalegy e11‫׳‬ly be aivpHed wben received ty tradition from Mt. Sinai E^arUcvlftir
ffTi means **turn,” also **clear/‫׳‬
 177 ‫עין יעקב‬ ‫העז‬
it had ttirned again as his other flesh.‫״‬
A n d Aaron's staff swallowed up their staves
‫ )שם >( ויכלע מטה אהרן את‬.‫דשבה כבשת‬
(Ib. 7, 13). R. Elazar said: ‘‘This was a
miracle within a miracle.‫^ ״‬ •*‫ממותם אמר רבי אלעזר נם כתוך נס‬
CHAPTER TVELVE ‫הבונה פרק שנים עשר‬
(Pol, 103b) We are taught that E. Jnda ‫״ קג< תניא ד״י כן בתירא אומר נאמר‬1‫)י‬
b. Bethyra said: ‘T t is said at the second day
of the Succah's offering (Num. 39, 19.)
Venis-lceikem (and their drink-offering) ‫בשביעי‬ ‫וגסכיה‬ ‫בששי‬ ‫ונסכיהם‬ ‫בשני‬
on the sixth day’s offering, it is said (Ib. ilb.
31.) Un-sache-ha (and its drink-offerings);
on the seventh day, it is said (Ib. ib. 34.) ‫ מכאן דסז‬.‫כמשפטם הרי מ״ם יו״ד מ״ם מים‬
Kamish'patam (after their prescribed rite).
In the first instance the last letter Mem is : ‫לניסוך מים מן התורה‬
snperfluons; in the second, the letter Y u d
is superfluous; and in the third instance,
there is another superfluous M em ; these
superfluous letters serve to hint that the
tradition of using water at the sacrifices of
Tabernacles was a Biblical law [for tiie
three letters, viz, Mem, Y u d, Mem, com-
prise the word Mayim (w ater)].”

CHAPTER THIRTEEN ‫ה או ת פרק שלשה עשר‬

(Pol. 105b) We are taught: "Why do ‫תניא מפני מה מתים כניו‬ (‫ע״ב‬ ‫קרי‬ *‫)יו‬
the sons and daughters of a man die when
young? Because he should be able to ‫ובנותיו של אדם כשהם קטנים כדי שיבכה‬
shed tears and mourn when an upright man
dies.” How is it possible to take a pledge ‫ כדי שיבכה ערכונא‬.‫ויתאבל על אדם כשר‬
for a sin which a man will commit later?
I t intends, however, to say thus: ‫ ״‬Because ‫שקלי מיניה אלא מפני שלא בכה והתאבל על‬
he did not shed tears and did not mourn
at the death of an upright man” ; for who- ‫אדם כשר שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר‬
ever sheds tears and mourns at the death of
an upright man will have his sins forgiven ‫מוחלים לו על כל עונותיו בשביל כבוד‬
in return for the honor he gave to the dead.
We are taught that R. Simon b. Elazar ‫ תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר משום‬.‫שעשה‬
said in the name of Chilpha b. Agra, wh<*
spoke in the name of E. Jochanan b. N uri: ‫חילפא בד אגרא שאמר משום רבי יוחנן כן‬
‫ ״‬He who tears his garments while in wrath,
or he who breaks bis vessels while in wrath, ‫נורי המקרע בנדיר בחכמתו והמשבר כליו‬
or he who throws away his money while in
anger, shall be regarded in your eyes as one
‫בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך‬
who worships idols, because such is the ‫כעובד עבודת כוכבים שכך אומנות של יצה״ר‬
treacherous habit of the evil-inclination: to-
day he says to one fDo so^ and to-morrow ‫היום אומר לו עשה כך למחר אומר לו עשה‬
*^Do something else’ until he tells one to go
and worship idols and the man obeys and ‫כך עד שאומר לו עבוד עבודת כוכבים והולך‬
4) For tha staff did not swallow up the eta/T09 of tbe Egyptlatt magicians until Uiay had turned fr ‫ « ״‬4 1 . ‫״‬
sarpenta into■ staff® once more. ^ irom tne
1) In U10 first, third, fourth, fifth, severath and oigh'Ui ‫׳‬da!y1s, it is said VeniskcOi (its drlnik ofterinE) in enrAm.
aay’u offering Is ■written K a m is J ip a t and an the serenth day it is written K a m is h p a t a m . hence the ci^ nw
throe Dtoces Is lute(11d‫׳‬ed for sosne reason. or tna
178 ji ‫ש ב‬ ‫ןעח‬$

woTships.’‫ ׳‬E. Abin said: ‫ ״‬What ia the BibU- (M

B ‫ אמר רבי אמן מאי קרא )תהלום‬.‫ועובדה‬
cal passage to prove this? There shall not
he within thee a foreign go d ; nor shall ‫לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר‬
ihou bow thyself down to any strange god
(Ps. 81, 10). What is the foreign god ‫איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר‬
witliin a man's body ? I t is the evil-inclioa-
tion.” B at if one [does so not because he ‫ ואי עבד למרמא איטתא אאינשי‬.‫זה יצה״ר‬
really is furious but] desires to inspire fear
in his household [to compel obedience to ‫מ תי ה שרי כי הא דרב יהודה שליך מצבייתא‬
his orders] then he is permitted to do these
things; as, when E. Juda wanted to show ‫רב אחא כר יעקב חבר מני תבירי רב ששת‬
his disapproval of the acts of his family, he
once pulled out the thiumbs [of his gar-
‫רמי ליה לאמתיה מוניני ארישא רבי אבא‬
m e n t]; E, Acha b. Jacob used to take : ‫תבר נכחמא‬
broken vessels and shatter them, H. Shes-
heth used to throw fish-brine upon the head
of his male-slave [to impress upon him the ‫אמר ר״ש בז פזי אמר ריב״ל משום בר‬
necessity of obeying his orders] and E. Abba
broke the cover of a pitcher, ‫קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב״ה‬
R. Simon b. Pazi said in the name of E, ‫נודי‬ (‫שנא׳ ) ת תלי ם נז‬ ‫סופרן ומניחן ב מ ת גנזיו‬
Joshua b. Levi, who spoke in the liame of
bar Kappara: “Whoever sheds tears upon ‫ שימה דמעתי בנאדך הלא‬.‫ספרחה אתר‬
the death of an upright person, the Holy
One, praised be He! will number and store ‫יהודה אמר רב כל‬ ‫רב‬ ‫אמד‬ .‫בספרתך‬
it in His treasure, as it is said (Ps. 56, 9.)
M y wandering hast Thou well num bered; ‫המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו‬
pu t Thou m y tears into th y bottle; behold
they are numbered by Thee** ‫ויקברו אוחו בגבול נחלתו‬ (‫)יהועע בד‬ ‫שנאטר‬
E. Juda in the name of Eab Bald;
‫ ״‬Whoever is slow to mourn the death of a
‫בתמנת סרח אשר בתר אפרים מצפון להר‬
Chacham (scholar) is destined to be buried ‫תניא‬ .‫געש מלמד שרגש עליהן ההר להרגן‬
alive, as it is said (Jos. 24, 30.) A n d they
buried him on the border Off his inherit• ‫מפני מה כניו ובנותיו של אדם מתים כשהם‬
ance at Tim nath Serach, which is on the
mountain of Ephraim^ an the north side of ‫ כדי‬.‫קטנים כדי שיבכה ויתאבל על אדם כשר‬
M t. Gafashj 1. e., Ga*ash (storm).—‫׳‬We in-
fer from this that the monntain stormed at ‫ אלא מפני שלאו‬.‫שיככה ערב ונא שקלי מיניה‬
VPem (Israel) and wished to destroy them
[because they did not mourn the death of ‫ככה והתאבל על אדם כשר שכל המכה‬
Joshua].
E. Chiya b. Abba in the name of E. ‫ומתאבל על אדם כשר מוחלים לו על כל‬
Jochanan said: “Whoever is slow to mourn ‫ א״ר חייא כר‬.‫עונותיו בשביל כבוד שעשה‬
the death of a scholar will not live long.*
Thiw is a retaliation, as it is said (Is. 27, ‫אבא רבי יוחנן כל המתעצל בהספדו של הכם‬
8 .) Xn measure, by driving him forth, thou
striviist w ith him.** The following objec- ‫)•שעיח‬ '‫אינו מאריך ימים מדה כנגד מדת שנא‬
tion was raised to R. Jochanan by B. Chiya
b. Abba: **And the people served the L ord ‫ איתיביה ר׳‬.‫בז( בסאפאה בשלחה תריבנה‬
all the days of Joshua, and all the days of
the elders that lived many days after Joshua
‫ויעבדו העם‬ (‫טים כ‬85‫)ש‬ ‫חייא כר אבא לר״י‬
(Jndg, 2, 7.) [Hence they were not pun- ‫את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר‬
ifihed.]‫ ״ ״‬Thou Babylonian!” said E.
Jochanan to him, ‫ ״‬it says many days but
______ ‫ א״ל בבלאי ימים‬.‫הארים ימים אחרי יהושע‬
®fit mKmrn Because Iw <1 ‫׳‬tile death of the Chacham whose Hfo was sborteDOd, his own Ufa will fSiMVlbn
fiOkorbeit^^
 179 ‫עין יעקב‬ m
not many years*’ Acjcording to this inter* ‫)דברים‬ ‫ אלא טעתה‬.‫האריכו שנים לא האריכו‬
pretation, the passage (Den. 11, 21.) In
order that your days may he multiplied, and
the days of your children, would also mean ‫למען ירכו ימיכם וימי בניכם יטים ולא‬ (‫יט‬
days and not years^ When it alludes to a
blessing, it is different. ‫ וא״ר חייא בר אבא אמר‬.‫ ברנה שאני‬.‫שנים‬
R Chiya b. Abba in the name of R.
Jochanan said also: " I f one brother dies,
^1 tiie remaining brothers should feel anx- ‫ר״י אחד מן האחים שמת )דף קי( ידאגו כל‬
ions [examine their deeds]. If a member
of a society should die, let the whole society ‫ אחד מבני חבורה שטת תדאג כל‬,‫האחים כולן‬
become anxious. According to some, this is
so only when the most important one
among them should die, and according to ‫החבורה כולה אמרי לה דטת גדול ואמרי לדי‬
others, only when the least important one
should die.” :‫דמת כןטן‬
CHAPTER FIFTEEN ‫וארו קשרים פרק חמשה עשר‬
( r d . 113a) And honor {the ’Sab~ /‫מעשות דרכיך וגו‬ ‫ וכבדתו‬0 ‫)יף קי‬
lath) ly not performing thy usual pursuits,
hy not following thine own business, and ‫וכבדתו שלא יהא מלבושך של שכת נטלבושך‬
speaking {vain) words (Is. 58, 13). Honor
if means that thy Sabbath clothes shall not ‫של חול וכי הא דרבי יוהנן קרי למאניה‬
be the same as that of the week days. R-
Joehanan called his garmente "my honors.”
N ot doing thy usucd pursuits, means that
‫ )י׳>^ז;יה נה( מעשות דרכיך שלא‬,‫מכבדוחי‬
thy Sabbath walk shall not be as thy walk
on weekdays; N ot following thine own ‫יהא הלוכך של שבת כהלוכך של חול ממצוא‬
husinesSj means th at thine own bnsinesa
may not be followed, but Heavenly business .‫חפצך חפציך אמורים חפצי שמים מותרים‬
(charity, etc.) is permitted; And speaking
(vain) words, i.e., the mode of thy speaking ‫שלא יהא דבורך של שבת‬ (‫)שם ע״ב‬ ‫ודבר דבר‬
on the Sabbath shall not be like that on the
weekdays —‫ ׳‬speaking is prohibited, but .‫ דבור אסור הרהור מותר‬.‫כדבורך של חול‬
thinking is permitted. All these are plain,
but "that thy Sabbath walk shall not be aa ‫בשלמא כולהו לחיי אלא שלא יהא הלוכך של‬
thy walk on the week day” what does this
signify? I t means the same as the question ‫ בדבעא מיניה‬,‫שבת כהלוכך של חול מאי ה״א‬
which Rabbi asked of R. Ishmael, the son
of R. Jose: ‘^May one make large strides ‫רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי מתו לפסוע‬
on the Sabbath?” E. Ishmael replied: *^^ay
one do so even on weekda}^s? For I say ‫ א״ל וכי בחול מי הותרה‬.‫פסיעה נסח בשבת‬
that a large step deprives one of a five-hun-
dredth part of the light of one^s eyes. A ‫שאני אומר פסיעה גסה נוטלת א׳ מת״ק‬
remedy for this is the drinking of the wine
on which the Hahdala benediction has been ‫ ומהדר ליה בקדושא‬.‫ממאור עיניו של אדם‬
performed on the Sabbath evening.” [Hence
there is a different walk on the Sabbath.] ‫ אמר רבי אמי האוכל מעפרה של‬.‫דבי שמשי‬
(rb. b.) E. Ami said: "Whoever eats from
the earth of Babylon is regarded as if he were ‫בבל כאלו אוכל מבשר אבותיו ויש אומרים‬
eating the flesh of his ancestors according to
some, it is as if he ate abominable and creep- (‫כאלו אוכל שקצים ורמשים דכתיב )בראשית ז‬
ing things, for it is written (Gen, 7, S3)
'And it wiped off every living substance, etc,” ‫ אמר ריש לקיש למה‬.‫דמת את כל היקום וגו׳‬
1) See Jer 52^ iiiat Israel ’?ms exiled ‫׳‬there aad m any died and buried thep&
180 ‫?פ‬

Eesh Lakish said: was it called ‫שנ ע ר‬ (‫נ ק ר א ש מ ת )זבחים פי״ד וע״ש מו־ןיש״א‬
Sinar? Because all the dead of the flood
were buried there,‫ ״‬R. Jochanan said: ‫״‬And ‫ א מ ר רב יו חנן ול מה‬.‫שכל מ תי מכול גנערו לשם‬
why was it called Metzulaf Because all the
dead of the world were drowned there.” ‫נקר א ש מ ת מצול ת שבל מ תי עולם נצל לין‬
Give instructions io the wise and he iviU ‫)רות ג( ו ר ח צ ת ו ס כ ת ו ש מ ת ש מ לו תי ך‬ .‫לשם‬
become yet wiser (Pr. 9, 9). ‫ ״‬This refers,”
said R. Elazar, ‫ ״‬to Ruth, the Moabite, and :‫וגו' א מ ר רבי אלעז ר אלו בג די ם של ש ב ת‬
to Samuel of Ramath. As to Ruth, although
Na’omi said to her, (Ruth 3, 3.) Therefore
bathe, and anoint thyself and put thy gar• ‫ר בי‬ ‫עוד א מ ר‬ ‫חן לחכם וי חכ ם‬ (‫)מ׳טלי ט‬
ments upon thee, still Ruth did otherwise, ‫ רו ת‬.‫אלעזר זו רו ת ה מו א בי ה ו ש מו אל ה ר מ תי‬
as it is written (Ib, ib. 6.) And she went
down at the threshing floor, and then it says. ‫ ו ר ח צ ת ו ס כ ת וגו׳‬0 ‫דאלו נ ע מי ק א מ ר לה )רות‬
And she did in accordance with dll that her
mother-in-law commanded TierJ‘ Concerning ^ ‫הגו‬ ‫ב די ד ה כ תי ב ו ת ר ד‬ ‫וי ר ד ת הגורן ואלו‬
Samuel, although Eli said to him ( I Sam. 3,
9.) Go, lie down, and it shall he, if He call ‫ש מו אל‬ .‫ו חדר ו ת ע ש ככל א ש ר צו ח ה ח מו ת ה‬
thee, that thou shall say. Speak Lord, for
iky servant heareth, Samuel did otherwise, ‫אם‬ ‫ש כ ב ו הי ה‬ U ‫דאלו עלי קא״ל )׳ט»יאל א‬
as it is written (Ib. ib. 10.) And the Lord
came, and placed Himself and called as at ‫שו מ ע ע בד ך‬ ‫ה׳ כי‬ ‫יקר א אליך ו א מ ר ח דבר‬
the previous times, Samuel, Samuel. And
Samuel said. Speak, for thy servant heareth, ‫ויקרא‬ ‫כ תי ב וי ב א ה' וי תי צ ב‬ ‫ואלו בדי די ה‬
and he did not say Speak Lord [lest it might
‫ש מו אל‬ ‫ש מו אל וי א מ ר‬ ‫כפע ם בפ ע ם ש מו אל‬
not be the Shechina on account of which
God^s name cannot be mentioned],” (‫ )רוח ב‬.‫דב ר כי שו מ ע ע בד ך ולא א מ ר דב ר ה׳‬
And she went, and came and gleaned in
the field after the reapers (Ib. 3, 3). R. ‫אלעז ר‬ ‫ר בי‬ ‫ותלך ו ת ב א ו תל ק ט ב שד ה א מ ר‬
Elazar said: ‫ ״‬She went and came, to and
fro, until she found such men as were fit com- ‫ש ה ל כ ה ו ב א ת ה הלכ ה ו ב א ת ה ע ד ש מ צ א ה כ ני‬
pany for her.” And Bo’at said, etc., Whose
maiden is this? (Ib.) Was it proper for ‫ )שט( וי א מ ר בו עז‬.‫אד ם ה מ הוגני ם לילך ע מה ם‬
Bo^az to inquire whose maiden she was?
R. Elazar said: ‫ ״‬He noticed an act of wis- ‫דרכו של בו עז‬ ‫הז א ת וכי‬ ‫ו גו' למי הנ ע ר ה‬
dom committed by her, viz., two ears of corn ‫חכמת‬ ‫א מ ר ר בי אלעז ר דבר‬ .‫ל שאול בנ ע ר ה‬
she picked up, but three she did not,”® In
a Baraitha we are tau g h t: ‫ ״‬He noticed that ‫ראה ב ה כ' ש בלי ם ל ק ט ה של שה שבלי ם אינ ה‬
she was very modest, the standing sheaves
she gleaned while she was standing and the ‫ ב מ תני ת א תנ א דב ר צני עו ת ראה ב ה‬.‫לקטה‬
sheaves that were lying on the ground, she
gleaned while sitting ” And keep dose com- ‫וכה‬ (‫)שם‬ .‫מ עו מ ד נו פ לו ת מיו ש ב‬ ‫עו מ דו ת‬
pony with my own maidens. (Ib.) Was it
proper for Bo^az to be attached to women? ‫ת ד ב קין עם נ ע רו תי וכי ד ר כו של בו עז לדבק‬
K. Elazar said: "As soon as Bo’az saw
Orpah kissed her mother-in-law, but B uik ‫)רזח‬ ‫ע ם הנ שי ם א מ ר רבי אלעז ר כיון ד חז א‬
dung unto her (Ih. 1, 14), he thought^ it
proper to be attached to her.^ ” And Bo az ‫»( ו ת ש ק ע רפ ה ל ח מו ת ה ו רו ח דב ק ה ב ה א מ ר‬
said unto her, at mead time, 'Come near
hither.' (Ib.) E. Elazar said: ‫ ״‬By the ‫וי א מ ר לה בו עז‬ (‫)שם ב‬ .‫ש רי ל אדבו קי ב ה‬
word Halom (hither) he intimated to her ‫ר מז‬ ‫ל ע ת ה או כל ג שי הלום א מ ד ר בי אלעזר‬
that from her is destined to come forth the
not to bo accused, !f dressed while on her way to (lie
' 2) dressed herself at the threshing floor in order
of harvest r e a r e d to to ILey. 19, 9. th a t It shall he tor the poor, applies only whom
tw* «ara cam fall down; but when three. It belongs ito the owiLer of the fleM.
 18X ‫עין ייעקב‬ ‫קפא‬

kingdomof Davidswho alsoused the expres- ‫רמז לה ע תי ד ה מ ל כו ת בי ת דו ד ל צ א ה מ מנ ח‬

‫״‬ion, Halom (hither), as it is said (II Sam,
7, 18.) Then K in g D avid went in, and sat ‫המלך‬ ‫ד כ תי ב בי ה הלום שנ א׳ >ש״ב ז( וי ב א‬
down before the Lord, and said. Who am I ,
0 Lord Eternal f A nd what is m y house ‫דוד וי ש ב לפני ה׳ וי א מ ר מי אנ כי ה׳ אלהי ם‬
that Thou hast brought me thither (halom) f*
A n d dip ihy morsel in the vinegar (Bnth S, (‫ ת כ‬1‫)ר‬ .‫ה בי א תני ע ד הלום‬ ‫כי‬ ‫בי תי‬ ‫ו טי‬
14). ‫ ״‬We infer from this,” said E. Elazar,
‫ ״‬that vinegar is good for [relieving] heat.” ‫מ כ אן‬ ‫ו ט ב ל ת פ ת ך כ חו מ ץ א ט ד רבי אלעזר‬
B ut E. Samuel b. Nachmeini said: ‫ ״‬This
was also an intimation to her, viz., i t is ‫ רבי ש מו אל בר נ ח מני א מ ר‬.‫ש חו מ ץ יפה לשרב‬
destined that a son shall come forth from
thee whose deeds will be aa
sour as vinegar ‫ש מ ע שיו‬ ‫ל צ א ת ממך‬ ‫רמז רמז לה ע תי ד בן‬
(evil acts) and this refers to King Men-
adie.”* A nd she seated herself beside the. ‫מצד‬ ‫)עם( ו ת ש ב‬ .‫קשים כ חו מ ץ ומנו מנ ש ה‬
reapers, (Ib.) S . Elazar said: ‫ ״‬She took a
seat beside the reapers, and not between ‫הקוצרי ם א מ ר רבי אלעזר מ צ ד הקוצרי ם ולא‬
them ; this was also an intimation to her,
idz., the kingdom of David is destined to be ‫מ ל כו ת‬ ‫רמז רמז לה ע תי ד ה‬ ‫ב תו ך הקו צ רי ם‬
divided.” A nd he reached her parched com ,
and she ate, etc., (Ib.) B. Elazar said: "She ‫קלי‬ ‫לה‬ ‫ )שם( וי צ ב ט‬,‫ש ת ת ח ל ק‬ ‫דוד‬ ‫בי ת‬
ate, refers to the days of David [when Israel
had already enjoyed re s t]; W61s satisfied, ‫ו ת א כל וגו׳ א מ ר רבי אלעזר ו ת אכל בי מי דוד‬
refers to the times of Solomon; And had
some left; refers to the days of Hezekiah.” .‫הז קי ה‬ ‫בי מי‬ ‫ו ת ש ב ע בי מי שלמה ו תו ת ר‬
Others say: *'And she ate, refers to the days
of David and Solomon; A n d was satisfied, ‫ו אי כ א ד א מ רי ו ת אכל בי מי דוד ו בי מי של מ ה‬
refers to the days of King Hezekiah; A nd
had some left, refers to the days of Rabbi; ‫דאמר‬ ‫^יתשבע בי מי חז קי ה ו תו ת ר בי מי רבי‬
for the master said the oflBcer of the stables
of Rabbi was richer than the King Shabnr .‫מר א הו רי רי ה דרבי הו ה ע תי ר מ ש בו ר מלכא‬
(Persian Shah).‫ ״‬We are taught: "And she
ate; refers to this world; A nd was satisfied, ‫ב מ ת ני ת א תנ א ו ת אכל ב עו ה״ז ו ת ש ב ע לי מו ת‬
refers to the world to come; A n d had some
: ‫ה מ שי ח ו תו ת ר ל ע תי ד לבוא‬
left, refers to the time of Messiah.”
A nd under H is glory, shall be kindled a
burning like the burning of fire (Is. 10, 16).
B. Jochanan said: "Under E is glory, but not ‫)ושעיה י( ו ת ח ת כ בודו י ק ד י קוד כי קו ד א ש‬
His glory itself [referring to His garments].”
R, Jochanan is in acord with his own opinion, ‫ממש‬ ‫א מ ר רבי יו חנן ו ת ח ת כ בודו ולא כבודו‬
for he called his garment ‫ ״‬my honors.” But
R, Elazar said: "Under E is glory, means ,‫רבי יו חנן ל ט ע מי ה ד ק רי ל מ אני ה מ כ ב דו תי‬
His glory itself.” R. Samuel b. Kacbmemi
said: "Under E is glory, has the same mean- ‫כבודו‬ ‫תחת‬ ‫ו ת ח ת כ בודו‬ ‫רבי אלעזר או מ ר‬
ing as that of the burning of the sons of
A a r o n a s in the case concerning the bum- ‫ ר שב״ג או מו ת ח ת כבודו כ ש רי פ ת בני‬.‫ממ ש‬
ing of Aaron^s sons, their souls were burnt
but their bodies remained unscathed, so the ‫אף‬ ‫א ה רן מ ה להלן ש רי פ ת נ ש מ ח וגוף קיי ם‬
burning referred to in the above passage also
means the burning of the soul, and not of ‫א מ ר רב א ח א‬ .‫כ אן ש רי פ ת נ ש מ ה וגוף קיים‬

(Pol. 114a) E. Acha b. Abba m the ‫* קיד( מנין ל שינוי‬1‫ב ר א ב א א מ ר רבי יו חנן ) ד‬
name of E. Jochanan aaia! “ W ^nce do
we leam that the changing of do{hcs Itor ‫את‬ ‫בגדי ם מן ה תו ר ה שנ א מ ר )ויקרא י( ו פ ש ט‬
4) KliHgs 21, 1-lB*
5‫! ו‬See 10, 17‫־‬.
 182 ‫שכ ת‬ c‫פב‬p

special occasions] is Biblical? I t is said ‫ר בי‬ ‫ד כי‬ ‫ו תנ א‬ .‫בג דיו ולב ש בג די ם א חרי ם‬
(Lev* 64 4.) A nd he shall take off ftis gar•
ments, and put on other garments, and it
was explained in the school of R, Ishmael, ‫בג די ם‬ ‫ארץ‬ ‫דרך‬ ‫תו ר ה‬ ‫לי מ ד ת‬ ‫י ש מע אל‬
that ‘The Torah teaches [incidentally] a les-
son in good manners^ viz., that the garments
worn while cooking for a master should not ‫כוס‬ ‫שבי של ב הן קדירה לרבו אל י מזוג ב ה ם‬
be worn when serving the master with a cup
of wine at his table/ ‫״‬ ‫א מ ר רבי חיי א ב ר א ב א א״ ר יו חנן‬ .‫לרבו‬
B. Chiya b. Abba in the name of B.
Jochanan said: “I t is a disgrace for a
scholar to walk around with patched shoes.’^ ‫גנ אי הו א ל ת״ ח שי צ א ב מנ ע לי ם ה מ טו ל אי ם‬
B. Chiya b. Abba in the name of B.
Jochanan said also: “A scholar upon whose
garments a greasy stain is to be found, de- ‫ א מ ר‬.‫ והא ר בי א ב א ב ר חנינ א נפיק‬.‫לשוק‬
serves to be punished with death; as it is
said (Pr. 8, 36.) All those that hate me love .‫ר' א ח א כ רי ה דרב נ ח מן ב ט ל אי על ג בי ט ל אי‬
death/* Do not read Mesanai (those who
hate me) but read it Masniai (things that
cause others to hate me) .* Eabina said that ‫וא״ר חיי!א ב ר א ב א א מ ר רבי יו חנן כל ת ל מי ד‬
Behad"^ ivas read [in the above, instead of
Rahah (grease-stain)] and they do not differ
save that the former refers to the over-gar- ‫מי ת ה‬ ‫חיי ב‬ ‫רבב על בג דיו‬ ‫שנ מ צ א‬ ‫חכם‬
ment [on which even a grease-stain is dis-
graceM ] but the latter refers to the gar- ‫מו ת אל‬ ‫א ה בו‬ ‫( כל מ שנ אי‬n ‫שנ א מ ר )משלי‬
ment.
Further said R. Chiya b, Abba in the
name of R. Jochanan: “What is meant by ‫ ר בינ א א מ ר רבד‬,‫ת ק רי מ שנ אי אלא מ שני אי‬
the passage (Is. 20, 3.) Just as my servant
Isaiah hath walked naked and barefooted, .‫ ולא פליגי ה א בג לי מ א ה א בלבו שא‬.‫אי ת מ ר‬
i. e., naked, with womont garments; and
barefooted, with patched shoes.‫״‬
E. Jochanan said also: “ Scholars are (‫א״ר חיי א ב ר א ב א א״ ר יו חנן ט ״ ד )ישעית כ‬
called ‘Builders’ because they are engaged in
[the study of] the preservation of the [mental
and moral] world.” ‫י ש עי הו ערום וי חף ע רו ם‬ ‫הלך ע ב די‬ ‫כא שר‬
R. Jochanan also said: “Who can be
called a scholar sufficiently trustworthy that .‫ה מ טו ל אי ם‬ ‫ב מנ ע לי ם‬ ‫ויחף‬ ‫ב בגדי ם כלו אי ם‬
a lost article shall he restored to him on his
identification from a general description
[without describing particular marks of the ‫א״ר יו חנן ת ל מי די ח כ מי ם נק ר אי ם כנ אין מ פ ני‬
article] ?® A scholar who is so particular
that, if he happens to put on his night-robe
wrong-sided, he will take the trouble to take ‫ ו א מ ר‬.‫ש עו פ קי ם ב בנינו של עולם כל י מיה ם‬
it off and adjust it properly,”
Further said R. Jochanan: “ Who is the ‫אנ ד ה‬ ‫ש מ חזי רין לו‬ ‫ת׳׳ ח‬ ‫יו חנן ואיזהו‬ ‫ר׳‬
scholar worthy of being made the chief of a
congregation? The one who, when asked
concerning a law bearing on any subject, .‫ב ט בי עו ת ה עין׳ ז ה ה מ ק פי ד על חלוקו להפכו‬
knows exactly what to answer, even such a
law as contained in the treatise of Kalah/*
R. Jochanan said also: “Who is to be ‫ש מ מנין‬ ‫חכם‬ ‫איז הו ת ל מי ד‬ ‫ו א מ ר ר׳ יו חנן‬
8. W earing greased and flltJiT ctothes not oqIt dagradea itlia ectotor Tmi tlia ’T&raih also ia Manuod anA
smociEced ak.
S) (i^ e ^ ^ B a U a irl^ r'z T a , tH»t a lost aitlole should be returned oBdy doscrUring a speclaj
tta rk on 1*. A sciholar, hoireror, ebould haro It returned on. mere Idenitlfloation, Bee Ib. 24a.
 183 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫^ג‬p

calle‫׳‬i a sch o lar d ese rv in g to h av e h is ‫אותו פרנס על הצבור׳ זה ששואלין אותו ד ב ר‬

w ork p erfo rm ed by th e people of h is to w n ?
T h e one w ho neglects h is ow n affairs in o rd e r ‫כמסכת‬ ‫ואפילו‬ ‫ואומרה׳‬ ‫הלכה בכל מקום‬
to a tte n d to re lig io u s affairs.” T h is re fers,
how ever, only to th e tro u b le o f m a in ta in in g ‫ו א מ ר ר׳ יוחנן א י ז ה ו ת ל מ י ד ח כ ם ש ב נ י‬ .‫כלה‬
h im a n d h is fa m ily [w hich h e neglects o n
‫שמנית‬ ‫זח‬ ‫ל ע ש ו ת לו מ ל א כ ת ו‬ ‫עירו מצווין‬
ac co u n t of h is co n g reg atio n al d u tie s ] .
E . J o c h a n a n also s a id : ‘*Who m ay h e ‫לממרח‬ ‫וה״ם‬ .‫כחפצי שמים‬ ‫חפציו ועוסק‬
called a sc h o la r? O ne w ho c a n give a n in -
te rp re ta tio n of any law in w h a te v er c h a p te r ‫ ו א ״ ר י ו ח נן א י ז ה ו ת ל מ י ד ח כ ם כ ל‬. ‫כ ר י פ ת י ח‬
i t m a y he show n h im .” I n re g a rd to w h a t
p ra c tic a l difference is th is s ta te d ? I n re g a rd
‫ואומרה‬ ‫מקום‬ ‫ככל‬ ‫הלכה‬ ‫אותו‬ ‫ששואלין‬
to th is : I f a m a n is fa m ilia r only w ith th e ‫ל מ א י נ ״ ם למנוייה פ ר נ ס ע ל ה צ ב ו ר אי כ ח ד א‬
law s o f one tre a tise , h e m ay be co m p e te n t
to he th e ch ief of only one c o m m u n ity ; b u t ‫בריש‬ ‫מ ס ב ת א ב א ת ר י ה אי ככוליה תנוייה‬
if h e u n d e rsta n d s th e m a ll, h e m a y b e m a d e
th e ch ie f o f th e academ y. :‫מ ת י ב ת א‬

CHAPTER SIXTEEN ‫רק ששה עשר‬6 ‫כל כתבי‬

(P o l. l l B a ) (M ish n a h ) A ll sacred scripts^ ‫ כ ל כ ת ב י ה ק ד ש טצילין א ו ת ן מן‬. ‫מ ש נ ה‬
m ay be saved fro m a fire [o n th e S a b b a th ] ;
w h e th e r i t be such a sc rip tu re w hich one is ‫ה ד ל י ק ה בין ש ק ו ר י ן ב ה ם כין ש א י ן קורין ב ה ם‬
allow ed to re a d o r n o t to re a d [on th e S ab -
bath].® A n d even th o u g h i t is w ritte n in ‫ואף ע ל פי ש כ ת ו ב י ן כ כ ל לשון מעונין גניזת‬
an y o th e r la n g u a g e [ th a n H e b re w ], a n d m u st
be sto re d aw ay [in a safe p la c e ]. W hy a re ‫ו מ פ נ י ט ח אין קורין ב ת ם מ פ ג י ב י מ ו ל ב י ת‬
w e n o t allow ed to re a d som e p a r ts o f th e
S c rip tu re [o n th e S a b b a th ] ? B ecause [w ere :‫המדרש‬
i t p erm issib le to re a d e v e ry th in g ] i t w ould
le a d to n eg le ctin g th e d u ty o f a tte n d in g th e ‫ א מ ר ר ב י יוסי מ ע ש ח ב א ב א ו ח ל פ ת א‬.‫נכו׳‬
h o u se o f !e a rin g [to liste n to th e se rm o n ].
(G e m a ra ) E . Jo se s a id : “ I t once h a ^ ‫ש ה ל ך א צ ל רבן גמליאל בריבי לטבריא ומצאו‬
p en e d t h a t m y fa th e r, C h a la fta , w e n t to v is it
E a h b a n G am aliel, th e G re at, i n T ib e riu s, a n d ‫ש ה י ה י ו ש ב ע ל ש ל ח נ ו ש ל יוחנן הנזויף ו ב י ד ו‬
fo u n d h im s ittin g a t th e ta b le of E . Jo c h a n a n ,
th e H a z u f, h o ld in g th e hook o f J o b w ritten, ‫ס פ ר איוב ת ר ג ום והיה קורא כ ה א מ ר ליה‬
in A ra m aic a n d re a d in g it. M y fa th e r, C ha-
la fta , said t o h i m : T re m e m b er a t th e tim e ‫ז כ ו ר א נ י בר*'ג א ב י א ב י ך ש ה י ה ע ו מ ד ע ל ג ב‬
h a v in g m e t th y g ra n d fa th e r, E a h b a n G am a-
liel, s ta n d in g o n th e step s o f th e T em p le- ‫מ ע ל ה ב ה ר ה כ י ת ו ה ב י א ו לפניו ס פ ר א י ו ב‬
m o und w hen th e book of J o b i n A ra m aic w as
b ro u g h t to h im a n d h e to ld th e b u ild e r to ‫ א ף‬.‫תרגום ו א מ ר לבנאי ש ק ע ה ו ת ח ת הנדבך‬
ta k e th e book a n d p lac e i t u n d e rn e a th th e
m o u n d .’ T h e re u p o n E a h b a n G am aliel o rd e re d : ‫ה ו א צ ו ה ע ל י ו וגנזו‬
th a t h is book be h id d e n also.”
(Tb. b ) O u r E ab b is ta u g h t: “ T h e bene- ‫)ע״ב( ת נ ו ר ב נ ן ה ב ר כ ו ת ו ה ק מ י ע י ן א ף ע ל פ י‬
d ictio n s an d am u lets, alth o u g h th e y c o n ta in
le tte rs of th e H o ly n a m e a n d m a n y passages ‫ש י ש כ ה ן אותיות ש ל ש ם וטענינות ה ר ב ה‬
o f th e T o ra h , sh o u ld n o t be saved fro m a fire
[on th e S ab b ath ] h u t should he b u r n t u p in ‫ש ב ת ו ר ה אין מצילין א ו ת ן מ פ נ י ה ד ל י ק ח א ל א‬
th e ir places, to g e th e r w ith su ch le tte rs an d
passages, ! ^ o m th is we in f e r t h a t one w ho ‫נשרפין ב מ ק ו מ ן הן ואזכרותיהן מ כ א ן א מ ר ו‬
11 ‫^ר‬c5red S cripture th e Peijitaifceufjii. tlie Prophets, ssmd.
2 ) On th e Sahbatli, i t is n o t allowed to c a rry H agla«^apha.
 184 ‫ש כ ת‬ is p

writes benedictions is considered [in. the ‫מע שה כ א חד‬ ‫כ ו ת כי כ ר כו ת כ שו ר פי תרדה־‬

same light‫ ן‬as one who is burning up the
Torah.” E, Ishmael was informed of a man ‫ש הי ה כו ת ב כ צי דן כ או ו הו די עו ל ד כי י ש מ ע א ל‬
in Zidon who used to write benedictions
and he went to investigate the case. T ^en E.
Ishmael was ascending the stair-case, the man ‫והלך ר בי י ש מ ע א ל ל בד קו כ ש הי ה עול ה כ סו ל ם‬
discovered who it was and immediately took
up a heap of written benedictions and threw ‫ה רגי שו בו ונ ט ל טו מו ס של כ ר כו ת ו ש ק ען‬
them into a bowl of water. E. Ishmael said
these words to him : “Your punishment for ‫ ו ב ל שון הז ה א(״ל ר בי י ש מ ע א ל‬.‫כ ס פל של מי ם‬
your latter act will be greater than that for
the former one.” : ‫גדול ה עונ ש ה א ח רון מן ה ר א שון‬
Our Eabbis taught: "A n d i t came to pass,
tohen the arh se t forw ard, that Moses said.
Rise up L o rd , etc. (l^um. 10, 35). At the ‫ת נו ר בנן ) ב מ ד ב ר י( וי הי בנ סו ע ה א רון וי א מ ר‬
beginning of this chapter and at its close,
the Holy One, praised be He! made signs“ ‫מ ש ת פ ר ש ה זו ע ש ה לה ה ק ב ״ ה סי מ ניו ת מ ל מ ע ל ה‬
to signify (Fob 116a) that this is not the
proper place for the two passages. Eabbi
says: ‘This is not the reason for it, but it ( ‫* ק מ ״ ז‬1‫)ד‬ .‫ו מ ל מ ט ה לו מ ר ש אין זו מ קו מ ה‬
signifies that these two passages form separate
books within themselves.’ ” In accordance ‫ר בי או מ ר לא מן ה ש ם הו א ז ה א ל א מ פ ני ש ס פ ר‬
with whose teaching is that which E. Samuel
b, Nachmeini spoke in the name of B. Joch- ‫ כ מ אן אז ל א ה א ד א ט ר‬.‫ח שו ב הו א כ פ ני ע צ מו‬
anan "She hath hewn out her seven pillars
(Pr. 9, 1), i. e., these are the seven books (‫)משלי ט‬ ‫ר בי ש מו א ל ב ר נ ח מ ני א״ ר יו נ תן‬
of which the Torah is composed [and not
five as we count]” ? This is in accordance ‫ח צ ב ה ע מו די ה ש ב ע ה א לו ש ב ע ה ס ״ ת כ מ אן‬
with the opinion of Eabbi [who says that the
above two passages from two books in them-
selves]. Who is the Tana (sage) that ‫מ אן ת נ א ד פ ליג ע לי ה ד ר בי ר ש כ ״ג‬ .‫כ ר בי‬
differs with Eabbi? I t is Eabban Simon b.
Gamaliel, for we are taught that Eabban ‫הי א ד ת ני א ר ש כג ״ א ע תי ד ה פ ר ש ה זו ש ת ע ק ר‬
Simon b. Gamaliel says: “The chapter of
these two passages will in the future, be re- ‫מ כ אן ו ה כ ת ב ב מ קו מ ה ו ל מ ה נ כ ת כ ח כ אן כ די‬
moved and put in the proper place.” Why
then, was it inserted here ? In order to make .‫ל ה פ םי ק בין פו ר ענו ת ר א שונ ה ל פו ר ענו ת שני ה‬
a separation between the first retribution and
the second retribution. What was the second
‫פו ר ענו ת שני ה מ אי הי א )במיבי יא( וי הי ה ע ם‬
retribution? A n d i t came to pass th a t as the
people com plained, etc. (Num. 11, 1). And
what was the first retribution? A n d they set ‫ פו ר ע נו ת ר א שונ ה וי ס עו מ ה ר ה׳‬.‫כ מ ת אונני ם‬
forw ard from the m ount of the L ord, etc. (Ih.
10, 33). And E. Chama b. Chanina [in ex- / ‫ו א מ ר ר בי ח מ א ב ר חנינ א שסרד מ א ח רי ה‬
plaining it] said: “This is intended to
mean ‘that they departed from the ways of : ‫ו הי כן מ קו מ ה א מ ר ר בי א שי כ דג לי ם‬
the Lord.‫ ” ״‬TOere is the proper place for
the two passages? H. AsM said: “In the
chapter of the Standards (Hum. 10,11-30).” ‫ת ני א הג ליונין ו ס פ רי צ דו קי ם אין מ צי לין‬
We are taught: “Blank parchment and
also the Sadducean books should not be saved
‫או מ ר ב חו ל‬ ‫ר׳ יו סי‬ .‫מ פ ני ה ד לי ק ה‬ ‫או ת ם‬
from a fire [on the Sabbath]. E. Jose said:
‘On the week days the Holy names should be
taken out and preserved and the rest left to .‫קודר א ת ה אז כ רו ת ש ב הן ו גונזן ו ה ש א ר שו ר פן‬
3) Tliia re fers t t e reyersod yrMcli im ist bfl Inserted In tlia scroll-
186 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫קפה‬

be b u m t^ R . T a rp h o n s a i d : ^ a y I b u rn m y ‫א מ ד ר ב י ט ד פ ו ן א ק פ ח א ת ב נ י ש א ם י ב א ו לידי‬
c h ild re n , i f I w ould n o t b u m such books
to g e th e r w ith th e H o ly nam es th e y co n tain ,
rfio u ld I o b ta in possession o f th e m ; fo r even
‫שבחן‬ ‫ואת האזכרות‬ ‫אותן‬ ‫ש א ג י אשרוןן‬
w h e n a m a n is p u rsu e d b y a m u rd e re r i n te n t
u p o n k illin g h im , o r follow ed by a sn ak e ‫ש א פ י ל ו א ד ם רוד!ן א ת ר י ו ל ה ר ג ו ו נ ח ש ר ץ‬
a im in g to b ite h im , he sh o u ld ra th e r seek fo r
re fn g e i n a te m p le of idols th a n to e n te r th e
hom e of a S a d d u c e e ; fo r these [th e
‫ע ב ו ד ת כ ו כ ב י ם ואין‬ ‫לבית‬ ‫נכנס‬ ‫להכישו‬
h e a th e n s] serv e th e ir idols, u n a w a re o f G od,
w h ile th e S adducees, how ever, know God, ‫נכנס ל ב ח י ה ם ש ל אלו ש ה ל ל ו מכירין וכופרים‬
b u t d en y H i m ; a n d co n c ern in g th e m , S c rip -
tu r e says ( I s . 47, 8 .) A nd dehind the door ‫והללו אין מכיר י ן וכופרין ו ע ל י ה ם ה כ ת ו ב א ו מ ר‬
and the door-post hast thou placed iJiy {marie
of) remembrance/ R . Ish m a e l said to R .
T a r p h o n : TITe m ay le a rn th is fro m th e in - - ‫)ישעיח ■«( ו א ח ר ה ד ל ת ו ה מ ז ו ז ה ש מ ת ז כ ר ו נך‬
feren ce d ra w n fro m th e m in o r to th e m a j o r ;
if , fo r th e sake o f b r i n g i i ^ a b o u t peace be- ‫א ״ ר י ש מ ע א ל ק״ו ו מ ה ל ע ש ו ת ש ל ו ם בין א י ש‬
tw ee n a m a n a n d h is w ife, th e T o ra h says
t h a t th e H o ly n a m e w h ich w as in scrib e d w ith
san c tific atio n m a y b e erased w ith th e ( b itte r )
‫לאשתו אמרה תורת שמי שנכתב בקדושה‬
w a te r, how m u c h m ore th e n sh all i t he p e r-
m itte d t h a t these books o f th e S adducees ‫י מ ח ה על ה מ י ם הללו ש מ ט י ל י ם ק נ א ה ואיבה‬
w h ic h cause d isco rd a n d e n m ity betw een
Is ra e l a n d th e ir H e av en ly F a th e r, be erad i-
cated o r d estro y e d ? C o n cern in g th e m D a v id
.‫ו ת ח ר ו ת בין י ש ר א ל ל א ב י ה ם ש ב ש מ י ם עאכ״ו‬
s a id ( P s , 139, 3 1 .) Behold, those that hate
Thee, I ever hate, etc., with the utmost hat- ‫ו ע ל י ה ם א מ ר ד ו ך )תהלים קלט{ ה ל א מ ש נ א י ך ה ׳‬
red, etc. A n d j u s t as th e y should n o t b e
saved fro m a fire, so also sh o u ld th e y n o t h e ‫וכשם שאין‬ /‫א ש נ א וגו׳ ת כ ל י ת ש נ א ה וגו‬
saved fro m e ith e r a ru in o u s h e a p , o r w ater,
or fro m an y o th e r th in g t h a t m a y d estro y
th e m .’ ‫״‬ ‫מ צ י ל י ם א ו ת ם מ פ נ י ה ד ל י ק ה כ ך אין מצילין‬
T h e fo llo w in g pro b lem w as s u b m itte d to
B . A b u h u b y J o s e p h b. C h a n in ; ‫ ״‬M ay th e ‫א ו ת ם ל א מן ה מ פ ו ל ת ולא מן ה מ י ם ולא מ ד ב ר‬
books, w ritte n b y h eretics, be saved fro m a
fire, o r n o t ?” ‫ ״‬Y ea, a n d n a y ‫״‬ (E . A b u h u
re p lie d som etim es affirm atively a n d som e- :‫הטאבדן‬
tim e s n e g a tiv e ly ), because h e re ally could n o t
teU . ‫ב ע א מ י נ י ה יוסך כ ר הנין מ ר ׳ א ב ה ו ה ני‬
R ab never w e n t to a be-Abedan (th e house
w h ere th e h eretics w ere accustom ed to re a d
th e ir books a n d arg u e over th e m ) a n d h e ‫ס פ ר י דבי אבידן טצילין א ו תן מפני ה ד ל י ק ח‬
p a rtic u la rly avoided th e places o f a c e rta in
id o la try called Nitzraphi. S am u el, how ever, ‫ ר ב ל א‬.‫ אין ולאו ו ר פ י א בידיה‬.‫א ו אין מצילין‬
d id n o t go to th e house of Nitzraphi, b u t d id
go to th e be~Abedan. ^ ‫ ש מ ו א ל לבי‬.‫אזיל לכי אבידן ו כ ״ ש לבי נצרפי‬
R a h a w as asked w hy h e d id n o t go t o th e
he-Abedan. H e re p lie d : "B ecau se th e re is ‫א מ ת ליה‬ ! ‫נ צ ר פ י ל א א ז י ל ל ב י א כ י ד ן אזיל‬
a b ig p a lm -tre e on th e ro a d a n d i t causes o u e
h a rd s h ip to p ass it.” ‘^ e l l , ” said th ey , "w e
w ill u p ro o t it.” ‫ ״‬isTo,‫ ״‬ausw ered R aba, " th e
‫א מ ר להו‬ ‫ל ר ב א מ *'ט ל א א ת י ת ל ב י א ב י ר ן ־‬
p lace w ill th e n becom e ro u g h a n d t o m u p
a n d t h a t w ill cause th e sam e h a rd sh ip .” * . ‫ ו נ ע ק ר י ה‬.‫ד י ק ל א פ ל ג י א א י כ א ב א ו ר ח א ו ק ש י לי‬
4) explains liere that tJis real cause was that they *srere afraid lest they get killed phould the Babhia d li-
enssed too much with them.
 im ‫ש כ ח‬ ‫הפו‬

Mar 1). Josepli srud: **I fun of tHeir 80*‫־‬ ‫ אמר‬5!‫ מר כר יוס‬.*‫דוכחי־ה קיטי ?י‬
ciety and do not fear them /‫ ׳‬NeTertheleBS,
it once happened when he went there, that he ‫ זימגא‬.‫מינייהו אנא ולא מפתפינא סינייחו‬
was in danger.
Ema Shalom, the wife of E. Eliezer, and .‫ אימא שלום דכיתהו‬.‫חדא אזל כעי ^סכוגיה‬
sister of Kabban Gamaliel, encountered in her
neighborhood a philosopher, who was also a
judge (Ib, h.) and had the reputation of not ‫דרבי אליעזר אחתית דרבן גמליאל הואי חוה‬
taking bribes. Kabban Gamaliel and his sis-
ter once wanted to put Mm to the teat [and ‫»הו« בילוסובא גשביבותיה )שס ע״!( דהוה‬
prove that he did take bribes]. So she
brought the Judge a golden lamp as a present ‫שקול שמא דלא מקבל שזחדא כעי לאחוכי‬
and appeared before him. " I wish to inherit
half of my father's wealth,” she said to him. ‫כיה עיילא לית שרגא דדהכא ואזול לקמיה‬
Whereupon he said, ‫ ״‬I will order that thon he
given half of it.” *^ut,” said she, ‘^in our .‫אמרה ליה כעיינא דנפלגי לי בנכפי דכי נשא‬
Torah it is written th at when a son is left, a
daughter may not inherit?” The Judge re-
plied: *^Since you, Israel, were exiled from ‫ אמר ליה כתיב לן במקום‬.‫אמר לה פלוגי‬
your land, the Law which Moses gave you has
been revoked and new laws given you instead; ‫ אמר ליה מן יומא‬.‫ברא כרתא לא חירות‬
in these new laws, it is stated th at daughters
may m herit equally with sons.” The next ‫דגליתון מארעבון איתנטלית אורייתא דמשת‬
day K. Gamaliel came bringing Mm a Libyan
ass as a present [and told him that he did ‫ואיתיהיבת אורייתא אחריתי וכתיב כיח ברא‬
not wish to have Ms sister inherit]. The
Judge answered th u s: ‫ ״‬After thy sister left,
I consulted our law a little further and ‫ למחר הדר עייל ליה‬.‫וברתא כחדא יירחון‬
found that it says T did not come to abolish
or to add to the Mosaic law.‫ ”״‬So Ema ‫ אמר לחו שפילית לסיפיה‬.‫איהו חמרא לובא‬
Shalom [reappeared and] pleaded before the
Judge saying: "May God make thy light as ‫דספדא וכתיב ביה אנא לא למיפק מאורייתא‬
bright as a lamp [hinting at her bribe].”
Whereupon K. Gamaliel remarked to her [in ‫דמשה אתיתי ולא לאוסופי על ברייתא דמשה‬
the presence of the Ju d g e ]: *^An ass came
along and kicked the candle, thus exting-
uishing it.”
‫אתיתי וכתיב ביה במקום ברא ברתא לא‬
(Eol. 117b) E. Chisda said: ‫ ״‬A man
*hall always rise early [on Friday] to prepare ‫ אמר‬.‫תיתר^ אמרת ליה נחור נהוריך כשרגא‬
the necessities for the Sabbath; as it is said
(Ex. 16, 5.) A n d i t shall come io pass on the : ‫ליה רבן גמליאל אתא חטרא ובטש לשרגא‬
sixth day, when they prepare what they shall
have ‫־‬b rought in, i. e., as soon as they bring
it [early in the morning] it ought to be ‫* ?י» ע״ב( ׳אומר רב חםדא לעולם ישכים‬1‫)ד‬
prepared [early].”
R Abba said: "A man must pronounce ‫אדם להוצאת שבת שנאמר )שמית ®ז( והיה‬
the fore-meal blessing on the Sabbath over
two loaves of bread, for it is said. Double .‫ביום הששי והכינו את אשר יביאו לאלתר‬
bread (Ib.).”
B. Ashi said: *‘I noticed the manner in '‫אמר רבי אבא בשבת חייב אדם לבצוע על כ‬
which E. Cahana used to do this. He would
hold both loaves, hut cut only one, giving
as his reason that only a t the gathering [of ‫ אטד רב אשי‬.‫כשיות דכתיב לחם משנה‬
the Manna] is it written Double, but not at
the eating. B. Zeira, when pronouncing the ‫חזיגא ירב ב תנ א דנקט חדי ובצע חחא אמר‬
 187 ‫עיז יעקב‬ tap
benediction, used to c u t off a piece sufficient ‫ר ב ' ז י ר א הוזז ב צ ע א כ ו ל י ה‬ .‫לקטו כתיב‬
fo r th e e n tire m eal.” E a b in a said to K.
A s h i: ‫ ״‬Does i t n o t ap p ear gluttonous to c u t ‫ א ״ ל ר ב י נ א ל ר ב א׳טי ו ה א מיחזי‬. ‫ש ר ו ת י ה‬
•ff larg e a piece, a t one tim e ? ‫״‬ ‫ ״‬Since i t
w&s n o t his custom to do so on week days, ‫א ס ר ל י ה כיון ד כ ל י ו ט א ל א‬ ! ‫כרעבתנותא‬
i t does n o t ap p ear g lu tto n o u s on th e Sab-
b ath ,‫ ״‬was E . A shi’s answ er. ‫מ י ה וי‬ ‫לאן‬ ‫דעכיד‬ ‫הוא‬ ‫והאידנא‬ ‫עביר‬
Out Eabbis ta u g h t: H ow m any m eals
m u s t a m an e a t on th e S ab b ath ? “ T hree.” :‫כרעבתנותא‬
B u t E . C hidka says “ F o u r.” B. Jo ch a n an
s a id : “ B oth th e E abbis an d B . C hidka in- ‫חנו רבנן כ מ ה ס ע ו ד ו ת חייב א ד ם לאכול‬
te rp re t th e sam e passage. (E x . 16, 25.) And
Moses said. Eat it io ^a y; for a Sabiath is ‫ א מ ר‬. ‫ ר ב י ח י ד ק א א ו מ ר א ר ב ע‬- .‫ב ש ב ת שלש‬
this day unto the Lord; to-day ye will not
find it in the field. E . C h id k a is of th e (‫ר ב י יוחנן ו ש נ י ה ם מ ק ר א א ח ד ד ר ש ן ) ע ט ו ת טז‬
opinion th a t th e use of th e w ord Hayom
(d a y ) [m en tio n ed in th e above passage] ‫ו י א מ ר מ ש ה א כ ל ו ה ו היום כי ש כ ת היום לח׳‬
th re e tim es indicates th re e m eals d u rin g the
d ay excluding th e evening m e a l; to g eth er ‫ ר׳ ח י ד ק א ס ב ר ה נ י‬. ‫ה י ו ם ל א ת מ צ א ו ה ו ב ש ד ה‬
w ith th e F rid a y evening m eal i t m akes f o u r ;
b u t th e Eabbis are of th e opinion th a t th e ‫ת ל ת א ה י ו ם ל ב ר מ א ו ר ת א ורבנן ס ב ר י ב ה ד י‬
th re e m eals in clu d e th a t of F rid a y n ig h t,
hence th e re are h u t th ree altogether.” ‫ )דו׳ קיד( א ״ ר ש מ ע ו ן ב ן פזי א ״ ר‬. ‫ד א ו ר ת א‬
(F o l. 118a) E . Sim on b. P azi in th e
nam e of B. Jo sh u a b. L evi, who spoke in th e ‫י ה ו ש ע ב ן לוי מ ש ו ם כ ר ק פ ר א כ ל ה מ ק י י ם‬
n am e o f b ar E a p p a ra , sa id : “ H e who fu l-
fills th e observation of th re e m eals on th e
‫ש ל ש ס ע ו ד ו ת ב ש ב ת ניצול מ ש ל ש פ ו ר ע נ י ו ת‬
S ab bath, w ill be delivered fro m th ree evil
dispensations, viz., fro m the pains of Mea-
‫מ ח ב ל ו ש ל מ ש י ח ומדינה ש ל גיהנם ו מ מ ל ח מ ת‬
siah®, fro m th e ju d g m e n t of Gehenna, an d ‫ מ ח ב ל ו ש ל מ ש י ח כ ת י ב ה כ א יו ם‬.‫גוג ומגוג‬
fro m th e w a r of Oog and Magog. F ro m th e
p ain s of M essiah, fo r i t is w ritte n here (E x . ‫ו כ ת י ב ה ת ם )מלאכי ג( ח נ ה א נ כ י ש ו ל ח ל כ ם א ת‬
16, 25.) Tom ( d a y ) ; an d i t is also w ritte n
(M alacni 3, 23.) Behold, I will send yott ‫ מ ד י נ ה ש ל‬.‫א ל י ה ה נ ב י א ל פ נ י ב ו א יום ה ' וגו׳‬
Elijah, the prophet, before the coming of
the day (Yom) of the Lord, e tc .; from th e (‫ג י ה נ ם כ ת י ב ה כ א יום ו כ ת י ב ח ת ם )ל(נים א‬
ju d g m en t o f hell, h ere is w ritten Torn (d a y )
a n d (Z ephanin 1 ,1 5 .) A day of wrath is that ‫מ מ ל ח מ ת גוג ו ט ג ו ג‬ . ‫יום ע ב ר ה ה י ו ם ה ה ו א‬
day (T o m ) ; of th e w ar o f Gog and Magog,
here is w ritte n {Yom) (d a y ) an d i t is w rit- ‫כ ת י ב ה כ א יום ו כ ת י ב ה ת ם )יתז?אל לח( ב י ו ם‬
ten (E x . 38, 19.) On the day (Tom) of
Oog’s coming."^ : ‫ב ו א גוג‬
K abbi Jo c h a n a n in th e nam e of E . Jo se
sa id : “ T o h im w ho observes th e S abbath, ‫א מ ר ר ב י יוחנן מ ש ו ם ר ב י יוסי כ ל ה מ ע נ ג‬
w ith enjoym ents, w ill be given boundless in -
h eritance, as i t is w ritte n (Is. 5 8 ,1 4 .) Then ‫א ת ה ש ב ת נותנין לו נ ה ל ה כ ל א מ צ ר י ם ש נ א מ ר‬
shall thou find delight in the Lord,^ etc..
And 1 unll cause thee to enjoy the inheritance ‫א ז ת ת ע נ ג ע ל ה ׳ וגו׳ ו ה א כ ל ת י ך‬ (‫)י שעיה נח‬
of Jacob, thy father. N o t snch inh eritan ce as
was prom ised to A braham , (G en. ^ 13, 14) ‫נ ח ל ת י ע ק ב א ב י ך וגו׳ ל א ב א ב ר ה ם‬ (‫)ע״כ‬
Arise and walh through the land to its length
and breadth, an d n o t as i t was prom ised to ‫יג( ק ו ם ה ת ה ל ך כ א ר ץ‬ ‫)בראשית‬ ‫ש כ ת ו ב בו‬
Isaac (Ib . 26, 3 .) J w^l give thee all that
this land contains, b u t as i t was prom ised to (‫ל א ר ב ה ו ל ר ח ב ה ולא! כ י צ ח ק ש כ ת ו ב כ ן ) ש ם בי‬
Kethulioth 1128, that It win he 8 for the entire world.
8) The IniewooB her• Is dnawii tlwaugh the ccnnparl of the Word Yojn (day).
188 ‫שכ ת‬ ‫קפח‬

Jacob (lb. 28j 14.) A nd thou shaJi spread ‫כי לך ולזרעך א תן א ת כל ה א ר צו ת האל אלא‬
ahroadj to the West, and to the Mast, to the
North, and to the South.” ‫כי ע ק ב ש כ תו ב בו) ש ם כת( ו פ ר צ ת י מ ח ־וקדמה‬
E. Kaclimaa b. Isaac said: *‫׳‬He will be
saved from the subjugation of exile; for it ‫ רב נ ח מן בר י צ ח ק א מ ר ני צו ל‬.‫ו צ פונ ה ונג ב ה‬
is written (Is. 58, 14.) A nd I will f^ause thee
to tread upon the high places of the earth; ‫מ שי ע בו ר עו בדי כוכ בי ם כ תי ב ה כ א ו ה ר כ ב תי ך‬
it is also written there (Deu. 33, 39.) A nd
thou shalt tread upon their high places.” ‫ ו כ תי ב ה ת ם )דברים לג( ו א ת ה‬p s ‫על ב מ תי‬
E. Juda said in the name of Rab: **To
him who observes the Sabbath, with enjoy- ‫ ו א מ ר רב י הו ד ה א מ ר רב‬.‫על ב מו תי מו ת ד ת ך‬
ment, will be granted his heart’s desires, for
it is said (Ps. 37, 4.) And delight thyself ‫כל ה ם ענג א ת ה ש ב ת נו תנין לו מ ש א לו ת לבו‬
in the Lord, and He will give thee the wishes
of thy heart. The word delight is not under- ‫ת׳ וי תן לך‬ ‫שנ א׳ )חהלים לז( ו ה ת ענ ג על‬
stood in its real meaning. Since it says (Is.
58, 13.) A nd if thou call the Sabbath de- ‫י ו ^ מ ת הו א‬ ‫מ ש א לו ת לבך עונג ז ה איני‬
light; then we knew that it means delight of
the Sabbath. ‫כ ש הו א או מ ר )ישעיה נט( ו ק ר א ת ל ש ב ת עונג‬
B. Chiya b. Abba in the name of E.
Jochanan said; *‘He who observes the Sab- ‫ א מ ר ר בי חיי א בר‬.‫הוי או מ ר ז ה עונג ש ב ת‬
bath properly, according to its command-
ment, even if he worship idols, as did the ‫א ב א א מ ר רבי יו הנן כל ה מ ש ט ר ש כ ת כ ה ל כ תו‬
generation of E nosh/ will be pardoned, for
it is said (Is. 56, S) Happy is the man that ‫א פילו עו ב ד ע בו ד ת כוכ בי ם כ אנו ש מו חלין לו‬
ever doth thus, etc., hy not violating it. Do
not read it, M’chalelo (violating it), but ‫שנ א מ ר )שם ט( א ש רי אנו ש י ע ש ה ז א ת וגו׳‬
read it M a c h u l d o (pardoned) him) ” ‫י‬
E. Juda, in the name of Eab, said; “I f ‫ א״ ר‬.‫מחללו אל ת ק רי מחללו אל א מחול לו‬
Israel had strictly observed the first Sabbath,
no nation or race would have been able to ‫שבת‬ ‫י הו ד ה א מ ר רב אל מלי ש מרו י שראל‬
dominate over them, for it is said (Ex. 16,
27.) A nd it came to pass on the seventh day, ‫ר א שונ ה לא■ ש ל ט ה ב ה ם או מ ה ול שון שנ א׳‬
that there went out some of the people to
gather {the Manna) hut did not find them. ‫מן ה ע ם‬ ‫שמזה טז( וי הי ביו ם ה ש בי עי י צ או‬
Immediately following is w ritten: Then came
Amatelc” .‫ללקוט ולא מ צ או ו כ תי ב ב ת רי ה וי ב א עמלק‬
E. Jochanan in the name of E. Simon b.
Jochai, said: “I f Israel would observe two ‫א״ ר יו חנן מ שו ם ר בי ש מ עון בן יו ח אי אל מלי‬
Sabbaths, only, according to the strict re-
quirements of the law, they would at once ‫ש ב תו ת כ ה ל כ תן מי ד‬ ‫מ ש מ רי ם י שר אל ש תי‬
be redeemed, for it is written (Is, 56, 4.)
Thus saith the Lord unto the eunuchs that ‫נג אלי ם שנ א׳)י ש עי ה מ( כ ח א מ ר ה׳ לסריסי ם‬
Jeeep my Sabbaths, and immediately follow-
ing i 3 ■written, Even them will I bring to my ‫ב ת רי ה‬ ‫ו כ תי ב‬ ‫ש ב תו תי‬ ‫את‬ ‫א ש ר י ש מ רו‬
holy mountain.”
B. Jose said: “0 , that my lot M l among : '‫ו ח כי או תי ם אל ה ר קד שי וגו‬
those who eat three meals on the Sabhath.”
Again R. Jose said: “ 0 , that my lot fall ‫א מ ר ר בי יו סי י ה א חלקי מאוכלי׳ ג׳ ס עו דו ת‬
among those who finish Hallel^ every day.”
Is it so? Has not the master said that he ‫ א״ ר יו סי י ה א ח ל קי מגו מ רי הלל בכל‬.‫ב ש ב ת‬
who finished Hallel every day is a scomer
and a blasphemer? We meau that one should ‫ איני ו ת א מ ר מ ר הקורא הלל ב כ ל יום הרי‬.‫יום‬
7) eee Oem 4, 28, Ras&I t t e ■^
s> M -cM eio (^vidBd ia twc> . end liOj "to him.”
T J ie G ra c e — C h a p te rs 01 rs a n iL s .
 18 9 ‫י ע קב‬ ‫עין‬ ta‫פ‬p
say i t only as re c itin g th e P salm s. A g a in
. ‫ז ה מ ח ר ף וטגדןן כ י ק א ט ר י נ ן כ פ ס ו ק י ד ז מ ר א‬
E . Jo se s a i d : " 0 , th a t m y lo t fa ll am o n g those
who p ra y a t d aw n a n d su n set.” E . C hiya ‫עם‬ ‫טתמחפללין‬ ‫ו א מ ר ר ב י יוסי י ה א חלקי־‬
b. A bba said in th e nam e of E . J o c h a n a n :
' ' I t is a m eritorioTis a c t to p ra y a t daw n a n d ‫ א מ ר רבי חייא ב ר א ב א א ט ר‬.‫דמומי ח מה‬
[ev ening] a t su n set.” E . Z eira s a i d : ^‫ ף‬s‫ז‬h a t
is th e p assag e fo r th is ? I t is sa id (P s . 72, ‫ר ב י יוחנן מ צ ו ה ל ה ת פ ל ל ע ם ד מ ו ט י ח מ ה ׳ א ט ר‬
5 .) Thsy shall fear Thee as long as the sun
shineth and in the presence of the moon ‫ר ב י ז י ר א מאי • ק ר א )מהלים עב( י י ר א ו ך ע ס‬
throughout all generations/’ A g a in E . ‫ ו א ״ ר יוסי י ה א‬. ‫ש מ ש ולפני י ר ח ד ו ר ד ו ד י ם‬
lo se s a i d : ' ‘0 , t h a t m y lo t fa ll am o n g th o se
who d ie o f stom ach tro u b le.” A g a in E . J o se ‫ח ל ק י מ ט ח י ם בחולי מ ע י י ם ד א מ ר מ ר רובן ש ל‬
s a i d : " 0 , t h a t m y lo t fa ll am ong those who‫׳‬
d ie ■wShile p e rfo rm in g a m e rito rio u s act.” ‫ ו א מ ר ר ב י יופי‬, ‫צ ד י ק י ם מ ת י ם ב ח ו ל י מ ע י י ם‬
A g a in E . Jo se s a id : “ 0 , t h a t m y lo t f a ll
am o n g those w ho ■usher in th e S a b b a th a t ‫ ו א מ ר ד ב י יוסי‬. ‫י ה א ח ל ק י מ מ ת י ם ב ד ר ך מ צ ו ה‬
T ib e ria a n d dism iss i t a t S ep h o ri.” A g a in
E . J o s e sa id : ‘^0, t h a t m y lo t fa ll am o n g ‫יהא חלקי ממכניסי ש ב ת ב ט ב ר י ה וממוציאי‬
th o se w ho cause th e re su m p tio n of stu d y i n
th e house of le a rn in g b u t n o t am ong those
‫ו א מ ר ר׳ יומי י ה א ח ל ק י‬ .‫בציפורי‬ ‫שבת‬
who cause a cessation of s tu d y in th e h ouse ‫ממעמידי בית‬ ‫ה מ ד ר ש ולא‬ ‫כיח‬ ‫מיושבי‬
of le a rn in g .” A g a in E . J o s e s a id : **0,
t h a t m y lo t fa ll am ong those who so licit ‫ ו א מ ר ר ב י יוסי י ה א ח ל ק י מ ג ב א י‬. ‫ה מ ד ר ש‬
c h a rity b u t n o t am o n g those w ho d is trib u te
it.” A g a in E . Jo se s a id : "O , t h a t m y lo t ‫ ו א מ ר ר׳ יוסי י ה א‬. ‫צ ד ק ה ו ל א מ מ ח ל ק י צ ד ק ו ז‬
fa ll am ong those w ho a re su sp ected w ith o u t
cause.” E . P a p a s a i d : ‫ ״‬I w as once su sp ected ‫ א מ ר ר ב‬.‫ח ל ק י מ מ י ש ח ו ש ד י ן א ו ח ו ואין בו‬
•w ithout cause.” A g ain E , Jo se s a id : ‫ ״‬I
n ev er said a w ord [a b o u t a fellow m an] w h ich
‫ ו א מ ר ר ב י יוסי‬.‫פ פ א ל ד י ד י ח ש ד ן ו ל א ה ו ה בי‬
I re p u d ia te d [w h e n co n fro n te d by h im ‫ ן‬.” ‫ ו א מ ר‬.‫מ י מ י ל א ר א ו ק ו ר ו ת ב י ת י א י מ ר י חלוקי‬
A g a in E . Jo se s a i d : “ I n ev er acted c o n tra ry
to th e w ords of m y colleagues. A lth o u g h I . ‫ר ב י יוסי מ י מ י ל א ע ב ר ת י ע ל ח ב ר י י ו ד ע א נ י‬
k n o w I am n o t a p riest, s till w hen m y col-
leag u es h a d asked m e to go u p o n th e p la t- ‫ב ע צ מ י ש א י נ י כ ה ן א ם א ו מ ר י ם לי ח ב י ר י ע ל ה‬
fo rm , I d id so.” A g a in E . Jo se s a i d : ‫ ״‬I n e v e r
said a th in g t h a t I afte rw a rd s re p en ted h a v - ‫ ו א מ ר ר ב י יופי מ י מ י ל א‬. ‫ל ד ו כ ן א נ י ע ו ל ה‬
in g said it.”
:‫א מ ר ת י ד ב ר וחזרתי לאחורי‬
E . TTachman s a id : "M a y i t b e cred ited t o
m e, th a t I fu lfille d th e o b lig atio n of th re e ‫א מ ר ר ב נ ח מ ן ח י ת י לי ד ק י י מ י ח ש ל ש‬
m eals on th e S a b b a th .” A n d E . J u d a s a id :
" M a y i t be c re d it to m e th a t I fulfilled [ th e ‫ ו א ״ ר י ה ו ד ה ח י ת י לי ד ק י י מ י ח‬. ‫ס ע ו ד ו ת כ ש ב ת‬
d u ty o f] devotion in m y p ra y e rs.” E . H u n a ,
th e son of E . Jo sh u a , s a i d : “ M ay i t be cre d it- ‫ א מ ר ר ב ה ו נ א ב ר י ה ד ר ב י ה ו ש ע‬. ‫עיון ת פ ל ה‬
ed to m e th a t I never w alked fo u r cubits w ith
a n ‫־‬uncovered h ead .” E . S h esh eth s a i d : “ M ay
. ‫ת י ת י לי ד ל א ט ס נ י נ א ד׳ א מ ו ת ב ג י ל ו י ה ר א ש‬
i t be cred ited to m e t h a t I fu lfilled th e com -
. ‫א מ ר ר ב ש ש ת ת י ת י לי ד ק י י מ י ת מ צ ו ת ת פ י ל י ן‬
m a n d m e n t of Tephilin/’ A n d E . N a c h m a n
s a i d : “ M ay i t be cred ited to m e th a t I fu l- . ‫ו א מ ר ר ב נ ח מ ן ת י ת י לי ד ק י י ט י ת מ צ ו ת צ י צ י ת‬
filled th e co m m an d m en t o f T zitzith " R .
Jo sep h asked E . Jo sep h , th e son o f E ah b a, ‫א מ ר ל י ה ר ב יוסף ל ר ב יוסף ב ר י ה ד ר ב ה א ב ו ך‬
‘^V hich co m m a n d m e n t d id th y fa th e r oh-
serve m o st s tric tly ? ” “ T h e co m m an d m e n t ‫ א מ ר ל י ה ב צ י צ י ת י ו מ א ח ד‬.‫ב מ א י זהיר טפי‬
o f T ziizU h" was his re p ly ; “ for, one d a y
w hen m y f a th e r w as ascen d in g th e staircase,
‫ה ו ה ק א סליק ב ד ר ג א איפסיק ליה ח ו ט א ולא‬
a th re a d of h is Tziizith was to m o ff, a n d h e ‫ואמר אכיי‬ .‫נ ח י ת ו א ת ה כ מ ה ד ל א רטייה‬
 19a ‫שבח‬ ‫קצ‬
d id n o t leave ttie place u n til th e th re a d w as ‫ח י ת י לי ב נ י ח ז י נ א צ ו ר ב א מ ר ב נ ן ל ש ל י ם‬
rep laced .‫ ״‬A baye s a i d : “ M ay i t be c re d ite d
to m e th a t w henever I n o ticed th a t a y oung . ‫* קיט( ע כ י ד נ א י ו מ א מ ב א ל ר ב נ ן‬1‫)ד‬, ‫מ ס כ ת י ה‬
echolar h a d finished a tre a tise o f th e T a lm u d
(F o l. 1 1 9a) on t h a t day I gave a b an q u e t
fo r th e R abbis.‫״‬ R ab a s a id : '"M ay i t be
‫» מ ר ר כ א ת י ת י לי ד נ י א ת י צ ו ר כ א מ ר ב נ ן‬
c re d ite d to m e t h a t I alw ays re sp ected a
le a rn e d m a n ; w henever he cam e before m e ‫לקמאי לדינא ל א מזיקנא ר י ש א א ב י ס ד י א נ מ ה‬.
w ith a case, I n ev er re ste d before I exam ined
every possible defence.‫ ״‬M a r b, R. A sh i s a i d : ‫ א מ ר מ ר ב ר ר ב א ש י‬.‫ב ל א מ ה פ י כ נ א בזכותיה‬
“ I feel t h a t I a m u n fitte d to ju d g e a le a rn e d
m a n because I love h im as m u c h as I do ‫פסילנא ליה ל צ ו ר ב א מרבנן לדינא מ "מ ל ח ב י ב‬
m y s e lf; a n d no m a n , of course, can see h im -
self u n ju s t.‫״‬ R. C h a n in a w as accustom ed
to w ra p h im se lf o n th e S ab b ath eve a n d a ris-
. ‫ע ל י כ ג ו פ א י ואין א ד ם ר ו א ה ח ו ב ה ל ע צ מ ו‬
in g w ould s a y : ‫ ״‬C om e w ith m e a n d le t ua
g o o u t to m eet Q ueen S a b b a th .‫״‬ ‫ר׳ ח נ י נ א מ י ע ט ף ו ק א י ב פ נ י א ל מ ע ל י ש ב ת א‬
R . J a n a i was accustom ed to p u t o n good
clothes o n th e S ab b ath eve a n d s a y : “ Com o :‫א מ ר בואו ונצא ל ק ר א ת ש ב ת ט ל ב ת א‬
b rid e, com e b rid e .‫״‬
R abba b. R . H u n a once cam e as a g u e st ‫ר ב י ינאי ל ב י ש מ א נ י' מ ע ל י ש ב ת א ו א מ ר‬
to th e house of R abba b, N a ch m an . T hey
placed b efore h im th re e 8h*a of flour m ad e ‫בואי כ ל ה בואי כלה; ר כ ה ב ר ר ב הונא א י ק ל ע‬
in to f a t cakes. ‫ ״‬D id st th o u know th a t I w as
co m in g [ th a t th o u d id s t p re p a re th is ] ?‫״‬
ask ed R . H u n a o f h is h o st. W h ereu p o n th e
‫לבי ר ב ה ב ר ר ב נהמן ק ר יב ליה ת ל ת סאוי‬
h o st an sw e re d : ‫ ״‬A r t th o u th e n b e tte r t h a n
th e S a b b a th co n c ern in g w hich it is w ritte n , ‫ א ״ ל מי‬. ‫ א ״ ל מי ה ו ה ידעיתון ד א ת י נ א‬,‫מתיי‬
( I s . 5 8 ,1 3 .) A nd if thou calleth the Sdblath
a delight .‫ע ד י פ ת לן מ י נ ה ל כ ת י ב ו ק ר א ת ל ש כ ת עונב‬
R. A bba was accustom ed to b u y m e a t [f o r
th e S a b b a th ] fo r th ir te e n Is tirith * “ fro n i ‫ר ב י א ב א זב ן ב ת ל י ס ר א ס ת י ר י פ ש י מ י כ ש ר א‬
th irte e n b u tc h e rs a n d [before th ey cam e] h e
p laced th e ir m oney a t th e door sa y in g to ‫מ ת ל י פ ר ט ב ח י ו מ שלים להו אצינורא ל ד ש א‬
th e m : “ D eliv er y o u r orders quickly, deliver
y o u r o rd e rs qu ick ly [ in o rd e r to receive th e
S a b b a th in tim e ] .‫״‬
‫ רבי א ב ה ר‬.‫ו א ו מ ר ל ה ם א ש ו ר הייא א ש ו ר הייא‬
R . A b u h u w as in th e h a b it o f s ittin g on a n
iv o ry c h a ir to m ak e a fire fo r th e S ab b ath . .‫א ת כ ת ק א ד ש י נ א ו מ ו ש י ף נורא‬ ‫חוה יתיב‬
B . A n a n [on F rid a y , w hile p re p a rin g fo r
th e S a b b a th ] w ould cover h im se lf w ith a ‫ר ב ענן ל ב י ש גונלא ל ת נ א ד ב י ר ב י י ש מ ע א ל‬
d u s te r [to p ro te c t h is g a r m e n t s ] ; fo r i t w as
t a u g h t in th e school of B . Is h m a e l: “ T h e ‫ב ג ל י ם ש כ ש ל ב ה ם ק ד ר ה ל ר ב ו א ל ימזוג ב ה ם‬
g a rm e n ts w h ich a se rv a n t w ears w hile cook-
in g fo r h is m a ste r, sh o u ld n o t be w orn w hen
‫ ר ב א מ ל ה‬. ‫ ר ב ס פ ר א מ ח ר י ך ר י ש א‬.‫כוס לרבו‬
se rv in g th e m a s te r w ith a cup of w ine a t h is
ta b le .”
R, S a fra , h im self, sin g ed a cow 's h ead ‫ ר ב פ פ א נ ל י ל‬.‫ ר ב הונא מדליק שרגי‬.‫שיבוטא‬
[fo r th e S a b b a th ]. R ab a, h im self, salted
fish. R . H u n a , h im self, l i t th e lam p s. R . ‫ר כ ה ורב‬ .‫רב ה ס ד א פרים סלקא‬ .‫פתילתא‬
P a p a , h im self, p re p a re d th e wicks [fo r th e
oil l a m p ] . B . C hisda, h im self, chopped wood. . ‫ ר ב י ז י ר א מ צ ת ת צ ת ו ת י‬. ‫יוסןז מ צ ל ח י צ י ב י‬
R ab b a a n d R . J o se p h them selves, u sed to
s p lit sm all pieces of wood [in to k in d lin g .‫ר ב נ ח מ ן ב ר י צ ח ק מ כ ת ף ועייל מ כ ת ו ז ונפיק‬
10) A coin of &lx and one-lialf denarlm.
 191 ‫עין יעקג‬ «‫צ‬p
■wood]. H. Z eira, h im self, l i t th e k in d lin g ‫א מ ר אילו מ ק ל ע י ן לי ר' א מ י ורכי א ס י ל א‬
wood. B . N a c h m a n b . Isa a c w as accustom ed
to place th e S a b b a th clothes a n d o th e r th in g s ‫ ו א י כ א ד א מ ר י ר ב י ^טי ורבי‬.‫מ כ ת פ י נ ן קטייהו‬
on his sh o u ld er a n d c a rry th em in . T h e
th in g s n o t n ecessary f o r th e S a b b a th h e ‫ א מ ר ו א י ל ו‬. ‫א פ י מ כ ת פ י ועיילי מ כ ת פ י ו נ פ ק י‬
p lac ed o n h is sh o u ld er a n d c a rrie d o u t, say-
i n g : *Tf E . A m i o r B . A ssi w ould h a p p e n : ‫מ ק ל ע לן ר׳ יוחנן מ י ל א מ כ ת פ י נ ן ק מ י ה‬
to com e to v isit m e, w ould I n o t c a rry su ch
th in g s fo r th e m on m y sh o u ld e r? ” S om e
say th a t E . A m i a n d A ssi, them selves, placed ‫ ה ו ה ה ה ו א ע ו ב ד כ ו כ ב י ם‬. ‫יוסף מ ו ק י ר ש ב י‬
th in g s o n th e ir sh o u ld ers a n d c a rrie d th e m
in a n d o u t sa y in g : * 'If B. J o c h a n a n w ould ‫ב ש ב כ ו ח י ה דהוו נפישי נ כ ס י ה מ ו ב א א מ ר ו ליה‬
h a p p e n to v is it u s, w o u ld we n o t c a rry th in g s
fo r h im in th is m a n n e r? ” .‫כ ל ד א י כ ו ל ה ו נ כ ס י יוסף מ ו ק י ר ש ב י א כ י ל להו‬
Jo se p h , w ho hon o red th e S ab b ath , h a d a
very ric h n eig h b o r. T h is n e ig h b o r w as to ld ‫א ץ י ל ז ב נ י נ ה ו ל כ ו ל ה ו נ כ ס י זבן ב ה ו ט ר ג נ י ת א‬
by th e C haldeans (so o th say ers) th a t a ll h is
w e alth w ould ev e n tu ally be ea te n u p by ‫מברא‬ ‫עכר‬ ‫דקא‬ ‫בהדי‬ .‫בפייניה‬ ‫אותכה‬
Jo se p h . T h e n eig h b o r, th e re fo re , sold h is
esta te a n d w ith th e proceeds b o u g h t a la rg e .‫א פ ר ח י ה זיקא ש ד י י ה ב מ י א ב ל ע י ה כוורא‬
d iam o n d , w hich h e fixed i n h is tu rb a n . One
day, w h ile cro ssin g a b rid g e, a g u s t o f w in d ‫אסקוה אייחוה אפניא דמעלי ש ב ת א אמרי‬
blew h is tu rb a n in to th e w a te r a n d a fish
sw allow ed it. T h is fish [b e in g c a u g h t] w as ‫ א ״ ל זילו א מ ט י ו ה ו ל ג ב י‬. ‫מ א ן זבין כ י ה ש ת א‬
b ro u g h t [to th e m a rk e t] o n a F rid a y . “ W ho
w a n ts to buy fish to -d a y ? ” th e y in q u ire d . ‫ א מ ט י ו ה נ י ה ל י ה‬.‫י ו ס ף מ ו ק י ר ש ב י ד ר ג י ל דזבין‬
T h e y w ere to ld to go to Jo sep h , who ho n o rs
th e S a b b a th a n d u su ally buys fish t h a t d ay . ‫א ש כ ח ב י ה מרגנית׳ זבניה‬ ‫קרעיה‬ .‫זבניה‬
S o th e y b ro u g h t th e fish to h im a n d h e
b o u g h t it. W h e n th e fish w as cu t u p , th e ‫פגע כיה‬ . ‫כ ת ל י ס ר ע י ל י ת א דדינרי ד ד ה ב א‬
jew el w as fo u n d a n d J o se p h sold i t fo r t h ir -
tee n p u rse s o f gold d e n a rim . W hen t h a t old .‫ה ה ו א ס ב א א מ ר מ א ן דיזיף ש ב ת א פרעיד‬
m a n m e t h im , h e sa id to J o s e p h : “ H e, w ho
le n d s to th e S a b b a th (in c u r r in g a d d itio n a l ‫ בעי מיניה רבי מ ר ב י י ש מ ע א ל ב ר ב י‬. ‫ש ב ת א‬
expenses in i ts h o n o r) th e S a b b a th w ill re -
pay‫״‬ .‫יוסי ע ש י ר י ם ש ב א ר ץ י ש ר א ל ב מ ה ה ם זוכים‬
E a h b i ask e d R . Ish m a e l, th e son o f R .
Jo se, **What m e rite d th e ric h people of (‫)דברים ♦ד‬ ‫א מ ר ליה כ ש ב י ל ש מ ע ש ר י ן ש נ א מ ד‬
P a le s tin e w ho becom e so w e a lth y ? ” H e
an sw ered th u s ; ‘*Because th e y gave th e ir ‫שבבבל‬ .‫ע ש ר ת ע ש ר ע ש ר בשביל ש ת ת ע שר‬
tith e s in due season, as i t is sa id (D e u . 14,
2S .) T^ou shalt tithe the tithe, i. e., give ‫א״ל כשביל שמכבדין א ת‬ .‫כ מ ה ה ן זוכין‬
tith e s, i n o rd e r t h a t th o u m a y e st becom e
ric h .” *‘ W h a t m e rite d th e ric h o f B abylon ‫ א מ ר‬.‫ ו ש כ ש א ר א ר צ ו ת ב מ ה ה ן זוכין‬. ‫ה ת ו ר ה‬
[w h ere people are ex em p t fro m t i th e s ] ? ’*
“ B ecause,” sa id R . Ish m a e l, “ th e y h o n o r th e ‫ליה ב ש ב י ל ש מ כ ב ד י ם א ת ה ש ב ת ד א מ ר רבי‬
T o ra h .” **And w h a t m e rite d th e ric h o f
o th e r co u n trie s t h a t m ad e th e m so w e a lth y ? ’* ‫הייא ב ר א ב א פ ע ם א ח ת נ ת א ר ח ח י א צ ל כ ״ ה‬
**Because,*’ said h e, “ th ey h o n o red th e S ab-
h a t h ; fo r E . C hiya b. A bba s a id : *I so jo u rn ed ‫ב ל ו ד ק י א ו ה ב י א ו לפניו ש ל ח ן ז ה ב ט ש ו י ט ״ ז‬
once w ith a w ealth y m a n in L u d H , an d I saw
t h a t th e y b ro u g h t before h im a g olden tab le ‫*ני א ו ד ם ו ט ״ ז ש ל ש ל א ו ת ש ל כ ס ף ק ב ו ע ו ת ב ו‬
c a rrie d b y six teen m e n , a n d h a v in g six te e n
silv e r Hnlifl d e p e n d in g fro m i t ; i n th ese lin k s ‫ו ק ע ר ו ת וכוסות וקיתוניוח וצלוחיות ק ב ו ע ו ת‬
^ 1 1 ) Tiber means ‫״‬tithes*' also "rich/*
 x92 ‫שב ת‬ ‫קצב‬
l^ere fixed bowls, cups, pitchers and dishes, ‫מגדיים‬ ‫מי ני‬ ‫רכל‬ ‫בו ועליו כל מיני מ אכל‬
all filled with various kinds of victuals, a-nd
ail sorts of rare fruits and spices. When
(‫ו ב ש מי ם ו כ ש מני חין או חו או מ רי ם )חחלום כד‬
setting the table, they said: Unto the Lord
belongs the earth with what filleth it (Ps. 24,
1) . And when they removed the table, they ‫או תו‬ ‫וגו׳ וכ שמסלקי ם‬ ‫ו מלו אה‬ ‫ל ה׳ הארץ‬
said The heavens are the heavens of the
Lord; but the earth hath he given to the ‫ קטי( ה ש מי ם ש מי ם ל ה' והארץ נ תן‬w ) ‫או מ רי ם‬
children of men (Ib. 115, 16). I said to him
‫״‬My son, how have yon merited this pros- .‫ א מ ר תי לו בני ב מ ה ז כי ת לכך‬.‫לבני אד ם‬
fterity ?‫ י‬He said to m e: *I was formerly a
butcher, and I always selected the finest
cattle to be slaughtered for the Sabbath.' I ‫א״ל קצב היי תי וכל ב ה מ ה ש הי ת ח נ א ה א מ ר תי‬
then said to h im : ‘Happy art thou for being
so merited and blessed be the Lord who hath ‫שז כי ת‬ ‫א מ ר תי לו א ש רי ך‬ .‫ת ה א זו ל שכ ת‬
rewarded thee with all th is.'‫״‬
The [Eoman] Emperor once asked B. :‫וברוך ה מ קו ם שזיכ ך ל כ ך‬
Joshua b. Chanina: “Why have the Sabbath
meals a special taste?" “There is,‫ ״‬he ‫חנינ א‬ ‫בן‬ ‫י הו ש ע‬ ‫לרבי‬ ‫קיסר‬ ‫א״ל‬
answered, “a certain flavor in our possession,
called Sabbath, which we throw into it and .‫נודך‬ ‫רי חו‬ ‫שבת‬ ‫של‬ ‫ת ב שי ל‬ ‫מה‬ ‫מ כני‬
this gives it its taste.‫ “ ״‬Give it to us,” he
begged of R. Joshua, whereupon R. Joshua ‫א״ל ת בלין א ח ד י ש לנו ו ש ב ת ש מו ש אנו‬
said: *‘Only him who keepeth the Sabbath,
doth it help, but it doth not help him who
doth not keep the Sabbath.” ‫לנו‬ ‫תן‬ ‫א״ל‬ .‫נודך‬ ‫וריחו‬ ‫ל תוכו‬ ‫מ טי לין‬
The Resh Galutha'® said to R. Hamnuna:
“What ia meant by the passage (la. 58, 13.) ‫ א״ל כל ה מ ש מ ר א ת ה ש ב ת מועיל לו‬.‫הי מנו‬
The holy day of the Lord honorable. What
does the word honorable signify?‫ ״‬R. Ham- : ‫ו ש אינו מ ש מ ר א ת ה ש ב ת אינו מועיל לו‬
nuna said to him : “ This refers to the Day
of Atonement, on which there is neither ‫ה מנונ א מ אי‬ ‫א מ ר לי ה ריש נ לו ת א לרב‬
eating nor drinking, hence the Torah says
that thou shalt honor it with clean clothes.”
And thou shall honor it (Ib.). Eab said: ‫ א״ל ז ה‬.‫שעיה נח( לקדוש ה׳ מ כו ב ד‬1) ‫ד כ תי ב‬
“This is intended to signify that on the
Sabbath eve, the meal time shall be earlier ‫יום הכפו רי ם ש אין בו לא א כיל ה ולא ש תי ה‬
than on the week days.” Samuel said, how-
ever: “On the contrary it is intended to
signify that the meal time should be later ‫ ו כ ב ד תו רב‬.‫א מ ר ה תו ר ה כ ב ד הו ב כ סו ת נ קי ה‬
than usual.”
The sons of E. Papa b. Abba questioned ‫ א״ל בני‬.‫ ו שמואל א מ ר לאחר‬.‫א מ ר להקדי ם‬
him : “How shall people such as we are, who
have meat and wine every day of the week, ‫רב פפא ב ר אבאו לרב פ פ א כגון אנן ד ש כי ח‬
distinguish the Sabbath day?” R. Papa re-
plied: “I f you are accustomed [to dine]
early [on the week days] eat later [on the .‫לן בי ש ר א והמלא) כל יו מ א ב מ אי נ שניי ה‬
Sabbath] and if you have your usual
meals late, have them earlier [on the Sab- ‫א״ל אי רגיל תו ל א ק דו מי א ח רו ה אי רגיל תו‬
bath].”
R. Shesheth, in the summer, would cause
‫ רב ש ש ת ב קיי מ א מו תי ב‬.‫ל א חו רי א ק ד מו הו‬
the Rabbis [who came to listen to his Sab-
bath lectures] to sit where the sun shone
earliest [in order that they might become ‫כ סי פו א‬ ‫שמשא‬ ‫ד ט טי א‬ ‫הי כ א‬ ‫ל חו לרבנן‬
12) of tb>© Ehtlle.
 193 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ .‫^צו‬

w a rm a n d Ic a re e a rly ] a n d in th e w in te r ‫ט ו ת י ב יהו לרבנן ה י נ א ד מ ט י א ט ו ל א כי היכי‬

w ould seat th e E ab b is in th e shadow , so t h a t
th e y sh o u ld become cold a n d very soon rise •‫דליקומ ו ה י י א‬
[to have th e ir m eals earlier].^®
( I b . b ) R. H a m n u n a s a id : ‫ ״‬H e w ho p ra y s ‫)שם ע״ב( א מ ר ר ב ה ט נ ו נ א כ ל ה ט ת פ ל ל ב ע ר ב‬
o n th e S ab b ath eve a n d recites th e p ra y e r
Vayechttlu^* (G en . 2, 1-3) S c rip tu re ad d s to ‫ש ב ח ו א ו מ ר ויכלו מ ע ל ה ע ל י ו ה כ ת ו ב כ א ל ו‬
h is c re d it as if h e h a d been a co llab o rato r
w ith th e H o ly O ne, p ra ise d be H e ! in th e ‫נעשה שותף להקב״ה ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת שנא׳‬
c re a tio n of th e w o rld ; fo r i t is sa id (G e n .
2, 1 .) Thus were finished, etc. D o n o t re a d ‫ א ״ ר א ל ע ז ר‬.‫ויכלו א ל ח ק ר י ויכולו א ל א ויכלו‬
VayechuJu (w ere fin ish ed ) b u t re a d i t Va-
yechalu (th e y finished i t ) . ’” ® ‫מ נ י ן ש ה ד ב ו ר כ מ ע ש ה ש נ א מ ר )תחלים לג{ ב ד ב ר‬
R . E la z a r s a id : “ W hence do w e le a rn
th a t sp eak in g is e q u iv a le n t to d o in g ? I t is : ‫ה׳ ש מ י ם נעשו‬
said (P 8. 33, 6 .) By the words of God, were
the heavens m ade/' ‫כל‬ ‫עוקבא‬ ‫מר‬ ‫אמר‬ ‫חסדא‬ ‫רב‬ ‫אמר‬
R . C hisda said in th e n a m e of M a r U k b a :
" H e w ho p ra y s on th e S a b b a th eve a n d says ‫שני‬ ‫ויכלו‬ ‫ואומר‬ ‫שבת‬ ‫בערב‬ ‫המתפלל‬
Vayechulu, w ill be escorted by tw o m in ia te r-
in g angels w ho w ill p u t th e ir h a n d s u p o n h is ‫ומניחין‬ ‫לאדם‬ ‫לו‬ ‫מלוין‬ ‫השרת‬ ‫מלאכי‬
h ead an d w ill say to h im And thy iniquity
is departed, and thy sin is forgiven (Is . 6, ‫י ד י ה ם ע ל ר א ש ו ו א ו מ ר י ם לן )ישעית ו( ו ס ר‬
7) . ‫״‬
W e a re t a u g h t t h a t R . Jo se , th e son o f
‫ת נ י א ר׳ יוםי ב ר ב י‬ .‫עונך ו ח ט א ת ך תכופר‬
R . J u d e , sa y s: " T w o m in is te rin g angels ‫י ה ו ד ה א ו מ ר ש נ י מ ל א כ י ה ש ר ת מ ל ו י ן לו ל א ד ם‬
esco rt every m a n o n th e S a b b a th eve to h is
house. O ne o f th e m is an an g el of good a n d ‫כ ע ר ב ש ב ת מבהכ״נ לביתו א ה ד טוב ואחד רע‬
th e o th e r a n an g el of evil. W h en th e m a n
com es hom e a n d finds th e lam p s kin d led , th e ‫ ו ש ו ל ח ן ע ר ו ך‬,‫ו כ ש ב א ל ב י ת ו ו מ צ א נ ר דלוק‬
ta b le set a n d th e bed in o rd e r, th e an g el o f
good say s: ‘M ay th e com ing S ab b ath be even ‫ו מ ט ח ו מ ו צ ע ת מ ל א ך ט ו ב א ו מ ר יהי רצון‬
a s th e p re se n t,’ to w hich th e an g el of evil
re lu c ta n tly is obliged to say Am en! B u t ‫ש ת ה א ל ש ב ת א ח ר ת כ ך ו מ ל אך רע עונה א מן‬
i f a ll be in d iso rd er, th e n th e angel o f ev il
sa y s: ‘M ay th e co m in g S a b b a th be even a s
‫ו א ם ל א ו מ ל א ך ר ע א ו מ ר יחי רצון‬ .‫בע״כ‬
th e p re se n t,’ to w hich th e an g e l of good re - ‫ש ת ה א ל ש ב ת א ח ר ת כך ומלאך טוב עונה א מ ן‬
lu c ta n tly is obliged to say Am en!"
R . E la z a r s a id : “ A m a n should alw ays :‫ב ע ״ ב‬
a r ra n g e h is tab le fo r th e S a b b a th eve, even
th o u g h he m ay n o t be h u n g ry an d e a t n o ‫א מ ר רבי אלעזר לעולם יסדר א ד ם שולחנו‬
m o re th a n [a m orsel] th e size o f a n olive.”
R . C h a n in a s a i d : “ A m a n sh o u ld alw ays ‫ א מ ר‬.‫ב ע ר ב ש ב ת א ף ע ל פי ש א י נ ו צ ר י ך לכזית‬
a r ra n g e h is ta b le fo r th e S a b b a th eve, even
th o u g h h e n eed n o m o re th a n [a m orsel] th e ‫רבי חנינא לעולם יסדר א ד ם שולחנו במוצאי‬
size o f a n olive.” T o d rin k w arm w a te r a n d
to w ash o n th e n ig h t follow ing th e S ab b ath ‫ ה ט י ן‬.‫ש ב ת א ף ע "פ ש א י נ ו צ ר י ך א ל א לכזית‬
a re wholesom e. W a rm b re a d on th e n ig h t
follow ing th e S ab b ath is w holesom e.
‫ פ ת ח מ ה במוצאי ש ב ת‬.‫במוצאי ש ב ת מלוגמא‬
B . A b u h u w as accustom ed to have p re - ‫ ר ב י א ב ה ו הוו ע ב ד י ן ל י ה ב א פ ו ק י‬. ‫ט ל ו ג מ א‬
p a re d fo r h im a f a t calf, o f w hich h e a te th e
kid neys (o n th e n ig h t follow ing th e S ab- ‫ש ב ת ו ת עינלא ת י ל ת א ה ו ה אכיל מיניה כ ו ל י ת א‬
b a th ) . T i^ e n h is son A b im i grew u p , he
said to his f a th e r : “ W hy sh o u ld y o u w aste ‫כי ג ד י ל א ב י ט י ב ר י ה א ״ ל ל מ ה ל ך ל א פ ס ו ד י‬
3.3) B, ^h€sl10tl 1 was blind and therefore t a d rto u&e th a t sign.
 194 ‫ש ב ת‬ ‫ה צד‬

S whole calf for the sake of the kidneys ? Let .‫מ מ ע לי ש ב ת א‬ ‫כו לי ת א‬ ‫נ שבו ק‬ ‫ה אי‬ ‫כו לי‬
ns leave the kidneys from the calf we are
preparing, for the Sabbath eve.‫ ״‬They did : ‫ש ב קו ה ו א ת א א רי א כלי ה‬
so, but a lion came and devoured the calf
[that was spared].
It. Joshua b. Levi said: ‫ ״‬He who answers ‫א מ ר ר בי י הו ש ע בן לוי כל ה עונ ה א מן י ה א‬
Amen YeJiei Shemei Bahba Mebarach^^
with all his fervor will cause any evil dis- ‫ש מי ה רבא מברך בכל כ חו קו ר עי ם לו גזר דינו‬
pensation passed on him, to be torn (nnlli-
ified); for it is said (Jndg. 5, S.) When de~ ‫בי שראל‬ ‫ ר עו ת‬5 ‫ב פ רו ע‬ (‫)שו«טים ח‬
creed punishments had been set aside in
Israel^ then did the people offer themselves ‫ מ ח ט ע ם בפ רו ע פ ר עו ת‬/ ‫ב ה תנ ד ב עם ברכו ה‬
xdlUngJy, Praise ye the Lord. Why were
decreed punishments set aside? Because ‫ ר בי חיי א ב ר א ב א א״ ר יו חנן‬/ ‫מ שום דב רכו ה‬
Praise ye the LordP
B. Chiya b. Abba, in the name of E, Jo- ‫אפילו י ש בו ש מ ץ של ע בו ד ת כוכ בי ם מו חלי ם‬
chanan, said: ‫ ״‬Even if there be some idol-
airy in him, he will also be forgiven; for it ‫לו כ תי ב ה כ א ב פ רו ע פ ר עו ת ו כ חי׳ ה ח ם )עטזת‬
is written (Ib.) When decreed punishments
were set aside (Pra^oth), and it is also writ- ‫ אר״ל כל ה עונ ה א מן בכל‬,‫לב( כי פרוע הו א‬
ten (Ex. 32, 25.) That it had become unruly
{Parua)P (‫ שעית סו‬1) ‫כ חו פו ת חין לו שערי גן עדן ש נ א מ ר‬
Eesh Lakish said: “He who answers
Amen with all his fervor will hare tlie gates .‫פ ת חו שערי ם וי ב א גוי צ די ק שו מ ר א מוני ם‬
of Eden opened for him, as it is said (Is.
26, 2.) Open ye the gates, that there may .‫אל ח ק רי שו מ ר א מוני ם אל א ש או מ ח ם א מן‬
enter the righteous nation, which guardetk
the truth. Do not read Shomer Emunim : ‫מ אי א מן א״ ר חנינ א אל מלך נ א מן‬
(which guardeth the truth) but read it Se‫׳‬-
omrim Amen (which say Amen).‫ יי‬What
is the meaning of Amen ? E. Chanina said: ‫א מ ר רב י הו ד ה כ רי ה דרב ש מו אל מ ש מי ה‬
‫״‬The abbreviation of 'God, faithful king.‫״ ׳‬
E. Juda, the son of E. Samuel, in the ‫שי ש‬ ‫דרב אין הדלי ק ה מ צוי ה אל א ב מ קו ם‬
name of Eab, said: ‫ ״‬Conflagration is not
frequent excepting only where violation of ‫חילול ש ב ת שנ א מ ר )ירמיה יז( ואם לא ת ש מ עו‬
the Sabbath is found; for it is said (Jer.
17, 27.) B ui if ye will not hearken unto me ‫אלי לקדש א ת יום ה ש ב ת ול ב ל תי ש א ת מ ש א‬
to hallow the Sabbath day, and not to bear
a burden, and to enter into the gates of Jervr ‫ו ה צ תי א ש ב ש ע רי ה ו אכל ה ■ארמנות‬ /‫וגו‬
Salem on the Sabbath day, then will I kindle
a fire in its gates, and it shall devour the ‫ א מ ר רב‬.‫ מ אי ולא ת כ ב ה‬.‫ירו שלים ולא ת כ ב ה‬
palaces of Jerusalem and it shall not be
quencJied.'* What is meant by And it shall ‫נ ח מן ב ד י צ ח ק ב ש ע ה ש אין בני אד ם ס צויין‬
not be quenched? R. Nachman b. Isaac said:
means 'At a time when, men to quench it ‫ א מ ר א ביי לא ח ר ב ה ירו שלים אלא‬.‫ל כ בו ת ה‬
will not be ”
Abaye said: ‫ ״‬Jerusalem would not have (‫ב ש בי ל שחללו בו א ת ה ש ב ח שנ א׳ )י חזק אל כב‬
been destroyed, but for the sin of violating
the Sabbath, for it is said (Ez. 22, 26.) And ‫ א״ ר‬.‫ו מ ש ב תו תי ה ע לי מו עיני ה ם ואחל ב תוכ ם‬
from m y Sabbaths do they turn away their
eyes so that I am profaned among them.” ‫א ב הו לא ח ר ב ה ירו שלים אלא ב שביל ש ב טלו‬
R. Abuhu said: “Jerusalem would not
have been destroyed had it not been for the ‫ק״ ש ש ח רי ת לערבית שנ א מ ר )ישעיה ה( הוי‬
sin that they ceased to read the Sh*m^a every
morning and evening, for it is said (1 8 . 5, ‫מ ש כי מי ב ב ק ר שכ ר י רדפו וגו׳ ו כ תי ב ו הי ה‬
 195 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ ‫^קצת‬
1 1 .) Wo$ unto those that rise up early in ‫ ו ח ל י ל ויין מ י ט ת י ה ם ו א ת פ ע ל‬tjin ‫כ נ ו ר ו נ ב ל‬
the mormng that they may run after strong
drink, etc., A nd there are harp and psaltery . ‫ה׳ ל א יביטו ו כ ת י ב לכן ג ל ה ע ט י ט ב ל י ד ע ת‬
timbrel and flute and wine and their drink-
ing feasts, but the deeds of the Lord, they ‫א ״ ר המנונא לא ח ר ב ה ירושלים א ל א ב ש ב י ל‬
regard not. Therefore, are my people led
into exile, for want of knowledge.** ‫שביטלו ב ה תינוקות ש ל ב י ת רבן ש נ א מ ד‬
E . H a m n u n a s a id : ‫*׳‬Jerusalem w ould
n o t have been d estro y ed b u t fo r th e s in t h a t
‫ מ ה ט ע ם ש פ ו ך‬. ‫)ירסיח ז( ש פ ו ך ע ל ע ו ל ל ב ח ו ץ‬
th e y ceased to teach sm all ch ild re n , fo r i t .*‫מ ש ו ם ד ע ו ל ל ב ח ו ץ‬
ia s a id ( J e r . 6 ,1 1 .) Pour it out over the child
in the street. W hy pour it out? B ecause the
child is in the street [a n d n o t in sch o o l]." ‫א מ ר עולא ל א ח ר ב ה ירושלים א ל א ב ש ב י ל‬
E . U lla s a i d : '* Jeru salem w ould n o t ‫ש ל א ה י ה ל כ ם ב ו ש ת פנים זה מ זה ש נ א מ ר‬
have been d estroyed b u t fo r th e sin o f b ein g
devoid of sham e, as i t is said ( J e r . 6, 15.) ‫)ירמיה י( ה ו ב י ש ו כ י ת ו ע ב ה ע ש ו ג ם ב ו ש ל א‬
They should have been ashamed, because
they had committed an abomination; but ‫ א מ ר ר ב י י צ ח ק ל א ח ר ב ה י ר ו ש ל י ם‬/‫י ב ו ש ו וגו‬
they neither felt the least shame/’ etc. R .
Is a a c s a id : " J e ru s a le m w ould n o t have b een (‫ כד‬.‫ש נ א ׳ )ישעיד‬ ‫א ל א ב ש ב י ל ש ה ש ו ו ק ט ן וגדול‬
destroyed b u t fo r th e s in o f m a k in g no d is-
tin c tio n betw een g re a t a n d sm all, a s i t is
‫ו ה י ה כ ע ם כ כ ה ן ו כ ת י ב ב ת ר י ה )שם( ה ב ו ק‬
said (I s , 2 .) And it shall he with the ‫ א מ ר רב עמרם בריה דר״ש ב ר‬,‫תבוק הארץ‬
people (IS with the priest, e t c ; im m e d iately
follow ing w hich, is w ritte n , Em pty, emptied ‫א ב א א ״ ר שמעון ב ר א ב א א ״ ר חנינא לא‬
out shall be the land.’*
E . A m ram , th e son o f E . S im o n b. A bba, ‫ח ר ב ה ירושלים א ל א ב ש ב י ל ש ל א הוכיחו זה‬
i n th e n am e o f E . S im o n b. A bba, who spoke
in th e n a m e of R . C h an in a, s a id : " J e r u s a - ‫א ת ז ה ^{נא׳ )איכה א( ה י ו ש ר י ה כ א י ל י ם ל א‬
lem w ould n o t h a v e been destroyed b u t f o r
th e ir sin in fa ilin g to ad m o n ish one a n o th e r, ‫מ צ א ו מ ר ע ה מ ה איל זה ר א ש ו ש ל זה ב צ ד‬
as i t is w ritte n (L a m . 1, 6 .) Her princes are
become like harts that have found no pasture,
‫זנב ו ש ל ז ה א ף י ש ר א ל ש ב א ו ת ו ה ד ו ר כ ב ש ו‬
i. e., as th e h a r ts in a h e r d w alk, one’s h e a d ‫ א ״ ר‬.‫ ע ו ל א ה ו כ י ח ו ז ה א ת זח‬, ‫פ נ י ה ם ב ק ר ר‬
betw een th e o th e r’s ru m p , so Is ra e l of t h a t
g e n e ra tio n pressed th e ir faces in to th e g ro u n d ‫יהודה ל א ח ר ב ה ירושלים א ל א ב ש ב י ל שביזו‬
a n d d id n o t d a re to ad m o n ish each o th e r.”
R . J u d a s a id : " J e ru s a le m w ould n o t ‫ב ה ת ל מ י ד י ח כ מ י ם ש נ א מ ר )וה״ב לו( ויהיו‬
h av e been d estro y ed h u t fo r th e sin of s p u rn -
in g scholars, as i t is w ritte n ( I I C hr. 3d, ‫דבריו‬ ‫ובוזים‬ ‫אלהים‬ ‫במלאכי‬ ‫מלעיבים‬
16.) B ui they had mocked at the messengers
of God, and despised H is words, and scorned ‫ו מ ת ע ת ע י ם בנביאיו ע ד ע ל ו ת ח מ ת ה׳ ב ע מ ו‬
H is prophets, until the fury of the Lord arose ‫ א מ ר‬. ‫ מ א י ע ד לאין מ ר פ א‬. ‫ע ד לאין מ ר פ א‬
against H is people, till there was no remedy.**
\ ^ a t is m e a n t by Till there was no remedy ? ‫ר ב י ה ו ד ה א מ ר ר ב כ ל ה מ ב ז ה ת ״ ח אין לו‬
E . J u d a , in th e n a m e o f E a b , s a id : “ I t
m ea n s t h is : nfVhoever sp u rn s a sch o lar ‫ א מ ר רב יהודה א מ ר ר ב מאי‬.‫רפואה למכתו‬
w ill fin d n o re m e d y fo r h is aifiictioii.’ ” R .
J u d a , in th e n a m e o f E ab , s a id : " W h a t is ‫ד כ ת י ב )תהליים קת( א ל ת ג ע ו ב מ ש י ח י ו ל נ ב י א ר‬
m e a n t by th e passage (P s . lO o, 15.) Touch
not m y anointed, and do my prophets no
‫ א ל תגעו ב מ ש י ח י אלו תינוקות ש ל‬.‫א ל תרעו‬
harm, i. e., Touch not my anointed, re fers ‫ב י ת רבן; ולנביאי א ל ת ר ע ו א ל ו ת ל מ י ד י‬
to th e school c h ild re n ,” and Do my prophets
no harm, re fe rs to th e scholar.?." ‫ א מ ר ריש ל ק י ש מ ש ו ם רבי יהודה‬.‫חכמים‬
1T> See iKethuboth, tbarf: there a custom to oil efalldroKi'ts beads.
‫׳‬196 ‫ש ב ת‬ ‫קצו‬

Eesh Lakish in the name of R Ju 6 a the ‫נ שי א ה א ץ העול ם מ ת קיי ם אלא ב שביל ה כל‬
Nasi said: *‘The world would not be bub-
tained if it were not for the breath of [praise ‫תינו קו ת של בי ת ■רבןי א״ל רב &פא ל א ביי‬
coming forth from] the school children.^‫״‬
**What about mine and thine said K, Papa ‫ א מ ר ליה אינו דו מ ה ה בל‬.‫דידי ודידך מ אי‬
unto Abaye. Whereupon Abaye replied:
**The breath [of praise] which comes forth ‫ ו א מ ר ר״ל‬.‫שי ש בו ח ט א להבל ש א ץ בו ח ט א‬
from one who might have sinned is not like
the breath [of praise] that is uttered by one
who is incapable of committing sin/^ ‫מ שו ם רבי י הו ד ה נ שי א ה אין מ ב ט לין תינו קו ת‬
Eesh Lakish in the name of R. Juda the ‫ א מ ר לי ה‬.‫של בי ת רבן א פי׳ לבנין בי ת ה מ קד ש‬
Nasi said further: *‘School children should
not be withheld from school even by reason
‫ר״ל לר׳ י הו ד ה נ שי א ה כך מ קובלני מ א בו תי‬
of the building of the Temple.‫ ״‬Eesh Lakish
said to E. Juda, the Nasi: ‫ ״‬Thus have I
a tradition from my ancestors, and accord- ‫ו א מ רי לה מ א בו תי ך כל עי ר ש אין ב ה תינו קו ת‬
ing to others, from your ancestors: *Every
town which has no school for children will ‫רבינ א א מ ר‬ .‫של בי ת רבן ט ח רי בין או ת ה‬
eventually be destroyed.’ ” Eabina said [the
tradition w as]: ‫ ״‬I t shall be placed under ‫ ו א מ ר רבא לא ח ר ב ה ירו שלי ם‬.‫מ ח רי מין או ת ה‬
the ban [until a school is provided] ‫אלא ב ש בי ל שפס קו מ מנ ה אנ שי א מנ ה שנ א מ ר‬
And Raba said further: **Jerusalem
would not have been destroyed were it not ‫)!רטידיו י•( שו ט טו ב חו צו ת ירו שלי ם וראו נ א‬
because men of faith ceased to exist, as
it is said (Jer. 5, 1.) Roam alou i through ‫ודעו וגו׳ אם י ש עו ש ה מ ש פ ט מבק ש א מונ ה‬
the streets of Jerusalem and see now, and
notice, and search in its broad places; and ‫אפילו ב ש ע ת‬ ‫ איני ו ה א מ ר רב ק טינ א‬.‫וגו׳‬
i f ye can find one man, i f there he one that
ex^cutefh justice, that searcheth for truth, ‫כ שלוגה של ירו שלי ם לא פסקו מ מנ ה אנ שי‬
then I shall pardon i t / ' la it 80? Has not
R. Ketina said: “Even at the period of ‫ ח ג( כי י ת פ ש אי ש כ א חיו‬1‫א מנ ה שנ א מ ר )ישע‬
Jerusalem's downfall (of her moral decay)
men of faith did not fail her, as it is ‫ דב רי ם‬.‫כ י ח א ביו ש מל ה לכה קצין ת הי ה לנו‬
said (Is. 3, 6.) When a man w ill seize his
brother in the house of his father [sa-ytn^] ‫ש בני אידם מ ת כ סין ב ה ם כ ש מל ה י שנן ת ח ת‬
thou hast a nice garment, thou shalt be met
ruler, (Pol. 120a) i. e., things which cause (‫ )ד׳ קב‬.‫ )שם( ו ה מ כ ש ל ה הז א ת ת ח ת ידך‬.‫ידך‬
people to hide themselves under cover, like
a garment, seem to be well under thy hand ‫דברי ם ש אין כני אדם עו מדין עליה ם אלא אם‬
(thou art a scholar). A nd let this stumbling
be under thy hand, (Ib.) i e., things of which ‫ קצין ת הי ה‬.‫כן נכ שלי ם ב ה ם י שנן ת ח ת ידך‬
a man never gets at the true sense unless he
fiKt stumbles over it (the Torah) let this he ‫לנו י ש א כיו ם ה הו א לאמר לא א הי ה חו ב ש וגו׳‬
under thy hand; (I'wtt) He wUl lift up his
hand on this day, saying I w ill not be a chief, ‫אין י ש א אל א לשון ש בו ע ה וכן הו א או מ ר‬
etc., (Ib.) i. e., the words, He will lift up
his hand, apply to nothing else but to swear- ‫)שמג' כ( לא ת ש א א ת שם ה׳ לא א הי ה חו ב ש‬
ing and so it says (Ex. 20, 7.) Thou shalt not
lif t up th y hand io swear «« the name o f ‫לא א הי ה מ חו ב שי ע צ מן ב כי ת ה מד ר ש ו ב בי תי‬
Qod.
I wUl be a chief, (Ib.) i. e., I will not be ‫אין לחם ו אין ש מלה ש אין בידי לא מ ק ר א‬
confined in the house of study. And in my
house i$ neither bread nor clothing, i. e., I ‫מ מ אי די ל מ א ש אני‬ .‫ללא מ שנ א ולא נ מרא‬
master neither Scripture nor Mishnah nor
IGemaTa‫[ ״‬Hence it shows that they were ‫ה ת ם ד אי א מ ר להו ג מ רינ א א מ רי ליה אי מ א‬
 1^7 ‫עין יעקב‬ ‫הצן‬

truthful]. Perhaps in that case, it is differ- ‫ הו ה לייה ל מי ט ר ג מ ר ו ש כ ח ט אי לא א הי ה‬.‫לן‬

ent, because if he would say ‘I did learn,*
: ‫ ד ק כ אן ב ד ״ ת כ אן ב מ ש א ו ב מ תן‬.‫חוב ש כלל‬
people might ask him, ‘Tell us what you
know?* [Therefore he is bound to tell the
truth]. But he might say that he learned and ‫)דף >ןכא( ת״ ר מ ע ש ה ונפל ה דליק ה כ ח צ רו‬
forgot it. [Thus no one will be able to con• ‫של יום!{ בן סי מ אי כ ש אן וב או אנ שי ג ס ט ר א‬
tradict him ]. Why does he say that he never
knew a thing? [We must therefore, say that ‫של צפורי ל כ בו ת ה מ פני ש א פו ט רו פו ס של מלך‬
they really were trustworthy]. This is not
difficult to explain. Eab deals with trust- ‫הי ה ולא הני חן מ פני כ בו ד ה ש ב ת ונ ע ש ה לו‬
worthy men in business affairs and B. Ketina ‫ לערב שגר לכל א ח ד‬.‫נם וירדו ג ש מי ם וכבו‬
deals with men faithful in affairs of leam-
ing. ‫ ו כ ש ש מ עו‬.‫מ ה ם ב' סילעין ולאפרכום ש ב ה ם ג׳‬
(Fol. 121a) Our Eabbis taught that a
fire once broke out in the court of Joseph b. ‫ח כ מי ם ב ד ב ר א מ רו לא הי ה צריך לכך ש ה רי‬
Simai, at Beth‫־‬he*an, and the military camp ‫שנינו עובד כוכבי ם ש ב א ל כ בו ת אין או ט די ם‬
of Sephoris sent men to extinguish it because
he was the treasurer of the royal administra- ‫ש בי ת תו‬ ‫ש אין‬ ‫מ פני‬ ‫ת כנ ה‬ ‫ואל‬ ‫כבה‬ ‫לו‬
tor. But Joseph did not allow them to do so :‫ע לי ה ם‬
on account of the SabbathJ® By a miracle it
began to rain, and the fire was extinguished. ‫)שם ל׳ב( א ב א בר מ ר ת א ד הו א א ב א ב ר‬
That evening Joseph sent to each man [who
came to help him] two Sehim.^^ When the ‫מניו מי הוו מ ס קי בי ה ד בי ריש גלו ת א זוזי‬
sages heard of this thing, they said: ‫ ״‬I t waa
not at all necessary to stop them from doing ‫איי תו הו ק א מ צ ע רי ליה הו ה שדי רוקא א ט ד‬
it, because we are taught (in a Mishnah), .‫עלויה‬ ‫ס חי פו‬ ‫מנ א‬ ‫להו רי ש גלו ת א איי תו‬
a non-Jew comes to extinguish fire,
the owner need not tell him either to ex- ‫א״ל לא צ רי כ תו ה כי א מ ר רב י הוד ה רוק דורסו‬
tinguish or not to extinguish, because there ‫הו א‬ ‫מ ר בנן‬ ‫צו רב א‬ ‫א מר לחו‬ .‫תו מו‬ ‫לפי‬
is no commandment compelling a non-Jew
to keep the Sabbath,* ** : ‫ש ב קו הו‬

CHAPTER EIGHTEEN ‫מפנץ &רק שמונה עשר‬

(Pol. 127a) E. Jochanan said; “ Great ‫)דף לןכי( א מ ר ר׳ יו חנן גדולה ה כנ ס ת או ר חי ם‬
is hospitality even more than early attend-
ance at the place of learning, for the Miah- ‫ב ה ש כ מ ת בי ת ה מד ר ש ד ק תני מפני ה או ר חי ם‬
nah teaches u s : ‘For hospitality and for the
attendance at the house of study,* putting ‫ ורב די מי מנ ה ר ד ע א‬.‫ו מ פני בי טו ל בי ת ה מד ר ש‬
the two on a par.** The Nehardaen and I t
Dimi said that hospitality is a greater virtue ‫א מ ר יו ת ר מ ה ש כ מ ת בי ת ה מד ר ש ד ק תני מ פני‬
even than to visit a place of study, for the
Mishnah mentions “hospitality** first and .‫ה או ר חי ם והד ר ו מ פני בי טול בי ת ה מד ר ש‬
then “attendance at the place of study.**
B. Juda, in the name of Bab, said; ‫א מ ר רב י הו ד ה א מ ר רב גדולה ה כנ ם ת או ר חי ם‬
*‘Hospitality is a greater virtue than receiv-
ing the Shechina^ for it is written (Gen. ‫מ ק ב ל ת ■פני ה ש כינ ה ד כ תי ב )בראיטיח יח( וי א מ ר‬
18, 3.) And he said, My Lord, i f now I have
found favor in thine eyes, pass not away, t ‫א דני אם נ א מ צ א תי חן ב עיני ך אל נ א ת ע בו ר‬
pray Thee/* B. Elazar said: “ Come and see,
‫ א מ ר רבי אלעזר בו א וראה שלא כ מ ד ת‬.'‫וגו‬
that the nature of the Holy One, praised be
H e ! is unlike that of frail man I The nature ‫ מ ד ת ב ש ר‬.‫הקדו ש ברוך הו א מ ד ת כ ש ר ודם‬
of 3 frail man is that an insignificant person
would not dare say to a great man ‘Stay here ‫ה מ תן ע ד‬ ‫ק טן יכול׳ לו מר לגדול‬ ‫וד ם אין‬
until I retu rn / whereas to the Holy One,
praised be He! Abraham said. My Lord, i f ‫וי א מ ר‬ ‫כ תי ב‬ ‫ב ה ק ב״ ה‬ ‫ו אלו‬ ‫אצלך‬ ‫שאבא‬
 198 ‫שבת‬ ‫גןצה‬
now I have found favor in thine eyes, pass ‫ א מ ר ר ב‬.‫ בעייניך וגו׳‬: ‫א ד נ י א ם נ א מ צ א ת י ח‬
not away,"‘
E. Juda b. Shila, in the name of E. Assi,
who spoke in the name of E, Jochanan, said:
‫י ה ו ד ה ב ר ש י ל א א מ ר ר ב א ס י א מ ר ר ב י י ו ח נן‬
‫ ״‬The interest on six things man enjoys in
this world, while the principal remaineth ‫ש ש ת דברים אוכל א ד ם פירותיהם בעולם הזה‬
for him in the world to come, viz., hospital-
ity, visiting the sick, calculation of the efforts ‫ו ה ק ר ן ק י י מ ת לו ל ע ו ל ם ה ב א ו א ל ו ה ן ה כ נ ס ת‬
of prayer [expecting the granting of his de-
mands], early attendance at the place of ‫א ו ר ח י ם ו ב ק ו ר ח ו ל י ם ועיון ת פ ל ה ו ה ש כ מ ת‬
learning, rearing children to the study of
the Torah, and judging his associate [in
doubtful acts] with an inclination in his ‫ב י ת ה מ ד ר ש ו ה מ ג ד ל בניו ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה והדן‬
favor.‫ ״‬Is this really so? Are we not taught
[in a M ishnah]: ‫ ״‬These are the things of ‫ איני ו ה א אנן ת נ ן א ל ו‬.‫א ת ה כ י ר ו ל ב ה זכות‬
which a man enjoys the interest for his
reward in this world, while the principal ‫דברים ש א ד ם ע ו ש ה אותן אוכל פירותיהם‬
remaineth for him for the world to come?
viz., honoring one’s father and mother, the
practice of loving kindness, making peace ‫הבא‬ ‫לעולם‬ ‫ק י י מ ת לו‬ ‫ה ז ה וקרן‬ ‫כעולם‬
between a man and his associate, and above
all, the study of the Torah.‫ ״‬Are these not the ‫ואלו הן כ ב ו ד א ב ו א ם וגמילות ח ס ד י ם ו ה ב א ת‬
only things? hTay, the six things mentioned
before are included with those subsequently ‫ש ל ו ם כין א ד ם ל ח ב י ת ו ת ל מ ו ד ח ו ר ה כ נ ג ד‬
enumerated.^
(Ib. b) Our Eabbis taught: ‫ ״‬He who jud-
ges his associates [in questionable acts] with
‫ הני נמי ב ה נ י‬.‫כ ו ל ם הני אין מיד י א ו ח ר י נ א לא‬
an inclination in his favor, will be judged
with favor [from above]. It happened once 8‫ )ל׳ב( ת נ ו ר ב נ ן ה ד ן א ת ח ג י ת לכ ן‬. ‫ש י י כ י‬
that a man who came from upper Galili hired
himself to a master in the southern part, for ‫ומעשה באדם אחד‬ .‫ז כ ו ת דנין א ו ת ו לזכות‬
a term of three years. On the eve of the
Day of Atonement when his term expired ‫ש י ר ד מגליל העליון ו נ ש כ ר א צ ל כ ״ ה א ח ד‬
the workman said to his master: ‘Give me
my wages so that I may return home and
support my wife and children.’ The master ‫ ע ר ב י ו ם ה כ פ ו ר י ם א מ ר ל י ה ת ן‬. ‫ב ד ר ו ם ג׳ ש נ י ם‬
replied: T have no money just now.‫‘ ׳‬Then
give me my money’s worth in grain,’ said ‫ א מ ר לו‬.‫לי ש כ ר י ו א ל ך ואזון א ח א ש ת י וכני‬
the man. The master responded: ‘I have
none.‫ ׳‬Again the hired man begged him: ‫ ת ן‬.‫ א ״ ל א ין לי‬. ‫ א ״ ל ת ן לי פ י ר ו ת‬. ‫א י ן לי מ ע ו ת‬
*Give me then my money’s worth in land *
*I have none,’ the master answered. ‘Give me ‫ ת ן לי‬.‫ א י ן לי‬. ‫ ח ן לי ב ה מ ה‬.‫לי ק ר ק ע • א י ן לי‬
then the amount in cattle/ he said, but the
master again refused saying, ‘I have none/
*Give me my money’s worth in furniture,‫׳‬ ‫ ה פ ש י ל כ ל י ו ל א ח ו ר י ו‬.‫כ ר י ם ו כ ס ת ו ת ־ א י ן לי‬
the man pleaded. *I have none,‫ ׳‬was the re-
ply. The man then put his bundle on his ‫ ל א ח ר הרגל נטל ב ״ ה‬.‫והלך לביתו ב פ ח י נפש‬
back and went away sorrowfully. After the
holiday the master took the wages of the ‫ש כ ר ו ב י ד ו ו ע מ ו מ ש ו י ג׳ ח מ ו ר י ם א ח ד ש ל‬
hired man and in addition, three asses, one
laden with foodstuffs, the second with liquors ‫מ א כ ל ו א ח ד ש ל מ ש ת ה ו א ח ד ש ל מיני מ ג ד י ם‬
and the third with spices and went to the
hired man’s house in Galili. After they ate
and drank together, the master paid him his ‫ א ח ר ש א כ ל ו ו ש ת ו נ ת ן ל ו‬. ‫ו ה ל ך לו ל ב י ת ו‬
 199 ‫עיז ■יעקב‬ ‫ צט‬1‫ל‬
wages and asked H m t *When I told thee ‫ א מ ר ליה ב ש ע ה ש א מ ר ח לי חן לי‬.‫ש בדו‬
that I had not the money to pay thy wages^
what didst thou suspect me of?’ The man .‫ח ש ד תני‬ ‫ש כ רי ו א מ ר תי אין לי מ עו ת ב מ ה‬
laid: T thought perhaps thou hadst come
across a bargain and hadst paid out all thy ‫א מ ר תי ש מ א פ ר ק מ טי א בזול נזד מן לך ו ל ק ח ת‬
ready money.’ *And when thou asked me to
give thee thy money’s woiih in cattle and ‫ ו ב ש ע ה ש א מ ר ת לי תן לי ב ה מ ה ו א מ ר תי‬.‫מ הן‬
I answered thee that I had no cattle^ of what
didst thou suspect me then?’ *I thought per- ‫א מ ר תי ש מ א‬ .‫ח שד תגי‬ ‫אין לי ב ה מ ה ב מ ה‬
haps thou hadst leased it to others and couldst ‫ ב ש ע ת ש א מ ר ת לי חן‬.‫מו ש כ ר ת בי ד א ח די ם‬
not touch it.’ *And when I said to thee I have
no fruit, of what didst thou suspect me ‫אין לי קרקע ב מ ה‬ ‫קרקע ו א מ ר תי לך‬ ‫לי‬
then?* *I thought perhaps thou hadst not
yet paid the tithes.^ *And when I said to ‫א מ ר תי ש מ א מו ח כ ר ת בי ד א ח רי ם‬ .‫ח ש ד תני‬
thee that I have no furniture, of what didst
thou suspect me then?’ *I thought perhaps ‫ וכ ש ע ת ש א מ ר תי לך אין לי פי רו ח ב מ ה‬.‫היא‬
thou hadst dedicated all thy possessions unto
‫ ובדמעה‬.‫ א מ ר תי ש מ א אינן מעו שרין‬.‫ח שד תגי‬
Heaven/ Then said the master: *I swear to
thee, that such was really the case; I had ‫גמה‬ ‫ו כ ס תו ת‬ ‫כרים‬ ‫לי‬ ‫אין‬ ‫ש א מ ר תי לך‬
made a vow to give away all my possessions
because my son Eurkanius did not want to ‫נכסיו‬ ‫כל‬ ‫הקדי ש‬ ‫שמא‬ ‫א מ ר תי‬ .‫ח ש ד תני‬
study the Torah. Afterwards, when I came
to my associates in the South, they released ‫ א מ ד ליה ה ע בוד ה כך הי ה ה ד ר תי כל‬.‫ל שמים‬
me from my vow. And as thou didst judge
me with favor, so may God judge thee favor- ‫נ כ סי ב שביל הורקנו ם בני שלא עסק ב תו ר ה‬
ably.” ‫ו כ ש ב א תי אצל ח בי רי כדרו ם ה תי רו לי א ת‬
(Fol. 129b) R. Kachman b. Isaac in the
name of Eabba b. Abuhu, who speaks in the ‫נד רי ו א ת ה כ שם ש דנ תני לז כו ת כך ה מ קו ם‬
name of Eab, said: **All that is mentioned
in the chapter of reproof^ may be done for a : ‫י דין או ת ך לזכו ת‬
woman in confinement on the Sabbath, as
it is said (Ez. 16, 4.) A nd as for tliy lirthf ‫א מ ר רב נ ח מן א מ ר רב ה ב ר א ב הו א מ ר רב‬
on the day thou wast horn, thy navel was not
cut nor wasi ihou washed in water to he ‫כל ה א מו ר ב פ ר ש ת תו כ ח ה ערשין ל חי ה כ ש ב ת‬
cleansed, and ihou wast not rubbed with salt, ‫הו ל ד ת‬ ‫ביו ם‬
nor wrapt in swaddling clothing, i. e., A nd
OjS for thy birth, on the day thou wast born, ‫או ת ך לא כ ר ת שרך ו כ מי ם לא ר ח צ ת ל מ ש עי‬
from this we may infer that one may assist
in the birth of a child on the Sabbath; Thy .‫ה ת ל ת‬ ‫לא‬ ‫ו ה ח תל‬ ‫המלחת‬ ‫לא‬ ‫והמלח‬
navel was not cut, we infer that the navel ‫ו מו לדו תי ך ביו ם הולד ת מ כ אן ש מי ל דין א ת‬
may be cut on the Sabbath, Nor wast thou
washed in water, we infer from this that a ‫ לא כ ר ת שרך מ כ אן ש חו ח כין‬.‫הולד ב ש ב ת‬
child just born may be washed on the Sab-
bath. A nd thou wert not rubbed with salt, ‫ ו ב מי ם לא ר ח צ ת ל מ שעי מכ אן‬.‫ה ט בו ר ב ש ב ת‬
we infer from this that a child just born may ‫ו ה מל ח לא ה מ ל ח ת‬ .‫ש ת ח צין הו ל ד כ ש ב ת‬
be rubbed with salt on the Sabbath. Nor
wrapt in swaddling clothes, we infer that ‫לא‬ ‫והחתל‬ .‫ב ש ב ת‬ ‫הולד‬ ‫ש מול חין‬ ‫מ כ אן‬
a child just bom may be wrapt in clothes on
the Sabbath, : ‫ה ת ל ת מ כ אן ש מל פ פין הולד ב ש נ ת‬

a) P nitt of w tloh tithes Lave mot yet been, set must not be used to pay deMSL
3) Ijbv* 36, 3-46; 2S,
200 ‫שבת‬

CHAPTER NINETEEN ‫רבי אליעזר פרק תשעה עשר‬

(Fol. 130a) We are taught that Rabban ‫ת ני א רבן ש מעון בן גמליאל או מ ר כל מ צו ה‬
Simon b. Gamaliel eaye: "Every command-
ment which Israel took upon themselvea with ‫מיל ה‬ ‫שקבלו י שר אל עליה ם ב ש מ ח ת כגון‬
joy as for instance, circumcision, concerning
which it is written (Ps. 119, 162.) 7 am re- ‫ד כ תי ב )תהלים קיט( ש ש אנ כי על א מ ר ת ך וגו׳‬
joiced over Thy promite, is still observed
with joy; but all such commandments which
were received with discord, as for instance, ‫ע דיין עו שין או ת ה ב ש מ ח ה וכל מ צו ה שקבלו‬
the law of incest, concerning which it is
written (hTum. 11, 10.) A nd Moses heard (‫עליה ם ב ק ט ט ה כגון ע ריו ת ל כ תי ב )במדבר יא‬
the people weep according to their families,
i. e., on account of the family establishments ‫ על‬.‫וי ש מ ע מ ש ת א ת הע ם בוכ ה ל מ ש פ חו תיו‬
(intermarriages), is still observed reluctant-
ly; for there is no marriage contract at which ‫ע סקי מ ש פ חו תיו ע דיין עו שין או ת ה ב ק ט ט ה‬
rile parties do not quarrel.‫״‬
We are taught that R. Simon h. Elazar : ‫דליכא כ תו ב ה דל א רמו כ ה חינ ר א‬
said: "Every commandment for which Israel
was ready to die [when a prohibitory decree
was promulgated for its observance] as for ‫ת ני א רבי ש מעון בן אלעזר או מ ר כל מ צו ה‬
instance the decree of idolatry and Milah
(circumcision) are still punctually observed; ‫ש מ ס רו י שראל ע צ מן עלי ה ל מי ת ה כ ש ע ת‬
but all those commandments for which Israel
was not ready to die, as for instance Tephilin, ‫הגזי ר ה בנון ע בו ד ת כוכ בי ם מילה ע דיין הי א‬
are but feebly observed nowadays; for R.
Janai said, ‘TephUin requires a clean body ‫ וכל מ צו ה שלא מסרו י שראל‬.‫מו חז ק ת בידם‬
such as Elisha, the man of wings, pos-
sessed.‫ ״ ׳‬What is meant by a clean body?
‫הי א‬ ‫ת פי לין עדיין‬ ‫ע צ מן עליה ל מי ת ה כגון‬
Abaye said, " I t means literally a clean body.‫״‬
But Eaba said, "Not to become drowsy while
wearing the Tephilin!^ And why was he ‫מרופ ה בי ד ם ד א מ ר רבי ינ אי ת פי לין צ ריכין‬
called the man of wings? The government
of Edom had once decreed against Israel, ‫ א מר‬.‫ מ אי הי א‬.‫גוף נקי כ אלי ש ע בעל בגפים‬
that whoever would wear Tephilin on his
head, wonld he punished by piercing out his ‫ רבא א מ ר שלא יי שן‬.‫א ביי שלא י פי ח ב ה ם‬
marrow. Elisha put on bis Tephilin and
went out on the street, A Quaestor^ saw ‫ו א מ אי קרו לי ה א לי ש ע כעל בגפי ם‬ .‫בהם‬
him [wearing the Tephilin] and Elisha fled
before him. The officer pursued him. When
he was caught, R. Elisha removed them from ‫שפע ם א ח ת גז ר ה ה מ ל בו ת גזיר ה על י שראל‬
his head and kept the Tephilin in his hand,
‘*What have you in your hand?‫ ״‬was the ‫שכל ה מני ח ת פילין על רא שו יקרו א ת מו חו‬
Quaestoris question? "Wings of a dove,‫״‬
replied Elisha. The Quaestor stuck out his ‫ו הי ה אלי ש ע מני חי ת פי לין וי צ א ל שוק ו ר א הו‬
hand to investigate and he found them to he
wings of a dove; therefore he was called ‫קפדור א ח ד ורץ מל פניו ורץ א ח ריו כיון ש הגי ע‬
*Elisha, the man of the dove wings.’ Why
did he choose to say wings of a dove? Be- ‫ א מ ר ליח מ ה‬.‫אצלו נ טל ם מ ר א שו ו א חזן בידו‬
cause Israel is likened to a dove, as it is
said (Pa. 68, 14.) The wings of the dove
covered with silver and her pinions shining ‫ פ ש ט א ת ידו ונ מ צ או‬.‫ א״ל כנ פי יונ ה‬.‫בידך‬
with flaming gold, i. e., just as the dove
defends herself with her wings [not with ‫כ ה כנ פי יונ ה לפיכך היו קורין או תו ב על‬
a)‫ ־‬A mllltjiTy •Ulutiimit. bj *a Ingul&libae
 201 ‫יעקב‬
te r beak] so does Israel defend itself by its
Torah.
(Fol. 133b) We are taught: He is my
God and I will heautify H im (Ex, 15, 2),
i. e., beautify yourself before Him with com'•
mandments; make a beautiful Succak, a
beautiful Lulah (palm tree on Tabernacles),
a beautiful Sophar (kom et), beautiful Tzi-
tziih and a beautiful Torah, and write the
Torah with good ink, with a good pen, with
an artistic scribe, and wrap it around with
handsome ribbons. Abba Saul said: will
heautify Him, means just as He is merciful
and gracious, so shalt thou be merciful and
gracious.”
(Fol. 134a) Abaye said: ^^My mother told
me that if an infant appears red all over
his body, it is a sign that the blood is not
absorbed wuthin the organs of the body, and
hence circumcision should be postponed until
the blood be absorbed within him. If an in-
fant has a yellow or greenish appearance, it
is a sign that he is impoverished of blood and
circumcision should be postponed until he
becomes richer of blood, for it was taught
that R. Nathan said; ‘I once went to the
sea towns and there appeared before me a
woman whose first and second sons both had
died in consequence of circumcision. She
brought to me her third son and when I
looked at him, I noticed that he was quite red.
I told her to postpone [the circumcision]
until the blood should be absorbed within
him. She did so and then circumcised him,
and the child lived. The child was then
named after me ‘Nathan, the Babylonian.'
At another occasion, I came to the country
of Cappadocia and there appeared before
me a woman whose first and second sons both
had died in consequence of circumcision.
And the third she brought to me. Noticing
that he had a greenish appearance, I looked
at him and said that he did not have [suf-
ficient] blood for circumcision, so I told her
to wait until the child should have sufficient
blood. She did so, and the child was cireum-
cised and lived. She named him after me
and called the child ‘Nathan, the Babylon-
lan, ‫» י‬
CHAPTER TWENTY
(Fol. 138b) Bab said: ‫ ״‬There will be a
time in the future when the Torah will be
forgotten by Israel, as it is said CDeu. S8,
‫עין‬ ‫רא‬
‫ ו מ״ ש כנ פי יונ ה ד א״ל ולא א״ל ש א ר‬.‫כנ פי ם‬
‫ליונ ה‬ ‫י שראל‬ ‫כנ פ ח‬ ‫ד ד מי א‬ ‫מ שו ם‬ ‫עו פו ת‬
‫ בכסף‬.‫שנ א מ ד )חתל ים סח( כנ פי יונ ה נחפה‬
‫ו א ב רו תי ה בירקרק ח ת ץ מ ה יונ ה זו כנ פי ה‬
‫מ גינו ת‬ ‫מ צו ת‬ ‫י שראל‬ ‫אף‬ ‫עלי ת‬ ‫מגינו ת‬
:‫ע לי ה ם‬
‫)דף קלג ע״ב( תני א )שמוח טי( ז ה אלי ו אנו הו‬
‫ה תנ א ה לפניי ב מ צו ת ע ש ה לפניו סו כ ת נאה‬
‫ולולב נ א ה ו שופ ר נ א ה צי צי ת נ א ה ס ״ ת נ א ה‬
‫ו כ תו ב ל שמו ב דיו נ א ה בקול מוס נ א ה בלבלר‬
‫ א ב א שאול או מ ר‬.‫או מן וכורכ ה ב שי ר אין נ אין‬
‫ו אנו הו הוי דו מ ה לו מ ה הו א חנון ורחום אף‬
: ‫א ת ה הי ה חנון ורחום‬
‫ו א מ ר א ביי א מ ר ה לי אם ה אי ינו ק א ד פו מ ק‬
‫ד א כ תי לא אי בל ע בי ה ד מ א לי ת ר חו ליה עד‬
‫דירוק ד א כ תי‬ .‫ד אי בל ע בי ה ד מ א ולי מ הלי ה‬
‫לא נפל בי ה ד מ א לי ת ר חו ע ד דנפל בי ה ד מ א‬
‫ולי מ הלי ה ד תגי א א מר רבי נ תן פעם א ח ת‬
‫ה ל כ תי לכרכי הי ם ו ב א ת ה א ש ה א׳ לפני ש מל ה‬
‫בנ ה רא שון ו מ ת שני ו מ ת שלי שי ה בי א תו לפגי‬
‫ר אי תיו ש הו א אדו ם א מ ר תי לה ה מ תיני לו ע ד‬
‫שי בל ע בו ד מו ה מ תינ ה לו ע ד שנבלע בו ד מו‬
‫ומלה או תו ו חי ה ו היו קורין או תו נ תן ה ב ב לי‬
‫ה ל כ תי ל מ דינ ת‬ ‫אחת‬ ‫פעם‬ ‫שוב‬ .‫על ש מי‬
‫קפוד קי א ו ב א ת ה א ש ה א ח ת לפני ש מלה בנ ה‬
‫ה בי א תו לפני‬ ‫רא שון ו מ ת שני ו מ ת שלי שי‬
‫ר אי תיו ש הו א ירוק ה צ צ תי בו ולא! ר אי תי בו‬
‫דם ב רי ת א מ ר תי לה ה מ תי ני לו ע ד שיפול בו‬
‫ד מו ו ה מ תינ ה לו ו מלה או תו ו חי ה ו תיו קו ר ץ‬
: ‫או תו נ תן ה ב ב לי על ש מי‬
‫חולץ פרק עשרים‬
‫א מ ר ר ב ע תי ד ה תו ר ה ש ת ש ת כ ח מי שר אל‬
‫שנ א מ ר )ובדים ב{ והפל א ה׳ א ת מ כו ת ך הפל א ה‬
202 ‫שבת‬ ‫רב‬

69.) TTien will the Lord render wonderful (‫יא כ ש הו א או מ ר )ישעיה =ט‬¥ <‫זו איגי ייודע מו‬
thy plagues. I do not know wkat the word
Hafla’dh (wonderful) means. But when it ‫לכן הנני יו סיף ל הפלי א א ת הע ם הז ה ה פ ל א‬
ia said (18. S9, 14.) Therefore, ‫־‬behold, 1
will do yet further a marvelous work with ‫נ בוניו‬ ‫ו בינ ת‬ ‫ה כ מיו‬ ‫ו א בד ה ה כ מ ת‬ ‫ופלא‬
the people doing wonder on wonder {Haflei
V afele); so that the wisdom of their wise (‫* קלח‬1‫ )ד‬.‫ת ס ת ת ר הוי או מ ר הפל א ה זו תו ר ה‬
men shall be lost and the understanding of
their prudent men shall be hidden. I nn- ‫תנו רבנן כ שנ כנ סו ר בו תינו לכרם בי בנ ה א מ רו‬
derstand that Hafla'ah refers to the T orah/‫׳‬ ‫שנ א מ ר‬ ‫מי ש ר אל‬ ‫שת שתכח‬ ‫תו ר ה‬ ‫ע תי ד ה‬
Our Kabbis taught; \^T1en onr Eabhis en-
tered the Kerem (college) of Jamnia, they ‫)עמום ח( הנ ה י מי ם ב אי ם נ א ם ד^ א ל הי ט‬
said: ‘There will be a time when the Torah
will he forgotten by Israel, as it is said (Amos ‫ו ה ש ל ח תי רעב כ א ר ץ לא רעב ללחם ולא צ מ א‬
8, 11.) Behold, days are coming, saith the
Lord God, when I will send a famine in the (‫למי ם כי אם ל ש מו ע א ת ד ב ר ה' ו כ תי ב )שם‬
land; not a famine for bread, nor a thirst for
water, but to hear the words of the Lord. ‫ונעו מי ם ע ד ים ו מ צפון ו ע ד מז ר ח י שו ט טו‬
A nd they will wander about from sea to sea,
and from the North even to the East, they ‫ד ב ר ה׳ זו‬ .‫לבק ש א ת ד ב ר ה׳ ולא י מ צ או‬
will roam about to seek the word of the Lord;
but they shall not find it. The words of the : ‫ ד ב ר ה' זו נ בו א ה‬.‫ ד ב ר ה' זו הקץ‬.‫הלכ ה‬
Lord, alludes to Halacha (law s); The words
‫ח ם ושלום‬ ‫או מ ר‬ ‫תני א ר״ש בן יו ח אי‬
of the Lord, refers to the end of the esile
(M essiah); hy The word of the Lord, ia ‫ם לא( כי‬1‫ש ת ש ת כ ח תו ר ה מי שראל שנא^ )דבר‬
meant Prophecy.‫״‬
We are taught that E. Simon h. Jochai ‫מ ה אני מקיי ם‬ ‫ אלא‬.‫לא ת ש כ ח מ פי זרעו‬
said: *‘God forbid that the Torah he for-
gotten by Israel, for it is said (Den. 31, 31.) ‫ שלא‬.‫י שו ט טו לבקש א ת ד ב ר ה׳ ולא י מ צ או‬
For it shall not be forgotten out of the
mouth of their seed. How then can the pre- ‫י מ צ או הלכה ב רור ה ו מ שנ ה ב רו ר ה ב מ קו ם‬
vioua passage, They will roam about to seek
the word of the Lord, but they shall not find :‫א ח ד‬
itt he upheld? I t means they shall not find
a perfect uncontested H alacha; nor a Mish- ‫« קלט( תני א ר בי יוסי בן אלי שע או מ ר א ם‬1‫)ד‬
nah beyond refutation any longer in one
‫ר אי ת דור ש צ רו ת ר בו ת ב או ת עליו צ א ובדוק‬
place.‫״‬
(Pol. 139a) We are taught that E. dose ‫ב דייני י שראל שכל פו ר ענו ת ש ב א ה לעולם לא‬
b. Elisha said: *‘If thou seest a generation m
which many troubles come, go and investi- (‫ב א ה אלא כ ש בי ל דיי ני י שראל שנ א׳ )טיבה ג‬
gate the Judges of Israel, for it is said (Micah
3, 9.) Hear this, 1 pray you, 0 ye heads of ‫ש מ עו נ א ז א ת ר א שי בי ת י ע קב ו ק ציני בי ת‬
Jacob, and ye princes of the house of Israel,
that abhor justice, and make crooked all that ‫הי ש ר ה‬ ‫מ ש פ ט ו א ת כל‬ ‫ה מ ת ע בי ם‬ ‫י שראל‬
is straight. And it is further w ritten; They
built up H/ion with bloody guilt, and Jerusa• ‫יעק שו ו כ תי ב )שם( בונ ת ציון ב ד מי ם נ ו׳‬
lem with wrong. Her chiefs judge for bribes,
and her pmests teach for reward, and her ‫ר א שי ת ב שו ח ד י ש פו טו ו כ הני ה ב מ חי ר יו רו‬
prophets divine for money, and yet will they .‫ונ בי אי ה ככ ס ף י ק סו מו ועל ה׳ י ש ענו וגו׳‬
lean upon the Lord, etc. They are all wicked,
yet they all lean upon H im who created the ‫ר שעי ם הם אלא ש ת לו ב ט חונ ם כ מי ש א מ ר‬
world with his command. Therefore will the
OHoly One, praised be H e ! bring upon them ‫לפיכ ך מ בי א ה ק ב״ ה עלי ה ם‬ .‫רעולם‬ ‫ו חי ה‬
three misfortunes for the three sins of which
they are guilty; as it is said (Ib. ib. 13.) ‫ש בי ד ם‬ ‫ע בי רו ת‬ ‫פו ר עניו ת כנג ד ג׳‬ ‫של ש ה‬
203 ‫עין יעקב‬ ‫רג‬

Therefore for your sake, shall Zion be ‫שנ א מ ר )מיבת ג( לכן בגללכם ציון שד ה ת ח ר ש‬
ploughed up CLs a fields and Jerusalem shall
become ruinous heaps, and the mount of the ‫וירו שלים עיי ם ת הי ה ו ה ר ה בי ת ל ב מו ת יער‬
house, forest-covered high places. And the
Holy One, praised be H e! will not cause ‫ו אין ה ק כ״ ה מ ש ר ה ש כינ תו על י שראל עד‬
the Shechina to rest in Israel until such
wicked judges and officers shall be destroyed ‫מי ש ר אל‬ ‫רעי ם‬ ‫ו שו ט רי ם‬ ‫שו פ טי ם‬ ‫שיכלו‬
from Israel, as it is said (Is. 1, 25.) A nd
1 will turn m y hand against thee, and purge ‫ו א שי ב ה י די עליך ואצרוף‬ (‫שנ א מ ר )ישעיה א‬
away as with lye thy dross, etc. And 1 will
restore thy judges at the first, and thy ‫ו א שי ב ה‬ ‫כל בדיליך‬ ‫ו א סי ר ה‬ ‫סיגיך‬ ‫כ בו ר‬
counsellors as at ike beginning.’*
Ulla isaid: *^Jerusalem will not be xe- ‫אסר‬ .‫שו פ טי ך כ ב ר א שונ ה ויו עצי ך כ ב ת ח ל ה‬
deemed except through righteousness, as it
is said (Ib. ib. 27.) Zion shall be rdeemed ‫עולא אין ירו שלי ם נ פ די ת אל א ב צ ד ק ה שנ א מ ר‬
through justice, and her converts through
righteousness." ‫ א מ ר‬.‫)שם( ציון ב מ ש פ ט ת פ ד ה ו ש בי ה ב צד ק ה‬
E. Papa said; '^!Vhen the haughty will
cease to exist, then the magicians (Saddu- ‫אי‬ ‫א מגו ש‬ ‫רב פפ א אי ב ט לי יהי רי ב ט לי‬
cees) will cease; when the corrupt judges
will cease, then also will the bribed officers ‫אי ב ט לי י הי רי‬ ; ‫ב ט לי דייגי ב ט לי גזו ר פ טי‬
cease to exist. When the haughty will cease,
then will the magicians cease to exist, as it ‫ ד כ תי ב )שם( ואצרוף ככור פיגי ך‬.‫ב ט לי א מגו ש‬
is said (Ib. ib. 26.) A nd I will purge away,
as with lye ihy dross etc. When the corrupt ‫אי ב ט לי דייני ב ט לי גזו ר פ טי ד כ תי ב‬ /‫ונו‬
judges will cease to exist, then also will the
bribed officers cease, for it is uTitten (Zeph. ‫ א מ ר‬.‫ה סי ר ה׳ מ ש פ טי ך פנ ה אוי בי ך‬ ‫)צפניה‬
3, 15.) The Lord hath removed thy punish•
ment, he hath cleared away thy enemy" ‫ר בי מל אי מ שו ם ר בי אליעזר כ ר׳ ש מעון מ אי‬
E. Malai, in the name of R. Eliezer, the
son of R. Simon, said: ‫ ״‬What is meant by ‫ה׳ מ ט ח ר שעים‬ ‫שבר‬ (‫)ישעיה יד‬ ‫ד כ תי ב‬
the passage (Is. 14, 5.) BroJcen hath the
Lord the staff of the wicked, the sceptre of ‫שב ר ה׳ מ ט ה ר שעים אלו‬ .‫ש ב ט מו שלים‬
rulers f The staff of the wicked, refers to the
judges who make themselves a staff (of sup- ‫ה דייני ם שנ ע שו מקל ל חזני ה ם ש ב ט מו שלי ם‬
port) to their sextons ; The sceptre of rulers,
refers to the learned men that are in the ‫ מ ר‬.‫אלו ת ל מי די ח כ מי ם ש ב מ ש פ חו ת הדייני ם‬
families of the wicked judges.”^
Mar Zutra said: ‫ ״‬This refers to teachers ‫זו ט ר א א מ ר אלד ת ל מי די ח כ מי ם ש מ ל מדי ם‬
who give instruction in communal laws to
ignorant disciples, who afterwards become ‫ ו א מ ר ר׳ א ל עז ר כן‬.‫ה ל כו ת צ בו ר ל דייני בור‬
judges [incapable of judging rightfully].”
R. Elazar b. Malai, in the name of Resh ‫מל אי מ שו ם ריש לקי ש מ ״ ד )שם נט( כי כפיכ ם‬
Lakish, said: “What is meant by the passage
(Is. 69, 3.) Wor your hands are defiled with ‫ש פ תו תי כ ס‬ ‫כ עון‬ ‫נגואלו כד ם ו א צ ב עו תי כ ם‬
blood and your fingers with iniquity; your
Ups have spoken falsehood, and your tongue ‫כי בפיכ ם‬ .‫ד ב רו ש ק ר ל שונכם עול ת ת הג ה‬
uUereth deception? For your hands are de-
filed with blood, refers to^ the judges. A nd ‫ ו א צ כ עו חי כ ם כ עון‬.‫בגואלו בד ם א לו ה דייני ם‬
your fingers with iniquities, refers to the
scribes of the judges [who write false docu- ‫ ש פ תו תי כ ם דברו ש ק ר אלו‬.‫אלו סופרי ה דיינין‬
ments] Your Ups have spoken falsehood,
refers to the attorneys [who teach people to ‫ת ה ג ה אלו‬ ‫ול שונכ ם עול ה‬ .‫עו ר כי ה דיינין‬
plead falsely]. And your tongue uttereih de•
cepiion, Tefexs to the litigants themselves.” : ‫ב ע לי דינין‬
1) Tb-ey cooiipsl flc^h01‫י‬a1^ *to explain CTecutlcn 1k> be to hm *
204 ‫שב ת‬ ‫רד‬

R. Malai, in the name of E. Isaac, said ‫י צ ח ק מגדל א ה מיו ם‬ ‫א מ ר רבי מ ל אי מ שום‬

further: "Since the day when Joseph
departed from his brothers, he tasted no ‫שפיר ש יוסף מ א חיו לא ט ע ם מ ע ם יין ד כ חי ב‬
wine, as it is written (Gen. 47, 26.) And
on the crown of the head of him who was ‫)בראשית טט( ולקדקד נזי ר א חי ה רבי יוסי ב ר‬
separated from his brother" K. Jose b,
Chanina said: “The brothers of Joseph also ‫חנינ א או מ ר א!? הם לא ט ע מו ט ע ם יין ד כ תי ב‬
did not taste wine, for it is said (Ib. 43, 34.) ‫ ®ג( וי ש תו וי שכרו ע מו מכלל דעד ה אי דנ א‬°®‫)׳‬
And they drank and were merry with him.
We infer that without him they did not ‫ ואידך ש כ רו ת הו א דלא הו ה‬.‫לא הו ה שכ רו ת‬
drink.” But the former (E. Malai) holds this
refers to being drunk but not to tasting. ‫מל או כ ש כ ר‬ '‫ו א מ ר ר‬ .‫מי ה א הו ה‬ ‫ש תי ה‬
B. Malai further said: “As a reward [due
to Aaron] for, And when he sees thee, he ‫)שטות י( וראך ו ש מ ח ב ל בו זכ ה לח שן ה מ ש פ ט‬
shall be glad in his heart (Ex. 4 ,1 4 ), he was
given the Choshen Eamishpat^ on his heart.” : ‫על לכו‬

CHAPTER TWENTY-TWO ‫חבית פרק שביים ועשרים‬

(Fol. 145b) E. Chiya b. Abba and E. ‫» קמה ליב( י תי ב רבי חיי א כ ר א ב א ורבי‬1‫)ד‬
Assi were once sitting before E. Jochanan,
while E. Jochanan took a nap. R. Chiya b. ‫א פי ק מי ה ד ר בי יו חנן וי תי ב רבי יו חנן וקא‬
Abba asked E. Assi: *‘Why were the fowls
of Babylon so fat?” E. Assi answered him: ‫טנ סנ ם א״ל רבי חיי א בר אב א ל ר' אסי מפני‬
‘TVTy? Go to the desert of Aza (in Pales-
tine) where I will show thee s‫־‬till fatter ‫ א״ ל כלך למדבר‬.‫מ ה עו פו ת שבב בל ש מני ם‬
ones.” Again asked E. Chiya b. Abba: “Why
are the Babylonians so joyous during the
festivals?” “Because,” answered he, “they ‫מ פני מ ת מו עדי ס‬ .‫עז ה ואראך ש מני ם מהם‬
are poor.” ^ “Why are the disciples of Bahy-
Ion so well dressed?” inquired E. Chiya b. ‫ מ פני מ ה‬.‫ מ פני שה ם עניי ם‬.‫שבבבל ש מ חי ם‬
Abba again; “Because,” said E, Assi, “they
are not so well versed in the Torah as are the .‫ לפי ש אינן כני תור ה‬.‫ת ״ ח שבב בל מ צוייני ם‬
Palestinian scholars [and are therefore well
dressed to command respect].” “Why do the ‫מ פני מ ה בבליי ם עו ב די כוכ בי ם מזו ה מי ם מ פני‬
Babylonians appear to be filthy ?” “Because,”
answered E. Assi, “they eat abominable and ‫אי ת ע ר ב הו ר בי‬ ‫־‬.‫ש או כלי ם ש ק צי ם ורמשים‬
creeping things.”* At that moment E. Jo-
chanan awoke and said to them: *‘Young-
sters! Have I not warned you [to keep in ‫יו חנן א מ ר לחו ד רדקי לא כך א מ ר תי לכם‬
your mind the passage] (Pr. 7, 4.) Say unto
wisdom, thou art my sister, which means, if ‫)משלי י( א מו ר ל ח כ מ ה א חו תי א ת אם ברור‬
& thing is as certain to thee as the fact that
thou eanst not marry thine own sister, then ‫לך ה ד ב ר כ א חו ת ך שהיא! א סו ר ה לך אמרהד‬
say it; otherwise, thou shalt not say it.”
‫*״‬Let then the master explain to us some of ‫א מרו ליה רלימא לן‬ ‫ואם לאו אל ח א מ ר ה ה‬
the above matters,” said they. Whereupon
B. Jochanan said: “The reason why the ‫ מ פני מ ה עו פו ת שבב בל ש מני ם‬.‫מר איז ה מהם‬
fowls of Babylon are so fat is, because they
were never driven away from their homes,
as it is said (Jer, 48, 11.) Mo^ab was never ‫מ פני שלא גלו שנ א׳ )יימי^ מי׳( ש אנן מו א ב‬

‫״‬ to or »ut to « T k M rJ, ‫ ״‬h il. d‫ ״‬lM U>‫־‬

!thew and^drink amd r^st, !and therefore they U ke cb>aracrf;er well as the appearance,
t »“ ‫״'י״״‬ ‫• ״ ״׳‬
 205 ‫יעקב‬ ‫עין‬
‫רה‬
at ease from his youth, and he was resting
on his lees, and was not emptied from vessel .‫סנ עו ריו ושק׳ט הו א ■אל ש מ דיו ובגולה לא הלך‬
to vessel, and had not gone into exile. And
whence do we know that the fowls of Pales- ‫ו ה נ א מגלן דגלו ד ת גי א רבי י הו ד ה או מ ר נ ״ ב‬
tine were driven from their homes? We are
taug'ht that R. Juda said: ^Por fifty-two (‫שנ ה לא ע ב ר אי ש בי הו ד ה שנ א מ ר )שם ט‬
years was the land of Judea isolated so that
no man passed through it; as it is said (Ib.
‫על ה ה רי ם א ש א ב כי ונ הי וג ד )שם( מעוף‬
9, 9.) For the mountains will I taka up a
weeping and wailing, etc., hut ike fowls of
the heavens and the earth are fled; they are ‫ה ש מי ם ועד ב ה מ ה גדדו הלכו ב ה מ ה בגי מ ט רי א‬
gone away, i. e.^ the numerical value of the
word Behema (beast) is fifty-two.’ B. Jacob, ‫ א״ר י ע ק ב א״ ר יו חנן כולם חזרו חוץ‬.‫ג״ב‬
in the name of Jochanan said; ‘All of these
came back [to their homes] except only ^ e ‫מקוליים ה אי ס פנ ץ ד א מ ר רב הגי מדרי דבבל‬
Calias (tunny fish,’ for Rah said that the
places of Babylon furnished the water for
En-Eitam [by underground pipes and all ‫מ ה ד רי מי א לעין עי ט ם ו ה אי כיון דלא ש רי ר‬
the fish returned through these pipes] but
the tunny-fish, because of its soft backbone, ‫ מ פני מ ה מועדי ם שבב בל‬.‫שד רי ה ל א מ צי סליק‬
was not able to swim uphill.”
“The reason that the Babylonians ‫ש מ חי ם מפיני שלא היו ב או ת ה קללה ד כ תי ב‬
are so joyous during the festivals is
because they were not included in
‫)הישע ב( ו ה ש ב תי כל מ שו ש ח חג ה ח ד ש ה‬
the curse which Hoshea pronounced,
(Hosh, 3, 13.) And I will cause to cease all
her mirth, her festivals, her new ■moons and ‫ו ש ב ת ה וכל מו עד ה ו נ תי ב )ישעיה א( ח ד שיכ ם‬
her Sabbath and all her appointed feasts.
And it is written (Is. 1, 14.) Four new ‫ מ אי‬.‫ו מו עדיכ ם שנ א ה נ פ שי היו עלי לטורח‬
moons and your appointed feasts my soul
haieth. They are become a burden unto m e T ‫ א׳׳ר אלעזר א מ ר ה ק ב״ ה לא‬,‫היו עלי לטורח‬
What is meant by They are become a burden
unto m ef E. Elazar said: “Thus said the
Holy One, praised be He! ‘I t suiSceth not ‫דיין לי שראל ש חו ט אין לפני אלא ש מ ט רי הין‬
that Israel sins so much against me, that
they trouble me to tell them which hard .‫או תי ליד ע איזו גזרה ק ש ה א בי א עליהן‬
punishment I should inflict upon them.’ ”
E. Isaac said: “There is not a single festival ‫א״ ר י צ ח ק אין לך כל רגל ורגל שלא ב א ת ה‬
in Palestine in which reconnoitering troops
did not come to Sephoras [and therefore
enjoyment was difficult].” E. Chanina said; ‫ ו א מ ר רבי חגינ א אין לך כל‬.‫בול ש ת לציפורי‬
“There is not one single festival in Palestine
in which a general with his suite and strap- ‫רגל לרגל שלא ב א לטברייא אג מון ו ק מ טון ובעל‬
bearer [of the Romans] did not come to
Tiberia.” And the reason that the Baby-
‫ מ פגי מ ה ת ל מי די ח כ מי ם ש ב ב ב ל‬.‫ז מור ה‬
Ionian scholars are well-dressed is because
they are all strangers. This is what people
gay, ‘At home my name [will give me my ‫מ צוייגין לפי ש אינן בני מ קו מן ד א מ רי אינ שי‬
position]; abroad, my dress.’ ”
(Pol. 146a) In the future, shall Jacob yet : ‫ב מ ת א ש מ אי בלא מ ת א תו ת כ אי‬
take root; Israel shall hud and bloosom (Is.
37, 6). E. Joseph recited a Baraitha that this
refers to the Babylonian scholars, who fashion ‫)דף קמל()!שעיה בז( ה ב אי ם י שר ש י עקב י צי ץ‬
 206 ni ‫ש כ‬ ‫רו‬

bloseoms and flowers for the Torah (revive ‫ופרח י שראל תנ א רב יוטף «לז ת ל מי די ח כ מי ם‬
learning) .*
(Fol. 147b) E. Chelbo said: ‫ ״‬The wine : ‫שבבבל שעו שין צי צין ופרחין ל תור ה‬
of tlje land Perugitha* and the baths of the
Lake of Dimsith ruined the ten tribes of ‫« ?ם! ע״ב( א מ ר רבי חל בו ח ט ר א ד פ רוגי ת א‬1‫)י‬
Israel."® E. Elazar b. Arach once happened
to be there, and he indulged in those luxuries .‫ו מי א דיו מ סי ת ק פ חו ע ש ר ת ה ש ב מי ם מי שראל‬
to such an extent that he forgot his learning ‫ר בי אלעזר בן ערך אי קל ע ל ח ת ם אי מ שי ך‬
and upon his return, he wanted to read the
verse (Ex. 12, 2.) Hachodesh Haze Lachem ‫ כי ה ד ר א ת א קם‬.‫כ ת ריי הו אי ע ק ר ת ל מו די ה‬
(this month shall be unto you), instead of
which, he read Eacharash Raya Libam (deaf ‫ל מיקרי ב טי פ ר א ב ע א למיקרי ה חוד ש הז ה לכם‬
were their hearts).® The Rabbis prayed for
his return unto the Torah, and so it was. ‫ בעו רבנן רח מי עליה‬.‫א מ ר הח ר ש הי ה לבם‬
This is meant when we are taught that R-
ITehorai said: ‫ ״‬Go into exile only in a place ‫ ו היינו ד תנן ר בי נ הו ר אי או מ ר‬.‫ו הד ר ת ל מו די ה‬
of Torah; say not that the Torah will follow ‫הוי גול ה למקום תו ר ה ואל ת א מ ר ש הי א ת ב א‬
thee, or that thy colleagues will preserve it
for thee. And do not^depend upon thine own ‫א ח רי ך ש ח בי רי ך י קיי מו ה ביד ך )משלי ג( ואל‬
acquired knowledge." I t is taught that his
real name was not R. Nehorai but E. Ne- ‫ תנ א לא רבי נהו ר אי ש טו‬.‫בינ ת ך אל ת ש ען‬
chemia, and according to others, E. Elazar
b. Arach, and the reason he was called Ne- ‫אלא ר בי נ ח מי ה ש מו ו א מ רי לה רבי אלעזר‬
horai is because he enlightened the eyes of ‫ר בי נ הו ר אי‬ ‫ש טו‬ ‫בן ערך ש מו ולמה נקרא‬
the sages with [his methods of explaining]
the Halacha. : ‫ש מנ הי ר עיני ח כ מי ם ב ה ל כ ה‬

CHAPTER TWENTY-THREE ‫שואל פרק שלשה ועשרים‬

(Fol. 149 b) E. Jacob, the son of E, ‫)שם ע״ב( א מ ר רבי י ע ק ב בר ה ד ב ת י ע קב כל‬
JacoVs daughter, said: ‫ ״‬He who causes his
friend to be punished on his account, will not ‫ש ה כי רו נ ענ ש על ידו אין מ כני טין או תו‬
be permitted to enter into the abode of the
Holy One, praised be He I” Whence does he ‫ אי לי מ א מ שו ם‬.‫ טנ״ל‬.‫ב מ חי צ תו של ה קי׳׳ ה‬
learn this.^ Shall we assume that it is from
that passage ( I King 22, 20.) And the Lord ‫ד כ תי ב )מ״א כב( וי א מ ר ה׳ מי י פ ת ה א ת א ח א ב‬
said, Who will persuade Achah, that he may
yo up and fall at Eamoth-Gilead. And one ‫ויעל ויפול ב ר מו ת גלעד וי א מ ר זה ב כ ה וזה‬
said, in this manner, and another said, in
that manner. And there came forth a spirit, ‫או מ ר בכ ה ויצא הרוח וי ע מוד לפני ה' וי א מ ר‬
and placed itself before the Lord and said, I
will persuade him, etc. And he (the spirit) ‫אני א פ תנו וגו׳ וי א מ ר א צ א ו היי תי רוח שקר‬
said, I will go forth, and I will he a lying
spirit in the mouth of all his prophets. And ‫ב פי כל נ בי איו וי א מ ר ת פ ת ה וגם תו כל צא‬
He said. Thou wilt persuade him, and also
prevail; go forth and do so. I t was asked who ‫וע ש ה כן ו א מ רי׳ מ אי רוח א״ר יו חנן ז ה רוח‬
the spirit was, and E. Jochanan answered:
‫ ״‬It was the spirit of Naboth, the Yizre’eliteJ .‫של נכות^ למאי צ א א מ ר רב צ א מ מ חי צ תי‬
And what is meant by go forth [which the
Lord said to the spirit] i. e., go forth from (‫ודלמא ה ת ם היינו ט ע מ א ד כ תי ב )תהלים קא‬
3) This supports the opinion of R. Jochaotati who said thfft ther ^^cho^^aTO of were real oeholara and the
reason for "being w ell ■dressed is because of being in a s t r ^ g e place.
4) A place in K orth ^ n ,Palestine known for its good wme.
5) Because Indailglng in mu-cih pleasure ds d&tttnieiatai to fiipirtuad welfare and ‫׳‬thie ten‫ ־‬tribes 6!>ea11t ■Jl
th eir tim e In siidh pleasuresL . ^ ^
fi) Hie forgoft the alphabet and therefone read a Daleth tor a and a Beith tor a Chcth.
7) See I Kin§s 21.
207 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ n

my abode [because of the punishment caused ‫ אלא מ ה כ א‬.‫דדכר ^טקרים לא יכון לנגד עיני‬
to Achab]. Is it not possible that the reason
for expelling the spirit was because it was a ‫ אין לא‬.‫ לצדיק לא טו ג‬1‫נסשי* יז( גם ענול‬
false spirit, as it is written (Ps. 191, 7.)
He that speaketh falsehood shall not sue- ‫טו ב אלא רע ו כ תי ב )תזזליס ה( כי לא אל חפ ץ‬
ceed before 7ny eyes. We must therefore say
that the opinion is derived from this pas- ‫ר ש ע א ח ת לא י ג ו רו רע צדי ק א ת ה ה׳ לא יגור‬
sage (Pr. 17, 26), To punish [through him]
even the just [who is only the cause] is not : ‫כ מגו ר ך רע‬
yood.^ What is not good is certainly evil,
hence it is written (Ps. 5, 5.) For thou art ‫)דף קנ( ודבור מי אסור ו ה א רב ח סד א ורב‬
not a God that hath pleasure in wickedness;
evil cannot abide with Thee, i. e., since Thou, ‫מ צו ה‬ ‫ה מנונ א ד א מ רי ת רויי הו ח ש בונו ת של‬
God, art right, evil cannot remain in Thy
ahoda ‫ ו א מ ר ר בי אלעז ר פו סקי ס‬.‫מו ת ר לח שבן ב ש ב ח‬
(Fol. 150a) Is then speaking of things
[other than busmess] prohibited on the Sab- ‫ ו א מ ר רבי י ע קב ב ר אי די‬.‫צד ק ה לעניי ם ב ש ב ת‬
bath? Behold, R. Chisda and R. Hamnnna
Bay that we are allowed to bespeak charity dis- ‫א מ ר ר בי יו חנן מ פ ק חין פ קו ח נפ ש ופ קו ח‬
bursements on the Sabbath] R. Elazar said,
in the name of E. Jochanan: ‫ ״‬I t is permis- ‫ר בי ם ב ש ב ת והולכין ל ב תי כנ סיו ת לפקח על‬
Bible to decide upon the amount of charity, to
be distributed among the poor” R. Jacob b. ‫בר‬ ‫ש מו אל‬ ‫ ו א מ ר ר בי‬.‫ע ס קי רכי ם ב ש ב ת‬
Ida, in the name of R. Jochanan, said; ‫ ״‬One
is permitted to remove debris on the Sabbath ‫הולכי ם ל תי א ט ר או ת‬ ‫נ ח מני א מ ר ר' יונ תן‬
in order to save a life, or for the benefit of
a community, and we may assemble on the ‫יל ק ר ק ס או ת ולב סיל ק או ת לפקח על ע סקי רבים‬
Sabbath in the synagogues in order to watch
over the public affairs.” And E. Samuel b. ‫על‬ ‫מ שדכין‬ ‫מנ שי א‬ ‫ד בי‬ ‫ו תנ א‬ .‫ב ש ב ת‬
Nachmeini, in the name of R, Jochanan, said:
“ One is allowed to visit the theatres and cir- ‫ה תינו קו ת לי ארס ב ש ב ת ועל ה תינו ק ללמדו‬
cuses and exchanges on the Sabbath if it is
to protect the community’s welfare.” At the (‫ ת נת‬1‫א מ ר קרא )ישע‬ .‫ספ ר וללמדו או מנו ת‬
school of R. Menashe, it was taught: “Be-
trotiial of daughters may be discussed on the ‫ ח פ צ ך אסורי ם ו ח פ צי‬.‫מ מ צו א ח פ צ ך ודבר דבר‬
Sabbath, and the advisability of schools and
: ‫ש מי ם מו ת רי ם‬
a profession for a child may be deliberated
on the Sabbath.” [Hence it is permitted.]
The passage says (Is. 58, 13.) By not fol• ‫)ע״ב( תנו רבנן מ ע ש ה ב ח סי ד א ח ד שנ פ ר צ ה‬
lowing thine own businesSf and speaking
‫שד הו ונ מל ך עלי ה לגודרה‬ ‫לו פ ר צ ה ב תו ך‬
{m in) words, i. e., thine own business you
may not discuss on the Sabbath, but the busi- ‫ונזכר ש ש ב ת הי ח ה ונ מנ ע או תו ח סי ד ולא‬
ness sanctioned by Heaven, may be discussed.
(Ib. b) Our Rabbis taught that it hap- ‫נ ד ר ה ונע ש ה לו נס ו ע ל ת ה בו צלף ו מ מנ ה הי ת ה‬
pened once that the fence of a field belonging
to a pious man broke down, and when he : ‫פ רנ ס תו ו פ רנ ס ת אנ שי בי תו‬
was about to fix it, he recollected that it was
on Sabbath] so he left it [unmended]. A '‫״ר לוי א״ ר פפי א מ ר רבי י הו ש ע ל א ח ר ג‬1‫א‬
miracle ocenred and a caper-bush sprouted
forth in the field out of which the pious man ‫י מי ם כ רי סו נ ב ק ע ת ונו פ ל ת לו על פניו ו או מ ר‬
and his household derived their maintenance.
(Pol. 151b) I t was taught in a ‫ תני א ר״ש בן אלעזר‬.‫לו טו ל מ ה שנ ת ת כי‬
Baraitha that R. Simon b. Elazar said:
“As long as thou hast with whom to practice ‫או מ ר ע ש ה ע ד ש א ת ת מו צ א ו מצוי לך ועודך‬
ft! !itfeaniiis punistied even th r o n g the man Is‫־‬ gewd.
 20S ‫שבת‬ ‫רח‬

charity; as long as thou hast the oppoitunity (‫יב‬ ‫)קהלת‬ ‫ ו אף ש ל מ ה א מ ר ב ח כ מ תו‬.‫כיד ך‬

and as long as it is in thy power, do it 1 Tor
Solomon in his wisdom said so (Ecc. 12, 1.) ‫וזכור א ח בו ר אי ך בי מי ב חו רו תי ך עד א ש ר לא‬
But remember also thy Creator in the days
of thy youthful vigor^ while the evil days are
not yet come. This refers to old age; And ‫י ב או י מי ה ר ע ה «לו י מי הז קנ ה והגיעו שני ם‬
those years will draw nigh of which thou wilt
say^ I have no ‫׳‬pleasure in, them, refers to the ‫א ש ר ת א מ ר אין לי בה ם חפץ אלו י מי ה מ שי ח‬
days of Messiah when there will be neither
rewards nor punishm ent/' This differs from ‫ ופלי גא ד ש מו אל‬.‫ש אין ב ה ם לא ז כו ת ולא חו ב ה‬
the opinion of Samuel, who said that there
is no difference between the present world
and that of the time of Messiah, except the ‫ד א מ ר ש מו אל אין בין העולם הז ה לי מו ת‬
subjugation of the exile which will not then
exist, for it is said (Deu. 15, 11.) For the ‫כל בד שנ א מ ר‬ ‫ש ע בו ד ג ליו ת‬ ‫אלא‬ ‫ה מ שי ח‬
needy will not cease out of the land.
We are taught that Eabban Gamaliel, :‫)דברים טי( כי לא יחדל א ביון מקרב ה א ר ץ‬
the Great, said: ‘TVhat is meant by the
passage (Den. 13, 18.) And He will grant
thee mercy, and will have mercy upon thee? ‫תני א ר״ג ב ר בי או מ ר )דברים יג( ונ תן לך‬
I t means to imply that whoever has mercy
upon creatures, will be granted mercy from ‫ר ח מי ם ורחמך והרבך כל ה מ ר ח ם על ה ב ריו ת‬
Heaven, but whoever has not mercy upon
creatures, will not be granted mercy from
‫מ ר ח מין עליו מן ה ש מי ם וכל ש אינו מרחם על‬
Heaven.‫״‬
We are taught that Babban Simon b.
Gamaliel said: “ For a baby, one day old, : ‫ה ב ריו ת אין מ ר ח מין עליו מן ה ש מי ם‬
if it still have life, it is allowed to violate
the Sabbath if necessary, for tbe Torah said, ‫תני א ר שב״ג או מ ר תינו ק בן יו מו חי מחללין‬
*You may profane one Sabbath on his behalf,
in order that he may be preserved to keep ‫ א מ ר ה תו ר ה חלל עליו ש ב ת‬.‫עליו א ת ה ש ב ת‬
many Sabbaths.' Mo one is however allowed
to profane the Sabbath for the sake of David,
the King of Israel, if dead; for as soon as a ‫דוד מלך‬ .‫א ח ד כדי שי ש מו ר ש ב תו ת ה ר ב ה‬
man dies, he is freed from the command-
ments.‫ ״‬This is in accordance with the say- ‫ כיון ש מ ת אדם‬.‫י שראל מ ת אין מחללין עליו‬
ing of R. Jochanan: is written (Ps. 88,
6) Free among the dead, i. e., as soon as a
‫ו היינו ד א מ ר רבי יו חנן‬ .‫מן ה מ צו ת‬ ‫בטל‬
man is dead, he is free from all command-
ments.‫״‬
Again it was tanght that R. Simon b. ‫)התלים פח( כ מ תי ם ח פ שי כיון ש מ ת אד ם נ ע ש ה‬
Elazar said: ‫ ״‬A live baby, even bat one day
old, need not be watched for fear of an a ^ ‫ ו תני א ר״ ש כן אלעז ר או מ ר‬.‫חפ שי מן ה מ צו ת‬
tack by a cat or a mouse; but Og, the King
of Bashan [although the largest man in the ‫מן‬ ‫ל שומרו‬ ‫צריך‬ ‫אין‬ ‫חי‬ ‫תינו ק בן ירמז‬
world] if dead, must be watched for fear of
an attack by a cat or a mouse, for it is said (‫שנ א מ ר )בראשית ט‬ ‫ה הו ל ד ת ו מן ה ע כ ב רי ם‬
(Gen. 9, 3.) And the fear of you and the
dread of you, shall he, i. e., as long as a man
{shall be) his fear will be thrown upon the ‫חי‬ ‫ו מור אכ ם ו ח ת כ ם י הי ה כל ז מן ש אד ם‬
beasts, but when dead, the fear of him
ceases.” ® ‫אי מ תו מו ט ל ת על ה ב ריו ת כיון ש מ ת ב ט ל ה‬
R. Papa said: have a tradition that
a lion does not attack two men.‫ ״‬But we : ‫אי מ תו‬
0) ChUcTi-em (dr©a:a) nrJiea sligrtUy <A:a1Dced to CMyutdfiem, meiaua "wblle you live.‫״‬
.209 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫רם‬
]See that he does do so ? Kami b. Chama said: ‫א ״ ל רבי ל ר ״ ש בן ח ל פ ת א מפני פ ה‬ (‫קנב‬ ‫י‬1‫)י‬
"A beast cannot succeed in destroying a man
unless the man looks like a beast, for it is
said (P8. 49, 21.) Nevertheless man in (itts) ‫ל א הקבלנו פניך ב ר ג ל כ ד ^ ש ה ק ב י ל ו א ב ו ת י‬
splendor endureth not; he is Wee ike beasts
(that) perish’' ‫ א״ל סלעים נעשו גבוהים קרובים‬.‫לאבותיך‬
(Fol. 152a) Eabbi said to R. Simon b. Cha.
lafta; “Why \rere ‫־‬we not permitted to see you ‫נ ע ש ו ר ח ו ק י ם מ ש ת י ם נ ע ש ו ג׳ מ ש י ם ש ל ו ם‬
on the festival day, as my ancestors were ac-
customed to receive thy ancestors Where-
upon he answered; ‫ ״‬The hillocks became ‫וסגרו ד ל ת י ם ב ש ו ק אלו‬ (‫)קהלת יב‬ .‫ב ב י ת בטל‬
mountainous.^^ Those that were intimate and
friendly, have become estranged,^® two have ‫ב ש פ ל קול ה ט ח נ ה ב ש ב י ל‬ .‫נקביו ש ל א ד ם‬
become three."
A nd when the doors on the streets will
id locked, while the sound of the m ill be• ‫הצפור‬ ‫ויקום לקו ל‬ .‫ק ו ר ק ב ן ש א י נ ו טוחן‬
eomeih dull, and man riseth up at the voice
of the bird, and all the daughters of song ‫ וישחו כל ב נ ו ת‬.‫ש א פ י' צפור מ נ ע ד ת ו משנתו‬
are brought low (Ece. 12, 4 ). And when ike
doors on the streets will be locked, refers to ‫ה ש י ר ש א פ י ל ו קול ש י ר י ם ו ש י ר ו ת ד ו מ ו ת עליו‬
the organs of the extremities; ‫־‬While the
sound of the mill hecometh dull, i, e., when
the stomach fails to grind; A nd man riseth (‫ ט‬1 ‫)ש״ב‬ ‫ א ף ברזילי ה ג ל ע ד י א מ ר ל ד וד‬. ‫כ ש י ח ה‬
up of the voice of the bird, i. e., when man.
becomes so weak that even the sound of the ‫ב ן ש מ נ י ם ש נ ת א נ כ י ה י ו ם ה א ד ע כין ט ו ב ל ר ע י‬
bird’s voice disturbs his sleep; And all the
daughters of song are brought low, i. e., when
even the loud voices of the singers and song-
‫ )עם( א ם‬. ‫מ כ א ן ש ד ע ת ן ש ל ז ק נ י ם מ ש ת נ ו ת‬
stresses seem to him but as a whisper. Barzil-
ai, the Giladite, also said the same unto . ‫יטעם ע ב ד ך א ת א ש ר אוכל ו א ת א ש ר א ש ת ח‬
David (II Sam. 19, 36.) 1 am eighty years
this day; can I discern between good and (‫ )שם‬. ‫מ כ א ן ש ש פ ת ו ת י ה ם ש ל ז ק נ י ם מ ת ר פ ט ו ת‬
evil? From this, we learn that the mind of
a very old man changes [and cannot dis-
tinguish]. Or can thy servant taste what I ‫מכאן‬ .‫ואם א ש מ ע עוד בקול ש ר י ם ושרות‬
eat or what I drink? (lb .) From this, we
learn that the lips of the old become lax (to ‫ א מ ר ר ב ברזילי‬. ‫ש א ז נ י ה ם ש ל זקנים מ ת כ ב ד ו ת‬
taste). Or can I listen yet to the voice o f
the singers and songstresses ? From this, we ‫הגלעדי ש ק ר א הוה ד ה ה י א א ט ת א דהואי ב י ת‬
learn that an aged ear can barely hear. Rah
said: ‫ ״‬Barzilai, the Giladite, was a liar;
for there was a male servant at the house of ‫רבי ב ת ת ש ע י ם ותרתין שנין והות ט ע מ א‬
Rabbi, who was ninety-two years old, and
would taste all the dishes [prepared for ‫ ר ב א א מ ר ברזילי הגלעדי ש ט ו ף ב ז מ ח‬.‫קידרא‬
the house].‫ ״‬Raba said: “Barzilai, the
Giladite, was excessively profligate, and who-
ever is excessively profligate becomes old :‫ה ו ה וכל ה ש ט ו ף ב ז ט ח זקנ ה ק ו פ צ ת עליו‬
rapidly.”
I t w as ta u g h t t h a t R . Ish m a e l, th e so n o f
■K. Jo se , s a id ; ‫ ״‬T h e o ld er th e disciples of ‫ת נ י א ר ב י י ש מ ע א ל ב ר ב י יוסי א ו מ ר ת ל מ י ד י‬
10) Rash Bashana 18, that it 13 a duty to visit ott-e^s teacher on: a festival day. Benoe Rahbl, a t
the Prluce of Exile* wbo was considered the teacher, was ttierefore, entitled to ha visited hy aU the sehoiiaiiB and
"1 1 ) ’ This refers to old age. The read looks like a steep hill, friends becoima eetran ^ . and the two
teat must he assisted by a staff,
12) This refers to either the Caanlly that becomes estranged when ago appears, or to the places irhlell
Appear easily a!Qc>e&&lble whoa mion ie young, but which appo&r Itxaooesaibie wh&a old, because wwtklng 1•
 ‫ש ב ח‬
the wise gra/w, the more wisdom they acqxdre; ‫ה כ פ י ם כ ל זמן ש מ ז ק י נ י ן ח כ ם ח נ ת ו ס פ ת ב ה ם‬
for it is written (Job 12, 11.) So is mtJi the
ancients, 7/nsdom; and with length of days ‫ב י ש י ש י ם ח כ מ ת ואורך ימים‬ (‫) איו ב יב‬ ‫שנאמר‬
understanding. As to the i^ oran t, the older
they grow, the more foolish they become; ‫ח נ ו נ ה ו ע מ י ה א ר ץ כ ל זמן ש מ ז ק י נ י ן ט ב ש ו ת‬
for it is said (Job 12, 20) He removeth the
speech from trusty speakers, and taketh OMoy
the intelligence of the aged" ‫מסיר ש פ ה‬ (‫ ב יב‬1‫)אי‬ ‫עזוספת בהם שנאטר‬
Also when men will ie afraid of every
elevation (E cc, 12, 5 ) , i. e., even a h illo c k ‫ נ ם מ ג ב ו ת ייראו‬,‫ל נ א מ נ י ם ו ט ע ם זקנים יקח‬
ap p ears to old m e n a m o n n ta in t o p ; A nd are
terrified on every way ( I b .) . W ie n th e y ‫ש א פ י ל ו ג ב ש ו ש י ת ק ט נ ת ד ו מ ה ע ליו כ ה ר י‬
(th e o ld ) w alk on th e way, th e ir h e a rts a re
fu ll o f f e a r ; A nd the almond-tree will bios- ‫ ו ה ת ח ת י ם ב ד ר ך כ ש ע ה ש מ ה ל ך ב ד ר ך‬.‫הרים‬
som ( l b . ) . T h is re fe rs to th e coccyx t h a t
gives w ay o n a e co n n t of a g e ; A nd the locust ‫ו י נ א ץ ה ש ק ד זו‬ . ‫נ ע ש ה לו ת ו ה י ם ת ו ה י ם‬
will drag itself slowly along, re fe rs to th e
ru m p o f o ld m en [w M ch feels h e a v y ] ; A n d ‫ ויסתכל ה ח ג ב אלו עגבות; ו ת פ ר‬.‫קליבוסת‬
the desire will gainsay compliance, re fe rs to
th e lu s t w h ich d isap p ea rs in th e aged. B .
C ah an a w as a rra n g in g collections of passages
‫ ר ב כ ה נ א ה ו ה פ ס י ק ס ד ר א‬. ‫ה א ב י ו נ ה זו ח מ ד ה‬
before R ab a n d w hen E. C a b a n a re ach e d
to th e above passage, E ab gave a lo n g - .‫ק מ י ה ד ר ב כי ס ט א ל ה א י ק ר א נגיד ואיתנה‬
su fferin g sig h , H. C ah an a r e m a rk e d :
'^ ¥ 6 ‫ ׳‬u n d e rs ta n d fro m th is th a t H ah h a d lo st ‫אמד רב‬ .‫א מ ר ש ״ מ ב ט ל ליה ה מ ד י ה דרב‬
th e fe e lin g o f y o u th ” ( a n d co m in g to th is
passage, h e fe lt ev e ry th in g ap p licab le to h im - ‫כ ה נ א מ ״ ך ) ת ח ל י ם לג( כ י ה ו א א מ ר ו יהי זו א ש ה‬
self an d th e re fo re g ro a n e d ),
B. Cahana said: *'What is meant by the ‫הו א צ ו ה ויעמוד אלו בנים ז‬
passage (P8. 33, 9.) For He spoke, and it
came into being. This refers to a wife; H e .‫כי ה ו ל ך ה א ד ם א ל ב י ת עולמו‬ (‫)קחלת יב‬
commanded, and it stood fast, refers to
3hildren.”
Also when men wUl be afraid of every ‫»םר רבי י צ ח ק מ ל מ ד ש כ ל צדיק וצדיק נותנים‬
iUvation (Ecc. 12, 5 ), i. e., even a hillock
looks to him (the aged man) like the highest ‫מ ש ל למלך כ ש ר זדם‬ . ‫לו מ ד ו ר ל פ י כ כ ו ח‬
mountain. A nd are terrified on every way
(I b .); when he walks on the road it (ttie ‫ש נ כ נ ס ה ו א ועבדיו לעיר כ ש ה ם נ כ נ ס ץ כ ו ל ם‬
road) becomes for him full of terrors.
Because man goeih to his eternal home, ‫ב ש ע ר א ח ד נ כ נ ה י ן כ ש ה ן לנין כ ל א ח ד ו א ח ד‬
(Ib.) R. Isaac said: "This teaches us that
bo every righteous person will be given 3 ‫ ו א ״ ר י צ ח ק מ א י‬. ‫נ ו ת נ י ן לו מ ד ו ר ל פ י כ ב ו ד ו‬
dwelling in accordance with his merits in the
world to come; this may be likened to a ‫ד כ ח י ב )עס יא< כ י ה י ל ד ו ת ו ה ש ח ר ו ת מ ג ל‬
mortal king who enters a city wdth his ser-
rants. When they enter, all are compelled
to pass through the same gate, hut when
‫[ ד ב רים ש א ד ם ' ^ושה כ י ל ד ו ת ו מ ש ח י ר י ם פניו‬
night comes, each one is given a berth in
accordance with his rafik.” ‫ ו «״ר י צ ח ק ק ש ה ר מ ה ל מ ת כ מ ח ט‬. ‫ל ע ת ז ק נ ת ו‬
R. Isaac said further: “The worm is
as painful to the dead body as a needle in ‫ ע ל י ו‬ntso ‫יי( א ך‬ ‫) איו ב‬ ‫ב ב ש ר החי שנאמר‬
sound flesh, as it is said (Job 14, 22.) But
his body on him, feeleth pain," B. Ghisda ‫ א מ ר ר ע ח ס ד א נפשו ש ל א ד ם ט ה א כ ל ח‬.‫יכאב‬
said: “ The soul of a man mourns for him
the first seven days after his death, as it is ‫עלי ו כ ל ז׳ ש נ א מ ר )»ם( ו נ פ ש ו ע ל י ו ת א ב ל‬
 211 ‫יעקב‬ ‫עיז‬ ‫ריא‬
■aid (Ib.) And his sout wilt mourn for him ; : ‫ ת >( ו י ע ש ל א ב י ו א נ ל ז' י מ י ם‬1‫ ר א ש‬1) ‫ו כ ת י ב‬
and it is written (Gen. 50, 10.) And he made
for his father a mourning of seven days" ‫ ה ו ל כ י ם י׳‬. ‫א ״ ר י ה ו ד ה מ ת ש א י ן לו ס נ ה מ י ן‬
E. Juda said: “l i a man dies and leaves
none to mourn his death, ten men shall go ‫ההוא דשכיב‬ .‫א ד ם ויושבים במקומו‬ ‫בני‬
to his place [where he died] and sit there
[seven daj^].” It once happened that a man, ‫ב ש כ ב ו ת י ה ד ר ב יהודה לא היה ליה מנחמין‬
in the neighborhood of E. Juda, died, and
left none to mourn his death; so R. Juda ‫)ע״ב( כ ל י ו מ א ה ו ה ד ב ר ר ב י ה ו ד ה ב י ע ש ר ה‬
went there every day with ten men and sat
in the place where he died. After seven days ‫ויחבי ב ד ו כ ת י ה ל א ח ר ש ב ע ה ימים א ח ח זי ליה‬
[the spirit of the dead person] appeared to
E. Juda in a dream and said to him, “May- ‫ב ח ל מ י ה דר״י ו א מ ר ליה ת נ ו ח ד ע ת ך ש ה נ ח ת‬
est thou be as comforted as thou didst com-
fort me.’* ‫ א ״ ר א ב ה ו כל ש א ו מ ר י ם בפגי ה מ ת‬.‫א ת דעתי‬
(Ib. b) R. Abuhn said: ‫'״‬Whatever is said
in the presence of a dead body, he knows until (‫ פ ל י ג י ב ה ר ב י וזייא‬. ‫י ו ד ע ע ד ש י ס ת ם ה ג ו ל ל‬
the closing of the tomb.” Concerning this
there is a difference of opinion between B. ‫ו ר ״ ש ב ר ב י ח ד אומר ע ד ש י ס ת ם הגולל ו ח ד‬
Chiya and R. Simon, the son of Rabbi. One
said that the dead knows ‫ ״‬until the closing of ‫מ״ד עד שיתעכל‬ .‫אטד עד שיתעכל הבשר‬
the tomb” and the other said, ‫''״‬until his body
is consumed.” The one that said rmtil the body / ‫ה ב ש ר ד כ ת י ׳ ) א מ ב יי( א ך כ ש ר ו ע ל י ו י כ א ב ג ו‬
is consumed derives it from the passage (Job
14, 2S.) But his ‫־‬body on him feeleth pain ‫ט ״ ד ע ד ש י ס ת ם ה ג ו ל ל ד כ ת י ב )מיילה יב( ו י ש ו ב‬
[proving that as long as the body exists it
feels]. The other who said, until the clos- ‫ת ״ ר והרוח ת ש ו ב‬ .‫העפר על ה א ר ץ כשהיה‬
ing of the tomb, derives it from the following
passage (Ecc. 12, 7.) When the dust will ‫ ת נ ה לו כ א ש ר נ ת נ ה‬. ‫א ל ה א ל ה י ם א ש ר ג ח ג ח‬
return to the earth as if was [showing that
as soon as it is buried, knowledge ceases]. ‫לך ב ט ה ר ה א ך א ת ה ב ט ה ר ו ת מ ש ל למלך ב ש ר‬
Our Rabbis taught: "And the spirit toill
return unto God, who gave it (Ecc. 12, 7 ), ‫ודם ש ח ל ק בגדי מ ל ב ו ת לעבדיו פ ק ח י ם ש ב ה ם‬
i, e.j return [the soul] to Him just as He
gave it to you. He gave it to you, purified; re- ‫ק פ ל ו ם ו ה נ י ח ו ם ב ק ו פ ס א ט &שים ש ב ה ם ה ל כ ו‬
turn it purified. This may be likened unto the
mortal king who distributed clothes to each ‫המלך‬ ‫בקש‬ ‫לימים‬ .‫מלאכה‬ ‫בהם‬ ‫ועשו‬
of his servants. The wise among them folded
and put them into a box. The foolish among ‫א ת כ ל י ו פ ק ח י ם ש ב ה ם ה ח ז י ר ו ם לו כ ש ה ם‬
them put them on and performed their daily
work in them. On a certain day, the king ‫לו‬ ‫החזירום‬ ‫שבהם‬ ‫טפשים‬ ‫מגוהצים‬
demanded the return of these clothes. The
wise men returned their clothes clean and ‫כ ש ה ם מלוכלכין ש ט ח ה מ ל ך ל ק ר א ת פ ק ח י ם‬
pressed, but the foolish returned them in
a dirty and worn condition. The king was ‫אמר‬ ‫הפקחים‬ ‫על‬ .‫טפשים‬ ‫לקראת‬ ‫וכעם‬
pleased with the action of the wise men, hut
was full of fury at the fools. lECe thereupon ‫לבתיהם‬ ‫י לכו‬ ‫והם‬ ‫לאוצר‬ ‫כלים‬ ‫ינתנו‬
ordered that the clothes of the wise he stored
and that they themselves depart in peace, ‫יגתנו‬ ‫כלים‬ ‫אמר‬ ‫הטפשים‬ ‫ועל‬ ‫לשלום‬
but the clothes of the fools were to be
laundered and they themselves be sent to ‫אך‬ .‫לכביסה והם י ח ח ב ש ו ב ב י ת האסורים‬
prison. So doeth also the Holy One, praised
be H e ! Concerning the bodies of the right* (‫ה ק ב ״ ה ע ל ג ו פ ם ש ל צ ד י ק י ם א ו מ ר )ישעיה נז‬
eouB, He saith (Is. 57, 2.) He shall come
(to his Father) in peace; they shcdl repose ‫י ב א ש ל ו ם ינוחו ע ל ט ש כ ב ו ת ם ו ע ל נ ש מ ת ם ה ו א‬
m ‫שג ת‬ ‫ריב‬
‫ «ו‬ik eir resting ptaee; and concerning their
souls He saith ( I Sam. 25, 39.) Y e t m i l the
‫אומר )ממואל » כה( והיתה נפש אדני צרורה‬
soul o f m y L ord he bound in the bond of
life w ith the Lord, th y God. Concerning the
‫ על גופן של רשעים הוא אומר‬.‫בצרור החיים‬
bodies of the wicked, H e saith (13. 48, 33.)
There is no p&ice, saith the Lord, unto the
‫ מח( אין שלום אמר ה׳ לרשעים ועל‬nn8f»)
w icked, and concerning their souls, He saith
( I Sam. 35, 29.) A n d th e souls o f th y
‫נשמתן הוא אומר )עטואל א בה( ואת נפש‬
enemies w ill H e hurl away, as out of the
sling/*
‫ תניא רבי‬.‫אויביך יקלענה בתוך כף הקלע‬
We are taught that E, Eliezer said : ‫ ״‬The ‫אליעזר אומר נשמתן של צדיקים גנוזות תחת‬
souls of the righteous are reserved under-
neath the throne of the Divine Majesty, as it ‫כסא הכבוד שנא׳ והיתה נפש אדוני צרורה‬
is written (Ih.) Y e t w ill the soul of m y L ord
he hound %n the bond o f life, while the souls ‫ ושל רשעים זוממות והולכות‬.‫בצרור החיים‬
of the wicked are becoming more and more
greasy, as it is said (Ib.) A n d the soul of th y
enemies w ill H e hurl away, as out of the
‫שנאמר ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף‬
sling/* Eabba asked of E. N achm an: ‫ ״‬How
is it with the souls of the average persons?''
.‫ א״ל רבה לרב נחמן של בינונים מאי‬.‫הקלע‬
E. Nachman replied: *T might have died
without telling you this thing. Thus said
‫א״ל איכא שכיבנא לא אמרי לכו האי מילתא‬
Samuel: ‘The souls of both, the average
and the wicked are given over to the angel
.‫הכי אמר שמואל אלו ואלו לדרמה במסרים‬
Humdh; the former, however will have rest
while the latter will have no rest at a ll.'"
:‫הללו יש להם מנוחה והללו אין להם מנוחה‬
B. Mari said: ‫ ״‬In the future, the bodies ‫אמר רב מרי עתידין צדיקים דהוו עפרא‬
of the righteous will tu rn to dust, for it is
written (Ib.) Where the dust w ill return to p ‫דכתיב )קחלה יב( וישוב העפר על הא‬
ik e earth as i t was.**
There were grave-diggers who dug in the ‫ הנהו קפולאי דהוו קפלי בארעא דרב‬.‫כשהיה‬
earth belonging to E . Nachman and were
rebuked by B. Achai b. Yashia [whose grave ‫ אחו‬.‫נחמן נחר בתו רבי אחאי בר יאשיה‬
the diggers molested.] They came and
said to R Nachm an; ‫ ״‬We were re- ‫ אתא‬.‫ואמרי ליה לרב נחמן נחר בן גברא‬
buked by a man.” E . Nachman went there
and asked him : ‫ ״‬Who are you, m aster?" .‫ א־״ל אנא אחאי כר יאשיה‬.‫וא״ל מאן ניהו מר‬
H e responded: ‫ ״‬I am Achai b. Yashia.‫״‬
‫ ״‬H as not R. M ari said that, ‘In the future, the ‫א״ל ולאו אמר רב מרי עתידי צדיקי דהוו‬
bodies of the righteous will retu rn unto
d u s t? " ' said R. Nachman [and why there- .‫ אמר ליה ומנו מרי דלא ידענא ליה‬.‫עפרא‬
fore, is your body preserved]. ‫ ״‬Who is M ari?
I know him not,” said the dead one. ‫ ״‬B u t," ‫אמר ליה והא קרא כתיב וישוב העפר על‬
again said E . Nachman, ‫ ״‬this is the passage.
W hen the du st w ill retu rn to the earth as i t ‫ א׳׳ל דאקרייך קהלת לא אקרייך‬.‫הארץ כשהיה‬
was/* The dead responded: “H e who read
w ith thee Ecclesiastes did not, however, read ‫משלי דכתיב )מ׳טלי •י( ורקב עצמות קנאת כל‬
w ith thee Proverbs, where it is w ritten
30.) B u t jealousy is th e rottenness of the ‫מי שיש לו קנאה כלבו עצמותיו מדקיבין כל‬
hones f which means th at [only] he who has
jealousy in his heart, his bones shall rot after .‫שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיכין‬
death.” Thereupon R. Nachman tried to f
rth e substance of the dead t>odyl and he ‫גששיה חזייה דאית ביה מששא א״ל ליקום‬
found it to be a real substance. R Nachman
then said to h im : the m aster anse and go
‫ א״ל גלית אדעתיך דאפי׳‬.‫מד לגויה דביתא‬
 213 ‫עין י עקב‬ ‫ריג‬
to his home.” The dead responded, saying; ‫נ בי אי לא ק רי ת ד כ תי ב )יחזקאל לז( וי ד ע ת ם כי‬
“Thou ehowest that thou hast not even read
the Prophets, for it is written (Ez. 37, 13.) ‫אני ה' ב פ ת חי א ת ק ב רו תיכ ם ו ב ה עלו תי א ח י ם‬
And ye shall hnow that I am the Lord, when
I open your graves, and when I cause you ‫ א״ל ו ה כ תי ב )בראשית ג( כי‬.‫מ ק ב רו תיכ ם ע מי‬
to come up out of your graves, 0 my people"
‫ ״‬But,” said R. jSTachman, “it is written (Gren. ‫א מ ר לי ה ה הו א‬ .‫ע פ ר א ת ה ואל עפ ר ת שו ב‬
3, 19.) For dust thou art, and unto dust
skalt thou return" Whereupon the dead ex- : ‫ש ע ה א ח ת קודם ת חיי ת ה מ תי ם‬
plained to him, saying: “This is meant for
one hour before the arrival of the final resur- ‫)דף קטד( תנן ה ת ם רבי אליעזר או מ ר שו ב‬
rection of the dead [that all dead will return
to clay].” ‫ שאלו ת ל מי דיו א ת רבי‬.‫יום א חד לפני מי ת ת ך‬
(Pol. 143a) There (in the Mishnah) we
are taught that R. Eliezer said: “Repent one ‫ א״ל לכ״ש‬.‫אליעזר ו כי אדם יו ד ע איז ה יום י מו ת‬
day before thy death.” His disciples asked
R. Eliezer: “Does a man know on what ‫י שוב היו ם ש מ א י מו ת למחר ונ מ צ א כל י מיו‬
day he will die (in order to repent before (‫ב ת שו ב ה ואף שלמה א מ ר ב ח כ מ תן )קהלת ט‬
that day) ?” Whereupon R. Eliezer said to
them : “So much the more let him repent to- ‫בכל ע ת י היו בגדי ך לבנים ו ש מן על רא שך אל‬
day, lest he die to-morrow; doing thus it
will be found that he will repent every day ‫א מ ר רבן יו חנן בן ז כ אי מ של למלך‬ .‫יחסר‬
of his life.” Thus also said Solomon in hia
wisdom, (Ecc. 9, 8.) A t all times, let thy ‫שזי מן א ת ע ב דיו לסעודה ולא ק ב ע להם זמן‬
garments he white, and let oU not he want-
ing on thy head. R. Jochanan b. Zakai said: ‫פ ק חי ם ש ב ה ם ק ש טו א ת ע צ מן וי שבו על פ ת ח‬
^'This may be likened unto the king who in-
vited his attendants to a banquet, but did ‫ ט פ שין‬.‫בי ת המלך א מרו כלום חסר ל בי ת המלך‬
not set an exact hour. The wise among them
dressed themselves and stood ready in front ‫ש ב הן הלכו ל מל אכ תן א מ רו כלום י ש סעודה‬
of the palace, for they said: Tn a king‫׳‬s
house, nothing is missing, [we might he call- ‫א ת עבדיו‬ ‫ פ ת או ם בק ש המלך‬.‫בל א טור ח‬
ed any moment].‫ ׳‬The fools, however, went
about their business saying, ‘Can then a ‫כ ש הן‬ ‫ה מלך‬ ‫לפגי‬ ‫נכנ סו‬ ‫ש בה ם‬ ‫פ ק חי ם‬
banquet be given without preparation for it?‫׳‬
Suddenly the king called in his attendants. ‫מ קו ש טי ם ו ה ט פ שין ש ב חן נ כנ סו לפניו כ ש הן‬
The wise went in attired becomingly, but the
fools entered wearing their working clothes. ‫ ש מ ח המלך לק ר א ת פ ק חין וכעס‬.‫מלוכלכין‬
The king, being well-pleased with the wise
and angry at the fools, said; ‘Those that ‫ א מ ר הללו ש ק ש טו א ת עצ מן‬.‫ל ק ר א ת טפ שי ם‬
are properly attired for the banquet shall
sit down at the table, and eat and drink; but ‫לסעודה י שבו ויאכלו וי ש תו הללו שלא ק שטו‬
those that are not properly attired, shall
stand and look on.’ ” The son-in-law of B. ‫ח תנו של‬ .‫א ת ע צ מן לסעודה י ע מדו ויראו‬
Meier, in the name of R. Meier, said that if
they were waiting on those who were at the ‫ר״ם הי ה או מ ר מ שום ר״ ט ו הלו אי שי חיו הללו‬
table [there would be no shame]. “But,”
said he, “both parties will sit down at the ‫עו מ דין ונר אין כ מ ש מ שין אלא אלו ואולר יו שבין‬
table, and while one will eat, the other ‫הללו אוכלין והללו רעבי ם חללו שו תי ם והללו‬
will hunger; while one will drink, the other
will be thirsty, as it is said (Is. 65, 13.) Thus ‫צ מ אי ם שנ א׳)י ש עי ח הח( כ ה א מר ה׳ הנ ה ע ב די‬
hath the Lord Eternal said, ^Behold, my
servants shall eat, but ye shall he thirsty; be- ‫י אכלו ו א ת ם ת ר ע בו הנ ה עבדי י ש תו ו א ת ם‬
hold, m y servants shall rejoice, hut ye shall
he made asham ed/" The passage can be ‫ה צ מ או הנ ה ע ב די רונו מ טו ב לב ו א ת ם ת צ ע קו‬
 214 !‫ש בו‬ ‫ריו‬
ex p la in e d in a n o th e r w a y : at all times let ‫ ד ב ר א ח ר ג כ ל ע ת יהיו ב ג ד י ך‬. ‫מ כ א ב ל ב‬
iky garments ie white, re fe rs to Tzitzith,
and let oil not ie wanting on thy head, re- ‫על ר א ש ך אל יחסר‬ .‫לבנים אלו ציצית‬
fe rs to Tephilin. : ‫אלו תפילין‬

CHAPTER TWENTY-FOUR ‫פרק ארבעה ועשרים‬

(F o L 155b) R . J o n a h expounded in f r o n t ‫ד ר ש ר ב י י ונה א פ ח ח א ד ב י‬ (‫)דר קנח ע״ב‬
of th e house of th e P rin c e o f th e E x ile :
*'W hat is m e a n t by th e passage ( P r . 29, 7 .) ‫נ ש י א ה ט א ו ד כ ח י ב )משלי כט( י ו ד ע צ ד י ק דין‬
The righteous considereth the cause of the
indigent, i. e., th e H o ly O ne, p ra ise d be H e ! ‫ יודע ה ק ב ״ ה ב כ ל ב שמזונותיו מ ו ע ט י ם‬.‫דלים‬
k n o w e th t h a t a dog h as n o t enough food a n d
th e re fo re o rd a in e d t h a t th e food sh all re m a in
in h is sto m ach (u n d ig e ste d ) fo r th re e days,” ‫ל פ י כ ך ש ו ה ה א כ י ל ת ו ב מ ע י ו ג׳ י מ י ם כ ד ח נ ן‬
(F o l, 1 5 6 a) I t was w ritte n in th e m em o r-
a n d u m o f R . J o s h u a b. L e v i : “ H e w ho w as ‫ ב כ ל ב‬. ‫כ מ ה ת ש ה ה א כ י לתו במעיו ויהא ט מ א‬
b o m o n th e first day of th e week, w ill be a
m a n in w hom n o t one th in g w ill he fo u n d .” : ‫ש ל ש ת ימיט מ ע ת ל ע ת‬
W h a t does " n o t one th in g w ill be fo u n d ”
m e a n ? S h a ll I say [ t h a t i t m eans] he w ill
n o t possess one good th in g ? H a s n o t R- ‫כ ת ו ב א פ י נ ק ס י ה ד ר ב י י ה ו ש ע ב ן לוי‬ (‫* קנו‬1‫) י‬
A sh i s a id : " I w as b o m on th e first d ay o f
th e week,” [a n d he su re ly possessed m an y . ‫ ה ד א כ י ה‬:‫ה א י >מאן ד ב ה ד כ ש ב א י ה א ג ב ר ולא‬
good th in g s ]. S h a ll I say, on th e o th er h a n d
t h a t th e re w ill n o t be fo u n d one bad th in g
i n h im ? B ehold, R , A shi s a id ; *T a n d D im i
‫ א י ל י ט א ולא ח ד א ל ט י ב ו ת א‬.‫מ א י ולא ח ד א ביה‬
b. K a k u z ita w ere b o th b o rn on th e first d ay
o f th e week, y e t I a m a ch ief [o f an A cad- ‫ו ה א מ ר ר ב א ש י א נ א ב ח ד ב ש ב א הואי; א ל א‬
em y] w hile he is a chief of th iev es!” W e
m u s t th ere fo re , say [ t h a t he m ea n s th is ] : H e ‫ל א ו ח ד א ל ב י ש ו ו ה א מ ר ר ב א ש י א נ א ודימי‬
w ill be e ith e r e n tire ly good o r grossly b ad ,
because lig h t a n d d ark n ess w ere created [o n ‫ב ר ק ק ו ז ת א חויין ב ח ד ב ש ב א א נ א מ ל ך ו ה ו א‬
th e first d a y of c r e a tio n ]. H e who w as b o rn
o n th e second day o f th e week, w ill he a ‫ א ל א ; א ו כ ו ל י ה ל ט י ב ו א ו כ ו ל י ח‬.‫ה ו ת ר י ש גנבי‬
q u arrelso m e m a n , fo r on th e second day o f
th e week, th e division o f w a te r took place
‫ ה א י מ א ן ד ב ח ר י ב ש ב א י ה א ג ב ר רגזן‬. ‫ל ב י ש ו‬
[w h ic h show s d isa g re e m e n t]. H e w ho w as
b o m on th e th ir d day of th e w eek w ill he ric h
a n d o f a v o lu p tu o u s d isp o sitio n , because all ‫מאן‬ ‫האי‬ .‫מ ״ ט מ ש ו ם דאיפליגו בי ה מיא‬
g ra ss cam e f o r th o n th e t h i r d day of creatio n
[w h ich a re a b u n d a n t in n u m b e r b u t w ith o u t ‫וזנאי‬ ‫עתיר‬ ‫גבר‬ ‫יהא‬ ‫בשבא‬ ‫דבתלתא‬
d is tin c tio n ]. H e who w as b o ra on th e fo u rth
day o f th e week, w ill be a scholar a n d a ‫האי מאן‬ .‫ט ״ ט מ ש ו ם דאיברו ביה עשבים‬
b rig h t m a n , because on th is day th e lu m i-
n a rie s w ere h u n g u p in heaven. H e w ho w as ‫דבד׳ ב ש ב א י ה א ג ב ר ח כ י ם ונהיר מ ״ ט מ ש ו ם‬
b o m o n th e fifth day of th e week, w ill be a
ch a rita b le m a n , because on th is day th e fishes ‫דבחמשא‬ ‫האי מאן‬ .‫דאיתלו ביח מאורות‬
a n d th e fow ls w ere create d [w h ic h do n o t
w ork fo r th e ir m a in te n a n c e , h u t a r e su p p lied
b y G o d ], H e w ho was b o m o n th e S a b b a th
‫ב ש ב א י ה א ג ב ר גומל ח ס ד י ם מ א י ט ע ט א מ ש ו ם‬
eve w ill he a zealous m a n a n d R , N a c h m a n h.
Is a a c s a id : **He w ill be zealous in th e ex- ‫ ה א י מ א ן ד ב מ ע ל י‬.‫ד א י ב ר ו ב י ה דנים ועופות‬
ee u tio n o f re lig io u s d u tie s” [because on th e
S ab b ath eve everybody w orks in h o n o r o f th e ‫ש ב ת א יחא גבר ח ז ק א מ ר ר ב נחמן ב ר י צ ח ק‬
 215 ‫עין י ע? ב‬ ‫רטו‬
S a b b a th ]. H e w ho w as b o m on th e S ab b ath ‫חזרן ב מ צ ו ת י ה א י מ א ן ד ב ש כ ת א יהי כ ש ב ת א‬
w ill die on th e S ab b ath , because th e S a b b a th
was v iolated on h is ac c o u n t w h e n h e w as
b o rn , R a b a b. S h ila s a id : ‫ ״‬H e w ill be
‫ימות על דאחילו עלוהי יומא ר ב א ד ש ב ת א י‬
called th e g re a t a n d pious m a n .” E . C h a n in a
sa id [ to h is disciples w ho recited th is be- .‫א מ ר ר ב א ב ר ר ב ש י ל א ו ק ד י ש א ר ב ה יתקרי‬
fo re h i m ] : "G o a n d te ll th e son of L evi
t h a t n o t th e d ay ’s p la n e t [h a s influence] b u t ‫א מ ר ל ה ו ר ב י ח נ י נ א פוקו א מ ר ו ליה ל ב ר ליואי‬
th e co n stellatio n of th e h o u r [of b i r t h ] . ‫ ^י‬H e
w ho w as b o rn d u rin g th e h o u r in w hich th e
S u n serves, w ill be a b rig h t m a n ; h e w ill e a t ‫ל א מ ז ל י ו ם ג ו ר ם א ל א מ ז ל ש ע ה גורם • ה א י‬
a n d d rin k of h is ow n p i k e th e su n w h ich
encroaches u p o n n o n e ] ; he w ill n o t be able ‫מ א ן ד ב ח מ ת י ה א ג ב ר זיותן י ה א א כ י ל מ ד י ל י ה‬
to conceal h is secrets, n e ith e r w ill h e be sue-
ccssful in stealin g . H e who w as b o rn d u r-
in g th e h o u r i n w hich th e p la n e t V e n u s . ‫ו ש ת י מ ד י ל י ה ו ר ז ו ת י גלין א י ג נ י ב ל א מ צ ל ח‬
serves, w ill be ric h a n d o f a v o lu p tu o u s d is-
p o sitio n , because to t h a t p la n e t th e fire w as ‫ה א י מ א ן ד ב ב ו כ ב נוגה י ה א ג ב ר ע ת י ד וזנאד‬
a tta c h e d [ a n d th is m a n w ill also be o f h o t
te m p e r]. H e who was b o m d u rin g th e h o u r ‫ ה א י מ א ן‬.‫י ה א מ ״ ט מ ש ו ם ד א י ת ל י א ב י ה נורא‬
in w hich th e p la n e t M ercu ry serves, w ill b e
a n in te llig e n t an d wise m a n , because t h a t
p la n e t is th e secretary o f th e S u n . H e w ho ‫דבכוכב יהא גבר גהיר וחכים מ ש ו ם ד ס פ ר א‬
was b o rn d u rin g th e h o u r in w hich th e M oon
serves, w ill be b u rd e n e d w ith sick n ess; h e ‫ ה א י מ א ן ד ב ל כ נ ה י ה א ג ב ר מכיל‬.‫ד ח מ ה הוא‬
w ill b u ild a n d destroy, d estro y a n d r e b u ild ;
h e w ill e a t n o t of h is own a n d d rin k n o t h ia
own [lik e th e M oon w hich h a s no lig h t of h e r ‫סרעין בנאי וסתיר ס ת י ר ובנאי אכיל ד ל א‬
ow n] a n d be w ill be able to conceal h is 8e-
crets. H e w ill be successful also in stealin g . ‫ !יליה ו ש ת י ד ל א ד י ל י ה ו ר ז ו ה י כ פ י ן א י ג נ ב‬1
H e w ho w as h o rn d u rin g th e h o u r in w h ich
th e p la n e t S a tu r n serves, w ill m ee t d isap •
p o in tm e n t in a ll o f h is ex p ectatio n s,= a n d
‫ האי מאן ד ב ש ב ת א י יהא גבר‬.‫מצלח‬
acco rd in g t o som e, w h a te v er o th ers w ill p la n
a g a in st h im , w ill t u r n to n a u g h t H e who ‫ ו א יה ד א מ ר י כ ל ד מ ח ש ב ץ‬.‫מ ח ש ב ת י ה במלין‬
w as h o rn d u rin g th e h o u r in w hich th e
p la n e t J n p i t e r serves, w ill he a rig h te o u s ‫ ה א י מ א ן ד ב צ ד ק י ה א ג ב ר‬.‫עלוהי בטלין‬
person.* A h d E . N a c h m a n a d d s : ‘H e w ilL
be rig h te o u s in re lig io u s duties.* H e w ho
was b o rn d u rin g th e h o u r in w hich th e p la n e t ; ‫ א מ ר ר ב נחמן ב ר י צ ח ק צ ד ק ן ב מ צ ו ת‬.‫צדקן‬
M ars serves, w ill he a m a n whose occu p atio n
is to shed blood.” E . A shi s a id : [ H e w ill ‫ א״ר‬.‫האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיר דטא‬
be] " E ith e r a se rg e a n t o r a th ie f, or a b u tc h e r
o r a M o h d " E a b b a s a id : " I w as b o m d u r-
in g th e h o u r i n w h ich t h e p la n e t M a rs .‫א ש י אי אומנא אי גנבא אי ט ב ח א אי מוהלא‬
serves.” A baye said to h i m : " T h e m a ste r
in d ee d is lik e one o f th e m , f o r th o u p u n isb - ‫ א מ ר אביי מ ר‬.‫א מ ר ר ב ה א נ א ב מ א ד י ם הואי‬
e th th o se w ho violate th y orders.” E . C han-
in a s a id : "A cco rd in g to th e d estin ies is a
m a n ’s w isdom a n d ac co rd in g to th e d estin ies
‫ א י ת מ ר ר׳ ח נ י נ א א ו מ ר מ ז ל‬. ‫נ מ י ע נ י ש ו ק ט י ל‬
a re h is rich es a n d Isra e l is n o t d e p e n d en t on
n a tiv ity .” ‫ רבי‬.‫מ ח כ י ם מזל מ ע ש י ר ויש מזל לישראל‬
1 ) See 50, tfiat there are seven "waJfcinjg pHnets^‫ ׳‬wh!ch serve constantly, each 0 0 0 an
tour and in! ■a ooniUnual rotation. The niarnes oi the pLaneta are Sim. Mlars, V-eaus, Moon. Saturn
S) w rd ■Sainni In HebrCTV is BaMTiai ■which aneatua ^‫׳‬Mnider.‫״‬
a) Jupiter In GHebrew is T^eddek ‫־‬which means ‫'״‬pl^ihteaus.”
216 ‫ש ב ת‬ ‫ר טז‬

E. Jochanan said that Israel does not come ‫יו חנן א מ ר איין מזל לי שד אל ו אזד א ר' יו חנן‬
under the fate or influence of stars,* and R.
Jochanan said: ^‘Whence do we infer that ‫ל ט ע מי ח ד א״ ר יו חנן מנין ש אין מזל לי שראל‬
Israel is not dependent on planetary in-
fiuence? I t is said (Jer. 10, 3.) T hm hath ‫ כ ה א מ ר ה׳ אל דרך הגוי ם אל‬0 ‫שנ א מ ר )י ר מי ה‬
the Lord said, 'Do not habituate yourself to
the way of the nations, and at the signs of the ‫ת ל מ דו ו מ או תו ת ה ש טי ם אל ת ח תו כי י ח תו‬
heavens he ye not dismayed’; although the
nations should be dismayed at them, i. e., .‫חגוי ם מ ה מ ח עו ב די כוכ בי ם י ח תו ולא י שראל‬
other nations should be dismayed by them but
not Israel.‫ ״‬Rab also contends that Israel ‫א!ש רב סב ר אין מזל לי שראל ד א ט ר רב י הו ד ה‬
does not come under the control of stars for
R. Juda said in the name of Rab: “Whence ‫ש אין מז ל לי שראל שנ א מ ר‬ ‫א מ ר רב מנין‬
do we learn that Israel is not dependent on
planetary influence? I t is said (Gen. 15, 5.)
And he brought him forth abroad, i. 0. ‫)ברא׳טיח טי( ויו צ א או תו ה חו צ ה א מ ר א ב ר ה ם‬
Abraham said before the Holy One, praised
be H e ! ^Sovereign of the universe, One born .‫לפני ה ק ב״ ה ר ב ש״ ע )שם( בן בי תי יור ש או תי‬
in my house will be my heir!‘ (Ib. ib. 3.)
To which the Lord answered, 'This one shall ‫אמר‬ .‫א מ ר לו לאו כי א ם א ש ר י צ א מ מ עי ך‬
not be thy heir but he that shall come forth
from thy bowels/ (Ib.) He again pleaded: ‫שלי‬ ‫ב אי צ ט גנינו ת‬ ‫לפניו רב ש״ע נ ט ת כ ל תו‬
‫״‬Sovereign of the universe, I have searched
my constellation and have found that I am ‫צא‬ ‫לו‬ ‫אמר‬ .‫בן‬ ‫להוליד‬ ‫ר אוי‬ ‫ו איני‬
incapable of having a son.* ‫״‬Cease thy as*
trological speculations/ said the Lord to him, ‫מ אי צ ט נ ני נו ח שלך ש אין מז ל לי שראל מ אי‬
‫״‬for Israel stands not under planetary in*
fluence. Why do you think so? Is it not ‫מ ה ד רנ א‬ ‫צד ק ב מ ע ר ב‬ ‫ד ק אי‬ (‫)ל׳ב‬ ‫ד ע תי ך‬
because the planet Jupiter stands in the W ^ t
(i. e., thy planet is on the point of declin- ‫ד כ תי ב‬ ‫ו היינו‬ .‫ב מז ר ח‬ ‫ליה‬ ‫ו טו ק מינ א‬
ing) ? I shall cause it to return to the E ast/
And thus is meant by the passage (Is. 41, ‫טי ה עי ר מ מז ר ח צד ק י ק ר א הו‬ (‫)ישעיה מא‬
3.) Who woke up from the Bast the man
whom righteousness met on his steps/* ‫לי שראל‬ ‫מזל‬ ‫אין‬ ‫נ מי‬ ‫ו מ ד ש מו א ל‬ .‫לרגלו‬
(Ib. b) And from Samuel it is also under-
stood that Israel is not subject to nativity; ‫ד ש מו אל ו אבל ט הוו י ת בי ו הוו קאזלן הנך‬
for Samuel was once sitting with Abalat (the
astrologer) while some persons passed by on ‫ א״ ל א ב ל ט ל שמואל ה אי ג ב ר א‬.‫אינ שי ל אג מ א‬
their way to the field. ‫״״‬This man/* said
Abalat to Samuel, ‫״״‬is going away but will ‫ א מ ר‬.‫אזיל ולא א תי א ד ט רי ק ליה חוי א ו מי ת‬
not return, for a serpent ‫־‬will bite him
and he will die.” ‫״״‬If he is an Israelite ” .‫ליה ש מו א ל אי ב ר י שראל הו א אזי ל ו א תי‬
remarked Samuel, ‫״״‬he will return.** While
they were sitting, that man returned. Abalat ‫קם א כ ל ט ש רי ל טוני ת‬ .‫א די ת בי אזל ו א תי‬
rose immediately and examined the man and
found in his pack a serpent cut in two.
‫ ״‬What [meritorious] deed has thou per- .‫א ש כ ח בי ה חריא דפ סי ק ו שדי ב ת ר תי נו בי‬
formed to-day?” inquired Samuel of that
man. The man answered: ‫״״‬We are ac- ‫ א מ ר ליה כל יו מ א‬.‫א״ל ש מו אל מ אי ע ב ד ת‬
cuatomed to make every day a collection of
everyone*8 bread, and eat that in company. ‫ו א כ לינן‬ ‫ה ד די‬ ‫ב ה די‬ ‫רי פ ת א‬ ‫מ ר מינן‬ ‫הוי‬
To-day we had a man among us, who, [I
knew] had no bread, and seeing that he ‫הו ה‬ ‫דלא‬ ‫מינן‬ ‫חד‬ ‫אי כ א‬ ‫הו ה‬ ‫ה אי דנ א‬
would be put in an embarrassing position, I
said to the company, ‫״‬I will make the col* ‫ל הו‬ ‫א מינ א‬ ‫מ כ סי ך‬ ‫לי ה רי פ ת א ו הו ה ק א‬
4) Hewoe Israel eoTM dwBgft U& destlnlBB throuigSh prayers.
 217 ‫י עקב‬ ‫עיז‬ ‫רי ז‬
lec tio n to -d ay .’ W h e n I re ach e d t h a t [p o o r] ‫לגביה‬ ‫מטאי‬ ‫ו ט ר מ י נ א י^׳‬ ‫קאימגא‬ kjr
m a n I m ad e i t a p p e a r as i f I took a p o rtio n
fro m h im [ b u t in re a lity I gave aw ay
m y ow n sh a re ] a n d th u s p re v e n te d th e p o o r
‫ י נ פ ש א י כ מ א ן ד ש ק י ל י מ י נ י ה כ י ה י כ י‬8?‫עו‬
m a n fro m becom ing em b arrassed .” “ T h e n
h ast fu lfilled a m e rito rio u s deed of c h a rity ,” ‫נפק‬ . ‫א מ ר ליה מ צ ו ה ע ב ד ת‬ .‫ד ל א ליכסיף‬
ivas S am u el’s re m a rk . T h e re u p o n S am u el
Went o u t a n d expo u n d ed , “B ut righteousness . ‫ש מ ר א ו ל ו ד ד י ט )משלי יא( ו צ ד ק ה ת צ י ל מ מ ו ח‬
will deliver from death ( P r . 11, 4 ) . N o t
July w ill i t d eliv er fro m a n u n n a tu ra l d ea th , .‫עצמה‬ ‫ממיתה‬ ‫אלא‬ ‫משונה‬ ‫ממיתה‬ ‫ולא‬
b u t also fro m a n a tu r a l one.” A n d fro m
A k iba, we also le a rn t h a t Isra e lite s are n o t ‫ו מ ד ר ב י ע ק י ב א נמי אין מ ז ל ל י ש ר א ל ד ר ב י‬
su b je c t to destiny, fo r E . A kiba h a d 8
d a u g h te r of w hom th e C haldeans p re d ic te d ‫ע ק י ב א הויא ליה ב ר ת א א מ ר י ליה כלדאי ה ה ו א‬
th a t o n th e day o n w hich sh e w ould e n te r
th e g a rd e n , a sn ak e w ould b ite h er, a n d she .‫יומא דעיילא לבי נננא מ ר י ה ל ה חויא ומיתא‬
w ould d ie of th e effect. T h is p re d ic tio n
caused K. A k ib a m u c h w orry. O ne day h ia ‫יומא‬ ‫ההוא‬ .‫מובא‬ ‫אמלתא‬ ‫דאיגא‬ ‫הוה‬
d a u g h te r took off h e r h ea d -d re ss in th e
g a rd e n a n d as she stu c k th e sh arp side in to ‫אייתרמי‬ ‫בגודא‬ ‫דצתא‬ ‫למיבנתא‬ ‫שקלתא‬
th e fence, sh e h ap p e n ed to p ierce th e eyes
o f a sn ak e who w as th e n a t th e fence, a n d
i t was k illed . T h e n e x t m o rn in g w hen she
‫שקלא‬ ‫ ל צ פ ר א כי ק א‬.‫א י ת י ב כ ע י נ י ה ד ח ויא‬
took h e r head-dress, th e d ead snake was d ra g -
g in g a f te r h e r, so h e r fa th e r asked h e r : ‫ א מ ר ל ה‬.‫ל ה הוה ק א מריך ואתי הויא ב ת רה‬
“ W h a t m erito rio u s deed h a s t th o u p erfo rm ed
to -day t h a t th o u w ast saved fro m th e snake ?” ‫אחא‬ ‫א מ ר ה ליה בפניא‬ .‫אבוה מאד עבדת‬
S h e to ld h im : “ O ne day la te in th e a fte r-
noon, a po o r m a n a p p e a re d a t th e door. T h e ‫עלמא‬ ‫מלי‬ ‫טרידי‬ ‫עניא ק ר א א ב ב א והוה‬
w hole fa m ily w ere busy a t th e ir m eal a n d
n o n e h e a rd h im h u t I ; u p o n h e a rin g h im , ‫ב ס ע ו ד ה א וליכא ד ש מ ע י ה ק א י מ נ א ש ק ל ת י ה‬
I to ok th e p o rtio n w hich w as given to m e
a n d gave i t t o th e poor m a n .” “ T h o u h a s t ‫ א מ ר ל ה‬. ‫ד י ס ח נ א י ד י ה ב ת לי י ה ב ת י ה נ י ה ל י ה‬
p e rfo rm e d a m e rito rio u s a c t o f c h a rity ,” re -
m a rk e d E . A kiba, T h e re u p o n E . A kiba w e n t ‫ נפק ר״ע ודרש וצדקה תציל‬.‫מצוה קעבדת‬
o u t a n d e x p o u n d e d : “Charity delivered from
death ( P r , 11, 4 ) , an d n o t only does i t . ‫מ מ ו ח ו ל א מ מ י ת ת מ ש ו נ ה אלא ! מ מ י ת ה ע צ מ ה‬
d eliv er fro m a n u n n a tu r a l d e a th b u t also
fro m a n a tu r a l one.”
Arid fro m E . N a c h m a n we le a rn
‫ו מ ד ר ב נ ח מ ן ב ר י צ ח ק נמי אין מ ז ל ל י ש ר א ל‬
also t h a t Isra e lite s are n o t su b ject to
d estin y , fo r E . N a c h m a n ’s m o th e r h a d a
‫דאימיה דרב נחמן ב ר יצחק אמרי לה כלדאי‬
p re d ic tio n fro m th e C hald ean s t h a t h e r son
( E . N a c h m a n ) w ould be a tb ie f. So■ she ‫ ל א ש ב ק ת י ה גלויי ר י ש י ח‬. ‫ב ר י ך נ נ ב א ה ו ה‬
alw ays w atch ed h im th a t h e sh o u ld n o t b e
le ft b are-h ead ed , sa y in g to h im : “A lw ays ‫ כ י ה י נ י ד ת י ה ו י עלן־‬. ‫א מ ר ה ל י ה כ ס י ר י ש י ך‬
keep th y h e a d covered t h a t th o u m ayest h av e
th e f e a r o f th e L o rd , a n d p ra y to H im fo r ‫ל א הוה ידע‬ . ‫א י מ ת א ד ש מ י א ובעי ר ח מ י‬
m ercy.” H e n ev e r u n d e rsto o d w h a t she re -
fe rre d to . O ne day h e w as s ittin g an d stu d y - ‫ י ו מ א ח ד י ת י ב ק א ג ר י ם‬.‫א מ א י ק א מ ר ה ליה‬
in g u n d e rn e a th a d a te -tree , w hen i t h ap p e n ed
th a t h is h a t fe ll off h is head . H e lifte d u p ‫ת ו ת י ד י ק ל א נפל גלימא מעילוי ר י ש י ה דלי‬
his eyes a n d saw th e f r u it o n th e tree. H is
in c lin a tio n overw helm ed h im a n d h e clim b ed ‫סליק‬ .‫עיניה ה ז א ה לדיקלא א ל מ י ה יצריה‬
u p th e tre e a n d c u t off a b ra n c h o f f r u i t w ith
h is te e th . [H e n c e i t show s t h a t w hile cra7- :‫מסקיה לקיכור בשיניה‬
in g (rod’s m ercy , a m a n ca n escape all
destinies]. . ‫סליק ל ה מ ס כ ת ש ב ח‬
■PHIH HMJ OP SAiBBIA/TH
 218 ‫ ר ו כ י ז‬i‫ע‬ ‫ריח‬
^Ull I

ER U B IN * !V ‫ע יר וב י ן‬
aiiiiiiiiiiiiQiiinM 111[11111ni1:11:

CHAPTER ONE ‫י מבוי פרח ראשון‬

(Pol. 2a) We find that the Temple i3 ‫« ב( א ש כ חן מקד ש ד אי ק רי מ שכן ו מ שכן‬1‫)ז‬
Bometimes called Mishhan and that the
Tabernacle is called Mikdash. I t is quite ‫ כש׳למא מקד ש ד אי ק רי מ שכן‬.‫ד אי ק רי מקד ש‬
right that the Temple is sometimes called
Mishkan, for it is written (Lev. 26,11.) A nd ‫ אלא‬.‫ד כ תי ב )ויקרא כי( ונ ת תי מ ש כני ב תוכ ם‬
/ will s&t my Mishhan (Tabernacle) among
you? But whence do we infer that the ‫אילי מ א מ ה א‬ .‫מ שבן ד אי ק רי מקד ש מנ א לן‬
Tabernacle is called Mikdash f Shall we as* ‫נו ש אי‬ ‫ה ק ת תי ם‬ ‫ונסעו‬ (‫י‬ ‫)במדבי‬ ‫ז כ תי ב‬
8mne it from this passage (Num. 10, 31.)
A nd then set forward the Kehathites, the (‫ה מ קד ש ו ה קי מו א ת ה מ ש כן עד בו א ם )שם ע״ב‬
bearers of the Mikdash (Tem ple); and the
others set up the Mishkan (Tabernacle) until (‫מ ח כ א )שטוח כה‬ ‫ ־אלא‬.‫ה הו א כארון כ תי ב‬
they come. This referred only to the ark
[and not to the Temple]. But this we learn : ‫וע שו לי מ קד ש ו שכבתי ב תו כ ם‬
from (Ex. 25, 8.) And they shall make me
a Mikdash and I will dwell in the m idst of ‫אינ שי קדר ה ד שו ת פי לא‬ ‫א מ רי‬ (‫)ח* ג‬
them, [referring to the Tabernacle].
: ‫קרירא ולא ח מי מ א‬
(Fol. 3a) People say: “A pot that he-
longs to partners is neither cold nor warm.^' ‫ יג ע״ב( א״ר א ח א ב ר חנינ א גלוי וי דו ע‬:!‫)ד‬
(Pol. 13b) E. Acha, the son of E. Chan-
ina, said: *Tt is revealed and known to Him ‫לפני מי ש א מ ר ו הי ה העולם ש אין בדורו של‬
who spoke and created the world, that there
was none like E. Meier in his generation [in ‫ר׳'מ כ מו תו ו מ פני מ ה לא קבעו הלכה כ מו תו‬
wisdom and learning]; why then did they
not determine the Halacha (Law) according .‫מ פני שלא יכלו הב ריו לע מוד על סוף ד ע תו‬
ta his opinions? Because his associates were ‫ש הי ה או מ ר על ט מ א ט הו ר ו מ ר א ה לו פגי ם‬
nnahle to fathom his ultimate conclusion; for
he could say of a thing levitically unclean, ‫תנ א ל א‬ .‫ועל ט הו ר ט מ א ו מ ר א ה לו פני ם‬
that it was clean and give reasons that made
it appear so; and of a clean thing, he would ‫ר״מ ש מו אלא ר׳ נ הו ר אי ש מו ול מ ה נקרא שמר‬
Bay it was unclean and give reasons which
made it appear so.‫ ״‬We are taught that ‫ ולא‬,‫ר״מ ש הי ה מ אי ר עיני ח כ מי׳ ב ה לנ ה‬
‫ ״‬His name was not E. Meier but E. Nehorai.®
Why was he called E. Meier? Because he ‫נ הו ר אי שמר אלא ר' נ ח מי׳ ש מו ו א מרי לח‬
caused the eyes of the wise to brighten with ‫נק ר א שמו ר בי‬ ‫ד׳ א בן ערך שמו* ולמה‬
his words.”
Eabbi said: ‫ ״‬The reason that I am more ‫אמר‬ .‫נ הו ר אי ש מנ הי ר עיני ח כ מי ם כ הלכ ח‬
acute [in wisdom] than my fellow-students
is because I have seen R. Meier in the back, ‫רבי ה אי ד מ ח ד דנ א מ ח ב ר אי ד חזי תי ה ל ר״ ט‬
[when he w ^ lecturing]. Had I seen him
face to face, I would have been still more ‫מ א חו רי ה ואילר חזי תי ה מ ק מ אי הראי מ ח ד דנ א‬
iTtua treatise of EruHn dwells upon community laws and continuity Uirifltationa: WalMrig on th e Sabbath
wlthcwit UiG eity limits is not peranitted to exceed moj® than 2,000‫ ׳‬yards on any side unless ■an Erub, consisting
iftriRiTi edibles Is deposited before the Sabbath to reiuain in that place oiver the n est day, by which aot on«
te M tw u his abode to that place, and his movements on the Sabbath are meiaeured from that depository as the
eenitn!‫׳‬. Regarding communiity llmitatioos seo Chapter two. Note 6. .j. *■u * * _
^ 5 , lature tease. The Tahernaole had already been da esdsteaoe a t that time, it Uierefore m iut refer
to the Temple. ,
8‫נ‬ Nehora means bright.
 219 ‫עיז יזגקב‬
a c u te ; fo r i t is w ritten (Is. 30, 20.) Bui ihy ‫ט פ י ד כ ת י ב )י״עי״ ל( והיו ע י נ י ך ר ו א ו ת א ת‬
eye shall see thy teacher"
B . A b u h a said in th e nam e o f B. J o -
c h a n a n : “ E . M eier h a d a disciple nam ed
‫ א ״ ר א ב ה ו א ״ ר יוחנן ת ל מ י ד א ח ד ה י ה‬. ‫מ ו ר י ך‬
Sum chus, who used to assign to each leviti-
cally unclean th in g fo rty -eig h t reasons fo r ‫לו ל ר ״ ט ו ס ו מ ב ו ם ש מ ו ש ה י ח א ו מ ר ע ל כ ל‬
its being u n c le a n ; an d to each clean th in g
fo rty -eig h t reasons fo r its being clean.” ‫ד ב ר ודבר ש ל ט ו מ א ה מ ״ ח ט ע מ י ט ו מ א ה ועל‬
We are ta u g h t th a t th e re was once a
pious disciple in J a m n ia who could prove a
rep tile to be clean by one h u n d re d a n d fifty
.‫כל ד ב ר ודבר ש ל ט ה ר ה מ״ח טעמי טהרה‬
[sham ] reasons.*
B. Abba, in th e nam e o f Sam uel, s a id : ‫ח נ א ת ל מ י ד ותיק ה יה ביבנה ש ה י ה מ ט ה ר‬
‘"The schools of Sham m ai a n d H illel w ere
a t variance fo r th ree y e a rs: th e one p a rty ‫ א מ ר ר ב אני אדון‬. ‫א ת ה ש ר ץ בק״ן ט ע מ י ם‬
co ntending th a t % e Halacha is in accordance
w ith ou r v iew s/ an d th e o th er p a rty contend- : ‫ו א ט ה ת ו ו מ ה נ ח ש ש מ מ י ת וכו׳‬
in g likewise, ^ h e Halacha is in accordance
w ith our v iew s/ T h en cam e a Bath-Kol (a
H eavenly voice) a n d said 'B o th , these a n d
those are th e words of th e liv in g God, b u t th e ‫א ״ ר א ב א א מ ר ש מ ו א ל ג׳ ש נ י ם נ ח ל ק ו ב ״ ש‬
H alach a is according to th e school o f Hillel/'**
Since both these an d those were th e w ords ‫ו ב ״ ה ה ל ל ו א ו מ ר י ם ה ל כ ה כ מ ו ת נ ו ו ה ללו א ו מ ר י ם‬
o f th e living God, w hat was th e m e rit of th e
echool of H ille l th a t th e Halacha should be
fixed according to th e ir opinions ? T h e rea-
‫ה ל כ ת כ מ ו ת נ ו י צ ח ה כ ת קול ו א מ ר ה ל ה ם א ל ו‬
Bon w as th a t its disciples w ere gentle a n d
Bubmissive [fo r w hile they rested upon th e ir .‫ואלו ד ב ר י א ל ה י ם חיים הן ו ה ל כ ה כ ד ב ר י ב ״ה‬
own decision], th ey also studied those
opinions m a in tain ed by th e school of S ham - ‫וכי מ א ח ר ד א ל ו ו א ל ו ד ב ר י א ל ה י ם ח י י ם מ פ נ י‬
m a i; an d m oreover, th ey even m entioned
th e words o f th e school o f Sham m ai before ‫מפני‬ . ‫מ ת זכו כ׳׳ה ל ק ב ו ע ה ל כ ה כ מ ו ת ן‬
m entioning th e ir ow n words. A s we a re
tau g h t (in a M is h n a h ): "W h en one sists w ith
his head and th e g re ater p a r t of his body
‫ש נ ו ח י ן ו ע ל ו ב י ן ה י ו ושונין ד ב ר י ה ם ו ד ב ר י‬
m th in th e Succah b u t has his table w ith in
Ilia house, th e school of Sham m ai says ‘I t ‫ב״ש׳ ולא עוד א ל א שמקדי ט י ן דברי כ ״ ש‬
is wrong*; th e school of H ille l says T t is prop-
or.’ T he school of H ille l said to the school o f ‫ראשו‬ ‫שהיה‬ ‫ששנינו מי‬ ‫לדבריהם כאותה‬
S ham m ai, ‘D id i t n o t happen once, th a t th e
ciders of th e school of Sham m ai and th e eld- ‫ורוב ו כ ס ו כ ה ו ש ל ח נ ו ב ת ו ך ה ב י ת ב ״ ש פ ו ס ל י ן‬
crs o f th e school o f H illel visited B . Joehanan.
b. H a eh o ra n ith and they fo u n d him s ittin g
w ith h is h ea d an d th e g re a te r p a r t of h is
‫ א מ ר ו ב ״ ה ל ב ״ ש לא כך ה י ה‬.‫וכ״ח מכשירין‬
body w ith in th e Succah, b u t h is table in th e
house? H ence we have th e precedent t h a t ‫מ ע ש ה ש ה ל כ ו זקני ב ״ ש וזקני ב ״ ה ל ב ק ר א ת‬
m akes i t proper.’ T o w hich th e school o f
S ham m ai answ ered; ‘Y ou cannot use th is ‫ר׳ יוחנן ב ן ה ח ו ר נ י ח ו מ צ א ו ה ו י ו ש ב ר א ש ו‬
in cid en t a s evidence because th ey d id say
1,0 h im , ‘I f th o u h a s t always been accustom ed ‫ א מ ר ו ל ה ן‬. ‫ורובו ב ס ו כ ה ו ש ל ח נ ו ב ת ו ך ה כ י ת‬
to do so th e n th o u h a st never fu lfilled th e
co m m andm ent of Succ(p1/" [D u rin g th is
conversation th e H illelite s m entioned th e
.‫ב י ת ש מ א י מ ש ם ר א י ה א ף ה ן א מ ר ו לו א ם כך‬
of S ham m ai before m entioning th e ir
ow n w o rd s]. T h is teaches us th a t he w ho .‫היי ת נוהג ל א ק י י מ ת מ צ ו ת ס ו כ ה מימיך‬
4) A^eptlte Is unclsan. See 11, 14.
 ‫עירוכיז‬ ‫רכ‬
liTimbles himself, the Holy One, praised be ‫ללמדך שכל ה מ ש פיל ע צ מו ה ק ב״ ה מג בי הו‬
He! will raise] and whosoever exalts him-
self, the Holy One, praised be H e ! will abase. ‫וכל ה מג בי ה ע־צמר ה ק כ״ ה מ שפילו וכל ה מ חז ר‬
Whoso pnrsueth greatness, greatness will flee ‫א ח ר הגדולה גדולה בו ר ח ת מ מנו ובל הבור ח‬
from him ; and whoso fleeth from greatness,
greatness will piirsne him. And whoso forces ‫מן הגדולה גדולה מ חז ר ת א ח ריו וכל הדו ח ק‬
time, will, in return, be forced by the tim e;
but to him who gives way to time (yielding ‫מ פני‬ ‫הנ ד ח ה‬ ‫א ת ה ש ע ה ש ע ה דו ח ק תו וכל‬
patiently to circumstances), time will give
‫שני ם‬ ‫ש תי‬ ‫ת״ ר‬ .‫עי מ ד ת לו‬ ‫שע ה‬ ‫ה שעה‬
way.
Our Babbis taug h t: ‫ ״‬For two and a half ‫ו מ ח צ ה נחלקו בי ת ש מ אי ו בי ת הלל הללו‬
years the school of Shammai disputed with
the school of Hillel. One side claimed that ‫יו ת ר‬ ‫נברא‬ ‫שלא‬ ‫לאדם‬ ‫לו‬ ‫נו ח‬ ‫או מ רי ם‬
it would have been much better had man not
been created, and the other side claimed that ‫מ שנ ב ר א והללו או מ רי ם נו ח לו לאדם שנב ר א‬
Ht is far better that man has been created ‫יו ת ר מ של א נב ר א נ מנו וג מרו נו ח לו לאדם‬
than if he had not been created,’ At the
end of that period, they counted the number ‫שלא נ ב ר א יו ת ר מ שנב ר א ו עכ שיו שנ ב ר א‬
of opinions; it was found that the ma-
jorily held that it would have been much ;‫י פ ש פ ש ב מ ע שיו ו א מ רי לה י מ ש מ ש ב מ ע שיו‬
better had man not been created, but that ‫* יי( חני רבי חיי א ים שע ש ה של מה‬1‫)י‬
since he had been created it behooved him
to examine his actions, and according to ‫ מכדי מקוה הוי‬.‫הי ה מ חזי ק ק״ן מ קו ה ט הר ה‬
others, to be careful of his actions,‫״‬
(Fol. 14a) Our Eabhis t a u ^ t th a t: ‫א ר ב עי ם ס אה כ ד תני א )י יקיא טי( ורחץ )שם‬
**The sea which Solomon made® was as large ‫ מי ם שכל‬,‫ כל ב שרו‬.‫ ב מי מקוה‬,‫ע״ג( במי ם‬
as one hundred and fiity MUcvctoih/^'^ Now,
let us see what the size of a Mikva is ? Forty ‫גופו עולה בהן• וכ מ ה הן• א מ ה על אימה כרו ם‬
SeaJi/ as we are taught, Then shall he lathe
his whole body in water (Lev. 1 5 ,1 6 ), i. e.. .‫ ו שיערו ח כ מי ם מי מ קו ה מ׳ סאה‬.‫ג' א מו ת‬
In water of a Mikva; His whole lody^ (Ih .), ‫למלחמת‬ ‫היו צ א ת‬ ‫מ חנ ה‬ ‫ח״ ר‬ (‫יי‬ ‫)יי‬
i. e., BOmuch water shall be used that it shall
cover the whole body. How much does that ‫ ר״י בן‬.‫ה ר שו ת מו ת רי ם בגזל ע צי ם יב שי ם‬
require? A square cubic by three cuhics in
height. And the Rabbis have estimated the ‫ו ב מ קו ם‬ ‫ב כ״ ם‬ ‫חוני ם‬ ‫אך‬ ‫או מ ר‬ ‫תי מ א‬
quantity of the water in & Mikva to be forty :‫שנ ה רגין ש ם נ ק ב רי ם‬
Seah.

CHAPTER TWO ‫ערשין פסין פרלן שני‬

(Fol. 18b) E. Jeremiah b. Elazar said: ‫ ע״ב( ו א מ ר רבי י ר מי ה בן אלעז ר‬m ‫)דף‬
‘*Only a part of a man’s praise should be said
in his presence, but the entire praise in his ‫או מ רי ם מ ק צ ת ש ב חו של אד ם ב פניו וכולו‬
absence.” Only a part of the praise [due him ‫ד כ תי ב‬ ‫ב פניו‬ ‫ש ב חו‬ ‫מקצת‬ .‫ב פניו‬ ‫שלא‬
should be said} in his presence, as it is writ-
ten (Gen. 7, 1.) For thee I have seen right- ‫)בראשית ז( כי או ת ך ר אי תי צ די ק לפני ב דו ר‬
eous before me in this generation; and. the
entire praise in his absence, as it is written ‫אי ש‬ (‫)שו ו‬ ‫הז ה וכולו שלא כ פניו ד כ תי ב‬
(Ib. 6, 9.) A just, perfect man in his genera• ‫ ו א״ ר י ר מי ה בן‬.‫צ די ק ת מי ם הי ה בדו רו תיו‬
Hon. E. Jeremiah b. Elazar said further:
“What is the meaning of the passage (Gen, ‫אלעזר מ אי ד כ תי ב )שם ח( ו הנ ה עלה זי ת טרך‬
8, 11.) And 10! a plucked olive leaf was m
her mouth f The dove said unto the Holy ‫ב פי ה א מ ר ה יונ ה לפני ה ק ב״ ה רב ש״ע י היו‬
M reservoir of copper In the (arm of a ee•‫״‬ I Klnffs 7, 44:.
8) T W lt a ll K 01 puAflcatlon is c a lle d Milcva^.
T) A m e a s u ra .
 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫רכא‬

One, praised be He! ‘Sovereign of the uni- ‫מזונו תי מרורין כזי ת וי היו מ סו רין ביד ך ואל‬
verse, let my food be even as bitter as the
olive leaf, but direct from your hand, and .‫כ ש ר ודם‬ ‫י היו מ תו קין כ ד ב ש ו תלוין בי ד‬
not from the hand of a mortal man, although
it may be as sweet as honey.’ ” How do we (‫כ תי ב ה כ א טרף כ פי ה ו כ תי ב ה ת ם )משלי ל‬
know that the word Teref (plucked) indi-
cates food? For it is here written, Teref : ‫ה ט רי פני להם חו קי‬
(plucked) in her mouthy and it is written
there (Pr. 30, 8.) Hatrifeni^ (let me eat)
ike Iread appointed to me, ‫וא״ר י ר מי ה בן אלעז ר כל בי ת שנ ש מ עין בר‬
E. Jeremiah b. Elazar said further: ‫ ״‬A
{.‫ד ״ ת בליל ה שו ב אינו נ ח רב שנ א מ ר )אמג לד‬
house, where the words of the Torah are heard
even at night shall never he destroyed, it is
said {Job 35, 10.) B nt the man toko filleth ‫ז מי רו ת‬ ‫נו תן‬ ‫עו שי‬ ‫א לו ה‬ ‫אי ה‬ ‫אמר‬ ‫ולא‬
the night with song, saith not, *Where is God,
m y maker/ " ‫וא״ר י ר מי ה בן אלעז ר מיום ש ח רב‬ .‫בלילה‬
E. Jeremiah h. Elazar said further: ‫ב ש חי‬ ‫שי ש ת מ ש‬ ‫דיו לעולם‬ ‫ה מ קד ש‬ ‫בי ת‬
‫ ״‬Since the destruction of the Temple, it is
sufficient for [the men of] the world to use ‫או תיו ת שנ א מ ר )תהלים קב( כל הנ ש מ ה תהלל‬
only two letters^ [of the Ploly Name, instead
of four], as it is said (P8. 150, 6.) Let every ‫וא״ר י ר מי ה בן אלעזר נ תקלל ה כ ב ל‬ .‫י ה‬
thing that hath hreath, praise the Lord
Hallelujah/"
‫נ ת ב ר כו‬ ‫נתקללו שומרון‬ ‫ש כיני ה׳‬ ‫נ ת קללו‬
E. Jeremiah b. Elazar said further:
‫ ״‬When Babylon was cursed, it was a curse to ‫ש כיני ה‬ ‫נ תקללו‬ ‫בבל‬ ‫נ ת קלל ה‬ .‫ש כיני ה‬
its neighbors also; but when Samaria was
cursed the neighbors were blessed because of ‫קי פו ד‬ ‫למור ש‬ ‫ו ש מ תי ה‬ (‫ד כ תי ב )ישעיח יר‬
it. When Babylon was cursed, it was a
curse to its neighbors also, as it is written ‫ נ ת קלל ה שו מ רון נ ת ב ר כו ש כיני ת‬,‫ו אנ טי מים‬
(Is. 14, 23.) / will also make U a possession
for the hedgehog, and pools of water; where- ‫ד כ תי ב )מיכי! «( ו ש מ תי שו מ רון לעי ה ש ד ה‬
as when Samaria was cursed, its neighbors
were blessed, as it is written (Micha 1, 6.) : ‫ל מ ט עי כרם‬ (‫יט‬ ‫)דף‬
Therefore will I change Samaria into stone
heaps on the field, into plantations of vine-
yards [that could be put to use].” ‫ו א מ ר ר בי י ר מי ה בן אלעז ר ג׳ פ ת חי ם י ש‬
(Eol. 19a) E. Jeremiah b. Elazar said
further: “ Gehenna has three entrances: .‫לני הנ ם א ח ד ב מ ד ב ר ו א ח ד בי ם ו א׳ כירו שלי ם‬
one in the desert, one in the sea, and one in
Jerusalem. In the desert, as it is written, ‫ב מ ד ב ר ד כ תי ב )במדבר טז( וירדו הם וכל א ש ר‬
(hTum. 16, 33) And they went down, they,
and all that appertained to them, alive into ‫ בי ם ד כ תי ב )יוגה ב( מ ב טן‬.‫להם חיי ם ש אולה‬
the p it/ In the sea, as it is written (Jonah
2, 3.) Out of the depth of the grave have I ‫ בירו שלי ם ד כ תי ב‬.‫ש אול שו ע תי ש מ ע ת קולי‬
cried, and Thou hast heard my voice/ In
Jernsalem, as it is written (Is. 31, 9.) Who ‫ב ציון ו תנו ר לו‬ ‫)ישעיה לא( א ש ר או ר לו‬
hath a fire in Zion, and a furnace in Jeru-
Salem.” In the academy of Ishmael it was ‫בירו שלי ם ו ת נ א ד בי ר' י ש מ ע אל א שר או ר לו‬
taught that a fire in Zion refers to Gehenna.
And are there no more entrances to Gehenna ? ‫ב ציון זו גי הנ ם ו תנו ר לו בי רו שלי ם זו פ ת ח ה‬
Has not B. Muryan, in the name of E. Joshua
b. Levi, said, and according to others, Eabba ‫ו תו ליכא ו ה א מ ר רבי מוריון‬ .‫של ני הנ ם‬
,1 ___ ^
1 ) Teref and Hatrifeni are of the origin,
2> The Bivin-e N-ame with ‫׳‬the letters in which it is written 13 a, quadrilateral, A the first two
i.re used In the last letters of the word HalleluyaTi
3 ) Bee the next paragraph that Cehenna has seven aam es in eluding ‫־‬tliose 1net1ti<3n‫׳‬od
4) B e was withia a fish in the
 222 ‫עי רו בי ז‬ ‫רכב‬
b . M iijy u n ta u g h t, in th e school of E . Jo* ‫א ר י ב ״ ל ו א מ ר י ל ה ת נ א ר ב ת ב ר מוריון ב ד ב י‬
chanan b. Z a k a i: ‫ ״‬T here are tw o palm -trees
in th e valley o f B en H in n o m fro m w hich a ‫ר ב ן יוחנן ב ן ז כ א י כ ' ת מ ר י ם י ש ב ג י כ ן ה נ ם‬
smoke arises; and this was m ean t when we
are ta u g h t th a t ‘T he palm -trees o f M t. ‫ו ע ו ל ה ע ש ן מ ב י נ י ה ם וזו ה י א ש ש י נ ו צ י ני ה ר‬
B arzel are p roperly used [for th e Lulab on
the T abernacle fe stiv a l], a n d a t th is place . ‫ה ב ר ז ל כ ש ר ו ת וזו ה י א פ ת ה ה ש ל ג י ה נ ם‬
is th e g ate of G ehenna.’ [H ence th e re is
an o th er g ate besides th e th ree previously : ‫ד ל י מ א היינו ד י ר ו ש ל י ם‬
m entioned.] ‫ ״‬I t m u st be th e sam e one th a t
was m entioned as th e g ate of Jeru sa lem .”
R. Jo sh u a b. Levi said : ‫ ״‬G ehenna has ‫א מ ר ר י כ ״ ל ז׳ ש מ ו ת י ש לו ל ג י ה נ ם ו א ל ו‬
seven names;® Grave, P lace of D estruction,
D ungeon. H o rrib le P it, M iry Clay, Shadow o f ‫הן ש א ו ל ואבדון ו ב א ר ש ח ת ובור ש א ל ן ו ט יט‬
D eath, an d S u b te rra n ean L an d . G r a v e , as
i t is w ritten (J o n a h 2, 3.) Out of the depth ‫שאול דכתיב‬ • , ‫היון ו צ ל מ ו ת ו א ר ץ ת ח ת י ת‬
of the gram have I cried. P l a c e o f D e -
6 1 r u c t i 0 n , as i t is w ritte n (P s. 88, 12.) ,‫)יונה ב( מ ב ט ן ש א ו ל ש ו ע ת י ש מ ע ת קולי‬
Shall thy Jcindness he related in the grave,
and thy righteousness in the place of destruo- ‫א ב ד ו ן ד כ ת י ב )התלים פח( ה י ס ו פ ר ב ק ב ר ח ס ז ך‬
tionf D u n g e o n , as i t is w ritten (Ib . 16,
10.) For Thou wilt not alandon my soul to (‫)שם גזז‬ ‫ ב א ר ש ח ת ד כ ת י ב‬.‫א מ ו נ ת ך באבדון‬
the grave; Thou wilt not suffer thy pious to
see dungeon. A nd H o r r i b l e P i t , a n d ‫כי ל א ת ע ז ו ב נ פ ש י ל ש א ו ל ל א ת ת ן ח ס י ד ך‬
M iry Clay, as i t is w ritten (Ib , 40, 3.)
And he brought me up out of the horrible ‫ ו ב ו ר ש א ו ן ו ט י ט היון ד כ ת י ב‬. ‫ל ר א ו ת ש ח ת‬
pit, and of the miry clay. S h a d o w o f
D e a t h, as it is w ritten (Ib , 1 0 7 ,1 0 .) Such ,'‫)שם ט( ויעלני מ ב ו ר ש א ו ן מ ט י ט היון וגו‬
as sit in darkness and in the shadow of death;
an d i t is know n by tra d itio n u n d e r th e nam e . ‫צ ל מ ו ת ד כ ת י ב )שם קו( י ו ש ב י ח ו ש ך ו צ ל מ ו ת‬
o f S u b t e r r a n e a n L a n d.” ’ Is th ere no
o th e r nam e [fo r G ehenna] ? B ehold, th e re ‫ ותו ל י כא ו ה א‬.‫ו א ר ץ ת ח ת י ת נ מ ר א הוא‬
is also Oei Hinom? T h is m eans only a
valley w hich is as deep as G ehenna a n d to ‫שהכל‬ ‫גי ש ע מ ו ק ה כ ג י ה נ ם‬ .‫א י כ א גיחנם‬
w hich people go to practice lewdness. T h e re
s till rem ains th e nam e, Topheth, as i t is ‫והאיפאו ת פ ת ה‬ . ‫יורדין ל ה ע ל ע ס ק י ח נ ם‬
w ritten (Is. 30, 33.) For already of old is
Topheth made ready. T h is m eans th a t who- . ‫ד כ ת י ב )'ישעיה ל( כ י ע ר ו ך מ א ת מ ו ל ת פ ת ה‬
ever is p ersuaded by h is evil im pulse, w ill
fa ll in there. ‫ גן ע ד ן‬. ‫ה ה ו א ש כ ל ה מ ת פ ת ה ב י צ ר ו נ ו פ ל ש ם‬
C oncerning th e locality of P arad ise, E esh
L ak ish s a id : ‫ ״‬I f i t is in P alestine, its gate ‫א מ ר ר״ל א ם ב א ר ץ י ש ר א ל הוא ב י ת ש א ן‬
m u st be in th e city of B eth Shean, [since
i t yields th e best f r u i t s ] ; I f P ara d ise is ‫פ ת ח ה ואם בערביא הוא בית גרם פ ת ח ה א ם‬
situ ated in A raby th e n its g ate is in th e
city o f B e th G erem [th e piost productive ‫ ב ב ב ל‬. ‫בין ה נ ה ר ו ת ה ו א ד ו ר מ ס ק נ י ת פ ת ח ה‬
sp o t]. A n d if i t is betw een th e rivers i t
m u st be in D am askanun.” ‫רבא‬ .‫ד ע ב ר ימינא‬ ‫בפירי‬ ‫משתכח‬ ‫אביי‬
I n B abylon, Abaye w ould praise th e fr u it
grow ing on th e o th er side of th e E u p h ra te s :‫מ ש ת ב ח בפירי ד ה ר פניא‬
and R abha w ould praise th e f r u it o f th e
C ity of H a rp h a n ia .
(P o l, 21a) E . C hisda said th a t M ari b. ‫)יף כ״א( ו א מ ר ר ב ח ס ד א ד ר ש מ ר י ב ר מ ר‬
5)
S S ‫ ״‬iT-Sm I T S 2 s . S ‫»> ״ ״ ״‬ t‫־‬ « !M M .
223 ‫ ? כ‬:‫ע י ז י ע‬ ‫רכג‬

M a r e sp o im d e d : **Wliat is m e a n t l y th e ‫ט״ד )ירמיה בי( הראני ה׳ והנה שני דודאי‬

passage ( J e r . 24, 1.) The Lord earned me to
see, and behold, there were two baskets of
figs, like the figs that ripen first; (Ib . b ) ‫תאנים מועדים לפני היכל ה׳ וגו' הדוד האחד‬
and the other basket had very bad figs, which
could not be eaten, they were so bad, i. e., ‫חאנים טובות מאד כתאני )ל׳ב( הבכורות אלו‬
th e good figs re p re se n t th e tr u ly rig h te o u s
a n d th e b ad figs re p re se n t th e grossly w icked. ‫הצדיקים גמורים הדוד תאנים רעות אלו‬
Y o u w ill p erh ap s say , t h a t th e ir [th e grossly
w icked] p ro sp ect [o f re tu r n in g to G-od] is
g one a n d th e ir outlook is fru s tra te d , th e re - ‫ושמא תאמר אבד םברם‬ .‫רשעים גמורים‬
fo re i t is said (S o n g s 7, 14.) The mand‫״‬
rakes give forth their smell, i. e.. th ese a n d ‫ובטל סכויים ת״ל הדודאים נתנו ריח אלו‬
th o se are d e stin e d to give f o r th a good sm ell.‫״‬
E a b b a e x p o u n d e d : ^'W hat is th e m ean - ‫ דרש רבא מ״ד‬.‫ואלו עתידים שיתנו ריח‬
in g o f th e passage (I b . ib. ib .) The rmnd-
rakes give forth (their) smell? T h is refers
to th e y o u th of Is ra e l who haTe n o t s in n e d ;
‫( הדודאים נתנו ריח אלו בחורי‬t ‫)שה״ש‬
A nd at our doors are all manner o f precious
fruits, (I b .) re fe rs to th e v irg in s of Is ra e l ‫ ועל פתחינו כל‬.‫ישראל שלא טעמו טעם חטא‬
w ho in fo rm th e ir h u sb an d s w h e n th ey ap -
p ro a e h th e p e rio d o f th e ir m e n stru a tio n , o r, ‫מגדים אלו בנות ישראל שמגידו׳ פתחיהן‬
w ho a re very m o d est a n d live resp ectab ly be-
fo re th e ir m a rr ia g e ; New and also old; 0
m y friend, these have I laid up for Thee .‫ל״א שאוגדות פתחיהן לבעליהן‬ .‫לבעליהן‬
( I b .) , i. e., T h e C o n gregation of Is ra e l said
b efo re th e H o ly One, p ra ise d be H e ! ‘Sov- ‫חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרה כנ״י‬
ere ig n o f th e u niverse, m a n y re stric tio n s did
I im pose u p o n m y self beyond those w hich
‫לפני הקב״ה רבש״ע הרבה גזרות גזרתי על‬
T h o u h a s t im posed u p o n m e, a n d have oh-
serv ed th e m c a re fu lly .‫״‬
B . C h isd a said to one o f h is disciples w ho ‫ א״ל‬.‫עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקימתים‬
review ed before h im th e A g a d a according
to its o rd e rs : ‘!H a s t th o u n o t h e a rd w h a t ‫ר״ח לההוא מרבנן דהוה קא מםדר אגדתא‬
is m e a n t by th e p assag e (I b . 7, 14.) New
and also old; 0 my friend, these have 1
laid up for thee” T h e disciple a n sw e red :
‫קמיה מי שמיע לך חדשי׳ גם ישנים דודי‬
*Tt re fe rs to b o th k in d s o f co m m a n d m e n ts;
those t h a t a re easy a n d those t h a t are difS- ‫ א״ל אלו מצות קלות‬.‫צפנתי לך מאי היא‬
c u lt to observe.‫״‬ A re we to assum e t h a t
th e T o ra h w as g iv en in sections, a t d ifferen t ‫ א״ל וכי תורה פעמים פעמים‬-.‫ומצות חמורות‬
p erio d s [th a t i t re fe rs to new a n d to old] ?
‘*B ut," said th e disciple, " o n e re fe rs to th e
B ib lic a l o rd in an c es an d th e o th e r re fe rs to
‫אלא הללו דברי חורה והללו דברי‬ .‫נתנה‬
th e Sopharic (B ab b in ica l) o rd in an c es."
B ah b a e x p o u n d e d : " W h a t is th e m ea n - ‫ דרש רבא מ״ד )קהלת יב( ויותר מהמה‬.‫סופרים‬
in g o f th e passage (E c c. 12, 12.) B ui more
than all this, m y son take warning to thy- ‫בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ בני‬
self, the making of many books would have no
end? T h is m e a n s: M y son, be carefu l in th e ‫הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה‬
observance of th e Sopharic ord in an ces even
m o re th a n th e B ib lic a l; f o r w hile th e B ib lical
co m m an d m en ts are m ere ly po sitiv e a n d p ro - ‫תעשה‬ ‫בה עשה ולא‬ ‫חורה יש‬ ‫שדברי‬
h ib itiv e laws^® [w ith o u t any special p u n ish -
tiv lit fo r th e ir tra n s g re s s io n ], th e Sophanc ‫ודברי סופרים כל העוכר על ד״ם חייב מיתה‬
224 ‫עירובין‬ ‫רכד‬
c 0 Ia n 1a 11d‫ ע‬ae^ts, if n eglected, involve c a p ita l
‫שמא תאמד אם יש בהן ממש מפניי מה לא‬
p n m s h m e n t. O ne m ig h t say p e rh a p s, th a t
if i t be t r u e t h a t th ese a re so im p o rta n t,
‫נכתבו אמר קרא )קתלת יב( עשות ספרים‬
th e n w hy w ere th e y n o t p u t dow n in ‫־‬w rit-
in g ? T h e passage th e re fo re says [ in an sw er]
( I b .) The making of many hooks would
: ‫הרבה אין קץ‬
have no e n d "
O u r E a b b is t a u g h t : ^ 'It once h ap -
p en ed t h a t E . A k ib a was confined in a ‫ת״ר מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש‬
p riso n a n d E . J o s h u a H a g a rs i w as h is a t-
te n d a n t. E v e ry d ay th ey b ro u g h t in w ater ‫והיה רבי יהושע הגרפי‬ ‫בכית האסורים‬
w ith a m easure. O ne day th e k ee p er o f th e
p riso n fin d in g very m u c h w a te r said to E . ‫משרתו בכל יום ויום היו מכניסין לו מים‬
Jo sh u a: ‘W h at a lo t of w a te r th o u h a s t
b ro u g h t to -d a y ? D o st th o u n eed i t to soak ‫במדה פעם אחת מצאו שומר בית האסורין‬
th e w alla o f th e p ris o n ? ‫ ׳‬H e p o u re d o u t
o n e-h alf a n d le f t th e o th e r h a lf. W hen R . ‫א״ל היום מימיך מרובין שמאו לחתור בית‬
J o s h u a re ach e d E . A kiba, th e la tte r said to
h im : *Joshua, d o st th o u n o t know th a t I .‫ שפך הציין והניח הציין‬.‫האסורין אתה צריך‬
am old a n d m y very life depends u p o n th y
life ?‫ ׳‬E . J o s h u a th e n re la te d w h a t h a d h a p - ‫ אמר לו יהושע אי אתה‬.‫כיון שהגיע אצל ר״ע‬
pen ed . ‘G ive m e w a te r to w ash m y h a n d s,‫׳‬
said E . A k iba. *Why,’ answ ered E , Jo sh u a , ‫ סח לו כל‬.‫יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך‬
*there is b arely sufficient w a te r to d rin k , le t
alone w ith w h ich to w ash th e h an d s,‫ ׳‬T h e n .‫ לי מים ליטול ידי‬-‫ א״ל תן‬,‫אותו המאורע‬
R . A k ib a said to h im : *W hat am I to d o ?
H e w h o n eg lects to w ash h is h an d s is g u ilty .‫אמר לשתות אין טגיעין ליטול ידים מגיעין‬
o f a s in in v o lv in g c a p ita l p u n is h m e n t by
H eav en . I t is b e tte r f o r m e t h a t I should ‫אמר לו ומה אעשה שחייכין עליהן מיתה בידי‬
d ie by m y ow n a c t [fro m h u n g e r] th a n to
a c t c o n tra ry to th e opinion o f m y associates.* ‫ מוטב שאמות מיתת עצמי ואל אעבור‬.‫שמים‬
I t is re la te d th a t h e d id n o t ta s te a n y th in g
ti ll th e y b ro u g h t h im w a te r a n d h e w ashed ‫אמרו לא טעם כלום עד‬ .‫על דעת חברי‬
h is h a n d s. W h en th e sages h e a rd o f thm
in c id e n t th e y s a id : *If h e w as so s tr ic t in ‫ וכששמעו חכמים‬.‫שהביאו לו מים ונטל ידיו‬
h is o ld age, h o w s t r i c t m u s t h e have been
w hen y o u n g ? a n d i f so s tric t in p riso n ‫בדבר אמרו ומה בזקנותו כך בילדותו על אחת‬
[w h ere i t w as h a r d to o b ta in ], how m u c h
m o re s tric t m u s t h e h av e been in h is ow n ‫ ומה בבית האסורים כך כביתו‬.‫כמה וכמה‬
h o m e?‫” ׳‬
E , J u d a sa id in th e n am e of S a m u e l: ‫ אמר רב יהודה אמר‬.‫על אחת כמה וכמה‬
“ W h en S olom on o rd a in e d th e law co n cern in g
Erubin® an d th a t of w ashing th e h an d s be- ‫שמואל בשעה שתקן שלטה עירובין ונטילת‬
fo re m eals, a Bath^Kod (h eav en ly voice)
cam e f o r th a n d sa id M y son, if thy heart ‫ידים יצתה בת קול ואמרה )טש^י כג( בני אם‬
he wise, m y heart shall rejoice, even mine.
( P r . 33, 1 5 ). Become wise my son, and (‫ ואומר )שם כז‬,‫חכם לבך ישמח לבי גם אני‬
cause my heart to rejoice, that I may give
an answer to him that reproacheth me ( I b . :‫חכם בגי ושמח לבי ואשיבח חרפי דבר‬
27, 11).**
E a b a e s ^ o u n d e d : ‫ ״‬W h a t is m e a n t h y th e
p assage (S o n g s 7. 1 4 .) Come, my friend, ‫דרש רבא מאי דכתיב )שיר י( לכה דודי‬
let « s go forth into the field, e tc ? T hug
said th e C o n g reg a tio n o f Is ra e l b efo re th e ‫ירש״י שם( אמרה כנסת‬8‫נצא השדה וגו׳ )ע׳‬
H o ly O ne. p ra ise d be H e ! *Sovereign of th e
universe, ju d g e m e n o t, lik e th e in h a b ita n ts ‫תדינני‬ ‫אל‬ ‫רבש״ע‬ ‫לפני הקב״ה‬ ‫ישראל‬
 225 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫רכה‬
o f th e la rg e cities ■who practice am ongst ‫כ י ו ש ב י כ ר ב י ם ש י ש ב ה ם גזל ו ע ר י ו ת ו ש ב ו ע ת‬
th em rapine, licentiousness, sw earing in
vain, a n d false sw earing. B u t come o u t in- ‫שוא ושבועת ש ק ר אלא גצא ה ש ד ה בוא‬
to th e field, a n d we shall show T hee m any
scholars who stu d y th e T o ra h although they
are in very poor circum stances’ ; let 11s spend - ‫ו א ר א ך ח ״ ח שעוסקין כ ת ו ר ה מ ת ו ך הדוחק‬
ihe •night in the villages; (I b .) do n o t read
Bakfarim (in th e v illag es), b u t read i t Ba^o- ‫נלינה ב כ פ ר י ם א ל ת ק ר י ב כ פ ר י ם א ל א כ כ ו פ ר י ם‬
frim (who disbelieve in T h ee ). T h is m eans
'C om e w ith us and we shall show T hee, th e ‫א ר א ך בני ע ש ו ש ה ש פ ע ת ל ה ם ט ו ב ת ך וכפרו‬
childreii of E sau upon whom T hou h a st
showered T h y blessings an d who still dis- ‫ נ ש כ י מ ה ל כ ר מ י ם אלו כ ת י כנסיות ובת י‬.‫בך‬
believe in T hee.’ Let us get up early to the
vineyards, ( lb .) refers to th e houses of pray- ‫ נ ר א ה א ם פ ר ח ה הגפן אלו בעלי‬. ‫מ ד ר ש ו ת‬
e r an d th e houses of s tu d y ; Lei v3 see tf the
vine has blossomed, ( I b .) refers to those who
re a d th e ISoly w r it; Whether the young
‫ הנצו‬.‫ פ ת ח ה ס מ ד ר אלו בעלי משנה‬.‫מקרא‬
grapes have opened, re fers to those who study
th e M ish n ah ; Whether the pomegranates ‫ ש ם א ת ן א ת דודי‬. ‫ה ר מ ו נ י ם אלו כ ע ל י ת ל מ ו ד‬
have budded, refers to those who study the
Talmud; There will I give thee my love; i. e., : ‫לך ש א ר א ך כבודי וגדולת ש ב ה בני ובנותי‬
th ere I shall show T hee m y honor and the
w orthiness of th e p raise o f m y sons an d
d au g h te rs [who adhere to T h y re lig io n .]’*
‫א מ ר ר ב ה מ נ ו נ א מ א י ד כ ת י ב )ט״א י( ו י ד ב ר‬
E . H a m n u n a sa id : “ W h at is th e m ean-
in g of th e passage ( I K in g s 5, 12.) And he ‫ש ל ש ת א ל פ י ם מ ש ל ויהי ש י ר ו ח מ ש ה ו א ל ך‬
spoke three thousand proverbs and his songs
were a thousand and five. I t is in ten d ed to ‫מ ל מ ד ש א מ ר ש ל מ ה על כל ד ב ר ודבר ש ל ת ו ר ה‬
teach th a t Solom on u tte re d th ree th o u san d
proverbs fo r each a n d every w ord of th e ‫ש ל ש ת א ל פ י ם מ ש ל ועל כ ל ד ב ר ודבר ש ל‬
T o ra h ; an d fo r each and every w ord of th e
Sopharim (R ab b in ica l), he assigned a th o u - ‫ ד ר ש‬.‫סופרים היה אומר אלף ו ח מ ש ה טעמים‬
san d and five reasons.”
R ahha expounded: “ W h a t is th e m ean- ‫ויותר ש ה י ה ק ה ל ת‬ (‫)קהלת יב‬ ‫רכא מאי דכתיב‬
in g of th e passage (E ce. 12, 9.) And in ad~
dition to the fact that Eoheleth was wise,
he also continually imparted knowledge to ‫ח כ ם עוד ל מ ד ד ע ת א ת ה ע ם ד א ג ט ר י ה בסימני‬
ihe people, i. e., he supplied th e H oly w rit
‫־‬w ith M assoritie te x t and h e explained th e ‫ )שם( ואזן‬.‫ט ע מ א ו א ס ב ר ת ב ט א י ד ר מ י ליה‬
)different form s by m eans of exam ples and
p ro v ers; Yea, he gave good heed, and sought ‫וחקר תיקן מ ש ל י ם ה ר כ ה א מ ר עולא א מ ר רבי‬
out, and set in order many proverbs. IJlIa,
in th e nam e of R. E lazar, explained i t : ‫אלעזר ב ת ח ל ה ה י ח ה התו ר ה דומה לכפיפה‬
“P revious to th e tim e of Solom on the S crip-
tu re was like a basket w ith o u t handles, th a t ‫שאי ן ל ה אזנים ע ד ש ב א ש ל מ ה ו ע ש ה ל ת‬
cannot he g ra sp e d ; an d ■when Solomon came,
h e affixed th e necessary handles.”
His locks are like waving foliage (S on.
‫ א מ ר ר ב‬. ‫ )שיר ה( ק ו ו צ ו ת י ו ת ל ת ל י ם‬. ‫אזנים‬
5, 1 3 ,). R, Chisda, in th e nam e of M ar
TTkha, sa id : 'W e in fe r fro m th is th a t fro m ‫על‬ ‫ח ס ד א א מ ר מ ר עוקבא מלמד ש י ש לדרוש‬
every stroke o f th e le tte r [contained in th e
T o ra h ] a m ass of laws an d ■ordinances can (‫)שם‬ .‫כ ל קוץ וקוץ תילי תילי ם ש ל ה ל כ ות‬
T! The oan*rlflg of <yb3eo‫׳‬ts on the Sabl^ath in a count there are several hoiises occupied by different
forbidden. Jldweyer. If th.0 tenants con-tributo their share towards a dish which 19 ‫־‬deposit^ i n oiM of 56
dWlines by this act all the dwellinss are considered as comimon to all and ‫־‬therehy 1>er-
‫־‬c^iTintg of obteets on the Sabbath from one to ‫־‬the other, and alsoacross the court. This act is called
Erttb anid ™s imtrodiuioed by Kiliig Solomon.
226 ‫עי רו בין‬ ‫רכו‬

be d e r iv e d ; Black as a raven, i. e., m t l i w hom .(‫* כב‬1‫ב מ י ) ד‬ ‫שחור ו ת כעורב כמי א ח ת מזצאן‬
d o you fin d th e h eau ty of th e T o ra h ? {Pol,
2 2 a ) W ith h im who arriv es ea rly a n d stays ‫ ר ב ה‬.‫ש מ ש ב י ם ומעריב עליהם ב ב י ת המזדש‬
la te in th e house of s t u d y E a b b a sa id :
*‘W ith h im who blackens h im se lf as a rav en .” ‫ ר ב א‬. ‫א מ ר כ מ י ש מ ש ח י ר פניו ע ל י ה ם כ ע ו ר ב‬
E a b a s a i d : “ W ith h im who becomes as
h a rd -h e a rte d to w ard his fa m ily as a ra v e n is ‫א מ ר ב מ י ש מ ש י ם ע צ מ ו א כ ז ר י ע ל בניו ו ע ל‬
to w ard its young.” A n in sta n c e o f th is
is th a t of E . A d d a b. M athna^ w ho w a n te d ‫ בי ה א ד ר ב א ד א כ ר מ ת נ א‬.‫כני ב י ת ו כעורב‬
to g o to th e house of stu d y to l e a r n ; a n d
w hen h e was asked by h is w ife, “ w h a t shall ‫ה ו ת ק!או א ז י ל ל ב י ר ב א מ ר ת ל י ה ד כ י ת ה ף‬
I do w ith th e little ones ?” h e a n sw e re d ; “ A re
th e w a te r-p la n ts in th e m arsh es all gone ‫ א מ ר ל ה מ י ש ל י מ ו‬.‫ינוקי ד י ד ך מ א י א ע ב י ד ל ה ו‬
[w h e rew ith th ey could su p p o rt tliem selves]
A nd repayeth those that hate H im, to :‫קורמי ב א ג ט א‬
his face, to destroy him, (D eu. 7, 1 0 ).
E . J o s h u a b. L evi s a i d : “ W ere i t n o t fo r th e
passage, i t w ould be im possible to m ak e su ch ‫)דברים י( ו מ ש ל ם ל ש ו נ א י ו א ל פ ניו ל ה א כ י ד ו‬
a n M s e rtio n ; fo r th is is as i f th e L o rd is
lik e u n to a m o rta l w ho carries a heavy b u rd e n
‫אריב״ל א ל מ ל א מ ק ר א כ ת ו ב אי א פ ש ר ל א מ ר ו‬
a n d w an ts to th ro w i t aw ay [in o rd e r to be
r id o f i t ] . ” He 'will not delay, to him who
‫כ ב י כ ו ל כ א ר ש ש נ ו ש א מ ש א ו י ע ל פניו ו מ ב ק ש‬
hateth H im ( I b .) , E . E la sa id : “ T o H is
enem ies h e d elayeth n o t p u n ish m e n t, b u t ‫ ל א י א ח ר לשונאו א ״ ר א י ל א‬.‫ל ה ש ל י כ ו ממנו‬
h e d elay eth th e re w a rd to th e stric tly r ig h t-
ecus, a n d th is is w^hat is in te n d e d by E . ‫יאחר אבל מ א ח ר הוא‬ ‫לשונאו הוא דלא‬
J o s h u a h. L evi, who s a id : *W^hat is th e
m e a n in g o f th e passage (Ib . ib. 11 .) Which ‫ והיינו ד א ״ ר י ה ו ש ע ב ״ ל‬. ‫ל צ ד י ק י ם ג מ ו ר י ם‬
I command th ee this day to do them. i. e.,
to-day i t is to be fu lfilled, b u t to-m orrow i t ‫לעשותם‬ ‫מ ״ ד )שם( א ש ר ׳איגכי מ צ ו ך ה י ו ם‬
could n o t be fu lfille d ; to -d ay i t is to be fu l-
M led b u t th e re w ard sh a ll be p a id to-m orrow ‫היום‬ ‫לעשותם‬ ‫למחר‬ ‫ולא‬ ‫לעשותם‬ ‫היום‬
[ in th e f u tu re w orld].^ ”
E , H a g g a i, a n d according to o thers, E . ‫ א ״ ר ח ג י ואית י מ א‬.‫ל ע ש ו ת ם ו ל מ ח ר ליטול שכרן‬
S a m u e l b. N ach m ein i s a id : “ W hat is m e a n t
by th e passage (E x . 34, 6.) Slow to angers ‫ר ״ ש ב ר נ ח מ נ י מ ״ ד ) ש ט ל ה לי( א ר ך א פ י ם א ר ך‬
( i n th e p lu r a l) . I t sh o u ld have been sZow
to anger, i. e., Slow to anger t o t h e w i c k - ‫ א ל א א ר ך א פ י ם ל ר ש ע י ם ו א ר ך‬.‫א ך מ ב ע י ליח‬
e d an d slow [to p ay th e re w a rd ] t o t h e
r i g h t e o u 8.”
:‫אפים לצדיקים‬

CHAPTER THREE ‫בכל מערבין פרק שלישי‬

(P o l. 4 1 a ) I t is ta u g h t th a t a f te r th e ‫ש ל רבן‬ ‫־ טא( תניא ! ל א ח ר פ ט י ר ת ו‬1‫)ד‬
d e a th o f E a b b a n G am aliel, E . J o s h u a cam e
a n d so u g h t to n u llify th e fo rm e r’s decrees, ‫ג מ ל י א ל נ כ נ ם ר' י ה ו ש ע ל ה פ ר א ת דבריו ע מ ד‬
E . J o c h a n a n b. N u ri th e n arose an d s a id :
“ W e see t h a t th e body alw ays follow s th e ‫ר ב י י ו חנן ב ן נ ורי ע ל ר ג ל יו ו א מ ר ח זי א נ א‬
h e a d ; a s lo n g as E a b b a n G am aliel lived, we
follow ed M s decisions, now th a t h e is dead,
th o u w a n te th to rep eal h is w ords. J o s h u a !
‫רבן‬ ‫של‬ ‫ד ב ח ר ר י ש א ג ו פ א א ז ל כ ל ימיו‬
W e w ill n o t lis te n to th e e l T h e H a la c h a
h as been fixed lo n g ago according to th ? ‫גמליאל קבענו ה ל כ ה כמותו עכשיו א ת ה מ ב ק ש‬
7) ‫ ^ ־‬chorom (black) is to b6 read Shacharith (morntotJ. Ka’orei (naveai) 1‫ ־‬,(* to ba read Ea'eret (®reoln
tn botb cases th e words are slightly ohaaged.
227 ‫עיז ייעקב‬ ‫רכז‬

opinion of Eabban Gamaliel [and so it must ‫ל ב ט ל ד ב ריו י הו ש ע אין שומיעין לך ש כ ב ר‬

rem ain]/‫ ״‬And there were none to contra-
diet Mm, [Hence we see that the decree of
Eahban Gamaliel was accepted and not that ‫ ולא הי ה אדם שע רע ר‬,‫נ ק ב ע ה הלכה כר״ג‬
of R. Joshua.] In the generation of Eab-
ban Gamaliel, his opinion was followed, but ‫ בדו רו של ר״ג ע בי ד כר״ג ב ד ו ח‬.‫בדב ר כלום‬
in the generation of R. Joshua, the opinion
of B. Joshua prevailed. : ‫של ר בי יו סי ע בי ד כ ר בי יו סי‬

CHAPTER FOUR ‫רביעי‬ ‫מי שהוציאוהו פרק‬

(Fol. 4:1b) Our Eabbis taught: **Three ‫תנו רבנן של שת דב רי ם מ ע בי רין א ת תארם‬
things cause a man to disregard his own
sense and the will of his Creator, viz., idol- ‫עו ב די‬ .‫ואלו הן‬ .‫על ד ע תו ועל ד ע ת קונו‬
atry, an evil spirit, and the stress of poverty.”
For what purpose do the Eabbis tell ua this ? ‫ל מ אי‬ .‫ודקדוקי עניו ת‬ .‫כוכ בי ם ו ת ח רעה‬
In order that we shall pray to God to de-
liver us from such evils.*^
‫ג׳ אין‬ .‫רח מי‬ ‫נ פ ק א מיני ה ל מי ב עי עליי תו‬
Three classes of people will never see
Gehenna: viz., those who suSer from the
stress of poverty; those who suffer from ‫ד קדו קי עניו ת׳‬ .‫רואין פני גי הנ ם ואלו הן‬
stomach troubles, and those who suffer from
creditors. According to some, there is also ‫וי ש או מ רי ם א ך מי‬ .‫ו חולי טעיי ם׳ ו ה ר שו ת‬
another group, including him who has a bad
wife- But the first Tana holds that a bad ‫ ו אידך א ש ח רעה מ צו ת‬.‫שי ש לו א ש ה רעה‬
wife could be divorced. The second Tana,
however, contends that the last may happen ‫ואידך ז מנין ד כ תו ב ת ה מ רו ב ה ולא‬ .‫לגר שה‬
in spite of Ms desire to divorce, either be-
cause the return of dowry is demanded and ‫ א ״נ י ש לו כני ם מ מנ ה ו אונו‬.‫מ צי לגרש לה‬
he cannot pay it, or because of their cMl-
dren [whom he does not wish to be dia-
.‫יכול לגר שה ל מ אי נ פ ק א מינ ה לקבולי מ א ה ב ה‬
graced]. For what purpose do the Eabbis
tell us this? I n order that one should ao-
cept such troubles with resignation. .‫ חולי מ עיי ם‬.‫ג׳ מ תי ם כ ש ה ם מספרי ם ואלו הן‬
Three classes of people are likely to die
suddenly; viz., he who has stomach disease; ‫ל מ אי נ ״ מ ל מ ש מו שי להו‬ .‫והדרוקן‬ .‫ו חי ה‬
a woman in confinement, and he who suffers
from dropsy. For what purpose do the Eab- !‫ןוו ר ת א‬
bis inform us of that ? In order that we may
prepare the death garments for the sick.* ‫תני א ש פו פ ר ת הי ת ה לו לר״ג ש הי ה מ בי ט‬
(Fol. 43b) We are taught that Eabban
Gamaliel had a tube, through wMeh, when ‫ו צו פ ה כ ה אלפי ם א מ ה בי ב ש ה וכנגד ם אלפי ם‬
he looked, he could distinguish objects at a
distance of two thousand cubits, upon land ‫א מ ת בי ם ה רו צ ה לידע כ מ ה עו מ קו של גי א‬
as well as upon sea. Whoever desired to find
out the exact depth of a valley, looked ‫מ בי א ש פו פ ר ת ו מ בי ט ב ה ויד ע כ מ ה עו מ קו‬
tMough his tube and ascertained its exact
depth. Likewise if one wanted to ascertain ‫של גי א ו ה רוצ ה לי ד ע כ מ ה גוב הו של דקל‬
the height of a palm tree, he would use this
tube, by measuring its shadow and compar- ‫י מ דוד קו מ תו יצלו וצל קו מ תו וידע כ מ ה גו ב הו‬
ing it with the shadow cast by a man, whose
height is known. : ‫של דקל‬
l) Although they eommlttea a crime, we ought not to outaaat tihem, but pray for their relief.
21 And t31e sick, seeinp this, w ill pray to God for Tnorcy.
228 ‫ע י* ר ו ב י ז‬ ‫רנ ה‬
(F01. 45a) E . Juda, in the name of Eab, ‫אמר רב יהודה אסר רב עכז״ם שצרו על‬
said: “I f heathens besieged a town inhabited
by Israel, the latter were not perm itted to
meet them with war implements on the Sab- ‫עיירות ישראל אין יוצאין עליהם ככלי זיץ‬
bath." We have also a Baraitha to the same
effect: “ If idolaters besieged," etc. In what ‫ תנ״ה עבו״ם‬.‫ואין מחללין עליהם אח השבת‬
case do these words apply? When the
enemy came because of monetary m atters; ‫שצרו וכו׳ כד״א כשבאו על עסקי ממון אבל‬
but if their coming involve hum an lives,
they should he m et [even on the Sabbath]
with implements of war. I f the enemy in-
‫באר על עסקי ניבשוח יוצאין עליהן בכלי זיין‬
vaded towns near the boundary [of Palestine]
they should be met w ith implements of war ‫ומחללין עליהן את ה שנת וכעיר הסמוכה‬
[on the Sabbath] even if the invasion does
not involve danger of life, but involves the ‫לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על‬
robbery of even such a common article as
straw." B. Joseph b. Minyumi said in the ‫עסקי קש ותבן יוצאין עליהן בכלי זיין וטחללין‬
name of E, Nachman: ^‘Babylon is con-
sidered [in respect to meeting an invasion
with war implements on the Sabbath] as a ‫ף בר מניומי אמר‬:‫ א״ר יום‬.‫עליהן את השבת‬
city near the boundary.” ‫־‬This refers only
to Neharde^'a. ‫רב נחמן ובכל כעיר הסמוכה לספר דמיא‬
E. Dostai of Biri expounded: “^ ^ h a t is
meant by the passage (I Sam. 33, 1.) Then ‫ דרש רבי דוסתאי דמן כירי‬.‫ותרגומא גהרדעא‬
they told David, saying, *Behold, the Phili-
Stines are fighting against Kr/ilah, and they ‫כג( ויגידו לדוד לאמר הנה‬ » ‫מ״ד )שמואל‬
are plundering the threshing-floors' f We are
taught th at K e'ilah was a city situated near ‫פלשתים נלחמים כקעילה והמה שוסים את‬
the boundary and the invaders came solely
for the purpose of seizing straw and hay,
as it is w ritten They are plundering the ‫הגרנות חנא קעלת עיר הסמוכה לספר היתה‬
threshing-floors; it is ^ so w ritten (Ib. ib. 2.)
Thereupon David ashed counsel of the Lord, ‫והם לא באו אלא על עסקי תבן וקש דכתיב‬
saying, *Shall I go and smite among these
Philistines?' And the Lord said unto ‫והמה שוסים את הגרנות וכתיב וישאל דוד‬
David, ‘Go and smite among the Philistines
and deliver Ke'tlah/ Now, what did David ‫בה׳ לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה‬
ask of the L ord? Shall we assume th a t he
asked whether he was perm itted to go out
against the Philistines or not? This should ‫ויאמר ת׳ אל דוד לך והכיח בפלשתים והושעת‬
have been asked of the court tribunal, a t
th a t time sitting in Eam athi and of which ‫ מאי קא מיבעיא ליה אולימא אי‬.‫את קעילת‬
Samuel [the prophet] was the head. We
m ust therefore conclude th a t he asked of the ‫שרי אי אסיר הרי ב״ד של שמואל הרמתי‬
Lord whether he would succeed or not. This
conclusion can also be proved from [the ‫קיים אלא אי מצלח אי לא מצלח דיקא נמי‬
reply given them] which is w ritten there,
Go and smite among the PhUistines and de-
liver Ke’tlah. [This indicates th a t the Lord ‫דכתיב לך והכית בפלשתים והושעת את‬
m eant to secure David’s success.] The con-
elusion is therefore accepted. :‫קעילה ש״מ‬
 229 ‫יעקג‬ ‫עין‬ ‫רכפז‬
CHAPTER FIVE ‫כיצד מעברין פרק חמישי‬
(Fol. 63 a) Eab and Samuel give differ- ‫ו ש מו אל‬ ‫רב‬ ‫המכפלה‬ ‫מערת‬ (‫* נג‬1‫)ד‬
ent explanations for the cave of Mackpelah*
One said; ‫ ״‬I t was called so because it was .‫מז ה‬ ‫לפנים‬ ‫זה‬ ‫ב תי ם‬ ‫שני‬ ‫אמר‬ ‫חד‬
built as two houses^ one within the other’';
the other said; ‫ ״‬I t is built like a house and
an upper story." I t is quite right according ‫ ב ש ל מ א ל מ אן‬.‫ו חד א מ ר בי ת ועליי ה על ג ביו‬
to the one who said it was built like a house
and an upper story, th at it should be called ‫ד א מ ר ב' ב תי ם ז ה על ג ב ז ה היינו ד כ תי ב‬
Machpelah [which means double] but as
to the other who says that it was built of a ‫ אל א ל מ״ד כ׳ ב תי ם ז ה לפנים מז ה מ אי‬-‫מכפלה‬
house within a house, why then should it
be called Machpelah? Because our couples ‫מ מ ר א ק רי ה‬ (‫)►צזם כיי‬ .‫ שכ פול ה בזוגו ת‬.‫מכפלה‬
are lying there, viz., Adam and Eve; Abra-
ham and Sarah; Isaac and Rebecca; Jacob ‫ה א ר ב ע א מ ר ר בי י צ ח ק ק רי ת א רבע זוגו ת א ד ם‬
and Leah. [Therefore it is called Mach•
pelah‫ ך‬.
Unto Mamrei the city of Arha (Gen. 25, .‫ו חו ה אברה ם ו שרה י צ ח ק ו רבקה י עקב ולאה‬
29.) B. Isaac *said: ‘"The city of four
couples.‫״‬ ‫אי״ר יו חנן י״ ח י מי ם גד ל תי אצל׳ ר׳ או ש עי א‬
B. Jochanan said: ‫ ״‬For eighteen days
I lived with R. Oshiya, the great and learned ‫אחד‬ ‫דבר‬ ‫אל א‬ ‫מ מנו‬ ‫ל מ ד תי‬ ‫ב ר בי ולא‬
nothing from him except one thing
concerning this Mishnah, namely: the Mish- .‫מ מ שנ תנו כי צ ד מ א ב רין א ת הערים באל״ןן‬
nah should be read Keitzad Me^ahrin (how
shall the boundaries of a town be extended), ‫אי ני והא א״ ר יו חנן י״ ב תל מי די ם היו לו לר׳‬
with an Aleff^ Is this so? Did not R.
Jochanan say, ‫ ״‬Twelve disciples had R. ‫או ש עי א ב ר בי י״ ח י מי ם גד ל תי ביני הן ו ל מ ד תי‬
Oshiya, the great, and during the eighteen
days I lived with them, I became thoroughly
acquainted with the hearts of each and every ‫ לב‬.‫לב כל א ח ד ו א ח ד ו ח כ מ ת כל א ח ד ו א חד‬
■one of them, and also the wisdom of every
one.‫[ ״‬Hence he learned more than one ‫כל א ח ד ו א חד ו ח כ מ ת כל א ח ד ו א ח ד ג מ ד‬
thing.] If you wish, you may say that he
learned the hearts and the wisdom of each ‫ ו א ב ע״ א מיניי הו די ד הו ג מ ד‬.‫ג מ ר א לא גמר‬
and every one, but he learned nothing in the
Talmud; and if you wish, you may say that ‫ו א ב ע״ א דבר א ח ד‬ .‫מיני ה די די ה לא גמר‬
from the disciples he did learn many things,
but from R. Oshiya, he learned only the
‫ב מ שנ תנו ק א מ רג‬
one thing mentioned. If you wish, also, you
may say he means that he learned but one
thing concerning the Mishnah, but aside
from that, he learned many other things. ‫תו ר ה‬ ‫ל מדי ם‬ ‫כ ש היינו‬ ‫יו חנן‬ '‫ר‬ ‫ואמר‬
E. Jochanan said further: ‫ ״‬When we
were studying the Torah with E. Oshiya, ‫יו שבי ם‬ ‫היינו‬ (‫)ברבי‬ ‫או ש עי א‬ '‫ר‬ ‫אצל‬
the great, we eat four in number, four to
one cubit." ‫א מ ר רבי כ ש היי תי לומד תו ר ה‬ .‫ד׳ ר ' ב א מ ה‬
Rabbi said: '^WTien we were studying
Torah with R. Elazar h. Shamua, we used
to sit six in number, six to one cubit.” '‫א צל ר׳ אלעזר בן ש מו ע היינו יו שבי ם ו׳ ו‬
B. Jochanan said further: ‫ ״‬E. Oshiya,
the great, was as great in his generation as ‫או ש עי א ב ר בי בדורו כ ד‬ ‫א״ ר יו חנן ■ד‬ .‫ב א מ ה‬
was R, Meier in his generation. Ju st as the
associates of B. Meier's generation could not ‫ב דו רו לא ע מ דו ח ב ריו‬ ‫ר״מ‬ ‫מ אי ר בדו רו מ ה‬
 ‫ע י ר ו כ ' ן‬ ‫רל‬

foi'eteli h is final decision [regarding any ‫על סוף ד ע תו אף ר׳ אוי ט ע׳י מו)ב רבי( לא ע מ דו‬
’Halacha,] so also tlie associates of K. Oshiya^
the great, could not foretell his final de- ‫לבן עול‬ ‫ו א״ ר יו חנן‬ .‫ח ב ריו על סוף ד ע תו‬
cision.”
E. Jochanan said also: ‫ ״‬The hearts of ‫א ח רוני ם‬ ‫ ל‬5‫וע‬ ‫של אול ם‬ ‫כ פ ת חו‬ ‫ר א שוני ם‬
the first sages were as broad as the gate of
the Ulam;^ and that of the latter sages were
.‫כ פ ת חו של הי כ ל ו אנו כ מ ל א נ ק ב מ ח ט פ ר קי ת‬
as broad as the gate of the E e ic h a lf but
our hearts are as narrow as the eye of a very
fine needle.” Who are called the first? E. ‫בן‬ ‫ר״ א‬ ‫א ח רוני ם‬ .‫מ אן ר א שוני ם ר׳ ע קי ב א‬
Akiba [and all such as h e ]; and the last
sages? E. Elazar b. Shamua [and all such ‫ א ״ ד ר א שוני ם ר״ א בן ש מו ע א ח רוני ם‬.‫ש מו ע‬
as he]. Others say: ‫ ״‬The first sages are
[like] E. Elazar b. Shamua, and the last ./‫ ו אנו ב מ ל א נ ק ב מ ח ט וכו‬.‫ר' או ש עי א ב ר בי‬
sages [like] E. Oshiya, the great; and we
are as narrow as the eye of a very fine ‫ א מ ד‬.‫א מ ר א כיי ו אגן כי סי כ ת א ב גו ד א לג מ ר א‬
needle.” Abaye said: ‫ ״‬It is like driving a
peg into a hard wall; thus are we, so far as ‫אמד‬ .‫ר ב א ו אנן כי א צ ב ע ת א ב קי ר א ל סבר א‬
the knowledge of the T alm ud is concerned.”®
Baba said: ‫ ״‬We are like a finger pushed
into a cake of wax so far as reasoning is : ‫רב א שי ו אנן כי א צ ב ע ת א כ בי ר א ל ש כ ח ה‬
concerned.”* E. Ash! said: ^^And it is as
easy for us to forget what we learn as it is to ‫א מ ר ר ב י הו ד ה א מ ר רב כ נ י י הו ד ה ש ה ק פי דו‬
put a finger in the opening of a cave.”
E. Juda, in the name of Eab said: ‫ ״‬The
Torah endured with the Judeans, who paid ‫על ל שונ ם נ ת קיי מ ה תו ר תן בי דן ב ני גליל של א‬
strict attention to the exact language which
they received from their teacher; but with .‫ה ק פי רו על ל שונ ם לא נ ת קיי מ ה תו ר תן בי דן‬
the Cralileaus, who paid no atttention to the
exact language as they received it from their ‫ א ל א ב ני י הו ד ח‬.‫מי די ב ה ק פי ד א ת לי א מ ל ת א‬
teacher, the Torah did not endure.” Does
this depend upon paying strict attention to ‫ד הוו דיי מי לי שנ א ו מ ת נ חי ל חו סי מני נ ת היי ם‬
the exact language? It means that because
the Judeans quoted the exact words of their ‫ת ל מו דן בי דן ב גי גליל ד ל א דיי קי לי שנ א ול א‬
teachers, they were enabled to make signs and
marks on every law, and thus preserve it.
.‫מ ת נ ח י ל הו סי מ ני לא נ ת קיי ם ת ל מו דן בי דן‬
The Galileans, however, who did not quote
the exact language of their teachers, were
unable to place signs on the laws and con- ‫אי מ א ב ני י הו ד ה ג מ רי מ ח ד ר ב ה‬ ‫אי ב עי ת‬
sequently forgot them. If you please, you
may say that the Judeans studied from one ‫נ ת קיי מ ה חו ר ח ם בי ד ם ב גי גליל ד ל א ג מ רי‬
teacher and therefore remembered what they
learned; but the Galileans had many teachers ‫ר בינ א‬ .‫מ ח ד ר ב ה ל א נ ת קיי ם תו ר ת ם בי ד ם‬
and consequently did not retain anything-
Rabina said: ‫ ״‬The Judeans studied the ‫א מ ר ב ני י הו ד ה דג לו מ ס ב ת א נ ת קיי ם ת ל מו דן‬
treatise [with others, after they knew it
themselves], and therefore they retained ‫ ב ני גליל דל א גלו מ ס כ ת א לא נ ת קיי ם‬.‫בי דן‬
them. But the Galileans did not study the
treatise with others, and in consequence, for*
got it; David [the King] studied with ‫דו ד גלי מ ס כ ת א ש או ל לא ג לי‬ .‫ת ל מו דן בי דן‬
others, but Saul did not study with others.
Of David, who studied with others, it is writ- ‫ דו ד דג לי מ פ כ ת א כ תי ב בי ח )ו״^ים‬.‫מ ס ב ת א‬
1) The vestibota of tbo Temple. Its Bate was 20 euJbits w id e .
3) The Temple. Its gate was ten cubits wide.
Vl ^ e n puJl'ea out 04 wax, « 0 little of the Torah rem ains with u»
 231 ‫ ב‬p‫עיז יע‬ ‫דלא‬

ten (Ps. 119, 74.) Those that fear Thee ‫שאול דל א גלי‬ .‫קיט( יראיך י ר אוני וי ש מ חו‬
m il see me and he rejoiced. But of Saul,
who did not teach others, it is written (I ‫ )זצמואל א יד( ובכל א ש ר‬,‫מ ס כ ת א כ תי ב ביד‬
Sam. 14, 47.) And wheresoever he turned
himselfj he caused terrorT ‫ ו א״ר יו חנן מנין ש מ חל‬.‫י פנ ה )שם ע״ב( יר שיע‬
(lb. b) R. Jochanan said fnrther:
‫**״‬Whence do we know that the Holy One, ‫לו ה ק ב״ ה על או תו עון שנ א מ ר )ע״א נא( מ ח ר‬
praised be lie ! forgaTe Saul [for the sin
of killing the priests of Nob] ?® I t is said :‫א ת ה ובניך ע מי ע מי ב מ חי צ תי‬
( I Sara. 28, 19.) And io-morrow shalt thou
and thy sons he with me, i. e., with me in
the same abode.”® ‫א מ ר ר בי י הו ש ע בן חנני א מי מי לא נ צ חני‬
R, Joshua b. Chananjah said: *^During my
life I was frustrated once by a woman, once ‫א ש ה מ אי‬ .‫אד ם א ל א א ש ה תינו ק ו תינו ק ת‬
by a boy and once by a little girl. What
was the instance with the woman? A t one ‫הי א פעם א ח ת נ ת א ר ח תי אצל א כ מני א א ח ת‬
time I resided at the house of a woman.
At the table she set before me a plate of ‫ס ע ד תי ולא‬ ‫ר א שונ ה‬ ‫ו ע ש ת ה לי פולין פע ם‬
beans; the first time, I ate the entire par-
tion, leaving nothing [on the plate]. The .‫ שני ה ס ע ד תי ולא שיי ר תי כלום‬.‫שיי ר תי כלום‬
second time, I also ate it all up and left
nothing. The third time, she made it too ‫ש ט ע מ תי‬ ‫כיון‬ .‫במלח‬ ‫ה ק די ח תו‬ ‫ש לי שי ת‬
salty and after tasting it, I stopped and
left it untouched. Wliereupon the woman ‫ א מ ר ה לי ר בי מ פני מ ה‬.‫מ ש כ תי ידי הי מנו‬
said to me: ‫״‬Rabbi, why dost thou not
eat?’ I replied, ‫״‬I have already eaten during ‫א מ ר תי לה כב ר ס ע ד תי‬ .‫מ ש כ ת ידיך הי מנו‬
the day.’ ‘Thou shouldst have eaten less
bread,’ she remarked to me, and continued, ‫ א מ ר ת לי הי ה לך למ שוך ידך מן‬.‫מ ב עוד יום‬
*Rabbi, perhaps because thou didst not leave
any PealA the first time? For have not the ‫פאה‬ ‫הנ ח ת‬ ‫הפת^ א מ ר ה לי רבי ש מ א לא‬
sages said that Pe’ah should not be left in
the pot [with the cook] but it shall be left ‫ב ר א שונ ה ולא כך א מ רו ח כ מי ם אין מ שיי רין‬
in the plate when the mess is served? [You
therefore, left it now to include all three .‫פ א ה ב קער ה‬ ‫מ שיי רין‬ ‫ב אילפ ם א בל‬ ‫פאה‬
occasions.]” JV^hat was the incident with
the girl ? I was once walking on a road near ‫תינו ק ת מ אי הי א פעם א ח ת היי תי מהלך‬
a field and seeing a trodden path which ran
across the field, I took that path, A little ‫בדרך ו הי ת ה דרך עו ב ר ת ב שד ה ו היי תי מהלך‬
girl who stood nearby said to me: “Rabbi,
art thou not walking in a meadow?’ To .‫ב ה א מ ר ה לי תינו ק ת א ח ת רבי לאו שד ה הו א‬
which I replied: *Is this not a trodden path ?'
Yea, cried she, *such robbers as thou art ‫ א מ ר ה‬.‫א מ ר תי לה לא בדרך כ בו ש ה אני מהלך‬
have made it a trodden path,’ What was
the incident with the boy? Once I was ‫ תינו ק מ אי הו א‬.‫לי לס טי ם ש כ מו ת ך כ ב שו ה‬
walking on the road and noticing a boy
sitting near the cross-road I asked him: ‫פע ם א ח ת היי תי מהלך בד ר ך ו ר אי תי תינו ק‬
*Which road leads to the city?’ And the
boy answered; *This road is a long road, ‫א ח ד ש הי ה יו ש ב על פ ר ש ת דרכים א מ ר תי לו‬
nevertheless a short one; hut that one is a
short road, and at the same time, a long one.* ‫ א מ ר לי ?ו א רו כ ה‬.‫בני ב אי ז ה דרך נלך לעיר‬
I took the short road, which was at the same
time, a long one. "Unien I came near the ‫ה ל כ תי ב ק צ ר ה‬ .‫ו ארוכה‬ ‫וקצרה וזו קצרה‬
See" I SaM. 22, 11-19.
Since lie Uie Samuel the prop^hett, J113 51n nmist liave b&en forgiven *by Ckrd.
‫)ך‬ Seci liev. IS , 9, ttsX if one reap the harve&t he m ust loave a O0ru&r of ilia fieM iinreaped for tlie po^r. This
Is oalfled Pe^aJh^
232 ‫ע י ר ו כ י ן‬ ‫דלב‬

city, I found it so snironiided, at its en- ‫ כיון ש הג ע תי לעיר היו מ קי פו ת לה‬.‫ו ארוכ ה‬
trance, by gardens and parks, that I had to
turn back to the place whence I had started. ‫ א מ ר תי לו כני‬.‫ חז ר תי לאחורי‬.‫מ ו ח ופרדסים‬
I said to the child: ‘My son, hast thou not
said that this road is the short one ?’ Where- ‫ולא‬ ‫ א מר לי רבי‬.‫לא כך א מ ר ת לי זו קצרה‬
upon he answered me: ‘Eabbi, did I not
also tell thee that it was, at the same time, ‫נ ש ק תיו על‬ .‫כך א מ ר תי לך קצרה ו א רוכ ה‬
a long one V I then kissed him on his head
and said: ‘Happy art thou, Israel, that all ‫רא שו ו א מ ר תי לו א ש ריכ ם י שראל שכולכ ם‬
thy children are wise, large and small.” ‫ רבי יו סי‬.‫ח כ מי ם א ת ם מגדולכ ם ו ע ד ק טני כ ם‬
E. Jose, the Galilean, was walking on the
road when he met Beruriah (the wife of ‫הגלילי הו ה קא אזיל ב או ר ח א א ש כ ח ה לברוריה‬
E. Meier), and he asked of her: “Which way
must I take to the city of Lud?” She re- ‫ א מר ה ליה‬.‫א מ ר לה ב אי זו דרך נלך לעיר לוד‬
plied: “Thou Galilean fool! Did not our
sages say ‘Thou shonldst not converse long ‫ח כ מי׳ אל ת ר ב ה‬ ‫גלילי שו ט ה לא כך א ס רו‬
with a woman’? Thou shouldst have asked
‘Which is the way to Lud ?’ : ‫שי ח ה עם ה א ש ה הי ה לך לומר כ אי זו ללוד‬
Beruriah once found 3 certain disciple
who studied in silence (FoL 64a), Scornfully,
she said; “Is it not thus written (II Sam. 33, ‫)דף גד( ב רו רי ה א ש כ ח חי ה ל ה הו א ת ל טי ד א‬
5.) Set in order with all and preserved, i. e.. ‫ד הו ה קא גרים בל חי ש א ב ט ש ה בי ה ו א מרה‬
I f set in order with all, the two hundred
and forty-eight members of the body—^it ‫ ע רוכ ה ב כ ל‬0 ^ ‫לי ה לאו ה כי כ תי ב )שמואל ב‬
will be preserved in the heart.”
We are taught that E. Eliezer b. Jacob ‫ו ש מו ר ה אם ערוכ ה כ ר מ״ ח אי ב רי ם של אדם‬
had a disciple who studied in silence, but
that after three years he forgot all that he ‫תנ א‬ .‫ש מור ה בלב אם לאו אינ ה מ ש ת מ ר ת‬
had learned.
(‫ת ל מי ד א ח ד הי ה לו לר׳ אליעזר )בן יעקב‬
*We are taught that E. Eliezer b. Jacob
had a disciple who was Judged by God as ‫שכח‬ ‫שני ם‬ ‫ל א ח ר ג׳‬ ‫שונ ה בל ח ש‬ ‫ש הי ה‬
deserving of being burnt, hut the sage
said: ‫ ״‬Let him live, since he was an at- ‫ תנ א ת ל מי ד א ח ד הי ה לו לר׳ אליעזר‬.‫תלמודו‬
tendant to a great man.”
Samuel said to E. Juda: “Keen scholar, ‫שנ ת חיי ב ש ריפ ה למקום א מ רו‬ (‫)בן יעקב‬
open thy mouth when thou readeth, open thy
mouth when thou etudieth, so that thou may- ‫הני חו לו שאדם גדול שימ ש• א״ל ש מו אל לרב‬
eth lire long and the Torah will endure with ‫י הוד ה שיננ א פ ת ח פו מ ך קרי פ ת ח פו מך תני‬
thee; as it is said (Pr, 4, S3.) For they are
life unto those that find them, and to the ‫כי הי כי ד תו רי ך היין ו ת ת קיי ם ביד ך שנ א מ ר‬
whole hody a healing; read not Lemotza^eihein
(that finds them) but read it LemotzVeihera ‫)משלי י( כי חיי ם הם ל מוצ אי ה ם ולכל ב שרו‬
(who utters them) with the mouth.”®
Samuel said to E. Juda: “Keen scholar, ‫ אל ת ק רי ל מו צ אי ה ם אלא ל מו צי אי ה ם‬.‫מרפ א‬
snatch and eat, snatch and drink for the
world which we are to leave is like a wedding ‫שיננ א‬ ‫א מ ר ליה ש מו אל לרב י הו ד ה‬ .‫בפ ה‬
banquet [ which passes quickly] ‫ח טו ף אכול ח טו ך ו אי ש תי דעל מ א ד אזליגן‬
Eab said to E. H anm una: “My son, if thou
hast means then live according to them, ‫א מ ר ליה רב לרב‬ .‫מיני ה לבי הלולא ד מי‬
for there is no enjoyment in the grave; and
death does not linger, [it may come sudden- ‫ה מנונ א בני אם יש לך הי ט ב לך כי אין בשא!(יל‬
lyj. I f thou wilt say ‘I shall leave the means
for my children/ who will tell thee in the ‫»אםר אני ח‬. ‫ת ענוג ו אין ל מו ת ה ת מ ה מ ה ואם‬
8> M otm e i has tmi meaninigS, "te find‫ ״‬and "to hriag *0‫׳‬rtl1.’'
0) W liile ©njoy It for you do not fcuow tow long •a miatL iiv .
233 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫'רלג‬

grave? Children <3f man are like the grass ‫ ב ני אד ם ד ו ט ץ‬.‫ל בני חוק ב ש אול טי י גי ד לך‬
of the meadow; some are blossoming and
others are fading,’‫׳‬ : ‫לע שבי ה ש ד ה הללו נו צ צין והללו נובלין‬
B. Joshua b. Levi said: '^One who walks
on a road and has no companion, shall study ‫א״ר י הו ש ע בן לוי ה מ הל ך בדרך ו אין לו‬
the Torah; for it is said (Pr, 1, 9.) For a
wreath of grace are they; if a man have 3 .‫לויה יעסוק ב תו ר ה שנא׳)מעילי «( כי לוי ח חן‬
headache, let him study the Torah, for it is
said (Ib. ib. ib.) Are they unto thy head; ‫שנ א' )שם( ה ם‬ ‫יעסוק ב תו ר ה‬ ‫ח ש ברא שו‬
if a man have a sore throat, let him study the
Torah, for it is said (Ib. ib. ib.) And neck• (‫ ח ש בג רונו יעסוק כ תו ר ה שנ א׳ )שם‬.‫לראשך‬
laces for thy neck; if a man have stomach
sickness, he shall study the Torah, for it is ‫יעסוק‬ ‫ח ש ב בני מ עיי ם‬ .‫וענקי ם לגרגרו תיך‬
said (Ib. 3, 8.) I t will he healthy to thy
hody, if a man is sick with rheumatism, he ‫חש‬ .‫ב תו ר ה שנ א׳ )שם ג( ר פ או ת ת הי לשרך‬
shall study the Torah, for it is said (Ih. ib.
ib.) And marrow to ihy hones; if a man is ‫ב ע צ מו תיו יעסוק ב תו ר ה שנ א׳ )שם( ו ש קוי‬
sick in all or any part of his body, he shall
study the Torah, for it is said (ih. 4, 23.) '‫ ח ש בכל גופו יעסוק ב תו ר ה שנ א‬.‫ל ע צ מו תי ך‬
And to the whole body a healingS*
E. Juda, the son of E. Chiya, said: ‫ ״‬Come ‫ א מ ר רב י הוד ה ב רי ח‬.‫)שם י( ולכל ב שרו מרפא‬
and see how the nature of the Holy One,
praised be H e ! differs from that of mortal ‫דר׳ חיי א בו א ו ר א ה שלא כ מ ד ת ה ק ב״ ה מ ד ת‬
man. The nature of mortal man is that if
a man prescribes a remedy, it may benefit ‫ מ ד ת ב״ו נו תן ל ח בי ת סם יפ ה לזה‬.‫ב שר ודם‬
one and injure another; but the Holy One,
praised be H e ! gave the Torah to all Israel, ‫לי שראל‬ ‫תו ר ה‬ ‫נו תן‬ ‫ו ה ק ב״ ה‬ .‫ו ק ש ה לזה‬
as a remedy for all, and for the whole body,
as it is said (Ib. ib. ib.) A nd to the whole .‫סם חיי ם לכל גופן שנ א׳ ולכל כ ש רו מ רפ א‬
‫־‬body a healing”
E, Ami said: ‫ ״‬What is meant by the ‫א מ ר ר ב א מי מ אי ד כ תי ב )שם כב( כי נ עי ם כי‬
passage (Ib. 33,18.) For it is a pleasant thing
if thou keep them within thy bosom, if they ‫ת ש מ ר ם ב כ םנ ך י כונו י ח דו על ש פ תי ך אי מ תי‬
be altogether firmly seated upon thy lips,
i. e., when are the words of the Torah a ^‫בבטנך‬ ‫ת שמרם‬ ‫כי‬ ‫נ עי מי ם‬ ‫תו ר ה‬ ‫ד ב רי‬
pleasant thing? I f thou keepeth them with-
in thy bosom. And when canst thou keep ‫ו אי מ תי ת ש מ ר ם ב ב טנ ך ב ש ע ה שי כונו י ח דו‬
them in thy bosom? I f they are firmly
seated upon thy E. Zeira said: ‫ ״‬We (‫א מ ר מ ה כ א )שם טו‬ ‫רבי זי ר א‬ .‫על ש פ תי ך‬
know from the following: (Ih. 15, 23.) A
man hath joy by the answer of his mouth; ‫ש מ ח ה לאי ש כ מ ענ ה פיו ודבר ב ע תו מ ת טו ב‬
and how good is a word spoken at the proper
tim e! i. e., when has a man joy? If his .‫ש מ ענ ה בפיו‬ ‫ש מ ח ה לאי ש ב ש ע ה‬ ‫אי מ תי‬
month is able to answer [a question].” E.
Isaac said: ‫ ״‬We deduce the above from the ‫ר בי י צ ח ק א מ ר מ ה ב א )דכרים ל( בי קרוב אליך‬
following (Den, 30,14.) B ut the word is very
nigh unto thee, in thy mouth, and in thy ‫הד ב ר מ א ד כ פי ך ובלבבך ל ע שו תו אי מ תי קרוב‬
heart, that thou mayest do it, i. e., when ia
the word nigh nnto thee? I f it is in thy ‫ובלבבך‬ ‫ש בפי ך‬ ‫בז מן‬ ‫מאד‬ ‫הדבר‬ ‫אלי ך‬
month and in thy heart to do it.” Eaba said;
‫ ״‬We deduce the above from the following ‫ת או ת‬ (‫) ת ת ל י ם כ א‬ ‫ רבא א מ ר ס ה כ א‬.‫לע שו תו‬
(P8. 21, 3.) The longing of his heart hast
Thou given him and the reguest of his lips ‫לבל נ ת ת לו ו א ר ש ת ש פ תיו כל מנ ע ת סלה‬
10) A 3 tlifs also refers to the fact tbait when learniEs a man shall proaounce the ‫־‬vrords ‫־‬vrttb h‫־‬is
Up9, iiot merely th.ink 0 1 th&m-
234 ‫עי ר ו ב י ז‬ ‫רלד‬

hast thou not withheld, Selak, i. e., when ‫ת או ת לבו נ ת ת לו ב ש ע ה ש א ר ש ת‬ ‫אי מ תי‬
hast Thou given him the request of his heart?
If the request was not withheld by his lips, ‫ ר ב א ר מי כ תי ב ת או ת‬.‫ש פ תיו בל מנ ע ת סלה‬
Selah‫״‬
Eaba raised the following contradictory
question: is written (Ib. ib. ib.) The ‫לכו נ ת ת לו ו כ תי ב ו א ר ש ת ש פ תיו בל מנ ע ת‬
longing of his h 6 a r t hast Thou given him ;
[even without praying]; and immediately ‫ זכ ה ת או ת לכו נ ת ת לו לא זכ ה א ר ש ת‬.‫סלה‬
following, A nd the request of Ms l i p s hast
Thou not withheld, Selak, And he answered ‫ תנ א ד כי ר בי א לי עז ר‬.‫ש פ תיו בל מנ ע ת סלה‬
th u s: If the man has merited it, the longing
of his heart is given him without requesting
i t ; hut if he has not merited it, he must ‫כן י ע ק ב כל מקום שנ א' נ צ ח סלה ועד אין לו‬
first request it before it is granted to him.‫״‬
In the school of R. Eliezer b. Jacob it ‫ נ צ ח ד כ תי ב }ישעית נז{ כי לא‬.‫הפ ס ק עול מי ם‬
was taught: “Wherever we find Netzach,
Selah, Va^ed, forming the conclusion of a
passage, it signifies that it will be forever, ‫לעולם א רי ב ולא לנצ ח א קצוף; סלה ד כ תי ב‬
without interruption.” As for N e t z a c h ,
it ifi written (Is. 57, 16.) For not to eternity ‫)חזזלים »ת( כ א ש ר ש מ ענו כן ר אינו ב עי ר ה׳‬
will I contend, neither will / he wroth\Lanet-
taih) forever?■^ k e t o r S e l a h, it is written
(Ps. 48, 8.) As we have heard, so have we ‫צ ב או ת כ עי ר א ל הינו אל הי ם י כוננ ה ע ד עולם‬
seen, in the city of the Lord of Hosts, in the
city of our Ood; God will establish it forever, ‫ה' ימלוך לעולם‬ (‫סלה ועד ד כ תי ב )שטיוז טז‬
Selah; as for V a* e d, is written (E s. 15,
18.) The Lord will reign forever, and ever ‫ו ענ קי ם‬ (« ‫מ ״ ד )משלי‬ ‫אלעז ר‬ ‫א״ ר‬ .‫ועד‬
{Va'ed),
E. Elazar said: ‫ ״‬What is the meaning of
the passage (P r. 1, 9.) And necklace around ‫לגרגרו תיך אם מ שי ם אד ם א ת ע צ מו כ ענ ק ז ה‬
thy neck, i, e., just as a necklace is loose
around the neck and is not seen, all the time ‫ת ל טי דו‬ ‫נראה‬ ‫ו אינו‬ ‫ונ ר א ה‬ ‫לצו אר‬ ‫שרף‬
[as when the wearer is bending down, so is
it with a man. If he is not constantly seen ‫מ ת קיי ם כי דו ג‬
in the streets or markets, but sits at home
and studies] he will retain his learning; but
if otherwise, he will not retain his learning.”
E. Elazar said: ^What is meant by the ‫ל חייו‬ (‫)שה״ש ה‬ ‫מ״ ד‬ ‫א מ ר ר בי אלעז ר‬
passage (Songs o, 13.) His cheeks are as a
bed spices, i. e., if a man makes himself as ‫ מ שי ם אד ם ע צ מו כ ע רוג ה‬m ‫כ ע רוג ת הבו ש ם‬
a garden bed upon which every one treads
[extremely modest], and just as the spices ‫שהבל‬ ‫הז ה‬ ‫וכבו ש ם‬ ‫בה‬ ‫ד שין‬ ‫ש ה כל‬ ‫זו‬
give enjoyment to others [so he teaches
others], then his learning will endure with
him ; but if otherwise Ms learning will not ‫מ ת כ ש םין מ מנו ת ל מו דו מ ת קיי ם ואם לאו אין‬
endure with him.”
E. Elazar said also: 'W hat is meant by (‫ ואר״א מ אי ד כ תי ב )שטות לא‬.‫ת ל מו דו מ ת קיי ם‬
the passage (Ex. 31, 18.) Tables of sionef^
i. e., If a man makes his jaws as [un- ‫לו חו ת א בן א ם מ שי ם אדם ל חייו כ א בן זו‬
tiring in repeating lessons as] a stone
that cannot be defaced when trodden
upon, his learning will then endure with ‫ש אינ ה נ מ חי ת תל מודו מ ת קיי ם כי דו ואם לאו‬
11> Tlio erpres^oo liseil here for etenvify Is JTetzacli.
Tables is u&&d tore in “plural and stone in the *'singular,*'
 235 ‫ע י ן ייעקב‬ ‫רלה‬
him * otherwise, his learning will not endure (‫ ם לב‬14‫)׳‬ ‫ ואר״א מ״ד‬.‫אין תלמודו מ תקיי ם בידו‬
with bim.”
R. Elazar aaid further; ‫ ״‬What is the ‫אלמלי לא‬ .‫תרות גר‬ ‫מ כ ת ב אלהים הוא‬
meaning of the passage (Ib. 32, 16.) The
writing of God, engraved upon the tables, i. e., ‫נ ש ת ב ח לוחות הרא שונו ת לא נ ש תכ ח ה תורת‬
if the first tables had not been broken, the
Torah would not have been forgotten by ‫ רב א ח א בר יעקב אמר אין כל אומה‬.‫מישראל‬
Israel,‫ ®^’׳‬E. Acha b. Jacob said: ‫ ״‬No
nation on the earth could have had power ‫ולשון יכולה לשלום בהן שנאמר ח רו ת על‬
over him; for it is said ‘engraved upon the
tables.’ 1)0 not read Charuth (engraved), :‫הלוחות אל תקרי חרו ת אלא חי רו ת‬
but read it Cheiruih (liberty.” )
E. Mathna said: *‘What is meant by the ‫וממדבר‬ (‫כ א‬ ‫)סמדכר‬ ‫אמר רב מ תנ ת מ״ד‬
passage (Nnm. 21, IS.) And from the wilder^
ness of Maihanak, i. e., if a man makes ‫מ תנ ה אם מ שיםיאד ם עצ מו כמדבר הזה שהכל‬
himself as a wilderness, upon which every-
body treads, his learning ■will endure with ‫ד שין בו תלמודו מ תקיי ם בידו ואם לאו אין‬
him; otherwise bis learning will not endure
with him.”
‫ רבא בריה דרב יויסןש‬.‫תלמודו מ תקיי ם בידו‬
Raba, the son of R. Joseph b. Chama
was not on good terms with R. Joseph. Upon
the approach of the Day of Atonement; Raba ‫בר ח מ א הויא ליה מיל ת א לרב יום^פ ב הדי ה‬
said: “I will go and appease him.” So he
went to R. Joseph, and found R, Josephus ‫מעלי יו מ א דכיפורי אמר איזיל‬ ‫כד מ ט א‬
attendant preparing a cup of wine for his
master. “Give it to me and I shall prepare ‫ אזל א ש כ חי ה ל שמעיה דקא מזיג‬.‫איפייסי ה‬
it,” said Raba to the attendant. The latter
gave the cup to Raba who prepared the .‫ליה כסא א מ ר ליה הב לי ד אי מזיג ליה אנא‬
wine. As soon as R. Joseph tasted it, he said;
“This prepared wine tastes just as if it were ‫ כד ט ע מי ה א מר דמי ה אי‬.‫ מזג ליה‬.‫י ה ב ליה‬
prepared by Raba, the son of R. Joseph h.
Chama.”^'* “It was I who prepared it” ex-
.‫מזגא למזגא דרבא כ רי ה דרב יוסף בר חמא‬
plained Raba, R, Joseph then said to Raba:
“I shall not permit you to sit down unless
‫תי ת ב אכרעיך עד‬ ‫ א״ל לא‬.‫א״ל אנ א הוא‬
yon will explain to me the meaning of the
following passages (Ib. ih. ib.) And from
the wilderness to Mathandk, And from ‫דמפר ש ת לי להני קראי מ״ד וממדבר מ תנ ה‬
Mathanah to Nachaliel; and from Nachaliel
to Bamoth, And from Bamofh to the vaZ‘ ‫נחליאל ומנחליאל ב מו ת ו מ ב מו ת‬ ‫ו מ מ תנ ה‬
ley. Raba said to him; ‫[ ״‬This means that]
if a man make himself just as the wilderness ‫ א״ל אי מ שים אדם א ת עצ מו במדבר‬.‫הגיא‬
Upon which everj'body treads, the Torah will
he given to him as a gift. Since the Torah .‫הז ה שהכל ד שין בר תורה נ תנ ה לר כ מ תנ ה‬
was given to him as a gift, the Torah will
remain with him as an inheritance, as it is
said and from Mathanah to Nachaliel. Since ‫וכיון שנ תנ ה לו תורה ב מ תנ ה נחלו אל שנ א מ ר‬
the Torah will remain with him as an in-
heritanee, he will rise to distinction, as it is ‫עולה‬ ‫אל‬ ‫שנחלו‬ ‫וכיון‬ .‫נחליאל‬ ‫ו מ מ תנ ה‬
said and from Nachaliel to Bamothl^ But
if he exalt himself [with his learning] the ‫ואם מגיש‬ .‫לגדולה שנ א מר ומנחליאל במות‬
Holy One, praised he He! will lower him,
as it is said and from Bamoth to the valley; .‫דעתו הקב״ה משפילו שנ א׳ )^מם( וב מו ח הגיא‬
18 ) TVifr * tMii'g caimtot be obliterated.
1 4 > Tt. JosefpTi bllndfoMed, therefore d!s<s0Te‫׳‬f ed lit on-ly g^fter he bad tasted the wine,
IS) Mathanah m&aiis "gift,** Nachaliel ^'inberitancep" Bamoth "an ekfvatloin/’
 236 ‫עי רו ב יז‬ ‫רלר‬
and if he reconsiders his conduct the Holy '‫שנ א‬ ‫מג בי הו‬ ‫ה ק דו ש ב ״ ה‬ ‫תוזר בו‬
One praised be E e l will raise him again, as
it is said (Is. 40, 4.) Every valley shall be : ‫)ישעיד! »( כ ל גי א ינ ש א‬
raised.”
E. Huna said: ‫ ״‬What is the meaning
of the passage (Ps. 68, 11.) Thy assembly ‫א מ ר רב הונ א מ אי ד כ תי ב )חחלים סח( חי ח ך‬
dwelt therein; Thou didst prepare it with
Thy goodness for the afflicted people, 0 God! ‫י ש בו ב ה ת כין ב טו ב ת ך לעני אל הי ם אם מ שי ם‬
If a man make himself as a wild beast, which
devours its prey immediately after killing, ‫אד ם ע צ מו כ חי ה וו ש דו ר ס ת ו או כ ל ת ו א מ רי‬
60 also will the scholar repeat his teaching
immediately after he hears it from his teach- ‫לה ש מ ס ד ח ת ו או כ ל ת ת ל מו דו מ ת קיי ם בי דו‬
er until he knows i t ; or as others explain it,
like a wild beast which eats even when in the ‫וא□ לאו אין תל מודו מ ת קיי ם בי ד ה ואם עו ש ת‬
mud, so will the scholar humiliate himself
for the sake of study; thus he will retain hia (‫כן ה ק ב״ ה עו ש ה לו ס עוד ה ב ע צ מו שנ א׳ )עם‬
learning, otherwise he will not retain it.
If he does so, however, the Holy One, praised ‫א״ ר חיי א ב ר‬ .‫ת כין ב טו ב ת ך לעני אלהי ם‬
be H e ! Himself will prepare a meal for him
as is said immediately following/® Thou didst ‫א ב א א״ ר יו חנן מ אי ד ב תי ב ) מ ש ל י כז( נו צ ר‬
prepare it with goodness for Thy afflicted,
0 Qod” ‫ת אנ ה י אבל פ רי ה ל מה נ מ שלו דב רי תו ר ה‬
E. Chiya b. Abba, in the name of R.
Jochanan said: ‫ ״‬IVhat is the meaning of ‫כל זמן ש אד ם‬ (‫)עם ע״ב‬ ‫ץן‬ ‫כ ת אנ ה מ ה ת אנ ה‬
the passage (Pr. 37,18.) Whoso guardeth the
fig-tree, will eat its fruit. WTiy are the words ‫מ מ ש מ ש כ ת מו צ א ב ה ת אני ם אך ד ב רי תו ר ה‬
of the Torah likened to a fig-tree? (Ib. b)
Just as a fig-tree yields its fruits as often : ‫כל ז מן ש אד ם הוג ה ב הן מו צ א ב הן טעם‬
as one searches for it, 60 does the Torah yield
new reasonings, as often as a man utters it.‫״‬ ‫מ אי‬ ‫נ ח מני‬ ‫כר‬ ‫ש מו אל‬ '‫ר‬ ‫אמר‬
E. Samuel b. Eachmeini said: ‫ ״‬What
is the meaning of the passage (lb. 5, 19.) ‫עת‬ ‫בכל‬ ‫י חו ך‬ ‫ד די ה‬ (‫)׳«& ר‬ ‫ד כ תי ב‬
Let her bosom satisfy thee abundantly at all
times. Why is the Torah compared unto a ‫דד‬ ‫מה‬ ‫לדד‬ ‫תו ד ה‬ ‫דברי‬ ‫נ מ שלו‬ ‫למה‬
bosom? Ju st as the breast supplies milk aa
often as the suclding touches it, so it is ‫זה כל ז מן ש תינו ק מ מ ש מ ש בו מוצ א בו חלב‬
with the Torah; as often as a man utters it
he finds taste [new reasoning].” With her ‫אך דברי תו ר ה כל ז מן ש אד ם הוג ה ב הן מו צ א‬
love he thou ravished continually (Ib.). This
refers to E, Elazar b. Pedath; for it is said ‫ כגון ר בי‬,T ‫כ א ה ב ה ת שג ה ת ם‬ .‫ב הן טע ם‬
of E. Elazar b. Pedath that when he was
studying the Torah in the lower market of ‫ א מ רו עליו על ר״ א בן פ ד ת‬.‫אלעזר בן פ ד ת‬
Sephoris, his linen garment was lying in the
upper market [and he did not even miss it ‫ש הי ה יו ש ב ב שו ק ה ת ח תון של צ פו רי ועסק‬
because he was so preoccupied with his
study]. E. Isaac b. Eliezer said: ‫ ״‬Once a .‫ב תו ר ה ו ס דינו מו ט ל ב שוק ה עליון של צפורי‬
man attempted to steal [the clothes of R.
Elazar b. Pedath] but found a serpent lying ‫א מ ר ר' י צ ח ק בן אל עז ר פ״ א בא אדם א ח ד‬
on top of them.”
In the school of E. Anan it was taught: ‫ תנ א ד בי רב ענן‬.‫ליטלו ו מ צ א נת ש שרך עליו‬
'^Vhat is the meaning of the passage (Judge
5, 10.) He that rides on white asses, etc. ‫צ חו רו ת‬ ‫א תו נו ת‬ ‫רו כ בי‬ (‫)שופטי* ה‬ ‫מ״ד‬
This refers to the scholars who travel from
one town to another town, and from one ‫רוכבי‬ .‫יו ש בי על מדין והולבי על דרך שי חו‬
i6 ) 6e9 ptamgrra-pTi re®a.rding meal-s prepared by God.
 237 ‫עי ן י ע ק ב‬ ‫רלז‬

country ta another coimtry to teach the Torah ‫א תו נו ת צ ח ו ת ת אלו ת ״ ח ?!הולכים מ עי ר לעי ר‬

and explain it until it is aa clear as noon-
time. Ye that sit in Judgment j (Ib. ib. ib.) ‫ו מ מ דינ ה ל מ דינ ה ללמוד תו ר ת ו מ ב א רי ם א!ותת‬
refers ta those who sit and give verdicts that
are really ju st; And ye who talh, (Ih. ib. ib.) ‫יו ש בי על מדין שיו ש בין ודנין‬ (‫ )^טם‬.‫כצ הרי ם‬
refers to those who are versed in the Bible;
On the way, (Ib.) refers to those who are ‫ על‬.‫ הול כי אלו בעלי מק ר א‬.‫לין א מ ת ל א מ תו‬
versed in the Mishnah; Utter praise, (Ib.)
refers to those who are versed in the study ‫ שיחר אלו כ ע לי ג מ ר א‬.‫דרך אלו ב עלי מ שנ ה‬
of the Talmud and whose entire conversation
is devoted to the Torah.” : ‫שכל שי ח תן ד ב רי תו ר ה‬
E. Shizbi said in the name of E. Elazar,
b, Azaria: “What is meant by the passage ‫)ע״ב( א מ ר רב שיז כי מ שום ר׳ אלעזר בן‬
(Pr. 12, 27.) The indolent rodsieth not that
which he hath caught in hunting^ He will
not live nor last long, the cunning indolent ‫עז רי ה מ״ד )משלי י ב( לא יחרוך ר מי ה צידו לא‬
[who strives to study superficially without
repeating his l e a r n i n g ] E . Shesheth said: ‫ ורב‬.‫ה ר מ אי‬ ‫ציי ד‬ ‫י מי ם‬ ‫י א רי ך‬ ‫י חי ה ולא‬
“ On the contrary, the cunning indolent will
live and last.” When E. Dimi came, he said: ‫ כי א ת א רב‬.‫ש ש ת א מ ר ציי ד ה ר מ אי י חרוך‬
“This may be likened unto an indolent man
who catches birds; if he pinions the winga ‫ צפ רי ם אם רא שון‬.‫די מי א מ ר מ של ל צייד שצד‬
of each fowl [immediately after he has caught
it], he will retain them, otherwise he will not ‫רא שון מ ש ב ר א ת כנ פיו מ ש ת מ ר ואם לאו אין‬
retain them.”
Eaba, in the name of E. Sechora, who ‫ א מ ר רבא א מ ר רב סחורה א מ ר רב‬.‫מ ש ת מ ר‬
quoted E. Huna, said: ^^Vhat is meant hy
the passage (Pr. 13, 2.) Wealth gotten hy ‫הונ א מ״ ד )משלי יג( הון מ ה בל י מ ע ט וקובץ‬
vain deeds will he diminished; hut he that
gathered hy close labor will increase it. I f ‫על יך י ר ב ה אם מ שי ם אד ם א ה תו ר תו ח בי לו ת‬
a man studies in mass (too many subjects
at a time) his learning will decrease; but .‫ח בי לו ת מ ת מ ע ט ת ואם קובץ על יד על יד ירבה‬
if he gathers it slowly (subject by subject)
his learning will increase.” “This,” said ‫א מ ר ר ב א ג מי רי לה רבנן להא מי ל ת א ועברי‬
Eaha, “the Eabbis have studied [and know
it] and yet they transgress it.” E. Kachman ‫ א מ ר רב נ ח מן בר י צ ח ק אנ א ע ב ד ח א‬.‫עלה‬
b, Isaac, however, said: “I acted accordingly
and retained my learning.” : ‫ו א ת קיי ם כ י‬
Our Eabbis taught: ^^What was the
method of learning the traditional Torah in ‫ מ ש ה למד מ פי‬.‫חנו רבנן כי צ ד סדר מ שנה‬
the days of Moses? Moses learned it from
the mouth of God, then Aaron entered and ‫ נס תלק‬.‫ נכנס אהרן ו שנ ה לו מ ש ה פרקו‬.‫הגבור ה‬
Moses taught him the chapter; when Aaron
had finished, he left the seat of study, taking ‫ו שנ ה‬ ‫בניו‬ ‫ נ כנ סו‬.‫מ שה‬ ‫א ה רן וי ש ב ל שמאל‬
a seat at the left of Moses, and then his sons
entered. Moses then taught them the chapter. ‫ נ ס תל קו בניו א ל עז ר י ש ב‬.‫להם מ ש ה פרקן‬
When they finished, they departed, Elazar
assuming a seat at the left* of Moses and ‫ רבי‬.‫לי מין מ ש ה ו אי ת מ ר י ש ב ל שמאל א ה רן‬
Itham ar at Aaron’s right. E. Juda says:
'Aaron was always at the right of Moses.’ ‫מ ש ה הו א‬ ‫י הוד ה או מ ר לעולם א ה רן לי מין‬
The elder then entered and Moses taught
them the same chapter. When the elders .‫נכנ סו ז קני ם ו שנ ה להם מ ש ה פרקן‬ .‫חוזר‬
were through, they departed and the people
entered and Moses taught them the chapter. .‫נ ס תל קו ז קני ם נכנ סו כל הע ם ו שנ ה לתן פרקן‬
Thus it is found that Aaron studio the
chanter four times, his sons, three times, the ‫נ מ צ א בי ד א ה רן א ר ב ע ת ו בי ד בניו של שה‬
238 ‫ע י רו ב יז‬ ‫רלח‬

elders twice, and the people once. Moses then ‫ נ ס תל ק‬.‫ו כי ד ז קני ם שני ם רביד כל הע ם א חד‬
departed and Aaron studied the same chapter
with them all. When Aaron finished, he de- ‫מ ש ה שנ ה להם א ה רן פרקו נ ס תל ק אהרן שנו‬
parted, ar J his sons studied the chapter with
them; after the sons finished, they departed
‫להם בניו פרקן נס תלקו בניו שנו להם זקני ם‬
and the elders studied the chapter with the
people. I t is thus found that every one re-
peated the chapter four times. ‘From this,‫׳‬ ‫ מ כ אן א ס ר‬.‫פרקן נ מ צ א בי ד כל א׳ ו א׳ א ר ב ע ה‬
says R. Eliezer, Ve learn‫־‬that it is the duty
of a man to repeat a lesson with his disciple ‫רבי אליעז ר חיי ב אד ם ל שנו ת א ת ת ל מי דיו ד׳‬
four times.‫ ׳‬For if Aaron who learned it
from Moses and if Moses, who learned it from ‫פ ע מי ם וק״ו ו מ ה אהרן של מד מ פי מ ש ח ו מ ש ה‬
God Himself, had to repeat the chapter four
times, then, surely, an ordinary man who .‫ ה דיו ט מ פי ה דיו ט ע אכ״ו‬.‫' מ פי הג בו ר ה א ר ב ע ה‬
learns from another ordinary man, should
repeat it much more frequently.”
‫ש חיי ב א ד ם ל שנו ת‬ ‫רבי ע קי ב א או מ ר מנין‬
R. Akiba said: “Whence do we infer that
a man must learn the lesson with his disciple
until his disciple knows it? I t is said (Deu. (‫שנ א מ ר )דברים לא‬ ‫שי ל מ דנו‬ ‫עד‬ ‫ ו‬T ‫ל חל ם‬
31, 19.) And teach it the children of IsraeL
Whence do we know that he must teach him ‫ולמדה א ת בני י שראל ו מנין ע ד ש ת ה א סדורה‬
until he knows it? I t is said (Ib. ib. ib.) t
Put it in their mouths. Whence do we infer ‫ו מנין‬ .‫שי מ ה בפי ה ם‬ (‫)שם‬ ‫שנ א מ ר‬ ‫ב פי ה ם‬
that the he must show him the reasons for
every law? I t is said (Ex. 31, 1.) And (‫ש חיי ב ל ה ר או ת לו פני ם ב ה שנ א׳ )שמות נ א‬
these are the laws which thou shouldst place
‫־‬before them.“ ‫ ונעיילו‬.‫ואלה ה מ ש פ טי ם א שר ת שי ם לפניהם‬
Why should not all enter and learn direc‫־‬t-
ly from Moses? In order to show honor to
Aaron, his chidren and the elders. If that ‫כול הו ונג מ רו מ מ ש ה כדי לחלוק כ בו ד לאהרן‬
be so, then why should not Aaron enter and
learn it from Moses, Aaron's children from {]‫ וליעול אהרן ולילי‬.‫וכ בוד לבניו וכברד לזקנים‬
Aaron, the elders from Aaron’s children, and
the people from the elders? Because Moses ‫מ מ ש ה ולעיילו בניו ולילפו מ א ה רן ולעיילר‬
learned from the Almighty, he was therefore
more capable of explaining the Torah. ‫ ולעיילר כל י שראל ולילפו‬.‫זקני ם ולילפו מ בניו‬
The master said above: E. J u d a s a y a
‫״‬A a r o n w a s a l w a y s s i t t i n g ‫גמר‬ ‫הג בו ר ה‬ ‫ד מ פי‬ ‫כיון‬ ‫משה‬ .‫מז קני ם‬
t o t h e r i g h t o f M o s e s.” In ac-
cordance with whose opinion is the following ‫ א מ ר מ ר רבי י הו ד ה או מ ר‬.‫מ כ תיי ע א מל תי ה‬
Baraitha? “When three men are walking on
the road the teacher shall walk in the middle,
the junior disciple to his right and the senior ‫הו א חוזר כ מ אן‬ ‫משה‬ ‫לי מין‬ ‫לעולם א ה רן‬
to his left.” Is this not in accordance with
R. Juda [who says Aaron was sitting at the ‫אזלא הא ד ת ני א של שת ש היו מ הלכין בדרך‬
right of Moses] ? We can say it is in ac-
cordance even with the opinion of the Rabbis, .‫ו ק טן ב ש מ אלו‬ ‫בי מינו‬ ‫ גדול‬.‫ה רב ב א מ צ ע‬
yet Aaron occupied his seat to the right of
Moses in order to save him trouble [as he oc- ‫ א פי לו תי מ א‬.‫ני מ א רבי י הוד ה הי א ולא רבנן‬
eupied the seat at the right of Moses in the
beginning, so he remained]. : ‫ר בנן ו מ שו ם ט ר ח א ד א ה רן‬
E. Preida had a pupil to whom he had to
repeat a lesson four hundred times before he
comprehended it. One day the Rabbi was ‫ת ל מי ד א‬ ‫ה הו א‬ ‫ליה‬ ‫הו ה‬ ‫פרידא‬ ‫ר בי‬
c a ll^ to perform a meritorious deed, and he
repeated his lesson as usual, hut this time, .‫וגמר‬ ‫זי מני‬ ‫מאה‬ ‫ארבע‬ ‫ליה‬ ‫תני‬ ‫ד הו ה‬
239 ‫יעקב‬ ‫עי ז‬
the pupil failed to learn it. ‫׳׳‬Why Is it dif- ‫ וודא כעיוד! ל טל ת א ד מ צו ה תנ א ליח‬,‫ז^מנא‬
ferent to-day from any other time ?” he asked
his papil. ‫ ״‬Because/’ replied the pupil, “from ‫ א״ל מ ת אי ש ע ת א‬.‫ א״ל ה אי דנ א מ״ ש‬.‫ולא גמר‬
the moment the master was summoned
to discharge another duty, I diverted my ‫ד א מ רו לית ל מר אי כ א מי ל ת א ד מ צו ה א ם ח תי‬
attention and every now and then I said unto
myself, Soon the master will get up, soon the ‫לד ע ת אי ונ ל ש ע ת א א מינ א ה ש ת א ק אי מ ר‬
master will get up [and I was not able to
learn] .‫" ״‬Well, then,” said the Eahbi to Ms ‫ הדר‬.‫ א״ל ה ג ד ע ת ך ר א תני לך‬.‫ה ש ת א ק אי מר‬
pupil, ‫ ״‬pay attention and I shall teach it to
you again.” He then repeated the lesson a ‫ ג פ ק א‬.‫ת נ א ליה א ר כ ע מ א ה ז מני א ח רינ א וגמר‬
second four hundred times and the pupil
‫ב׳׳ק ו א מ ר ה לי ה ני ח א לך דליטפו על חיי ך‬
knew it. Whereupon a Bath‫־‬K01 came forth
and said to R. Preida: "What reward do ‫א ר ב ע מ או ת שני או ד תז כ ה א ח ודרך לעלמא‬
yon want? You may add four hundred years
to your life or you and your generation may ‫ א״ל ב עינ א דאז נ ח אנ א ודראי לעלמא‬.‫ד א תי‬
be merited for the future world.” ‫ ״‬I wish
that I and my generation shall be merited for ‫ הו א תנו לו‬,‫ א מ ר להן הקדו ש כרוך‬.‫ד א תי‬
the future world,” responded E. Preida,
WTiereupon the Holy One, praised be H e! :‫♦ו וו ו‬
said, ‫ ״‬dive him both rewards.”
E. Chisda said: ‫ ״‬Knowledge of the Torah ‫א מ ר רב ח ס ד א אין ה תו ד ה נ ק ני ת א ל א‬
can be acquired only through means of
signs for it is said (Deu. 31, 19.) P ut it ‫שי מ ה ב פי ה ם אל‬ (‫כ סי מנין שג א׳ )דברים לא‬
in their mouth. Do not read it Sima (put
it) but read it Simana (its s i g n s ) W h e n ‫ ש מ ע ה רב ת ה לי פ א‬.‫ת ק רי שי מ ת אלא סי מנ ה‬
E, Tachlipha heard this in the West (Pa-
lestine), he told it to R. Abuhu, who said: ‫טנמ^^בא אזל אגזרה ק^זיה ד רבי א ב הו א מ ר‬
‫ ״‬Ye derive it from that passage, but we de-
rive it from the following (Jer. 31, 20.) ‫א תון מ ה ת ם מ ת ני הו לה אנן מ הב א מ תנינן‬
Set thyself up waymarks, i. e., set up way-
marks to the Torah.” Whence do we know ‫לה )י רמי י׳ לא( ה צי בי לך ציוני ם גו׳ ע שו ציוני ם‬
that the word Tziyun means marks? For it
is written (Ez. 39, 15.) Then when anyone ‫ ו מ אי מ ש מ ע ד ה אי ציון לי שנא ד סי טנ א‬.‫ל תור ה‬
%eeih a human hone, he will set up a "Tziyun*
around it/* E. Elazar said: ‫[ ״‬We know it] ‫תוא ד כ תי ב )יחזקאל לט( ו ר א ה עצ ם אד ם ו בנ ה‬
from the following, (Pr. 7, 4.) And call un*
denstanding thy kinswoman, i. e,, make a kins- (‫ר׳ ׳אלעזר א מ ר מ ה נ א )ט»לי ז‬ .‫אצלו ציון‬
woman of the Torah.” Baba said: [This
means] ‫ ״‬Set a fixed regular (Fol. 55a) time .‫ו מוד ע ל בינ ה ת ק ר א ע ש ה מודעי ם ל תור ה‬
for the study of the Torah.” This also is
intended by E. Abdimi b. Dosa, who spoke ‫ )ל!* נה( ו היינו‬.‫ר ב א אמר ע ש ה מועדי ם ל תורה‬
th u s: ‫ ״‬What is meant by the passage (Deu,
30, 12.) I t is not in heaven, neither is it he- (‫ד א מר רב א ב די מי בר דוסא מ׳יד ) ד ב ר י׳ ל‬
yond the sea. I t is not in heaven means that
even if it were in heaven, one would have to ‫לא ב ש מי ם הי א ולא מעבר לים הי א‬
ascend to reach it; neither is it beyond the
sea, i. e,, even if it were beyond the sea, one ‫לא ב ש מי ם הי א ש א ם כ ש מי ם הי א א ת ה צריך‬
would have to cross the sea to reach it.”
Eaba said: “I t is not in heaven, laeana ‫לעלו ת א ת רי ה ו א ם מ ע ב ר לים הי א א ת ה צריך‬
that knowledge cannot be found in him who
exalts himself [in wisdom] as high as the ‫ רבא א מ ר לא ב ש מי ם הי א לא‬.‫לעבור א ח רי ה‬
1 7 ) Rubrloatifm by Tbey learned by heart and therefore tf a scholar piitts a eign ca each JJafowTia
be studies;^ he wljl remember i i In that ‫־‬way, but it he does not mark them, he is likely ■to become confused a 2id will
as) The letters &71in and SamaeJt are Interchangable according to grammatical rules. With a Shin It mean•
•y h l It*‫ ״‬but with ■a SatwacTii It msaais "slgnaJ*
1240 ‫ע י ר ו ב י ן‬ ‫רט‬

heavens; Neither is it beyond the sea^ means ‫ת מ צ א ב מי ש מ ג בי ה ד ע תו עליה בשטיים ול<ג‬

that neither is it with Ilim who considers
his opinion as broad as the sea.'‫ ״‬E. Jachan-
an said: *'It is not in heaven, means that it
cannot be found among presumptuous men;
Neither is it beyond the sea, means that it
ejinnot be found among travelling merchants
and tradesmen.‫״‬
(Fol. 56a) E. Juda, in the name of Kab,
said; "In a town, that is hilly and has slopes
and valleys, both men and cattle will die
young.” Will die ? How can you believe so ?
But say rather they will become old prema-
turely. R. Huna, the son of R. Joshua, said:
"Those hills between the cities of be-Biri and
be-Nari made me old prematurely.* .‫מ‬
‫מעבר לים הי א לא ת מ צ א ב מי ש מ ר חי ב ד ע תו‬
‫ר' יו חנן א מ ר לא ב ש מי ם הי א לא‬ .‫עליה כים‬
‫ת מ צ א בג סי הרו ת ולא מ ע ב ר לים הי א לא‬
: ‫ה מ צ א ב ס ח רני ם ולא ב תג רי ם‬
‫)ח« נו( א מ ר רב י הו ד ה א מ ר רב כל עי ר שי ש‬
‫ב ה מ ע לו ת ו מו ר דו ת אד ם ו ב ה מ ה ש כ ה מ תי ם‬
‫ מ תי ם ס״ד אל א אי מ א מז קינין‬.‫ב ח צי י מי ה ם‬
‫ א מ ד רב הונ א ב רי ה דרב י הו ש ע‬.‫כ ח צי י מי ה ם‬
;‫הגי מו ליי ת א ד בי בי רי ד בי נר ש אז קינון‬

CHAPTER SIX ‫הדר פרק ששי‬

(Fol. 63a) Eabina, while sitting before ‫ר בינ א הו ה י תי ב ק מי ת דרב אש׳י‬ (‫ סג‬n1)
R. Ashi observed a man tying an ass to a
tree on the Sabbath. Eabina admonished the ‫חזיי ה ל ה הו א גב ר א ד ק א א ס ר לי ח ל ה ט רי ח‬
man but the latter paid no attention to him,
whereupon Rabina said: ^^Thou art under
ban for this.” Rabina then said to R. Ashi: ‫ב ציני ת א ב ש ב ת א ר מא בי ת קלא לא א שג ה‬
"Can this action of mine be regarded as dis-
graceful ?” [Because I have done it in the ‫א״ל כי‬ .‫בי ה א״ל ל הוי ה אי גברא( ב ש מ ת א‬
presence of you, my teacher.] R. Ashi an-
Bwered: **There is no wisdom nor understand•’ ‫א״ל‬ .‫כ א פ קי רו ח א‬ ‫מי ת חזי‬ ‫מי‬ ‫גוונ א‬ ‫ה אי‬
ing nor counsel against the Lord (P r. Slj
30), i. e., whenever the desecration of the ‫)מ^עלי =«( אין ח כ מ ה ו אין ת בונ ה ו אין ע צ ה‬
name of the Lord is threatened, no regard
must be paid to a teacher.”
Baba said: "In the presence of his teach- ‫ כל מ קו ם שי ש חילול ה ש ם אין חולקין‬.‫לנגד רד‬
er, it is prohibited [for a disciple to decide
9. legal question] and it involves capital pun- ‫ א מ ר רבא ב&ניו אטור ו חיי ב מי ת ה‬.‫כ בוד לרב‬
ishment; but in the absence of his teacher [if
^ disciple does so] it is, of course, prohibited ‫ו שלא‬ .‫שלא ב פניו א סו ר ו אין חיי ב מי ת ה‬
but no capital punishment is involved.” And
in the absence of his teacher, you say, it does ‫ב פניו לא ו ה תני א ר׳ אלי עז ר או מ ר לא מ תו‬
aot involve capital punishment. Behold! I t
is taught that R. Elazar says: *‘The sons of ‫בניו של א ה רן א ל א על שהורו הלכה ב פני מ ש ה‬
Aaron did not die for any other sin than
that they decided questions of law in the ‫ מ אי דר ש )ייהיא א( ונ תנו בני א ה רן ה כ הן‬.‫רבן‬
presence of their teacher, Moses. What verse
did they interpret? [without asking Moses ‫א ש על ה מז ב ח א מ רו א ע״ פ ש ה א ש יו ר ד ת מן‬
their teacher:] A nd the sons of Aaron the
priest, shall put fire upon the latter (Lev, J,
‫ ו ת ל מי ד א ח ד‬.‫ה ש מי ם מ צו ה ל ה בי א מן ה ה דיו ט‬
7). Thus they said to themselves: *Although
fire is to descend from heaven [upon the
altar], it is nevertheless, a virtuous act to ‫ א מ ר‬.‫הי ה לו לר' אלי עז ר ש הו ר ה הלכ ת ב פניו‬
bring common fire.*” There was a disciple
of B. Elazar, who decided legal questions ‫ ם א שלום א ש תו ת מ ה ני א ם יו צי א‬1‫לה ר״א לא‬
in the presence of the latter, 'h e re u p o n
Elazar said unto Etna Salmon, his wife: " I ‫ז ה שנ תו׳ ולא הו צי א שנתז* א מ ר ה לו נ בי א‬
 241 ‫>ין י ע ק ב‬ ‫רמא‬
wonder if this disciple will live through this ‫אחה׳ אמר לה לא נביא אנכי ולא בן נביא‬
year.” And the disciple died within that
year. So his wife said to K, Elazar; ‫ ״‬Art
thou a prophet?” ‫ ״‬Neither a prophet nor ‫אנכי אלא כך מקובלני כל הגזורה הלכה בפני‬
the son of a prophet,” was his answer, *d‫נ‬ut
I have a tradition that whoever decides a ‫ ואמר רבה בר בר חנה א״ר‬.‫רבו חייב מיתה‬
legal question in the presence of his teacher
is guilty of capital punishment.” And Rab-
ha b. Ghana said that this disciple was Juda ‫יוחנן אוחו תלמיד יהודה בן גוריא שמו והיה‬
b. Guriah and he was three miles away from
his teacher, R. Elazar. [Hence it shows that
even in the absence of his teacher, deciding ‫ כפניו הוה והא‬.‫רחוק ממנו שלש פרסאות‬
legal questions involves capital puishment.^]
I t was in his teacher^s presence. But E. ‫רחוק ממנו שלש פרסאות קאמר ולטעמיך‬
Jachanan said he was three miles away from
his teacher! And according to your own
opinion [is there not an objection to be ‫שטו ושם אביו למה אלא שלא תאמר משל‬
raised] ? Wherefore was it necessary to state
the disciple^s name and his father’s name? ‫ א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן כל המורה‬.‫היה‬
We must say (that these names are given)
that we should not construe the above story
^ a mere parable. [Therefore it stated all ‫הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר‬
the facts and it was indeed decided in the
presence of R. Elazar.]
R. Chiya b. Abba, in the name of E. ‫)איוב לב( ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר‬
Jochanan, said: "Whoever decides a legal
question in the presence of his teacher, de- ‫צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי‬
serves to he bitten by a serpent, for it is said
(Job 33, 6.) And Etiku, the son of Barachel,
the BuzHsj commenced^ and said: *Young ‫ כתיב הכא זחלתי‬.‫ואירא מחוות דעי אתכם‬
am I in days, mid ye are very old; therefore
I hesitated and feared to show you what I .‫וכתיב התם )דברים לב( עם חמת זוחלי עפר‬
hnowf I t is written here T3achaUi (I feared),
and it is written there (Deu. 33, 34.) W ith
the power of serpents (Zochalei) ihak crawl ‫זעירי א״ר חנינא נקרא חוטא שנאמר כלבי‬
in the d u st" R. Zera said in the name of
E. Chanina: "He is to be called sinner, as
it is said (P8. 119, 11.) In my heart have I ‫ רב המנונא‬.‫צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך‬
treasured up thy saying, in order that I may
not sin against thee" ‫רמי כתיב )תהלים היט( בלבי צפנתי אמרתך‬
R. Humnuna raised the following contra-
dictory point: " I t is written (Ib.) In my
heart, have I treasured up thy saying, and it ‫ כאן‬.‫וכתיב )יטם ט( בשרתי צדק בקהל רב‬
is written (Ib. 40, 10.) 1 announce Thy
righteousness in the great assembly"; and he
himself explained i t : "The former was said
‫כזמן שעירא היא ירי קיים כאן בזמן שאין‬
when Ira, the Yairite [his teacher], was liv-
ing, [therefore David did not teach others]; ‫ א״ר אבא בר זבדא כל‬.‫עירא היאירי קיים‬
and the latter refers to the time when Ira,
the Yairite, was dead.”
B. Abba b. Zabda said: "H e who sends ‫המשגר מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם‬
his [priestly] gifts unto one priest will bring
a famine into the world, for it is said {II ‫ כהן‬.‫שנאמר )ש״ב כ( וגם עירא היאירי היד‬
Sam. 30, 36.) and Ira, the Yairite, was a
priest unto David, etc. Was he a priest unto
David only? Behold he was a priest unto ‫ לדוד הוא דהוי כהן לכולי עלמא לא‬.‫לדוד ונר‬
 ‫עירובי‬ ‫יגגב‬

‫ פ‬1‫ ג‬Israel also ! We nraet therefore 90f Siat ‫ אלא שהיה כושגר לו כל סתבותיר‬.‫חוי כהז‬
it means *All the priestly gifts were given wa-
io him by David, and immediately following ‫של ש‬ ‫ויהי רעב בימי דוד‬ (‫ו ברויג בתריה ) ש ם כא‬
iiiis it is written {lb. 21^ 1.) And there wa»
a famine fo r three years in the days of ‫ ר׳ אליעזר אומר מורידין אוחו מגדולתו‬.‫שנים‬
m v id r
K, Blazar said: ‫ ״‬He [who decides a legal ‫שנאמר )במדבי ל«( ויאמר אלעזר הכהן אל‬
question in the presence of his teacher] will
jbe deposed from his honorable position, as ‫ לי לא‬.‫אנשי הצבת ואע״ג דאמר לאחי אבא צוה‬
i t is said (*,Nnm, 31, 21.) And Elazar, the
priest, said unto the m m of the arm y,'’ etc.
(‫)שם כו‬ ‫וה אפילו הכי אשכחן דאיענש דכתיב‬2
And although he said that the law was
tanght to his uncle and not to him, still
be was deposed from his honorable position,
‫ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו כמשפט‬
as it is written (Ib, 27, 28.) A n d before
Elazar, the pnesf, shall he {Joshua) sta71d ‫חאורים לפני ה׳ וגו׳ ולא אשכחן דאצטריך לית‬
and he shall a^Tc of him after the Judgm ent
e f the V rim before the Lord, etc. We, how :‫ירצשע‬
ever, do not find an instance where Joshua
eve!• availed himself of © azar 's help.*^ ‫אמר ר׳ אי כל דמותיב מלת קטיה‬
B. Levi said: “Whoever cieeides a ’lepei
question in the presenoe of his iteaeher, will ‫ויען‬ ‫)במדבר‬ ‫אזיל לשאול כלא ולד שנא׳‬
die childless, for it is written {hTum. 11, 28.)
And Joshua hen N un, the servant of M<^e$
from b is youth, answered and said: 'My L ord
‫ושע בן נון משרת משת מבחוריו ^יאמר‬.‫יד‬
Mo'^eSt forbid th e m / (lb. b) and it is writ‫״‬
le a (L Chr. 6, 27.) N un, his son, Joshm^ 5‫משה כלאם וכתיב )י״מ א״י( נון פג‬
son [showing that Joshua had no chil-
i3ren].” This ia in contradiction to the ‫ ופליגא דרכי אבא בר פפא דא״ר‬.‫מישע כנו‬:?
opinion of R, Abba b. Papa, for R. Abba b.
Papa said: **Joshua would not have been ‫בר פפא לא נענש יהושע אלא על שביטל‬
punished had it not been for the sin that he
neglected his family duties for one night, a* ‫ שני*מר‬.‫א ת ישראל מפריה ודכיה לילה אחת‬
it is said (Jos. 5, 13.) A n d i t came to pass,
when Joshua was in Jericho, etc., and it is ‫ס^נשע ה( ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו׳‬
written (Ib. ib. 14.) A nd he said, N o ; fo r I
am a captain of the host of the L ord; now am
I come, i. e., the angel said to him *Tester-
‫וכתיב )שם( ויאמר לא כי אני שר צבא ה׳‬
day you neglected to bring the perpetual
afternoon offering and now you are neglect- ‫ אמר ליה אמש בטלתם תמיד‬.‫עתה באתי‬
‫־‬ing the study of the Torah.' So Joshua asked
the iangel, *In regard to which one did ‫של בין הערכים ועכשיו בטלתם תלמיד‬
a come?‫ ״‬Whereupon the angel said, *Now
f am come‫[ ״‬i. e., for the neglect of this
moment], Immediately following And Joshua
‫ אמר‬.‫ אמר ליה על איזה מהם באת‬.‫תורה‬
lodged that night among the people (Ib. 8, ‫ מיד )שם ח( וילן יהושע‬.‫ליה עתה באתי‬
0 ) ; and it is also written (Ib. ib. 13.) A nd
Joshua went that night into the m idst of the ‫ א״ר יוחנן מלמד‬.‫בלילה ההוא בתוך העמק‬
valley; and R, Jochanan said: *We infer
[from the expression *of the valley‫ ]״‬that
Joshua lodged within the profoundness 9i ‫וגמירי שכל זמן‬ .‫שלן בעומקה של הלכה‬
the law [he studied over night]. And we
have a tradition that whenever the holy ark ‫שארון ושכינה שרוין שלא במקומן ישראל‬
and the Shechina rest without its proper
place, the Israelites are forbidden to live tn• ‫ אמר רב שמואל בר‬.‫אפוייד בתשמיש המטה‬
m ‫ע" ז י ע ? כ‬ ‫דשנ‬

gei&er wiiji iheir families. [Hence ihe sin ‫אויא משמיה דרב גדול תלמוד תורה יותר‬
of n ^ lc c tic g faanily duties,]
B, Samuel b. Avia^ in the name of Bab,
sa id : ‫ ״‬To study the Torah is a virtue greater : ‫מהקרבת תמידין שנאמר )עם ח( עתה כאתי‬
than the offering of the perpetual sacridces,
for i t is said N o w I am come [showing he ‫« סי( אמר רב יהודה אמר שמואל כל‬1‫)ד‬
came on account of the latter’s sin which
was the neglect of studying the T orah].” ‫ א״ר גחמן לאו‬.‫השותה רביעית יין אל יורה‬
(Fol, 64:a) R Juda^ in the name of
Samuel, said: who drinks one-fourth
of a Lug^ of wine should not decide any ‫מעליא האי שמעתא דהא אנא כמה דלא‬
legal question.” "T his tradition is not a good
one,” said R Nachman, *Tor I know th at .‫שתינא רביעתא דחטרא לא צילאי דעתאי‬
unless I do drink a quarter of a Lug of wine,
I feel th a t my head is not clear,” “ Why,” ‫א״ל רכא מ״ט אמר מר הכי ותאמר רבי אחא‬
said Eaha to him, “ should the master ex•
press himself so? Has• not E . Acha, the
son of R Chanina, said, ‫ ׳‬What is meant by ‫ברבי חנינא מאי דכתיב )צמולי נט( ורועת‬
the passage (P r, S9, 3.) B u i he that Jceepeth
company w ith harlots w ill lose {his) wealth.* ‫זונות יאבד הון כל האומר שמועה זו נאה‬
This means that whoever says one Ralacha
(Law) is beautiful and th a t the other Hdla- .‫ושמועה זו אינה נאה מאבד הונה של תורה‬
cha is not beautiful will lose fhe wealth of
the Torah (he will forget i t ) ‫* ”״‬T take i t
back,?‫ ׳‬E . Nachman said to him. ‫ אמר רכה בר רב הונא שתוי‬.‫א״ל הדרי כי‬
^ b h a b. E. H una said: “ One who is
tp s y should not pray; b u t if he does pray, ‫ שכור‬.‫אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה‬
his prayer will nevertheless be acceptable.
I f one is intoxicated, he should not p ray ; ‫ היכי‬.‫אל יתפלל ואם התפלל תפלתו חועכה‬
and if he does pray his prayer shall be con•
sidered an abomination.” When can one
be termed tipsy and when intoxicated? ‫דמי שתוי וה״ד שכור כי הא דר׳ אכא כר‬
?This we learn from the incident of E. Abba
b. Shumni, and E . Henashia, the son of B . ‫שומני ורב מנשיא כר׳ ירמיה מדיפתי הוי‬
Jerem iah of Diphti, who were taking leave
of one another when they were on the boat ‫קטפטרי מהדדי אמעברה דנהר יופתי אמרי‬
which crossed the river of Yuphthi. They
agreed to let each one say an H alacha which ‫נימא טלתא כל חד וחד מינן דלא שמיע ליה‬
should be new to the hearer; for E. Mari,
the grand-son of E. H una b. Abba, said,
“A m an must not leave his associate other- ‫לחבריה דאמר מרי בדיה דרב הונא אל יפטר‬
wise than with a word of R alach a; by which
he may remember him.” So one began th u s : ‫אדם מחברו אלא מחוך דבר הלכה שמתוך‬
“When can one he termed tipsy and when
intoxicated? I f one would have enough ‫ פתח חד ואמר ה״ד שתוי ות״ד‬.‫בך זוכרהו‬
sense to speak to a king, he is merely tipsy;
but one who would not have enough sense .‫ שתוי כל שיכול לדבר כפני המלך‬.‫שכור‬
to converse with a king is called intoxicated,”
The other replied and said: What shall he
who takes possession of the estate of a pros- ‫ פתח‬.‫שכור כל שאינו יכול לדכר בפני המלך‬
elyte [who has no heirs-in-law] do [with
the wealth] in order th a t it may endure ‫אידך ואמר המחזיק בנכסי הגר כיצד יעשה‬
with him ? L et the possessor buy a Torah
(a scroll).” :‫ יקה כהן ס״ת‬.‫ויקיימו כידו‬
») X aeasttiA eaoail Ip m1»-fio>a1431 at a qaut. aBM>.&11rtlL ta A idzteeoith of a Quart
244 ‫עירובין‬ ‫רמה‬
(Ib. b) We are taught: *^[t once hap- ‫תניא מעשה כרבן גמלייאל שהיח רוכב‬
pened that while Rabban Gamaliel was travel-
ing between Aehu and Chezibj mounted on ‫על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב והיה רבי‬
an ass, and E. Ilai was walking behind him,
the former saw some loaves lying on the. ‫אלעאי מהלך אחריו מצא גלוםקין בדרך א״ל‬
road, and said: Ilai, pick up these loaves ‫מצא עובד‬ .‫אלעאי טול גלוסקין מן הדרך‬
from the road. Afterward meeting a Gentile,
Rabban Gamaliel said to him; ‘Mabagai, ‫כוכבים אחד א״ל מבגאי טול גלוסקין הללו‬
take the loaves away from Ilai.‫ ׳‬When R.
Ilai became acquainted with the Gentile, he ‫ נטפל לו רבי אלעאי א״ל מהיכן‬.‫מאלעאי‬
asked him : ‫ ״‬Whence art thou The ‫ומה‬ .‫ אמר לו מעיירות של בורגנין‬.‫אתה‬
Gentile answered, *T am from the cities of
Burganin.‫ ״ ״‬And what is thy name?‫״‬ ‫ כלום הכירך רבן גמליאל‬.‫ מבגאי שמני‬.‫שמך‬
‫ ״‬ilabagai, is my name.068(1*^‫ י ״‬E. Gama-
liel know thee ?‫ ״ ״‬hTo,” replied the Gentile. ‫ באותה שעה למדנו שכיוון‬,‫ א״ל לאו‬.‫מעולם‬
From this we understand that Rabban
Gamaliel knew the name of the Gentile by ‫ ול דברים למדנו באותה‬.‫ר״ג ברוח הקודש‬
Divine Vision, and that three things may be .‫האוכלין‬ ‫ למדנו שאין מעבירין על‬.‫שעה‬
inferred, first, that bread must not be passed
by; secondly, that we are guided by the .‫ולמדנו שהולכים אחר רוב עובדי דרכים‬
legal status of the majority® of wayfarers;
and thirdly, the leavened bread belonging .‫ולמדנו שהולכים אחר רוב עובדי דרכים‬
to a Gentile, even if it remained over the ‫ולמדנו שחמצו של עובד כוכבים אהר הפסת‬
Passover, may be made use of by Israelites
after the Passover. Upon hia arrival at ‫ כיון שהגיע לכזיב בא אחד‬.‫מותר בהנאה‬
Chezib, a man came to Rabban Gamaliel and
asked him to nullify a vow. Whereupon B. ‫לישאל על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו‬
Gamaliel said to his companions: "Have
wo drunk one-fourth of a lug of Italian ‫ א״ל א״כ יטייל‬.‫ א״ל הן‬.‫רביעית יין האטלקי‬
wine?‫ ״‬And they answered; "Yea, we did.‫״‬ ‫ וטייל אתריהם ג׳‬.‫אחרינו עד שיפיג יינינו‬
‫ ״‬If so,‫ ״‬said R. Gamaliel, ‫ ״‬then let him
follow us, until the effect of the wine shall ‫מילין עד שהגיע לסולמה של צור כיון שהגיע‬
have passed away.” And the man followed
thorn for three mies until they reached a ‫לסולמה של צור ירד רבן גמליאל מן החמור‬
big mountain. As soon as they reached this ‫ והרבה דברים‬.‫ונתעטף וישב והתיר לו נדרו‬
mountain, Rabban Gamaliel dismounted from
the ass, wrapped himself, sat down and nulli- ‫ למדנו שרביעית יין‬.‫למדנו באותה שעה‬
fied the man^s vow. From these actions we
leam many things, namely: one-fourth of a .‫ולמדנו שכור אל יורה‬ .‫האטלקי משכר‬
lug of Italian wine intoxicates a m an; that
when a man is intoxicated, he must not de- ‫ ולמדנו שאין‬.‫ולמדנו שדרך מפיגה את היין‬
cide any legal questions; th at walking on ‫מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד‬
the road causes the effect of the wine to
pass away; and that a vow may not he nulli- : ‫אלא יושב‬
fied while riding or walking or standing but
only sitting,
E. Shesheth said, in the name or K. ‫אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה‬
Elazar b. Azaria: (Fob 65a) ‫ ״‬I can (by
my plea) release the entire world (of Israel)
‫)דף סיס יכולני לפטור את כל העולם כלו מן‬
from Divine Judgment, since the destruc- ‫הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו‬
tioii of the Temple to this very day, for it
is said (Is. 51, 21.) Therefore hear now ‫לכן שמעי נא זאת עניה‬ (‫)ישעידי טי‬ ‫שנא׳‬
this, O thou afflicted, and dranken, hut noi<
with mine. [Hence if all are drunk then ‫ מיתיבי שכור מקחו מקח‬.‫ושכורת ולא מיץ‬
2 J TI1« 4 aa!«0 Tl1tT of ■tie roefnibera of the oaraTao th a t encamiJed neair the '’owix
 ‫עין י ע ? כ‬ ‫דמח‬

they are not‫ ׳‬responsible.] An objection ‫מי ת ה‬ ‫ו מ מ כ רו מ מכ ר ע ב ר ע בי ר ה שי ש ב ה‬

was made from the following: drunken
man’'s purchase is a valid purchase; his sell*
ing is a valid sale; if he has committed a ‫ כללו של‬,‫ מל קו ת מלקין או חו‬-‫מ מי חין אותו‬
crime which involves capital punishment, he
should be executed; if he has committed a ‫ייבר ה רי הו א כ פ ק ח לכל דבר אלא ש פ טו ר מן‬
crime involving punishment by straps, he
should he given lashes; as a general rule, he
is, in all respects, considered a sober man ‫ מ אי יכולני ל פ טו ר ד ק א מ ר נ מי מ דין‬.‫“ ת פל ה‬
with the exception that he is to be free from
prayer.‫[ ״‬This is in contradiction to the ‫ א״ר חנינ א לא שנו אלא שלא הגי ע‬.‫תפלה‬
opinion of E. Shesheth, who said in the
name of E. Elazar b. Azaria, th at a drunken
man cannot be judged], E. Shesheth will ‫ל שכרותו של לו ט אבל ה גי ע ל שכרו תו של לוט‬
say that his statement, *I can exempt the
world from Divine Judgment*, also means : ‫פ טו ר מכלו ם‬
'Judgment caused through prayer.'
B. Chanina said: “All the above is said
concerning a man who is not as drunk as ‫ש אין‬ ‫בל‬ ‫רב‬ ‫אמר‬ ‫א שי‬ ‫בר‬ ‫אר״ח‬
was Lot,® but if he is as drunk as Lot was,
then he is exempt from everything." ‫שנ א מ ר‬ ‫י תפלל‬ ‫אל‬ ‫עליו‬ ‫מיו ש ב ת‬ ‫ד ע תו‬
E, Chiya b. Ashi, in the name of Eab,
said: '*Ti^hoever has his mind not thoroughly
at ease, should not pray, for it is said, In ‫רבי חנינ א ביו מ א ד ר ת ח לא‬ .‫בצר אל יורה‬
his affliction shall he not judge/**‘
On a day when he was in a bad humor, ‫מ ר עו ק ב א‬ .‫מצלי א מ ר ב צ ר אל יו ר ה כ תי ב‬
B. Chanina would not pray, saying: “I t is
written. In his affliction shall he not judge/*
‫ א מר רב נ ח מן‬.‫כיו מ א ד שו ת א לא נ פי ק לדינ א‬
3Jar Ul:ba would not leave for his judicial
chamfber on a day when a hot southerly
wind was blowing. ‫ביו מ א‬ ‫צי לו ת א‬ ‫צ ריכ ה‬ ‫שמעתא‬ ‫כר יצהק‬
E. I^aehman b. Isaac said: “To decide
legal questions, one needs a mind as clear
‫ א מ ר א ג יי אי א מ ר ה לי א ם ק רי ב‬.‫ד א פ תנ א‬
as the day when a north wind is blowing.‫״‬
Abaye said: “When my mother asked
me to bring her a certain mess only, she ‫ א מ ר רבא אי ק ר צ תן כינ ה‬.‫כו ת ח א לא תנ אי‬
would confuse me the entire day [and pre-
vent me from studying]." ‫ מ ר כ רי ה ד ר כינ א ע ב ד ה ליה א מי ה‬.‫לא תנ אי‬
Eaba said: “Even if a flee bit me I
could learn no longer.*‫״‬ ‫א מר רב י הו ד ה‬ .‫ש ב ע ה ל בו שי ל שבעה יו מי‬
The mother of Mar, the son of Babina,
made her son seven suits of garments, one
for each day. ‫א מ ר רי ש‬ .‫לא אי ב ר א ליליא אל א ל שינ ת א‬
R, Juda said: “The night was created,
only for sleep.” But Eesh Lakish said: ‫א מ רי‬ .‫ילקיש לא אי ב ר א סי ה ר א אלא לגרסא‬
“ The night was created only for studying
the T orah/‫ ״‬The Eabbis praised E. Zeira ‫א מ ר להו‬ .‫ליה לרבי זי ר א מ ח ד דין ש מ ע ת ת ך‬
because his teachings possessed a special
brilliance, and he replied; “I t is because
‫א מ רן ליה בנ תי ה דרב ח ס ד א‬ .‫די מ מ א נינ הו‬
they were all studied during the day/‫ ״‬Tho
daughters of R. Chisda said to their father:
“ Why does not the master take a nap for a ‫א מ ר לה‬ .‫^לרב ח ס ד א לא ב עי מר נינו ם פו ר ת א‬
8) Qen. IB, 30-38. ‫_ ״‬
8) *Vh*■ b u i 'bw ft imaDa “B81& a ra ,'* Saaiii.
 £46 ‫עירו בי ן‬

while?” And E. Gkisda replied: "Very .‫ טי ני ונינו ם טובא‬p ‫א ש ח א א תו יו מי ד א רי כי ו‬

long days will yet come when they will be
short for stndy^ but long for sleep.” E.
Nachman b. Isaac said: “'^We are ail day- ‫א מ ר ר״נ בר י צ ח ק אנן פועלי די ט מ א אנן רב‬
laborers.” E. Acha b. Jacob would borrow
[hours from the day] and repay them [at
night.] : ‫א ח א בר י ע קב יזיןש ופ רע‬
E. Elazar said: *"^Whoever comes from
the road, should not pray for three days
for it is said (Ezra 8, 15.) A nd I gathered
them together to the river that runneth into
tht Ahava and we encamped there three ‫א ט ד רבי אלעזר ה ב א בד ר ך אל י תפלל ג׳‬
dags; and I loohed about among the people.
[Only after three days, was he able to look
about among the people].” ‫י מי ם ^זנאמר )עזרא ח( ואקבצ ם אל הנ ה ר ה ב א‬
The father of Samuel upon coming from
a journey would not pray for three days
[because his mind was not sufficiently clear[. .‫אל א הו א ונ חנ ה שם י מי ם של שה ו א בינ ה בעם‬
Samuel himself, would not pray within a
house where there was beer, [for the smell
of it would confuse his m ind]. E. Papa ‫ח ל ת א יו מי‬ ‫כי א תי באררחא‬ ‫א מ ה ד ש מו אל‬
would not pray within a house where there
was a mess made of a certain fish [that gives
forth a liquid smell]. ‫ש מו אל לא מצלי ב בי ת א ד אי ת‬ .‫לא חו ה מצלי‬
E. Chanina said: ‫ ״‬A man who becomes
appeased when under the influence of wine, ‫רב פפ א לא מצלי ב בי ת א ד אי ת‬ .‫בי ה שברא‬
possesses the qualities of his Creator, for it
is said (Gen. 8, 21.) A nd the Lord smelled
the sweet flavor,'' etc. ‫א מ ר רבי חנינ א כל ה מ ת פ ת ה‬ .‫בי ה הרסנא‬
E. Chiya said: “Whoever remains clear-
minded when drinking, possesses the quali- (‫שנ א מ ר )בראשית ח‬ .‫כיינו י ש בו מ ד ע ת קונו‬
ties of the seventy sages.” ®
The word Yayin (wine) aggregates the
number of seventy and Sod (secret) aggre- ‫א מר רבי חיי א‬ .‫ויר ח ה׳ א ת רי ח הני חו ח וגו׳‬
gates also the number seventy, i. e., as soon
as wine enters, the secrets escape.
E. Chanan said: “Wine was created in ‫ה מ תיי ש ב ביינו יש בו מ ד ע ת של שבעי ם ז ק ני ע‬
this world for no other purpose than to com-
fort the monnrners, and wherewith 1‫ מ‬pay
the wicked their reward for any good deeds ‫יין ניתץ ב ש ב עי ם או תיו ת וסוד ני תן כ ש ב עי ם‬
they may have done, as it is said (Pr. 31,
6.) Oive strong drinJe unto him that is ready
to perish, and wine unto those who have an ‫א מ ר רב חנן לא‬ .‫או תיו ת נכנ ם יין י צ א סוד‬
embittered soul."
E. Chanina h. Papa said: “Any house ‫נברא יין בעולם הז ה אלא לנחם אבלי ם ולשלם‬
where wine is not poured like water, cannot
be classed among those that are called blessed
houses, for it is said (E s. 23, 25.) And ‫ א( תנו שכ ר‬5 1 ^‫בו שכר לר שעים שנ א מ ר )טש‬
he will bless thy bread and thy water. Bread
and water are placed on a par; just as
bread mentioned here can be bought with ‫א מר רבי חנן בר פפא כל ש אין‬ .‫לאובד וגו׳‬
money belonging to the Tithes, so also the
water should be of the same kind that can
‫י ץ נ ש פ ך ב בי תו כ מי ם אינו בכלל ברכה שנ א׳‬
S) See N um bers 11, 16-17,
 247 ‫יעקב‬ ‫עין‬ ‫רמז‬

be bought ‫־‬with money belonging to the ‫לחמך ו א ת מי מי ך מ ה‬ ‫את‬ ‫)ע»ות סג( וברך‬
Tithes,® I t must tbereforej refer to wine; [for
water cannot be bought] yet the passage calls ‫דנ ק חי ם‬ ‫מים‬ ‫אף‬ ‫לחם שנ ק ח בכסף מ ע ש ר‬
it water (Ib. b) to hint that, if it flows in
his house like water, then it may be called a ‫בכסף מע שר ו מ אי נינ הו יין וק א קרי להו מי ם‬
blessed house, otherwise it cannot be called ‫אי נ שפך ב בי תו כ מי ם אי כ א ב ר כ ה ו אי לא‬
so ”
B. Ilayi said; ‫ ״‬On three occasions a ‫ אמר )שם ע״ב( ר' אל ע אי ב ג' דברי ם אד ם‬.‫לא‬
man’s character can be recognized; by his
wine-cup (when he d rin k s); by his purse ‫או מ רי ם אף‬ ‫וי ש‬ ‫ני כ ר בכו סו בכי סו ב כ ע סו‬
(dealing honestly); and by his anger (sel-
: ‫ב ש ח קו‬
dom getting excited), and according to
others, by his laughter also.” ‫)פ״ה ע״ב( בוניו ס בן בוניו ם א ת ה ל ק מי ה‬
(Fol. 85b) Buneis, the son of Buneis,
once called on Rabbi. ‘^Make way for one, .‫מנ ה‬ ‫מאה‬ ‫ד ר בי א מ ר להו פנו מקו ם לבן‬
worth one hundred manehs/'^ exclaimed Bab-
bi. Presently another visitor came in and ‫פנו‬ (‫א מ ר לחו )ד^ פו‬ ‫א ת א איני ש א ח רינ א‬
Rabbi said: (Pol. 86a) ‫ ״‬Make way for one ‫ר בי‬ ‫לפניו‬ ‫אמר‬ .‫מקו ם לבן מ א תי ם מנ ה‬
worth two hundred manehs/’ So E. Ishmael
pleaded with him saying: *Ttabbi, the ‫י ש מע אל ב ר בי יו סי רבי א ביו של ז ה י ש לו‬
father of the flrst-eomer, owns a thousand
ships at sea and a thousand towns ashore!” .‫אלף ס פינו ת בי ם וכנגדן אלף עיי רו ת כי ב ש ה‬
‫ ״‬Well,” replied Rabbi, ‫ ״‬when thou seest his
‫א מו ר לו אל‬ ‫א״ל כ ש א ת ה מגי ע אצל אביו‬
father, tell him not to send his son around the
next time with such poor clothes.” ‫ רבי מ כ ב ד ע שי רי ם‬.‫ת שג ר הו לפני בכלי ם הללו‬
Rabbi honored the rich and so also did
R. Akiba honor the rich. As Raba b, Mari ‫ כדרי ש רב א בר‬.‫ו ר בי ע קי ב א מ כ ב ד ע שירים‬
once preached: **May he abide forever before
God; ordain ihat "kindness and truth may ‫ח סד‬ ‫י ש ב עולם לפני אל הי ם‬ (‫מרי ) ת ח לי ם פא‬
guard him. (Ps, 61, 8). When May he abide ‫לפני‬ ‫י ש ב עולם‬ ‫ו א מ ת מן ינ צ רו הו אי מ תי‬
forever before God? At the time that hind‫״‬
and truth may guard them.'* : ‫אלחי ם בז מן ש ח ס ד ו א מ ת מן ינצורוהו‬

T H E EE‫־‬D OP ERHBIN. ‫סליק לה מ ס כ ת ע רובין‬

G&e 25b. !that eU kinds of T^etufliLa may feft boaigM with. tb,e prao&eds of tbe sooond
except water and eaM.
‫נז‬ A Mfitatn ■weWb't of sdlver aanounUng to on* hundred denarim.