Sefer HaYashar Hebrew

‫ספר הישר‬
Sefer HaYashar (Midrash)

“Book of Jasher”
“Book of the Upright One”

Sefer ha-Yashar, trans. Edward B.M. Browne,
New York, 1876 (books.google.co.il)
www.sefaria.org
Shevat, 5779
MIDRASH
Sefer HaYashar (Midrash)
Introduction
Sefer HaYashar (not to be confused with an ethical text

by the same name) is a Hebrew Midrash which covers
Biblical history, from the time of creation until a
summary of the initial Israelite conquest of Canaan in
the beginning of the book of Judges. In the preface to the
1625 edition, it is purported to have been discovered by a
Roman general during the destruction of the Second
Temple in 70 C.E., but a careful reading of the contents
indicates that the style in which it is written points to a
much later authorship.
Sefer ha-Yashar, trans. Edward B.M. Browne,

New York, 1876 (books.google.co.il)
www.sefaria.org
Shevat, 5779
Book of Jasher Contents
CHAPTER 1. The Creation of Adam and Eve. The Fall. Birth of Cain and
Abel. Abel a Keeper of Sheep. Cain a Tiller of the Soil. The
Quarrel Between the Brothers and the Result. Cain, the First
Murderer, Cursed of God.
CHAPTER 2. Seth is Born. People begin to Multiply and Become

Idolatrous. Third Part of the Earth Destroyed. Earth cursed
and becomes corrupt through the Wickedness of Men.
Cainan, a Wise and Righteous King, Foretells the Flood.
Enoch is Born.
CHAPTER 3. Enoch Reigns over the Earth. Enoch Establishes

Righteousness upon the Earth, and after Reigning Two
Hundred and Forty Years is Translated.
CHAPTER 4. The People of the Earth Again Become Corrupt. Noah is

Born.
CHAPTER 5. Noah and Methuselah Preach Repentance for One Hundred

and Twenty Years. Noah Builds the Ark. Death of
Methuselah.
CHAPTER 6. Animals, Beasts, and Fowls Preserved in the Ark. Noah and
his Sons, and their Wives are Shut in. When the Floods
come the People want to get in. Noah One Year in the Ark.
CHAPTER 7. The Generations of Noah. The Garments of Skin made for

Adam Stolen by Ham and they Descend to Nimrod the
Mighty Hunter, who Becomes the King of the Whole Earth.
The Birth of Abram.
CHAPTER 8. The Wise Men of Nimrod, by their Divination, Foretell the

Evil that Abram will do to Nimrod's Kingdom, and they seek
to kill the Child. Abram, with his Mother and Nurse are Hid
in a cave for Ten Years.
CHAPTER 9. When Ten Years Old, Abram goes to Noah and Shem,
Remains with them for Thirty-nine Years, and is Taught in
all the Ways of the Lord. The Wickedness of Nimrod and his
People. They Propose to Build a Tower to Heaven and
Dethrone God. The confusion of Tongues.
CHAPTER 10. The Descendants of Noah, Scattered over the whole earth,
build themselves Cities.
CHAPTER 11. Nimrod's Wicked Reign. The Idolatry of Terah, Abram's
Father. When Fifty Years old, Abram returns to his Father's
House and Discovers his Idols. Makes a pretext to destroy
them. After making Savory Meat for the gods, Abram takes a
Hatchet and destroys them, leaving the Hatchet in the hands
of the larger one, where it is discovered by his Father, who is
told by Abram that the Great God had risen up in anger and
Destroyed his Fellows. Terah in his wrath betrays Abram to
the King, who brings him up before the Throne for
Judgment. Abram Warns his Father and the King, before all
the Princes, of the Evils of Idolatry.
CHAPTER 12. Abram placed in Prison, and is condemned after ten days to
be cast into a Fiery Furnace. His Brother Haran being
Falsely Accused is condemned to the same Fate. As Haran's
heart was not right before the Lord, he perished, but Abram
is Delivered and is brought forth Alive. Is Presented with
Many Gifts. The King Dreams of Abram, and again Seeks his
Life. Abram flees to the House of Noah.
CHAPTER 13. On Abram's account Terah and all his House, with Abram,
Leave Ur Casdim to go to the Land of Canaan. They tarry in
Haran, where the Lord Appears to Abram, and upon
condition of Faithfulness, Promises many Blessings. Abram,
commanded of the Lord, takes his Wife and all belonging to
him and goes to the Land of Canaan, where the Lord again
appears to him and Promises the Land of Canaan as an
Everlasting Inheritance. After Fifteen Years, Abram returns
to Haran to Visit his Father. Teaches many to Walk in the
Ways of the Lord. Again commanded to go to Canaan, where
he Builds an Altar. The Lord renews his Covenant with him.
CHAPTER 14. Rikayon's cunning Device to make Money of the Egyptians.
CHAPTER 15. On Account of Famine in Canaan, Abram goes to Egypt.

Tells the People that Sarah is his Sister, on account of her
Beauty. Pharaoh Desires to take her, but is Prevented by an
Angel of the Lord. The Truth is made known, and Sarah is
Restored to Abram, with many Presents. Abram returns to
his Home. Trouble between Lot and Abram on account of
Lot's cattle. Lot Removes to Sodom.
CHAPTER 16. Four Kings with Eight Hundred Thousand Men War against
Sodom and the Cities of the Plain, and destroy and plunder
their people. Abram, Hearing that Lot is taken captive,
gathers together about Three Hundred Men and Pursues the
Kings, retakes the captives, and smites the whole Army of
the confederate Rings. On his Return, Abram meets
Adonizedek, King of Jerusalem, the same was Shem. Abram
gives Tithing of all he had taken to Adonizedek, and is
Blessed of Him. Abram Restores to every Man his property
which he had retaken in the War, and returns to Hebron.
The Lord again appears to Abram and promises to bless him
with a Numberless Posterity. Sarah being childless gives
Hagar to Abram for a Wife, and becoming jealous of her,
afflicts her. An Angel comforts Hagar. Ishmael is Born.
CHAPTER 17. The Lord Appears to Abram and Establishes the Covenant of
Circumcision, and calls his name Abraham, and Sarai, He
calls Sarah.
CHAPTER 18. Abraham Entertains Three Angels, who eat with him. Sarah
is promised a Son. The People of Sodom and Gomorrah, and
of all the Cities of the Plain become very Wicked.
CHAPTER 19. The Abominations of the people of Sodom and Gomorrah.

Two Angels sent to Save Lot. The Cities of the Plain and all
their Inhabitants Destroyed by Fire.
CHAPTER 20. Abraham goes to the land of the Philistines, and again tells
the People that Sarah is his Sister. Abimelech the King
desires her for a Wife. An Angel warns him, and commands
him to return her to her Husband. The whole land afflicted
on account of the matter. Sarah Restored to Abraham, who
entreats the Lord to heal the People of Abimelech.
CHAPTER 21. Isaac is Born, causing much Rejoicing among the Friends of
Abraham. Ishmael Attempts to kill Isaac, and on that
account is sent away with his Mother. Ishmael is blessed
with Riches and Posterity.
CHAPTER 22. Ishmael returns to his Father, with his Wives and Children.
Abraham Returns to Canaan and makes his Home in
Beersheba, where he Hospitably Entertains all strangers and
teaches them the way of the Lord. Isaac and Ishmael's
conversation. The Offering of Isaac Foretold. Satan's opinion
of the Father of the Faithful.
CHAPTER 23. Abraham commanded to Offer up Isaac, in the Land Moriah.

Abraham's Obedience. Sarah's Affliction. What Happened on
the Way. Satan attempts to hinder them. Isaac an
Acceptable Offering. Father and Son alone. The willingness
of Isaac. He Assists his Father in Building the Altar. While
they both weep bitterly, they yet Rejoice to be counted
worthy before the Lord. Isaac bound and placed upon the
Altar. The Angels of God intercede for Isaac, who is released
at the command of the Lord, and a Ram is offered in his
place. Satan, by his deception and Evils, causes the Death of
Sarah.
CHAPTER 24. Abraham Purchases a Burial Place. Isaac sent to the House
of Shem and Eber to Learn the Way of the Lord. Eliezer is
sent to get a Wife for Isaac. Goes to the House of Bethuel
and brings Rebecca.
CHAPTER 25. Abraham takes Keturah for a Wife, by whom he has Six
Sons. The Generations of the Sons of Keturah, and of
Ishmael.
CHAPTER 26. Isaac and Rebecca pray for children. Their Prayers
answered, and Esau and Jacob are Born. Abraham, after
recounting all the Wonderful Works of the Lord, enjoins his
Son to Walk in His way and keep His Commandments. In
the Fifteenth Year of Jacob and Esau's lives, Abraham Dies
and is Buried by all the Kings of the land. All the People and
even the children mourn for Abraham for a Full.
CHAPTER 27. Esau slays Nimrod and Two of his Mighty Men. Returns
Home weary from the Fight, and sells his Birthright for
Value.
CHAPTER 28. On account of Famine, Isaac goes to Gerar, the Land of the
Philistines. After the Famine he Returns at the Command of
the Lord to Hebron. Jacob is sent to the House of Shem
where he Remains Thirty-two Years to learn the Way of the
Lord, but Esau would not go. Esau marries a Canaanitish
Woman.
CHAPTER 29. Jacob by deceit obtains his Brother's Blessing. Jacob fearing
his Brother's anger, flees to the House of Eber, where he
remains for Fourteen Years. Esau again marries a Woman of
the Land. Jacob returns to his Father, but being still
threatened by Esau, is advised by his Mother to go to her
Brother Laban, in Haran. Jacob goes to Haran, being
Commanded by his Father not to Marry any of the
Daughters of Canaan. Jacob is Waylaid on the Road, by the
Son of Esau, and is Robbed of all he Possessed.
CHAPTER 30. When he Arrives at Mount Moriah, the Lord appears to

Jacob and establishes His Covenant with him. Arriving at
his Uncle's House he Engages to Serve Seven Years for
Rachel.
CHAPTER 31. Jacob is Deceived and is given Leah in Place of Rachel, but
is Given Rachel for Seven Years' more Service. Jacob serves
Laban six years longer for Wages and becomes very Rich,
when the Lord Appears to him and commands him to Return
to the Land of Canaan. Jacob Obeys and goes from Laban.
Rachel Steals her Father's gods, that he may not know
where Jacob has fled. Laban Pursues him, but establishes a
covenant of peace. Laban breaks his Covenant by sending
his Son secretly to Esau that Jacob may Fall in his Hands.
Esau, with Four Hundred Men, seek to Destroy Jacob.
CHAPTER 32. Jacob sends a Message of Peace to his Brother, who rejects
it with contempt, and Advances to Destroy him. Hosts of
Angels cause the Fear of Jacob to come upon Esau, and he
goes to meet him in peace, in answer to Jacob's Prayer.
Jacob Wrestles with an Angel of the Lord.
CHAPTER 33. Jacob goes to Shechem. Prince Shechem defiles Dinah the
Daughter of Jacob. Shechem desires her for a Wife.
CHAPTER 34. The Perfidy of Shechem. Simeon and Levi, Sons of Jacob,
avenge the Honor of their Sister Dinah, Destroy all the Men
of the City, and Spoil it. The People of Canaan conspire to
avenge the cause of Shechem. Isaac and Jacob Pray for
Succor.
CHAPTER 35. The Fear of God come upon the Canaanites, and they do not
Fight with Jacob.
CHAPTER 36. Jacob and his House goes to Bethel, where the Lord appears
to him, calls his name Israel, and Blesses him. The
Generations of Jacob and Esau.
CHAPTER 37. Jacob Returns to Shechem. The Kings of Canaan again

assemble against Jacob. Jacob's Ten Sons with One
Hundred and Two of their servants Fight against the
Canaanites and Amorites, and are successful.
CHAPTER 38. The Sons of Jacob Destroy many Cities of Canaan and all
their people Part 1.
CHAPTER 39. The Sons of Jacob Destroy many Cities of Canaan and all
their people Part 2.
CHAPTER 40. The Remaining Twenty-one Kings of Canaan, fearing the

Sons of Jacob, make a permanent Peace with them.
CHAPTER 41. Joseph, the Son of Jacob, Dreams of his Future Exaltation
over his Brethren. Being his Father's Favorite, his Brethren
become Jealous. Joseph is sent to Visit his Brethren. They
conspire against him, and at the Suggestion of Reuben Place
him in a Pit.
CHAPTER 42. Joseph is sold to a company of Midianites, who in Turn sold
him to the Ishmaelites, who take him down to Egypt. An
account of his Journey thither, and of his Affliction on the
Road.
CHAPTER 43. Reuben's Anguish at not Finding Joseph in the Pit. The
Brothers contrive to Deceive their Father by Dipping his coat
in Blood. Jacob's Anguish at the loss of his Son.
CHAPTER 44. Joseph is sold to Potiphar, an Officer of Pharaoh. Zelicah,

the Wife of Potiphar, seeks to entice Joseph to do Evil, but
all her advances are Rejected. Is Falsely Accused by her and
is brought to Judgment. Is Acquitted by his Judges, but for
the Sake of the Report against Potiphar's Wife, he is cast into
Prison.
CHAPTER 45. An Account of the Families of Jacob's Sons.
CHAPTER 46. Joseph Interprets the Dreams of his Fellow-Prisoners.
CHAPTER 47. Isaac Blesses his two Sons and Dies. His Property is Divided.
Esau takes all the personal Property and Jacob chooses the
Inheritance of the Land of Canaan, with the Cave of
Machpelah for a Burying Place.
CHAPTER 48. Pharaoh's Dreams. Not Receiving a Satisfactory

Interpretation from the Magicians, he orders the Wise Men to
be Slain. The King's Butler makes Joseph's Gifts known to
Pharaoh. Joseph is Brought before the King, who Relates his
Dreams to him. Joseph, by the Gift of God, Interprets them.
A great Famine Predicted.
CHAPTER 49. Pharaoh Assembles all the Great Men of the Kingdom, and
desires to appoint Joseph to Govern Egypt. They Object
because he cannot speak all the Seventy Languages of the
Earth. An Angel visits Joseph and teaches him all the
Languages of the Earth. When brought before the King,
Joseph's Wisdom and Knowledge please Pharaoh and all the
Princes of Egypt, and he is appointed the Second to the
King, and all authority is given him. Joseph is made Wealthy
and clothed in Princely apparel and proclaimed Governor of
Egypt. Is given the Daughter of Potiphar for a Wife.
CHAPTER 50. Joseph goes to help the Ishmaelites against their Enemies.
Great Plenty prevails in Egypt as Joseph predicted. Joseph's
Two Sons, Manasseh and Ephraim. Joseph stores up Food
throughout Egypt. That stored by the Egyptians is spoiled.
The Famine prevails over all the Land and Joseph sells corn
to all the Egyptians and the surrounding Nations. Knowing
that his Brethren will have to come to Egypt for Corn, he
arranges to meet them when they come.
CHAPTER 51. Jacob sends his Ten Oldest Sons to Egypt for Food. Tells
them not to enter in at one gate but to go in Separately. On
the way they Covenant together to seek for Joseph, and if
they cannot ransom him they resolve to take him by force.
They enter in at ten gates, and spread themselves to seek for
Joseph three days. Joseph, in the meantime, has his men
Seeking them. When found they are brought before Joseph
who accuses them of being Spies. Joseph sends his Brethren
home with corn, while Simeon is kept as a hostage till they
shall again come to Egypt with their Younger Brother. They
are astonished to find their Money in their sacks of corn.
CHAPTER 52. Jacob's sorrow at the absence of Simeon; Refuses to let

Benjamin go. But when he and his Household become
pinched with hunger, Judah pleads for Benjamin. Tells his
Father of the great glory and Authority of the Governor of
Egypt and offers himself as Security for his Younger Brother.
Jacob consents and sends his Sons again to Egypt with a
conciliatory Letter and Present to the Governor.
CHAPTER 53. Jacob's Sons again go to Egypt for Bread. Benjamin is

presented before Joseph. Joseph's Cup. Joseph's conduct
towards Benjamin by which he makes himself known to him.
Resolves to prove his Brethren by taking away Benjamin
from them, and puts his Cup in Benjamin's sack of corn and
sends them Home to their Father. An Officer is sent after
them who accuses them of purloining his Master's Cup.
Brings them back to Joseph. Benjamin is taken from them
by force, and they are told to go on their way.
CHAPTER 54. Judah breaks through the Door to get to Joseph and
Benjamin. He recounts the many Mighty Deeds of his
Brethren and threatens to destroy all Egypt if Benjamin be
not released. Joseph wrangles with his Brethren and
accuses them of Selling their Brother. They commence to
war upon the Egyptians, and frighten the whole Land. After
satisfying himself of their repentance for selling their
Brother, Joseph makes himself known to them, and bestows
presents upon them. They are presented before Pharaoh,
who commands Joseph to bring all his Father's Household
Down to Egypt. He sends Chariots for this Purpose, laden
with Presents, Luxuries and Clothing. Jacob's joy on
Learning that Joseph is still Alive.
CHAPTER 55. The Lord commands Jacob to go down to Egypt, where He
will make him a Great Nation. Joseph and all Egypt go to
meet Jacob to do him Honor when he arrives. The Land of
Goshen is given to him and his Children.
CHAPTER 56. After Seventeen Years' Dwelling in Egypt, Jacob dies, after
Blessing his Children and commanding them to go in the
Way of the Lord. Joseph and his Brethren and all the Mighty
Men of Egypt go up to Canaan to Bury Jacob. Esau,
claiming the Land of Canaan as his, will not Allow Joseph to
Bury his Father. After Esau and many of his People are
slain, Jacob is Buried by Force. All the Kings of Canaan
come up to do him Honor.
CHAPTER 57. The Sons of Esau make war with the Sons of Jacob and are
smitten. Some are taken captive to Egypt. The Children of
Esau enlist the People of Seir to Accompany them to Egypt
to Deliver their Brethren. Joseph and his Brethren and the
Egyptians slay Six Hundred Thousand. Nearly all the Mighty
Men of Seir being Slain, they make war with the Children of
Esau to Drive them from their Land. Esau prevails and
utterly annihilates the Children of Seir.
CHAPTER 58. Pharaoh dies and the whole Government of Egypt devolves
upon Joseph, Pharaoh the Younger being but a nominal
Ruler. The Children of Esau again come Against the
Israelites, and are again smitten.
CHAPTER 59. Jacob's Posterity in Egypt. After Prophesying that the Lord
would Deliver his Brethren from Egypt, Joseph dies and is
buried, and the Israelites are ruled over by the Egyptians.
CHAPTER 60. Zepho, the Son of Eliphaz, the Son of Esau, who was taken
Captive by Joseph where he Buried his Father, Escapes from
Egypt with all his Men.
CHAPTER 61. Petty Wars and contentions of the Nations of Africa with
Zepho Part 1.
Zepho Part 2.
Zepho Part 3.
CHAPTER 64. Zepho Leads a Great Army of Chittimites, Edomites, and

Ishmaelites against Egypt. Three Hundred Thousand
Egyptians put to Flight, but One Hundred and Fifty Men of
Israel prevail against Zepho.
CHAPTER 65. The Elders of Egypt conspire with Pharaoh and cunningly
bring Israel into Bondage to them. Being afraid of their
power, they afflict them in order to lessen the Number of the
Children of Israel.
CHAPTER 66. Pharaoh Decrees that every Male Child born in Israel shall
be Killed, and still they increase.
CHAPTER 67. Aaron is Born. On Account of Pharaoh's decree, many of the

Sons of Israel live apart from their Wives. The King's
counsellors devise another plan to lessen the number of
Israel by drowning them. The Lord finds a means of
preserving the Male Children.
CHAPTER 68. Moses, a Child of Promise, is born. The Egyptian Women

acting as Spies. Moses is discovered, and placed by his
Mother in an Ark of Bulrushes. Is Found and Adopted by the
Daughter of Pharaoh, and grows up among the King's
Children.
CHAPTER 69. Pharaoh Proclaims, that if any of the Israelites are short in
their Labor, either in Bricks or Mortar, his Youngest Son
shall be put in their Place.
CHAPTER 70. Moses puts the King's crown upon his own head. Baalam
and the Wise Men make this a Pretext against him. When
grown up, Moses visits his Brethren, and learns of their
Grievances. Moses obtains a day's rest on the Sabbath for all
Israel.
CHAPTER 71. Moses slays an Egyptian and being Discovered flees from
Egypt. Aaron Prophecies.
CHAPTER 72. Moses flees to Cush. At the Death of the king, he is chosen
in his Stead. He Reigns Forty Years in Cush.
CHAPTER 73. The Reign of Moses, and his Strategic Warfare.
CHAPTER 74. War in Africa.
CHAPTER 75. Thirty Thousand Ephraimites think it Time to get out of

Egypt, Rise up to go to Canaan, but are Slain by the
Philistines.
CHAPTER 76. Moses leaves Cush and goes to the Land of Midian. Reuel,
taking him for a Refugee, keeps him in prison for Ten Years.
Is fed by Zipporah, the Daughter of Reuel. Pharaoh smitten
of the Plague. Slays a child of the Israelites every day. He
dies of the Rot, and his Son, Adikam, Reigns in his Stead.
CHAPTER 77. Adikam Pharaoh Afflicts Israel more than ever. Moses is
Released by Reuel, and Marries his Daughter Zipporah.
Moses obtains possession of the Stick Jehovah.
CHAPTER 78. Moses has Two Sons. Pharaoh withholds Straw from the
Israelites.
CHAPTER 79. The Lord appears to Moses and commands him to go down
to Egypt to Deliver Israel. Aaron meets him. Israel on
hearing of his Mission greatly rejoices. Moses and Aaron go
to Pharaoh, who calls all the Magicians to meet Moses. They
Perform Miracles as well as Moses, and thus Deceive the
King. Pharaoh, not finding the Name of Jehovah on any of
the Books of Records, says he does not know who He is, and
will not let his People go. Moses and Aaron teach Pharaoh,
but he will not hearken, but causes the labor of the Children
of Israel to be increased. Moses being discouraged is told by
the Lord that with an outstretched hand and heavy Plagues,
Israel shall be Delivered.
CHAPTER 80. After Two Years, Moses and Aaron again go to Pharaoh, but
Pharaoh will not Hearken. The Lord afflicts Egypt with all
manner of Plagues and Afflictions. The First-born of all the
Egyptians is Slain. Pharaoh sends the Children of Israel
away, and all the Egyptians rise up to urge their Departure,
but they will not go in the Night.
CHAPTER 81. The Departure of the Israelites from Egypt with Great Riches
and Flocks and Herds. After the Egyptians bury their First-
born, many of them go after the Israelites to induce them to
return. But they refuse to return, and fight the Nobles of
Egypt and drive them home. Pharaoh resolves with the
Egyptians to pursue Israel and compel them to Return. The
Children of Israel are dividedsome wanting to go back. Moses
prays for deliverance. The Lord tells him not to cry to him,
but proceed. The waters of the Red Sea are Divided. The
Israelites pass Through in Safety, but the Egyptians are
utterly Destroyed. The Israelites proceed on their Journey,
and are fed with Manna. The Children of Esau fight Israel,
but the Latter Prevail.
CHAPTER 82. The Ten Commandments are Given. While Moses is in the
Mount, Aaron makes a Golden Calf, and Israel Worships it.
Civil War. The Lord has a Sanctuary Built for His Worship in
the Wilderness.
CHAPTER 83. Aaron and his Sons are Placed in charge of the Lord's
Service. The Sacrifices and Offerings. The Passover is
Celebrated. The People lust for Flesh to eat. Their
punishment. Moses sends Twelve Men to explore the Land of
Canaan. Ten of them bring an Evil Report, and the People
want to Return to Egypt. For their Lack of Faith that
Generation shall not Live to obtain their Possessions.
CHAPTER 84. The Earth Swallows up the Rebellious. The Children of Israel
commanded not to War with the Children of Esau, or Moab.
The Edomites will not let Israel pass through their Land.
CHAPTER 85. Some of the Canaanites rise up to fight Israel, who are
frightened and run away. But the Sons of Levi compel them
to Return. They prevail over their Enemies. They must not
touch Ammon. Og, King of Bashan. Balaam is called upon to
curse Israel, but will not. Israel commits Whoredom with the
Moabites, and they are Smitten with Pestilence.
CHAPTER 86. All over twenty years of age at the time of Leaving Egypt die
at the Expiration of Forty Years. Israel is Numbered. The
Midianites are destroyed, and their Spoil is Divided among
the People.
CHAPTER 87. Moses appoints Joshua his successor. The Lord encourages
Joshua. Moses teaches the children of Israel to Walk in the
Way of the Lord. He goes up to Mount Abarim and dies
there.
CHAPTER 88. The Lord commands Joshua to prepare the People to pass
over Jordan to possess the Land. Jericho is Besieged, Taken,
and Destroyed. Achan brings evil upon the camp by
Purloining the cursed thing, and Brings Destruction upon
Himself. All is taken and Destroyed. The Gibeonites
cunningly save themselves. Five Kings rise up against Israel
and are destroyed. The Sun and Moon stand still at Joshua's
Command.
CHAPTER 89. Joshua's Song of Praise. The Wars of Israel.
CHAPTER 90. The Edomites are Smitten by Chittim. The Land is Divided,
and the people have Rest. Joshua being Advanced in Years
Exhorts the people to Observe all the Laws of Moses, and
then Dies.
CHAPTER 91. The Elders Judge Israel. They drive out all the Canaanites
and Inherit the Promised Land.
1/21/2019 Sefer HaYashar (midrash), Introduction
× Sefer HaYashar (midrash), Introduction
Sefer HaYashar (midrash)
Introduction
‫זה הספר הנקרא ספר הישר‬ 1 The facts have been handed down to us by
tradition and they have been proven to be a
‫נמצא ובא לידינו כהיום הזה כי כאשר‬
certainty even in our days, that at the time
‫נחרבה ירושלם עיר הקדש על ידי טיטוס‬ when our holy city of Jerusalem had been
‫ונכנסו כל ראשי החיילים לשלול שלל‬ given to destruction by Titus, all the
captains of the victorious armies were
‫ולבוז בז היה שם הגמון אחד מהגמוני‬
permitted to enter the city to plunder it
‫טיטוס ושמו סידרוס ויכנס ויבקש וימצא‬
and to rob it. And among the captains of
‫בית בירושלם גדולה ורחבה מאד ויקח‬ Titus, was one by the name of Sidror, who
‫לו את כל הבזה והשלל אשר מצא שם‬ on his predatory search saw a mansion high
.‫וכשרצה ללכת מן הבית נסתכל בקיר‬ and stately, and he entered it and
appropriated all that was to be found
.‫וראה בעין שכלו כעין מטמונים בקיר‬
therein. And while about to leave the
‫ויסתור את הקיר ואת הבניין וימצא חבית‬ premises he observed something unusual
‫אחת מלאה ספרים רבים תורה נביאים‬ and suspicious in the construction of a
‫וכתובים וגם ספרים ממלכי ישראל‬ certain wall, which led him to believe that
there must be some treasure hidden away
‫ולמלכי עמים וספרים אחרים רבים‬
in a secret receptacle. The wall was
‫ וכן ספרי המשנה הנכונה‬.‫לישראל‬ accordingly torn down as also the entire
.‫והמתוקנת וכן מגילות רבות מונחים שם‬ building, whereupon Sidror discovered a
secret passage, which he followed up and
.‫וימצא מכל מיני מאכל יין רב מאד‬
reached an underground chamber filled
‫וימצא שם זקן אחד יושב והוא קורא‬
with a great many books, to-wit: Books of
‫ וירא ההגמון את‬.‫בספרים האלה‬ the Law, the Prophets and the
https://www.sefaria.org/Sefer_HaYashar_(midrash)%2C_Introduction?lang=bi 1/567
.‫המראה הגדולה ויתמה תמיהה גדולה‬ Hagiography, as also histories of the kings
of Israel and of the kings of other nations,
‫ויאמר לזקן למה אתה יושב במקום הזה‬
and numerous other books concerning the
‫ וישיבהו הזקן‬.‫לבדך ואין אחד ניצב עליך‬
people of Israel, with the authorized and
‫זה כמה ימים ושנים וזמנים שאני יודע‬ accepted books of the Mishnah. Sidror saw
‫ ובניתי‬.‫בחרבן ירושלם בפעמים שנים‬ there also lying around many manuscripts
in scrolls. Outside of all these things the
‫הבית הזה ועשיתי לה אכסדרה והכנסתי‬
chamber contained rich stores of eatables
‫עמי הספרים האלו לקרות בהם והכנסתי‬
and an abundant supply of wine. And in
‫עמי כדי מחיה ואמרתי אולי תהיה לי‬ the midst of these books and supplies
.‫נפשי לשלל‬ Sidror found an old man, deeply imbrued
in study over some of the books. The
soldier seeing that strange sight was greatly
astonished, and addressed himself to the
old man saying: What causeth thee to
make thy abode in this place, and at that
alone without anybody to attend thee? And
the old man replied saying: It is now many
days, years and seasons that I knew of the
second destruction of Jerusalem to come,
and therefore I had built unto myself this
house with its subterranean chamber, and I
have brought along with me these books to
read in them, and I also took along a
sufficient store of supplies to sustain my
life, and I said: perhaps my soul might
escape destruction by these means.
‫ויתן אלהים את הזקן ההוא לחסד‬ 2 And the Lord caused the old man to find
‫ולרחמים בעיני ההגמון ההוא ויוציאו‬ favor, grace and mercy in the eyes of the
captain, and the old man was brought
‫משם בכבוד עם כל ספריו וילכו משם‬
forth from his hiding place with all his
‫מעיר לעיר וממדינה למדינה עד הגיעם‬ books in great honors, and he traveled with
‫ וימצא ההגמון הזקן‬.‫למדינת אשביליא‬ Sidror from city to city and from country
to country, until they reached the provinces
‫ההוא כי הוא יודע בכל חכמה ותבונה‬ of Shebilia. And the captain soon found
‫ ויודע בכל מיני החכמה ובראות‬.‫ומדע‬ the old man to be possessed of great
learning and wisdom and knowledge,
‫אותו כך נשאו וכבדו ויהי בביתו תמיד‬
versed in all sorts of science, and seeing this
‫וילמדהו בכל חכמה ויבנו להם בית גדול‬ Sidror raised him to high honors and gave
‫בחכמתם מחוץ לשביליא וימציאו שם‬ him a home in his own house, that he
might teach him all of his wise knowledge.
‫ והבית ההוא עודנו‬.‫את כל הספרים ההם‬
And they erected for themselves a
‫בשביליא עד היום הזה ויכתבו שם את‬
magnificent and lofty structure outside of
‫כל הדברים העתידים להיות במלכי‬ Shebilia and therein all the books were
.‫העולם עד ביאת משיחנו‬ placed in order, and that house is in
Shebilia even unto this, day. And in that
house they wrote down all that is to occur
with all the kings of the world even to the
coming of our Messiah.
‫ויהי כאשר טלטלנו השם טלטלה גבר‬ 3 And when we were driven about into
‫על ידי מלכי אדום מעיר לעיר וממדינה‬ "cruel exile by the kings of Edom,
wandering from city to city and from
‫ ויגיע אל ידיו הספר‬.‫למדינה ברע ומר‬
country to country, in bitterness and
‫הזה הנקרא תולדות אדם עם ספרים‬ misery, this book which is called “The
‫רבים כי באו מהבית ההוא מאסביליא‬ Generations of Man” happened to come
into our hands with many other books
‫ויבואו אחר כך אל עירנו עיר נאפולי‬
taken from that house in Shebilia and
.‫אשר תחת יד מלך ספרד יר"ה‬
afterwards brought by some way to our
city, the city of Neapoly, which is under the
power of the king of Spain, may his glory
be magnified.
‫וכאשר ראינו הספרים האלו כי הם‬ 4 And since we have seen this book to be full
of wisdom we have made up our mind to
‫ספרים מכל חכמה שמנו מגמת נפשנו‬
print it with types of metal, as also all the
‫בהם להדפיסם בעט ברזל ועופרת ככל‬
books that came into our possession. And
‫ והנה הספר הזה‬.‫הספרים הבאים לידינו‬ of this book, by far the most valuable of all,
.‫הוא המשובח וגדול המעולה מכלם‬ twelve copies have reached us, and
‫והנה הגיעו לידינו מהספר הזה י״ב‬ comparing them carefully, they prove to be
‫נוסחאות ונחקור בהם והנה כלם נוסחא‬ copies of one and the same original, there
being not the least difference between
‫אחת ואין ביניהם שינוי ולא תוספת ולא‬
them; nothing added and nothing reduced,
‫מגרעת ולא אותיות ולא תיבות משונות‬ neither a letter nor a word, nor the
‫או דברים שונים כי כלם בשוה ובנוסחא‬ meaning of any one differing from the
other, but all were alike as if one copy. And
‫ ובעבור שראינו בספר הזה‬.‫אחת‬
since we have seen that this book especially
.‫ מטים לבנו את התכלית‬.‫תועליות רבות‬
has a great many merits bending our hearts
.‫על כן שמנו מגמת נפשנו להדפיסו‬ towards our intentions, therefore we have
‫ונמצא כתוב שזה הספר הוא הנקרא‬ set our mind on having it printed. And it is
found written that this book is called
.‫ספר הישר‬
“Sepher Hajashar, THE CORRECT
Book”.
‫ונמצא שהטעם שנקרא הספר הזה ספר‬ 5 And it is further stated that this book is
‫הישר לפי שכל דבריו הם על הסדר כמו‬ called “The Correct Book,” because all
events are chronicled within it, according
‫ בי לא‬.‫שהיו בעולם בהקדמה ובאיחור‬
to the accurate and correct time in which
‫תמצא בספר הזה שיאחר דברים שהם‬ they really occurred, and in strict order as
‫קדמו או יקדים דברים המאוחרים אלא‬ to what hath taken place sooner or later;
for thou shalt not find in the book that an
‫ ועל‬.‫כל דבר ודבר במקומו ובזמנו נכתב‬
event should be advanced or postponed,
‫זה תמצא בכל דבריו שיאמר שמת פלוני‬
but every statement is made in faithfulness
‫שנת כך לחיי פלוני וכן כל כיוצא בזה‬ to time and place and order of succession.
‫ ואמנם‬.‫ועל זה קראוהו ספר הישר‬ Accordingly thou wilt always find at the
death of one person stated at once in what
‫ההרגל שבפי כל האדם לקרותו ספר‬
year of the life of another person his death
‫ והסיבה כי במה שהתחיל‬.‫תולדות אדם‬
occurred, and so it is with all statements
‫ אבל עיקר שמו הוא ספר הישר‬.‫קראוהו‬ made in this book, for which reasons it is
.‫מהטעמים והראיות שאמרנו‬ called “THE CORRECT Book.” Yet it is
quite usual to hear it named with most
people: “THE Book of THE
GENERATIONS OF ADAM” because it
commences with the history of Adam; but
the true name of the book is “The Correct

Book” for the reasons above mentioned.
‫והנה נמצא שהספר הזה הוא היום ביד‬ 6 And we ascertained that translations of this
book are found even unto this day, among
‫היונים מועתק קורין לו ליברוש די לוש‬
the Greeks, and among the Romans and
‫דיריטוש גם נמצא אצל הרומיים קורין לו‬
among the kings of Edom.
‫ליברו דילאש פאלאבראש די לוש דיאש‬
‫די פיתוש דילוש גראנדיש דילוש גיראש‬
‫די פואיש מוריר יהושע וגם נמצא היום‬
‫ביד ערי מלכי אדום קורין לו לוסטי‬
.‫ליברו נאפימייסנש דאדם‬
‫ונמצא כתוב בספר החשמונים שבאו‬ 7 And in the books of the Asmoneans, which
are extant in our hands, we find it written
‫לידינו כי בימי תלמי מלך מצרים צוה‬
that in the days of Ptolemy, king of Egypt,
‫לעבדיו ללכת לקבץ כל ספרי הדתות‬
the king ordered his servants to go and
‫וכל ספרי דברי הימים שימצאו בעולם‬ collect all the books of law and all the
‫כדי להתחכם מהם ולבחון ולחקור מהם‬ books of history that were to be found in
‫ענייני העולם ולחבר מהם ספר בכל‬ the world, in order that he might become
wise by their instruction, and to inquire
‫משפטי הדברים ודת ודין על כל צרכי‬
and investigate the manners of the world.
‫ והלכו‬.‫העולם לעשות משפט על בוריו‬ And of all these books he desired to
‫וקבצו לו תשע מאות וחמשה וששים‬ compile one book embracing all the laws,
rules and regulations of the world, as they
‫ספרים והביאום לו ואמר להם עוד שילכו‬
are needed in the social relations of
‫לבקש להשלים אלף ספרים וכן עשו‬
mankind throughout the world, so that
‫אחר כך עמדו לפניו מפריצי ישראל‬ justice might be dispensed in due form.
‫ואמרו אדוננו המלך מה לך לטרוח בכל‬ And they had gathered together nine
hundred and sixty-five books, and bringing
‫זה שלח לירושלם אל יהודים והם יביאו‬
them to the king he ordered them to go
‫לו ספר תורתם שנכתבה להם על פי יי‬
and collect some more to the number of
‫ביד נביאיהם וממנה תוכל להתחכם‬ one thousand books, and so they did. And
‫ולשפוט ממנה כל דין וכל דבר ברצונך‬ soon after some of the persecutors of Israel
‫וישמע המלך לדבריהם ושלח אל‬ came before the king saying: Oh, our king
and Lord, what for dost thou put thyself to
‫היהודים על זאת ושלחו לו הספר הזה‬
so much pain in that matter? Send some of
‫כי לא יוכלו לתת לו ספר יי כי אמרו לא‬
the princes to Jerusalem, unto the Jews,
.‫נוכל לתת ספר תורת יי לאיש נכרי‬ that they should procure for thee the book
of their laws which was written for their
use according to the words of God through
their prophets, and in reading that book
thou wilt be enlightened concerning law
and judgment as thou desirest. And the
king listened unto their words, and he sent
his messengers unto the Jews and they sent
him this book instead of their book of the
law, for they said: we are not permitted to
surrender the book of the Lord our God
into the hands of the Gentiles.
‫ובשבא הספר הזה ליד תלמי קרא בו‬ 8 And when this book came into the
‫ויישר בעיניו מאד וחקר בו בחכמתו ובחן‬ possession of king Ptolemy, he read it
carefully and he was greatly pleased
‫ומצא בו מבוקשו ועזב מעליו כל‬
therewith, and he examined it in his great
‫הספרים שקבצו לו ובירך למי שיעץ עליו‬ wisdom, and searching assiduously he
‫ לאחר ימים הרגישו בזה‬.‫הדבר הזה‬ found therein all that he desired to know.
‫פריצי ישראל כי לא שלחו ישראל ספר‬ And the king abandoned all the books
collected for him, and gave praises unto
‫התורה למלך ובאו ואמרו לו אדונינו‬
them that had advised him to procure the
‫המלך לעגו עליך ישראל בי לא שלחו‬ book of the Jewish law. And after some
‫אליך את ספר התורה שאמרנו לך כי‬ time the enemies of the exiled Jews
‫ספר אחר שהיה בידם שלחו לך אבל‬ discovered that the Israelites had not
forwarded to the king the right book of
‫שלח להם וישלחו ספר תורתם בי ממנה‬
their laws and coming before the king they
‫תמצא מבוקשך יותר ויותר מהספר אשר‬ said: May it please thee oh king our Lord,
‫שלחו לך וכששמע המלך את דבריהם‬ but the Jews have taken advantage over
thee, for they have not given thee the book
‫קצף כקצף גדול מאד בישראל וחמתו‬
of their law of which we have spoken unto
‫ עד ששלח להם פעם אחרת‬.‫בערה בו‬ thee, but another book that was in their
possession. And now oh king send word
‫ ונתיירא שמא‬.‫לשלוח לו ספר התורה‬
unto them in Jerusalem that they forward
‫ילעיגו עליו עוד ונתחכם עליהם ושלח‬
unto thee, the genuine book of the law, for
‫לשבעים זקנים שבהם שיבואו לו‬ from it thou wilt learn by far more wise
‫והושיבם בשבעים בתים לכתוב כל אחד‬ lessons than those thou hast obtained from
‫ואחד ספר תורה לבלתי ימצא שינוי‬ this book. And when the king heard their
words he was exceedingly wroth at the
‫ושרתה עליהם רוח הקדש וכתבו לו‬
Israelites and his anger kindled within him.
‫שבעים ספרים והשבעים זקנים וכלם‬ And soon he again sent messengers to
‫נוסחא אחת בלי תוספת ובלי מגרעת ואז‬ Jerusalem to bring him the real book of the
‫שמח המלך בזה שמחה גדולה וכבד את‬ law from the Jews. But the king was afraid
lest the Jews might deceive him again,
‫הזקנים ואת כל היהודים ושלח מנחות‬
therefore he concluded to get the
‫ ובמותו‬.‫ומתנות לירושלם ככתוב שם‬ advantage over them this time by cunning.
‫נתחכמו ישראל על בנו ולקחו את ספר‬ And the king summoned into his presence
the seventy elders of Jerusalem and placing
‫התורה מאוצרותיו אך הספר הזה עזבו‬
them into seventy different houses, he
‫שם ולא לקחוהו בעבור יכיר כל מלך‬
ordered everyone of them to write
‫ומלך המולך תחתיו את נפלאות השם‬ separately a copy of their law, but so that
‫יתברך וכי בחר ישראל מכל האומות וכי‬ there be in it not the least change or
‫ על כן הספר‬.‫אין אלוה זולתו יתברך‬ alteration from the original. And the spirit
of God came over the seventy elders, and
‫ ומהעת‬.‫הזה עודנו במצרים עד היום הזה‬
they wrote each his copy so that the
‫ההוא נתפשט בכל הארץ עד הגיעו אל‬ seventy books were precisely one like the
‫ידינו אנחנו בגלותינו בגירושנו היום אל‬ other, without the least addition or
.‫עיר נאפולי אשר תחת יד מלך ספרד‬ reduction. At that result the king rejoiced
exceedingly, and he bestowed great honors
upon the elders and upon all the Jews, and
he forwarded rich offerings and presents to
Jerusalem as it is written. And when the
king died the wise men of Israel got
cunningly around his son, and abstracted
from his treasury all the seventy books of
the law, leaving there only this “Book
Jashar” and “The Book Jashar” they took

not, for the reason that they wanted every
succeeding king to know the wonders of
Jehovah, whose name be exalted, and to
learn that the Lord had chosen , the
children of Israel from all the worshipers of
stars and planets, and that there is no God
besides him whose name be glorified in
praise. Thus it cometh that this book is to
be found among the Egyptians to this very
day. And from that time on, “The Book
Jashar” has circulated through the world
until it hath reached us in our exile and
dispersion, even in the city of Neapoly
which is under the power of the king of
Spain.
‫והנה תמצא בספר הזה שנכתבו בו קצת‬ 9 Now in this book are also found
‫מלכי אדום ומלכי כיתים ומלכי אפריקא‬ descriptions of the kings of Aram, and of
the kings of Chittim and of the kings of
‫שהיו בימים ההם ואף על פי שיראה‬
Africa that reigned in those days, although
‫ והטעם‬.‫שאינם מתכלית הספר וכוונתו‬ it is apparent that their histories have no
.‫בזה כדי להודיע לכל מוציא ספר זה‬ connection whatsoever with the nature and
purpose of this book; but it is done simply
‫מה בין מלחמת ישראל למלחמות‬
for the reason, that everyone who happens
‫ כי נצחון מלכי העכו"ם זה לזה‬.‫העכו"ם‬
to take up this volume might at once see
‫הוא במקרה מה שאין כן בנצחון מלכי‬ the difference between the wars of Israel
‫ישראל עם העכו"ם שהם על ידי נס‬ and between the wars of the worshipers of
‫מאתו יתברך בעת שיבטחו ישראל בשם‬ the stars. For the victory of the kings of
Israel over the idolaters is brought about by
.‫יתעלה‬
the wonderful intervention of him whose
name be glorified in praise at all times,
when Israel places his confidence in him
whose name be exalted.
‫והנה הספר הזה תועלותיו רבים והם‬ 10 And verily the merits of this book and the
‫כלם מביאים אותנו אל ההבטחה בשם‬ modes of its usefulness are many, all of
them leading towards putting our trust in
.‫יתעלה ואל ההתדבקות בו ובדרכיו‬
God—whose name be exalted—and
teaching us to cling unto the Lord and
unto his ways.
‫התועלת הראשון הוא מה שהוסיף לנו‬ 11 The first merit consists in the full
.‫ביאור בענייני בריאת האדם וענין המבול‬ explanation concerning the creation of
man and the sin of the flood, and the years
‫ ובאיזה פרק‬.‫ושנות הכ' דורות וחטאתם‬
of the twenty generations and their
‫ ובזה יתיישר‬.‫נולדו ובאי זה זמן מתו‬ transgressions, as also at what time they
‫לבנו להתדבק בשם יתעלה בראותנו‬ were born and when they died. By means
of that knowledge man's heart will be
‫הנפלאות והנוראות אשר עשה מימי‬
admonished to adhere unto the Lord—
.‫קדם‬
whose name be glorified— who performed
such wonderful and fearful things in
former days.
‫השני מה שהוסיף לנו גם כן ענין לידת‬ 12 Second, we learn all about the birth of
‫אברהם ודבקותו בשם יתעלה כיצד‬ Abraham, and how his conversion to the
Lord was brought about, and the events
‫ והמקרים שאירעו לו עם נמרוד‬.‫היתה‬
that transpired between him and Nimrod;
‫וכן ענין דור הפלגה איך טלטלם השם‬ also the occurrences of the confusion of
‫יתעלה לארבע כנפות הארץ ואיך בנו‬ tongues, how the Lord—whose name be
‫להם כל הארצות והמדינות הנקרא‬ exalted—scattered mankind to the four

corners of the earth; and how they have
‫בשמותם עד היום הזה ובזה נקרב עצמנו‬
built up all these many countries and
.‫לדעת בוראנו‬ provinces that are called after their names
to this day. And by the knowledge of these
things we will be brought nearer to the
knowledge of our creator.
13
‫השלישי מה שביאר לנו דבקות האבות‬ Third, we are informed of the faithful
‫בשם יתעלה איך היתה וענין מקריהם‬ attachment of our forefathers to our Lord,
how it was brought about and what were
.‫שמורים לנו יראת השם‬
the incidents of their lives, all of which will
teach us the fear of the Lord.
‫הרביעי מה שאמר בענין סדום ופשעיהם‬ 14 Fourth, whatever we learn concerning

Sodom and its wickedness, its crimes and
‫ומה היתה חטאתם ועונשם ובזה נתרחק‬
punishments, the knowledge of which will
.‫מכל דבר רע‬
keep us away from all evil.
‫וחמישי ענין דבקות יצחק ויעקב בשם‬ 15 Fifth, is the love of Isaac and Jacob to our
blessed Lord, the prayer of Sarah and her
‫ ותפלת שרה ובכייתה בעקידת‬.‫יתעלה‬
weeping concerning the offering up of
‫יצחק וזו תועלת גדולה שתטה לבנו‬
Isaac, and therein is a great advantage to
.‫לעבוד את השם יתעלה‬ improve our hearts for the service of the
Lord.
‫הששי מה שהודיענו ענין מלחמות בני‬ 16 Sixth, what we learn concerning the battles
of the sons of Jacob with the people of
.‫יעקב באנשי שכם ובשבעת ערי האמורי‬
Shechem, in the seven cities of the
‫זה יעורר לבנו במידת הבטחון שנבטח‬
Amorites. This will help us, in a measure
'‫באלהינו שאיך עשרה אנשים ישחיתו ז‬ to fill our hearts with confidence in God,
‫ אם לא בבטחון השם יתעלה‬,‫ערים‬ seeing how these ten men could destroy
.‫שבלבם‬ seven cities, if not by their trust in God,

whose name be glorified.
‫השביעי מה שביאר לנו כל המקרים‬ 17 Seventh, is the information concerning the
‫שאירע ליוסף במצרים עם פוטיפר ועם‬ history of Joseph in Egypt with Potiphar
and his wife, and with the king of Egypt.
‫אשתו ועם מלך מצרים כי זה יעורר לבנו‬
This will awaken our hearts likewise to the
‫גם כן ביראת יי ולהרחיק עצמינו מכל‬ fear of the Lord, to keep away from all sin,
.‫חטא כדי שייטיב לנו באחרית‬ so that we also may finally be triumphant.
18
‫השמיני מה שאירע למשה רבינו עליו‬ Eight, is what hath happened unto Moses,
‫השלום בכוש ומדין כי מזה נתכונן‬ our teacher of blessed memory, in Kush
and in Midian, for by these lessons we
‫נפלאות יי שהוא עושה עם הצדיקים‬
learn to understand the wonderful
.‫ונדבק בשם יתעלה‬ kindness of the Lord which he bestoweth
upon the righteous, and to cling lovingly
to his holy name.
‫התשיעי מה שאירע לישראל במצרים‬ 19 Ninth, is the information we gain

concerning the fate of the children of Israel
‫וכיצד היתה התחלת עבודתם ואיך עבדו‬
in Egypt, how their servitude began, and
‫ וכיצד‬.‫את מצרים בכל עבודה קשה‬
how they had to work in Egyptian
‫ אחר כך הצילם‬.‫היתה סיבתם בכל זה‬ bondage, and what hath occurred to them
‫השם יתעלה בבטחם בו ואין ספק כי‬ all that time until they were delivered,
‫להקורא ענין מצרים מזה הספר בלילי‬ simply because they trusted in the exalted
one. And there is no doubt that all those
‫ כמו שאמרו‬.‫פסח יש לו שכר גדול מאד‬
reading the history of our forefathers in
‫זכרונם לברכה כל המספר ביציאת‬ Egypt from this book on the eve of
‫ וגם זה בכלל כי‬.‫מצרים הרי זה משובח‬ Passover will certainly receive a great
‫ שראוי לספר ולקרות‬.‫זהו הספור האמתי‬ reward. And we do so really in the

provinces of Spain in these days of our
‫ כי מובטח הוא‬.‫בו אחר קריאת ההגדה‬
dispersion; after having read the Hagadah
‫ וכך אנו עושים היום‬.‫שיש לו שכר גדול‬ (the history of the Exode compiled for that
‫ אחר שאנו‬.‫בגלותנו בארצות ספרד‬ occasion) to the end, we open this book
and recite therein the history of Israel in
‫קורים ההגדה כולה מתחילים לקרוא‬
Egypt from the time of their coming unto
‫ מירידת‬.‫בספר הזה כל ענין מצרים‬
the land to the time that the Lord brought
‫ כי‬.‫ישראל למצרים עד ענים יציאתם‬ them forth in deliverance, for this is the
.‫בספר הזה ראוי אדם לקרות‬ book wherein the history of Israel's
redemption from bondage ought to be
read.
‫העשירי היא שקצת מפירושי רבותינו ז״ל‬ 20 Tenth, there are a great many passages,
‫וכל המפרשים שפירשו התורה תמצאם‬ from Rashy of blessed memory and other
commentators, whereby they attempt to
‫ כמלאכים שפגעו‬.‫בביאור בספר הזה‬ clear dubious Bible passages, originally

found in this book, viz.: concerning the
.‫ביעקב בבואו מארם שהלכו לעשו‬
angels meeting Jacob when he left Aram to
meet Esau.
‫האחד עשר ענין גבריאל שלמד ליוסף‬ 21 [Eleventh] the story of Gabriel's teaching
‫ וכן מה שאמר המכה‬.‫שבעים לשונות‬ Joseph seventy languages, and many more
of the same kind.
.‫את מדין בשדה מואב וכל כיוצא בזה‬
‫השנים עשר הוא שכל דורש שידרוש‬ 22 (Eleventh,) that every public preacher and
teacher will discover therein many new
‫ברבים יביא ממנו עניינים בדרוש מה‬
ideas not to be found in the commentaries,
‫ ובזה ימשך לב‬.‫שלא פירשו המפרשים‬
and by these means he can secure the close
.‫השומעים לדבריו‬ attention of his hearers.
‫השלשה עשר שכל הסוחרים והולכי‬ 23 (Twelfth,) that all the merchants and
‫דרכים שאין להם פנאי לתורה יקראו בו‬ travelers who have no time to study the
law, may read this book and receive their
‫ כי בו שכר הנפש ותענוג‬.‫ויקבלו שכרם‬
reward, for therein lies the benefit of the
‫הגוף שישמע דברים מחודשים שלא‬ soul and the pleasure of the body, to obtain
‫ ומזה יתבונן האדם‬.‫נכתבו בכל ספר‬ new ideas which are not written in any
other book, all of which brings us closer to
.‫לדעת השם יתברך ולדבקה בו‬
the Lord and to a better understanding of
him.
‫ומפני שראינו שבח הספר הזה ומעלתו‬ 24 And since we have seen the merits and
virtues of this book, and the great
‫הגדולה השתדלנו להדפיסו ואין להוסיף‬
advantages it offers, we have endeavored to
‫ ומעתה התחלנו‬.‫בו ולא לגרוע ממנו‬
bring it into print, without having added
‫ להיותם‬.‫להדפיס ממנו חמשים ספרים‬ or omitted the least. And now since we
‫ביד אנשי בריתנו אנשי גאולתנו‬ have commenced to print it in book form,
‫ עיר ועיר‬.‫להתפשט ממנו בכל דור ודור‬ it should be in the hands of every one of
our brethren in exile, so that generation
‫ כדי‬.‫ מדינה ומדינה‬.‫משפחה ומשפחה‬
and generation, city and city, family and
‫שיתבוננו נפלאות יי וטובותיו שעשה עם‬ family, province and province may become
‫ ושבחר בנו מכל‬.‫כל אבותינו מימי קדם‬ enlightened by its circulation, and learn to
understand the wonderful kindness of
‫ ובזה יזכו המתבוננים בו אשר‬.‫העמים‬
Jehovah, which he hath bestowed upon our
.‫נתנו אל לבם ליראת יי‬ fathers since times of old, when he hath
chosen us from the midst of all nations;
and thereby they that think over this book
will be purified and give their hearts to the
fear of the Lord.
‫ובה' אלהי האלהים אנו בוטחים ובו אנו‬ 25 And in Jehovah the God of gods do we
‫ וממנו אנו מבקשים סמך ועזר‬.‫נשענים‬ trust, and in him do we confide and unto
him do we pray for help and salvation to
‫לעזרנו במלאכה זו כי היא מלאכת‬
assist us in the work of heaven, to give us
‫שמים ויצליחנו וידריכנו בדרך מישור‬ success in the path of justice, to deliver us
‫ כמו‬.‫ויצילנו משגיאות ומנסתרות ינקנו‬ from mistakes, and keep us pure from sins
‫שאמר משיחו שגיאות מי יבין מנסתרות‬ that are concealed to us; as the Messiah
hath said: “Who can understand his errors,
‫ והאלהים יורנו דרך הטובה וידריכנו‬.‫נקני‬
cleanse thou me from secret faults.” And
.‫בנתיב ההצלחה למען רחמיו וחסדיו‬ God may show us the way of goodness,
‫ אמן כן יהי‬.‫וימלא משאלות לבנו לטובה‬ and lead us in the path of success, for the
.‫רצון‬ sake of his grace and mercy, and may he

fulfill the wishes of [our hearts] unto all
good. Amen, and may this be the will of
God!
Book of Genesis, Bereshit
‫זה ספר תולדות אדם אשר ברא‬ 1 THIS is THE book of the generations of
‫אלהים על הארץ ביום עשות יי‬ Adam, the man whom GoD created on
the day that the Lord God made earth
:‫אלהים ארץ ושמים‬
and heaven.
‫ויאמר אלהים · נעשה אדם בצלמנו‬ And God said: Let us make man in our
‫כדמותנו · ויברא אלהים את האדם‬ image, after our likeness, and God created
man in his own image, and the Lord God
‫בצלמו · וייצר יי אלהים את האדם עפר‬
formed man from the dust of the ground
· ‫מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים‬ and breathed into his nostrils the breath of
:‫ויהי האדם לנפש חיה מדבר‬ life, and man became a being, living and
speaking.
‫ויאמר יי לא טוב היות האדם לבדו‬ 3 And the Lord said: It is not good for man
to be alone; I will make him a help-mate.
‫אעשה לו עזר כנגדו · ויפל יי תרדמה‬
And the Lord caused a deep sleep to fall
‫על האדם ויישן ויסר צלע אחת‬
upon Adam and he slept. And he removed
‫מצלעותיו ויבן עליה בשר ויעש אותה‬ one of his ribs and building flesh around it
‫לאשה ויביאה אל האדם · ויקץ אדם‬ he formed it into a woman, and brought it
‫ ויאמר‬:‫משנתו והנה אשה עומדת לנגדו‬ unto Adam; and Adam awoke from his
sleep, and behold a woman was standing
‫זה עצם מעצמי היא ולה יקרא אשה כי‬
opposite him. And he said: This is bone
‫ ויקרא האדם את‬:‫מאיש לוקחה זאת‬ from my bones, and she shall be called
:‫שמה חוה כי היא היתה אם כל חי‬ woman, because she has been taken from
‫ויברך אותם אלהים ויקרא את שמם אדם‬ man. And Adam called her name Eve, for
she was the mother of all living. And God
‫ ויאמר יי אלהים פרו ורבו‬:‫ביום הבראם‬
blessed them and called their names man,
:‫בארץ ומלאו את הארץ‬ Adam, on the day he created them. And
the Lord said: Be fruitful and multiply and
fill the earth.
‫ויקח יי אלהים את האדם ואשתו ויניחם‬ 4 And the Lord God took Adam and his wife
‫ ויצום ויאמר‬:‫ולש ְמרה‬

‫לﬠ ְבדה ׇ‬
‫בנן עדן ׇ‬ and placed them into the garden of Eden,
to till it and watch over it. And he
‫ ומעץ‬:‫אליהם מכל עץ הגן אכול תאכלו‬
commanded them and said unto them :
‫הדעת טוב ורע לא תאכלו ממנו כי ביום‬ From all the trees of the garden ye may
‫ ויהי כאשר‬:‫אכלכם ממנו מות תמות‬ freely eat; but from the tree of know ledge
of good and evil ye shall not eat; for on the
:‫ברכם אלהים וכאשר צום ויעל מעליהם‬
day that ye eat thereof ye shall surely die.
‫וישבו האדם ואשתו בתוך הגן כמצות יי‬
And after the Lord had blessed and
‫ ויבא אליהם הנחש‬:‫אשר צוה אותם‬ instructed them, he withdrew from them
ahigh, and Adam and his wife dwelt in the
‫אשר ברא אלהים אתם בארץ ויבא‬
midst of the garden according to the
‫אליהם להדיחם לעבור על מצות אלהים‬
commandment of the Lord, which he
‫ ויסת הנחש ויפתה את האשה‬:‫אשר ִצום‬ commanded them. And the serpent which
‫לאכול את עץ הדעת ותשמע האשה‬ the Lord had created upon the earth, came
‫ ותעבור את פי יי ותקח‬:‫בקול הנחש‬ unto them anxious to mislead them to

trespass upon the commandment of God
‫מעץ הדעת טוב ורע ותאכל ותקח ממנו‬
which he had commanded them. And he
‫ ויעברו‬:‫ותתן גם לאישה ממנו ויאכל‬ beguiled the woman and persuaded her to
‫האדם ואשתו על מצות האלהים אשר‬ eat from the fruit of the tree of knowledge.
:‫צום וידע אלהים ויחר אפו בהם ויקללם‬ And the woman hearkened unto the voice
of the serpent. And she transgressed the
‫ויגרשם יי אלהים ביום ההוא מגן עדן‬
word of God and she took from the fruit of
‫לעבוד את האדמה אשר לוקחו משם‬ the tree of knowledge of good and of evil
:‫וילכו וישכנו מקדם לגן עדן‬ and she ate, and she took thereof and gave
to her husband also, and he ate. And thus
both, Adam and his wife, trespassed upon
the commandment of God which he
commanded them, and God knew it, and
his wrath kindled against them and he
cursed them. And the Lord God, on that
very day, drove them away from the garden
of Eden, to till the ground whence they
have been taken, and they went and dwelt
on the east side of the garden of Eden.
‫וידע אדם את חוה אשתו ותלד שני בנים‬ 5 And Adam knew Eve his wife, and she bore
‫ ותקרא את שם הבכור קין‬:‫ושלש בנות‬ two sons and three daughters. And she
called the name of the first-born Cain,
‫ ואת שם השני‬:‫לאמר קניתי איש מעם יי‬
saying: I have gotten a man from the Lord.
‫קרא הבל כי אמרה בהבל באנו בארץ‬ And the name of the second she called
‫ ויגדלו הנערים ויתן‬:‫ובהבל נוקח ממנו‬ Abel, for she said: In vanity have we come
to the earth and in vanity we shall be taken
‫להם אביהם אחוזה בארץ ויהי קין עובד‬
away from it. And when the boys grew up,
‫ ויהי מקץ ימים‬:‫אדמה והבל רועה צאן‬ their father gave them possessions in the
land. And Cain was a tiller of the ground,
:‫ושנים ויקרבו הנערים ׇק ְרבן מנחה ליי‬
while Abel became a keeper of sheep. And
it came to pass after a number of years that
the boys brought an offering to the Lord.
‫ויבא קין מפרי האדמה והבל הביא‬ 6 And Cain brought from the fruit of the
‫ ויפן יי וישע‬:‫מבכורות צאנו ומחלביהן‬ ground and Abel brought from the fat
firstlings of his sheep. And the Lord turned
‫אל הבל ואל מנחתו ותרד אש מאת יי‬
and had respect unto Abel and to his
‫ ואל קין ואל‬:‫מן השמים ותאכלנה‬ offering and fire came down from heaven
‫מנחתו לא פנה יי ולא שעה אליה כי‬ and consumed it. And unto Cain and to
‫ ויקנא‬:‫הקריב לפני יי מרוע פרי האדמה‬ his offering the Lord did not incline and
had no respect; for he offered unto the
‫קין בהבל אחיו על הדבר הזה ויבקש‬
Lord from the very worst of the fruits of
‫ ויהי‬:‫למצוא אליו דבר עלילה להמיתו‬ the ground. And Cain became jealous of
‫מימים ויצאו קין והבל אחיו בשדה ביום‬ his brother Abel on that account and
‫ ויהיו שניהם בשדה‬:‫לעשות מלאכתם‬ desired to find some pretext to kill him.
And it came to pass some time after this,
‫ויהי קין עובר וחורש אדמתו והבל רועה‬
֯
that Cain and his brother Abel went out
:‫צאנו‬ into the field to do their work.And they
were both in the field, Cain tilling and
plowing his land, and Abel watching his
sheep.
‫ויעבור הצאן על מקום החרישה אשר‬ 7 And one of Abel's sheep trespassed upon
‫חרש קין בארץ ויחר לקין מאוד על‬ the ground which Cain had plowed in his
land. And Cain was very wroth on that
‫הדבר הזה ויגש קין אל הבל אחיו‬
account and he approached his brother
‫באתּ‬
ָ ‫בחמתו ויאמר אליו מה לי ול כי‬ Abel in his anger. And he said unto him:
‫ ויען‬:‫אתה וצֹ אנ לגור ולרעות בכל ארצי‬ What is there between me and thee that
‫גם הבל את קין אחיו ויאמר אליו מה לי‬ thou and thy sheep are coming to dwell
and feed all over my land? And Abel
‫ול אשר תאכל את פרי צאני ולובש את‬
answered unto his brother Cain in like
‫ ועתה הסר מעליך את צמרי אשר‬:‫צמרם‬ manner: What is there between me and
‫לבשת ושלם את פרים ואת בשרם אשר‬ thee that thou shouldst eat the flesh and
‫ ויהי כאשר תעשה את הדבר הזה‬:‫אכלת‬ milk of my sheep and clothe thyself with
their wool? And now remove from thee my
‫גם אנכי אצא מארצך כאשר אמרת או‬
wool where with thou art clothed and pay
‫ ויאמר קין אל‬:‫אעוף בשמים אם אוכל‬ me for the milk and flesh that thou hast
‫הבל אחיו הלא אם הרגתי אות היום מי‬ eaten. And as soon as thou wilt do all this,
‫ ויען הבל את קין‬:‫יבקש דמ ממני‬ I too will withdraw from thy land
according to thy words, or I shall fly
‫לאמר הלא האלהים אשר עשה אותנו‬
heavenwards if I be able. And Cain replied
‫בארץ הוא ינקום את נקמתי והוא יבקש‬ unto Abel: Supposing I should kill thee
‫ כי יי הוא‬:‫את דמי מאתך אם תמיתני‬ this very day who would require thy blood
‫השופט הוא הדיין והוא המשיב לאיש‬ from me? And Abel rejoined saying: Would
not God who created us upon the earth
‫רעה מרעתו ולרשע כרשעתו אשר יעשה‬
avenge my death? And he would surely
‫ ועתה אם המת תמיתני בזק הלא‬:‫בארץ‬ require my blood from thee if thou
‫אלהים יודע מסתריך וישפוט אות על‬ wouldst kill me; for he is the most
‫ ויהי‬:‫הרעה אשר דברת לעשות לי היום‬ righteous judge and he returneth to every
evil man for his evil doings, and to the
‫כשמוע קין את כל דברי הבל אחיו אשר‬
wicked according to his wickedness that he
‫דבר ויחר אף קין על הבל אחיו בדבר‬ practiced on earth.And now if thou wilt
‫ויקם קין ויקח את‬
‫ וימהר ׇ‬:‫את הדבר הזה‬ kill me, surely God, who knoweth all that
‫ברזל כלי המחרשה אשר לו ויכה בה‬ is hidden, will judge thee, on account of
the evil which thou hast said to do unto
‫ וישפו קין את‬:‫את אחיו פתאום וימיתהו‬
me to-day. And when Cain heard the
‫דמי הבל אחיו ארצה וירץ דם הבל לפני‬ words of his brother Abel, his anger
‫ ויהי אחרי כן וינחם קין על‬:‫הצאן בארץ‬ kindled against Abel his brother, because
‫אשר המית את אחיו ויתעצב מאד ויבכה‬ he hath spoken these words. And Cain rose
suddenly and took the iron of his plowing-
‫ ויקם קין ויחפור‬:‫עליו ויחר לו מאד‬
tool and dealt a sudden blow unto his
‫חפירה בשדה ויתן בה את גויית אחיו‬ brother and killed him. Thus Cain spilt the
:‫וישב העפר עליו‬
֯ blood of his brother Abel upon the ground,
and Abel's blood flowed before the sheep
upon the ground. And soon after, Cain
repented the killing of his brother, and he
grieved and wept over him exceedingly,
and he was sorely vexed. And Cain arose

and dug a grave in the field and he put
therein the body of his brother, and then
he replaced the dust over him.
‫וידע יי את אשר עשה קין לאחיו וירא יי‬ 8 And the Lord knew what Cain had done
‫אל קין ויאמר אליו אי הבל אחי אשר‬ unto his brother and the Lord appeared
unto Cain and said unto him: Where is thy
‫ ויכחש קין ויאמר לא ידעתי השומר‬: ‫ִאת‬
brother Abel who was with thee? But Cain
‫ ויאמר אליו יי מה עשית קול‬:‫אחי אנכי‬ denied all knowledge of Abel and said: I
‫דמי אחי צועקים אלי מן האדמה אשר‬ know not; am I my brother's keeper? And
‫ כי הרגת את אחי‬:‫הרגת אותו שם‬ the Lord said unto him: What hast thou
done? The voice of thy brother's blood
‫ותכחש אלי ותחשוב בלבב לאמר לא‬
crieth unto me from the ground; thou hast
‫ראיתי ולא אדע כל מעשי אשר‬ killed thy brother and hast denied it to me,
‫ ותעשה את הדבר הזה ותמית‬:‫תעשה‬ thinking in thine heart that I have not seen
thee, and that I would not know all the
‫את אחי ִחנם על אשר ִדבר אליך‬
deeds that thou hast done. And now that
‫ ועתה ארור אתה מן האדמה‬:‫נכונה‬
thou hast killed thy brother, simply
‫אשר פצתה את פיה לקחת את דמי‬ because he told unto thee the truth, be
‫ והיה‬:‫קברת אותו בה‬
ָ ‫אחי מיד ואשר‬ thou therefore cursed from the earth which
‫כי תעבוד אותה לא תוסף ֵתת ֹכחהּ ל‬ hath opened her mouth to receive the
blood of thy brother from thy hand, and
‫ כי קוץ ודרדר תצמיח ל‬:‫בתחלה‬
ִ ‫כאשר‬
because thou hast buried him in her. And
‫האדמה ונע ונד תהיה בארץ עד יום‬ when thou tillest the ground it shall not
‫ ויצא קין בעת ההיא מלפני יי מן‬: ‫מות‬ henceforth yield unto thee its strength as
‫המקום אשר היה שם וילך נע ונודד‬ heretofore, but it shall bring forth unto
thee thorns and thistles also. A fugitive and
‫ וידע‬:‫בארץ ִקדמת עדן הוא וכל אשר לו‬
a vagabond shalt thou be in the earth until
‫קין את אשתו בימים ההם ותהר ותלד לו‬ the day of thy death. And Cain went out
‫ ויקרא את שמו חנוך לאמר בעת‬:‫בן‬ from the presence of the Lord from the
place that was his home, and he wandered
:‫ההיא החל־ להניחו ולהשקיטו בארץ‬
around a fugitive and a vagabond on the
‫וגם בעת ההיא החיל קין לבנות עיר‬
earth eastward of Eden, he and all that
‫ויבנה את העיר ויקרא את שם העיר‬ were his. And Cain knew his wife at that
‫ כי הנח לו יי בארץ‬:‫חנוך כשם בנו‬ time and she conceived and bare a son, and
:‫בימים ההם ולא נע ולא נד כבתחלה‬ he called his name Enoch, saying: In those
days the Lord began to give me peace and
‫ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את‬
rest in the land. At the same time Cain
‫ ומחויאל ילד את מתושאל‬:‫מחויאל‬ began building a city and when the city
‫ ויהי בשנת‬:‫ומתושאל ילד את למך‬ was built he called her name Enoch, after
‫שלשים שנה ומאת שנה לחיי אדם‬ the name of his son; for the Lord had given
him rest upon the earth in those days, and
‫בארץ וירע אדם עוד את חוה אשתו‬
he did not live any more like a fugitive and
‫ ותקרא‬:‫ותהר ותלד בן בדמותו כצלמו‬ a vagabond as theretofore. And unto
‫את שמו שת לאמר כי שת לי אלהים‬ Enoch was born Irad; and Irad begat
Mehujael; and Mehujael begat Methusael;
‫ ויחי‬:‫זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין‬
and Methusael begat Lamech. And it was
:‫שת מאת שנה וחמש שנים ויולד בן‬
in the one hundred and thirtieth year of
‫ויקרא שת את שם בנו אנוש לאמר כעת‬ the life of Adam upon the earth, that
‫ההיא החלו בני האדם לרוב על פני‬ Adam knew Eve his wife and she conceived
‫האדמה ולהכאיב את נפשם ולבם‬ and bare a son in his image and likeness,
and called his name Seth saying: God hath
‫ ויהי בימי אנוש‬:‫לפשוע ולמרוד באלהים‬
appointed unto me another offspring
‫ויוסיפו עוד בני אדם למרוד ולפשוע‬ instead of Abel whom Cain hath killed.
‫באלהים להוסיף חרון אף יי על בני‬ And Seth lived one hundred and five years
‫ וילכו בני האדם ויעבדו אלוקים‬: ‫האדם‬ and he begat a on. And Seth called the
name of his son Enos, saying: At that time
‫ וישכחו את ה׳ אשר בראם‬,‫אחרים‬
the sons of man began to multiply upon
‫ ויעשו בני האדם בימים ההם‬.‫בארץ‬ the face of the earth and to injure their
‫ וישתחוו‬,‫צלמי נחושת וברזל עץ ואבן‬ hearts and souls by rebelling and
transgressing against the Lord. And it was
‫ ויעשו כל איש אלוק‬.‫להם ויעבדום‬
in the days of Enos that the sons of man
‫ ויעזבו בני האדם את ה׳‬,‫והשתחווה לו‬
continued the more so to rebel and
:‫כל ימי אנוש ובניו‬ transgress against the Lord, and to increase
the burning anger of the Lord against the
sons of man. For the sons of man went and
served other gods, and forgot the Lord who
created them upon the earth. And the sons
of man of those days, made unto
themselves images of iron and of copper,

and of wood and of stone, and bowed
down before them, and served them. And
every man made his own god and bowed
down before it, and the sons of man
forsook the Lord through all the days of
Enos and his sons.
‫ויחר אף ה׳ על מעשיהם ועל כל‬ 9 And the anger of the Lord was kindled at
‫ ויצף ה׳‬,‫תועבותם אשר עשו בארץ‬ the actions of the sons of man, and at the
abominations which they practiced upon
‫עליהם את מי נהר גיחון וישחיתם ויכלה‬
the earth. And the Lord caused the waters
‫ ובכל זאת לא שבו‬.‫ויאבד שליש הארץ‬ of the river Gihon to rise and to spread
‫ ועוד ידם נטויה‬,‫בני האדם מדרכם הרעה‬ over them; and he destroyed them
‫ ובימים ההם אין‬.‫לעשות הרע בעיני ה׳‬ completely, and one third of the earth was
destroyed. But for all that the sons of man
‫זרע ואין קציר באדמה ואין אוכל לבני‬
did not turn from their evil ways, and their
.‫ ויהי רעב גדול מאוד בימים ההם‬,‫האדם‬ arms still remained outstretched to do
‫ויהי הזרע אשר הם זורעים באדמה‬ whatever was evil in the eyes of the Lord.
‫ בימים‬,‫לקוצים ולדרדרים ולברקונים‬ And in those days the seed, which the sons
of man were sowing into the ground,
‫ מקללת אלוקים אשר קילל את‬.‫ההם‬
turned into thorns, thistles and briars, for
‫ מחטאת האדם אשר חטא לפני‬,‫האדמה‬ since the days of Adam these things
‫ ויהי כאשר הוסיפו בני האדם למרוד‬.‫ה׳‬ occurred in the earth on account of the
,‫ולפשוע באלוקים ולהשחית את דרכם‬ curse wherewith the Lord hath cursed the
earth, because of the sin which Adam
‫ ויחי אנוש‬.‫ותוסף גם האדמה להשחיתו‬
committed before the Lord. And as the
‫ ויגדל קינן‬,‫תשעים שנה ויולד את קינן‬ sons of man increased in wickedness, to
‫ויהי בן ארבעים שנה ויחכם וידע וישכל‬ rebel and transgress against the Lord, the
‫ וימלוך על כל בני האדם‬.‫בכל חכמה‬ earth also increased its badness and
degeneration. And Enos lived ninety years
‫ כי‬,‫וידרך את בני האדם בחכמה ובדעת‬
and begat Cainan and he grew up, and
‫היה האיש קינן חכם מאוד ומבין בכל‬ when he had reached his fortieth year he
‫חכמה וימשול בחכמתו גם ברוחות‬ acquired wisdom and was practiced in all
knowledge and skill, and he ruled all the
‫ וידע קינן בחכמתו כי ישחית‬.‫ובשדים‬ sons of man, and he directed them all in
,‫אלוקים את בני האדם על חטאם בארץ‬ the ways of wisdom and understanding.
For Cainan was a very wise man, versed in
‫וכי יביא עליהם את מי המבול באחרית‬
all wisdom, and in his understanding he
‫ ויכתוב קינן את העתיד להיות‬.‫הימים‬ ruled even over the spirits and demons.
‫ ויתנם‬,‫בימים ההם על לוחות אבן‬ And Cainan in his wisdom came to know
‫ וישב‬,‫ וימלוך קינן בכל הארץ‬.‫באוצרותיו‬ that God would destroy the sons of man
on account of their sinfulness on the earth,
‫ ויהי‬.‫מבני האדם לעבוד את האלוקים‬
and that the Lord would finally bring the
‫ ויולד‬,‫בהיות קינן בן שבעים שנה‬ deluge over them. And Cainan wrote
‫ ואלה שמות‬.‫שלושה בנים ושתי בנות‬ therefore upon tablets of stone all the
‫ שם הבכור מהללאל ומשנהו‬,‫בני קינן‬ future things to occur in those days, and he
placed those tablets into his treasury. And
‫ ואחיותיהם עדה‬.‫עינן והשלישי מרד‬
Cainan ruled over the whole earth and he
‫ אלה בני קינן אשר יולדו לו בנים‬,‫וצילה‬ influenced part of the sons of man to turn
‫ ויתחנן )ויתחתן( למך בן‬.‫חמישה‬ and serve God again. And when Cainan
‫ ויקח לו את שתי‬,‫מתושאל את קינן‬ was seventy years he had already begotten

three sons and two daughters. And these
‫ ותהר ותלד עדה ללמך‬.‫בנותיו לנשים‬
are the names of Cainan’s sons. The name
‫ ותהר עוד ותלד‬.‫ ותקרא את שמו יבל‬,‫בן‬ of the first-born was Mahalaleel, and the
‫ וצילה אחותה‬.‫ ותקרא את שמו יובל‬,‫בן‬ second Enon, and the third Ered; and their
‫ כי‬.‫ אין לה ולד‬,‫היתה עקרה בימים ההם‬ sisters were Adah and Zillah. Those are all
that were born unto Cainan—five
‫בימים ההם החלו בני האדם לפשוע‬
children. And Lamech Methusael’s son,
‫ אשר ציוה‬,‫באלוקים ולעבור על מצוותו‬ became the son-in-law of Cainan, taking
‫ וישקו‬.‫את האדם לפרות ולרבות בארץ‬ his two daughters to wives. And Adah
‫מבני האדם את מקצת נשיהם משקה‬ conceived and bare a son unto Lamech and
she called his name Jabloh, and she
‫ למען אשר יעמדו בתוארם ולא‬,‫עקרות‬
conceived again and bare a son and she
‫ ויהי בהשקות בני‬.‫יכחיש יופיין ומראיהן‬ called his name Jubal. And Zillah her sister
‫ ותשתה גם‬,‫האדם את מקצת נשיהם‬ was barren in those days, she had no child
‫ ויהי הנשים היולדות בעיני‬.‫צילה עמהן‬ as yet. For in those days the sons of man
began to rebel against the Lord, and
,‫בעליהן לתועבה כאלמנות חיות‬
transgressed the laws of God which he
.‫והעקרות ידבקו בהן‬ commanded unto them, to be fruitful and
multiply upon the earth. And the sons of

man gave to part of their wives to drink a
drink of barrenness, so that they should
continue in their beauty, and not lose their
fine figures and looks. And when the sons
of man caused part of their wives to take
that drink, Zillah was among them. And
the women that bare children became
abominable in the eyes of their husbands,
being consigned, as it were, to widowhood,
though their husbands were alive, for the
men were attached only to their barren
wives.
‫ויהי מקץ ימים רבים ושנים לעת זקנת‬ 10 And it was at the end of many years when
‫ ותהר ותלד‬.‫ ויפתח ה׳ את רחמה‬,‫צילה‬ Zillah became old that the Lord
remembered her, and she conceived and
‫ ותקרא את שמו תובל קין לאמור‬,‫בן‬
bare a son and called his name Tubal-Cain,
‫ ותהר‬.‫אחרי בלותי קניתיהו מאל שדי‬ saying: After I have withered away I have
‫ ותקרא את שמה נעמה כי‬,‫עוד ותלד בת‬ obtained pleasure and joy. And Lamech
became aged and advanced in years, and
.‫אמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה ונועם‬
his eyes grew dim so that he could not see,
‫ולמך זקן בא בימים ותכהין עיניו ולא‬
and Tubal Cain his son was his guide. One
.‫ ותובל קין בנו רועה אותו‬,‫יכול לראות‬ day Lamech and his son Tubal-Cain went
‫ ותובל קין‬,‫ויהי היום ויצא למך בשדה‬ out for a walk, and as they passed on
‫ ויהי הם הולכים שניים יחד‬.‫בנו עמו‬ through the fields together, Cain the son of
Adam was walking to and fro in another
‫ וקין בן אדם הולך ובא בשדה‬,‫בשדה‬
field opposite them. Now Lamech was very
‫לקראתם כי היה למך זקן מאוד ולא‬ old and unable to see and Tubal Cain a
‫ ותובל קין בנו נער‬,‫יוכל לראות מאוד‬ mere child, and seeing something moving
‫ ויאמר תובל קין אל אביו‬.‫קטן מאוד‬ about in the distance, Tubal-Cain directed
his father's bow and bade him shoot at
‫ וימשוך למך את הקשת‬,‫למשוך בקשתו‬
what he took for a wild animal. Lamech
‫ויך את קין בחצים מרחוק וימיתהו כי‬ did accordingly discharge his weapon and
‫ ויבואו החצים בגויית‬.‫היה בעינם לחיה‬ slew Cain with his arrows. And as the
‫ ויפול ארצה‬,‫קין והוא רחוק מפניהם‬ arrows entered Cain’s body, he being in the
‫ וישלם ה׳ לקין רעה כרעתו אשר‬.‫וימת‬ distance, he fell prostrate upon the ground
and died. Thus the Lord repaid unto Cain
‫ כדבר ה׳ אשר דיבר‬,‫עשה להבל אחיו‬
evil according to the wickedness that he
‫ ויהי כאשר מת קין וילכו למך ותובל‬.‫לו‬ had done unto his brother Abel, in keeping
,‫קין בנו לראות את החיה אשר הרגו‬ with the word of the Lord which he hath
spoken unto him. And when Cain was
.‫ויראו והנה קין זקנם נופל ארצה מת‬
dead, Lamech and Tubal-Cain went to see
,‫ויחר ללמך מאוד בעשותו הדבר הזה‬
what kind of an animal they had killed,
‫ויכה כף על כף ויספוק את בנו בכפיו‬ and they found Cain their grandfather
‫ וישמעו נשי למך את הדבר‬.‫וימיתהו‬ lying dead upon the ground. And Lamech
was greatly grieved for having done that
‫ וישנאו‬.‫ ויבקשו להרגו‬,‫אשר עשה למך‬
deed and in his sorrow and lamentation he
‫ על‬,‫נשי למך אותו מהיום ההוא והלאה‬
clapped his hands together, and while
‫ ויפרדו‬.‫אשר המית את קין ואת תובל קין‬ doing so he struck his son with his hands,
‫ ולא אבו לשמוע אליו‬,‫נשי למך ממנו‬ and killed him. And when the wives of
‫ ויפצר‬,‫ ויבוא למך אצל נשיו‬.‫בימים ההם‬ Lamech heard what Lamech had done they
sought to kill him. And the wives of
‫ ויאמר‬.‫הם לשמוע אליו על הדבר הזה‬
Lamech hated him from that day on,
‫ שמען קולי נשי‬,‫למך לנשיו עדה וצילה‬ because of his having killed Cain and
‫ אך עתה הנה‬.‫למך האזינה אמרתי‬ Tubal-Cain, and the wives of Lamech
,‫לשבתם ואמרתם כי איש הרגתי לפצעי‬ separated from him, and would not even lis
ten to his explanation in those days. But
‫ הלא אתם‬.‫וילד לחבורתי על לא חמס‬
finally La mech came and pressed them to
‫ידעתם כי אני זקנתי ושבתי ועיני כבדו‬ hear him on that matter, and he said unto
.‫ ואעש את הדבר הזה בלא דעת‬,‫מזוקן‬ his wives: Adah and Zillah listen to my
‫ וישובו‬,‫וישמעו נשי למך אליו לדבר הזה‬ voice, wives of Lamech give ear unto my
words. Now you believe and say that I have
‫ אך לא ילדו לו‬.‫אליו בעצת אדם אביהם‬
slain a man to my wounding and a young
‫ כי ידעו כי‬,‫בנים מהיום ההוא והלאה‬ man to my hurt, for no harm done to me.
‫חרון אף ה׳ הולך וגדל בימים ההם על‬ Do you not know that I am old and gray
and that mine eyes are heavy, wherefore I
‫בני האדם להשחיתם בימי המבול על‬
must have done all those things without
‫ ומהללאל בן קינן חי‬.‫רוע מעשיהם‬
my knowledge? And the wives of Lamech
‫ ויחי‬.‫וילד את ירד‬,‫שישים וחמש שנים‬ hearkened unto these words and returned
,‫ירד שתיים ושישים שנה ומאת שנה‬ unto him, following the advice of their
‫ ויחי חנוך חמש ושישים‬.‫ויולד את חנוך‬ father Adam. Yet they bare him no children
from that day on, for they knew that the
‫ ויתהלך חנוך‬.‫ ויולד את מתושלח‬,‫שנה‬
anger of the Lord was growing daily against
,‫את האלוקים אחרי הולידו את מתושלח‬ the sons of man in those days, to destroy
‫ויעבוד את ה׳ וימאס בדרכי בני האדם‬ them by the waters of the flood, on
‫ ותדבק נפש חנוך במוסר ובדעת‬.‫הרעים‬ account of their wickedness. And

Mehalaleel son of Cain lived sixty-five
‫ ויפרד‬.‫ וידע את דרכי ה׳‬,‫ובבינה‬
years and begat Jared; and Jared lived one
‫ ויסתר‬,‫בחכמתו את נפשו מבני האדם‬ hundred and sixty two years and begat
.‫את נפשו מהם ימים רבים‬ Enoch; and Enoch lived sixty-five years
and begat Methuselah. And Enoch walked
with God after he begat Methuselah; and
he served the Lord and despised the evil
ways of the sons of man, and Enoch’s soul
was wedded to morality to wisdom and to
understanding, and he learned the ways of
the Lord. And in his wisdom he separated
himself from the sons of man, and he
isolated himself against them for many
days.
‫ויהי מקץ ימים רבים ושנים בהיותו עובד‬ 11 And after many days and years while
‫ ויהי הוא מתפלל לפני ה׳ בבית‬,‫לפני ה׳‬ engaged in services and prayers to the Lord
in his hidden chamber, an angel of the
‫ ויקרא אליו מלאך ה׳ מן השמים‬.‫ובחדר‬
Lord called upon him from heaven, and he
‫ ויאמר‬.‫ ויאמר הנני‬,‫ויאמר חנוך חנוך‬ said: Here am I. And he said unto him:
‫אליו קום צא מביתך וממקומך אשר‬ Arise and leave thy house and thy hiding
place, and go among all men to teach them
,‫נחבאת שמה ומלכת על כל בני האדם‬
the ways of the Lord, and the good deeds
‫למען אשר תלמדם את הדרך אשר ילכו‬
they have to practice in following the ways
‫בה ואת המעשה אשר יעשו ללכת‬ of the Lord. And Enoch arose and he left
‫ ויקם חנוך ויצא מביתו‬.‫בדרכי ה׳‬ his house and hiding place wherein he was,
according to the word of the Lord, and he
‫ כדבר‬,‫וממקומו ומן החדר אשר היה שם‬
went out among the people, instructing
.‫ וילמדם דרך ה׳‬,‫ וילך את בני האדם‬.‫ה׳‬ them in the ways of the Lord. And he
gathered together all the people at that
,‫ויאסוף את בני האדם בעת ההיא‬
time, and made known unto them the
‫ ויצו ויעבירו קול‬.‫ויודיעם את מוסר ה׳‬
instruction of the Lord. And he ordered
‫ מי‬,‫בכל מקומות בני האדם לאמור‬ men to go about and publish in a loud
‫האיש אשר יחפוץ לדעת את דרכי ה׳‬ voice in all the dwelling places of the sons
of man, as follows: Who is the man that is
.‫ואת המעשה הטוב יבוא אל חנוך‬
desirous to understand the ways of the
,‫ויתאספו אליו מכל בני אדם בעת ההיא‬
Lord and the actions which are good and
‫ויהי כל אשר יחפוץ את הדבר הזה וילך‬ just? let him then come to Enoch! And all
‫ וימלוך חנוך על בני האדם‬.‫אל חנוך‬ the people willing to learn those things
gathered around Enoch. And Enoch ruled
‫ ויבואו וישתחוו לו ארצה‬,‫בדבר ה׳‬
over all the sons of man according to the
‫ ותהי רוח‬.‫וישמע כולם יחד את דבריו‬
words of God, and they came and bowed
‫ וילמד את כל אנשיו‬,‫אלוקים אל חנוך‬ down before him to the ground, and all of
‫ ויעבדו בני האדם‬.‫חכמת אלוקים ודרכיו‬ them obeyed unanimously to his words.
‫ ויבואו בני האדם‬,‫את ה׳ כל ימי חנוך‬ And the spirit of God rested upon Enoch,
and he taught all his men the wisdom of
‫ וגם כל מלכי בני‬.‫לשמוע את חכמתו‬
God and his ways, and they served the
‫האדם הראשונים והאחרונים ושריהם‬ Lord through all the days of Enoch, and
‫ושופטיהם באו אל חנוך כשמעם את‬ the people always came to hear his wisdom.
.‫ וישתחוו לו אפיים ארצה‬,‫חכמתו‬ And the kings of all the sons of man served
unto the Lord through all the days of
‫ויבקשו גם הם את חנוך אשר ימלוך‬
Enoch, and they also came to hear his
‫ ויתקבצו‬.‫ ויאבה להם לדבר הזה‬,‫עליהם‬ wisdom. All the kings of the nations, the
,‫כולם כשלושים ומאה מלכים ושרים‬ highest and the lowest, their princes and
judges, all came unto Enoch when they
‫ ויהיו כולם‬.‫וימליכו את חנוך עליהם‬
heard of his wisdom, and they bowed
‫ וילמד אותם חנוך‬,‫תחת ידו ותחת דבריו‬
down before him with their countenances
‫חוכמה ודעת ודרך ה׳ וישם שלום בין‬ to the ground, and they greatly begged of
‫ ויהי שלום בכל הארץ בימי‬.‫כולם‬ him to be their ruler, until he consented.
And they gathered together, about one
‫וימלוך חנוך על כל בני האדם‬,‫חנוך‬
hundred and thirty kings and princes, and
‫ ויהי‬.‫מאתיים וארבעים שנה ושלוש שנים‬
they made Enoch their king and all were
‫ וידריכם‬,‫עושה משפט וצדקה לכל עמו‬ subject to his hands and to his words. And
‫ מתושלח‬,‫ ואלה תולדות חנוך‬.‫בדרכי ה׳‬ Enoch taught them wisdom and
‫ואלישוע ואלימלך בנים שלושה‬ knowledge and the ways of God, and he
made peace between all of them, so that
‫ ויחי מתושלח‬.‫ואחיותיהם מלכה ונעמה‬
peace reigned through the whole earth in
‫ ויולד את‬,‫שבע ושמונים שנה ומאת שנה‬ the days of Enoch. And Enoch ruled over
‫ ויהי בשנת חמישים ושש שנים‬.‫למך‬ the sons of man for two hundred and
‫ בן תשע מאות‬.‫ וימת אדם‬,‫לחיי למך‬ forty-three years, and he dispensed law and
justice to all his people, and he directed
‫ ויקברו אותו‬,‫ושלושים שנה היה במותו‬
them in the ways of God. And these are the
‫שת ובניו וחנוך ומתושלח בנו בכבוד‬ generations of Enoch: Methuselah, Elisha
‫גדול בקבורת המלכים במערה אשר‬ and Abimelech, three sons, and their
sisters, Milcah and Naamah. And
‫ ויעשו כל בני האדם‬.‫דיבר ה׳ להם‬
Methuselah lived one hundred and eighty-
,‫במקום ההוא מספד ובכי גדול על אדם‬
seven years, and he begat Lamech. And it
‫על כן היתה לחוק בבני האדם עד היום‬ was in the fifty-sixth year of Lamech’s life
‫ וימת אדם על אשר אכל מעץ‬.‫הזה‬ that Adam died, he was nine hundred and
thirty years old when he died, and his two
.‫ כאשר דיבר אליהם ה׳‬,‫הדעת הוא ובניו‬
sons, together with Enoch and Methuselah
his son, buried him with great honors
according to the manner of the burial of
kings, in a case, as the Lord had spoken
unto them. And all the children of man
held there a very great mourning and
weeping over Adam, which hath become a
custom since then among the sons of man,
even to this day. And Adam died because
he had eaten from the tree of knowledge;
and like him so must die also all his
children, as the Lord hath proclaimed it.
‫ היא שנת מאתיים‬,‫ויהי בשנת מות אדם‬ 12 And it was in the year of Adam’s death,
‫וארבעים שנה ושלוש שנים למלכות‬ which was the two hundred and forty-third
year of Enoch’s reign, that Enoch put it in
‫ ויהי בעת ההיא וישם חנוך על ליבו‬.‫חנוך‬
his mind once more to withdraw from the
‫להיפרד ולהיבדל מבני האדם ולהיסתר‬ sons of man, and to separate himself from
‫ ויעש‬,‫מהם כבראשונה לעבוד את ה׳‬ society into seclusion, as he did once

before, in order to serve the Lord. Yet he
‫חנוך את הדבר הזה אך לא הסתיר את‬
did not maintain his solitude all the time,
‫ ויסתר מבני האדם‬.‫נפשו מהם כל הימים‬
but he would stay away for three days and
‫ ובכל‬.‫ ויגלה להם יום אחד‬,‫שלושת ימים‬ show himself to the people for one day.
‫ מתפלל‬,‫שלושת הימים אשר הוא בחדר‬ And during the three days of his solitary
confinement he would pray to the Lord
‫ וביום אשר יצא‬.‫ומשבח אל ה׳ אלוקיו‬
and sing praises unto him, and on the
‫ לימד להם דרך‬,‫אל עבדיו להראות להם‬
fourth day he would come forth to his
.‫ה׳ וכל אשר ישאלו ממנו דובר אליהם‬ subjects in order to teach them the ways of
‫ויעש כמעשה הזה ימים רבים ושנים‬ God, and whatsoever they would inquire
‫וישב אחרי כן ויסתר את נפשו שישה‬ after he would explain unto them. Thus he
would do during many days and years,
‫ימים ויגלה לעמו יום אחד לשבעת ימים‬
when he began to stay in solitude for six
‫ואחרי כן יום אחד בחודש ויום אחד‬ days and come among the people on the
‫ עד אשר ביקשו פניו כל המלכים‬,‫בשנה‬ seventh day; soon after, he would show
‫ ויתאוו כולם‬.‫וכל השרים וכל בני האדם‬ himself only one day in each month, and
lastly only one day in each year. And the
‫לראות את פני חנוך ולשמוע את דבריו‬
kings, and the princes, and all the people
‫ כי יראו כל בני האדם מחנוך‬,‫ולא יכולו‬ gathered together with a great desire to see
‫ויראו מגשת אליו מיראת‬.‫יראה גדולה‬ Enoch’s face once more, and to listen unto
‫ על כן לא יוכל‬,‫האלוקים אשר על פניו‬ his voice. But they could not do it, for all
the sons of man were greatly afraid of
.‫איש לראות את פניו פן יוסר וימות‬
Enoch and they dared not to come near
‫ויתיעצו כל המלכים וכל השרים לאסוף‬ unto him, on account of the divine dignity
‫את כל בני האדם יחד ולבוא אל חנוך‬ resting upon his countenance. And all the
kings and all the princes held counsel
‫מלכם לדבר כולם עמו בעת אשר יצא‬
together, and concluded to assemble all the
‫ ויהי היום ויצא חנוך‬.‫ ויעש כן‬,‫אליהם‬
sons of man, that they might come one
,‫אליהם ויתקבצו כולם ויבואו יחד אליו‬ and all to Enoch their king, and that all
‫וידבר להם חנוך את כל דבריהם וילמד‬ could speak unto him on the day he was to
show himself again. And they did assemble
.‫להם חכמה ודעת ויורם את יראת ה׳‬
accordingly. And on the appointed day
‫ויתבהלו מאוד כל בני האדם ויתמהו‬
Enoch came forward and all the people
‫ לפניו כולם‬,‫ממנו על חכמתו וישתחוו‬ were gathered together, and they came all
‫ ויהי‬.‫ארצה ויאמרו יחי המלך יחי המלך‬ at once around him, and Enoch imparted
‫מימים בהיות כל המלכים וכל השרים‬ them all the words of the Lord, and he
taught them much wisdom and
‫וכל בני האדם מדברים עם חנוך וחנוך‬
knowledge, and he instructed them in the
‫ ויקרא מלאך‬,‫מלמד אותם את דרכי ה׳‬ fear of the Lord. And all the people were
‫ה׳ אל חנוך מן השמים בעת ההיא‬ greatly astounded and they wondered at his
wisdom, and bowing down before him to
‫ויאמר להעלותו השמים להמליכו על בני‬
the ground they shouted: May the king
‫האלוקים בשמים כאשר מלך על בני‬
live, may the king live! And soon after,
‫ בעת ההיא כשמוע חנוך‬.‫האדם בארץ‬ while all the kings the princes and the
‫ ויצו ויקבצו לו את כל‬,‫את הדבר הזה‬ people were talking unto Enoch and he
instructed them in the ways of the Lord, all
‫יושבי הארץ וילמד אותם חכמה ודעת‬
at once an angel of the Lord called Enoch
‫ ויאמר אליהם נשאול נשאלתי‬.‫ומוסר ה׳‬
from the heaven to come up, because it was
‫ועתה‬,‫לעלות השמים לא ידעתי יום לכתי‬ resolved to make Enoch ruler over the sons
‫אלמד אתכם חכמה ומוסר לעשות בארץ‬ of God in the heavens even as he ruled over
the sons of man on earth. And when
‫אשר תהיו בה טרם אשר אלך מאיתכם‬
Enoch heard these words he called together
:‫ויעש כן‬
all the sons of man, and he instructed them
in knowledge and wisdom and in the fear
of God, and finally he spoke unto them,
saying: I have been summoned to ascend
into the heavens, and I know not the day
that I have to go and leave you. And now
before I part from you I want to teach you
once more all the wisdom, knowledge and
morality you are to observe in future upon
the earth.
‫ויוכיח‬,‫וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר‬ 13 And he did accordingly teach them
‫ וישם להם חוקים ומשפטים‬.‫אותם‬ knowledge and wisdom and the fear of
God, and he gave them statutes and
‫ וישם להם שלום ויורה‬,‫לעשותם בארץ‬
judgments to practice them on earth. And
,‫וישב איתם ימים אחדים‬.‫אותם חיי עולם‬ he established peace between the people
.‫וילמד ויורה להם את כל הדברים האלה‬ and instructed them concerning the life
‫ויהי בעת ההיא ובני האדם יושבים את‬ everlasting. And he spent with them several
days, teaching and correcting the people.
‫ וישאו עיניהם‬,‫חנוך וחנוך מדבר אליהם‬
And while they were seated around Enoch
‫ויראו והנה דמות סוס גדול יורד מן‬
listening to his words of wisdom, they
‫ ויגידו‬.‫השמים וילך הסוס ברוח הארץ‬ lifted up their eyes and beheld the figure of
‫ ויאמר להם חנוך‬,‫לחנוך את אשר ראו‬ a large horse coming down from the
heavens, and the horse walked upon the air
‫בעבורי הסוס ההוא יורד לארץ כי הגיע‬
to the earth. And the people were
‫העת והיום אשר אלך לי מאיתכם ולא‬
bewildered, and they informed Enoch of
‫ וירד הסוס ההוא‬.‫אראה עוד אליכם‬ what they saw, and he said unto them: It is
‫ וכל בני‬,‫בעת ההיא ויעמוד לפני חנוך‬ for me that this horse is descending, the
‫ ויצו‬.‫האדם אשר את חנוך רואים אותו‬ time has come and to-day I must go away
from you, and you shall see me no more
‫ ויעבירו קול לאמור‬,‫עוד חנוך בעת ההיא‬
forever. At the same time the horse came
‫מי האיש אשר יחפוץ לדעת דרכי ה׳‬ down and stood before Enoch, and all the
‫אלוקיו יבוא ביום הזה אל חנוך טרם‬ people around Enoch saw it. And Enoch
‫ ויתקבצו כל בני האדם‬.‫הילקחו ממנו‬ ordered it to be announced with a loud

voice for the last time: Who is the man
‫ וגם כל מלכי‬,‫ויבואו אל חנוך ביום ההוא‬
that desireth to understand the ways of the
‫הארץ ושריהם ורוזניהם לא סרו מאיתו‬ Lord his God? Let him then come to-day
‫ וילמד חנוך את כל בני‬.‫ביום ההוא‬ unto Enoch before he is taken away from
us! And they gathered together and came
,‫האדם חכמה ודעת ומוסר ה׳ ביום ההוא‬
unto Enoch on that day, all the kings, the
‫ויצום מאוד לעבוד את ה׳ וללכת בדרכיו‬
princes and the people, they did not depart
.‫כל ימי חייהם וישם שלום עוד בין כולם‬ from him the whole day. And after he had
‫ויהי אחרי כן ויקום וירכב על הסוס ויצא‬ once more instructed them to fear God
and to walk in his ways, he admonished
‫ ויצאו וילכו אחריו כל בני האדם‬,‫וילך‬
them finally to maintain peace among
‫כשמונה מאות אלך איש וילכו איתו‬
themselves, and then he mounted the horse
‫ ויהי ביום השני ויאמר‬.‫מהלך יום אחד‬ that was waiting before him. And he rode
‫אליהם שובו לכם לאהליכם למה תלכו‬ on slowly and all the people, to the
number of eight hundred thousand men,
‫ וילכו איתו‬.‫ וישובו מהם מעליו‬,‫פן תמותו‬
followed him, and they went with him one
‫הנשארים מהם מהלך ששת ימים וחנוך‬
day's journey. And on the second day he
‫דובר אליהם בכל יום שוב לאהליכם פן‬ told unto them: Return ye unto your tents
‫ ויהי‬.‫ ולא אבו לשמוע וילכו איתו‬,‫תמותו‬ for why should you go along with me, lest
‫ביום השישי וידבר עוד חנוך אליהם‬ you die. And part of them turned from
him and went to their tents, but the
‫ שובו לכם לאהליכם מאיתי כי‬,‫לאמור‬
remainder followed him six day’s journey.
‫מחר אעלה לי השמימה והיה כל‬ And each day Enoch said unto them:
‫ וישובו עוד‬.‫הנשאר מכם איתי ימות‬ Return to your tents I pray ye, lest ye die.
But they would not return and insisted
‫ויותרו עוד אנשים‬,‫מהם ביום השישי‬
upon following him. And on the sixth day
‫ ויאמרו אליו עמך נלך אל‬.‫וידבקו עמו‬
many men still remained and clung unto
‫ חי ה׳ כי המוות יפריד‬,‫המקום אשר תלך‬ him, and they said unto Enoch: We will go
‫ ויהי כי מתאמצים הם ללכת‬.‫בינינו ובינך‬ with thee to the place wherunto thou
goest, as the Lord liveth death alone can
‫ ויחדל לדבר אליהם וילכו אחריו‬,‫איתו‬
separate us from thee. And when Enoch
,‫ והמלכים האלה בשובם‬.‫ולא שבו להם‬
saw that they firmly resolved to go along
‫ויפקדו כולם לדעת את מספר האנשים‬ with him he ceased to urge them to return,
.‫הנשארים אשר הלכו אחרי חנוך‬ and they went with him. And those kings
that had returned counted their people, in
order to ascertain how many of them had
followed Enoch.
‫ויהי ביום השביעי ויעל חנוך בסערה‬ 14 And on the seventh day a great storm arose
and Enoch was carried heavenwards in a
‫ וישלחו‬.‫ בסוסי אש ורכבי אש‬,‫השמיימה‬
fiery chariot, drawn by fiery horses. And
‫כל המלכים אשר היו עם חנוך ביום‬
on the seventh day, all the kings that were
‫השמיני לקחת את מספר האנשים אשר‬ with Enoch, sent to ascertain the number
‫נשארו עם חנוך במקום אשר עלה משם‬ of men that remained and followed Enoch
‫ וילכו מלאכי כל המלכים‬,‫השמיימה‬ to the place whence he ascended into

heaven. And when the messengers came to
‫האלה אל המקום ההוא וימצאו כל‬
the place, they found it full of snow and
‫הארץ מלאה שלג במקום ההוא ועל‬ large blocks of ice all around. And they
‫ ויאמרו‬.‫השלג אבנים גדולות מאבני שלג‬ said to each other: Let us break asunder
‫איש אל רעהו לכו ונבקע את השלג הזה‬ these blocks of ice and see whether the
men going with Enoch did not die under
‫ונראה פן מתו האנשים אשר נשארו עם‬
them. And they searched for all of them
‫ ויעשו כן ויבקשו‬,‫חנוך תחת השלג הזה‬ but Enoch was not found, for he had gone
‫בכל השלג ההוא וימצאו את מספר‬ up into heaven. And all the days of Enoch
that he lived upon the earth were three
‫האנשים אשר היו עם חנוך מתים תחת‬
hundred and sixty-five years; and it was in
‫ כי‬,‫ ויבקשו את חנוך ולא מצאו‬.‫השלג‬
the one hundred and thirteenth year of the
‫ ויהיו כל ימי חנוך אשר‬.‫עלה השמיימה‬ life of Lamech, the son of Methuselah, that
‫ שלוש מאות שנה וחמש‬,‫חי בארץ‬ Enoch was translated into heaven. And
‫ בשנת מאה ושלוש עשרה‬.‫ושישים שנה‬ after Enoch had departed from the earth all
the kings of the earth assembled and
‫ עלה חנוך‬,‫שנה לחיי למך בן מתושלח‬
anointed Methuselah king over them, in
‫ ויהי בעלות חנוך השמים‬.‫השמיימה‬ the place of his sire." And Methuselah did
‫ ויקחו את‬,‫ויקומו כל מלכי הארץ‬ whatever was pleasing in the eyes of the
‫מתושלח בנו וימשחו אותו וימליכוהו‬ Lord, and he also followed the example of
his predecessor, teaching and instructing
‫ ויעש מתושלח הישר‬.‫עליהם תחת אביו‬
the people in all the knowledge and
,‫בעיני ה׳ ככל אשר הורהו חנוך אביו‬ wisdom he acquired of his father Enoch,
‫וילמד גם הוא את בני האדם חכמה‬ and he himself did not turn from those
‫ודעת ויראת ה׳ כל ימיו לא סר מן הדרך‬ teachings, neither to the right nor to the
left. But in the last days of Methuselah the
‫ אך באחרית ימי‬.‫הטובה ימין ושמאל‬
people turned away from the service of
‫מתושלח סרו בני האדם מאחרי ה׳‬ God, and they robbed and oppressed one
‫ ויגזלו ויחמסו איש‬,‫וישחיתו את הארץ‬ another. They also rebelled and
transgressed against the will of God and
‫ וימרדו באלוקים ויפשעו‬.‫את רעהו‬
corrupted their ways, for they refused to
‫ ולא אבו לשמוע‬,‫וישחיתו את דרכם‬
obey the words of Methuselah. And the
‫ ויקצוף ה׳‬.‫בקול מתושלח וימרדו בו‬ Lord became angry at the sons of man, and
‫ ויוסף ה׳ וישחית את הזרע‬,‫מאוד עליהם‬ the earth became more barren, and there
was neither sowing nor harvesting in those
.‫בימים ההם ואין זרע ואין קציר באדמה‬
days throughout the earth. And whenever
‫והיה כאשר יזרעו את האדמה את אשר‬
they would sow, in order to raise vegetables
‫ ויצמחו להם‬,‫יאכלו למחייתם בארץ‬ for the support of their lives, the seed
‫ ובכל זאת‬.‫קוצים ודרדרים אשר לא זרעו‬ would degenerate and produce only thorns
and thistles. But for all that the sons of
‫לא שבו בני האדם בימים ההם מדרכם‬
man would not turn from their evil ways,
‫ ועוד ידם נטויה לעשות הרע‬,‫הרעה‬
and their arms continued out stretched to
‫ ויכעיסו את ה׳ בדרכיהם‬.‫בעיני ה׳‬ do whatsoever was wicked in the eyes of
‫ ויקצוף ה׳ מאוד וינחם כי עשה‬,‫הרעים‬ the Lord. And they provoked the Lord
with their sinful ways, and the Lord was
‫את האדם ויאמר להשחיתם ולהאבידם‬
exceedingly wroth and he repented having
‫ בימים‬.‫מעל פני האדמה ויעש להם כן‬
made man, and the Lord resolved to
‫ההם בהיות למך בן מתושלח בן שישים‬ destroy them and to wipe them out from
‫ וימת שת בן‬,‫ושמונה שנים ומאה שנה‬ the face of the earth, as he did soon after.
At that time when Lamech, son of
‫ תשע‬,‫ ויהיו כל ימי שת אשר חי‬.‫אדם‬
Methuselah, was one hundred and eighty-
.‫מאות שנה ושתיים עשרה שנה וימת‬
six years old, Seth the son of Adam died.
And all the days that Seth lived were nine
hundred and twelve years.
‫ויהי למך בן שמונים ואחת שנים ומאה‬ 15 And when Lamech was one hundred and
‫ ויקח את אשמוע בת אלישוע בן‬,‫שנה‬ eighty-one years of age, he went and took
Ashmia, the daughter of Elisha, son of
‫ ובעת ההיא‬.‫חנוך דודו לאישה ותהר לו‬
Enoch his uncle, to wife, and she
‫ וימצאו‬,‫זרעו בני האדם את האדמה‬ conceived. At that time the sons of man
‫ אך לא שבו בני‬.‫אוכל מעט באדמה‬ sowed and had somewhat of a harvest in
return. But the people did not turn from
‫ וימעלו וימרדו‬,‫האדם מדרכם הרעה‬
their evil ways and they revolted against
‫ ותלד לו בן‬,‫ ותהר אשת למך‬.‫באדמה‬
their masters. And after a year came
‫ ויקרא‬.‫בעת ההיא לתקופת השנה‬ around the wife of Lamech bare a son, and
‫ נחה‬,‫מתושלח את שמו נח לאמור‬ Methuselah called his name Noah, saying:
The earth has ceased in his days to destroy
‫ ולמך‬.‫האדמה ושקטה מהשחית בימיו‬
the seed. But Lamech his father called him
‫ זה ינחמנו‬,‫אביו קרא לו מנחם לאמור‬
Menachem, saying: This one will comfort
‫ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר‬ us concerning our work and the toil of our
‫ ויגדל הילד ויגמל וילך בדרכי‬.‫אררה ה׳‬ hands, because of the ground which the
Lord hath cursed. And the boy grew up
‫ וכל‬.‫ ויהי תם וישר עם ה׳‬,‫מתושלח אביו‬
and was weaned, and he walked in the
‫בני האדם סרו מדרכי ה׳ כולם בימים‬
paths of his sire Methuselah, ever upright
‫ כאשר רבו על פני האדמה בבנים‬,‫ההם‬ and perfect with the Lord.And at that time
‫ וילמדו איש את רעהו את‬.‫ובבנות‬ all the sons of man, as they increased and
multiplied begetting sons and daughters
.‫ וילכו הלוך ופשוע בה׳‬,‫דרכיהם הרעים‬
upon the face of the earth, turned from the
‫ויעשו להם איש אלוקו ויגזלו ויחמסו‬ ways of the Lord. And they taught one
another their wickedness, and they grew
‫ויעשקו איש את רעהו ואיש את קרובו‬
more and more refractory and rebellious
.‫ ותמלא הארץ חמס‬,‫וישחיתו הארץ‬
against the Lord. And every man
‫וילכו שופטיהם ושוטריהם אל כל בנות‬ manufactured his own god, and they
‫ ויקחו להם נשים בחזקה מתחת‬,‫האדם‬ plundered and robbed and persecuted
‫ וגם מבהמת‬.‫בעליהן מכל אשר בחרו‬ every man his neighbors and his relatives,
and they corrupted the earth, and all the
‫הארץ ומחית השדה ומעוף השמים‬
earth was full of violence. And even their
‫ וילמדום‬,‫הביאו בני האדם בימים ההם‬ judges and overseers would go among all
‫ללכת מין לאשר איננו מינו למען הכעיס‬ the daughters of man, and take them to
‫ וירא אלוקים את כל‬.‫את ה׳ בדבר הזה‬ wives by force even from the sides of their
husbands, if so they chose. And also of the
‫ כי השחית כל‬,‫הארץ והנה נשחתה‬
cattle and of the beasts of the fields, and of
‫בשר את דרכו על הארץ כל האדם וכל‬ the birds of the air, the sons of man would
‫ ויאמר ה׳ אמחה את האדם‬.‫הבהמה‬ bring together and train them to mate each
other, one kind with another kind, in order
‫ מאדם‬,‫אשר בראתי מעל פני האדמה‬
to provoke the Lord with such
‫ועד עוף השמים ועד בהמה ועד החיה‬
transgressions. And God saw the whole
‫ ויהי‬.‫אשר בשדה כי ניחמתי כי עשיתים‬ earth and behold it was corrupt, for all
‫ מת בימים‬,‫כל איש אשר הלך בדרכי ה׳‬ flesh hath perverted its ways upon the
earth, all men as well as all the animals.
‫ טרם הביא ה׳ על בני האדם את‬.‫ההם‬
And the Lord said, I will wipe out the man
‫ כי מאת‬.‫ אשר דיבר לעשות להם‬,‫הרעה‬
whom I have created from the entire face
‫ה׳ היתה זאת להם לבלתי הראותם את‬ of the earth, all flesh, even from man unto
‫ ונח‬.‫ אשר דיבר ה׳ על בני האדם‬,‫הרעה‬ the fowl of heaven, the cattle and the beast
of the field; for it repenteth me having
‫ ויבחר בו ה׳ הוא ובניו‬,‫מצא חן בעיני ה׳‬
made them. And the few good men that
.‫לחיות מהם זרע על פני כל הארץ‬
still remained upon the earth died in those
days, before the Lord was to bring about
the evil which he resolved to do unto all
flesh, for it so pleased the Lord that they
should not live to see the great curse which
the Lord had pronounced, to come over
the sons of man. Noah and his sons
however found grace in the eyes of God,

and the Lord selected them to preserve
through them seed upon the whole earth.
Book of Genesis, Noach
,‫ויהי בשנת שמונים וארבע שנים לחיי נח‬ 1 In the eighty-fourth year of the life of
Noah, Enos, the son of Seth, died; he was
‫ בן תשע מאות שנה‬,‫וימות אנוש בן שת‬
nine hundred and five years old when he
‫ ובשנת שבעים‬.‫וחמש שנים היה במותו‬
died. And in the one hundred and seventy-
‫ מת קינן‬,‫ותשע שנים וצאת שנה לחיי נח‬ ninth year of Noah's life Cainan, the son of
‫ תשע מאות‬,‫ ויהיו כל ימי קינן‬.‫בן אנוש‬ Enos, died, and Cainan was nine hundred
‫ ובשנת ארבעה‬.‫שנה ועשר שנים וימות‬ and ten years old when he died. And in the
two hundred and fortieth year of the life of
,‫ושלושים שנים ומאתיים שנה לחיי נח‬
Noah, Mahalaleel, son of Cainan, died,
,‫ ויהי ימי מהללאל‬.‫מת מהללאל בן קינן‬ and Mahalaleel was eight hundred and
‫שמונה מאות שנה וחמש ותשעים שנה‬ ninety years old when he died. And Jared,
,‫ וירד בן מהללאל מת בימים ההם‬.‫וימת‬ son of Mahalaleel, died in those days in the
three hundred and sixty-sixth year of the
‫בשנת שישים ושש שנים ושלוש מאות‬
life of Noah; and all the days of Jared were
‫ תשע‬,‫ ויהי כל ימי ירד‬.‫שנה לחיי נח‬ nine hundred and sixty-two years when he
.‫מאות שנה ושתיים ושישים שנה וימת‬ died. And all the people that followed
‫ מתו‬,‫וגם כל האדם אשר מלאו אחרי ה׳‬ faithfully in the ways of God died in those
days, before they could see the evil which
‫בימים ההם טרם ראותם את הרעה אשר‬
the Lord had re solved to bring upon the
‫ ויהי מקץ‬.‫דיבר ה׳ לעשות בכל הארץ‬ earth. And it was after many days and
‫ימים רבים ושנים עד ארבע מאות‬ years, up to the four hundred and eightieth
year of the life of Noah, that all the sons of
‫ כאשר תמו כל‬,‫ושמונים שנה לחיי נח‬
man who walked faithfully in the ways of
‫בני האדם אשר מלאו אחרי ה׳ למות‬
God had died out from the midst of the
‫מקרב בני האדם וישאר אך מתושלח‬ sons of man, and only two of them
‫ ויאמר ה׳ אל נח אל‬.‫בימים ההם‬ remained, and those two were Noah and
Methuselah. And the Lord spake unto
‫ דברו וקיראו אל בני‬,‫מתושלח לאמור‬
Noah and unto Methuselah saying: Say it
‫ כה אמר ה׳ שובו‬,‫האדם לאמור‬
and cry it out aloud among the sons of
,‫מדרכיכם הרעים ועזבו את מעשיכם‬ man saying: Thus saith the Lord, turn ye
‫וניחם ה׳ על הרעה אשר דיבר לעשות‬ from your evil ways and abandon your
wicked actions, and the Lord will repent of
,‫ כי כה אמר ה׳‬.‫לכם בארץ ולא תהיה‬
the evil which he hath resolved to do unto
‫הנני נותן לכם מועד עשרים ומאת שנה‬ you in the earth, and it shall not come to
‫אם שוב תשובו אליי ועזבתם את דרכיכם‬ pass. And thus saith the Lord: Behold, I
‫הרעים ושבתי גם אני מן הרעה אשר‬ give you one hundred and twenty years'
time. If ye completely return unto me and
‫ וידברו‬.‫דברתי אליכם ולא תקום אמר ה׳‬
abandon your evil ways, then I too will
‫נח ומתושלח את כל דברי ה׳ אל כל בני‬ return and repent of the evil which I have
‫ בכל הימים‬,‫האדם יום יום השכם ודבר‬ concluded to bring over you, and it shall
,‫ ולא שמעו כל בני האדם אליהם‬.‫ההם‬ not come to pass, saith the Lord. And
Noah and Methuselah proclaimed all the
‫ולא הטו את אוזנם לדבריהם ויקשו את‬
words of the Lord unto the sons of man;
‫ וישם ה׳ מועד להם עשרים ומאת‬.‫עורפם‬ day after day did they go about and repeat
‫ אם שוב ישובו וניחם ה׳ על‬,‫שנה לאמור‬ them through all that time. But the sons of
man would not hearken unto them, and
‫ ונח בן‬.‫הרעה לבלתי השחית את הארץ‬
would not incline their ears to their words,
‫למך חדל לקחת אישה להוליד בנים כי‬
and would only become more stiff-necked.
‫ הנה ה׳ משחית את בני האדם‬,‫אמר‬ And the Lord appointed for them a time of
‫ ונח איש צדיק‬.‫מעל הארץ למה לי בנים‬ one hundred and twenty years, saying: If
they will return within that time the Lord
‫ ויבחר בו ה׳ לחיות‬,‫תמים היה בדורותיו‬
will repent of the evil, so that the earth be
‫ ויאמר ה׳‬.‫מזרעו זרע על פני כל הארץ‬
not destroyed. And Noah, the son of
‫ כי אותך‬,‫לנח קח לך אישה והוליד בנים‬ Lamech, refused taking unto himself a wife
‫ ואתה ובניך‬.‫ראיתי צדיק לפני בדור הזה‬ in order not to beget children, for he said:
Surely the Lord is about to destroy the sons
‫ וילך נח ויקח‬.‫איתך תחיו בקרב הארץ‬
of man from the face of the earth, and
‫ והיא‬,‫אישה ויבחר את נעמה בת חנוך‬
wherefore should I beget children? And
.‫בת חמש מאות ושמונים שנה‬ Noah was a just man and perfect in his
generations, and the Lord chose him to pre
serve from his children seed upon the face
of the whole earth. And the Lord spake
unto Noah : Get thee a wife and beget
children, for thee alone I have found before
me just in this generation, and thou and

thy sons with thee shall be kept alive in the
midst of the earth. And Noah went and
took unto him to wife, Naamah, daughter
of Enoch, and she was at that time five
hundred and eighty years old.
‫ונח בן תשעים ושמונה שנה וארבע‬ 2 And Noah was four hundred and ninety-
.‫ בקחתו את נעמה לאישה‬,‫מאות שנה‬ eight years old when he took Naamah to
wife.And Naamah conceived and bare a
‫ותהר נעמה ותלד בן ויקרא את שמו‬
son, and he called his name Japheth,
‫ ותהר‬.‫ לאמור יפת אלוקים לי בארץ‬,‫יפת‬ saying: The Lord hath enlarged me in the
‫ לאמור‬,‫עוד ותלד בן ויקרא את שמו שם‬ land. And she bare another son, and she
called his name Shem, saying: God has
‫שמני אלוקים שארית לחיות בקרב‬
made me a remnant, to be kept alive in the
‫ ונח בן חמש מאות ושתיים‬.‫הארץ‬
midst of the earth; and Noah was five
‫ ויגדלו הנערים‬.‫בלדת נעמה את שם‬,‫שנה‬ hundred and two years old when Naamah
‫ בכל אשר לימדם‬,‫וילכו בדרכי ה׳‬ bare Shem. And the boys grew large and
they walked in the ways of the Lord,
‫ ולמך אבי נח מת‬.‫מתושלח ונח אביהם‬
according to all that Methuselah and
‫ כי אך לא הלך בדרכי אביו‬,‫בימים ההם‬
Noah, their father, had taught them. And
‫ וימת בשנת חמש ותשעים‬,‫בכל לבבו‬ Lamech, the father of Noah, died at that
‫ ויהיו כל‬.‫שנה וחמש מאות שנה לחיי נח‬ time, for he followed not in the ways of his
father with all his heart; and he died in the
‫ שבע ושבעים שנה ושבע מאות‬,‫ימי למך‬
five hundred and ninety-fifth year of
‫ וגם כל בני האדם אשר ידעו‬.‫שנה וימת‬
Noah's life. And all the days of Lamech
‫ טרם‬,‫את ה׳ מתו כולם בשנה ההיא‬ were seven hundred and seventy-seven
‫ כי‬.‫הביא ה׳ את הרעה על בני האדם‬ years when he died. And all the other sons
of man that knew the Lord, died in that
‫חפץ ה׳ להמיתם לבלתי ראות איש אשר‬
year, which was the one previous to the
,‫ידע את ה׳ את אחיו ואת קרובו ברעה‬
Lord's bringing the evil upon the sons of
‫ בעת ההיא אמר‬.‫אשר דיבר ה׳ לעשות‬ man; for the Lord pleased to let them die,
‫ עמדו‬,‫ה׳ אל נח ואל מתושלח לאמור‬ so that they should not see their brothers
‫וקיראו באוזני כל בני האדם את כל‬ and relatives in the great misery which the
Lord had resolved upon. At that time the
‫הדברים אשר דיברתי אליכם בימים‬ Lord spoke unto Noah and Methuselah,
‫ אולי ישובו בני האדם ממעשיהם‬.‫ההם‬ saying: Arise ye and cry out in the hearing
of all the sons of man all the words which I
.‫ ונחמתי על הרעה ולא אביאנה‬,‫הרעים‬
had spoken unto you sometime since,
‫ויעמדו נח ומתושלח ויקראו באוזני כל‬ perhaps the sons of man will turn from
.‫ את כל אשר דיבר ה׳ אליהם‬,‫האדם‬ their evil ways, so that I might repent of
‫ולא ישמעו כל האדם ולא הטו את‬ the evil, and not bring it about. And Noah
and Methuselah arose and cried out aloud
‫ ויהי אחרי‬.‫ את כל הדברים האלה‬,‫אוזנם‬
in the hearing of all the people all that the
‫כן ויאמר ה׳ אל נח קץ כל בשר בא‬ Lord had spoken unto them, but the sons
‫ והנני משחיתם‬,‫לפניי מפני רוע מעלליהם‬ of man would not hearken and would not
incline their ears unto all their words. And
‫ ואתה קח לך עצי גופר‬.‫את הארץ‬
it was after this that the Lord spoke unto
‫ ועשית‬,‫והלכת אל מקום פלוני אלמוני‬
Noah: The end of all flesh hath come
‫לך תיבה גדולה והעמדת אותה במקום‬ before me on account of its wicked actions,
‫ שלוש‬,‫ וזה אשר תעשה אותה‬.‫ההוא‬ and behold now I will destroy all men with
the earth. And thou take unto thee gopher
‫מאות אמה אורכה וחמישים אמה‬
wood, and go to yonder place and make
‫ ועשית לך‬.‫רוחבה ושלושים אמה קומתה‬
unto thee an ark, and erect it in yonder
‫ ואל אמה תכלנה מלמעלה‬,‫פתח בצידה‬ place. And this is the fashion which thou
‫ ואני‬.‫וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר‬ shalt make it of: The length of the ark shall
be three hundred cubits, the breadth of it
,‫הנני מביא את המבול מים על הארץ‬
fifty cu bits, and the height of it thirty
‫לשחת כל בשר מתחת השמים כל אשר‬
cubits. And the door of the ark thou shalt
‫ ובאת אתה ובניך ואספתם‬.‫בארץ יגוע‬ set on the side thereof, and in a cubit shalt
,‫ שניים שניים זכר ונקבה‬,‫מכל החי‬ thou finish it above, and shalt pitch it
within and without with pitch. And
‫והבאתם איתכם אל התיבה לחיות מהם‬
behold I, even I, do bring a flood of waters
‫ וגם מכל מאכל אשר‬.‫זרע על הארץ‬
upon the earth to destroy all flesh from
,‫יאכל לכל החי האסף אליך אל התיבה‬ under the heaven; all that hath within itself
.‫והיה לך ולהם לאכלה‬ the breath of life shall perish ; and thou
and thy household will come into the ark,
and thou shalt take along with thee from
all the living beings two and two, male and
female, into the ark, to keep alive seed
upon the earth; and also of all the food

that is eaten by all the animals gather up to
thee in the ark, to be unto thee and unto
them for food;
‫ובחרת לבניך שלוש נערות מבנות‬ 3 and for thy three sons select three maidens
from the sons of man to be their wives.
‫ ויקם נח ויעש‬.‫ והיו לבניך לנשים‬,‫האדם‬
And Noah went to work, and he made the
‫ ויעש בה ככל‬,‫את התיבה אשר ציוהו ה׳‬
ark in the place where the Lord had
‫ בשנת חמש מאות‬.‫אשר ציוה אותו‬ commanded him, and he did everything as
‫וחמש ותשעים שנה החל נח לעשות את‬ the Lord had spoken unto him. In the five
hundred and ninety-fifth year of his life
‫ ובשנת שש מאות שנה כלה את‬,‫התיבה‬
Noah began building the ark, and in his six
‫ ויעש‬.‫התיבה לכל דבריה ולכל משפטה‬
hundredth year he finished it with all
.‫ כאשר ציוהו ה׳‬,‫את התיבה חמש שנים‬ pertaining thereto. And he was making the
‫אז לקח נח את שלושת בנות אליקים בן‬ ark for five years as the Lord had
‫ כאשר ציוה ה׳‬,‫מתושלח לבניו לנשים‬ commanded him. And when the ark was
finished, Noah took the three daughters of
‫ ויהי בעת ההיא וימת מתושלח‬.‫את נח‬
Eliakim, son of Methuselah, to be wives for
‫ בן תשע ושישים שנה ותשע‬,‫בן חנוך‬ his three sons, as the Lord had commanded
‫ בעת ההיא אחרי מות‬.‫מאות שנה במותו‬ unto Noah. At that time Methuselah son
‫ ויאמר ה׳ אל נח בוא אתה‬,‫מתושלח‬ of Enoch died; he was nine hundred and

sixty-nine years old when he died. And
‫ הנני מאסף אליך‬.‫וכל ביתך אל התיבה‬
right after the death of Methuselah the
‫את כל בהמת הארץ וחית השדה ועוף‬ Lord said unto Noah: come now, thou and
.‫ ובאו כולם וסבבו את התיבה‬,‫השמים‬ thy household, into the ark. And behold I
‫ויצאת אתה וישבת לך תחת פתח‬ will bring together around thee all the
cattle, and all the beasts of the field, and all
‫ וכל החיות והבהמות והעוף‬,‫התיבה‬
the fowl of heaven, and all will come and
‫ והיה כל אשר‬.‫יאספו כולם ועמדו נגדך‬ surround the ark. And thou shalt go out
‫ ונתת‬,‫יבוא מהם ורבץ לפניך אותו תיקח‬ and take thy seat by the door of the ark,
and all the beasts of the field, the cat tle,
‫ וכל אשר‬,‫ביד בניך והביאום אל התיבה‬
and the fowls of the heaven, shall assemble
‫ ויעש ה׳ את הדבר‬.‫יעמדו נגדך תעזוב‬
and stand before thee, and all those that
‫ ויבואו בהמות וחיות ועופות‬,‫הזה ממחרת‬ come around and lie down before thee,
.‫הרבה מאוד ויסובבו כולם את התיבה‬ thou shalt take and put into the hands of
‫ונח יצא וישב לו תחת הפתח ויהי כל‬ thy sons, and they shall bring them into
the ark. But all those that remain standing
‫הרובצים לפניו מכל הבשר הביא אל‬
thou shalt leave alone. And the Lord did
‫ וכל העומדים נגדו עזב‬,‫בניו אל התיבה‬ accordingly next morning, and great many
‫ ותבוא לביאה אחת ושני גוריה‬.‫בארץ‬ animals, beasts and fowls came, and all of
‫ ויבואו וירבצו נגד נח‬,‫עמה זכר ונקבה‬ them surrounded the ark. And Noah went
out and seated himself near the door of the
‫ ויקומו שני בני הלביאה ההיא‬.‫שלושתם‬
ark and all those of all flesh that would lie
‫ ותלך‬,‫עליה ויכו אותה ויבריחוה ממקומם‬ down before him he gathered into the ark,
‫לה משם וישובו הם אל מקומם וירבצו‬ and those that remained standing he left
outside upon the earth. And a lioness
,‫ והלביאה ברחה לה‬.‫לארץ לפני נח‬
came, and her two whelps with her, male
‫ וירא נח את‬.‫ותעמוד במקום האריות‬
and female, and all three lay down before
‫ ויקם ויקח‬,‫המעשה הזה ויתמה מאוד‬ Noah. And the two young lions arose and
.‫את שני גורי הלביאה ויביאם אל התיבה‬ smote her and drove her away from her
place; and when she ran away they
‫ונח הביא אל התיבה מכל החי אשר‬
returned to their places and lay down
‫ לא נשאר דבר אשר לא הביא נח‬,‫בארץ‬
before Noah upon the ground. And the
‫ שניים שניים באו אל נח‬.‫עמו אל התיבה‬ lioness ran away and mingled with the
‫ ומן הבהמה הטהורה ומן‬,‫אל התיבה‬ other lions. And Noah seeing that, was
greatly astonished and he took the two
‫העוף הטהור הביא שבעה שבעה כאשר‬
whelps and brought them into the ark.
‫ וכל הבהמות והחיות‬.‫ציוה אותה אלוקים‬
And Noah brought into the ark from all
‫ ויסובבו‬.‫עודם במקום ההוא כולם‬,‫והעוף‬ that was living upon the earth, and there
‫ והגשם‬,‫כולם את התיבה מפה מפה‬ was nothing left whereof Noah did not
‫עודנו לא היה בעת ההיא עד שבעת‬ bring with him into the ark. Two and two
they came to Noah into the ark, and of the
‫ וה׳ הרעיש ביום ההוא את כל‬.‫ימים‬
clean animals and of the clean fowls he
‫ ותחשך השמש וירגזו מוסדות‬,‫הארץ‬ brought in seven pair as God had
.‫תבל‬ commanded unto him. And the rest of the
animals, the beasts and the fowls, were still
all on the same place, and they surrounded
the ark on either side. And rain had not yet
come down upon the earth before seven

days.
‫ותגעש כל הארץ ויברקו ברקים וירעמו‬ 4 And the Lord caused the earth to quake on
‫ ויגבר קול עצום בכל הארץ‬,‫רעמים‬ that day, and the sun was darkened, and
the foundations of the world trembled, and
‫אשר לא נודע ליושביה כמוהו ויעש ה׳‬
all the earth was shaken and the lightnings
‫את הדבר הזה למען הבהיל את בני‬ were flashing and thunders were roaring
‫ לבלתי היות רעה‬,‫האדם לשוב אל ה׳‬ and all the fountains of the whole earth
‫ ובכל זאת לא שבו בני האדם‬.‫בארץ‬ were broken up, the like of which had
never been known to its inhabitants before.
‫ ויוסיפו על חרון אף ה׳ בעת‬,‫מדרכם‬
And the Lord did all these fearful things in
‫ ויהי‬.‫ההיא ולא שתו איש לבו לכל זאת‬ order to frighten the sons of man, that they
‫לשבעת ימים בשנת שש מאות שנה‬ should return unto him, and not cause him
to bring that great evil upon the earth. And
.‫ ומי המבול היו על הארץ‬,‫לחיי נח‬
for all that the sons of man would not turn
‫ויבקעו כל מעיינות תהום ויפתחו ארובות‬
from their evil ways, but they only added
‫ ויהי הגשם על הארץ ארבעים‬,‫השמים‬ to the anger of the Lord against them, and
‫ ויבוא נח וביתו וכל‬.‫יום וארבעים לילה‬ they did not take it to their hearts. And it
was on the seventh day of the six
‫החי אשר איתו אל התיבה מפני מי‬
hundredth year of the life of Noah, that
‫ ויקוצו כל בני‬.‫ ויסגור ה׳ בעדם‬,‫המבול‬
the waters of the flood came upon the
‫האדם הנשארים בארץ מפני הגשם כי‬ earth. And all the fountains of the deep
‫ והבהמות‬,‫המים גברו מאוד על הארץ‬ were split, and the windows of the heavens
were opened, and the rain was upon the
.‫והחיות עודם עומדים סביבות התיבה‬
earth forty days and forty nights. And
‫ויתקבצו כל בני האדם יחד כשבע מאות‬
Noah came into the ark, he and his
‫ ויבואו כולם אל נח אל‬,‫אלף איש ואישה‬ household, and all the animals that were to
‫ ויקראו כולם אל נח לאמור פתח‬.‫התיבה‬ be with him, on account of the waters of
the flood; and the Lord closed the door
‫ולמה נמות‬,‫לנו ונבוא עמך אל התיבה‬
after him. And all the sons of man that
‫ ויען נח אותם לאמור בקול גדול‬.‫אנחנו‬
remained upon the earth became terrified
‫ הלא אתם‬,‫מן התיבה ויאמר אליהם‬ by the rain, for the waters grew very
‫ויבא‬.‫מרדתם כולכם בה׳ ותאמרו לא הוא‬ powerful upon the earth. And the animals
were still standing around the ark. And all
‫ להכחיד‬,‫ה׳ עליכם את הרעה הזאת‬ the sons of man assembled and they came
‫ הלא‬.‫ולהאביד אתכם מעל פני האדמה‬ unto Noah to the ark, about seven hundred
thousand men and women. And all of
‫זה הדבר אשר דיברתי אליכם עשרים‬
them came around the ark unto Noah and
‫ומאת שנה היום הזה ולא שמעתם בקול‬ they cried out in agony: Open unto us and
‫ ויאמרו‬.‫ ועתה תחפצו לחיות בארץ‬,‫ה׳‬ let us come unto thee into the ark, for why
should all of us die? And Noah called out
‫ אך‬,‫כולם אל נח הננו ושבנו כולנו עד ה׳‬
from the ark in a very loud voice, saying:
‫ ויען נח אותם‬.‫פתח לנו ונחיה ולא נמות‬
And have you not all rebelled against the
‫לאמור הנה אך עתה בראותכם את צרת‬ Lord saying that this evil, which the Lord
‫נפשיכם תשובו אל ה׳ ולמה לא שבתם‬ now brought over you, would not come at
all to wipe you out and exterminate you
‫ אשר שם אותם‬,‫זה עשרים ומאת שנה‬
from the face of the earth? Have I not been
‫ ותבואו עתה ותדברו‬.‫ה׳ לכם למועד‬
talking to you of these things for one
‫ גם‬,‫אליי את הדבר הזה מרעת נפשיכם‬ hundred and twenty years, calling upon
‫ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין לכם ביום‬ you to repent, but you would not? And
now you would like to be saved to live
‫ ויגשו‬.‫הזה ולא תצליחו בדבריכם היום‬
upon the earth. And they replied unto
‫כל בני האדם לשבור התיבה לבוא‬
Noah: Behold we have all assembled here
‫ כי לא יכלו לסבול‬,‫בתוכה מפני הגשם‬ and we are now willing to return unto the
‫ וישלח ה׳ עליהם את‬.‫את הגשם עליהם‬ Lord, only open and take us unto thee into
the ark. And Noah answered unto them:
‫אשר עומדים‬,‫כל החיות וכל הבהמות‬
Behold just now when you see the trouble
,‫ ויגברו עליהם החיות‬.‫סביבות התיבה‬
of your souls you return unto the Lord; but
‫ וימיתו מהם‬.‫ויכום ויבריחום מעל התיבה‬ why have you not returned these hundred
,‫החיות רבים ויבריחום מן המקום ההוא‬ and twenty years that the Lord hath set for
‫וילכו איש לדרכו ויפוצו על פני כל‬ you as a time for repentance? And now you
have come, being pushed by danger, it is
‫ והגשם עודנו יורד על הארץ וירד‬.‫הארץ‬
only the agony of death that causeth you to
‫ ויגברו המים‬,‫ארבעים יום וארבעים לילה‬ make all these confessions, but there is no
.‫מאוד מאוד על הארץ‬ sincerity in your words, and therefore the
Lord will not hear you, nor will he give ear
unto your words; for you would surely not
adhere to whatever you are saying this day.
And as they heard the words of Noah, all
of them, men and women, rushed towards

the ark, to enforce an entrance by breaking
it open, in order to escape the rain, which
grew terrible all around them upon the
earth.And the Lord ordered the animals
and wild beasts, that still stood near the
ark, to attack the sons of man and drive
them away from the ark. And the animals
and the wild beasts fell over the sons of
man, and overpowered them, and drove
them away. And the wild beasts killed
many of the sons of man, and scattered
them all over the earth. And the rain
continued streaming down upon the earth,
and it kept on raining for forty days and
forty nights, and the waters grew very
powerful upon the earth.
‫וימותו כל בשר אשר על הארץ במים‬ 5 And the water exterminated all flesh that
was upon the earth, man and cattle, and
‫מאדם ועד בהמה ועד חיה ועד רמש ועד‬
beasts of the field, and creeping things, and
‫ וישאר אך נח ואשר איתו‬,‫עוף השמים‬
the fowls of heaven, all perished, save Noah
‫ ויגברו המים וירבו מאוד על‬.‫בתיבה‬ and those with him in the ark. And the
‫ וישאו את התיבה ותרם מעל‬,‫הארץ‬ waters increased greatly and grew in
strength upon the earth, and they lifted up
‫ ותלך התיבה על פני המים‬.‫הארץ‬
the ark and raised it from the ground. And
‫ותיהפך על פני המים הלוך והפוך הנה‬
the ark moved on upon the face of the
‫ ויתהפך כל החי אשר בה כהפוך‬,‫והנה‬ waters. And the ark was rolling upon the
‫ ויהי צער גדול לכל‬.‫את הנזיד בסיר‬ waters, this way and that way, and all the
‫ והתיבה חשבה‬,‫היקום אשר בתיבה‬ living beings, that were in it were turned
over and shaken about, even as a pottage is
,‫ויתבהל כל החי אשר בתיבה‬.‫להישבר‬
shaken in a pot; and the ark was likely to
‫וינהמו האריות ויגעו השוורים ויצעקו‬ be shattered into pieces. And all the
‫ וכל היקום אשר בתיבה מדבר‬.‫הזאבים‬ animals that were in the ark were
frightened, and the lions were roaring, and
.‫ וישמע קולם למרחוק‬,‫וצועק בלשונו‬ the oxen were lowing, and the wolves were
howling, and every bird in the ark uttered
‫וגם נח ובניו צועקים ובוכים בצרתם‬
shrieks after its own language, and the
‫ ויגיעו עד שערי‬,‫וייראו יראה גדולה מאוד‬
noise re-echoed in the distance. And Noah
‫ ויצעק על הדבר‬,‫ ויתפלל נח אל ה׳‬.‫מות‬ and his sons also were crying and weeping
,‫ הושיעה לנו‬,‫ אנא ה׳‬:‫הזה לה׳ ויאמר‬ in their trouble, and they were greatly
terrified as if they had reached the gates of
‫כי אין כח בנו לסבול את הרעה הזאת‬
'death. And Noah prayed fervently, and he
‫ כי אפפונו משברי מים‬,‫אשר סבבתנו‬
cried unto the Lord on account of that
‫ קדמו אותנו מוקשי‬,‫ונחלי בליעל בעתונו‬ trouble, and he said: Oh Lord help us, for
‫ פנה אלינו‬,‫ עננו! פדנו‬,‫ עננו ה׳‬.‫מות‬ there is in us no strength to bear this great
evil wherewith thou hast surrounded us;
‫ וישמע ה׳ בקול נח‬.‫ פדנו והצילנו‬,‫וחננו‬
for the wild breakers encircle us, and the
,‫ויזכרהו ה׳ ויעבר רוח על פני הארץ‬
whirlpools of the lower regions terrify us
‫ ויסכרו‬.‫וישובו המים ותנח התיבה‬ and the snares of death are before us.
‫ ויכלא‬,‫מעיינות התהום וארובות השמים‬ Answer us Lord, oh answer us! Let thy
countenance shine upon us and be gracious
‫ והמים היו הלוך‬.‫הגשם מן השמים‬
unto us, redeem us and save us, oh Lord!
‫ ותנח התיבה בהרי‬,‫וחסור בימים ההם‬
And the Lord hearkened unto the voice of
‫ ויפתח נח את חלון התיבה בעת‬.‫אררט‬ Noah, and the Lord remembered him. And
‫ ויקרא נח עוד אל ה׳ בעת ההיא‬,‫ההיא‬ a wind passed over the earth and the waters
‫ אלוקי כל הארץ והימים‬,‫ אנא ה׳‬:‫ויאמר‬ became quiet, and the ark came to rest.
And the fountains of the deep were
‫וכל אשר בהם! הוציאה ממסגר נפשי‬
stopped and the windows of heaven also,
‫ כי יגעתי‬,‫ממאסרי אשר שמתני בו‬ and it ceased to rain upon the earth. And
,‫ וישמע ה׳ בקול נח‬.‫באנחתי מאוד‬ the waters began to decrease in those days,
‫ במלאתך שנה תמימה אז‬:‫ויאמר אליו‬ and the ark rested among the mountains of
Ararat. And Noah opened the windows of
‫ ויהי לתקופת השנה עד מלאת לנח‬.‫תצא‬
the ark at that time, and Noah cried out in
‫ חרבו המים‬,‫שנה תמימה לשבתו בתיבה‬ prayer to the Lord once more at that time,
.‫מעל הארץ ויסר נח את מכסה התיבה‬ saying: Oh Lord, thou who hast created
‫בעת ההיא בשבעה ועשרים יום לחודש‬ the earth the heavens and all that is in
them, oh deliver us from this prison, and
‫ אך לא יצאו נח ובניו‬,‫השני יבשה הארץ‬
from this danger wherein thou hast cast us;
‫וכל אשר איתו מן התיבה עד אשר דיבר‬ for I am almost exhausted with my sighs.
‫ ויהי היום דבר ה׳ אלוקים‬.‫אליהם ה׳‬ And the Lord hearkened unto the voice of
Noah and he said unto him: After thou
‫ ויצאו כולם מן התיבה וילכו‬,‫לצאת‬
shalt have been in the ark a full year thou
.‫וישובו איש לדרכו ואיש למקומו‬
shalt go out of it. And it was at the end of a
year of Noah's dwelling in the ark that the
waters dried up from the earth, and Noah
removed the covering of the ark At that
time, on the twenty-seventh day of the
second month, the earth was perfectly dry;
but Noah, and his sons, and all with him,
did not leave the ark until the Lord would
tell them to leave it. And on the day that
the Lord ordered them to go forth, all went
out from the ark. And all the animals went
their own ways and returned to their
former places.
‫ונח ובניו ישבו בארץ אשר דיבר אליהם‬ 6 And Noah and his sons dwelt in the land
that the Lord pointed out to them, and
‫ וה׳ ברך‬.‫ ויעבדו את ה׳ כל ימיהם‬,‫ה׳‬
they served the Lord through all the days
.‫ בצאתם מן התיבה‬,‫את נח ואת בניו‬
of their lives. And the Lord blessed Noah
‫ ומלאו את כל‬,‫ויאמר אליהם פרו ורבו‬ and his sons when they left the ark, and the
‫ ורבו‬,‫ ועצמו ושרצו בכל הארץ‬.‫הארץ‬ Lord said unto them: Be fruitful and
‫ואלה שמות בני נח יפת חם ושם‬.‫בה‬ multiply and fill the earth. And become
powerful and very numerous in the whole
‫ כי לקחו‬,‫ויולדו להם בנים אחר המבול‬
earth. And these are the names of the sons
,‫ אלה בני יפת‬.‫להם נשים לפני המבול‬ of Noah: Japheth, Ham and Shem. And
‫גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס‬ children were born unto them after the
‫ אשכנז‬,‫ ויהיו בני גומר‬.‫בנים שבעה‬ flood, for they had taken unto themselves
wives before the flood. And these are the
‫ אליחרף‬,‫ ובני מגוג‬.‫וריפת ותוגרמה‬
names of the sons of Japheth: Gomer, and
.‫ ליטי‬,‫ חוני‬,‫ זילא‬,‫ אחון‬:‫ ובני מדי‬.‫ולובב‬ Magog, and Madai, and Javan, and Tubal,
.‫ דודנים‬,‫ כתים‬,‫ תרשיש‬,‫ אלישה‬:‫ובני יון‬ and Meshech, and Tiras; seven sons. And
the sons of Gomer were: Ashkinaz, and
‫ ובני‬.‫ תארי‬,‫ כשד‬,‫ אריפי‬:‫ובני תובל‬
Riphath, and Togarmah. And the sons of
:‫ ובני תירס‬.‫ שיבשני‬,‫ זדון‬,‫ חרון‬:‫משך‬ Magog were: Elichalof, and Labab. And the
sons of Madai were: Achon, and Zeelo, and
‫ אלה‬.‫ גילק‬,‫ לופריון‬,‫ כיזון‬,‫ גירא‬,‫בניוב‬
Chazoni, and Lot. And the sons of Javan
‫ ויהיו‬,‫הם בני יפת למשפחותיהם‬
were: Elisha, and Tarshish, and Kittim, and
‫פקודיהם בימים ההם כארבע מאות‬ Dadanim. And the sons of Tubal were:
‫ כוש ומצרים‬,‫ ואלה בני חם‬.‫ושישים איש‬ Ariphi, and Kesed, and Taari. And the sons
of Meshech were: Dedan, and Zaron and
:‫ ויהיו בני כוש‬.‫ בנים ארבעה‬,‫פוט וכנען‬
Shebashni. And the sons of Tiras were:
.‫ סבתכא‬,‫ רעמא‬,‫ סבתה‬,‫ חבילה‬,‫סבא‬
Benib, and Ghera, and Luperion, and
,‫ לוד‬:‫ ובני מצרים‬.‫ובני רעמה שבא ודדן‬ Ghelae. These are the sons of Japheth
,‫ כסלוח‬,‫ פתרוס‬,‫ נפתוח‬,‫ להב‬,‫עונם‬ according to their families, and their
.‫ עדן‬,‫ בנה‬,‫ חדן‬,‫ גבל‬:‫ ובני פוט‬.‫כפתור‬ numbers in those days were about four
hundred and sixty men. And these are the
,‫ חוי‬,‫ גרגשי‬,‫ אמרי‬,‫ חת‬,‫ צידון‬:‫ובני כנען‬
sons of Ham: Cush, and Mizrain, and
‫ אלה הם‬.‫חמת‬,‫ צמר‬,‫ ארודי‬,‫ סיני‬,‫ערקי‬ Phut, and Canaan, four sons. And the sons
‫ ופקודיהם בימים‬,‫בני חם למשפחותיהם‬ of Cush were: Seba, and Havilah, and
Sabtah, and Raamah, and Sabtecha. And
‫ ואלה‬.‫ההם כשבע מאות ושלושים איש‬
the sons of Raamah were Sheba, and
‫ ולוד‬,‫ ארפכשד‬,‫ אשור‬,‫ עילם‬:‫בני שם‬
Dedan, and Mizrain begat Ludim, and
:‫ ויהיו בני עילם‬.‫ בנים חמישה‬,‫וארם‬ Anamim, and Lehabim, and Naphtuhim,
,‫ מירס‬:‫ ובני אשור‬.‫ חרמון‬,‫ מחול‬,‫שושן‬ and Pathrusim, and Cas luchim, and
,‫ ענר‬,‫ שלח‬:‫ ובני ארפכשד‬.‫מוקיל‬ Caphtorim. And the sons of Phut were:
Ghebut, and Hadon, and Benah, and
:‫ ובני ארם‬.‫ עזיון‬,‫ פתור‬:‫ ובני לוד‬.‫אשכול‬
Adon. And the sons of Canaan were:
‫ אלה הם בני שם‬.‫ מש‬,‫ גתר‬,‫ חול‬,‫עוץ‬ Sidon, and Heth, and the Amorite, and the
‫ ומספרם בימים ההם‬,‫למשפחותם‬ Girgasite, and the Hivite and the Arkite,
and the Sinite, and the Arvadite, and the
‫ אלה‬.‫כשלוש מאות ושבעים איש‬
Zemarite, and the Hamathite. These are
‫ שם הוליד את ארפכשד‬,‫תולדות שם‬
the sons of Ham, according to their
‫וארפכשד הוליד את שלח ושלח הוליד‬ families, and their numbers in those days
‫ שם‬,‫ ולעבר יולד שני בנים‬.‫את עבר‬ were about seven hundred and thirty men.
‫ כי בחייו נפלגו חיי בני‬,‫האחד פלג‬ And these are the sons of Shem: Elam, and
Asshur, and Arphaxad, and Lud, and
‫ ואת‬.‫האדם ובאחרית ימיו הפלגה הארץ‬
Aram, five sons. And the sons of Elam
‫ המעטו‬:‫שם השני קרא יקטן לאמור‬ were: Shushan, and Mahul and Harmon.
‫ אלה בני‬.‫והקטנו חיי בני האדם בימיו‬ And the sons of Asshur were: Miros and
,‫ ירח‬,‫ חצר מות‬,‫ שלף‬,‫ אלמודד‬:‫יקטן‬ Makil. And the sons of Arphaxad were:
Salah, and Aner, and Ash kol. And the sons
,‫ אבימאל‬,‫ עובל‬,‫ דקלה‬,‫ אוזל‬,‫הדורם‬
of Lud were: Peter and Bizon. And the sons
‫ כל אלה בני‬.‫ יובב‬,‫ חוילה‬,‫ אופיר‬,‫שבא‬ of Aram were: Uz, and Hul, and Gether,
‫ ורעו‬,‫ ופלג אחיו הוליד את רעו‬.‫יקטן‬ and Mash. These are the sons of Ham
according to their families, and their
,‫ ושרוג הוליד את נחור‬,‫הוליד את שרוג‬
numbers were in those days about three
‫ו יחי תרח שלושים‬.‫ונחור הוליד את תרח‬
hundred families. These are the generations
.‫ושמונה שנה ויולד את הרן ואת נחור‬ of Shem: Shem begat Arphaxad, and
Arphaxad begat. Selah, and Selah begat
Eber; and unto Eber were born two sons,
the name of one was Peleg, for in his days
the sons of man became divided, and in his
last days the earth also was divided; and his
brother's name was Joktan, because in his
days the duration of the life of the sons of
man became short vened and lessened.
And these are the sons of Joktan: Almodad,
and Sheleph, and Hazarmaveth, and Yerah,
and Hadoram, and Uzal, and Diklah, and
Obal, and Abimael, and Sheba, and Ophir,
and Havilah and Jobab; all these were the
sons of Joktan. And his brother Peleg begat
Reu, and Reu begat Serug, and Serug begat
Nahor, and Nahor begat Terah. And Terah
was eighty-three years old when he begat
Haran and Nahor.
‫וכוש בן חם בן נח לקח אישה בימים‬ 7 And Cush, the son of Ham, the son of
Noah, took unto himself a wife at that
‫ ותלד בן ויקראו את‬.‫ לעת זקנתו‬,‫ההם‬
time in his old age, and he begat a son, and
‫ לאמור בעת ההיא החלו בני‬,‫שמו נמרוד‬
he called his name Nimrod, saying: At that
.‫האדם למרוד ולפשוע באלוקים עוד‬ time the sons of man again began to rebel
‫ כי בן‬,‫ויגדל הילד ואביו אהבו מאוד‬ and to trespass against the will of God.
‫ ויתן לו כוש את כתנות‬.‫זקונים הוא לו‬ And the boy grew up, and his father loved
‫ אשר עשה האלוקים לאדם‬,‫העור‬ him exceedingly, for he was unto him the
son of his old age And Cush gave unto,
‫ ויהי אחרי מות‬.‫ולאישתו בצאתם מן הגן‬
Nimrod the coats of skin which the Lord
‫אדם ואשתו ויתנו את הכתנות לחנוך בן‬ had made for Adam and Eve, when they
‫ ובהלקח חנוך אל האלוקים ויתנם‬,‫ירד‬ were driven from the garden of Eden. For
‫ ובמות מתושלח לקח‬.‫אל מתושלח בנו‬ after the death of Adam and Eve, their
garments came into possession of Enoch
‫ ויהיו‬,‫אותם נח ויביאם איתו אל התיבה‬
the son of Jared; And when Enoch, was
‫ ויהי בצאתם‬.‫איתו עד צאתם מן התיבה‬ taken up into heaven he gave them unto
,‫ויגנוב חם את הכתנות ההם מנח אביו‬ Methuselah his son. And when Methuselah
died he transmitted the garments unto
‫ ובלדת חם את‬,‫ויקחם ויסתירם מאחיו‬
Noah, and Noah brought them with him
.‫כוש בכורו נתן לו את הכתנות בסתר‬
into the ark where they remained until
‫ ויסתירם גם‬,‫ויהיו עם כוש ימים רבים‬ Noah left the ark. And after leaving the
‫ ויהי כאשר ילד‬.‫הוא מאת בניו ואחיו‬ ark, Ham the son of Noah, stole those
‫ ויתן לו את הבגדים ההם‬,‫כוש את נמרוד‬ garments from Noah, unbeknown to his

brothers, and he took them and id them
‫ ויגדל נמרוד ויהי בן‬.‫באהבתו אותו‬
away. And when Ham begat Cush his first
.‫ וילבש את הבגדים ההם‬,‫עשרים שנה‬ born, he gave the garments secretly unto
,‫ויתחזק נמרוד כאשר לבש את הבגדים‬ Cush. And they remained with Cush many
days, and he kept them hidden from his
‫ויתן לו האלוקים כח וגבורה ויהי גיבור‬
brothers and sons. But finally when Cush
‫ הוא היה גיבור ציד בשדה‬.‫ציד בארץ‬
begat Nimrod, whom he loved above his
‫ ויבן מזבחות ויקרב‬,‫ויהי צודה את החיות‬ other sons, Cush gave the garments unto
‫ ויתחזק נמרוד‬.‫עליהן את החיות לפני ה׳‬ Nimrod. And when Nimrod grew up and
‫ויקם מאחיו וילחם מלחמות אחיו מכל‬ was twenty-one years of age, he put on
those garments. And as soon as Nimrod
‫ ויתן ה׳ את כל אויבי‬,‫אויביהם מסביב‬
had those garments upon him he felt
,‫ ויצליחהו ה׳ כפעם בפעם‬.‫אחיו בידו‬ himself grow very powerful, and the Lord
‫ על כן היה‬.‫בכל מלחמותיו וימלוך בארץ‬ gave him power and, strength, and he
‫למשל בימים ההם כאשר יריק איש את‬ became a mighty hunter in the earth, he
was the mighty hunter in the fields. And
‫ ויאמרו אליו כנמרוד‬,‫חניכיו להילחם‬
he hunted the animals, and he built altars
‫אשר היה גיבור ציד בארץ והצליח‬ and offered up upon them all those
‫ אשר גבר מאחיו ויצילם‬.‫במלחמותיו‬ animals unto the Lord. And Nimrod was
possessed of more strength than all his
‫ כן יחזקנו ויצילנו ה׳ היום‬,‫מכף אויביהם‬
brothers. And he fought the battles of his
,‫ ויהי בהיות נמרוד בן ארבעים שנה‬.‫הזה‬
brothers with all their enemies around
‫ובעת ההיא היתה מלחמה בין אחיו ובין‬ them; and God delivered all the enemies of
.‫ ויהיו אחיו תחת יד אויביהם‬,‫בני יפת‬ his brothers into his hands. And the Lord
‫ויתחזק נמרוד בעת ההיא וילך ויקבוץ‬ gave him success at all times in his battles,
and he became the ruler of the earth, and
,‫את כל בני כוש וכל משפחות חם‬
therefore it was current, when one armed
‫ וישכור גם‬.‫כארבע מאות ושישים איש‬ his men in array of battle, that they would
‫את כל אוהביו וכל יודעיו לפנים‬ say of him: Like Nimrod who was a mighty
hunter upon the earth and succeeded in
‫ ויתן שכרם וילך עמהם‬,‫כשמונים איש‬
battle against enemies that were too
‫ ויהי בדרך ויחזק נמרוד את‬.‫למלחמה‬
powerful for his brethren, and conquered
‫ ויאמר‬,‫לב כל העם אשר הלכו איתו‬ them all, so may the Lord strengthen and
‫אליהם אל תיראו ואל תערצו כי נתון‬ save these men to-day. And at the time
‫ינתנו כל אויבינו בידינו ועשיתם להם‬ when Nimrod was forty years of age, there
was a war between his brothers and the
‫ וילכו כל האנשים האלה‬.‫כטוב בעיניכם‬
sons of Japheth, and his brethren were
‫ וילחמו על‬,‫כחמש מאות וארבעים איש‬ under the hand of their enemy. And
‫אויביהם וישחיתום ויכניעום תחת ידם‬ Nimrod strengthened himself at that time,
.‫וישם נמרוד עליהם נציבים במקומותם‬ and went forth and assembled all the
families of the sons of Cush, about four
hundred and sixty men. And he hired also
of their friends and acquaintances about
eighty men; and he gave them their hire,
and went forth with them to give battle.
And while on his way Nimrod
strengthened the hearts of the people that
went forth with him, and he said unto
them: Be not afraid and be not alarmed,
for all our enemies will surely be given in
to our hands, and ye shall do unto them as
it seems good in your own eyes. And they
went all with great courage, about five
hundred and forty men, and they over

powered the enemies and vanquished
them.
‫ויקח מבניהם לערבון ויהיו כולם עבדים‬ 8 And then Nimrod placed officers over
‫ ויפנו וישובו נמרוד וכל‬,‫לנמרוד ולאחיו‬ them, and took from their children
hostages for security, that all would be
‫ ויהי כאשר‬.‫העם אשר איתו למקומותם‬
servants unto him and unto his brothers.
‫שב נמרוד מהמלחמה בשמחה כאשר‬ And after Nimrod had thus reduced the
‫ ויועדו כולם יחד כל‬,‫ניצח את כל אויביו‬ people to servitude, he would return home
,‫אחיו וכל יודעיו לפנים וימליכוהו עליהם‬ with his men. And after the conquests of
Nimrod increased and he always returned
‫ וישם‬.‫וישימו את כתר מלכות בראשו‬
victoriously triumphant from the battles
‫ ועל‬,‫שרים ושופטים ומנהיגים על עבדיו‬ with all their enemies around them, then
‫ וישם שר‬.‫כל עמו כמשפט המלכים‬ the people all united and came unto
Nimrod and elected him their king, and
‫ ויגדלהו וינשאהו‬,‫צבאו את תרח בן נחור‬
they placed a royal crown upon his head.
‫ ויהי כאשר‬.‫מעל כל השרים אשר לו‬
And Nimrod then appointed princes, and
‫מלך בכל אות נפשו וכאשר ניצח את כל‬ judges, and generals over his people after
‫ ויתייעץ עם כל יועציו‬,‫אויביו מסביב‬ the manner of kings, and for his
‫ וימצאו בקעה‬.‫לבנות לו עיר ויעשו כן‬ commander-in-chief Nimrod selected

Terah the son of Nahor, and he elevated
‫ ויבנו לו שם‬,‫גדולה מנגד למזרח השמש‬
him in greatness above all the other
‫ ויקרא נמרוד‬.‫עיר גדולה ורחבה מאוד‬ princes. And after he was sole ruler and
‫ כי ניער‬,‫את שם העיר אשר בנה שנער‬ could do according to his own wishes,
‫ וישב נמרוד‬.‫ה׳ אויביו מפניו וילכדם‬ having overpowered all the enemies around
him, Nimrod summoned all his princes
‫בשנער וימלוך לבטח וילחם עם כל‬
and they concluded to build him a city and
‫ ויצליח בכל מלחמותיו‬,‫אויביו ויכניעם‬ a royal mansion. And they selected a large
‫ וכל הגויים וכל‬.‫ותגדל מלכותו מאוד‬ valley opposite to the rising of the sun, and
‫ ויתקבצו כולם‬,‫הלשונות שמעו את שמעו‬ in that valley they built unto him a large
and spacious city. And Nimrod called the
‫ ויביאו לו מנחות וישתחוו לו‬.‫יחד אליו‬
name of that city Shinar, for the Lord had
‫ וישבו‬,‫ארצה ויודו לאדון ומלך עליהם‬ discomfited all his enemies before him,
‫ וימלוך נמרוד‬.‫כולם איתו בעיר שנער‬ that he might conquer them. And Nimrod
‫ ויהיו כולם תחת‬,‫בארץ על כל בני נח‬ dwelt in Shinar and reigned therein
‫ ותהי כל הארץ שפה‬.‫ידו ותחת עצתו‬ securely, and he carried on war against all
his enemies, and he humbled them, and he
‫ אך לא הלך נמרוד‬.‫ ודברים אחדים‬,‫אחת‬
was successful in all his battles, and his
‫ וירשיע מכל האדם אשר היו‬,‫בדרכי ה׳‬ kingdom grew exceedingly. And all nations
.‫ מימי המבול עד הימים ההם‬,‫לפניו‬ and all tongues heard of Nimrod's fame,
and they assembled and came to bow down
,‫ויעש אלוקי עץ ואבן וישתחווה להם‬
to the ground before him, and they
‫ וילמד את כל עבדיו וכל‬.‫וימרוד בה׳‬
brought him gifts and he became their lord
‫ וגם‬,‫אנשי הארץ את כל דרכיו הרעים‬ and king, and they dwelt with him, all in
‫מרדון בנו הרשיע מאוד מאביו והיה כל‬ the city of Shinar. And Nimrod was the
‫אשר ישמע את מעשה מרדון בן נמרוד‬ sole ruler over the earth, and over all the
sons of Noah, and all were under his hand
‫ על‬.‫וענה ואמר עליו מרשעים יצא רשע‬
and advice. And the whole earth was of
‫כן היה למשל בכל הארץ לאמור‬ one language, and of one speech. But
‫ ויהי למשל בדברי‬,‫מרשעים יצא רשע‬ Nimrod went no more in the ways of the
‫כל האדם מהיום ההוא והלאה עד היום‬ Lord, and he became more wicked than
any of the men that lived before the flood,
‫ ותרם בן נחור שר צבא נמרוד היה‬.‫הזה‬
up to that day. And Nimrod made gods of
‫גדול מאוד בימים ההם בעיני המלך‬ wood and of stone and bowed down to
‫ ויאהבוהו המלך‬,‫ובעיני כל עבדיו‬ them, and he rebelled against the Lord,
‫ ויקח תרח‬.‫והשרים וינשאוהו מאוד‬ and he taught all his servants and subjects
his own evil ways. And Mardon, the son of
‫ ותהר‬,‫אישה ושמה אמתלאי בת כרנבו‬
Nimrod, acted more wickedly yet than
‫ בן‬.‫אשת תרח ותלד בן בימים ההם‬ even his father, and whosoever heard of his
.‫שבעים שנה היה תרח בלדת אותו‬ actions, would say: From the wicked
,‫ויקרא תרח את שם בנו הנולד לו אברם‬ cometh wickedness. And since then the
saying was in the land: From the wicked
‫לאמור כי הרימו למלך בימים ההם‬
cometh wickedness; and it hath become an
.‫וינשאהו מעל כל השרים אשר איתו‬ adage in the language of all men from that
time up to this very day. And Terah the son
of Nahor, the chief of Nimrod's army, was
very great in those days, in the eyes of the
king as well as in the eyes of all his
servants, and the king and the princes all
loved him and exalted him. And Terah

took unto himself a wife and her name was
Amthelah the daughter of Carnebah, and
she conceived and bare a son in those days.
And Terah was seventy years old when she
bare him, and Terah called the name of the
son born unto him Abram, saying: In these
days the king has raised and exalted me
over all the princes that are with him.
,‫ויהי בלילה ההוא עת הולדת את אברם‬ 9 And in the night that Abram was born, all
the servants of Terah and all the wise men
‫ויבואו כל עבדי תרח וכל חכמי נמרוד‬
and the astrologers of Nimrod came, and
‫וכל חרטומיו ויאכלו וישתו בבית תרח‬
they ate and drank in the house of Terah
‫ ויהי בצאת‬.‫וישמחו עמו בלילה ההוא‬ and they were greatly rejoiced all night.
‫כל החכמים החרטומים מבית תרח‬ And when the wise men and the
‫וישאו את עיניהם השמימה בלילה ההוא‬ astrologers left Terah's house they lifted up
their eyes unto heaven on that night to
‫ ויראו והנה כוכב אחד‬,‫אל הכוכבים‬
observe the stars; and behold a very large
‫גדול מאוד בא ממזרח שמש וירץ‬ star came from the rising of the sun and
‫בשמים ויבלע ארבעה כוכבים מארבע‬ ran about in the heavens and swallowed up
four stars from the four winds of heaven.
‫ וימתנו כל חכמי המלך‬.‫רוחות השמים‬
And the wise men and the astrologers were
‫ ויבינו‬,‫וכל החרטומים מהמראה ההוא‬
greatly astonished at that spectacle, and the
.‫החכמים את הדבר ההוא וידעו אודותיו‬ wise men reflected over the matter and
‫ אין זה כי אם‬,‫ויאמרו איש אל רעהו‬ they knew its meaning at once. And they
‫ אשר‬.‫הילד אשר נולד בלילה הזה לתרח‬ said to each other: This cannot be
otherwise but in reference to the child that
‫חגג ויפרה וירבה מאוד ויירש את כל‬
was born unto Terah, that he will be great
‫ ויהרוג הוא‬,‫הארץ הוא ובניו עד עולם‬ and that he will be increased and
.‫וזרעו מלכים גדולים ויירשו את ארצם‬ exceedingly multiplied, and that he will
‫וילכו ויבואו כל החכמים וכל החרטומים‬ inherit all the earth, he and his children
forever, and that he and his seed will slay
‫ ויהי בבוקר‬.‫ איש לביתו‬,‫בלילה ההוא‬
great kings and possess themselves of their
‫וישכימו כולם יחד כל החכמים וכל‬ lands. And all the wise men, and all the
.‫ ויודעו כולם בבית מועדם‬,‫החרטומים‬ astrologers, went quietly to their homes

that night. And in the morning they arose,
‫ הנה‬,‫וידברו ויאמרו איש אל רעהו‬
and all the wise men and all the astrologers
‫המראה אשר ראינו אמש נעלם מהמלך‬
assembled in the house appointed for their
‫ והיה אם יודע הדבר‬.‫לא נודע אליו‬ meetings, and they spoke among
‫למלך באחרית הימים ואמר אלינו למה‬ themselves saying: Behold the sight we
.‫ וימיתנו כולנו‬,‫העלמתם את הדבר ממני‬ have seen last night is not known, and it
hath not been communicated unto the
‫ועתה לכו ונגידה למלך את המראה‬
king. And now if the king should come to
‫ ונקינו‬,‫אשר ראינו ואת פתרון הדברים‬ the knowledge of that matter at some
‫ ויעשו כן וילכו כולם ויבואו אל‬.‫אנחנו‬ future time, then he will say unto us: Why
‫ יחי‬,‫המלך וישתחו לו ארצה ויאמרו‬ have ye withheld from me all those things?
and all of us will have to die on that
‫ אנחנו שמענו אשר‬.‫המלך יחי המלך‬
account. And now come and let us impart
‫ ונבוא‬,‫נולד בן לתרח בן נחור שר צבאך‬ to the king all about the sight we have seen
‫אמש בלילה אל ביתו ונאכל לחם ונשתה‬ last night, as well as its interpretation, so
‫ ויהי כאשר יצאו‬.‫ונשמח עמו בלילה‬ that we may be free of all responsibility.
And they did accordingly, and they went
‫עבדיך מבית תרח ללכת לביתינו ללון‬
unto the king, and coming unto his
‫ ונישא את עינינו‬,‫איש בבית מלונו‬ presence, they bowed down before him to
‫השמימה ונראה והנה כוכב אחד גדול‬ the ground and saluted him saying: May
‫ וירץ הכוכב‬.‫מאוד בא ממזרח השמש‬ the king live, may the king live! We have
been informed that a son hath been born
‫ ויבלע ארבעה‬,‫ההוא במרוצה גדולה‬
unto Terah thy chief commander, and we
.‫כוכבים גדולים מארבע רוחות השמים‬ went unto his house last night, and we
‫ויתמהו עבדיך על המראה ההוא אשר‬ were eating and drinking and rejoicing in
his house all night. And when we, thy
‫ ונשפוט את‬,‫ראינו ויתבהלו מאוד‬
servants, departed from the house of Terah,
‫המראה ונדע בחוכמתנו את פתרון‬
so that each of us should go to his home
‫ כי על הילד‬.‫המראה ההוא על נכונה‬ for the rest of the night, we lifted up our
‫ אשר‬,‫היולד לתרח היה הדבר ההוא‬ eyes towards heaven and beheld a very
‫יגדל וירבה מאוד ועצם וימית את כל‬ great star coming from the side of the
rising of the sun in a very swift course, and
‫מלכי הארץ ויירש את כל ארצם הוא‬
it swallowed up four great stars from the
‫ ועתה אדוננו המלך‬.‫ובניו וזרעו עד עולם‬ four winds of the heaven. And we, thy
‫הנה הודענוך את אשר ראינו על הילד‬ servants, were greatly astonished at that
‫ אם על המלך טוב לתת‬.‫ על נכונה‬,‫הזה‬ strange sight which we have seen, and we
were greatly terrified thereat. And we
‫ טרם‬.‫ ונהרגהו‬,‫לאביו מחיר בילד ההוא‬
passed our judgment over that strange
‫אשר יגדל וירבה בארץ ותרבה רעתו‬ phenomenon, and we discovered in our
‫ אנחנו ובנינו‬,‫עלינו בארץ ואבדנו כולנו‬ wisdom the interpretation of that spectacle
in its correctness. For this all was seen on
.‫וזרענו ברעתו‬
account of the child which was born unto
Terah, meaning, that he would become
great and very numerous, and powerful,
and that he would slay all the kings and
inherit their lands, he and his children and
his seed forever. And now, oh king our
lord, we have informed thee correctly of
what we have seen concerning that child,
and if it so please the king we would say,
that the king give unto Terah the value of
that child, and we will slay him ere he
grows up and increases in the land, to
bring about the great evil, whereby we are
all to be driven from the earth, and we, and
our children, and our seed perish through
his wickedness.
,‫וישמע המלך את דבריהם וייטב בעיניו‬ 10 And the king hearkened attentively unto
‫וישלח ויקרא אל תרח ויבוא תרח לפני‬ these words, and they pleased him greatly,
and he had Terah called, and Terah
‫ הגד הוגד‬,‫ ויאמר המלך אל תרח‬.‫המלך‬
appeared before the king's presence. And
‫לי אשר נולד לך בן אמש וכזאת וכזאת‬ the king said unto Terah: I have been
‫ ועתה תנה לי את‬.‫נראה בשמים במולדו‬ informed that a son hath been born-unto
‫הילד ההוא ונהרגהו טרם תצמח עלינו‬ thee yesternight, and such and such things
have been seen concerning him in the
‫ ואתן לך מחירו מלא ביתך כסף‬,‫רעתו‬
heavens. Now therefore give me that child,
‫ ויען תרח את המלך ויאמר אליו‬.‫וזהב‬ that I may slay him before his great
‫ כל אשר‬,‫שמעתי אדוני המלך את דבריך‬ wickedness will grow over us, and I will
‫ אולם‬.‫יחפוץ אדוני המלך יעשה עבדו‬ send unto thee his full value in silver and
‫אדוני המלך אגיד לך את אשר קרה לי‬ gold, into thy house. And Terah replied
saying; I have humbly listened to the words
‫אמש עד אשר אראה את עצת המלך אל‬
of my king; whatever the king pleaseth he
.‫ ואחר אשיב את המלך על דבריו‬,‫עבדו‬ can do with his servant. But, my king and
‫ ויאמר תרח אל המלך‬.‫ויאמר המלך דבר‬ lord, I would make known to the king
‫כי אעיון בן מורד בא אלי אמש אל ביתי‬ what hath occurred unto thy servant
yesterday, and I would humbly beseech the
‫ תנה לי את הסוס הגדול‬,‫בלילה לאמור‬
king to give an advice unto his servant, and
‫הטוב אשר נתן לך המלך ואתן לך מחירו‬ after my king shall have given his servant
.‫כסף וזהב ומלוא ביתך תבן ומספוא‬ an opinion on that matter, I will answer
‫ואומר אליו עד אשר אראה את אדוני‬ unto the king concerning his words. And
the king said unto Terah: Speak. And
‫ והיה הדבר אשר ידבר‬,‫המלך על דבריך‬
Terah went on saying: Long live the king!
‫ ועתה אדוני‬.‫אלי המלך אותו אעשה‬ It is but last night that, Lyon, the son of
‫המלך הנה גיליתי את אוזנך על הדבר‬ Nimrod, came into my house saying: Let
‫ והיה העצה אשר יתן אדוני המלך‬,‫הזה‬ me have thy beautiful horse which the king
hath given unto thee, and I will give thee
‫ וישמע המלך את‬.‫את עבדו אותה אעשה‬
its full value in gold and in silver, and I will
.‫ ויחר אפו ויחשבהו לכסיל‬,‫דברי תרח‬ fill thy house besides with straw and with
‫ הכסיל‬,‫ויען המלך את תרח ויאמר אליו‬ fodder. And I have bid him wait, until I
shall have laid the matter before the king,
‫ובער אתה או חסר תבונה כי תעשה את‬
and whatever the king would say
‫ כי תיתן את סוסך הטוב‬.‫הדבר הזה‬
concerning that horse I would do. And
.‫בכסף או בזהב ואף אם בתבן ומספוא‬ now my king, I have communicated unto
‫החסר כסף וזהב אתה עד אשר אין לך‬ thee these things, and according to the
‫ כי תעשה‬,‫תבן ומספוא למאכל סוסיך‬ advice of the king I have to act. And when
the king had heard the words of Terah he
‫ ומה לך בכסף או בזהב‬.‫את הדבר הזה‬
was exceedingly wroth, and he considered
‫ואף בתבן ומספוא כי תיתן את סוסך‬ him quite a fool. And the king answered:
‫ אשר אין סוס‬,‫הטוב אשר נתתי לך‬ Art thou so ignorant and foolish, or hast
thou lost thy reason to do such a thing, as
,‫ ויכל המלך לדבר‬.‫כמוהו בכל הארץ‬
to think of disposing of thy beautiful horse
‫ויען תרח את המלך לאמור כדבר הזה‬
for silver and for gold, and the more less
‫ בי אדוני‬.‫דיבר אדוני המלך אל עבדו‬ for straw and for fodder? Art thou, so short
‫המלך מה הדבר הזה אשר דיברת אליי‬ in silver and gold, and hast thou no means
to buy straw and fod der to feed thy horse,
‫לאמור תנה בנך ונמיתהו ואתן לך מחירו‬
that thou must be reduced to such
‫ מה אעשה בכסף או בזהב‬,‫כסף וזהב‬
extremes? And what good will do thee all
‫ והיה‬.‫אחרי מות בני כי מי יירשני אחרי‬ thy gold , and silver, all thy straw and
‫במותי ושב הכסף והזהב ההוא אל אדוני‬ fodder if thou losest thy beautiful horse,
‫ ויהי כשמוע המלך את‬.‫המלך אשר נתנו‬ the like of which does not exist in the
whole earth, and which I the king, have
‫דברי תרח ואת המשל אשר הביא על‬
given unto thee? And when the king had
‫ ויחר למלך מאוד ויקצוף על‬,‫המלך‬ finished his speech Terah re plied saying:
.‫הדבר הזה וחמתו בערה בו‬ Hath my king really spoken these words? I
beseech thee oh king, what is it thou hast
said unto me before: Give me thy son and
we will slay him, and I will give unto thee
his full value in silver and in gold. And
now my Lord, what shall I do with all the
silver and gold, after my son is dead? For I
shall have no one to inherit my fortune,
and after I am dead the same gold and
silver would revert to the king who gave it.
And when the king heard the words of
Terah and the parable he brought
concerning the king, the king grew
exceedingly wroth, and his anger kindled
within him.
‫וירא תרח כי חרה אף המלך עליו ויען‬ 11 And when Terah saw that the king was so
‫ויאמר אל המלך הנה כל אשר לי ביד‬ wroth against him, he answered and said
unto the kiug: All that I have is in the
‫ אשר יחפוץ אדוני המלך לעשות‬.‫המלך‬
hands of my king, whatsoever the king
‫ ואף בני הנה הוא ביד‬,‫לעבדו יעשה‬ pleaseth he can do unto his servant, and
‫המלך בלא מחיר הוא ושני אחיו‬ also my child is in the hand of the king
,‫ ויאמר המלך אל תרח‬.‫הגדולים ממנו‬ with his two older brothers, without
money and without price. And the king re
.‫לא כי קנה אקנה את בנך הקטן במחיר‬
plied: Not so; but I will take thy son for his
‫ בי אדוני‬,‫ויען תרח את המלך לאמור‬ value. And Terah answered unto the king,
saying: I beseech thee my lord and king,
‫ וישמע‬.‫המלך ידבר נא עבדך דבר לפניך‬
suffer thy servant to speak a word in the
‫המלך את דבר עבדו ויאמר המלך דבר‬
ears of my lord, and may the king hearken
‫ ויאמר תרח יתן לי אדוני‬.‫כי שומע אני‬ unto the words of his servant. And Terah
‫המלך זמן שלושה ימים עד דברי אל‬ said: May it please the king to grant me
,‫נפשי ואל ביתי את דברי אדוני המלך‬ three days time, that I may bring the words
of my Lord the king before my wife and
‫ וישמע המלך‬.‫ואפצר בם על הדבר הזה‬
my household, and I will consult them
‫ ויתן לו זמן שלושת‬,‫אל תרח ויעש כן‬ concerning that matter. And the king
‫ ויצא תרח מאת פני המלך וילך‬.‫ימים‬ hearkened unto the words of Terah, and
‫ וידבר אליהם את כל‬,‫ויבוא אל ביתו‬ the king gave him three days for re flection.
And Terah departed from the presence of
‫ ויהי‬.‫דברי המלך וייראו האנשים מאוד‬
the king, and he hurried into his house and
‫ביום השלישי וישלח המלך אל תרח‬ imparted the words of the king to all his
‫ שלח לי את בנך במחיר כאשר‬,‫לאמור‬ household. And when they heard the
words of the king they were greatly
‫ והיה אם לא תעשה את‬.‫דיברתי לך‬
terrified. And on the third day the king
‫הדבר הזה ושלחתי והמיתו גם את כל‬
sent unto Terah sayiug: Deliver now nnto
‫ ולא ישאירו לך עד משתין‬,‫אשר בביתך‬ me thy son, for the value I have spoken of
‫ וימהר תרח כי היה דבר המלך‬.‫בקיר‬ And if thou failest to comply with my
‫ ויקח את הילד אחד מעבדיו‬,‫נחוץ אליו‬ order, then I will send my messengers to
slay thee and all that belong to thy
‫אשר ילדה לו שפחתו ביום ההוא אשר‬
household, and there will not remain of
‫ ויבא תרח את הילד‬.‫יולד את אברם‬ thee and all that is thine even a dog. And
‫ ויהי‬.‫ ויקח את מחירו‬,‫ההוא אל המלך‬ Terah seeing the urgent manner of the
king, hastened and took the child of one of
‫ לבלתי המית‬,‫ה׳ את תרח בדבר הזה‬
his maid-servants, that was born unto him
‫ והמלך לקח את הילד‬.‫נמרוד את אברם‬
on the same day with Abram, and Terah
,‫מיד תרח ונפץ את מוחו ארצה בידו‬ brought the child of his maid servant unto
‫ ויסתר‬.‫וימת אותו כי חשב כי אברם הוא‬ the king, and received the value thereof.
‫הדבר מהיום ההוא והלאה וישכח מלב‬ And the Lord favored Terah's course in
that matter, so that Abram might be saved
‫ כי מאת ה׳ היה זה לבלתי מות‬,‫המלך‬
and not be slain. And the child which
‫ ותרח לקח את אברם בנו בסתר‬.‫אברם‬ Terah brought unto the king, the king took
,‫ואת אמו ואת מניקתו ויחביאם במערה‬ and with his own hands he dashed its head
.‫ויתן להם מחייתם מדי חודש בחודשו‬ against the ground, and spilt its brains
upon the earth and killed it, thinking it
,‫ויהי ה׳ את אברם במערה ההיא ויגדל‬
was Abram. And the deception remained a
‫ והמלך‬.‫ויהי אברם במערה עשר שנים‬ secret from that day on and all of the
‫וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים‬ matter was finally for gotten from the heart
of the king, for it was the will of God that
‫ חשבו כי המית המלך את‬,‫אשר למלך‬
Abram should not be put to death. And
‫ והרן בן תרח אחי אברם הגדול‬.‫אברם‬
Terah had taken Abram, and his mother,
‫ כי‬,‫ממנו לקח אישה בימים ההם‬ and the nurse, and secreted them in a cave,
.‫שלושים ותשע שנים היה הרן בקחתה‬ supplying them with food for a month,
‫ ויקרא את‬,‫ותהר אשת הרן ותלד לו בן‬ and bringing them all they needed month
after month. And the Lord was with
‫ ותקרא‬,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫שמו לוט‬
Abram and he grew up and he was in the
,‫ ותהר עוד ותלד בת‬.‫את שמה מלכה‬ cave for ten years. And the king, and his
‫ בן ארבעים‬.‫ותקרא את שמה שרי‬ princes and astrologers, and all the wise
,‫ושתיים שנים היה הרן בלדתו את שרי‬ men, verily believed that Abram had been
killed by the hands of the king. And Haran
.‫היא שנת עשר לחיי אברם‬
the son of Terah, Abram's oldest brother,
took a wife in those days; and Haran was
thirty-nine years of age when he took unto
himself a wife. And Haran's wife conceived
and bare a son, and he called his name Lot.
And she conceived again and bare a
daughter, and called her name Milcah, and
once more she conceived, and bare a
daughter and she called her name Sarai.
And Haran was forty-two years old when
Sarai was born, and it was in the tenth year
of the life of Abram.
‫בימים ההם יצאו אברם ואמו ומניקתו‬ 12 At that time Abram, and his mother, and
‫ כאשר שכחו המלך ועבדיו את‬,‫מהמערה‬ her nurse, went forth from the cave, for all
that occurred concerning him was entirely
‫ ויהי כצאת אברם‬.‫אודות אברם‬
forgotten by the king, and by all his
‫ וישב‬,‫מהמערה וילך לו אל נח ושם בנו‬ servants. And when Abram left the cave he
‫עמהם ללמוד את מוסר ה׳ ואת דרכיו‬ went at once to the house of Noah and his
son Shem, and Abram dwelt with them in
‫ וישרת אברם‬.‫ואיש לא ידע את אברם‬
their house, to learn the knowledge and
‫ ויהי‬.‫ ימים רבים‬,‫את נח ואת שם בנו‬ fear of God, and all the ways of the Lord.
.‫ שלושים ותשע שנים‬,‫אברם בבית נח‬ And nobody knew Abram, and he
‫ וילך‬,‫וידע אברם את ה׳ מבן שלוש שנים‬ ministered unto Noah and unto Shem for
many days. And Abram lived in Noah's
‫בדרכי ה׳ עד יום מותו כאשר הורהו נח‬
house for thirty-nine years, and Abram
‫ וכל בני הארץ פשעו בה׳ מאוד‬.‫ושם בנו‬ knew the Lord from his third year on, and
‫ וימרדו בו ויעבדו אלוקים‬,‫בימים ההם‬ he walked in the ways of the Lord even
‫אחרים וישכחו את ה׳ אשר בראם‬ unto the day of his death, according to the
teachings of Noah and his son Shem. And
‫ ויעשו להם כל בני הארץ איש‬.‫בארץ‬
all the sons of man rebelled against the
‫ אלוקי עץ ואבן אשר‬,‫אלוקו בימים ההם‬ Lord in those days, and they worshiped
‫ ויעבדום‬,‫לא ישמעו ולא ידברו ולא יצילו‬ other gods, and they forgot the Lord that
‫ והמלך‬.‫בני האדם ויהיו להם לאלוקים‬ had created them upon the earth. And the
sons of manmade unto themselves their
‫וכל עבדיו ותרח וכל ביתו היו ראשונה‬
own gods, of wood and stone, which can
.‫ לכל העובדים עץ ואבן‬,‫בימים ההם‬ neither hear, nor speak, nor save; and yet
,‫ויהיו לתרח שנים עשר אלוקים גדולים‬ the sons of man served them and con
sidered them their gods. And the king, and
‫אלוקי עץ ואבן לשנים עשר חודשים‬
all his servants, and Terah, and all his
‫ ויהי מדי חודש‬.‫ויעבוד כל אחד חודשו‬
household, were the very first in those days
‫בחודשו יקריב תרח מנחה ונסכים‬ among the worshipers of wood and Stone.
,‫לאלוקיו וישתחווה להם ויעבוד אותם‬ - And Terah had made unto himself twelve
‫ וגם כל הדור‬.‫ככה יעשה תרח כל הימים‬ very large gods, according to the twelve
months of the year, and every month was
‫ ויעשו ככה איש‬,‫ההוא רע בעיני ה׳‬
set apart for one of the gods, and Terah
‫ ולא‬.‫אלוקיו ואת ה׳ אשר בראם עזבו‬ offered to each one in his month meat
‫נמצא איש בימים ההם בכל הארץ אשר‬ offerings and drink offerings, and he would
‫ידע את ה׳ כי עבדו כולם איש את‬ bow down before his gods and serve them.
So Terah did through all these days, And
‫ זולתי נח וביתו וכל אשר היה‬.‫אלוקיו‬
the whole generation of the sons of man
.‫ ידעו את ה׳ בימים ההם‬,‫תחת עצתם‬ acted very wickedly, and did all that was
‫ואברם בן תרח הולך וגדל בימים ההם‬ evil in the eyes of the Lord, and each of
them had his own god; but the Lord and
‫ ויתן ה׳‬.‫ ואיש לא ידע וה׳ עמו‬,‫בבית נח‬
Creator was forgotten. And in those days
‫ ידע את כל‬,‫לאברם לב שומע ותבונה‬
there was not to be found one man that
‫ וגם‬.‫אשר יעשו הדור ההוא שהוא הבל‬ knew anything of the Lord, save Noah and
‫את כל אלוקיהם אשר יעבדו להם הבל‬ his household, and all those living under
‫ וירא אברם את‬.‫ ואין בם מועיל‬,‫הם‬ his influence and advice knew the Lord in
those days. And Abram the son of Terah
‫ ויאמר אברם אל ליבו אך‬,‫השמש בארץ‬
grew up at that time in the house of Noah,
‫עתה השמש הזאת אשר זרחה על כל‬ but no man knew it. And the Lord was
‫ ויעבוד‬.‫הארץ הוא האלוקים ולו אעבוד‬ with him.And the Lord gave unto Abram a
heart full of knowledge and understanding,
‫ ויתפלל‬,‫אברם את השמש ביום ההוא‬
to know that the manners and actions of
‫ ויהי בערב ותבוא‬.‫אליו ביום ההוא‬
his generation were all vanity and
‫ ויאמר אברם בליבו אך‬,‫השמש כמשפט‬ wickedness, as also the gods they
‫ וידבר אברם עוד‬.‫עתה אין זה אלוה‬ worshiped he knew to be vain and useless.
‫ מיהו אשר עשה את השמים ואת‬,‫בליבו‬ And Abram saw the sun rising over the
earth, and he said in his heart: Verily, I
‫הארץ ומי אשר ברא כל האדם הזה על‬
believe the sun which hath the power to
‫ ויחשך עליו הלילה‬.‫הארץ איפה הוא‬ shine over all the earth must be the true
‫וישא עיניו ימה וצפונה ונגבה ומזרחה‬ God, and him will I serve. And Abram
‫וירא והנה קול השמש שקטה מעל‬ knelt down before the sun and prayed unto
him all that day, acknowledging the sun to
.‫ ויחשך היום‬,‫הארץ‬
be the Lord and creator and governor of all
the earth. But evening came, and in
obedience to higher laws the sun
disappeared from the earth, and Abram,
said in his heart: I am now convinced that
this is not God, the creator of all. And
Abram continued to speak in his heart,
saying: Who is he that hath made the
heavens and the earth, and who is it that
hath created all these sons of man, and
where is he? And night darkened over
Abram in his meditation, and he lifted up
his eyes to the west, and to the north, and

to the south, and to the east, and behold
while the sun was slowly passing away and
his light faded,
‫וירא אברם את הירח ואת הכוכבים‬ 13 the moon and the many stars became
‫ אך עתה הנה זה אלוה‬,‫לפניו ויאמר‬ visible all above him. Abram observing the
moon in her beauty exclaimed: Verily, now
‫אשר ברא כל הארץ וכל האדם והנה‬
I am certain that this is the God and
‫ ויעבוד אברם את‬.‫עבדיו אלה הם לפניו‬ creator of heaven and earth, and all those
.‫ ויתפלל אליו כל הלילה ההוא‬,‫הירח‬ lesser lights are his servants. And Abram
‫ ותזרח השמש‬,‫ויהי בבוקר ויאמר היום‬ knelt down before the moon, and he
prayed unto the moon all that night. And
‫ וירא אברם את כל‬.‫על הארץ כמשפט‬
when the morning dawned the sun again
‫הדברים האלה אשר עשה ה׳ אלוקים‬ rose in his glory according to the law, as on
‫ ויאמר אברם בליבו אך עתה אין‬.‫בארץ‬ the day before, and moon and stars
vanished before the rising of the sun. And
‫אלה אלוהות אשר עשו את הארץ וכל‬
Abram saw the change and he wondered
‫ וישב‬.‫ כי אם עבדי אלוקים המה‬,‫האדם‬
greatly at the things which the Lord had
‫אברם בבית נח וידע אברם שם את ה׳‬ created in the earth. And Abram thought a
‫ ויהי אברם עובד את ה׳ כל‬,‫ואת דרכיו‬ great deal over what he had seen, and he
,‫ וכל הדור ההוא שכחו את ה׳‬.‫ימי חייו‬ finally concluded, saying unto himself:
Now, neither of these can be God; but all
‫ויעבדו אלוקים אחרים עץ ואבן וימרדו‬
of them are servants of the one invisible
‫ והמלך נמרוד מלך‬.‫בה׳ כל הימים‬ God, who is the ruler of heaven and of
‫ ויהי כל‬.‫ ותהי כל הארץ תחת ידו‬,‫לבטח‬ earth, of the sun, and of the moon, and of
the stars also. And after that, Abram went
.‫ ודברים אחדים‬,‫הארץ שפה אחת‬
to dwell in the house of Noah and Shem
‫ויתיעצו כל שרי נמרוד וכל גדולותיו בעת‬
where he was confirmed in his belief in
‫ פוט ומצרים וכוש וכנען‬,‫ההיא‬ God, and he served the Lord all the days of
,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫למשפחותיהם‬ his life, while all his generation had forgot
‫הבה נבנה לנו עיר ובתוכה מגדל ומבצר‬ ten the Lord, and all the sons of man were
serving gods made of wood and stone. And
‫חזק וראשו בשמים ונעשה לנו שם למען‬
Nimrod, the king, reigned securely, and he
‫ ולמען‬.‫היותנו מושלים על כל העולם‬ was the sole ruler of all the earth. And all
‫ ונמלוך‬,‫תחדל רעת אויבינו מעלינו‬ the earth was of one speech and one
‫עליהם בחוזקה ולא נפוץ על פני כל‬ language, and all the princes of Nimrod, as
also Phut, and Mizraim, and Cush, and
‫ וילכו ויבואו כולם‬.‫הארץ ממלחמותיהם‬
Canaan, and all their families together
‫לפני המלך ויגידו את הדברים האלה אל‬ consulted at that time, and they said one
‫ והודה להם המלך על הדבר הזה‬,‫המלך‬ unto the other: Come and let us build a
large city, and within it a strong
‫ ויתקבצו כל המשפחות כשש‬.‫ויעשו כן‬
fortification and a tower, the top of which
‫מאות אלף איש וילכו לבקש ארץ רחבה‬
shall touch the heavens, so that we procure
,‫מאוד לבנות את העיר ואת המגדל‬ a great name among the nations, and that
‫ויבקשו בכל הארץ ולא מצאו כי אם‬ our enemies can never prevail against us.
‫בקעה אחת מקדם בארץ שנער מהלך‬ And we will be the sole rulers of all the
earth, and we shall govern all the nations
‫שנתיים ימים ויסעו כולם אליה וישבו‬
with a strong arm, so that none of their
‫ ויחלו ללבון הלבנה ולשרוף‬.‫שם‬ battles can ever be successful to disperse us
‫ לבנות את העיר ואת המגדל‬,‫לשריפה‬ over the face of the whole earth. And they
‫ ויהי להם בניין המגדל לפשע‬.‫אשר זממו‬ came all into the presence of the king, and
they made known unto him all their
‫ ויהי הם בונים‬,‫וחטאה ויחלו לבנותו‬
deliberations, and the king agreed with
‫וימרדו בה׳ אלוקי השמים ויחשבו‬ them in all they concluded to do. And after
.‫בלבבם להילחם בו ולעלות השמימה‬ the king had consented, the princes and
‫ויתחלקו כל האנשים האלה ועל‬ leaders gathered together all their people
and their families, numbering about six
‫ ותאמר‬,‫המשפחות לשלושה חלקים‬
hundred thousand men, and all of them
.‫האחת נעלה השמימה ונילחם בו‬ went forth in search of a spacious land
‫והשנית אמרה נעלה השמים ונעמיד שם‬ whereon to build the city and the tower.
‫ והשלישית‬.‫ ונעבדם שם‬,‫את אלוקינו‬ And they did search all over the earth, and
they found only one suitable place in a
‫ ונכה אותו‬,‫אמרה נעלה השמים‬
certain valley to the east of the land of
‫ וידע אלוקים את כל‬.‫בקשתות ורמחים‬ Shinar, a space of two days’ journey. And
‫ וירא‬,‫מעשיהם ואת כל מחשבותם הרעה‬ all the people went thither and they dwelt
therein. And they began making bricks,
.‫את העיר ואת המגדל אשר הם בונים‬
and they did burn them thoroughly, to
build the city and the tower, which they
have resolved upon to erect. But the
building of the city and tower lead them to

sins and transgressions, even when they
commenced to build it. And while they
were engaged in building they rebelled
against the Lord the God of heaven, and
they thought in their hearts to go up into
heaven, and wage war against the Lord.
And all these men, and their families,
divided themselves into three parties. And
one party said, we will go up into heaven
and wage war against the Lord; and the
second party said, we will go up into
heaven and there set up our own gods and
worship them; and the third party said we
will go up into heaven and slay the Lord
with spears, and with arrows. And the Lord
knew all their actions and all their evil
thoughts, and he saw the city and tower
which they were building.
‫ ויבנו להם עיר גדולה‬,‫ויהי בהיותם בונים‬ 14 And they have been engaged in building
for a very long time, so that they had
‫ כי‬.‫ומגדל בתוכה גבוה וחזק מאוד מאוד‬
already built the city, and the tower therein
‫מרוב הגבהות לא יגיע החומר והלבנים‬
reached an enormous height. And by
‫ עד מלאת‬,‫אצל הבונה בעלותם אליו‬ reason of the very great height it took a full
‫ ואחרי כן יגיעו אל‬.‫לעולים שנה תמימה‬ year to carry upwards the stones and the
‫ ככה‬,‫הבונים ויתנו להם החומר והלבנים‬ bricks, to reach the builders. And thus it
was done all the time, some going up and
‫ ויהיו אלה עולים‬.‫יעשו להם בכל יום‬
others coming down, and so difficult was
‫ ויהי כאשר תיפול‬.‫ כל היום‬,‫ואלה יורדים‬ the ascension and descension that when a
,‫לבנה מידם ותישבר ויבכו כולם עליה‬ brick would happen to fall down and
‫וכאשר יפול אדם וימת אין מביט אליו‬ break, all would lament and weep over the
great loss. But when a man would fall
‫ ויהי עת‬,‫ וידע ה׳ את מחשבותם‬.‫מהם‬
down and be killed, no one would take the
‫בונים ויזרקו החיצים אל השמים ויפלו‬ least notice of his death. And the Lord
‫ ויהי‬.‫כל החצים עליהם מלאים דם‬ knew all their wicked thoughts. And they
shot arrows towards heaven, and all the
‫ אך הנה‬,‫כראותם ויאמרו איש אל רעהו‬
arrows fell down upon them full of blood,
‫ כי מאת ה׳‬.‫הרגנו את כל אשר בשמים‬
and seeing that all rejoiced, saying: We
‫ ולמען הכחידם‬,‫היה זה למען התעם‬ have killed all those that were in heaven.
‫ ויבנו את המגדל ואת‬.‫מעל פני האדמה‬ For it was the will of God to mislead them,
‫ עד‬,‫העיר ויעשו כדבר הזה יום יום‬ and to wipe them out from the face of the
earth. And they continued building the
‫ ויאמר‬.‫מלאת להם ימים רבים ושנים‬
city and tower, and they acted so wickedly
‫האלוקים אל שבעים המלאכים העומדים‬ every day, until many days and years had
,‫ראשונה לפניו הקרובים אליו לאמור‬ passed. And the Lord said to the seventy
‫הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא‬ angels that stand first and nearest unto the
throne, saying: Go to, let us go down, and
‫ישמעו ולא יבינו איש שפת רעהו ויעש‬
there confound their language, that they
‫ ויהי מהיום ההוא והלאה שכחו‬.‫להם כן‬ may not understand one another's speech.
‫ ולא יבינו לדבר כולם‬,‫איש שפת רעהו‬ And the Lord did unto them accordingly.
‫ ויהי כאשר יאמר איש‬.‫יחד בשפה אחת‬ And they forgot at once each other's
speech, and they could no more speak nor
‫ ויתן לו‬,‫אל רעהו תנה לי אבן לבנות‬
understand the same language. And when
‫ ויתן לו‬,‫ וכאשר יאמר תנה חומר‬.‫חומר‬ the builder would receive from the hands
‫ ויהי כאשר יקח הבונה מיד רעהו‬.‫אבן‬ of the carrier the wrong bricks, or
,‫את החומר או את אבן אשר לא אמר‬ something else he was not ordered to
bring, the builder in his anger would fling
‫וישליכם הבונה מידו ויפילם על רעהו‬
it away, and cast it upon someone and kill
,‫ ויעשו כדבר הזה ימים רבים‬.‫וימת‬ him. And this disorder continued for many
‫ וה׳ הכה‬.‫וימותו מהם הרבה בדבר הזה‬ days, and a great number were killed in
that way. And the three parties were
,‫את שלושת החלקים אשר היו שם‬
punished by the Lord according to what
‫ אשר‬.‫וייסרם כמפעלותם וכמחשבותיהם‬
they have said and done. Those that said:
‫אמרו נעלה השמים ונעבוד את אלוקינו‬ We will go up into heaven and there
‫ ואשר‬.‫ )הפכו( היו לקופים ושנהבים‬,‫שם‬ enthrone our gods and worship them,
‫ המיתם ה׳‬,‫אמרו נכה השמים בחצים‬ turned into apes and into elephants. Those
that said: We will go up and kill all those
‫ והשלישית אשר אמרה‬.‫איש ביד רעהו‬
that are in heaven, with our spears and
‫ הפיצם ה׳ בכל‬,‫נעלה השמים ונילחם בו‬ arrows, the Lord caused to perish every
‫ והנשארים בהם כאשר ידעו‬.‫הארץ‬ man by the hand of his neighbor. And the
,‫והבינו את הרעה אשר באה עליהם‬ third party that said: We will go up into
heaven and wage war against the Lord, the
‫ויעזבו את הבניין ויפוצו גם הם על פני‬
Lord dispersed through all the earth. And
‫ ויחדלו לבנות את העיר ואת‬.‫כל הארץ‬ those that belonged to neither of the
,‫ על כן קרא למקום ההוא בבל‬.‫המגדל‬ parties remained there. But they soon came
to know and understand the evil which
‫כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ הנה‬
hath come over them and they abandoned
‫ והמגדל ההוא אשר‬,‫מקדם לארץ שנער‬
the building, and of their own accord
‫בנו בני האדם פתחה הארץ את פיה‬ dispersed themselves over the face of the
‫ותבלע את שלישיתו ותרד גם אש מן‬ whole earth. So it came that the sons of
.‫השמים ותשרוף את השלישית האחרת‬ man ceased to build the city and tower.
Therefore the name of that place is called
,‫והשלישית ממנו נשאר עד היום הזה‬
Babel; because the Lord confounded there,
‫ויהי ממנו אשר תלוי ברוח השמים ויהי‬ the language of all the earth. And the place
‫ וימותו רבים‬.‫מהלך צלו שלושה ימים‬ was to the east of the land of Shinar. And
the earth opened her mouth and swallowed
,‫מבני האדם במגדל ההוא בשנה ההיא‬
up one third of the tower, and fire came
.‫עד אשר אין להם מספר‬
down from heaven and consumed another
third thereof, and one-third remains unto
this day, hanging in the air of the heaven;
and its length is the distance of three day's
journey. And so many of the sons of man
died in the work of that building, that they
could not be even numbered.
‫ בשנת‬,‫ופלג בן עבר מת בימים ההם‬ 15 And Peleg, the son of Eber, died at that
time in the forty-eighth year of the life of
.‫שמונה וארבעים לחיי אברהם בן נחור‬
Abram, the son of Terah, and all the day's
‫ תשע ושלושים שנה‬,‫ויהיו כל ימי פלג‬
of Peleg were two hundred and thirty nine
‫ ויהי כאשר הפיץ ה׳‬.‫ומאתיים שנה וימת‬ years. And after the lord had scattered all
‫את בני האדם בעון המגדל על פני כל‬ the sons of man over the whole face of the
‫ ויתפרדו כל‬.‫ ויפוצו לחלקים רבים‬,‫הארץ‬ earth, on account of the sins they
committed in building the tower, they
‫ ויהיו‬,‫בני האדם לארבע רוחות כל הארץ‬
became divided into many parties, and
‫כל המשפחות משפחה ומשפחה ללשונה‬ they separated from each other towards the
‫ ויבנו בני האדם ערים‬.‫ולארצה ועריה‬ four winds of the earth. And each family
had its own language, and its own land,
‫רבים למשפחותיהם בכל המקומות אשר‬
and its own cities. Thus the sons of man
‫ ובכל הארץ אשר הפיצם‬,‫הלכו שמה‬ built many cities in. all the places whither
‫ ויהי מהם אשר בנו עריהם במקומות‬.‫ה׳‬ they have been driven, and they called their
‫ ויקראו לערים ההם‬,‫אשר נוטשו שמה‬ cities after their own names, or after the
names of their sons, or after certain things
‫על שמותם או על שמות ביניהם או על‬
that occurred unto them. And the sons of
‫ וילכו בני יפת בן נח ויבנו‬.‫שם אודותיהם‬ Japheth, the son of Noah, went and built
‫להם ערים במקומות אשר נפוצו שם‬ unto themselves cities in the place whither
‫ ויתחלקו‬,‫ויקראו את כל ערים בשמותם‬ they were scattered, and they called the
cities according to their names. And the
‫בני יפת על פני הארץ לחלקים וללשונות‬
sons of Japheth became divided upon the
‫ ואלה שמות כל משפחותיהם לכל‬.‫רבים‬ face of the earth, into many parties and
‫עריהם אשר בנו להם בימים ההם אחר‬ languages. And these are the names of all
,‫ ואלה בני יפת למשפחותיהם‬.‫המגדל‬ their families and cities which they built
unto themselves in those days after the
.‫גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס‬
destruction of the tower. These are the sons
‫ ויהיו בני גומר‬.‫אלה בני יפת לתולדותם‬ of Japheth, and their families: Gomer, and
‫ הם פורקנוס היושבים בארץ‬,‫לעריהם‬ Magog, and Madai, and Javan, and Tubal,
and Meshech, and Tiras; these are the sons
.‫פרנצה על נהר פרנצה על נהר סינה‬
of Japheth according to their - generations.
‫ובני ריפת הם ברטונים היושבים בארץ‬
And the sons of Gomer, according to their
‫ברטניה על נהר לידה השופך את מימיו‬ cities are Phrancum that dwell in the land
‫ ובני‬.‫בים הגדול גיחון הוא אוקינוס‬ of Phranceah by the rivers Phranceah and
‫תוגרמה הם עשר משפחות ואלה‬ Senah. And the sons of Riphath are the
Britonim that dwell in the land of,
,‫ אליקנוס‬,‫ בולגר‬,‫ פרצינך‬,‫ בוזר‬:‫שמותם‬
Britania, by the river Sedah, which empties
.‫ טילמץ‬,‫ אונגל‬,‫ זביך‬,‫ בוז‬,‫ טורקי‬,‫רגביב‬ its waters into the great sea of Gihon,
‫ויהי מהם בוזר ואליקנוס ורגביב וטורקי‬ which is the ocean. And the sons of
Togarmah are ten families, and these are
‫ובוז וזביך וטילמץ – כל אלה נפוצו ויחנו‬
their names: Bular, and Pharzinah, and
‫ ויקראו את‬.‫צפונה ויבנו להם ערים‬
Bungar, and Elikanom, and Ragbub, and
‫ הם החונים על‬,‫שמות הערים על שמותם‬ Torki, and Bid, and Zabuh, and Ingal, and
‫ אך אנגרי‬.‫נהרי היתלהו ואטלך עד היום‬ Tulmaz. All these scattered and dwelt on
the north side and built cities for
‫ובולגר ופרצינך הם החונים על הנהר‬
themselves, and they called their cities after
‫ ושמות עריהם גם הם‬,‫הגדול נהר דובני‬
their own names; these are the people that
‫ ובני יון הם היונים היושבים‬.‫על שמותם‬ dwelt by the rivers Hithla and Italah up to
‫ הם ארזלוס היושבים‬,‫בארץ קנדיא ומדי‬ this day. And Angori, and Bular, and
‫ ובני תובל הם היושבים על‬.‫בארץ כורסן‬ Pharzinah dwelt by the great river Dobnaz,
and the names of their cities are also
‫ ובני משך‬.‫ארץ תושקנה על נהר פשיאה‬
according to the names of their families.
.‫הם שושבני תירס רושש כושני ואנגליס‬ And the sons of Javan are the Javanim that
‫ הם‬,‫כל אלה הלכו ויבנו להם ערים‬ dwell in the land of Makedunia. And the
children of Madai are the Anulum that
‫ על נהר‬,‫הערים היושבים על ים יבוס‬
dwell in the land of Bursan. And the sons
.‫בירא השופך על נהר טורגאן‬
of Tubal are those that dwell in the land of
Tushkanah by the river Pashiah. And the
sons of Meshech are Shibashni; and the
sons of Tirus, are Rushash and Boshai and
Angolis. All these families went and built
for themselves cities, the cities situated on
the Jasibus, and on the river Kura which
empties its waters into the river Tragan.
‫ובני אלישה הם אלמנייא וילכו גם הם‬ 16 And the sons of Elishah are, the Alemania;
and they also went and built for themselves
‫ הם הערים היושבים בין‬,‫ויבנו להם ערים‬
cities, and those cities are situated between
‫ ויהיו מהם אנשי‬.‫הרי יוב ושיבתמו‬
the moun tains of Jub and of Shubtham.
‫לומברדי היושבים מעבר לנהרי יוב‬ And these families conquered Italah and
‫ ויכבשו את ארץ איטליא וישבו‬,‫ושיבתמו‬ they dwelt there even unto this day. And
‫ ובני כתים הם הרומיים‬.‫בה עד היום‬ the children of Kittim are the Romim that
dwell in the valley of Kanphia, by the
.‫החונים בבקעת כנפיא על ים תיבראיו‬
waters of Tiberu. And the sons of
‫ובני דודנים הם היושבים תוך ערי ים‬ Dodanim are the families that dwell in the
‫ אלה הם משפחות‬.‫גיחון בארץ בארדנה‬ cities by the sea Gihon in the land of
Bordenah. These are the families of the
‫ אחר‬,‫בני יפת לעריהם וללשונותם‬
sons of Japheth and their languages, after
‫ ובני חם בן נח‬.‫המגדל אשר נפוצו שם‬ they were scattered abroad through the
building of the tower; and they called their
‫ילכו גם הם ויבנו להם ערים במקומות‬
cities also after their own names or after
‫ ויקראו גם לשמות‬,‫אשר נפוצו שם‬
some of their occurrences. And these are
‫ ואלה‬.‫עריהם על שמותם ועל אודותם‬ the names of all their cities, named after
‫שמות כל עריהם לכל משפחותיהם אשר‬ their families, which they built in those
‫ ויהיו‬.‫בנו להם בימים ההם אחר המגדל‬ days, after the tower. And the sons of Ham
are: Cush and Mizraim, and Phut, and
‫ ויהיו בני‬.‫בני חם כוש ומצרים פוט וכנען‬
Canaan according to their families and
‫מצרים הם לודים וענמים ולהבים‬ their cities. All these families went and
,‫ונפתוחים ופתרוסים וכסלוחים וכפתורים‬ built for themselves cities, as they found
‫ כל אלה הם חונים על‬.‫שבעה משפחות‬ suitable localities, and they called their
cities after the names of their sires: Cush
‫ ויבנו להם‬,‫יאור שיחור הוא נחל מצרים‬
and Mizraim, and Phut, and Canaan. And
.‫ערים ויקראו לעריהם על שמותם‬ the sons of Mizraim are: Ludim, and
‫ויתחתנו בני פתרוס ובני כסלוח זה את‬ Anamim, and Lehabim, and Naphtuhim,
and Pathrusim, and Casluhim, and Caph
‫זה ויצאו מהם את הפלישתים ואת‬
torim; seven families, and all these dwelt by
‫הגררים ואת העזתים ואת הגתים ואת‬
the river Shihor, which is the river of
‫ גם‬.‫ כל משפחות חמישה‬,‫העקרונים‬ Egypt; and when they built their cities they
‫אלה בנו להם ערים ויקראו את עריהם‬ called them after their own names. And the
‫ ובני כנען‬.‫ עד היום הזה‬,‫בשמות אבותם‬ sons of Pathrus and the sons of Casluh
inter married with each other, and from
‫גם הם בנו להם ערים ויקראו לעריהם‬
them came the Pilishtim, and the Agathim,
‫ אחת עשרה ערים וחצריהם‬,‫בשמותם‬ and the Gerarim, and the Gathim, and the
‫ וילכו ארבעה אנשים‬.‫אין מספר‬ Ekronim, altogether five families. These
also built cities for themselves, calling their
.‫ ויבואו כולם ארץ הככר‬,‫ממשפחת חם‬
names after the names of their sires, even
,‫ עמורה‬,‫ סדום‬:‫ואלה שמות האנשים‬
to this day. And the sons of Canaan also
‫ ויבנו האנשים האלה‬.‫ צבויים‬,‫אדמה‬ built cities for themselves, calling them
‫ ויקראו‬,‫להם ארבעה ערים בארץ הכיכר‬ after their own names, eleven cities, and
‫ וישבו‬.‫את שמות עריהם על שמותם‬ suburbs beyond number. - - And four men
went away from the family of Ham, and
,‫בערים האלה הם ובניהם וכל אשר להם‬
they came to the land of the plain, and
‫ וילך‬.‫ויפרו וירבו מאוד וישבו לבטח‬ these are the names of the four men:
‫שעיר בן חור בן חוי בן כנען וימצא‬ Sodom, and Gomorrah, and Admah, and
‫ ויבן שם עיר וישב‬,‫בקעה נגד הר פארן‬ Zeboim. And these men built unto
themselves four cities in the land of the
‫ ויקרא לעיר‬.‫שם הוא ושבעה בניו וביתו‬
plain, calling the names of the cities after
‫ היא ארץ‬,‫אשר בנה שעיר על שמו‬ their own names. And they dwelt in those
‫ אלה הם משפחות‬.‫שעיר עד היום הזה‬ cities, with their children and with all that
was theirs, and they were very fruitful and
‫ אשר נפוצו‬,‫בני חם ללשונותם ולעריהם‬
they multiplied themselves greatly, and
.‫שם לארצותם אחר המגדל‬
they dwelt securely. And Seir, the son of
Hori, the son of Hivi, the son of Canaan,
went away and discovered a valley opposite
Mount Paran, and he built a city therein
and he dwelt there with his seven sons and
his household. And he called the city
which he built, Seir, after his own name;
this is the land of Seir even to this day.
These are the families of the sons of Ham
according to their tongues and cities,
whither they have been scattered after the
destruction of the tower.
‫ובני שם בן חם אבי כל בני עבר הלכו‬ 17 And part of the sons of Shem, father of all
‫ ויבנו עריהם במקומות‬,‫מהם גם הם‬ the sons of Eber, went also away and built
for themselves cities in the various places
.‫אשר נפוצו שם ויקראו לערים בשמותם‬
whereunto they have been scattered, calling
‫ויהיו בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד‬ their cities after their own names. And the
‫וארם ויבנו להם ערים ויקראו את שמות‬ sons of Shem were: Elam, and Asshur, and
‫ ויצא אשור בן‬.‫כל עריהם על שמותם‬ Arphaxad, and Lud, and Aram, and they
built for themselves cities, calling the
‫שם הוא ובניו ובני ביתו בעת ההיא עם‬
names of all their cities after their own
‫ וילכו ויתרחקו אל ארץ אשר‬,‫רב מאוד‬ names. And Asshur, the son of Shem, went
‫ וימצאו בקעה רחבה מאוד בארץ‬.‫מצאו‬ away with his entire household, at that
‫ ויבנו שם ערים ארבעה‬,‫אשר הלכו שם‬ time a great many people, and they
departed very far away into a * land which
‫ויקראו להם שמות על שמותם ועל‬
they discovered. And they found a very
‫ ואלה שמות כל הערים‬.‫שמות אודותיהם‬ spacious valley in the land of their
‫ את נינוה ואת‬,‫אשר בנו להם בני אשור‬ discovery, and they built in it four cities,
calling their names after their own names
‫ וישבו‬,‫רסן ואת כלח ואת רחובות עיר‬
and occurrences. And these are the names
‫ בני ארם‬.‫שם בני אשור עד היום הזה‬ of all the cities which the sons of Asshur
‫הלכו גם הם ויבנו להם עיר ויקראו את‬ built unto themselves: Nineveh, and Resen,
,‫שם העיר עוץ כשם אחיהם הבכור‬ and Calah, and the city of Rehoboth; and
the sons of Asshur dwelt in them even unto
‫ ויהי‬.‫וישבו בה היא ארץ עוץ עד היום‬
this day. And the sons of Aram, they also
‫בשנה השנית אחר המגדל ויצא איש‬ went and built for themselves a city, and
.‫ ושמו בלע‬,‫מארץ נינוה מבית אשור‬ they called the name of the city Uz, after
‫ ויבואו‬,‫וילך לגור באשר ימצא הוא וביתו‬ the name of their oldest brother, and they
dwelt in it; this is the land of Uz even unto
.‫עד נגד ערי הככר מול סדום וישבו שם‬
this day. And in the second year after the
‫ויקם האיש ויבן עיר קטנה שם ויקרא‬ tower, a certain man, by the name of Bela,
‫ היא ארץ צוער עד‬,‫שמה בלע על שמו‬ from the house of Asshur, left the land of
‫אלה הם כל משפחות בני‬-- ‫היום הזה‬ Nineveh, and he went to sojourn wherever
he would find a suitable place for himself
‫ אשר נפוצו‬,‫שם ללשונותם ולכל עריהם‬
and his household. And they came unto
‫ וכל מדינה‬.‫שם בארץ אחר המגדל‬ the cities of the plain towards Sodom, and
‫ומדינה עיר ועיר משפחה ומשפחה מכל‬ they dwelt there. And the man arose, and
built a small city and he called her name
‫ בנו להם ערים רבים‬,‫משפחת בני נח‬
Bela after his own name; and this is the
‫ וימליכו עליהם מלכים בכל‬.‫אחרי כן‬
land of Zoar, even unto this day. And these
‫ ככה יעשו כל‬,‫עריהם להתנהג על פיהם‬ are all the families of the sons of Shem,
‫ ונמרוד בן‬.‫משפחות בני נח עד עולם‬ according to their tongues and all their
‫ וימלוך עליה‬,‫כוש עודנו בארץ שנער‬ cities whither they have been scattered
upon the earth, after the tower. And every
‫וישב שם ויבנה שם ערים רבים בארץ‬
province, and city, and family of the
‫ ואלה שמות הערים אשר בנה‬.‫שנער‬ families of the sons of Noah built for
‫ארבע ערים ויקרא להן שמות על אודות‬ themselves, after that, a great many cities.
‫ ויקרא את‬,‫אשר קרא להן בבניין המגדל‬ And they set up governments in all their
cities to rule the people by their laws; and
‫שם האחת בבל לאמור כי שם בלל ה׳‬
so did all the families of the sons of Noah
‫ ואת שם השנית קרא‬.‫שפת כל הארץ‬ forever. And Nimrod, the son of Cush, was
.‫ לאמור כי משם הפיצם ה׳‬,‫ארך‬ still in the land of Shinor and he ruled over
it, and he dwelt therein, and he built many
‫ לאמור מלחמה גדולה‬,‫והשלישית אכד‬
cities in the land of Shinar. And these are
,‫ והרביעית כלנה‬.‫היתה במקום ההוא‬
the names of the cities which he built—
‫לאמור כי שם תמו וכלו כל שריו וגיבוריו‬ four cities in all—and he called their
‫ ויהי כאשר‬.‫ויפוצו הם מעליו וימרדו בו‬ names according to the occurrences
‫בנה נמרוד את הערים ההם בארץ‬ connected with the building of the tower.
The first city he called Babel, saying: There
‫ ויושב בהם את יתר עמו ושריו‬,‫שנער‬
the Lord con fused the speech of the whole
.‫וגיבוריו אשר נשארו איתו במלכותו‬ earth. The second city he called Aroch,
saying: Thence the Lord had scattered me
and my people. The third city he called
Ochad, saying: A great battle occurred in
that place. And the fourth city he called
Culnah, saying: At that place my princes
and warriors completely dispersed, and all
rebelled against me. And after Nimrod had
built those cities in the land of Shinar, he
and the rest of his people, with their
princes and heroes, dwelt in them,
‫ונמרוד ישב בבבל וחידש שם את‬ 18 Nimrod making his home in Babel, where
he established the seat of his government
,‫מלכותו עם יתר עבדיו וימלוך לבטח‬
for himself and all his officers. And
‫ויקראו כל עבדי נמרוד ושריו את שמו‬
Nimrod reigned securely once more, and
‫ כי נפלו כל שריו וכל‬,‫אמרפל לאמור‬ his servants and princes gave unto Nimrod
‫ ובכל‬.‫אנשיו בבניין המגדל ועל אודותיו‬ the additional name of Amraphel, saying:
‫ ויוסף עוד‬,‫זאת לא שב נמרוד אל ה׳‬ All his people and all his princes were
dispersed through the building of the
.‫להרשיע וללמד רשעה לכל בני האדם‬
tower and the incidents connected
‫ ויוסף‬,‫וגם בנו מרדון הרשיע מאביו‬ therewith. And for all those hardships
.‫לעשות ולהוסיף על כל תועבות אביו‬ Nimrod would not return unto the Lord,
‫ויחטיא את בני האדם על כן יאמרו‬ but he would only add new sins and
transgressions to those already committed.
‫ כן בעת ההיא‬,‫מרשעים יצא רשע‬
And he instructed the people in everything
‫נהייתה מלחמה בין משפחות בני חם‬ sinful and wicked before the Lord. And
.‫כאשר ישבו בארצותם אשר בנו להם‬ Mardon, the son of Nimrod, was if
possible, more wicked than his father,
‫ויצא כדרלעמר מלך עילם מתוך‬
committing yet worse outrages and
‫ וילחם את משפחות‬,‫משפחות בני חם‬ abominations than his father, and leading
‫ וילך אל‬.‫בני חם ויכניעם תחת ידו‬ the sons of man unto total depravity. And
‫ וילחם בם ויכניעם‬,‫חמשת ערי הככר‬ since that time it has become a saying:
From the wicked wickedness will come. At
‫ ויעבדוהו שתיים עשרה‬.‫ויהיו תחת ידו‬
the same time there was a war between the
‫ בעת ההיא‬.‫ ויתנו לו מס בכל שנה‬,‫שנה‬ families of the sons of Ham, who dwelt in
‫ היא‬,‫מת נחור בן שרוג בשנה ההיא‬ the land that they built up for themselves.
‫שנת תשע וארבעים שנה לאברם בן‬ For Chedorlaomer king of Elom, one of
the families of Ham, went forth and made
‫ ויהיו כל ימי נחור שמונה וארבעים‬.‫תרח‬
war upon the other families of Ham, and
‫ ויהי בשנת‬.‫שנה ומאת שנה וימת‬ he vanquished them under his hand, and
‫ ויצא‬,‫החמישים שנה לחיי אברם בן תרח‬ he also subdued the five cities of the plain,
and all were under his hands in
‫ ואברם‬.‫אברם מבית נח וילך בית אביו‬
dependence and servitude for twelve years,
‫ וה׳‬,‫ידע את ה׳ וילך בדרכיו ובמוסר ה׳‬
paying him tribute year after year. At that
‫ ותרח אביו עודנו שר צבא‬.‫אלוקיו עמו‬ time Nahor the son of Serug died, in the
‫ ועודנו הולך‬,‫למלך נמרוד בימים ההם‬ year which was the forty-ninth of the life
‫אחרי דרכי נמרוד לעבוד אלוקים אחרים‬ of Abram the son of Terah; and all the days
of Nahor were one hundred and forty-eight
‫ ויבוא אברם בית אביו וירא את‬.‫עץ ואבן‬
years. And in the fiftieth year of his life,
‫ עומדים‬,‫אלוקי אביו שנים עשר אלוהות‬ Abram went forth from the house of Noah,
‫ ויחר אף‬.‫כולם בבית אביו בהיכליהם‬ to return unto the house of his father. And
Abram knew the Lord and he walked in
.‫אברם בראותו את הצלמים בבית אביו‬
the ways of the Lord and in the teaching of
‫ויאמר אברם חי ה׳ אם יעמדו הצלמים‬
the Eternal. And God was with Abram.
‫ כה יעשה לי‬.‫האלה במעמדם בבית אבי‬ And Terah his father, was still commander-
‫אלוקים אשר בראני וכה יוסיף אם לא‬ in-chief of Nimrod's army in those days,
‫ ויצא‬,‫לשלושת ימים אשבר את כולם‬ and he was yet addicted to worshiping

strange gods. And when Abram returned
‫ וימהר‬.‫אברם מאיתם וחמתו בערה בו‬
unto his father's house, he saw there the
‫אברם ויצא מן החדר אל חצר אביו‬ gods of his father, twelve in number, each
‫החיצונה וימצא את אביו יושב בחצר‬ having a chapel of its own in his father's
‫ ויבוא אברם וישב לפני‬,‫וכל עבדיו איתו‬ mansion. And Abram’s wrath was kindled
when he saw those twelve idols in the
,‫ וישאל אברם את אביו לאמור‬.‫אביו‬
paternal house, and Abram said: So may
‫הודיעני אבי איה האלוקים אשר ברא את‬ the Lord who created me do unto me now
‫השמים ואת על הארץ ואשר ברא את‬ and in all future, if I shall not break them
all to pieces within the next three days.
‫כל בני האדם על הארץ ואשר בראך‬
And while his wrath was burning within
.‫ואשר בראני גם אני בארץ‬
him, Abram left the house of the idols and
hastened into the court of the house and
found his father there surrounded by all his
servants; and Abram sat down before his
father. And Abram asked his father the
following questions, saying: Please my
father do let me know what God hath
created the heavens and the earth and all
the sons of man, and who is the God that
created thee, and me also, in the earth?
And Terah replied: They that created all
these things are all in my house. Then
Abram said: Wilt thou please to show them
unto me my lord? And Terah conducted
Abram into the innermost court, into a
large chamber, and Abram found it quite
filled with idols, gods of wood and of
stone. And there were twelve very large
gods among them, and the rest were
smaller ones beyond number.
,‫ויען תרח את אברם בנו ויאמר אליו‬ 19 And Terah said unto Abram: Behold my
son, these are they that have created all that
.‫הנה אשר ברא כל אלה איתנו בבית‬
thou seest in this world, as also thee and
‫ויאמר אברם אל אביו הראם נא לי‬
me, and all the sons of man. And thus
‫ ויבא תרח את אברם בנו אל‬,‫אדוני‬ saying, Terah bowed down before everyone
‫ וירא אברם‬.‫החצר הפנימית אל החדר‬ of his gods, and finally left the chamber
,‫והנה כל החדר מלא אלוקות עץ ואבן‬ taking Abram along with him. And when
‫שנים עשר צלמים גדולים ואחרים קטנים‬ Abram had left the house of the gods, he
hastened to his mother and said unto her:
,‫ ויאמר תרח אל בנו‬.‫עמהם אין מספר‬
Behold my father hath shown unto me
‫הנה אלה הם אשר עשו את כל אשר‬ those that have created the heavens, the
‫ראיתי בכל הארץ והם אשר בראו אותי‬ earth, and all the sons of man. And how I
‫ וישתחווה תרח‬.‫ואותך וכל האדם בארץ‬ pray thee hasten and take a kid from the
sheep, and prepare of it a savory meat, so
‫ ואברם בנו יצא‬,‫לכל אלוקיו ויצא משם‬
that I may bring it as an offering unto the
‫ ויהי בצאת אברם משם וילך‬.‫איתו משם‬ gods of my father, that they may eat
‫ הנה אבי‬,‫וישב לפני אמו ויאמר לאמו‬ thereof; perhaps that thus I might find
grace before them. And his mother
‫הראני את אשר עשו את השמים ואת‬
hastened to take a kid from the midst of
‫ ועתה מהרי וקחי‬.‫הארץ ואת בני האדם‬
the flock, and she made thereof good and
‫נא לי גדי עזים מן הצאן ועשית אותו‬ savory meat and she brought it unto
‫ והבאתי את המטעמים ההם‬,‫מטעמים‬ Abram. And Abram took the savory meat
‫לאלוקי אבי למנחה לאכול אולי ארצה‬ from the hands of his mother, and brought
it before the gods and he served it for
‫ ותעש אמו כן ותקח גדי עזים‬.‫לפניהם‬
them, as if inviting them to eat thereof.
‫ ותביא אותם אל‬,‫ותעשה אותו מטעמים‬ But there was no sound and no motion,
‫ ויקח אברם את המטעמים מיד‬.‫אברם‬ nor did any one put forth a hand to take
and eat. And Terah knew nothing of what
‫ ויגש‬.‫ ויביאם לפני אלוקי אביו‬,‫אמו‬
Abram hath done. And Abram sat quietly
‫ ויהי‬.‫אליהם לאכול ותרח אביו לא ידע‬
in the house of the gods, but seeing that
‫הוא יושב איתם היום ההוא וירא אותם‬ the gods were not willing to partake of his
‫אברהם והנה אין קול להם ואין קשב‬ offering he said: May be that I have
‫ ואין אחד מהם שולח יד‬,‫ואין תנועה‬ brought too little or perhaps my offering is
not of the kind to be acceptable unto
‫ אך‬,‫ ויהתל בהם אברם ויאמר‬.‫לאכול‬
them. Now therefore to-morrow I will
‫עתה כי המטעמים אשר עשיתי לא‬ prepare much more and better meats than
‫הטיבו ביניהם או מעט הם להם על כן‬ those I brought to-day, to see what the end
‫ ועתה אעשה להם מחר‬.‫לא יאכלו‬ will be. And in the morning Abram
instructed his mother concerning the
‫מטעמים אחרים טובים ורבים מזה עד‬
offering he had decided upon, and his
‫ ויהי ממחרת‬.‫אשר אראה מה אחריתם‬ mother took accordingly three kids from
‫ ותקם‬,‫ויצו אברם אל אמו אל המטעמים‬ the flock, and she made thereof savory
meats as it was the desire of her son, and
‫אמו ותיקח שלושה גדיים טובים מן‬
she placed them in the hands of her son
‫הצאן ותעש אותם מטעמים טובים כאשר‬
Abram, unbeknown to Terah his father.
‫ ותיתן את המטעמים היד‬.‫אהב בנה‬ And Abram took the savory meats from the
‫ ויקח‬.‫ ותרח אביו לא ידע‬,‫אברם בנה‬ hand of his mother, and he carried them
‫ ויביאם‬,‫אברם את המטעמים מיד אמו‬ into the chamber of the gods. And he
divided the meats among the gods and
‫ ויגש אליהם‬.‫החדרה לפני אלוקי אביו‬
placing a dish before everyone of them he
‫ וישב אברם‬,‫לאכול ויתן לפני כולם‬ invited them to eat of his offering. And
‫ וירא‬.‫לפניהם כל היום ההוא אולי יאכלו‬ Abram seated himself before them, and
‫אברם אותם והנה אין קול להם ואין‬ tarried there the whole day to see whether
they would eat or not. But there was no
‫ ואין שולח יד מהם אל המטעמים‬,‫קשב‬
sound, and no motion, and none of the
‫ ורוח אלוקים לבשה את אברם‬.‫לאכול‬ gods put forth a hand to taste of the savory
‫אחרי כן ביום ההוא בערב בתוך הבית‬ meats before him. And the spirit of God
‫ ויקרא ויאמר אוי והוי על אבי ועל‬.‫ההוא‬ came over Abram, on the evening of that
day, and he cried out in the midst of the
‫כל הדור הרע הזה אשר נטו להם יחד‬
house: Woe unto my father and woe unto
‫ ויעבדו להם אלילים כאלה‬,‫אחר ההבל‬ this entire wicked generation, whose hearts
‫עץ ואבן אשר לא יאכלון ולא יריחון ולא‬ are bent upon vanities, to worship idols
‫ פה להם ולא ידברו‬.‫ישמעו ולא ידברו‬ like these here, made of wood and stone;
images that can neither eat nor smell, and
‫עיניים להם ולא יראו בהם אזניים להם‬
neither hear nor speak. They have a mouth
‫ולא ישמעו ידיהם ולא ימישון לאכול‬ but cannot speak, eyes and cannot see, ears
‫ כמוהם יהיו כל‬.‫רגליהם ולא יהלכו‬ and cannot hear, hands and cannot grasp,
feet and cannot walk. Like unto them may
‫ וכל אשר‬,‫עושיהם וכל אשר בוטח בהם‬
be all those that make them, all those that
‫ ויהי כראות אברם‬.‫יעבדו וישתחווה להם‬
serve them and bow down before them.
‫את כל הדברים האלה ואת כל המעשים‬ And Abram became very wroth at his
‫ וימהר‬,‫הרעים ויחר אפו מאוד על אביו‬ father, and he hastened and took an axe,
‫וילך ויקח את הקרדומות בידו ויבוא‬ and hurried into the chamber to the gods
of his father, and broke them all to pieces.
‫החדרה אל אלוקי אביו וישבר את כל‬
And when he had broken them to pieces,
‫ ויהי אחרי כן ככלותו‬.‫אלוקות אביו‬ he put the axe into the hands of the largest
‫ ויתן את הקרדומות‬,‫לשבר את הצלמים‬ god, which he did not break, and he left
‫ביד האלוה הגדול אשר היה שם לפניהם‬ the chamber hastily.
.‫ויצא‬
‫ותרח אביו בא אל ביתו וישמע את קול‬ 20 And Terah heard something like blows
‫ ויבוא תרח‬,‫מכת הקרדומות מפתח הבית‬ with an axe and he hurried into his house,
when he noticed that the noise came from
‫ וישמע‬.‫הביתה לדעת מה זה ועל מה זה‬
the hall of his gods. And Terah hastened
‫תרח את קול הקרדומות בחדר הצלמים‬ into the chamber to ascertain the cause of
‫ וימצא‬,‫וירץ תרח החדרה אל הצלמים‬ all that noise, and he met Abram just
‫ ויבוא תרח‬.‫את אברם בנו בצאתו משם‬ coming out of it. And when Terah entered
the house of his gods, he saw all were
‫החדרה וימצא את כל האלילים נופלים‬
shattered to pieces, save the largest one of
‫ והקרדומות ביד הגדול‬,‫כולם נשברים‬ them which held the axe in his hands; and
‫מהם כי לא נשבר והמטעמים אשר עשה‬ Terah saw also the savory meat-offerings
‫ וירא תרח את‬.‫אברם בנו עודנו לפניהם‬ before each of the idols. And seeing that
great destruction, Terah's wrath kindled
‫המעשה הזה ויחר אפו מאוד ויצא מן‬
within him, and he ran out unto Abram.
‫ ויצא את אברם בנו‬,‫החדר אל אברם‬ And he found him and said unto him:
‫עודנו יושב בבית ויאמר אליו מה‬ What is it thou hast done unto all my
.‫המעשה הזה אשר עשית אל כל אלוקיי‬ gods? And Abram replied unto Terah: Not
so my Lord, but I have brought a savory
‫ויען אברם את תרח אביו ויאמר לא‬
meat offering before them. And while I
‫ ויהי‬,‫אדוני כי מטעמים הבאתי לפניהם‬ came before them with the meats, each of
‫כאשר הגשתי את המטעמים לפניהם‬ the gods put forth his hand to eat, before
the largest god could take some for himself.
‫לאכול וישלחו כולם ידם לאכול טרם‬
And when the large god saw their ill-
‫ וירא‬.‫ישלח ידו הגדול מהם לאכול‬
manners then his anger rose and he seized
‫הגדול את מעשיהם אשר עשו לפניו‬ the axe which was in the house and went
‫ וילך ויקח‬,‫ויחר אפו מאוד עליהם‬ and broke them all to pieces. And you can
‫הקרדומות אשר בבית ויבוא אליהם‬ see the axe in his hands even now. And
Terah grew furiously angry at his son, and
‫וישבר את כולם והנה הקרדומות עודנו‬
he screamed out bitterly: What is it that
‫ ויחר אף תרח על‬.‫בידו כאשר ראית‬ thou art saying? Darest thou to come with
‫אברם בנו בדברו הדבר הזה ויאמר תרח‬ such falsehood before thy father? Wilt thou
‫ מה הדבר הזה‬,‫אל אברם בנו בחמתו‬ try to make me believe such things, as if I
did not know that these gods have no soul,
‫ היש‬.‫אשר דיברת שקר אתה דובר אליי‬
and no spirit, and no strength within
‫באלוקים האלה רוח ונפש וכח לעשות‬ them? For are these gods anything but
‫ והלא עץ ואבן‬,‫את כל אשר דיברת אליי‬ pieces of wood and stone which I myself
‫ ואיך תדבר אליי‬.‫המה ואני עשיתי אותם‬ have shaped into images? And now darest
thou to tell me the falsehood, that the
‫כזבים לאמור האלוה הגדול אשר איתם‬
greatest god among them hath broken all
‫ ותיתן את הקרדומות בידו‬,‫הכה אותם‬ the other ones to pieces, while it is thou
‫ ויען אברם‬.‫לאמור הוא הכה אותם כולם‬ that hath done all that mischief, putting
‫את אביו ויאמר אליו ואיך תעבוד את‬ finally the axe into the hands of the
greatest of the gods, to deceive me. And
‫האלילים האלה אשר אין בהם כי‬
Abram replied unto his father, saying: Now
‫ ההצל יצילוך האלילים‬,‫לעשות דבר‬ if thou knowest all that, how canst thou
‫ אם שמוע‬,‫האלה אשר אתה בוטח בהן‬ worship these idols which have neither
.‫ישמעו את תפילתך בעת קראך אליהם‬ strength nor power to do the least thing?
Can those idols, in whom thou trusted,
‫ אם לחום‬,‫המלט ימלטוך מיד כל שונאיך‬
save thee in the hour of danger, can they
‫ילחמו לך את מלחמותיך באויביך כח‬ hear thy prayers when thou callest upon
‫תעבוד עץ ואבן אשר לא ידברו ולא‬ them, or can they deliver thee from the
hands of thy enemies, and fight thy battles
.‫ישמעו‬
for thee, that thou art worshiping those
idols of wood and stone, which can neither
hear nor speak.
‫ועתה לא טוב לכם לעשות את הדברים‬ 21 And now it is not good for thee to do these
‫האלה אתה וכל בני אדם הרעים הגלויים‬ things, nor for those men that are attached
unto thee. Have ye all lost your reason and
‫ הכסילים אתם או אוילים אתם‬.‫אליך‬
become fools to worship wood and stone,
‫אשר אין בכם תבונה לעבוד את העץ‬ while ye are forgetting the Lord your God
‫ ותשכחו‬,‫ואת האבן ולעשות כדבר הזה‬ who made heavens and earth, and who
hath created you in the earth? And why
‫את ה׳ האלוקים אשר עשה את השמים‬
should ye summon upon your heads the
‫ואת הארץ ואשר ברא אתכם בארץ‬
great evil which must follow the worship of
‫ותביאו רעה גדולה על נפשותיכם בדבר‬ wood and stone? Have not your forefathers
‫ הלא בדבר הזה‬.‫הזה לעבוד עץ ואבן‬ acted in the same way, in times of old,
until the Lord had brought over them the
‫ ויביא ה׳ אלוקי‬,‫חטאו אבותינו מימי קדם‬
waters of the flood to the destruction of
‫על הארץ עליהם את מי המבול וישחית‬ the whole earth. And now how can ye
‫ ואיך אתם תוסיפו לעשות‬.‫את כל הארץ‬ reasonably do again the same wicked
‫הדבר הזה ותעבדו אלוקים אחרים עץ‬ things, to worship wood and stone, strange
gods, which can neither hear nor speak,
‫ואבן אשר לא ישמעו ולא ידברו ולא‬
nor deliver from trouble, while at the same
‫יצילו מצרה לספות חרון אף אלוקי כל‬ time ye invite the anger of the Lord against
‫ חדל לך מזה‬,‫ ועתה אבי‬.‫הארץ עליכם‬ your souls and upon the souls of all your
household? And now my father do abstain
‫ולא תביא רעה על נפשך ועל נפש ביתך‬
from doing these things. Thus saying
‫ ויקח‬,‫ וימהר אברם וידלג לפני אביו‬.‫מזה‬
Abram hurried and jumped towards the
‫את הקרדומות מיד אלוה אביו הגדול‬ big idol, took the axe from its hands and
‫ וירא תרח את כל‬.‫וישברהו בה וירץ לו‬ chopped the 'god to pieces in the presence
‫ וימהר ויצא‬,‫אשר עשה לו אברם בנו‬ of his father Terah, and then he took flight.
And Terah, seeing what his son had done,
‫ ויבוא לפני נמרוד‬.‫מביתו וילך אל המלך‬
hastened from his house into the presence
‫ ויאמר לו‬,‫ויעמוד לפניו וישתחווה למלך‬ of the king, and he knelt down before the
‫ בי אדוני ילד יולד לי היום‬.‫המלך מה לך‬ king, saying: May it please thee, oh king, it
‫ כזאת וכזאת וכזה עשה‬,‫חמישים שנה‬ is now fifty years since a son hath been
born unto me, and he did unto me and my
‫ ועתה אדוני‬.‫לי מאלוקיי וכזה וכזה ידבר‬
gods according to this manner. And now,
‫המלך שלח נא ויבוא לפניך ושפטהו‬ oh king, do send thy messen gers after my
‫ וישלח‬.‫במשפטיך למען נוצל מרעתו‬ son, that he be seized and brought before
‫המלך שלושה אנשים מעבדיו וילכו‬ thee for judgment, to be punished

according to his wickedness, in order that
‫ ונמרוד וכל‬.‫ויביאו את אברם לפני המלך‬
we be saved the punishment for his great
,‫שריו ועבדיו יושבים לפניו ביום ההוא‬ sins. And Nimrod dispatched three of his
‫ ויאמר המלך אל‬.‫ותרח ישב לפניהם‬ servants and they went and seized Abram
‫אברם מה המעשה הזה אשר עשית‬ and they brought him before the king. And
the king was surrounded by all his princes
‫ ויען אברם את‬.‫לאביך ואל כל אלוקיו‬
and officers, and Terah, Abram's father, sat
‫המלך כדברים אשר דיבר אל אביו‬ before them. And the king said unto
‫ האלוה הגדול אשר היה איתם‬,‫ויאמר‬ Abram: What is it that thou hast done
unto thy father and unto his gods? And
‫ ויאמר‬.‫בבית עשה להם את אשר שמעת‬
Abram answered in the words that he
‫המלך אל אברם היש בהם כח לדבר‬
spoke first unto his father, saying: The
‫ ויען‬.‫ולאכול ולעשות ככל אשר דיברת‬ largest god which was in the house hath
‫ ואם אין בהם‬,‫אברם את המלך לאמור‬ done all that my father is accusing me of
‫כח למה תעבדם ולמה תתעה את כל‬ before thee, oh king! And the king replied:
And dost thou suppose those gods have the
‫ התחשבו לך כי הצל‬.‫בני האדם בהבליך‬
capacities to speak, to eat and to do as thou
‫יצילוך או יעשו דבר מקטון ועד גדול כי‬ sayest? If this be so, said Abram, why dost
‫ ולמה לא תעבדו אלוקי כל‬,‫תעבדום‬ thou serve them thy self, and what for dost
‫הארץ אשר ברא אתכם ובשר נפשותיכם‬ thou mislead thy people into the worship
of those idols, which can neither deliver
.‫בידו להמית ולהחיות‬
thee from danger, nor do anything from
the greatest to the smallest? Why dost thou
not worship him who is the God of the
heavens and of the earth, and in whose
hand it is to kill and to give life?
‫הוי מלך כסיל ובער אוי לך עד עולם‬ 22 Woe unto thee, oh foolish and ignorant
‫אמרתי כי אתה תורה דרך הישר אל כל‬ king, woe unto thee forever! I thought
thou leadest thy subjects in the ways of
‫ ואולם אתה לא כן עשית ותמלא‬,‫עבדיך‬
rectitude, but on the contrary thou fillest
‫כל הארץ בעוונותיך ובעוונות כל אישיך‬ with thy sins all the world, as also the
‫ הלא ידעת אם לא‬.‫אשר הלכו בדרכיך‬ hearts of thy people that follow thee. Dost
thou not know it, hast thou never heard of
‫שמעת כי כי כמעשה הזה הרע אשר‬
it, that thy forefathers have been guilty of
,‫אתם עושים בו חטאו אבותינו מימי קדם‬
the same wicked actions which thou art
‫ויביא אלוקי כל העולם עליהם את מי‬ now practicing, and finally the Lord had to
‫ וישחית את כולם וגם כל הארץ‬.‫המבול‬ bring over them the waters of the flood to
‫ ותקם אתה ואנשיך אלה‬.‫שחת בעבורם‬ destroy the whole earth on their account.
And now why dost thou rise up now, and
‫ ותעשו‬,‫היום תרבות אנשים חטאים‬
all thy people with thee, to re-enact all the
‫כמעשה הזאת לספות על חרון אף ה׳‬ sins of old, and thus cause the anger of the
‫ואלוקי עולם ולהביא רעה עליכם ועל כל‬ Lord to kindle against thee and against all
‫ ועתה הסר מעליך את כל‬.‫הארץ‬ thy princes and thy servants, until the Lord
,‫המעשה הרע הזה אשר אתם עושים‬ of the universe will smite thee and all the
earth with the greatest of all evils. Now
‫ועבדו את אלוקי עולם אשר נפשך בידו‬
therefore return ye all, and may the king
‫ ואם אין ליבך הרע יאבה‬.‫וטוב לך‬ abstain from the worship of idols made of
‫לשמוע את דברי לעזוב את כל דרכיך‬ wood and of stone, but serve ye only the
Lord, the creator of all things, and the ruler
‫ בחרפה‬,‫הרעים ולעבוד את אלוקי עולם‬
of all the sons of man. And if thy evil
‫תמות באחרית הימים אתה וכל אנשיך‬
heart, oh king, keep thee from leaving its
‫וכל הנלווים אליך וכל השומעים את‬ wicked ways, then thou wilt die in shame
.‫דבריך וכל ההולכים בדרכיך הרעים‬ at the end of thy days, thou and thy people
‫ויכל אברם לדבר את כל דבריו לפני‬ and all those that are attached unto thee,
and all those that give ear unto thy words,
‫ וישא אברם את עיניו‬,‫המלך והשרים‬
and all those that walk in thy evil ways.
‫השמימה ויאמר ירא ה׳ את כל הרשעים‬ And when Abram had concluded to speak
‫ ויהי כשמוע המלך את כל דברי‬.‫וישפוט‬ before the king and his princes, Abram
lifted up his hand and pointing to the
‫ ויהי‬,‫אברם ויצו ויתנוהו אל בית הסוהר‬
heavens he exclaimed with a loud voice:
‫ ויהי‬.‫אברם בבית הסוהר ימים עשרה‬
The Lord who seeth everything may see
‫מקץ הימים ההם וישלח המלך ויקבצו‬ and judge these wicked men. And when
‫את כל השרים אשר למלך וכל שרי‬ the king had heard Abram's word he
‫המדינות והחכמים ויבואו כולם לפני‬ ordered Abram to be cast into prison, and
Abram remained in prison for ten days.
‫המלך וישבו כולם לפניו ואברם עודנו‬
And at the end of those days, the king sent
‫ ויאמר המלך אל כל‬,‫שם בבית הכלא‬ messengers to summon before his presence
‫השרים ואל כל החכמים השמעתם את‬ all the princes and warriors, and all the
‫כל אשר עשה בן תרח לאביו כזה וכזה‬ governors of his various provinces, and all
of them assembled and took their seats
‫עשה לו ואשלח ויביאוהו לפניי וכזאת‬
before the king, to listen unto his words.
‫וכזאת דיבר אליי ולא פחד ולבבבו לא‬ And Abram was still in prison. And the
.‫נע ממני והנה הוא אסור בבית הסוהר‬ king spoke unto all his princes, and
officers, and warriors saying: Have you
‫ועתה שפטו נא מה משפט יש לאיש‬
heard what the son of Terah hath done
‫הזה אשר קילל את המלך ואשר עשה‬
unto his father, and unto his gods? Such
.‫את כל הדברים האלה אשר שמעתם‬ and such things did he do, and when I had
‫ איש אשר‬,‫ויענו כולם את המלך ויאמרו‬ him brought before my presence he spoke
‫יקלל את המלך יתל על העץ ואולם‬ to me accord ing to these words. And he
was not moved, and there was no fear in
‫בעבור אשר עשה את כל הדברים האלה‬
his heart to say all these things before me.
‫אשר דיבר ויבזה את אלוקינו באש‬ And now the son of Terah is in prison, and
‫ אם‬.‫ישרוף כי כן המשפט על הדבר הזה‬ it is for you to judge him and to decide
‫על המלך טוב לעשות את הדבר הזה‬ what should be done unto him, who hath
cursed the king, and who hath done all
‫ישלח נא את עבדיו ויבערו את כבשן‬
these things which I have related in your
‫הלבנים אשר לך שלושת ימים לילה‬ hearing. And all of them replied saying:
.‫ ואחר נשליך את האיש ההוא בו‬,‫ויום‬ May it please thee, oh king! the man that
dareth to curse the king is to be punished
by hanging to a tree, but he who doeth the
things thou hast spoken of must be burned
in fire, as it is stated in our laws. And now
to do the lawful thing, we beseech thee, oh
king, to have a fire kindled in the brick
furnace of the king, and let it burn day and
night, and then let the son of Terah be cast
into it to be burnt to death.
‫ויעש המלך כן ויצו את עבדיו ויתנו אש‬ 23 And the king acted accordingly, and he
‫בכבשן המלך אשר בכשדים שלושה‬ Ordered the brick furnace, which was in
Casdim, to be kindled, and the fire to be
‫ ויצו המלך להוציא‬.‫ימים ושלושה לילות‬
kept up for three days and three nights,
‫את אברם מבית הכלא ולהביאו לשורפו‬ and then the king commanded to bring
‫ וכל עבדי המלך וכל השרים‬.‫באש‬ Abram from the prison to be burnt in the
‫והגיבורים אשר למלך וכל הפחות‬ fire. And all the servants of the king, and
all the princes, the warriors, and the
‫והשופטים כתשע מאות אלף איש וכל‬
officers, and all the governors of the
‫יושבי הארץ נצבים שם נגד הכבשן‬ various provinces and all the judges, and all
‫ ועל הנשים וכל הטף‬.‫לראות את אברם‬ the inhabitants of the land stood before the
furnace, to the number of nine hundred
‫נאספו כולם אל הגגות ואל המגדלים‬
thousand, to see Abram, and what was to
‫לראות באברם ויתייצבו כולם יחד‬
be done unto him. And all the women and
‫ לא נותר אדם אשר לא בא ביום‬,‫מרחוק‬ children were assembled upon the roofs
and towers, so that there was not a single
‫ ויהי בבוא אברם ויראו‬.‫ההוא לראות‬
person which did not come to see the
‫ ויצעקו‬.‫אותו חרטומי המלך וכל החכמים‬
burning of Abram. And when Abram
‫אל המלך ויאמרו אדוני המלך הלא זה‬ approached in the midst of the guards, all
‫האיש ידענו כי הוא הילד אשר בלע‬ the astrologers and the wise men saw his
‫הכוכב הגדול ארבעה כוכבים במולדתו‬ face. And as soon as they saw Abram's face
they cried out before the king, saying: Oh
‫אשר דיברנו אל המלך זה חמישים שנה‬
our king and lord, verily this man is well
‫ ועתה הנה אביו גם הוא מרה את‬,‫היום‬ known unto us, for he was once the child
‫פיך ויהתל בך בהביאו אליך ילד אחר‬ concerning whose birth we have seen the
great star swallow up four other stars. And
‫ ויהי כשמוע המלך את דבריהם‬.‫ותהרגהו‬
it is now fifty years, precisely to-day, since
‫ ויצו ויבוא תרח לפני‬,‫ויחר אפו מאוד‬
we have said these things unto the king.
‫ ויאמר המלך השמעת את אשר‬.‫המלך‬ And now it is certain that his father is
‫דיברו החכמים ועתה הגד נא לי נכונה‬ guilty of having deceived thee by bringing
‫ והיה אם אמת תדבר ונמלטת‬,‫איל עשית‬ before thee another child which thou
thyself hast then slain. And the king was
‫ וירא תרח את המלך כי חרה אפו‬.‫אתה‬
extremely wroth on hearing their words,
‫ ויאמר תרח אל המלך אמת‬,‫מאוד‬ and he ordered to bring Terah before him,
‫שמעת אדוני המלך ואשר דיברו חכמיך‬ and the king said unto Terah: Hast thou
‫ ויאמר המלך ואיך תעשה‬.‫נכונה הוא‬ heard the words which my astrologers and
wise men have spoken? And now inform
‫הדבר הזה ותמרה את פי ותיתן לי את‬
me correctly of what thou hast done and
‫ ויען‬.‫הילד אשר לא ילדת ותיקח מחירו‬ how thou hast accomplished those things,
‫ כי נכמרו רחמיי‬,‫תרח את המלך ויאמר‬ and if there be truth in thy words I shall
‫על בני בעת ההיא ואקח את בן שפחתי‬ spare thee. And Terah, seeing the anger of
the king, confessed, saying: Oh my king,
‫ ויאמר המלך ומי‬.‫ואביאהו אל המלך‬
thou hast heard the truth and it is even as
‫ הגד נא לי‬,‫אשר יעץ עליך הדבר הזה‬ thy wise mren and astrologers have
‫ ויירא‬.‫אל תכחד ממני דבר ולא תמות‬ informed thee. And the king said: How
‫תרח מאוד מלפני המלך ויאמר אל‬ couldst thou do such a thing, to rebel
against my words and to bring unto me,
‫ הרן בני הגדול הוא אשר יעצני‬,‫המלך‬
and take the - value for, a child which was
‫ והרן היה בימים ההם אשר‬.‫הדבר הזה‬ not begotten of thee? And Terah replied:
,‫יולד אברם בן שלושים ושתיים שנה‬ Because my compassion was excited in
‫והרן לא יעץ את אביו מאומה כי תרח‬ behalf of my child at that time, and I took
the child of my maid servant and brought
‫דיבר את הדבר אל המלך בעבור הציל‬
it unto the king. And the king continued:
‫ ויאמר‬.‫את נפשו מן המלך כי ירא מאוד‬ And who is it that hath advised thee to do
‫ הרן בנך אשר יעצך‬,‫המלך אל תרח‬ that thing? Tell me truthfully all about it so
‫הדבר הזה ימות באש עם אברם כי‬ that thy soul be spared and thou be not put
to death. And Terah was greatly afraid of
‫משפט מות עליו על אשר מרה את פי‬
the king, and he said: Haran my oldest son
‫ והרן נטה‬.‫המלך בעשותו הדבר הזה‬ advised me to do these things. And Haran
‫ אך הסתיר את‬,‫בעת ההיא אחר אברם‬ was thirty years old when Abram was born.
.‫הדבר בליבו‬ And Haran had never advised Terah to do

anything of the kind, but Terah, being
greatly afraid of the king, said so in order
to save his own life. And the king said: If
this be so, then thy son Haran must be
burned in the fire as well as his brother
Abram, for the judgment of death stands
against him lawfully for opposing the will
of the king, in doing these things. And
Haran was inclined towards Abram and his
God all that time, but he kept it within his
heart,
‫ויאמר הרן אל ליבו אך עתה הנה המלך‬ 24 saying unto himself: Now the king has
seized upon Abram for doing all these
‫תפש את אברם על הדברים האלה אשר‬
things, therefore I will wait to the end. If
‫ והיה אם יגבר אברם מן‬,‫עשה אברם‬
Abram will be stronger than the king then
‫המלך והלכתי אחריו ואם יגבר המלך‬ I will follow Abram, and if the king be the
‫ ויהי כאשר‬.‫עליו והלכתי אחרי המלך‬ successful one, then I will follow the king.
‫דיבר תרח על הרן בנו את הדבר הזה‬ And when Terah had said to the king all
those things concerning Haran the king
‫ ויצו המלך ויתפשו גם את‬,‫אל המלך‬
ordered forthwith to seize Haran, as well as
‫ ויביאו את שניהם לפני‬.‫הרן עם אברם‬ Abram his brother, and accordingly both,
‫ ויצו המלך לאסור את שניהם את‬,‫המלך‬ Abram and Haran his brother, were
‫אברם ואת הרן אחיו ולהשליך אותם אל‬ brought together to be burnt in the fire.
‫ וכל יושבי הארץ ועבדי המלך‬.‫האש‬ And all the inhabitants of the land, and all
the princes, and all the women and
‫והשרים וכל הנשים והטף עומדים שם‬
children were assembled around there on
‫ ויקחו עבדי המלך‬.‫היום ההוא עליהם‬ that day. And the servants of the king took
‫ ויפשיטום‬,‫את הרן ואת אברם אחיו‬ hold upon Abram and upon his brother
and they stripped them of their coats and
‫מכתנותיהם ומכל בגדיהם רק מכנסיהם‬
other garments, only their under clothes
‫ ויאסרו את ידיהם ואת‬.‫היו עליהם‬
were left upon them. And they bound their
‫ וישאום עבדי המלך‬,‫רגליהם בחבלי בוץ‬ hands and feet with ropes of linen, and the
‫ ויקנא ה׳‬.‫וישליכו אותם יחד אל הכבשן‬ servants of the king lifted them up and cast
‫על אברם ויחמול עליו וירד ה׳ ויצל את‬ them both into the furnace. And the Lord
espoused Abram’s cause and he had mercy
‫ אך כל‬.‫אברם מן האש ולא נשרף‬
upon him. And the Lord came down and
,‫החבלים אשר אסרוהו בהם נשרפו כולם‬ delivered Abram from the fire, so that he
‫ והרן‬.‫ויוותר אברם ויתהלך בתוך האש‬ was not burnt. Only the ropes with which
‫בהשליכו אותו באש מת וישרף ויהי‬ Abram was bound were burnt from him,
but Abram himself was unhurt, and he
.‫ כי לא היה לבבו שלם את ה׳‬,‫לאפר‬
walked about in the midst of the fire.
‫והאנשים אשר השליכו אותם אל האש‬ Haran however died as soon as thrown into
‫עלה להב האש אליהם וישרפו כולם‬ the furnace and his body burnt up into
‫ וימותו מהם כשנים עשר‬,‫בשביב האש‬ ashes, because his heart was not fully
decided to follow the Lord. And a fearful
‫ ויהי אברהם מתהלך בתוך האש‬.‫איש‬
flame issued from the mouth of the furnace
‫ ויראו אותו‬,‫שלושה ימים ושלושה לילות‬ consuming the men that threw Abram into
.‫כל עבדי המלך מתהלך התוך האש‬ the fire. And of those men all were burnt
‫ויבואו כל עבדי המלך ויגידו למלך‬ up to death, to the number of about twelve
thousand. And Abram continued walking
‫ הנה ראינו את אברם הולך ובא‬,‫לאמור‬
up and down in the fire of the furnace for
‫בתוך האש וגם המכנסיים אשר עליו לא‬ three days and three nights. And the
‫נשרפו באש אך חבל מאסרו נשרף‬ servants of the king saw him, and they
came unto the king saying: Behold Abram
‫ ויהי כשמוע המלך את דבריהם‬.‫וניתר‬
is walking up and down in the fire of the
,‫ויפג ליבו בדבריהם ולא האמין אליהם‬
furnace, and not even his undergarments
‫וישלח שרים אחרים נאמנים לראות את‬ are burnt, only the ropes that we bound
‫ ויקם‬.‫הדבר הזה וילכו ויראו ויגידו למלך‬ him with are burnt off his hands and feet.
‫המלך וילך לראות וירא את אברם הולך‬ And when the king heard these things, he
doubted their words, for he could not
‫ובא בתוך האש וירא את גויית הרן‬
believe it. And the king sent his most
.‫שרופה באש ויתמה המלך מאוד מזה‬ trustworthy princes to ascertain the truth
‫ויצו המלך להוציא את אברם מתוך‬ of their words. And the princes went and
‫ ויגשו עבדי המלך להוציאו ולא‬,‫האש‬ saw it and returned unto the king, saying:
Verily it is the truth that thy servants have
‫יכלו כי שביב האש והלהב עולה‬
spoken. And the king hastened unto the
‫לקראתם מן הכבשן וינוסו עבדי המלך‬ furnace to convince himself, and he saw
,‫ ויגעו המלך בכל עבדיו לאמור‬.‫ממנו‬ Abram walking up and down in the fire of
the furnace, while the body of Haran was
‫מהרו והוציאו את אברם מן האש ולא‬
seen burnt up completely by the fire. And
‫ ויגשו עבדי המלך להוציא את‬.‫תמותו‬
the king wondered greatly at these things.
‫ ויעל הלהב אליהם וישרוף את‬,‫אברם‬ And the king ordered his servants to take
.‫פניהם וימותו מהם שמונה אנשים‬ Abram out of the furnace; and they
approached to the mouth of the furnace,
but they could not come near it, for the
heat of the fire and the flames came forth
against them, and the servants of the king
ran away from before the great heat. And
the king rebuked his servants for running
away, saying: Hasten and rescue Abram
from the midst of the fire, lest ye be put to
death. And the servants of the king
approached once more to bring Abram out
of the furnace, and a great flame issued
against them so that eight of the servants
were burnt up.
‫ויהי כראות המלך כי לא יכלו עבדיו‬ 25 And when the king saw that the men could
‫ ויקרא המלך‬,‫לגשת אל האש פן ישרפו‬ not possibly approach the fire lest they be
all burnt, then the king called unto Abram:
‫ צא אברם עבד‬.‫אל אברם לאמור‬
Oh, Abram, servant of the God who is in,
‫ ובא‬,‫האלוקים אשר בשמים מתוך האש‬ heaven, get thee out of the fire and come
‫ וישמע אברם בקול המלך‬.‫הנה לפני‬ hither before me. And Abram obeyed the
commandment of the king, and Abram
‫ ויבוא ויעמוד‬,‫ויצא אברם מתוך האש‬
went forth from the midst of the fire, and
,‫ ויהי כאשר יצא אברם‬.‫לפני המלך‬
he came and stood before the king. And
‫ויראו המלך ועל עבדיו את אברם בא‬ when Abram came forth the king and his
‫במכנסיו עליו לפני המלך כי לא נשרפו‬ servants saw him in his under-garments,
‫ ויאמר המלך אל‬.‫אך חבל מאסרו נשרף‬ for nothing save the ropes that bound him,
burnt up in the fire. And the king said:
‫ ויאמר‬,‫אברם איך לא נשרפת באש‬
How is it that thou hast not been burnt up
‫אברם אל המלך אלוקי השמים והארץ‬ in the fire? And Abram replied: The God
‫אשר בטחתי בו ואשר הכל בידו הוא‬ of heaven and earth in whom I trust, and
.‫אשר הצילני מן האש אשר נתתני בו‬ who is all powerful, he hath saved me from
the fire whereinto I was cast at thy
,‫והרן אחי אברם נשרף באש ויהי לאפר‬
command. And Haran, Abram's brother,
.‫ויבקשו את גוייתו וימצאוה שרופה באש‬ perished in the fire, and they searched the
‫והרן בן שמונים שנה ושתיים שנה במותו‬ entire furnace for some part of his body,
‫ ויראו המלך והשרים וכל‬.‫באור כשדים‬ but they found nothing as it was
completely burnt up. And Haran was
,‫יושבי הארץ כי ניצול אברם מן האש‬
eighty-two years old when he was burnt in
‫ ויאמר‬.‫ויבואו כולם וישתחוו אל אברם‬ the fire of Casdim. And when the king and
‫אליהם אברם אל תשתחוו אליי אך‬ all the princes and the servants saw Abram
‫השתחוו לאלוקי העולם אשר עשה‬ delivered from the midst of the fire, they
came and bowed down before Abram. And
‫ כי הוא‬,‫אתכם ועבדוהו ולכו בדרכיו‬
Abram said unto them: Do not bow down
‫ והוא‬.‫אשר הצילני מתוך האש הזאת‬ before me, but bow down before the Lord
,‫אשר ברא את נפש כל אדם ואת רוחו‬ of the universe who hath saved me from
this fire. It is he who hath created the soul
.‫ויצר האדם הבטן אמו והוציאו לארץ‬
and spirit of every son of man and who
.‫והוא יציל כל הבוטח בו מכל מחלה‬
formed the body of every one, and that
‫ויפלו הדבר הזה מאוד בעיני המלך‬ God will deliver from all danger, those that
‫ כי הוצל אברם מן האש והרן‬,‫והשרים‬ fear him and trust in his goodness. And the
‫ ויתן המלך לאברם מתנות רבות‬.‫נשרף‬ king and his princes could not understand
it how Abram was saved while Haran was
‫ וישלחוהו המלך‬,‫כסף וזהב ובדולח‬
burnt up to ashes. And the king gave unto
‫ ואברם יצא‬.‫והשרים וילך מאיתם לשלום‬ Abram great many presents, also two
‫ וילכו אחריו אנשים‬,‫מאת המלך בשלום‬ servants which were the highest in the
‫רבים מעבדי המלך וידבקו בו כשלוש‬ king's house, the name of the one being
Oni, and the name of the second Eliezer.
‫ וישב אברם ביום ההוא וילך‬.‫מאות איש‬
And the princes of the king gave unto
‫ הוא וכל האנשים אשר הלכו‬,‫בית אביו‬ Abram likewise many valuable presents of
‫ ויעבוד אברם את ה׳ אלוקיו כל ימי‬.‫עמו‬ silver and of gold and of gems, and they
told him to go, and he departed from them
‫ ויטה אברם את לב בני‬.‫חייו וילך בדרכיו‬
in peace. And many of the people followed
‫האדם בימים ההם לעבוד את ה׳ מהיום‬
him, and about three hundred men
‫ ויהי בעת ההיא ויקחו‬.‫ההוא והלאה‬ concluded to abide and dwell with him.
‫נחור ואברם אחיו להם נשים בנות הרן‬ And Abram returned unto the house of his
‫ שם אשת נחור *מילכה ושם‬,‫אחיהם‬ father and he dwelt there. And Abram
walked in the ways of the Lord and he
‫ ושרי אשת אברם‬.‫אשת אברם שרי‬
turned the hearts of all his people to serve
.‫הייתה עקרה אין לה ולד בימים ההם‬ the Lord and to worship him all the days of
their lives. And Nahor and Abram took
unto themselves wives from the daughters
of Haran their brother. The wife of Nahor
was Milcah and the wife of Abram was
Sarai. And Sarai, Abram’s wife, was barren,
she had no children in those days.
‫ויהי מקץ שנתיים ימים לצאת אברם מן‬ 26 And it came to pass, two years after Abram
‫האש היא שנת שתיים וחמישים שנה‬ had been delivered from the fiery furnace,
which was the fifty-second year of Abram’s
‫ והמלך נמרוד יושב על‬,‫לחיי אברם‬
life, that the king sat upon his regal throne
‫ וישן המלך ויחלום‬.‫כיסא המלוכה בבבל‬ in Babel. And the king fell asleep and he
‫והנה עומד עם חייליו וצבאותיו בעמק‬ dreamed a dream, and behold he was
standing with his army before the fiery
‫ וישא עיניו‬,‫נגד כבשן האש אשר למלך‬
furnace which belonged to the king. And
‫וירא והנה איש דמות אברם יוצא מתוך‬
the king lifted up his eyes, and saw a man,
‫הכבשן ויבוא ויעמוד לפני המלך וחרבו‬ after the likeness of Abram, going forth
‫ וירץ האיש ההוא אל‬.‫שלופה בידו‬ from the furnace with a drawn sword in his
‫המלך בחרבו וינס המלך מהאיש ההוא‬ hand. And the man ran against the king
and the king greatly terrified fled from
‫ ויהי בנוסו וישלח האיש על‬,‫כי ירא‬ before him. And the man took an egg and
‫ראש המלך ביצה ותהי הביצה לנהר‬ threw it at the head of the king, and the
egg became a mighty stream wherein all
‫ ויטבעו כל חילו בנהר ההוא וימותו‬.‫גדול‬
the king's armies were submerged and
‫ והמלך ברח עם שלושה אנשים‬,‫כולם‬ died, only the king and three men escaped
‫ ויבט המלך‬.‫אשר היו לפניו וימלט‬ with him. And the king looked at the three
‫באנשים ההם והנה לבושם לבוש מלכות‬ men that were with him and behold they
were all dressed in regal garments like unto
‫ והם בתואר ובקומה‬,‫כבגדי המלך‬
the garments of the king, and in figure and
‫ ויהי בברחם וישב הנהר‬.‫כתואר המלך‬ appearance they were the semblance of the
‫ ויצא‬,‫ההוא לביצה כבתחילה נגד המלך‬ king. And while they were escaping, the
‫מהביצה ההיא אפרוח קטן ויבוא לפני‬ great river became again an egg as it was
before. And from the egg went forth a
‫המלך ויעוף על ראש המלך וינקר את‬
young bird which flew at the head of the
‫ ויחרד המלך מהמראה ההוא‬.‫עין המלך‬ king and plucked out one of his eyes. And
‫ ותתפעם רוחו ויירא יראה‬,‫ויקץ משנתו‬ the king was greatly wroth at that sight,
‫ ויהי בבוקר ויקם המלך‬.‫גדולה מאוד‬ and he awoke from his sleep. And the
king's mind was very disturbed and the
‫ ויצו ויביא לפניו כל‬,‫ממשכבו בבהלה‬
king was in very great fear. And in the
‫החכמים וכל החרטומים ויספר להם‬ morning the king arose from his couch in
‫ ויען חכם אחד מעבדי‬.‫המלך את החלום‬ great terror, and he commanded that all
the wise men and his astrologers should
‫ אין‬,‫המלך ושמו אנוקו את המלך לאמור‬
come before him, and when they came the
‫זה כי אם רעת אברם וזרעו אשר תצמח‬
king related unto them his strange dream.
‫ הנה‬.‫על אדוני המלך באחרית הימים‬ And one wise man of the king's servants,
‫ימים באים אשר יבוא אברם וזרעו ובני‬ his name was Anuki, addressed the king,
‫ ויכו את‬,‫ביתו להילחם עם אדוני המלך‬ saying: The dream can have reference only
to Abram and his seed, and the evil which
‫ ואשר ראית‬.‫כל צבאות המלך וחייליו‬
will grow through them upon the king in
‫אשר ברחת עם שלושת אנשים אשר‬ some future time. For behold the days are
‫ זה אשר תוצל לבדך עם‬,‫כמוך ונמלטת‬ coming when Abram and his seed and his
household will array themselves in battle
‫שלושה מלכים ממלכי הארץ אשר יהיו‬
against my lord the king, and they will
‫ ואשר ראית את הנהר‬.‫עמך במלחמה‬
smite all the hosts and armies of my king.
‫אשר שב לביצה כבתחילה וינקר‬ And the strange sight of thy having saved
‫ אין זה כי אם‬,‫אפרוחה את עין המלך‬ thyself with three other kings, and the river
‫זרע אברם אשר יהרוג את המלך‬ which again turned into an egg as before,
and the young bird which plucked out the
‫ זה חלום אדוני המלך‬.‫באחרית הימים‬
eye of the king, points to the seed of
‫וזה פתרונו ואמת החלום ונכון הפיתרון‬ Abram which will kill thee, oh king, in
‫ עתה אדוני המלך‬,‫אשר פתר לך עבדך‬ some future time. This is the dream and
‫הלא ידעת כי זה שתיים וחמישים שנה‬ such is its meaning and thy servant, oh
king, is correct in his interpretation. And
‫היום אשר ראו חכמיך את הדבר הזה‬
now, oh king, it is fifty-two years since
‫במולד אברם ולמה יחיה אדוני המלך‬ those things were foretold and made
‫ כי‬.‫את אברם בארץ לרעת אדוני המלך‬ known unto thee at the time of Abram’s
birth, and while Abram is alive on the
‫כל הימים אשר אברם בארץ לא תיכון‬
earth there will be no rest nor peace neither
,‫אתה ומלכותך כי טרם נודע זה במולדו‬
unto thee nor unto thy descendants,
‫ולמה לא עמיתנו המלך ותחדל רעתו‬ wherefore then shouldst thou, oh king,
‫ וישמע נמרוד‬.‫מעליך באחרית הימים‬ permit Abram to live for thy own
‫בקול אנוקו וישלח המלך מעבדיו בסתר‬ destruction? And when Nimrod heard the
words of Anuki, he sent his servants
‫ללכת לתפוש את אברם ולהביאו לפני‬
secretly to seize Abram and to bring him
.‫המלך להמיתו‬ before the king to be slain
‫ואליעזר עבד אברם אשר נתן לו המלך‬ 27 And Eliezer, the servant which the king
had given unto Abram, was present when
‫ וישמע‬,‫היה בעת ההיא שם לפני המלך‬
Anuki had thus spoken before the king.
‫את אשר יעץ אנוקו את המלך ואת אשר‬
And Eliezer ran hastily unto Abram, and
‫ וימהר‬.‫דיבר המלך להמית את אברם‬ he reached there before the messengers of
‫ וירץ אל אברם טרם‬,‫אליעזר ויצא משם‬ the king had time to arrive. And Eliezer
‫ ויאמר‬.‫הגיעו עבדי המלך אל אברם‬ said unto Abram: Arise and flee for thy life
before the king's messengers come to kill
‫ מהר קום הימלט על‬,‫אליעזר לאברם‬
thee, for such and such was the king's
‫ כי כזה‬.‫נפשך ולא תמות ביד המלך‬ dream and thus the interpretation of Anuki
,‫וכזה ראה המלך החלום על אודותיך‬ and his advice concerning thee. And
‫וכזה וכזה פתר לו אנוקו וכזאת וכזאת‬ Abram hearkened unto the voice of Eliezer
and he hied unto the house of Noah and
‫ וישמע אברם‬.‫יעץ אנוקו את המלך עליך‬
his son Shem, to save his life, and hiding
‫ וימהר אברם וירץ בנפשו‬,‫בקול אליעזר‬ himself there he escaped death. And the
servants of the king came to seize Abram,
.‫אל בית נח ושם בנו ויתחבא שם וימלט‬
but he was not in his house, and they
‫ועבדי המלך באו בית אברם ויבקשו את‬
searched in the entire land and on all the
‫ ויבקשו בכל הארץ‬,‫אברם ולא מצאוהו‬ roads, but Abram was not to be found.
‫ ויהי‬.‫ואין וילכו ויבקשו בכל הדרך ואין‬ And when the king's servants were tired
,‫כאשר לא מצאו עבדי המלך את אברם‬ searching they returned unto their tents.
And the king's anger soon was pacified,
‫וישובו אל המלך לדרכם ותשכך חמת‬
and all concerning the dream and Abram
.‫המלך מאת אברם כאשר לא מצאוהו‬ was forgotten from the king's heart. And
.‫וישכח המלך את דבר אברם מליבו‬ Abram was hidden for one year in the
‫ויסתר אברם בבית נח חודש ימים עד‬ house of Noah, until the king had
completely forgotten all concerning these
‫ ואברם עודנו ירא‬,‫שכוח המלך את דברו‬
things; but Abram was still in fear of the
‫ ויבוא תרח‬.‫מן המלך על הדבר ההוא‬ king because of that matter. And Terah
,‫לראות את אברם בנו בבית נח בסתר‬ came secretly to visit his son Abram in the
house of Noah, and Terah stood still very
‫ ויאמר‬.‫ותרח גדול בעיני המלך מאוד‬
high in the eyes of the king and in the eyes
‫ הלא ידעת כי המלך‬,‫אברם אל אביו‬
of the people, And Abram said unto his
‫מתנחם להרגני ולאבד את שמי מן‬ father: Knowest thou not that Nimrod is
‫ עתה‬.‫הארץ בעצת יועצי הרשע אשר לו‬ planning to kill me, and to wipe out my
,‫מי לך פה ומה לך פה בארץ הזאת‬ name from the earth according to the
advice of his princes and counselors? And
‫קומו ונלכה כולנו יחד ארצה כנען‬
now what hast thou here and whom hast
‫ונמלטנו מידו פן תספה גם אתה ברעתו‬ thou here in this land? Arise and let us go
‫ הלא ידעת אם לא‬.‫באחרית הימים‬ all of us, into the land of Canaan, so that
‫שמעת כי לא מאהבה נתן לך נמרוד את‬ we be delivered from his hand or else thou
too mightst perish at some future time.
‫ כי אם‬,‫כל הכבוד הזה אשר אתה בו‬
And knowest thou not, and hast thou not
.‫לטוב לו עשה לך את כל הטובה הזאת‬ heard it said that it is not on account of
‫וגם אם יעשה לך עוד טובה הרבה כהנה‬ love to thee that he hath done unto thee so
much honor, but that he is kind to thee for
‫ כי‬,‫וכהנה אין זה כי אם הבלי העולם‬
his own benefit. And even though the king
.‫לא יועיל הון ועושר ביום עברה וזעם‬
do show unto thee many honors of the
‫ועתה שמע בקולי ונקומה ונלכה ארצה‬ kind thou already hast received of him, still
‫כנען מרעת נמרוד ועבוד את ה׳ אשר‬ all those rewards and distinctions, are mere
worldly vanities, for all the riches and all
‫ ועזוב מעליך את‬,‫בראך בארץ וטוב לך‬
the wealth cannot deliver thee from the
‫ ויכל‬.‫כל ההבל אשר אתה רודף אחריו‬
anger of the Lord on the day of wrath. And
‫ ויען נח ושם בנו ויאמרו אל‬,‫אברם לדבר‬ now, oh father, hearken unto my voice, and
.‫תרח אמת הדבר אשר אמר אברם אליך‬ let us arise and depart and go into the land
‫ ויעש תרח‬,‫וישמע תרח בקול אברם בנו‬ of Canaan, to be secure against the
wickedness of the king. And there thou
‫את כל אשר דיבר אברם כי מה׳ הייתה‬
canst serve the Lord that hath created thee
.‫לו לבלתי המית המלך את אברם‬ upon the earth, and it will be well with
thee, if thou denouncest the vanities which
thou art pursuing for so many years. And
when Abram had finished his speech Noah
and Shem remarked: Indeed the words
which Abram hath spoken are true. And
Terah listened unto the voice of his son, for
it was so decreed by the Lord that Abram
should not be slain by the hand of the
king. Haran–In Canaan—Nimrod
vanquished—Rikayon the first Pharaoh—
His great cunning—How he accumu lated
wealth—Famine in Canaan—Abram
removes to Egypt—He smuggles Sarai
across the river in a box— The box forced
open–Sarai taken to the king—She denies
her husband—How she was saved from the
king's wickedness—Abram and Lot
separate—The people of Sodom captured
—Lot among them—Abram rescues all of
them—Refuses any reward–Hagar—Ish
mael—The beautiful women of the
Tubalites—Feud with the Kittites—Birth
of Isaac foretold—Sodom and Gomorrah
—Great wickedness—Their orgies—Their
peculiar charity—Their judges—How
Eliezer got ahead of the judge—The

scoundrel, Hidod, and his tricks—
Procrustean beds—How two women were
tor tured—Destruction of the cities.
‫ויקח תרח את בנו ואת לוט בן הרן בן‬ 28 And Terah took his son Abram and Lot,
‫בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ואת‬ the son of his brother Haran, and Sarai his
daughter-in-law, the wife of Abram, and all
‫כל נפשות ביתו ויצאו איתם מאור‬
the people of his household, and left with
‫ ויבואו‬,‫כשדים מבבל ללכת ארצה כנען‬ them Ur Casdim in Babel to go unto the
‫עד ארץ חרן וישבו שם כי מצאו הארץ‬ land of Canaan. And when they reached
the land of Haran they made their dwelling
‫טובה מאוד ורחבת ידיים לכל האדם‬
place therein, for they found the land very
‫ ויראו אנשי ארץ חרן את‬.‫אשר ברגליהם‬
good and spacious and sufficient for all the
‫ וה׳‬,‫אברם טוב וישר עם אלוקים ואנשים‬ men that followed them. And the people of
‫ ויבואו אליו גם מאנשי חרן‬.‫אלוקיו עמו‬ the land of Haran saw that Abram was a
good and just man, doing right towards
‫וידבקו באברם וילמדם את מוסר ה׳ ואת‬
God and man and the Lord his God was
‫ וישבו האנשים עם אברם בביתו‬,‫דרכיו‬
with him. And the people seeing that,
‫ וישב אברם בחרן שלוש‬.‫וידבקו בו‬ many of the men of Haran came and
‫ ויהי מקץ שלוש שנים וירא ה׳ אל‬.‫שנים‬ attached themselves unto Abram, and he
‫ אני ה׳ אשר הוצאתיך‬,‫אברם ויאמר אליו‬ instructed them in the knowledge of God
and his ways. And the people remained
‫מאור כשדים ואשר הצלתיך מכף כל‬
with Abram, and they dwelt in his place,
‫ ועתה אם שמוע תשמע בקולי‬.‫אויביך‬ and Abram dwelt in the land for three
,‫ושמרת את מצוותי וחוקותיי ותורותיי‬ years. And at the end of seven years the
Lord appeared unto Abram and said unto
‫ והרביתי את‬.‫והפלתי את אויביך לפניך‬
him: I am the Lord who hath brought thee
‫ והשלחתי את‬,‫זרעך ככוכבי השמים‬
out from Ur Casdim and delivered thee
.‫ברכתי בכל מעשה ידיך ולא תחסר דבר‬ from the hands of thy enemies. And now if
‫עתה קום קח את אישתך ואת כל אשר‬ thou wilt hearken diligently unto my
commandments, my laws and my statutes,
‫ וישבת שם‬,‫לך ולך לך ארצה כנען‬
and observe them, then I will cause thy
‫בארץ כנען ושם אהיה לך לאלוקים‬
enemies to fall down before thee and I will
‫ ויקם אברם ויקח את אשתו ואת‬.‫ואברכך‬ multiply thy seed as the stars of heaven,
‫ וילך ארצה כנען כאשר‬,‫כל אשר לו‬ and I will send my blessing into all the
‫ ואברם בן חמישים וחמש‬.‫דיבר אליו ה׳‬ works of thy land, and thou shalt not want
anything thou desirest. And now arise and
‫ ויבוא אברם ארצה‬.‫שנים בצאתו מחרן‬
take thy wife and all belonging unto thee,
‫ ויט שם אהלו‬,‫כנען וישב בתוך העיר‬ and go into the land of Canaan. And thou
‫ וירא ה׳‬.‫בתוך בני הכנעני יושבי הארץ‬ shalt dwell there in the land of Canaan,
and I will be unto thee a God, and I will
,‫אל אברם בבואו ארצה כנען ויאמר אליו‬
bless thee. And Abram arose and took his
‫זאת הארץ אשר נתתי לך ולזרעך אחריך‬
wife and all belonging to him and went
‫ ושמתי את זרעך ככוכבי‬.‫עד עולם‬ into the land of Canaan, according to the
‫ ונתתי לזרעך את כל הארצות‬,‫השמים‬ words of the Lord. And Abram was sixty-
five years of age when he emigrated from
‫ ויבן‬.‫האל אשר אתה רואה לרשת אותם‬
Haran. And Abram came into the land of
,‫אברם מזבח במקום אשר דיבר איתו ה׳‬
Canaan and he dwelt in a city, and he put
‫ בעת ההיא‬.‫ויקרא שם אברם בשם ה׳‬ up his tent in the midst of the sons of
,‫מקצה שלוש שנים לשבת אברם בארץ‬ Canaan, the inhabitants of the land. And
‫וימת נח בשנה ההיא שנת חמישים‬ the Lord appeared unto Abram at his
arrival in the land of Canaan, and said
‫ ויהיו כל ימי‬.‫ושמונה שנה לחיי אברם‬
unto him: This is the land which I have
‫נח אשר חי תשע מאות שנה וחמישים‬ given unto thee, and unto thy seed after
‫ וישב אברם בארץ כנען הוא‬.‫שנה וימת‬ thee forever And I will make thy seed
‫ואשתו וכל אשר לו וכל האדם אשר‬ numerous as the stars of heaven, and I will
give unto thee all the lands which thou
.‫ וכל הנלווים אליו מבני הארץ‬,‫ברגליו‬
seest, for their possession. And Abram built
‫רק נחור אחי אברם ותרח אביו ולוט בן‬ an altar on the place where the Lord had
.‫הרן וכל אשר להם ישבו בחרן‬ spoken unto him, and Abram prayed there
in the name of the Lord. And it was at that
time, when Abram had lived for three years
in the land of Canaan, that Noah died in
the same year, which was the fifty-eighth
year of the life of Abram. And all the days
of Noah were nine hundred and fifty years
when he died. And Abram dwelt in the
land of Canaan, he and his wife and all the
men that followed him from among the
natives of the land, save Nahor, Abram’s

brother, and Terah their father, and Lot the
son of Haran, and all belonging unto
them, who dwelt in the land of their birth.
‫בשנת חמש שנים לשבת אברם בארץ‬ 29 And in the fifth year of Abram's dwelling
in the land of Canaan the people of Sodom
‫ פשעו אנשי סדום ועמורה וכל ערי‬,‫כנען‬
and Gomorrah, and all the cities of the
‫ כי‬.‫הככר מתחת יד כדרלעמר מלך עילם‬
plain, rebelled against Chedorlaomer, king
‫שתיים עשרה שנה עבדו כל מלכי ערי‬ of Elam. For during twelve years all the
‫הככר את כדרלעמר ויתנו לו מס שנה‬ kings of the cities of the plain have been
subject to Chedorlaomer and they paid
‫ וימרדו בו בימים ההם שלוש‬,‫בשנה‬
him tribute year after year, and they
‫ ובשנת עשר שנים לשבת‬.‫עשרה שנה‬
rebelled against him in the thirteenth year.
‫ הייתה מלחמה בין‬,‫אברם בארץ כנען‬ And in the tenth year of Abram's dwelling
‫נמרוד מלך שנער ובין כדרלעמר מלך‬ in the land a war raged between Nimrod
‫ כי שמע נמרוד כי פשעו אנשי‬.‫עילם‬ king of Shinar, and Chedorlaomer king of

Elam, and Nimrod came to do battle with
‫ ויבוא נמרוד‬,‫סדום מתחת יד כדרלעמר‬
Chedorlaomer and to humble him under
.‫להילחם עם כדרלעמר להכניעו תחת ידו‬ his hands, because he had heard that the
‫כי משרי צבאות נמרוד היה כדרלעמר‬ people of Sodom had rebelled against their
king. For Chedorlaomer was one of
‫בימים ההם וכאשר נפלו כל אנשי‬
Nimrod's princes in the days of the
‫המגדל ונפוצו הנשארים על פני כל‬
building of the tower, and when all of the
‫ וילך כדרלעמר ארץ עילם וימלוך‬,‫הארץ‬ builders of the tower were dispersed,
‫ ויהי בימים ההם‬.‫עליה וימרוד באדוניו‬ Chedorlaomer went unto the land of Elam
and proclaimed himself king over it and
‫כשמוע נמרוד כי פשעו בו בכדרלעמר‬
revolted against Nimrod his master.
‫ ויבוא להילחם עם‬,‫כל ערי הככר‬
Therefore when Nimrod heard that the
‫ ויקבוץ נמרוד את‬.‫כדרלעמר בגאוה ובוז‬ people of the plain revolted against
‫כל שריו ועבדיו כשבעת אלפי איש וילך‬ Chedorlaomer, Nimrod hastened to make
war against him, and he came full of pride
‫ וכדרלעמר יצא‬,‫לקראת כדרלעמר‬
and contempt. And Nimrod assembled all
‫לקראתו בחמשת אלפי איש ויערכו‬
his princes and servants, about seven
‫מלחמה בבקעת בבל אשר בין עילם ובין‬ thousand men, and he went against
‫ וילחמו כל המלכים האלה במקום‬.‫שנער‬ Chedorlaomer. And Chedorlaomer came

to meet him with five thousand men, and
‫ וינגף נמרוד וכל עמו אנשי‬,‫ההוא‬
they prepared for the fight in the valley of
‫ ויפול מאנשי נמרוד במלחמה‬.‫כדרלעמר‬
Babel, which is between Shinar and
‫ ויפול גם מרדון‬,‫ההיא כשש מאות איש‬ between Elam. And all those kings engaged
‫ ויברח נמרוד וישב אל‬.‫בן המלך עמהם‬ in battle in that place, and Nimrod and all
his people were humbled before the men of
‫ ויכנע לפני‬,‫ארצו בבושה וכלימה‬
Chedorlaomer, and there fell in that battle
‫ וכדרלעמר שב אל‬.‫כדרלעמר ימים רבים‬
of Nimrod's men about six thousand. And
‫ארצו וישלח את שרי צבאותיו אל‬ Mardon the son of Nimrod was among the
‫המלכים אשר סביבותיו אל אריוך מלך‬ slain. And Nimrod fled and returned unto
his country in shame and contempt. And
‫ ויכרות עמם‬,‫אלסר ואל תדעל מלך גוים‬
he was subject to Chedorlaomer for many
‫ ויהי‬.‫ברית ויסירם כולם אל משמעתו‬
days, And Chedorlaomer also returned
‫בשנת חמש עשרה שנה לשבת אברם‬ unto his land and sent the princes of his
‫ היא שנת שבעים שנה לחיי‬,‫בארץ‬ host to the surrounding kings, to Arioch
‫ וירא ה׳ אל אברם בשנה ההיא‬.‫אברם‬ king of Ellasor, and Tidal, king of Goyim,
to cut a covenant with them; and all
‫ אני ה׳ אשר הוצאתיך מאור‬,‫ויאמר אליו‬
submitted in obedience unto his voice.
‫כשדים לתת לך את הארץ הזאת‬ And it was in the fifteenth year of Abram's
‫ עתה התהלך לפני והיה תמים‬.‫לרשתה‬ living in the land of Canaan, which was
the seventeenth year of the life of Abram,
‫ כי לך ולזרעך אתן‬,‫ושמרת את משמרתי‬
that the Lord appeared unto Abram and
‫את הארץ הזאת לרשתה מנהר מצרים‬
said unto him: I am the Lord thy God who
‫ ואתה תבוא‬.‫עד הנהר הגדול נהר פרת‬ brought thee out from Ur Casdim to give
‫ ודור‬,‫אל אבותיך בשלום ובשיבה טובה‬ unto thee this land to possess it. And now
walk thou before me and be sincere and
‫רביעי ישובו הנה בארץ הזאת ויירשוה‬
upright, and regard my instructions, for
‫ ויבן אברם מזבח ויקרא בשם ה׳‬.‫לעולם‬
unto thee and unto thy seed I will give this
.‫ ויעל עולות במזבח לה׳‬,‫הנראה אליו‬ land to possess it, even from the stream of
‫ וישב‬,‫בעת ההיא שב אברם וילך חרנה‬ Mizraim unto the great stream, the stream
‫ וילכו עוד אחרי‬.‫שם בחרן חמש שנים‬ Prath. And thou shalt be gathered unto thy
fathers in peace and in a good old age, and
‫אברם אנשים רבים מאנשי חרן כשבעים‬
the fourth generation of thy descendants
‫ וילמדם אברם את מוסר ה׳‬,‫ושניים איש‬ will return into this land to possess it
.‫ואת דרכיו וילמד אותם לדעת את ה׳‬ forever. And Abram built an altar and
prayed in the name of the Lord who had
‫בימים ההם נראה ה׳ אל אברם בחרן‬
appeared unto him, and Abram offered up
‫ויאמר אליו הלא דברתי אליך זה עשרים‬
burnt offerings to the Lord upon the altar.
‫ פרשת‬.....‫ לך לך מארצך‬.‫שנה לאמור‬ At that time Abram returned unto Haran
‫לך לך‬ to see his father and his household, and his
mother; and Abram and his wife and all
belonging unto him returned to Haran and
they dwelt there for five years. And many
men followed the way of Abram from
among the people of Haran, to the number
of seventy-two men. And Abram gave
them the instructions of the Lord and his
ways, and he taught them the knowledge
of the Lord. At that time the Lord
appeared unto Abram in the land of Haran
and said unto him: Have I not spoken
unto thee these last twenty years, saying:
Book of Genesis, Lech Lecha
‫לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‬ 1 Get thee out of thy country and from thy
kindred and from thy father's house into a
‫אל הארץ אשר הראיתיך לתת אותה לך‬
land that I will show thee, to give it unto
‫ כי שם בארץ ההיא אברכך ושם‬,‫ולבניך‬
thee and unto thy seed after thee? For
‫אעשך לגוי גדול ואגדלה שמך ונברכו בך‬ there, in that land I will bless thee and
‫ עתה קום צא לך‬.‫כל משפחות האדמה‬ there I will make thee unto a great nation
‫מן המקום הזה אתה ואשתך וכל אשר‬ and I will make thy name great, and
through thee all the families of the earth
‫לך וגם כל ילידי ביתך וכל הנפש אשר‬
shall be blessed. And now arise and get
‫ וקום שוב‬,‫עשית בחרן הוצא איתך מזה‬ thee out of this place, thou and thy wife
‫ ויקם אברם ויקח את שרי‬.‫ארצה כנען‬ and all belonging to thee, be they born in
‫אישתו ואת כל אשר לו ואת כל ילידי‬ thy house or acquired in the land of
Haran, and return at once to Canaan. And
,‫ביתו ואת כל הנפש אשר עשו בחרן‬
Abram arose and took his wife and all
‫ וילך וישב אברם‬.‫ויצא ללכת ארצה כנען‬ belonging to him, and all his people,
whether born in his house or acquired in
‫ארצה כנען כדבר ה׳ וילך איתו לוט בן‬
Haran, and he prepared to go unto the
‫ ואברם בן חמש שנים ושבעים‬,‫הרן אחיו‬
land of Canaan. And Abram went and
.‫שנה בצאתו מחרן לשוב ארצה כנען‬ returned unto the land of Canaan
‫ויבואו ארצה כנען כדבר ה׳ אל אברם‬ according to the word of God, and Lot his
brother's son went with him. And Abram
‫ ולוט‬,‫ויט אברם אהלו וישב באלוני מורה‬
was seventy-five years of age when he left
‫ וירא ה׳ אל‬.‫בן אחיו וכל אשר לו עמו‬
Haran to return into Canaan. And Abram
‫אברם עוד ויאמר לזרעך אתן את הארץ‬ returned unto the land of Canaan
‫ ויבן שם מזבח לה׳ הנראה אליו‬,‫הזאת‬ according to the commandment of the
‫ בימים ההם‬.‫עודנו באלוני מורה עד היום‬ Lord unto him. And Abram pitched his
tent and dwelt in the grove Moreh, and
‫היה בארץ שנער איש חכם ומשכיל בכל‬
Lot his brother's son, and all belonging
‫ אך היה איש‬,‫חכמה ויפה תואר מאוד‬ unto him dwelt with him. And the Lord
‫ וייצר לאיש‬.‫עני ורש אין כל ושמו רקיון‬ again appeared unto Abram saying: Unto
thy children I will give this land. And
‫מאוד על מחייתו ויועץ ללכת מצרימה‬
Abram again built an altar unto the Lord
‫אל אשוירוש בן ענם מלך מצרים‬
who appeared unto him, and that altar is
‫להראות למלך את חכמתו אולי ימצא חן‬ still in the grove of Moreh even to this day.
‫ ויעש‬,‫בעיניו לגדלו ולתת לו את מחייתו‬ And there was at that time in the land of
Shinar a man of great learning and
‫ ויהי כבוא רקיון מצרימה‬.‫רקיון כן‬
wisdom, and he was versed in all sorts of
,‫וישאל את יושבי מצרים בעבור המלך‬
knowledge, but the man was poor and
‫ויגידו לו יושבי מצרים את משפט מלך‬ utterly destitute, and the name of that man
‫ כי משפט מצרים בימים ההם‬.‫מצרים‬ was Rikayon. And his mind was greatly
‫שלא יצא המלך מהיכלו מארמון המלך‬ troubled concerning his living and he
concluded to go unto Ashvirosh, son of
,‫ולא יראה בארץ כי אם יום אחד בשנה‬
Tenos, king of Egypt, to show his great
‫ואחרי כן יבוא עוד המלך אל היכלו‬ wisdom unto the king, perhaps that he
‫ והיה ביום ההוא אשר יצא‬.‫לשבת שם‬ might find grace in the eyes of the king,
and the king would make him great and
‫המלך ושפט את כל הארץ ביום ההוא‬
give him the means of supporting himself.
‫וכל איש אשר לו דבר יבוא לפני המלך‬
And Rikayon did accordingly. And when
‫ ועשה לו את כל אשר ישאל‬,‫ביום ההוא‬ Rikayon came unto the land of Egypt, he
‫ ויהי כשמוע רקיון את‬.‫מאת המלך‬ inquired of the people concerning their
king, and the people acquainted him with
‫משפט מצרים וכי לא יוכל לבוא לפני‬
the manners of their king. For it was then
.‫ ויתעצב מאוד ויחר לו על ככה‬,‫המלך‬
the custom in Egypt, that the king would
not leave his chamber which was in the
royal palace, to be seen in the land, more
than one day in each year, and after having
shown himself for one day he would sit to
judge all the people, and every man that
had a favor to ask of the king, the king
would grant it on that day. And Rikayon,
having heard of the customs of the
Egyptians, and that he could not make his
appearance before the king, was greatly
troubled.
‫ויהי בערב וילך רקיון וימצא בית חרב‬ 2 And in the evening Rikayon walked about
‫ וילן שם‬,‫מבתי האופים אשר למצרים‬ sorrowfully to find a place to tarry over
night, and he saw the ruins of a house,
.‫במר נפש וברעב ותדד שנתו מעיניו‬
once a bakery as they are made in Egypt,
‫וידבר רקיון עם לבו מה יעשה בעיר עד‬ and therein he spent the night with
‫ ואיכה יוכל לכלכל את‬,‫ראות המלך‬ bitterness of soul and in hunger, and sleep
shunned his eyes. And Rikayon thought
‫ ויקם בבוקר ויתהלך בעיר‬.‫נפשו בעיר‬
within himself what he should do in the
‫ויקר מקרהו המוכרים הירק וישאל‬
city until he could see the king, and in
‫ ויגידו לו אשר הם מכלכלים את‬,‫אליהם‬ what manner he could maintain his life up
‫נפשם בירק ובזרעונים אשר יקנו וימכרו‬ to that time. And he arose in the morning
and walked about town and he met
‫ ויחפוץ רקיון לעשות‬.‫ליושבי הארץ‬
venders of vegetables, and he inquired of
,‫כמעשיהם בעבור החיות את נפשו בעיר‬
them concerning some employment. And
‫אך לא ידע את משפט אנשי הארץ ויהי‬ they told him that they made a living by
‫ וילך ויקח ירק גם הוא‬.‫כסומא בתוכם‬ selling vegetables and seeds, which they
bought and sold unto the people of the
‫ ויתקבצו עליו בני בליעל‬,‫למכור למחייתו‬
city. And Rikayon resolved to do as they
‫וילעגו בו ויחטפו ממנו את כל הירק לא‬
did, in order to maintain his life in the city.
‫ ויקם משם במר נפש‬.‫השאירו לו דבר‬ Yet Rikayon was unacquainted with the
manners of the people of the land, and he
‫ וילך אל בית האופים אשר לן בו‬,‫ואנחה‬
seemed like a blind man, in their midst.
‫ ויתייעץ עוד‬.‫וישכב שם בלילה השנית‬
And he went and procured vegetables to
‫בחכמתו בלילה ההוא איכה יוכל‬ sell for a living, but the rabble came
‫ וימצא עלילה מה‬,‫להימלט את נפשו‬ around him and made sport of him, and
‫ וישכם בבוקר ויעש‬.‫לעשות על ככה‬ they took away from him all the vegetables,
and nothing was left. And Rikayon arose
‫בחכמה וילך וישכור שלושים איש גיבורי‬
with a sorrowful spirit and with bitterness
,‫חיל ובני בליעל וכלי מלחמתם בידם‬ of heart, and returned unto the house of
‫ויוליכם אל מערות קבר מצרים ויושבים‬ the bakery and tarried there all night as he
did before. And he consulted with himself
‫ כה אמר המלך‬,‫ ויצום לאמור‬.‫שם‬
what he was to do in order to support
‫התחזקו והיו לבני חיל ואל תעזבו כל‬
himself, and finally he succeeded in his
‫איש מת להיקבר פה עד נותנם עליו‬ wisdom to find a cunning way of doing
‫ ויעשו‬.‫מאתיים כסף ואחרי כן יקבר‬ something for his support. And he rose in
the morning and hired thirty men, who
‫האנשים כדבר רקיון לכל אנשי מצרים‬
were strong and powerful but without any
,‫ ויהי לשמונה חודשים‬.‫כל השנה ההיא‬
good within their hearts, and he gave
‫ויאספו רקיון ואנשיו עושר רב וכסף וזהב‬ weapons of war into their hands and he
‫ ויקח‬.‫ואבני שוהם ובדולח לאין מספר‬ conducted them unto the pyramids that
‫ וישכור עוד‬,‫רקיון סוסים ובהמות לרוב‬ are before Egypt, and he placed them
there. And he commanded them saying:
‫ ויהי‬.‫אנשים ויתן להם סוסים ויהיו עמו‬
Thus hath the king ordered: Be valiant and
‫לתקופת השנה לעת צאת המלך אל‬ strengthen yourselves, and do not allow
‫ ויתקבצו כל יושבי מצרים ויועדו‬,‫העיר‬ anyone to be buried in this place unless
you are given two hundred pieces of silver.
‫יחד אל יום צאת המלך לדבר אליו על‬
And the men did according to the words of
‫ ויצא המלך ביום‬.‫מעשה רקיון ואנשיו‬
Rikayon for a full year. And at the lapse of
‫המועד ויבואו לפניו כל מצרים ויצעקו‬ eight months Rikayon and his men had
‫ יחי המלך לעולם מה הדבר‬,‫אליו לאמור‬ accumulated great wealth in gold and in
silver, in pearls and in precious stones
‫הזה אשר תעשה לעבדיך בעיר לבלתי‬
beyond number, and Rikayon bought
‫תת איש מת להיקבר עד נתון עליו כסף‬
horses and cattle and many more men that
‫ הנהיה כדבר הזה בכל הארץ גם‬.‫וזהב‬ were around him, and he gave them horses
‫בימי המלכים הראשונים אשר היו לפנינו‬ and they did according to his
‫הארץ מצרים מימי אדם עד היום הזה‬ commandments. And it was when the year
came around and the day when the king
,‫לבלתי קבור את המת כי אם במחיר‬
was to go forth and show himself through
‫ידענו כי משפט המלך ליקח מס מן‬ the city, that all the people came together
‫החיים שנה שנה ואתה לא כן תעשה כי‬ to discuss measures, in order to bring
before the king the actions of Rikayon, as
.‫אם גם מאת המתים תיקח המס יום יום‬
soon as the king was to appear on the
‫ כי‬,‫ועתה המלך לא נוכל עוד לדבר הזה‬
appointed day. And when the day came
‫נשחתה כל העיר בדבר הזה ואתה לא‬ and the king went forth from the castle, all
.‫ידעת‬ the people appeared before him and cried
out saying: May the king live forever! What
is it that thou dost unto thy servants in the
city, that no one is allowed a burial unless
we pay for him silver and gold? Hath such
a thing ever been done in this land, either
in the days of the first kings that were
before us in the earth, even from the days
of Adam unto this day, that the dead be
not allowed to be buried unless for a
certain amount of silver or gold? We are
aware that it is the custom of the king, to
take taxes from the living, year after year,
but thou art not satisfied with that and
takest even from the dead as well as from
the living day after day? And now, oh king,
we can no more endure such treatment, for
the whole city is plundered and despoiled,
and thou knowest it not....
,‫ויהי כשמוע המלך את כל דבריהם‬ 3 And when the king heard these words he
was greatly enraged, and his anger kindled
‫ויקצוף מאוד ותבער בו חמתו כדבר הזה‬
within him, for he knew nothing
‫ ויאמר המלך מי הוא זה‬.‫כי לא ידע דבר‬
concerning that matter. And the king said:
‫ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות הדבר‬ Who is he and where is he whose heart
‫ אשר לא צויתיו הלא‬,‫הרע הזה בארצי‬ made him daring to do such a thing in my
‫ ויגידו לו את כל מעשה רקיון‬.‫תגידו לי‬ land, without my order and knowledge.

And the people acquainted him with the
‫ ויחר אף המלך וישלח להביא‬,‫ואנשיו‬
deeds of Rikayon and his men, and the
‫ ורקיון לקח כאלף‬.‫רקיון ואנשיו לפניו‬ king was exceedingly wroth, and he sent
‫ילדים בנים ובנות וילבישם שש ומשי‬ his servants to bring Rikayon and his men
unto the presence of the king. And
‫ וירכיבם על סוסים וישלחם‬,‫ורקמה‬
Rikayon took about one thousand
‫ ויקח גם הוא מנחה‬.‫למלך ביד אנשיו‬
children, boys and girls, and dressed them
‫למלך כסף וזהב ואבני שוהם ובדולח‬ up in silks and embroideries, and he set
‫ ויבוא לפני‬,‫לרוב וסוס עצום מאוד וטוב‬ them upon horses and let them ride into
the presence of the king. And Rikayon
‫ ויתמה‬.‫המלך וישתחו למלך ארצה‬
himself took very costly presents,
‫המלך ועבדיו וכל יושבי מצרים ממעשה‬
consisting of silver and gold and pearls and
‫רקיון ויראו את כל עושרו ואת מנחתו‬ precious stones, in abundance, and he
‫ וייטב בעיני המלך‬,‫אשר הביא למלך‬ selected one of the finest horses and came
‫ וישב רקיון לפני‬.‫מאוד ויפלא ממנו‬ before the king, and Rikayon bowed down
to the ground before the king. And the
,‫המלך וישאלהו המלך על כל מעשיו‬
king, and his servants, and all the people
‫וידבר רקיון את כל דבריו בחכמה לפני‬ wondered greatly at the ways of Rikayon
‫ ויהי‬.‫המלך ואנשיו וכל יושבי מצרים‬ when they saw his great wealth. And the
costly presents which Rikayon had brought
‫כשמוע המלך את דברי רקיון וחכמתו‬
unto the king, all were very pleasing in the
‫ וגם כל עבדי‬,‫וישא רקיון חן וחסד לפניו‬
eyes of the king and he wondered greatly.
‫המלך ויושבי מצרים נשא חן וחסד‬ And when Rikayon sat before the king and
.‫לפניהם על חכמתו ועל טוב דבריו‬ the king inquired of him concerning the
things he had done, Rikayon made his
‫ויאהבוהו אהבה עזה מהיום ההוא‬
speech in great wisdom before the king and
‫ ויען המלך ויאמר לרקיון לא‬.‫והלאה‬
his servants and all the inhabitants of
‫יקרא עוד שמך רקיון כי אם פרעה יהיה‬ Egypt. And when the king heard those wise
‫ אחרי אשר פרעת מס מן המתים‬,‫שמך‬ words, Rikayon found grace and mercy in
the eyes of the king and captivated likewise
‫ והמלך ועבדיו‬.‫ויקראו את שמו פרעה‬
the grace and mercy of all the king's
‫ ויתיעצו עם‬,‫אהבו את רקיון על חכמתו‬
servants and of all the inhabitants of Egypt,
‫כל יושבי מצרים להמליכו תחת יד‬ by reason of his wisdom and his good
‫ ויעשו כן כל יושבי מצרים‬.‫המלך‬ speech. And the king loved him with a
powerful love from that day on, and the
‫ וימליכו‬,‫וחכמיה ותנתן דת במצרים‬
king said unto him: Thy name shall no
‫עליהם את רקיון פרעה תחת יד אשוירוש‬
more be Rikayon, but Pharaoh shall thy
‫ וימלוך רקיון פרעה על‬.‫מלך מצרים‬ name be henceforth, after that thou hast
‫מצרים כל השנה לשפוט את כל העיר‬ understood to gather taxes even from the
dead; and they called his name Pharaoh
‫ ואשוירוש המלך ישפוט את‬,‫יום יום‬
from that time on. And the king and all
‫הארץ יום לשנה בעת אשר יצא‬
the people had love for Rikayon because of
‫ ויקח רקיון פרעה את מלכות‬.‫להראות‬ his wisdom, and they resolved to raise him
‫ ויפרע את כל‬,‫מצרים בחוזקה ובעורמה‬ in dignity as a viceroy to their king. And it
was done accordingly, and all the people
.‫יושבי מצרים על כן קראו שמו פרעה‬
and all the wise men proclaimed it
‫ויאהבו מאוד כל יושבי מצרים את רקיון‬
throughout the land, that Rika yon hath
‫ ויכתבו מכתב וחוק לקרות לכל‬,‫פרעה‬ been chosen second to the king. And
‫מלך אשר ימלוך עליהם ועל זרעם‬ Rikayon Pharaoh ruled over Egypt through
‫ על כן כל מלכי מצרים‬.‫במצרים פרעה‬ the whole year, judging the people every
day in the year, and king Ashvirosh ruled
‫אשר ימלכו במצרים מהיום ההוא‬
over the country and judged them on the
‫ יקראו שמם פרעה עד היום‬,‫והלאה‬ only day in the year when he went forth
‫ ויהי בשנה ההיא ויהי רעב כבד‬.‫הזה‬ from the palace to show himself unto the
people. And Rikayon Pharaoh took into
‫ ולא יכלו יושבי הארץ‬,‫בכל ארץ כנען‬
his hands the rulership of Egypt with
‫לשבת בה מפני הרעב כי כבד הוא‬
strength and with cunning, and he secured
.‫מאוד‬ taxes both from the dead and living, and
therefore they called his name Rikayon
Pharaoh. And the people of Egypt loved
Rikayon greatly and they passed a law and
had it recorded in writing, that every king
that would come after him, should bear the
name of Pharaoh, as also all the seeds of
the kings of Egypt. That is the reason why
all the kings of Egypt are called Pharaoh up
to this very day. And it came to pass at that
time that a great famine was in the land of
Canaan, and the inhabitants of the land

could not dwell therein on account of the
famine, for it was very great.
‫ויקם אברם הוא וכל אשר לו וילכו וירדו‬ 4 And Abram and all his people went down
‫ ויהיו בנחל מצרים‬,‫מצרימה מפני הרעב‬ to the land of Egypt to escape from the
famine, and when they came to the river of
.‫וישבו על הנחל ימים לנוח מפני הדרך‬
Egypt they tarried there for several days in
‫ויתהלכו אברם ושרי אשתו על שפת נחל‬ order to gain rest after their long journey.
‫ ויבט אברם אל המים וירא את‬,‫מצרים‬ And one day Abram was walking with
Sarai his wife by the bank of the river and
.‫שרי אישתו כי יפה היא מאוד מאוד‬
behold Abram saw the image of Sarai upon
‫ויאמר אברם אל שרי אחרי אשר בראך‬
the face of the waters. And Abram by
‫ ירא אני‬,‫האלוקים במראה הטוב הזה‬ reason of his piety, and Sarai’s modesty,
‫את המצרים פן יהרגוני ולקחו אותך כי‬ never saw her face before. And now when
Abram saw the face of his wife, and behold
‫ אך זה אשר‬.‫אין יראת אלוקים במקומם‬
she was very beautiful, Abram said unto
‫תעשי עמי אמרי נא לי אחותי את לכל‬
Sarai: Behold my wife now I see how
‫ למען ייטב לי‬,‫אשר ישאלו אותך עליי‬ exceedingly beautiful thou art, and after
‫ ויצו אברם גם לכל‬.‫ונחיה ולא נמות‬ the Lord hath created thee with such fair
‫האנשים אשר באו איתו מצרימה מפני‬ looks, I do greatly fear the Egyptians, lest
they might kill me and take thee away, for
‫ וגם אל לוט בן אחיו ציוה לאמור‬,‫הרעב‬
verily there is no fear of God in that place.
‫כי ישאלו אתכם המצריים אל שרה‬ But do thou after this wise with me, and
‫ ובכל זאת לא‬.‫ואמרתם אחות אברם היא‬ say that thou art my sister to everybody
that might question thee concerning me,
‫בטח אברם בהם בדברים האלה אך‬
that it may be well with me, and we may
‫לקח את שרי ויתנה בתיבה ויסתירנה‬
live and not die. And Abram ordered all
‫ כי ירא מאוד‬,‫תחת הכלים אשר להם‬ the men that came along with him into
‫ ויקם אברם‬.‫אל שרי מפני רעת המצריים‬ Egypt from the famine, and also to Lot his
brother's son, saying: When the Egyptians
‫ ויבואו‬,‫וכל אשר איתו מנחל מצרים‬
inquire of you aught concerning Sarai, tell
‫ המה באו בשערי העיר וכל‬.‫מצריימה‬
them: She is the sister of Abram. And
‫שוערי העיר עמדו עליהם לאמור תנו‬ Abram did not yet feel satisfied, and he was
‫מעשר המלך על אשר בידכם ואחר‬ lacking confidence in God concerning
‫ ויעש אברם והאנשים‬,‫תבואו העירה‬ Egypt, therefore he took Sarai and placed
her into a box, and hid the box under the
‫ ויבוא אברם והאנשים‬.‫אשר איתו כן‬
various tools and vessels which he had with
‫ ויהי בבואם וישאו את‬,‫אשר איתו מצרים‬
him; for he was in very great fear of the
‫התיבה אשר שרי בתוכה ויראו המצרים‬ Egyptian people, and their wickedness.
‫ ויגשו כל עבדי המלך אל‬.‫את התיבה‬ And Abram and all his people arose and
left the river, and they passed over into the
‫אברם לאמור מה יש איתך בתיבה הזאת‬
land of Egypt. And when they came to the
‫ עתה פתח נא את‬,‫אשר לא ראינו‬
gates of the city, the guards of the city
‫התיבה ונתת את מעשר המלך מכל אשר‬ surrounded Abram, saying: Give tithes
‫ ויאמר אברם התיבה הזאת לא‬.‫בתוכה‬ unto the king from everything that thou
‫ אך כל אשר תאמרו אליי אתן‬,‫תפתח‬ hast with thee, and then only thou canst
enter the city. And Abram and all his men
‫ ויענו שרי פרעה את אברם לאמור‬.‫עליה‬
did accordingly, and all of them came into
‫תיבת אבני שוהם ובדולח היא תנה לנו‬ the city. And when they came into the city
‫ ויאמר אברם כל אשר‬,‫את מעשרה‬ they took along the chest, and when they
carried the chest with Sarai in it, the
‫תאמרון אליי אתן רק פתוח לא תפתחו‬
Egyptians surrounded the men saying:
‫ ויאיצו כל עבדי המלך‬.‫את התיבה‬
What is it that thou hast in this chest?
‫באברם ויגשו אל התיבה ויפתחו את‬ Open it and let us see what it containeth so
‫ ויראו והנה אישה יפת‬,‫התיבה בחוזקה‬ that we may get the tenth part thereof for
the king. And Abram said: I will give you
‫ ויהי כראות שרי‬.‫תואר מאוד בתיבה‬
whatever you demand but I will never
,‫המלך את שרי ויתמהו מאוד מיופיה‬
open this chest. And the princes of
‫ויתקבצו יחד כל השרים וכל עבדי פרעה‬ Pharaoh said: This box containeth pearls
.‫לראות את שרה כי יפה היא מאוד‬ and precious stones, and a tenth part
‫וירוצו שרי המלך ויגידו אל פרעה את כל‬ thereof belongs to the king. And Abram
replied: I will pay you any amount you
‫הדברים אשר ראו ויהללו את שרי אל‬
demand, yet I will not open this chest. And
‫ וישלח פרעה ויקחה ותבוא‬,‫המלך‬ the officers surrounded Abram, and they
.‫האישה לפני המלך‬ opened the box by force and behold there
was a beautiful woman within it.
‫וירא פרעה את שרי ותיטב מאוד בעיניו‬ And when the princes of Pharaoh saw Sarai
they were greatly surprised at her beauty,
‫ויתמה מאוד מיופיה וישמח המלך בה‬
and all the princes assembled and hastened
‫ ויתן מתנות לכל המבשרים אותו‬,‫מאוד‬
unto Pharaoh and informed him
‫ ותוקח האישה בית פרעה בימים‬.‫בה‬ concerning what hath happened, and they
‫ ויחר לאברם מאוד על אודות‬,‫ההם‬ praised Sarai's beauty unto the king. And
‫אישתו ויתפלל אל ה׳ להצילה מיד‬ the king ordered his servants to bring Sarai
before his presence. And Pharaoh saw
‫ ותתפלל גם שרי בעת היא ותאמר‬.‫פרעה‬
Sarai, and he was greatly pleased with her,
‫ה׳ אלוקים אתה אמרת לאדוני אברם‬ and the king was greatly astonished at her
‫ללכת מארצו ומבית אביו ארצה כנען‬ beauty. And the king rejoiced greatly at
Sarai’s presence and he gave gifts to all
‫ותבטיחהו להטיב לו כי יעשה את‬
those that brought him the news
‫ עתה הנה עשינו את אשר ציויתנו‬,‫דבריך‬
concerning her. And the woman was taken
‫ונעזוב את ארצנו ואת משפחותינו ונלך‬ forthwith into the house of Pharaoh. * And
‫אל ארץ נכריה ואל עם אשר לא ידענו‬ Abram was greatly grieved about his wife,
and he prayed fervently unto the Lord to
‫ ונבואה בארץ הזאת‬.‫תמול שלשום‬
deliver Sarai from the hands of Pharaoh.
‫ ויבוא עליי‬,‫להציל את בתינו מן הרעב‬
And Sarai likewise prayed unto the Lord,
‫ ועתה ה׳‬.‫הפגע והמקרה הרע הזה‬ saying: Oh God, my Lord, thou hast said
‫אלוקים הצילני נא והושיעני מיד הצר‬ unto my lord Abram to go forth from his
land and from his kinsmen unto the land
‫ ועשה אתי טובה למען‬,‫הצורר הזה‬
of Canaan, and thou hast given him the
‫ וישלח ה׳‬,‫ וישמע ה׳ בקול שרי‬.‫חסדך‬
assurance to do well with him if he obey
‫ והמלך‬.‫מלאך להציל את שרי מיד פרעה‬ and do as thou hast spoken. And now, oh
‫ והנה מלאך ה׳ עומד‬,‫בא וישב לפני שרי‬ Lord, behold we have done as thou hast
‫עליהם וירא אל שרי ויאמר אליה אל‬ commanded unto us, and we have left our
country and our family and we went forth
‫ ויגש‬.‫תראי כי שמע ה׳ את תפילתך‬
unto a foreign land among people whom
‫המלך אל שרי ויאמר אליה האיש אשר‬ we have not known, neither yesterday nor
‫ ותאמר אחי‬,‫הביאך הנה מה הוא לך‬ day before yesterday. And now after we
have come into this country to save our
‫ ויאמר המלך ועלינו לגדלו ולנשאו‬.‫הוא‬
household from famine this unfortunate
‫מאוד ולעשות לו בכל הטוב אשר תצווי‬
event hath befallen me. And therefore oh
‫ וישלח המלך לאברם בעת‬.‫את עלינו‬ Lord my God, save and deliver me from
‫ההיא כסף וזהב ואבני שוהם ובדולח‬ the hands of this oppressor, and show
kindness unto me for the sake of thy
,‫הרבה מאוד וצאן ובקר ועבדים ושפחות‬
mercy. And the Lord hearkened unto the
‫ויצו המלך ויביאו את אברם וישב בחצר‬
voice of Sarai and the Lord sent an angel to
‫בית המלך ויגדל המלך את אברם בלילה‬ deliver her from the hands of Pharaoh.
‫ והמלך ניגש לדבר את שרי‬.‫ההוא מאוד‬ And Pharaoh came and seated himself in
‫ ויכהו המלאך‬,‫וישלח ידו לגעת אליה‬ the presence of Sarai, and the angel of the
Lord stood by her side, visible only unto
‫ ויהי‬.‫מכה רבה ויבהל ויחדל מגעת אליה‬
her, and the angel said unto Sarai: Fear not,
‫כאשר יקרב המלך אל שרי והכהו‬ for the Lord hath heard thy prayer. And
‫המלאך על הארץ ויעש לו כמעשה הזה‬ the king approached Sarai and said unto
her: Who is the man that brought thee
‫ וגם‬.‫ ויבהל ויחרד המלך מזה‬,‫כל הלילה‬
hither? And she said: He is my brother.
‫כל עבדי פרעה וכל ביתו הכה המלאך‬
And the king continued: It is my desire to
,‫בלילה ההוא מכה רבה על דבר שרי‬ make him great and exalted, and to do
‫ותהי צעקה גדולה בכל אנשי בית פרעה‬ unto him all kindness which thou mayest
ask concerning him. And the king
‫ וירא פרעה את כל הרעה‬.‫בלילה ההוא‬
forwarded at the same time unto Abram
‫הבאה עליו ויאמר אך הנה על האישה‬
silver and gold and pearls and precious
‫ ויתרחק‬,‫הזאת בא אליי הדבר הזה‬ stones in great abundance, and sheep and
.‫ממנה וידבר על ליבה דברים טובים‬ cattle and man-servants and maid servants.
‫ויאמר המלך אל שרי הגד נא לי אודות‬ And the king gave orders and they brought
Abram to dwell in the court of the royal
‫ ותאמר שרי‬,‫האיש אשר באת עמו הנה‬
palace, and the king made Abram very
‫האיש ההוא אישי הוא ואומרה אליך‬ great even in that night. And the king
‫ כי יראתי פן תמיתוהו‬,‫אחי הוא‬ came near to Sarai and he stretched out his
hand to touch her, when the angel of the
‫ ויחדל המלך מעל שרי ויחדלו‬.‫ברעתכם‬
Lord dealt him a severe blow, and the king
‫ וידע פרעה‬,‫ממנו ומביתו מכות מלאך ה׳‬
was scared and he abstained from trying to
‫כי בעבור שרי הוכה ויתמה המלך מאוד‬ touch her once more. But the king came
.‫מזה‬ near Sarai once more when the angel felled
him to the ground, and the angel
continued thus through the whole night
and the king was greatly terrified. And the
servants of the king likewise, as also all the
people of his household were stricken by

the angel with a grievous plague on
account of Sarai, and there was a great
crying and weeping in the household of
Pharaoh that night. And Pharaoh seeing
the great evil which hath befallen him said:
Verily for the sake of this woman all this is
done unto us; and Pharaoh kept away at a
distance from her, and he spoke unto her
very kind words. And the king said: Do
give me the true information concerning
the man thou camest with? And Sarai
replied: Know then that this man I came
with is my husband, yet I said he is my
brother for fear lest ye might kill him in
your wickedness. And the king decided to
release Sarai, and the plagues at once
ceased, wherewith the angel of the Lord
had smitten him and his people, and
Pharaoh was convinced that on account of
Sarai he hath suffered all that great evil,
and the king wondered greatly.
,‫ויהי בבוקר ויקרא המלך לאברם ויאמר‬ 6 And in the morning the king sent for
Abram, and he said unto him: What is it
‫מה זאת עשית לי למה אמרת אחותי‬
that thou hast done unto me? Why hast
‫היא ואקח אותה לי לאשה ותביא עליי‬
thou said, she is my sister, and I therefore
‫ עתה הנה‬.‫ועל ביתי מכה רבה מאוד‬ took her for a wife unto me, and thus thou
‫אישתך קח ולך לך מארצנו פן נמות‬ hast brought over me and my household a
great plague? And now, behold she is thy
‫ ויקח פרעה עוד צאן‬.‫כולנו בעבורה‬
wife, take her then and go and depart from
‫ ויתן‬,‫ובקר ועבדים ושפחות וכסף וזהב‬
our land, lest we die all on thy account.
‫ ויקח‬.‫לאברם וישב לו את שרי אישתו‬ And Pharaoh took again sheep, and man
‫המלך גם את נערה אחת אשר לו אשר‬ servants and maid-servants and silver and
gold and gave them unto Abram, and he
.‫ ויתנה אל שרי לשפחה‬,‫ילדה לו פילגשו‬ restored unto Abram Sarai his wife. And
‫ויאמר המלך אל בתו טוב לך בתי אשר‬ the king took a maiden, which was born
unto him by one of his concubines, and he
,‫תהיה לשפחה בבית האישה הזאת‬
gave her unto Sarai for a maid-servant.
‫מהיותך גבירה בביתי אחרי אשר ראינו‬ And the king said unto his daughter: It is
‫את הרעה הבאה עלינו בעבור האישה‬ much better to be a servant in the house of
this woman than to be a mistress in my
‫ ויקם אברם ויעל ממצרים הוא‬.‫הזאת‬
house, after we have seen what plague hath
‫ ויצו עליו פרעה אנשים‬,‫וכל אשר לו‬
befallen us on account of that woman. And
‫ וישב‬.‫וישלחו אותו ואת כל אשר לו‬ Abram arose and went away from the land
‫ אל מקום המזבח‬,‫אברם ארצה כנען‬ of Egypt, he and all belonging to him. And
Pharaoh ordered several men to accompany
‫אשר עשה אשר נטה שם אהלו‬
Abram and all belonging unto him, and
‫ וגם לוט בן הרן אחי אברם‬.‫בתחילה‬
Abram returned unto the land of Canaan
‫ כי‬,‫היה לו מקנה כבד צאן ובקר ואהלים‬ to the place of the altar that he had built
‫ ויהי כשבת‬.‫הטיב ה׳ לו בעבור אברם‬ where he had put up his tent the first time.
‫אברם בארץ ויריבו רועי מקנה לוט עם‬ And Lot the son of Haran, Abram’s
brother, he too had a great number of
‫ כי היה רכושם רב‬,‫רועי מקנה אברם‬
flocks and herds and tents, for the Lord
‫משבת בארץ ולא יכלה הארץ לשאת‬ hath done well with him for the sake of
‫ וגם כל רועי מקנה‬.‫אותם מפני מקניהם‬ Abram. And when Abram dwelt in the
‫אברם כאשר ילכו לרעות לא יגעו‬ land there was a strife between the
herdsmen of Abram’s cattle and between
‫ ורועי מקנה לוט לא‬,‫בשדות אנשי הארץ‬
the herdsmen of Lot's cattle. And the land
‫כן יעשו כי יעזבום לרעות בשדות אנשי‬ was not able to bear them, that they might
‫ ויראו אנשי הארץ את הדבר הזה‬.‫הארץ‬ dwell together; for their substance was
great, and they could not dwell together in
‫ ויבואו אל אברם ויריבו עמו על‬,‫יום יום‬
the land on account of their cattle. And the
‫ ויאמר אברם אל‬.‫אודות רועי מקנה לוט‬
herdsmen of Abram, whenever they went
‫לוט מה המעשה הזה אשר עשית לי‬ to graze their cattle, would be very careful
‫להבאישני ביושבי הארץ אשר תצוה את‬ not to trespass upon fields of the
inhabitants of the land. But the herdsmen
‫ הלא‬,‫רועי מקנך לרעות בשדות אחרים‬
of Lot would not do so, and they drove the
‫ידעת כי אני גר בארץ הזאת בתוך בני‬
cattle to feed upon the fields of the
‫ וירב אברם‬.‫כנען ולמה תעשה להם זה‬ inhabitants of the land, and the people
‫ ולא שמע‬.‫בלוט על הדבר הזה יום יום‬ seeing those things day after day, came
‫לוט בקול אברם ויוסף לעשות כדבר‬ unto Abram and they quarreled with him
on account of the herdsmen of Lot. And
.‫ ויבואו יושבי הארץ ויגידו לאברם‬,‫הזה‬
Abram said unto Lot: What is it that thou
‫ויאמר אברם אל לוט עד מתי תהיה לי‬ art doing unto me, to make me despised
‫ עתה אל‬,‫אתה למוקש עם יושבי הארץ‬ among the inhabitants of the land, by
allowing thy herdsmen to graze thy cattle
‫תהי נא מריבה ביני וביניך כי אנשים‬
in the fields of other people? Knowest thou
‫ אך היפרד נא מעליי לך נא‬.‫אחים אנחנו‬
not that I am a stranger in the midst of the
‫ובחר לך מקום אשר תשב בו אתה‬ sons of Canaan, and wherefore dost thou
‫ אך רחק נא מעליי‬,‫ומקנך וכל אשר לך‬ treat them in such a manner? And Abram
was arguing with Lot concerning these
‫ ואתה אל תירא כי תלך‬.‫אתה וביתיך‬
things day after day, yet Lot would not
‫מאיתי והיה כאשר יעשה לך רעה והגדת‬
hearken unto his voice, but continued to
.‫ אך רחק נא מעליי‬,‫לי ונקמתי ממנו‬ do as theretofore, and the people of the
land always came with their complaints
unto Abram. And Abram said unto Lot:
How long wilt thou be unto me a snare
with the inhabitants of the land? Let there
not be a strife between me and between
thee for are we not kinsmen? Separate
thyself, I pray thee, from me; select for
thyself a dwelling place to dwell therein
thou and thy cattle and all belonging unto
thee, so that thou be apart from me
together with thy household. And fear
thou not to separate from me, for even if
thou be away from me I will avenge the
wrongs that anybody may inflict upon
thee, as soon as thou wilt inform me
thereof.
‫ויהי כדבר אברם אל לוט את כל‬ 7 And after Abram had spoken to Lot all
these words, Lot arose, and lifting up his
‫ ויקם לוט וישא עיניו נגד‬,‫הדברים האלה‬
eyes towards the plain of - Jordan, and
‫ככר הירדן וירא את המקום ההוא כולו‬ behold it was well watered everywhere, and
suitable for the habitation of man and for
‫ וילך‬.‫משקה וטוב לאדם ולמרעה המקנה‬
the pasture of cattle, and Lot left Abram
‫ ויט‬,‫לוט מעם אברם אל המקום ההוא‬
and went unto that place and he spread his
‫שם אהלו ויגר בסדום ויפרדו איש מעל‬ tents and dwelt in Sodom. Thus they
‫ ואברם ישב לו באלוני ממרא אשר‬.‫אחיו‬ separated from each other. And Abram
dwelt in the grove Mamre which is in
‫ וישב אברם‬,‫בחברון ויט שם אהלו‬
Hebron, and he spread his tents there. And
‫ בעת‬.‫במקום ההוא ימים רבים ושנים‬
Abram dwelt in Mamre for many days and
‫ההיא שלח כדרלעמר מלך עילם אל כל‬ years. At that time Chedorlaomer, king of
‫המלכים אשר סביבותיו אל נמרוד מלך‬ Elam, sent to all the kings around him, to
‫שנער אשר היה תחת ידו ואל תדעל‬ Nimrod king of Shinor who was subjected
to him in those days, and to Tidal king of
‫מלך גוים ואל אריוך מלך אלסר אשר‬
Goyim, and to Arioch king of Ellasar with
‫ עלו אליי ועזרו‬,‫כרת איתם ברית לאמור‬ whom he had made a covenant, saying:
‫לי ונכה את כל ערי סדום ואת יושביה‬ Come up and lend me your help, that we
.‫כי פשעו בי היום שלוש עשרה שנה‬ smite the cities of Sodom and all its
inhabitants, for that they revolted against
‫ויעלו ארבעה מלכים האלה עם כל‬
me these last thirteen years. And those four
‫מחניהם יחד כשמונה מאות אלף איש‬ kings went up together with their
‫ ויכו את כל האדם‬,‫ויתהלכו כאשר הם‬ combined forces of about eight hundred
thousand men, and they went as they were,
‫ ועל מלכי סדום‬.‫אשר מצאו על דרכם‬
and they smote every man that they met
‫ועמורה חמשת מלכיהם שנאב מלך‬
on their way. And all the five kings of
‫אדמה ושמאבר מלך צבויים וברע מלך‬ Sodom and Gomorrah went forth to meet
‫סדום וברשע מלך עמורה ובלע מלך‬ them, Shinab king of Admah, Shemeber
king of Zebojim, and Bera king of Sodom,
‫ יצאו לקראתם ויתחברו כולם יחד‬,‫צוער‬
and Birsha king of Gomorrah, and Bela
‫ וילחמו תשעה‬.‫עמהם בעמק השדים‬
king of Zoar. And they joined battle with
‫ וינגפו כל‬,‫מלכים האלה בעמק השדים‬ them in the vale of Siddim. And those nine
.‫מלכי סדום ועמורה לפני מלכי עילם‬ kings fought a battle in the vale of Siddim,
‫ועמק השדים מלא בארות בארות חמר‬ and all the kings of Sodom and Gomorrah
were smitten before the kings of Elam. And
‫ וינוסו‬,‫וירדפו מלכי עילם את מלכי סדום‬
the vale of Siddim was full of slime-pits,
‫כל מלכי סדום עם מחניהם ויפלו‬ and the kings of Elam pursued the kings of
‫בבארות החמר וכל הנשארים עלו אל‬ Sodom and Gomorrah, who fled before
them unto the mountains to save
‫ ויבואו אחריהם חמשת‬.‫ההר להימלט‬
themselves. And the four kings of Elam
‫ ויקחו‬,‫מלכי עילם וירדפום עד שער סדום‬
kept on pursuing them and they came to
‫את כל אשר בסדום ויבוזו את כל ערי‬ the gates of Sodom and they took away all
‫ וגם את לוט בן אחי אברם‬.‫סדום ועמורה‬ that was to be found in the city, and they
plundered all the cities of Sodom and
‫ וישבו את כל‬,‫לקחו אותו ואת רכושו‬
Gomorrah. And Lot, the son of Abram's
‫ ויבוא עוגי‬.‫רכוש ערי סדום וילכו להם‬
brother, was also taken with all belonging
,‫עבד אברם אשר היה במלחמה ההיא‬ to him, and after the four kings had
‫ויגד לאברם את כל אשר עשו המלכים‬ captured and carried away all the people
‫האלה אל ערי סדום ואת אשר נשבה‬ and the property of the cities, they left and
went to their dwelling places. - And Oni,
‫ וישמע אברם הדבר‬.‫לוט בן אחיו עמהם‬
Abram's servant, who participated in the
‫ ויקם הוא והאנשים אשר איתו‬,‫הזה‬ fight, came and told Abram of what hath
‫כשלוש מאות ושמונה עשר איש וירדוף‬ happened, and that Lot the son of his
brother was among the captives with all
‫אחרי ארבע המלכים האלה בלילה‬
belonging to him. And when Abram heard
‫ וירדפם ויכם ויפלו כולם לפני‬.‫ההוא‬
these things he hastened and armed all his
‫ ולא נותר מהם איש‬,‫אברם ולפני אנשיו‬ men, to the number of three hundred and
‫כי אם ארבעה מלכים לבדם ברחו וילכו‬ eighteen, and he pursued these four kings
that night. And Abram overtook them and
.‫איש לדרכו‬
smote them and they fell all before Abram
and his men, so that there was not left of
them even one man, save the four kings
which fled and went each his way.
‫וישב אברם את כל רכוש סדום וגם את‬ 8 And Abram brought back all the property
of Sodom, and Lot with all his property
‫לוט ורכושו השיב ונשיהם וטפם וכל‬
likewise, and their wives, and their
‫ ויהי‬.‫ לא נחסר דבר ללוט‬,‫אשר להם‬
children, and all belonging to them; they
,‫בשובו מהכות את המלכים האלה‬ missed not the least thing. And when he
‫ויעבור הוא ואנשיו מעמק השדים אשר‬ returned from smiting those kings Abram
‫ ויצא ברע מלך‬.‫נלחמו שם כל המלכים‬ and his men passed through the vale of
Siddim, the battle ground of all the kings,
‫סדום ויתר אנשיו ואשר איתו מבארות‬ and behold Bera king of Sodom and the
rest of his men that were with him, crept
‫ אשר נפלו שם לקראת אברם‬,‫החמר‬
out of the slime-pits whereinto they had
‫ וגם אדוני צדק מלך ירושלם הוא‬.‫אנשיו‬
fallen and they went to meet Abram with
‫ יצא עם אנשיו לקראת אברם‬,‫שם‬ bread and with wine, and they rested there
‫ואנשיו בלחם ויין וישבו שם יחד בעמק‬ together in the vale of the king. And
‫ ויתן‬,‫ ויברך אדוני צדק את אברם‬.‫המלך‬ Adonizedek blessed Abram, and Abram
gave unto Adonizedek a tenth part of all
‫לו אברם מעשר מכל אשר הביא משלל‬
that he brought back from the spoil of his
‫אויביו כי היה אדוני צדק כהן לפני‬ enemies; for Adonizedek was the priest of
‫ ויגשו מלכי סדום ועמורה אשר‬.‫אלוקים‬ God. And all the kings of Sodom and
‫ ויתחננו‬,‫היו שם הם ועבדיהם אל אברם‬ Gomorrah came around Abram, and they

begged him to return unto them the
‫אליו לאמור לתת להם השבי אשר שבה‬
captives and to retain all their other
‫ ויען‬.‫מעבדיהם ולקחת לו את כל הרכוש‬ property for himself. And Abram said unto
‫אברם את מלכי סדום לאמור חי ה׳‬ them : As God liveth, he who created the
heavens and the earth, and who hath
‫אשר ברא את השמים ואת הארץ ואשר‬
delivered me from all danger and who hath
‫פדה נפשי מכל צרה ואשר הצילני‬
saved me to-day from my enemies and
‫ אם אקח דבר‬,‫מאויביי היום ויתנם בידי‬ hath given them unto my hands, if I will
‫מכל אשר לכם ולא תתהללו מחר‬ take the least thing from all belonging to
you. And you shall not say to-morrow:
‫לאמור מרכושינו אשר הציל אברם‬
Abram hath enriched himself from our
‫ כי ה׳ אלוקיי אשר בטחתי בו‬.‫העשיר‬
property which he took away from our
‫ לא תחסר דבר כי‬,‫דיבר אליי לאמור‬ enemies. For the Lord my God, in whom I
‫ברך אברכך בכל מעשה ידיך אשר‬ trust, spoke unto me, saying: Thou shalt
‫ עתה הנה כל אשר לכם קחו‬.‫תעשה‬ not lack anything, for I will surely bless
thee in all the works of thy hands, which
‫ חי ה׳ לא אקח מכם מנפש ועד‬,‫ולכו‬
thou wilt do. And now behold, here is
‫ זולתי אשר אכלו‬.‫שרוך נעל ועד חוט‬ everything belonging to you, take it and
‫ וגם‬,‫הנערים היוצאים איתי למלחמה‬ go; as the Lord liveth I will not take from
you neither a person nor a shoelatchet nor
‫חלק האנשים אשר הלכו עמי ענר‬
a thread, save only that the young men
‫אשכול וממרא הם ואנשיהם וגם אשר‬
who went forth with me and the portion of
‫ישבו על הכלים לשמור הם יקחו חלקם‬ the men Oner Eshcol and Mamre, they
‫ ויתנו מלכי סדום לאנשי אברם‬.‫מהשלל‬ and their men and those that kept guard by
the vessels, shall take their portion. And
‫ככל אשר אמר ויפצרו בו לקחת הוא‬
the King of Sodom gave portions to the
‫ וישלח את‬.‫ ולא אבה‬,‫מכל אשר יבחר‬
men as Abram had spoken, and they
‫את מלכי סדום ואת יתר אנשיהם ויצום‬ pressed Abram to select something for
‫ וגם את לוט בן‬.‫ וילכו למקומם‬,‫אל לוט‬ himself, but he would not. And he
.‫ וילך עמהם‬,‫אחיו שלח עם כל קניינו‬ dismissed the kings of Sodom with the
remainder of their men, requesting them to
‫ ואברם ואנשיו‬,‫וישב לוט למקומו סדומה‬
be kind to Lot, and they returned to their
‫שבו אל מקומם אל אלוני מורה אשר‬ dwelling place. And Abram sent along with
‫ בעת ההיא נראה ה׳ אל אברם‬.‫בחברון‬ them Lot and all his property, and he
returned to his home in Sodom. And
‫ אל תירא שכרך‬,‫עוד בחברון ויאמר אליו‬
Abram and his men returned to their
‫הרבה מאוד לפניי כי לא אעזבך כי אם‬
homes in the grove of Mamre, which is in
‫הרביתי אותך ואברכך ושמתי את זרעך‬ Hebron. At that time the Lord appeared
.‫ככוכבי השמים אשר לא ימד ולא יספר‬ unto Abram, saying: Fear not Abram, thy
reward will be very great before me, for I
‫ונתתי לזרעך את כל הארצות אשר אתה‬
will not forsake thee until I shall have
‫רואה בעיניך להם נתתי אותם לרשתם‬
increased thee and blessed thee. And I will
‫ אך חזק ואל תירא התהלך‬,‫עד עולם‬ make thy seed like the stars of heaven
.‫לפניי והיה תמים‬ which cannot be measured and cannot be
numbered. And I will give unto thy seed all
the lands which thou seest with thy eyes, to
them they are given a possession forever,
only be thou strong and do not fear, walk
before me and be perfect.
‫ויהי בשנת שבעים שנה ושמונה שנים‬ 9 And it was in the eighty-seventh year of
‫ וימת רעו בן פלג בשנה‬,‫לחיי אברם‬ Noah's life that Reu the son of Peleg died,
and all the days of Reu were two hundred
‫ ויהיו כל ימי רעו מאתיים שנה‬.‫ההיא‬
and thirty-nine years when he died. And
‫ ושרי בת הרן‬.‫ותשע ושלושים שנה וימת‬ Sarai, daughter of Haran, wife of Abram
,‫אשת אברם עודנה עקרה בימים ההם‬ was still barren in those days, she had not
born unto Abram neither a son nor a
‫ ויהי‬.‫ולא ילדה לאברם לא בן ולא בת‬
daughter; and when she saw that she was
‫ ותיקח את הגר‬,‫כראותה כי לא ילדה‬ barren, she took Hagar, her maid-servant,

and gave her unto Abram for a wife. For
‫שפחתה אשר נתן לה פרעה ותיתן אותה‬
Hagar had learned all the good ways of
‫ כי הגר למדה את‬.‫לאברם אישה לאשה‬
Sarai, and she would not omit doing the
,‫כל דרכי שרי כאשר לימדה אותה שרי‬ least from whatever Sarai had taught her.
.‫לא חסרה מכל דרכיה הטובים מאומה‬ And Sarai said unto Abram: Behold here is
,‫ותאמר שרי לאברם הנה שפחתי הגר‬ my maid Hagar, come unto her that she
may bear upon my knees, perhaps I will be
‫בא אליה ותלד על ברכיי ואבנה גם‬
built up through her. And Sarai gave Hagar
‫ ותיתן שרי את הגר לאברם‬.‫אנוכי ממנה‬ unto her husband at the end of ten years of
‫מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ‬ their dwelling together in the land of
Canaan, which was the eighty-fifth year of
‫ היא שנת חמש ושמונים שנה לחיי‬,‫כנען‬
Abram's life. And Abram hearkened unto
,‫ וישמע אברם לקול שרי אישתו‬.‫אברם‬
the voice of his wife Sarai, and he took his
‫ויקח את הגר שיפחתו ויבוא אליה אברם‬ maid-servant Hagar and he came unto her,
‫ ותשמח‬,‫ ותקרא הגר כי הרתה‬.‫ותהר לו‬ and she conceived. And when Hagar saw
that she had conceived she rejoiced greatly,
‫ ותאמר‬.‫מאוד ותקל גבירתה בעיניה‬
and she looked lightly upon her mistress,
‫ אין זה כי אם אנוכי טובה לפני‬,‫בליבה‬
and she said unto herself. It cannot be
‫ כי כל הימים אשר‬.‫ה׳ משרי גבירתי‬ otherwise but that I am much better in the
‫ ואני בימים‬,‫גבירתי עם אדוני לא הרתה‬ sight of the Lord than my mistress Sarai,
‫ ותרא שרי כי‬.‫אחדים נתן לי הריון ממנו‬ for lo, these many years that my mistress is
with my master and she did not conceive,
‫הרתה הגר לאברם ותקנא שרי‬
while the Lord hath blessed me in a few
‫ ותאמר שרי בליבה אין זה כי‬,‫בשפחתה‬ days. And when Sarai saw that Hagar had
‫ ותאמר שרי‬.‫אם היא טובה ממני מאוד‬ conceived from Abram, Sarai became
jealous of her maid-servant, and Sarai said
‫ כי בעת אשר‬,‫לאברם חמסי עליך‬
in her heart: Verily she must be much
‫התפללת לפני ה׳ על הזרע למה לא‬
better than myself. And Sarai said unto
‫ וגם‬.‫התפללת עליי לתת ה׳ לי זרע ממך‬ Abram: My grief come upon thee; for at
‫כי אדבר אל הגר בפניך ותבזה את דברי‬ the time when thou didst pray unto the
Lord for offspring why hast thou not
‫בעבור אשר הרתה ולא תדבר אליה‬
prayed concerning me, that the Lord
‫ ישפוט ה׳ ביני וביניך על אשר‬,‫מאומה‬
should give thee offspring by me. And
‫ ויאמר אברם אל שרי הנה‬.‫עשית לי‬ when I speak unto Hagar in thy presence
.‫ עשי לה הטוב בעינייך‬,‫שפחתך בידך‬ she disregards my words, because of her
‫ ותברח הגר מפניה אל‬,‫ותענה שרי‬ having conceived, and thou never sayest
unto her a word. May the Lord judge
‫ וימצאה מלאך ה׳ במקום אשר‬.‫המדבר‬
between me and between thee concern ing
‫ אל תראי כי‬,‫ברחה שמה ויאמר אליה‬ what thou hast done unto me. And Abram
‫ כי הנך יולדת בן‬.‫הרבה ארבה את זרעך‬ said unto Sarai: Behold thy maid-servant is
in thy hands, do unto her whatever
‫ עתה שובי אל‬,‫וקראת את שמו ישמעאל‬
seemeth good in thy eyes. And Sarai
‫ ותקרא‬.‫שרי גבירתך והתעני תחת ידיה‬
tormented Hagar, and she fled from Sarai’s
‫הגר למקום הבאר ההוא באר לחי רואי‬ presence unto the wilderness. And an angel
‫ ותשב הגר בעת‬.‫הנה בין קדש ובין ברד‬ met her in the place whither she had fled
and he said unto her: Fear thou not for I
‫ ויהי מקץ ימים‬,‫ההיא בית אברם אדוניה‬
will greatly increase thy seed, and behold
‫ ויקרא אברם את‬.‫ותלד הגר לאברם בן‬
thou wilt bear a son and thou shalt call his
‫ ואברם בן שמונים ושש‬,‫שמו ישמעאל‬ name Ishmael. And now return unto thy
.‫שנים בלדתה אותו‬ mistress Sarai, and humble thyself under
her hands. And Hagar named that place
Beer-lahairoi, which is between Kadesh
and between the wilderness Bered. And
Hagar returned at that time into the house
of her mistress, and after her time was full
Hagar bare a son unto Abram, and Abram
called his name Ishmael. And Abram was
eighty-six years of age when he begat him.
‫ויהי בימים ההם בשנת אחת ותשעים‬ 10 And in those days, in the ninety-first year
of Abram’s life, the sons of Kittim, waged
‫ וילחמו בני כתים את‬,‫שנה לחיי אברם‬
war against the sons of Tubal. For at the
‫ כי בהפיץ ה׳ את בני האדם‬.‫בני תובל‬
time when the Lord dispersed the sons of
‫ יצאו בני כתים ויהיו‬,‫על פני כל הארץ‬ man over the face of the earth, the sons of
‫לאגודה וילכו בקעת כנפיא ויבנו להם‬ Kittim became a society and they went
forth into the vale of Kanphia, and they
.‫שם ערים וישבו שם על נהר תיבראיו‬
built there cities for themselves and they
‫ ויקראו את‬,‫ובני תובל ישבו בתושכנה‬
dwelt by the river Thiberu. And the sons of
‫שמה סבינה על שם סבינה בן תובל‬ Tubal dwelt in Tushkanah, and their
‫ ויהי‬.‫אביהם וישבו בה עד היום הזה‬ boundary was by the river Pashiah. And
‫בעת ההיא וילחמו בני כתים את בני‬ the sons of Tubal built unto themselves a
city in Tushkanah and they called the city
.‫ וינגפו בני תובל לפני בני כתים‬,‫תובל‬
Sachinah, after Sachinah, the son of Tubal,
‫ויפילו בני כתים מבני תובל כשלוש‬ their father, and they dwelt therein to this
‫ וישבעו בני תובל‬.‫מאות ושבעים איש‬ day. And at that time the war broke out
between the sons of Kittim and the sons of
‫בעת ההיא אל בני כתים לאמור לא‬
Tubal, and the sons of Tubal were humbled
‫ ואיש אל יתן בתו אל בני‬,‫יתחתנו בנו‬
before the sons of Kittim and they slew of
‫ כי כל בנות תובל היו נערות יפות‬.‫כתים‬ them three hundred and seventy men. And
‫ כי לא נמצאו שם נשים‬,‫בימים ההם‬ the sons of Tubal swore concerning the
sons of Kittim saying: They shall never
‫יפות בימים ההם כבנות תובל בכל‬
intermarry with us, and none of our men
‫ והיה כל איש אשר יחפוץ בתואר‬.‫הארץ‬
shall ever give his daughter to the sons of
‫ והלך אל בנות תובל ולקח מהם‬,‫האישה‬ Kittim. And all the daughters of Tubal
‫ וכל בני האדם‬.‫אישה מכל אשר יחפוץ‬ were very fair maidens in those days, for
‫והמלכים והשרים לוקחים מבנות תובל‬ there were not found at that time beauties
like the daughters of Tubal in all the lands,
‫ אשר יחפוץ בתואר האישה‬,‫בימים ההם‬
and whosoever wanted a good looking wife
‫ ויהי מקץ שלוש שנים אשר‬.‫מאוד‬ in those days would go and select one of
‫נשבעו בני תובל על בני כתים לבלתי תת‬ the daughters of Tubal. And all the kings
and princes got their wives among them,
‫ וילכו מבני כתים‬,‫להם בנותם לנשים‬
for they were exceedingly beautiful. And
‫כעשרים איש לקחת מבנות תובל ולא‬
three years after the sons of Tubal had
‫ כי שמרו בני תובל את שבועתם‬.‫מצאו‬ sworn not to give their daughters for wives
‫ ולא אבו להפר את‬,‫לבלתי התחתן בם‬ to the sons of Kittim, twenty men of the
Kittites went to procure their wives from
‫ ויהי בימי הקציר וילכו בני‬.‫שבועתם‬
among the daughters of the Tubalites, but
,‫תובל אל שדותיהם לקצור קצירם‬
they found none. For the sons of Tubal
‫ויתקבצו כל בחורי בני כתים וילכו אל‬ were faithful to their oaths not to
‫עיר סבינה ויחטפו כל איש נערה מבנות‬ intermarry with the sons of Kittim, and
‫ וישמעו בני‬.‫תובל ויביאום אל עריהם‬ they would not break their vows. And it
was at that time of the harvest, when the
‫ ולא יכלו‬,‫תובל ויבואו עליהם למלחמה‬
Tubalites were busy in gathering their
‫ ויהי לתקופת‬.‫עליהם וישובו להם לארצם‬ grain, that many of the young men of the
‫השנה וילכו בני תובל וישכרו להם מבני‬ Kittites assembled and went up into the
city of Sachinah, and each of them seized
‫האדם ומכל הערים הקרובים אליהם‬
for himself one of their daughters and they
‫ וילכו אל בני כתים‬,‫כעשרה אלף איש‬
carried them all to their own cities. And
‫ וילכו בני תובל להילחם בבני‬.‫למלחמה‬ when the Tubalites heard of what was done
‫כתים ולהפיל את כל ארצם ולהצר‬ unto their daughters they assembled all to
go up and fight the Kittites, but they could
‫ ויגברו בני תובל על בני כתים‬,‫עליהם‬
not succeed; for the Kittites were
‫ ויראו בני כתים כי צר להם‬.‫בפעם הזאת‬
surrounded by high mountains. And the
‫ ויעלו את כל הילדים אשר ילדו‬,‫מאוד‬ Tubalites, seeing that they were powerless
‫בני כתים מבנות תובל על החומה אשר‬ returned unto their land. And after the
year had passed the sons of Tubal hired for
‫ ויאמרו אליהם בני‬.‫בנו לעיני בני תובל‬
themselves from the people of the cities
‫כתים הבאתם למלחמה עם בניכם ועם‬
around them about ten thousand men, and
‫ ולא עצמכם ובשרכם אנחנו‬,‫בנותיכם‬ they went forth against the sons of Kittim
‫ ויהי כשמוע בני תובל את‬.‫מאז ועד עתה‬ to fight with them, to destroy their country
‫ ויחדלו להילחם בבני כתים‬,‫הדבר הזה‬ and bring them to grief. And this time the
Tubalites were stronger, and when the
‫ ויתקבצו‬.‫וילכו וישובו אליהם אל עריהם‬
Kittites saw their own great danger, they
‫בני כתים בעת ההיא ויבנו להם ערים‬ took all the children that were born unto
‫ ויקראו את שם האחת‬,‫שתיים על הים‬ them by the daughters of the Tubalites,
and they suspended them around the walls
.‫פורטו ושם השנית אריצה‬
of the city which they had built, before the
eyes of the sons of Tubal. And the Kittites
called unto them, saying: Have you come
to make war against the children of your
sons and against your daughters, and are
we not of your own bone and flesh from
the time we took your daughters to this
very day? And the Tubalites hearing these
words abandoned their warfare against the
Kittites, and they returned unto their own
cities. And the Kittites assembled at that
time and built unto themselves two cities,
and the called the name of one Irtoh, and

the name of the second they called Arzoh.
‫ואברם בן תרח היה בימים ההם בן‬ 11 And Abram, the son of Terah was ninety-
nine years of age in those days. And the
‫ בעת ההיא נראה‬.‫תשעים ותשע שנים‬
Lord appeared unto Abram at that time,
‫ ואתנה בריתי ביני‬,‫אליו ה׳ ויאמר אליו‬
and said unto him: I will set my covenant
.‫וביניך וארבה את זרעך במאוד מאוד‬ between me and thee and I will greatly
,‫וזאת הברית אשר נתתי ביני וביניך‬ multiply thy seed. And this shall be the
.‫המול לכם כל זכר אתה וזרעך אחריך‬ covenant between me and thee, that every
male shall be circumcised, thou as well as
‫ והייתה זאת‬,‫ובן שמונת ימים ימולו‬
all thy seed after thee. At the age of eight
‫ ואתה לא‬.‫בריתי בבשרם לברית עולם‬ days they shall be circumcised, and they
,‫יקרא עוד שמך אברם כי אם אברהם‬ shall have my covenant in their flesh for an
everlasting covenant. And now thy name
‫וגם שרי אישתך לא תקרא שמה שרי כי‬
shall not be any more Abram but
‫ כי ברך אברך אתכם והרביתי‬.‫אם שרה‬
Abraham, and thy wife likewise shall no
‫ והייתם לגוי גדול‬,‫את זרעכם אחריכם‬ more be called Sarai but Sarah shall be her
‫ ויקם אברהם ויעש‬.‫ומלכים מכם יצאו‬ name; for I will surely bless thee and I will
increase thy seed after thee and thou shalt
‫ ויקח‬,‫את כל אשר ציוה אותו אלוקים‬
be a great nation and kings shall come
‫את כל אנשי ביתו ומקנת כספו וימל‬
forth from thee. And Abraham did
‫ ולא נשאר אחד‬.‫אותם כאשר ציוהו ה׳‬ according to the commandment of the
‫ וגם אברהם‬.‫מהם אשר לא מל‬ Lord, and he took all those of his
‫ בן‬,‫ בשר ערלתם‬.‫וישמעאל בנו מלו‬ household as well as those he bought for
money, and he circumcised them as the
‫שלוש עשרה שנה היה ישמעאל בהמולו‬
Lord had commanded him; and there was
‫ ויהי ביום השלישי ויצא‬.‫בשר ערלתו‬ not among them one which hath not been
‫ וישב פתח האהל‬,‫אברהם מאהלו‬ circumcised not excepting even Abraham
.‫להתחמם בחום השמש מכאב בשרו‬ and Ishmael his son. And Ishmael was
thirteen years old at the time of his
circumcision. And on the third day
Abraham went forth from his tent and
seated himself before the door of the tent,
to warm himself in the sunbeams while he

was in pain.
Book of Genesis, Vayera
‫ וישלח אליו‬,‫וירא אליו ה׳ באלוני ממרא‬ 1 And the Lord appeared unto Abraham in
the grove of Mamre and the Lord sent
‫ ויהי‬.‫שלושה מלאכים ממשרתיו לבקרו‬
three of his ministering angels to visit him.
‫הוא יושב פתח אהלו וישא עיניו וירא‬
And while sitting in the door of his tent
‫ ויקם‬,‫והנה שלושה אנשים באים מרחוק‬ Abraham lifted up his eyes and behold,
‫וירץ לקראתם וישתחו להם ויביאם אל‬ three men coming from the distance. And
Abraham rose and hastened to meet them,
‫ ויאמר אליהם אל נא אם מצאתי‬.‫ביתו‬
and he bowed down before them and
.‫ סורו נא ואכלו פת לחם‬,‫חן בעיניכם‬
brought them unto his house. And he said
‫ויפצר בם ויסורו אליו ויתן מים וירחצו‬ unto them: Not so my, lords, but if I have
‫ ויושיבם תחת העץ פתח‬,‫רגליהם‬ found grace in your eyes, turn ye in and eat
‫ וירץ אברהם ויקח עגל בן בקר‬.‫האוהל‬ a morsel of bread. And after pressing them
they turned in and he brought water to
‫ וימהר וישחטהו ויתנהו אל‬,‫רך וטוב‬
wash their feet, and then he seated them
‫ ויבוא אברם אל‬.‫עבדו אליעזר לעשותו‬ under a tree before the door of the tent.
‫ מהרי‬,‫האוהל אל שרה ויאמר אליה‬ And Abraham ran and took a calf tender
and good, and he slaughtered it hastily and
‫שלוש סאים ועשי קמח סולת לושי ועשי‬
gave it to his servant Eliezer to do it up.
.‫עוגות לכסות ציר הבשר ותעש כן‬
And Abraham came unto the tent to Sarah
‫וימהר אברהם ויבא לפניהם חמאת בקר‬ and said unto her: Take quickly three
‫ ויתן לפניהם לאכול טרם‬,‫וחלב צאן‬ measures of fine meal, knead it and make
cakes to cover up the pots, and she did
‫ ואחרי כן‬.‫בישל את בשר העגל ויאכלו‬
accordingly. And Abraham brought before
‫ וישם‬,‫הביא את בשר העגל אשר עשה‬
them butter and milk and beef and mutton
‫ ויהי כאשר כלו לאכול‬.‫לפניהם ויאכלו‬ and he placed it before them to eat, ere the
‫ויאמרו אליו שוב אשוב אליך כעת חיה‬ other meats were done, and they ate. And
‫ ואחרי עם קמו‬,‫והנה בן לשרה אישתך‬ when they had finished their eating one of
them said: I will certainly return unto thee
‫משם האנשים וילכו להם לדרכם אשר‬
according to the time of life; and lo, Sarah
‫ בימים ההם היו כל אנשי‬.‫נשלחו אליה‬ thy wife will have a son. And after that, the
‫סדום ועמורה וכל חמשת הערים האל‬ men arose and went their way where they
were sent to. And at that time all the
‫ ויכעיסו את ה׳‬,‫רעים וחטאים לה׳ מאוד‬
people of Sodom and Gomorrah, and of all
‫ ויגבהו ויעשו תועבות‬.‫בכל תועבותיהם‬
these five cities, were very sinful and
‫ ותגדל רעתם וצעקתם‬,‫ונאצות לפני ה׳‬ wicked before the Lord and they provoked
‫ ותהי להם‬.‫מאוד לפני ה׳ בימים ההם‬ the Lord with all their abominations. And
‫בקעה בארצם רחבה מאוד כמהלך יום‬ they increased their abominations and
acted spitefully against the Lord, and their
‫ ובה עינות מים ודשאים הרבה על‬,‫וחצי‬
wickedness grew exceedingly before the
‫ והלכו שמה כל אנשי סדום‬.‫המים‬ eyes of the Lord in those days. And they
‫ועמורה ארבעה ימים בשנה הם ונשיהם‬ had in their land a very spacious valley
about half a day’s journey, and it was
‫ ושמחו שמה‬,‫ובניהם וכל אשר להם‬
supplied with springs of water and with
‫ ויהי בעת שמחתם‬.‫בתופים ובמחולות‬
rich vegetation around the water. And all
‫ועמדו יחד והחזיקו איש באשת רעהו‬ the people of Sodom and Gomorrah
‫ואיש בבת רעהו הבתולה והתעללו בהן‬ assembled there four days in every year,
they and their wives and children and all
‫ וראה כל איש את אישתו‬,‫ושכבו אתהן‬
belonging unto them, and they rejoiced
.‫ואת בתו ביד רעהו ואין אומר דבר‬
there with music and dancing. And in the
‫ויעשו להם ככה המבוקר עד הערב ושבו‬ midst of their jollification they would rise
‫אחרי כן איש לביתו ואשה לאהלה‬ one and all and take hold upon the wives
of their neighbors and their virgin-
‫ ככה יעשו להם כל הימים קבעה‬,‫בערב‬
maidens, and enjoy their company and
‫ גם כאשר יבוא איש נכרי‬.‫ימים בשנה‬
then they returned them again. And they
‫בעריהם והביא את סחורתו אשר יקנה‬ saw their wives and daughters in the hands
‫ התקבצו‬,‫אותה או אשר יחפוץ למוכרה‬ of other men, yet they would not say a
‫עליו כל אנשי הערים האלה אנשים‬ word. So they carried it on from morning
even unto evening, and then they returned
‫ וניגשו כולם אל‬.‫נשים וטף נערים וזקנים‬
every man to his house and every woman
‫האיש ולקחו בחוזקה מכל הסחורה מעט‬ to her tent, and that festival lasted four
‫ עד תום כל הסחורה מיד‬,‫מעט לאחד‬ days in each year. And when a stranger
came to their city with goods, which he
‫ והיה כאשר‬.‫בעלה אשר הביאה בארץ‬
had bought, or if he had some goods for
‫יריב בעל הסחורה איתם לאמור מה‬
sale, they would gather themselves around
‫ וניגשו‬,‫המעשה הזה אשר עשיתם לי‬ him, all the men, women and children,
‫כולם אליו אחד אחד והראה לו אחד‬ young and old, and they took by force
everyone a little of his goods until all of the
‫אחד את המעט אשר לקח ויאמר לא‬
merchant's property was gone. And when
‫לקחתי מאיתך מאומה כי אם מעט אשר‬
the owner of the merchandise would
‫ ובשמוע הסוחר את הדבר הזה‬.‫נתת לי‬ quarrel with them saying: What mode of
,‫וקם והלך מאיתם בעצב ובמר נפש‬ dealing is that you have done with me?
‫ועמדו כולם עליו והלכו אחריו וגרשו‬ Then each separately would approach him
and show him the little he had in his hand
‫אותו והוציאוהו מן העיר בצעקה ומהומה‬
saying: Behold I have not taken of thee but
‫ ויבוא‬,‫ ויהי איש אחד מארץ עילם‬.‫רבה‬ the little which thou hast given unto me.
‫ ועמו חמור אחד‬.‫בדרך ללכת אל חפצו‬ And hearing the same words spoken by
every one of them, the poor man would
‫חבוש נושא שמיכה אחת טובה צבועה‬
arise and leave in sorrow and bitterness of
‫ והשמיכה קשורה‬,‫בכל מין ממיני הצבע‬
soul, and then all the people followed him
‫ ויעבור האיש לדרכו‬.‫בחבל על החמור‬ and drove him out of the city midst
‫ותבוא לו השמש בערב כרחוב סדום‬ hooting and yelling. And a certain man
was journeying from the land of Elam and
‫ ואין איש מאסף אותן‬,‫וישב שמה ללון‬
he had with him an ass richly caparisoned,
‫ ושם היה בסדום בימים ההם‬.‫הביתה‬
and it carried a costly mantle of many
.‫איש רע ובליעל וערום לרע ושמו הידור‬ colors, and the mantle was fastened with a
beautiful cord to the back of the ass. And
passing on his way the day darkened over
him in Sodom, and he sat down in the
street to tarry overnight, for nobody cared
to take him into his house. And at that
time there was living in Sodom a man
especially wicked and cunning to do all
things of evil, and his name was Hidod.
‫וישא עיניו ויראה את האיש האורח‬ 2 And Hidod lifted up his eyes and saw the
‫ ויבוא לפניו ויאמר לו מאין‬,‫ברחוב העיר‬ man upon the public street, and he went
unto his presence and asked him: Whence
,‫ ויאמר אליו האיש‬.‫תבוא ואנה תלך‬
comest thou and whither dost thou go?
‫עובר אנוכי מחברון עד עילם משם‬ And the man replied: I am coming from
‫ ואעבור עד פה ותבוא עליי‬.‫אנוכי‬ Hebron and I am going to Elam where my
‫ ואשב ברחוב ואין איש‬,‫השמש פה‬ home is. And I came up to this place and
‫ וגם לחם ומים יש‬.‫מאסף אותי הביתה‬ the sun hath set over me and I seated
myself in the streets, but there is no one
‫ אין‬,‫לי וגם תבן ומספוא יש לחמורי‬
here to invite me into his house, though I
‫ רק‬,‫ ויען הידור ויאמר לו‬.‫מחסור דבר‬ have bread and water with me as also straw
.‫על מחסורך עליי אך ברחוב אל תלין‬ and fodder for my ass; I lack nothing. And
Hidod said unto the man: Leave all thy
‫ויביאהו הידור לביתו ויורידו השמיכה‬
cares to me, and indeed thou shalt not
‫ ויקחם הידור‬,‫מעל החמור עם החבל‬
spend thy night in the street. And Hidod
,‫ ויתן תבן ומספוא לחמור‬.‫ויחביאם בביתו‬ having brought the man into his house
‫ויאכל וישת האיש האורח בבית הידור‬ untied the fine mantle and its cord from
the ass, and the traveler slept at his house
‫ ויהי בבוקר ויקם‬.‫בלילה ההוא וילן שם‬
that night. And in the morning the man
‫ ויאמר אליו‬,‫האורח וישכם ללכת לדרכו‬
rose and made himself ready to start when
‫הידור שב סעד לבך פת לחם ואחר תלך‬ Hidod begged him, saying: Stay yet a while
‫ וישב עמו ויאכלו שניהם‬.‫ויעש האיש כן‬ and support thy heart with a morsel of
bread and then thou canst go. And the
‫ ויקם האיש‬,‫יחדיו וישתו ביום ההוא‬
man did so, and they sat down to take
‫ ויאמר אליו הידור הנה נא פנה‬.‫ללכת‬
their meal. And they continued eating and
,‫היום לערב הואל נא ולן וייטב לבך‬ drinking together until the man arose in
‫ וישכם ביום‬.‫ויפצר בו וישב וילן שם‬ order to leave. But Hidod said unto him:
‫ ויחזק בו הידור לאמור סעד‬,‫השני ללכת‬ Behold the day is declining and before long
it will be night. Now therefore let me
‫ וישב ויאכל‬.‫לבך פת לחם ואחר תלך‬
prevail upon thee to stay with me and
‫ ויקם האיש ללכת‬.‫ גם ביום השני‬,‫עמו‬ rejoice thy heart another night in my
‫ ויאמר לו הידור הנה נא פנה‬,‫לדרכו‬ house. And Hidod pressed the man to stay,
until he consented to do so. And next
‫היום עתה לין פה וייטב לבך ובבוקר‬
morning when the man prepared to leave,
‫ ולא אבה האיש‬.‫השכם והלכת לדרכך‬
Hidod again forced the man saying:
‫ ויהי הוא‬.‫ ויקם ויחבוש את חמורו‬,‫ללון‬ Refresh thy heart with a morsel of bread
‫חובש את החמור ותאמר אשת הידור‬ and then thou mayest go. And after they
finished eating and drinking and the man
‫אליו הנה זה האיש ישב בבית שני ימים‬
arose to go, Hidod again insisted upon him
‫איתנו אוכל ושותה ולא נתן לנו מאומה‬
to remain saying: Behold the day is most
‫ עתה ילך‬.‫את דמי מאכלו ומשקהו‬ gone, you better stay another night in my
‫ דום‬,‫ ויאמר לה הידור‬.‫מאיתנו בלא דבר‬ house and leave right in the morning. But
‫ ויחבוש האיש את חמורו ללכת‬.‫לך‬ the man would not allow himself to be
persuaded and was decided upon leaving.
‫ויאמר אל הידור לתת לו את החבל ואת‬
And the man went out and saddled his ass
‫ ויאמר‬.‫ לקשרם על החמור‬,‫השמיכה‬ hastily. And Hidod’s wife, seeing the man
‫ ויאמר אליו‬,‫אליו הידור מה תאמר‬ saddling his ass, came unto her husband
saying: Behold this man hath been in our
‫האיש כי יתן לי אדוני החבל והשמיכה‬
house two days and two nights, eating and
‫הצבועה בכל צבע אשר לי אשר‬
drinking, and now he is about to leave
‫ ויען הידור‬.‫החבאת איתך בבית לשמרם‬ without paying us anything for it. And
‫ זה פתרון חלומך אשר‬,‫ויאמר אל האיש‬ Hidod said unto her: Keep thou silent.
And the man saddling his ass, said unto
‫ראית את החבל חייך יאריכו בארץ מאוד‬
Hidod: Will thou now please to give me
‫ ואשר ראית שמיכה צבועה בכל‬.‫כחבל‬
my mantle with many different colors and
‫ כרם יהיה לך ונטעת בו עץ כל‬,‫צבע‬ the cord? And Hidod said: What is it thou
‫ לא אדוני‬,‫ ויען האיש האורח ויאמר‬.‫פרי‬ art saying? And the man repeated, saying: I
‫כי בהקיץ נתתי לך חבל ושמיכה אחת‬ would ask of my lord, to give unto me my
mantle of many different colors and the
‫ארוגה בכל מיני הצבע אשר נשאת מעל‬
cord, which thou hast hidden in thy house
‫ ויען הידור ויאמר הלא‬.‫החמור להחביאה‬ for safe keeping. And Hidod replied unto
,‫אמרתי לך פתרון חלומך לטוב הוא‬ the man, saying: This is the interpretation
of thy dream. The cord signifies that thy
‫ עתה בני האדם‬.‫וכזאת וכזאת פתרונו‬
life will be prolonged like a cord, and the
‫יתנו לי ארבעה כסף בשכרי על פתרי‬
mantle so rich in colors means, that thou
‫ ואני לא בקשתי מידך כי אם‬,‫חלומותיו‬ wilt plant a vineyard wherein thou wilt
.‫שלושה כסף‬ have all kinds of delicious fruit-trees. And
the traveler rejoined saying: Not so my
lord, I was not dreaming but fully awake
when I gave unto thee my mantle woven in
so many colors, and a cord, which thou
hast removed from my ass and taken into
thy house for safe-keeping. And Hidod
said unto the man: Well, and have I not
fully explained unto thee thy dream and its
interpretation? Verily it is a good dream
thou hast dreamed. And now the people

pay me generally four pieces of silver for
interpreting their dreams, but from thee I
will not ask more than three pieces.
‫ויקצוף האיש על דברי הידור ויצעק‬ 3 And the man became fearfully enraged and
cried out a terrible and bitter cry against
‫ ויבא האיש את‬,‫צעקה גדולה ומרה‬
Hidod, and he forced Hidod to go with
‫ וידבר‬.‫הידור אל שופט סדום אל שרק‬
him unto the judge of Sodom whose name
,‫האיש את דבריו לפני שרק השופט‬ was Sherek. And the stranger laid his
‫ויענהו הידור ויאמר לא כי כזה וכזה היה‬ grievances before the judge, and Hidod
replied according to his own story. And the
,‫ ויאמר השופט אל האיש האורח‬.‫הדבר‬
judge in his decision said unto the traveler:
‫אמת יאמר לך האיש הידור כי ידוע הוא‬
It is the truth that this man Hidod was
‫בערים האל כי מפותרי חלומות על‬ speaking unto thee. For he is known in
‫ ויצעק האיש מדברי השופט‬.‫נכונה הוא‬ these cities as the most reliable among
‫ לא אדוני כי ביום נתתי לו חבל‬,‫ויאמר‬ interpreters of dreams. But the stranger

appealed from the decision of the judge,
‫ושמיכה אחת היתה על החמור‬
crying and saying: Not so my lord, but it
‫ ויריבו שניהם לפני‬.‫להחביאה בביתו‬ was in day time that I have surrendered
‫ זה אומר ככה היה הדבר וזה‬,‫השופט‬ into his care a mantle and cord which I had
fastened upon my ass, and which he took
‫ והידור אומר אל‬.‫אומר ככה היה הדבר‬
into his house for safe keeping. But Hidod
‫האיש עתה תנה לי ארבעה כסף אשר‬
denied the allegations of the stranger and
‫אני לוקח על פתרי חלומות לא אניח לך‬ they stood before the judge quarreling,
‫ ותן לי את דמי כל ארבע הסעודות‬,‫דבר‬ each of the men insisting upon the truth of
his own statement. And Hidod finally
‫ ויאמר האיש אל‬.‫אשר אכלת בביתי‬
turned unto the man saying: Now since I
‫הידור אמת תאמר אני אשלם לך את‬
see what kind of a man thou art, thou
‫ אך תנה את החבל‬,‫אשר אכלתי בביתך‬ must pay me four pieces of silver for the
‫ ויען‬.‫ואת השמיכה אשר החבאת בביתך‬ interpretation of thy dream, I will take
,‫הידור בפני השופט ויאמר אל האיש‬ nothing less; besides thou must give me the
money for the four meals thou hast taken
‫הלא אמרתי לך זה פתרון חלומך חבל‬
in my house. And the stranger replied: The
‫יאריכו ימי כחבל והשמיכה כרם יהיה‬ truth is with thee that I should pay for the
‫ זה פתרון‬.‫לך ונטעת בו עץ כל פרי‬ meals I have eaten at thy house, and I will
willingly do so; but then give me my
‫ אך תנה לי ארבעה כסף‬,‫חלומך על נכון‬
mantle and cord which thou hast hidden in
‫אשר אני לוקח בשכרי כי לא אניח לך‬
thy house. And Hidod said unto the man:
‫ ויצעק האיש על דברי הידור ויריבו‬.‫דבר‬ And have I not disclosed unto thee the
‫ ויצו השופט‬,‫שניהם עוד לפני השופט‬ interpretation of thy dream? The cord
shows that thy days will be lengthened like
‫את עבדיו ויגרשום ויוציאום מאיתו‬
a cord, and the mantle with various. colors
‫ ויצאו מאת השופט כאשר הם‬.‫בבהלה‬
signifies that thou wilt have a vineyard
,‫מריבים וישמעו אותם כל אנשי סדום‬ wherein thou wilt have planted different
‫ויתקבצו עליהם ויצעקו כולם על האיש‬ kinds of delicious fruit trees? And now give
‫ וילך‬.‫האורח ויגרשוהו בבהלה מן העיר‬ me my hire for interpreting thy dream

which is four pieces of silver, for I will not
‫האיש לדרכו על חמורו במר נפש ובעצב‬
allow thee the least beyond my usual hire.
‫ על אשר נעשה‬,‫ובבכיה הלוך ילך ובכה‬ And thus the two men were quarreling
‫ ויהי לערי סדום‬.‫לו בסדום החרבה‬ before the judge until he became tired and
called his servants and they drove both of
‫שופטים ארבעה לארבעת הערים האלה‬
them out of the house in great haste and
‫ את שרק לעיר סדום ואת‬,‫ואלה שמותם‬
confusion. And while they were both
‫שרקר לעמורה זבנך לאדמה מנון‬ ejected from the presence of the judge, still
‫ וישם להם אליעזר עבד אברהם‬.‫לצבויים‬ quarreling and fighting, all the people of
Sodom surrounded them and hooted at the
‫ וישם לשרק שקרא ולשרקר‬,‫שמות‬
stranger and abused him, and drove him
.‫שקרורא ולזבנך כזבן ולמנון מצלי דין‬
from the city in disgrace. And the poor
man prosecuted his way upon his ass,
weeping and lamenting in the bitterness of
his soul. And he never ceased crying and
lamenting until Sodom was destroyed. And
there were in Sodom four judges for the
four cities, and these are their names:
Sherek, for the city of Sodom; Sharkar, for
Gomorrah; Sabnach, for Admah; and
Menun, for Zboyim. And Eliezer, the
servant of Abraham made puns upon them
and he changed their names; and he made
of Sherek, Shakra (lie), and of Sharkar,

Shakruka (falsehood), and of Sabnach,
Casban (liar), and of Menun he made
Mazul-indin (perverter of justice).
‫ויעשו להם כל אנשי סדום ועמורה על פי‬ 4 And upon the advice of those judges the
people of Sodom and Gomorrah had beds
‫ארבעה שופטיהם מיטות בנויות ברחוב‬
erected in the public streets of the cities.
‫ והיה כל איש אשר יבוא הלוך אל‬,‫העיר‬
And when a traveler came to tarry in their
‫הערים האל ועמדו עליו והחזיקו בו‬ cities they would seize upon him and put
‫והביאו אותו אל אחת מהמיטות ההן‬ him into one of those bedsteads by force.
‫ והיה בשכבו‬.‫והשכיבוהו עליהן בחוזקה‬ And if he was shorter than the bedstead, six
men would lay hands on him and stretch
‫ועמדו עליו שלושה אנשים על ראשו‬
him until he was equal in length; and if he
‫ושלושה אנשים על רגליו והחזיקו בו‬ was taller then they would press him
‫ והיה אם‬,‫ומדדו אותו על המיטה ההיא‬ against the two sides of the bedstead until
he would fit. And they did not give ear to
‫האיש ההוא קצר מהמיטה ההיא‬
the cries of the strangers but tortured them
‫ומשכוהו ששת האנשים ההם אלה מזה‬
until they almost reached the gates of
‫ואלה מזה עד הגיע האיש ההוא לשערי‬ death, when they they told unto him: So it
‫ וענו אותו‬,‫ והיה בצעקו אליהם‬.‫מות‬ will be done to everyone that cometh into
our land. And all the people hearing of
‫ואמרו לו ככה יעשה לאיש אשר יהוא‬
what was done in the cities of Sodom, kept
‫ ויחדלו מעליהם כל האדם‬.‫בארצנו‬
away from coming into these places. And
‫ בשמעם את כל‬,‫לבלתי בוא אל עריהם‬ when a poor man came into any of their
.‫הדברים אשר יעשו כל אנשי ערי סדום‬ cities they were extremely liberal with their
‫ ונתנו לו‬,‫והיה כבוא אביון אל ארצם‬ charity. And they opened their hands and
gave unto the needy and destitute silver
‫כסף וזהב והעבירו קול בכל העיר לבלתי‬
and gold in great abundance. And after
‫ והיה אם ישב‬.‫תת לו פת לחם לאכול‬ that, they caused it to be proclaimed in a
‫ ומת ברעב כי לא‬,‫האביון בארץ ימים‬ loud voice throughout all their territory
‫ ובמותו יבואו כל אנשי‬.‫ימצא פת לאכול‬ that no one dare to give that poor man a
morsel of bread for all the money he might
‫ ולקחו את כספם ואת זהבם אשר‬,‫העיר‬
offer. And since no man could get out of
‫ והיה כל איש אשר ידע את‬.‫נתנו לו‬ the land before many days, the poor man
‫ יקח והלך‬,‫כספו ואת זהבו אשר נתן לו‬ had to die of starvation, for no one would
give him a morsel of bread in all their
‫ וגם כל בגדי העני וכל לבושו יפשיטו‬.‫לו‬
cities. And when the poor man was dead,
‫ ונלחמו כולם עליהם והיה‬,‫מעליו במותו‬
all those that gave him their silver and gold
‫ ואחרי כן‬.‫אשר יחזק על רעהו יקח אותם‬ came and recognized it and got it back.
‫ישאוהו ויקברוהו ערום תחת אחד‬ And they took away the garments off the
‫ ככה יעשו כל‬,‫השיחים אשר במדברות‬ poor man and fought over them, and
whosoever was strongest took all unto
‫הימים לכל הבא אליהם אשר ימות‬
himself. And after the corpse was thus
‫ ויהי מימים ותשלח שרה את‬.‫בארצם‬ stripped of its garments they buried it in its
‫ לפקדו בשלום‬,‫אליעזר סדומה אל לוט‬ nudity into one of the ditches of the
‫ וילך אליעזר סדומה וימצא איש‬.‫ולראותו‬ deserts around them. And so they would
do to every stranger that happened to die
,‫אחד מסדום נלחם עם איש נכרי עני‬
in their land. And after many days Sarah
‫ויפשוט הסדומי את העני מכל בגדיו וילך‬ sent Eliezer to Sodom in order to see Lot
,‫ ויצעק העני ההוא לפני אליעזר‬.‫לו‬ and to inquire for his peace. And while on
his way Eliezer met one of the Sodomites
‫ויתחנן אליו על אודות אשר עשה לו‬
robbing a stranger of his garments, and
‫ וירץ אליעזר אל האיש‬.‫האיש הסדומי‬
then leaving the poor man naked in the
‫ למה תעשה כה לאיש‬,‫הסדומי ויאמר לו‬ field. And the poor man cried unto Eliezer
‫ ויען הסדומי‬.‫האביון אשר בא בארצכם‬ for help, and the poor man wept bitterly
on account of what the Sodomite had done
‫ האחיך הוא האיש‬,‫את אליעזר לאמור‬
unto him. And Eliezer said unto the man
‫ההוא או הלשופט נתנוך אנשי סדום‬
of Sodom: Why dost thou act so wickedly
‫ וירב‬.‫היום כי תדבר על האיש ההוא‬ towards this poor man who came round
‫אליעזר עם האיש הסדומי על אודות‬ here? And the Sodomite replied, saying: Is
‫ ויגש אליעזר לקחת מאת האיש‬,‫העני‬ this man thy brother or have the people of
Sodom chosen thee for their judge that
‫ וימהר האיש ויך‬.‫הסדומי את בגדי העני‬
thou takest his part and speakest in his
‫ ויצא דם רב‬,‫את אליעזר באבן במצחו‬ behalf? And Eliezer quarreled with the
‫ וירא האיש הדם במצח‬.‫ממצח אליעזר‬ Sodomite concerning the poor man and
approached him to take away from him the
,‫אליעזר ויחזק האיש באליעזר לאמור‬
garments he had stripped the man of, but
‫תנה את שכרי על הדם ההוא הרע אשר‬
the Sodomite seized a stone and threw it
‫הוצאתי לך ממצחך כי כן החוק והתורה‬ with great force at Eliezer's forehead. And
‫ ויאמר אליו אליעזר הפצוע‬.‫בארצנו‬ Eliezer was wounded in his forehead and
his blood was streaming from the wound.
‫ ולא אבה‬,‫פצעתני וגם אתן לך שכר‬
And the Sodomite seeing the blood took
.‫אליעזר לשמוע אל דברי הסדומי‬
hold upon Eliezer saying: Give me my hire
for the bloodletting I have performed on
thee, for behold I have relieved thee of all
thy bad blood, and such is the law in our
land concerning these things. And Eliezer
became incensed, saying: Is it not enough
that thou hast wounded me and now shall
I give thee yet hire for thy wickedness? And
Eliezer would not listen to the voice of the
man,
‫ויחזק האיש באליעזר ויביאהו אל שופט‬ 5 and the man took hold of him with force
‫ וידבר האיש‬.‫ אל שקרא למשפט‬,‫סדום‬ and dragged him before Sherek, the judge
of Sodom, to obtain judgment. And the
‫ בי אדוני כזאת וכזאת‬,‫אל השופט ויאמר‬
man explained, unto the judge saying:
‫עשה לי האיש הזה ואכהו באבן ויצא‬ Such and such was the behavior of this
.‫דם רע ממצחו ולא אבה לתת שכרי‬ man, when I struck him in the forehead
with a stone, and a great deal of blood
‫ אמת יאמר‬,‫ויאמר השופט אל אליעזר‬
came out of the wound and he refuseth to
‫לך האיש הזה תנה לו שכרו כי כן‬
pay me my hire for relieving him of his bad
‫ וישמע אליעזר את‬.‫המשפט איתנו בארץ‬ blood. And the judge spoke unto Eliezer
‫דברי השופט וישא אליעזר אבן אחת‬ saying: This man speaketh the truth, give
him therefore his hire, for such is the law
,‫ויכה את השופט ותטבע האבן במצחו‬
in our land. And Eliezer having heard the
‫ ויאמר‬.‫ויצא דם רב ממצח השופט‬
judge's decision, hastened and took up a
‫אליעזר וכן משפטכם בארץ אשר אתן‬ stone and cast it at the judge, and the stone
‫ תנהו אתה לו כי כן משפטיך‬,‫לאיש הזה‬ entered his forehead and a great deal a
‫ ויעזוב אליעזר את האיש‬.‫אתה חרצת‬ blood streamed out of the wound. Then
Eliezer said: And now since thou hast
.‫ ויצא וילך לו לדרכו‬,‫הסדומי עם השופט‬
acquainted me with the law of thy land,
‫ויהי כאשר נלחמו מלכי עילם את מלכי‬ that one must pay another for wounding
‫ וישבו מלכי עילם את כל רכוש‬,‫סדום‬ him, thou give the hire thou owest unto
‫ וישבו גם את לוט ואת כל רכושו‬.‫סדום‬ me, to this man, for that is the just thing
‫ ויוגד לאברהם וילך וילחם את‬.‫עמהם‬ according to thy decision. And so Eliezer
left the man and his judge, and went on his
‫ ויצל מידם את כל רכוש לוט‬,‫מלכי עילם‬
way. And it was at the time when the kings
‫ בעת ההיא ילדה אשת‬.‫עם רכוש סדום‬ of Elam carried on war against the kings of
‫ כי‬,‫לוט לו בת ויקרא את שמה פלטית‬ Sodom and they had captured all the
‫אמר כי פלטו אלוקים ואת כל ביתו‬ property of Sodom, that Lot was among
the captives with all his property and his
,‫ ותגדל פלטית בת לוט‬.‫ממלכי עילם‬
people. And Abraham pursued the kings of
‫ויקחה אחד מאנשי סדום ותהי לו‬ Elam and snatched from them all the
‫ ויבוא בעיר איש עני לבקש את‬.‫לאישה‬ property of Lot and of Sodom. At that
time the wife of Lot bare a daughter and
‫ ויעבירו כל‬.‫ וישב בעיר ימים‬,‫מחייתו‬
her name was called Paltith, for he said:
‫אנשי סדום קול כמשפטם לבלתי תת‬
The Lord had saved me and all belonging
‫לאיש ההוא פת לחם לאכול עד ימות‬ unto me from the hands of the kings of
‫ ותרא פלטית בת לוט‬.‫ ויעשו כן‬,‫בארץ‬ Elam. And when Paltith, Lot's daughter,
grew up, one of the men of Sodom took
‫את האיש ההוא מושלך ברחוב העיר‬
her for his wife. At that time a poorman
,‫ברעב ואין נותן לו מאומה למחייתו‬
came to the city, to make his living in some
‫ ותמלא נפשה חנינה‬.‫ונפשו קרבה לצאת‬ way and he went around in the place for
‫על האיש העני ההוא ותכלכלהו בלחם‬ some time. And all the people of Sodom
‫ ותחי נפש האיש‬,‫בסתר ימים רבים‬ caused it to be proclaimed in a loud voice

that no one shall give a morsel of bread to
‫ ויהי מדי צאתה לשאוב מים‬.‫ההוא‬
that poor man until he die in the land.
‫ ויהי בבואה‬,‫ותשם את הלחם בכד המים‬ And all the people obeyed the order. But
‫אל מקום העני ותוציא את הלחם מכדה‬ Paltith saw the poor man lying about in
the streets of the city and starving, and yet
‫ותיתן לעני ויאכל ככה עשתה לו ימים‬
no one gave him a morsel of bread, so that
‫ ויתמהו כל אנשי סדום ועמורה על‬.‫רבים‬
his soul almost departed from him. And
,‫האיש ההוא מדוע חיה ברעב ימים רבים‬ her soul was filled with compassion for that
‫ויאמרו איש אל רעהו אין זה כי אם‬ poor man, and she supplied him secretly
with bread for many days, and thus the
‫אוכל ושותה הוא כי לא יוכל האדם‬
poor man was kept alive. And when Paltith
‫לחיות מן הרעב ימים רבים כאשר היה‬
went forth to fetch water she would hide
.‫זה ופניו לא סרו‬ the bread in her water-pitcher and when
she came to the place of the poor man she

took the bread and placed it before the
poor man and he ate. And so she did for
many days. And the people of Sodom
wondered at the poor man that he did not
die after so many days. And they said unto
themselves: This cannot be otherwise but
that he eateth and drinketh somewhere, for
no man can sustain life for so long a time
without eating and drinking; and yet this
man liveth and even his countenance is not
changed.
‫ויתחבאו שלושה אנשים במקום מושב‬ 6 And three men concealed themselves
‫העני ההוא בסתר לדעת מי יביא הלחם‬ accordingly near the place where the poor
man was wont to sit, in order to find out
‫ ותצא פלטית בת‬.‫לאיש ההוא לאכול‬
who supplied him with bread to eat. And
‫לוט כיום לשאוב מים ותיתן את הלחם‬ before long Paltith, Lot's daughter, came to
‫ ותט אל‬,‫בכד המים ותלך לשאוב מים‬ fetch water and she gave the poor man
some water to drink, and then she took the
‫מקום האיש העני ותוציא את הלחם‬
bread from her pitcher and gave it to him
‫ ויראו שלושת‬.‫מכדה ותיתן לעני ויאכל‬
likewise and he eat. And the three men saw
‫האנשים את הדבר אשר עשתה פלטית‬ it and said unto themselves: Now we know
‫ אך עתה הנה‬,‫לאיש העני ההוא ויאמרו‬ who supports that man and why he did
neither suffer hunger nor change his
‫היא כלכלתהו על כן לא הרעיב ופניו לא‬
countenance nor die like those before him.
‫ ויצאו שלושת‬.‫סרו ולא מת כראשונים‬
And the three men went forth from their
,‫האנשים מן המקום אשר התחבאו שמה‬ hiding place and they seized Paltith and the
‫ויתפשו את פלטית ואת הלחם ביד העני‬ bread which was yet in the poor man’s
hand. And they took Paltith and dragged
‫ ויקחו את פלטית ויביאו אותה‬.‫ההוא‬
her before their judges saying unto them:
‫ כזאת‬,‫לפני שופטיהם ויאמרו אליהם‬
Such things hath she done, and she hath
‫וכזאת תעשה היא אשר כלכלה את‬ supplied the poor man with bread so that
‫האיש ההוא בלחם על כן לא מת ימים‬ he did not die. And now pronounce ye
your judgment, what it is that hath to be
‫ עתה דברו לנו מה משפט האישה‬.‫רבים‬ done unto her for violating our law. And
‫ויתקבצו‬.‫הזאת על אשר עברה את דתינו‬ the judges pronounced their judgment,

whereupon all the people of Sodom and
‫ ויבערו את האש‬,‫כל אנשי סדום ועמורה‬
Gomorrah assembled, and they kindled a
‫ברחוב העיר ויביאו את האישה וישליכוה‬ fire in the streets, and they brought the
‫ וגם בעיר‬.‫באש ותשרף ותהי לאפר‬ woman and cast her into the fire and she
was burnt to ashes. And in the city of
‫אדמה היתה נערה אחת בת איש עשיר‬
Admah was also a maiden, the daughter of
.‫ ויעשו לה כדבר הזה‬,‫מאנשי אדמה‬
one of the wealthiest men of the people of
‫ויבוא הולך בעיר אדמה ללון בעיר ומחר‬ Admah, and they did unto her as follows:
‫ וישב נגד פתח אבי הנערה‬,‫ילך לביתו‬ A man came over into the city in order to
stay there over night and to continue his
.‫ללון שם כי בא לו השמש במקום ההוא‬
journey next morning towards home. And
‫ותראהו הנערה ההיא יושב בפתח הבית‬
he seated himself opposite the house of the
‫ ותאמר לו מי‬,‫וישאל לה מים לשתות‬ father of that maiden, for the sun had sat
‫ ויאמר לה אנוכי באתי היום מדרכי‬.‫אתה‬ over him in that place and there he
‫ותבוא לי השמש פה ואלין בזה עד‬ concluded to tarry over night; and the girl
saw him sitting before the door of her
.‫למחר והשכמתי בבוקר והלכתי לדרכי‬
house. And the man having asked her for
‫ ותוציא‬,‫ותבוא הנערה ההיא הביתה‬ some water to drink, she inquired of him:
.‫לאיש ההוא לחם ומים לאכול ולשתות‬ Who art thou? And he replied, I am on my
way homewards and now the day hath
‫ ויקבצו‬,‫ויודע הדבר ההוא לאנשי אדמה‬
darkened over me in this place and I will
‫כולם ויביאו את הנערה לפני השופטים‬
abide here for the night and in the
‫ ויאמר השופט יש‬.‫לשפוט על הדבר הזה‬ morning I will continue my Journey. And
‫לנערה הזאת משפט מות על אשר הפרה‬ the maiden went into the house and
brought unto the man bread and water to
‫ ויתקבצו‬.‫ וכזה וכזה משפטה‬,‫את דתינו‬
eat and drink. And the matter soon became
‫ ויוציאו את‬,‫על אנשי הערים ההם‬
known to the people of Admah and all of
‫הנערה ההיא וימשחו אותו בדבש מכף‬ them assembled, and they brought the
.‫רגלה עד קדקדה כאשר דיבר השופט‬ maiden before their judges to punish her
‫ויתלו אותה לפני עדת הדבורים במקום‬ for that offense. And one of the judges
said: This maiden is under the judgment of
‫ ויבואו עליה כל הדבורים ויעקצו‬,‫מקבצם‬
death, for such is the punishment for those
‫ ותצעק‬.‫אותה ויצבו את כל בשרה‬ transgressing our law. And all the people of
‫הנערה מפני הדבורים ואין מביט אליה‬ the cities came together and took the
maiden, and after stripping her of all her
‫ ותעל צעקתה‬,‫ואין מרחם עליה‬
vestments they anointed her with honey
‫ ויקנא ה׳ על הדבר הזה ועל‬.‫השמימה‬
from the crown of her head to the sole of
‫ יען‬,‫כל מעשה ערי סדום אשר עשו‬ her foot according to the words of the
‫שבעת לחם ושלות השקט היה להם‬ judge, and they placed her before a swarm
of bees around their hives. And all the bees
‫ ותגדל‬.‫ובכל זאת עני ואביון לא החזיקו‬
came upon her and stung her that all her
‫רעתם וחטאתם לפני ה׳ מאוד בימים‬
body was swelled up. And the poor girl
‫ וישלח ה׳ את שני המלאכים אשר‬,‫ההם‬ cried out in her pain caused by the bees
‫באו בית אברהם אל סדום ואל עריה‬ but no one would regard her cries and no
.‫לשחתם‬ one would have mercy upon her. And her

shrieks of agony went up to heaven. And
the Lord was enraged on account of that as
also on account of all other acts of
wickedness practiced in Sodom. For they
had abundance of food and they lived in
peace and security, and yet they would not
give help to the needy and destitute, and
their sins and their crimes were enormous
in the eyes of the Lord. And the Lord sent
the three angels which were in Abraham’s
house to Sodom and all its cities, to destroy
them.
‫ויקומו המלאכים ההם מפתח אוהל‬ 7 And the three angels, after having ceased
eating and drinking with Abraham, arose
‫ ויבואו‬,‫אברהם כאשר אכלו ושתו‬
from the door of his tent, and went
‫סדומה בערב ולוט יושב בשער סדום‬
towards Sodom, where they arrived in the
‫ וירא אותם ויקם לקראתם‬.‫בעת ההיא‬ evening. And Lot was seated at that time in
‫ ויפצר בם מאוד‬,‫וישתחו להם ארצה‬ the gates of Sodom, and seeing those men
‫ויביאם אל ביתו וישם להם לחם ויאכלו‬ he went to meet them and bowed down
before them to the ground, and prevailed
‫ ויאמרו המלאכים אל לוט‬.‫וילינו בביתו‬
upon them to come into his house. And he
‫קום צא מן המקום הזה אתה וכל אשר‬ placed before them food to eat and he
‫ כי משחית ה׳‬,‫לך פן תיספה בעון העיר‬ invited them to abide in his house that
night. And the angels said unto Lot: Arise
‫ ויחזיקו המלאכים ביד‬.‫את המקום הזה‬
and depart from this place lest thou perish
‫לוט וביד אישתו וביד בנותיו וכל אשר‬
through the sins of this city, for the Lord is
.‫ וישלחוהו ויניחוהו מחוץ לערים‬,‫לו‬ about to destroy this place. And the angels
‫ וינס ויברח‬,‫ויאמרו לו הימלט על נפשך‬ took Lot by the hand, as also his wife and
his daughters and all belonging unto him,
‫ בעת ההיא המטיר ה׳‬.‫הוא וכל אשר לו‬
and they carried them outside of the city.
‫על סדום ועמורה ועל כל הערים האל‬
And they said unto Lot: Now save thy life.
‫ ויהפוך‬,‫גפרית ואש מאת ה׳ מן השמים‬ And he arose and fled with all belonging to
‫את כל הערים ואת כל הככר ואת כל‬ him. And at that time the Lord let rain
‫ ותבט‬.‫יושבי הערים ואת צמח האדמה‬ upon Sodom and Gomorrah and upon all
these cities, brimstone and fire from
,‫עירית אשת לוט בהפיכת הערים לראות‬
heaven, and thus he over threw all the
‫כי נכמרו רחמיה אל בנותיה הנשארות‬ cities and all the plain, and all the
‫ ויהי כאשר‬.‫בסדום כי לא יצאו עמה‬ vegetation of the earth. And Edah, the wife
of Lot looked around to see the destruction
‫ עודנו‬.‫ ותהי נציב ממלח‬,‫הביטה אחריה‬
of the city, for her compassion was aroused
‫ וילכחו‬.‫במקום ההוא עד היום הזה‬
for her daughters that did not go along
‫אותה על השוורים העוברים במקום‬ with her but had remained in Sodom. And
‫ההוא יום יום עד אצבעות הרגלים‬ as she turned backwards to see what hath
occurred, she became a pillar of salt. And
‫ עד היום‬,‫ובבוקר יצמח אשר לחכו בה‬
that pillar is still standing in its place to
‫ וינוס לוט ושתי בנותיו הנשארות‬.‫הזה‬
this very day. And the oxen which frequent
‫ וימלטו אל מערת עדולם וישבו שם‬,‫עמו‬ that place daily, lick the salt pillar until
‫ וישקך אברהם בבוקר לראות את‬.‫ימים‬ they come to the toes of its feet, but until
‫ וישקף וירא‬,‫ערי סדום מה נעשה בם‬ morning all they licked off would grow
again to be consumed again the coming
.‫והנה עלה עשן כל הערים כעשן הכבשן‬
day, even to this day. And Lot with his
‫ויהי בשבת לוט במערה עם שתי בנותיו‬ remaining two daughters, fled and escaped
‫ כי‬,‫וישקו את אביהן יין וישכבו עמו‬ unto the cave of Adulam and they
‫אמרו אין איש בארץ לחיות זרע מהן כן‬ remained there for several days. - And
Abraham arose in the morning, and
‫ וישכבו‬.‫חשבו כי אבדה כל הארץ‬
looking towards Sodom to see what had
,‫שתיהן עם אביהן ותהרן שתיהן מאביהן‬ been done with those cities, saw dense
‫ ותקרא הבכירה את שם‬.‫ותלדנה בנים‬ smoke arising from all those cities like unto
the smoke of a furnace. And while Lot was
‫ הוא‬,‫בנו מואב לאמור כי מאביה ילדתו‬
tarrying in the cave with his two daughters
‫ והצעירה קראה‬.‫אבי מואב עד היום הזה‬
they gave their father wine to drink and
‫ הוא אבי בני‬,‫גם היא את בנה בן עמי‬ they lay with him, for they thought that all
‫ ויהי אחרי כן ויסע‬.‫עמון עד היום הזה‬ the earth was destroyed and there was no
‫ וישב בעבר‬,‫לוט הוא ושני בנותיו משם‬ other man left upon the earth of whom
they could have an offspring. And both lay
‫ ויגדלו בני‬.‫הירדן עם שתי בנותיו ובניהן‬
with their father and they conceived of
‫לוט וילכו ויקחו להם נשים מארץ כנען‬ him, and both bare sons. And the eldest
.‫ ויפרו וירבו מאוד‬,‫וילדו להם בנים‬ called her son Moab, saying: For I have
conceived him from my father. And the
youngest daughter called her son Benamy,
he is the father of all the sons of Amon to
this day. And after this occurred Lot
departed from there and dwelt with his
two daughters and their sons on the other
side of Jordan. And the sons of Lot grew
up and they went and took wives from the
land of Canaan, and they bare unto them
children and they were fruitful and they
multiplied greatly.
‫ויהי בעת ההיא ויסע אברהם מאלוני‬ 8 And at that time Abraham journeyed from
.‫ ויגר בגרר‬,‫ממרא וילך ארץ פלשתים‬ the grove of Mamre unto the land of the
Philistines and he sojourned in Gerar. In
‫בשנת חמש ועשרים שנה לשבת אברהם‬
the twenty-fifth year of his dwelling in the
‫בארץ כנען היא שנת מאה שנה לחיי‬ land of Canaan, that is the hundreth year
‫ בא אברהם ארץ פלשתים‬,‫אברהם‬ of his life, Abraham came into the land of
the Philistines, to Gerar. And when they
‫ ויהי בבואם אל הארץ ויאמר אל‬.‫גררה‬
came unto the land Abraham said unto
‫שרה אישתו אמרי לי אחותי את לכל‬
Sarah his wife: Whosoever will inquire of
‫ למען נצול מרעת‬,‫אשר ישאל אותך‬ thee concerning me, tell them I am thy
‫ ויהי כשבת אברהם בארץ‬.‫יושבי הארץ‬ brother so that I may be spared the
wickedness of the inhabitants of the land.
‫ ויראו עבדי אבימלך מלך‬,‫פלישתים‬ And while Abraham was dwelling in the
land of the Philistines the servants of
.‫פלשתים את שרה כי יפה היא מאוד‬
Abimelech, king of the Philistines saw
‫ ויאמר אחותי‬,‫וישאלו עליה לאברהם‬
Sarah and her great beauty and they made
‫ וילכו עבדי אבימלך ויהללו את‬.‫היא‬ inquiries of Abraham concerning her. And
‫ בא איש מארץ‬,‫שרה אל המלך לאמור‬ Abraham said: She is my sister. And the
.‫כנען לגור בארץ ואחות לו יפה מאוד‬ king's servants informed their king saying:
A man hath come to dwell in our land.
‫וישמע אבימלך את דברי כל עבדיו אשר‬
And he cometh from the land of Canaan,
‫ וישלח אבימלך את‬,‫הללו את שרה אליו‬ and he hath a sister which is exceedingly
.‫שריו ויקחו את שרה ויביאוה למלך‬ beautiful. And the king hearing the words
of his servants in praising Sarah's beauty,
‫ וירא המלך‬,‫ותבוא שרה בית אבימלך‬
sent his servants and Sarah was taken and
‫את שרה כי יפה היא ותיטב בעיניו‬
brought before the king. And Sarah came
‫ ויגש אליה ויאמר לה מה הוא לך‬.‫מאוד‬ into the house of Abimelech and the king
‫ ותען‬,‫האיש אשר באת עמו אל ארצנו‬ saw her beauty and she pleased him
exceedingly. And approaching Sarah the
‫שרה ותאמר אחי הוא ונבוא מארץ כנען‬
king said unto her: What is unto thee the
‫ ויאמר אבימלך אל‬.‫לגור באשר מצאנו‬
man with whom thou comest hither into
‫שרה הנה ארצי לפניך הטוב הושב את‬ our land? And Sarah replied: He is my
‫ אך עלינו לגדלו ולנשאו‬,‫אחיך בארץ‬ brother and we came from the land of
‫ וישלח אבימלך‬.‫אחרי אשר הוא אחיך‬ Canaan to make our dwelling wherever we
find a suitable place. And the king said to
‫ ויבוא אברהם לפני‬,‫ויקרא אל אברהם‬
Sarah: Behold our land is before thee,
‫ ויאמר אבימלך אל אברהם הנה‬.‫המלך‬ whichever part thereof seemeth best in
‫צויתי לעבדך הארץ כטוב בעיניך בעבור‬ thine eyes let thy brother dwell therein,
‫ ויצא אברהם מאת המלך‬,‫שרה אחותך‬ and it shall be my pleasure to make him
great and exalted over all the earth since he
‫ ויהי לעת‬.‫ותצא אחריו משאת המלך‬
is thy brother. And Abraham was sent for
‫הערב טרם ישכב האדם והמלך יושב על‬ by Abimelech and he came before the king.
‫ ותיפול תרדמה עליו וישכב על‬,‫כיסאו‬ And the king said unto him: Behold I have
commanded that thou be honored
‫ ויחלום והנה‬.‫הכיסא וירדם עד הבוקר‬
throughout my lands and that all be done
,‫מלאך ה׳ בא אליו וחרבו שלופה בידו‬
as it pleaseth thee, for the sake of thy sister
‫ויעמוד המלאך על אבימלך ויבקש להרגו‬ Sarah. And Abraham went from the
‫ ויחרד אבימלך בחלום ויאמר אל‬.‫בחרב‬ presence of the king and the king's presents
soon followed him. And in the evening, at
‫המלאך מה חטאתי לך כי באת אליי‬
the time when people go to lie down, the
‫ ויען המלאך ויאמר אל‬.‫להמיתני בחרבך‬
king sat upon his throne, and a deep sleep
‫אבימלך הנך מת על האישה אשר הבאת‬ fell over him, and the king slept upon his
‫ כי היא בעולת בעל אשת‬,‫אמש לביתך‬ throne until morning. And he dreamed
‫ עתה השב‬.‫אברהם אשר בא לביתך‬ that an angel of God came unto him with a
drawn sword in his hand, and the angel
‫ ואם‬,‫אשת האיש ההוא כי אישתו היא‬
stood before Abimelech and wanted to kill
‫אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל‬ him with his sword. And the king was
‫ ובלילה ההוא היתה צעקה‬.‫אשר לך‬ greatly terrified in his dream, and the king
said unto the angel: What sin have I
‫גדולה בארץ פלישתים ויראו כל יושבי‬
committed against thee that thou comest
‫הארץ כצורת איש עומד וחרבו שלופה‬
to kill me with thy sword? And the angel
‫ ויך את כל יושבי הארץ בחרב‬,‫בידו‬ replied, saying: Behold thou must die on
‫ וינגע מלאך ה׳ את‬.‫הלוך והכות אותם‬ account of the woman that thou hast taken
into thy house yesterday, for she is a
‫ ותהי‬,‫כל ארץ פלשתים בלילה ההוא‬
married woman, and she is the wife of
‫בהם מהומה גדולה מאוד בלילה ההוא‬
Abraham, who came into thy house. And
‫ ויעצר להם כל כוחם וכל‬.‫ומחרתו‬ now, therefore, return thou the wife of that
‫מוצאם ותהי בם יד ה׳ על דבר שרה‬ man unto her husband, and if thou failest
.‫אשת אברהם אשר לקח אבימלך‬ to do it know that thou shalt die, with all
belonging to thee. And in the same night a
great crying was heard throughout the land
of the Philistines, and all the inhabitants of
the land saw a tall man with a naked sword
in his hands, and he smote the inhabitants
of the land, smiting them continually. And
the angel of the Lord smote all the
Philistines in that night, and there was
among them a great conster nation that
night and the next morning. And every
womb was closed against its issue, and the
hand of God was upon them on account of
Sarah, whom Abimelech had taken.
‫ויהי בבוקר וישכם אבימלך ברעדה‬ 9 And in the morning Abimelech rose in
‫ וישלח ויקרא‬,‫ובבהלה ומחרדה גדולה‬ great fright and terror, and he sent for his
servants, and he related unto them his
‫לכל עבדיו ויספר להם את חלומו וייראו‬
dream, and the servants of the king were in
‫ ויען איש אחד הניצב על‬.‫האנשים מאוד‬ great fear. And one of the servants said
‫ אדוני‬,‫עבדי המלך ויאמר אל המלך‬ unto Abimelech: Return this woman unto
her husband, for she is his wife; for the
‫המלך השב האישה הזאת אל בעלה כי‬
same thing had occurred to Pharaoh, the
‫ כן קרה גם כן לפרעה מלך‬.‫אישה הוא‬
king of Egypt, with the same man, and
‫מצרים בבוא האיש הזה מצרימה ויאמר‬ that man is a prophet, but that is his
‫ כי כן דרכו‬,‫על אישתו אחותי היא‬ manner to say of his wife: She is my sister,
whenever he cometh into a new land to
‫לעשות בבואו לגור בארץ אשר לא ילך‬
locate in it. And Pharaoh, too, sent his
‫ וישלח פרעה ויקח את האישה‬.‫שמה‬
servants and took the woman to become
‫ ויבא ה׳ עליו מכות‬,‫הזאת לאישה‬ his wife, when the Lord punished him with
‫נמרצות עד אשר השיבו את האישה אל‬ fearful plagues, until he had re turned the
woman unto her husband. Know, then, oh
‫ ועתה אדוני המלך הלא ידעת מה‬.‫אשה‬
my lord, all that hath occurred yesterday
‫ כי היו במהומה‬,‫קרה אמש לכל הארץ‬
throughout the land, the great pain, the
‫גדולה מאוד וכאב גדול וצעקה ונדע כי‬ crying and the terrible confusion, all hath
.‫הוא זה על דבר האישה אשר לקחת‬ been brought about on account of this
‫ פן‬,‫עתה השב האישה הזאת אל אשה‬ woman whom thou hast taken. And now
hasten to return this woman unto her
‫יקרה לנו כפרעה מלך מצרים ועבדיו ולא‬
husband lest we fare like Pharaoh and all
‫ וימהר אבימלך ויקרא אל שרה‬.‫נמות‬ his servants, and all of us will suffer death.
‫ וישלח ויקרא גם לאברהם‬,‫ותבוא לפניו‬ And Abimelech said unto Abraham and
unto Sarah: What is it that ye have done
‫ מה‬,‫ ויאמר אבימלך אליהם‬.‫ויבוא לפניו‬
unto me? Why did ye represent yourselves
‫המעשה הזה אשר עשיתם לי באמרכם‬
as brother and sister, and I took Sarah
‫אחים אתם ואקח את האישה הזאת‬ accordingly for my wife? And Abraham
‫ ויאמר אברהם כי אמרתי פן‬.‫לאישה‬ answered: I was in fear lest I would have to
die on account of my wife. And Abimelech
‫ ויקח אבימלך צאן ובקר‬.‫אמות על אשתי‬
took sheep and cattle, and men servants
‫ ויתן‬,‫ועבדים ושפחות ואלף כסף‬
and maid servants, and a thousand pieces
‫ ויאמר‬.‫לאברהם וישב לו את שרה‬ of silver, and gave it unto Abraham, and he
‫אבימלך לאברהם הנה כל הארץ‬ returned Sarah unto him. And Abimelech
‫ ויצא‬.‫ כטוב בעיניכם תשבו‬,‫לפניכם‬ said unto Abraham: Behold the whole land
is before thee, wherever it pleases thee best
‫אברהם ושרה אישתו מאת פני המלך‬
thou mayst locate. And Abraham and
‫ וכל יושבי‬.‫ וישבו בארץ גרר‬,‫בכבוד ויקר‬ Sarah went forth from the presence of the
‫ עודם‬,‫ארץ פלשתים ועבדי המלך‬ king highly respected and honored, and
they made their home in Gerar. And all the
‫נכאבים מאוד במכות המלאך אשר הכה‬
inhabitants of the land of the Philistines
‫ וישלח‬.‫בהם כל הלילה על דבר שרה‬
and all the servants of the king were still
‫ התפלל נא‬,‫אבימלך אל אברהם לאמור‬ smarting from the blows of the angel, who
‫בעד עבדיך אל ה׳ אלוקיך ויסר מעלינו‬ hath smitten them all night on account of
Sarah. And Abimelech sent unto Abraham
‫ ויתפלל אברהם בעד‬.‫את המות הזה‬
saying: Go and pray for thy servant unto
‫ וישמע ה׳ את‬,‫אבימלך ובעד עבדיו‬
the Lord thy God, to remove from us this
‫תפילת אברהם וירפא ה׳ את אבימלך‬ deadly pain. And Abraham prayed unto
.‫ואת כל עבדיו‬ the Lord for Abimelech and his people,
and the Lord hearkened unto Abraham’s
voice and they were all healed.
‫ויהי בעת ההיא מקץ ימים וארבעה‬ 10 And after Abraham had dwelt in the land
of the Philistines, in Gerar, one year and
‫חודשים לשבת אברהם הארץ פלשתים‬
four months, the Lord visited Sarah, and
‫ ויפקוד אלוקים את שרה ויזכרה‬,‫בגרר‬
he remembered her and she conceived and
‫ ויקרא‬.‫ה׳ ותהר ותלד לאברהם בן‬ bare a son unto Abraham. And Abraham
‫אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה‬ called the name of his son, which Sarah
‫ וימל אברהם את יצחק‬.‫ יצחק‬,‫לו שרה‬ bare unto him, Isaac, and Abraham
circumcised his son Isaac when he was
‫ כאשר ציווה אלוקים‬,‫בנו בן שמונת ימים‬
eight days old, as the Lord had
‫ ואברהם‬.‫לאברהם לעשות לזרעו אחריו‬ commanded unto Abraham to do unto his
‫בן מאת שנה ושרה אישתו בת תשעים‬ seed. And Abraham was one hundred years
old, and Sarah was seventy years old when
‫ ויגדל הילד‬.‫ בהיולד להם את יצחק‬,‫שנה‬
Isaac was born unto them. And the child
‫ ויעש אברהם משתה גדול ביום‬,‫ויגמל‬
grew up, and when he was weaned
‫ ויבואו שם ועבר וכל‬.‫הגמל את יצחק‬ Abraham made a great feast on the day that
‫גדולי הארץ ואבימלך מלך פלשתים וכל‬ Isaac was weaned. And Shem and Aber,
,‫עבדיו ופיכל שר צבאו לאכול ולשתות‬ and all dignitaries of the state, and
Abimelech, king of the Philistines, and
‫ולשמוח במשתה אשר עשה אברהם‬
Fichol, his commander-in-chief, and all his
‫ וישמחו תרח‬.‫ביום הגמל את יצחק בנו‬
servants, came to eat and drink and rejoice
‫ וישבו עמו בארץ‬,‫ונחור עם אברהם‬ at the feast which Abraham had made on
‫ בעת ההיא מת‬.‫פלשתים ימים רבים‬ the day of the weaning of his son. And
Terah, Abraham's father, and Nahor,
‫ בשנה הראשונה ללדת‬,‫שרוג בן רעו‬
Abraham's brother, and all belonging unto
‫ ויהיו כל ימי שרוג מאתיים שנה‬.‫יצחק‬
them, came from the land of Haran, on
‫ וישמעאל בן‬.‫ותשע ושלושים שנה וימת‬ hearing that Sarah had borne a son unto
‫ בן ארבע‬,‫אברהם גדל בימים ההם‬ Abraham. And they came to eat and to
drink at the feast which Abraham had
‫עשרה שנה היה בלדת שרה את יצחק‬
made on the day his son was weaned. And
‫ ויהי אלוקים את ישמעאל בן‬.‫לאברהם‬
Terah and Nahor were overjoyed with
‫ ויגדל וילמד קשת ויהי רובה‬,‫אברהם‬ Abraham, and they remained with him in
‫ ויהי בהיות יצחק בן אברהם בן‬.‫קשת‬ the land of the Philistines many days. And
‫ וישב עם ישמעאל בפתח‬,‫חמש שנים‬ at that time, in the year that Isaac was
born, Serug, son of Reu, died. And all the
‫ וירא ישמעאל את יצחק יושב‬.‫האוהל‬
days of Serug were two hundred and
‫ ויקח את הקשת וימשוך בה ויתן‬,‫לנגדו‬ thirty-nine years when he died. And
.‫אליה את החץ ויאמר להכות את יצחק‬ Ishmael, the son of Abraham, was quite
grown up; he was fourteen years old when
‫ותרא שרה את המעשה אשר ביקש‬
Isaac was born unto Abraham by Sarah.
‫ וירע‬,‫ישמעאל לעשות ליצחק בנה‬
And the Lord was with Ishmael the son of
‫ ותשלח ותקרא‬.‫בעיניה מאוד על בנה‬ Abraham, and he grew up, and he was
‫ גרש האמה הזאת‬,‫לאברהם ותאמר לו‬ skilled with the bow and he became an
archer. And when Isaac was five years of
‫ואת בנה כי לא יירש בנה עם בני כי‬
age he once sat in the door of the tent with
‫ וישמע‬.‫כזה וכזה ביקש לעשות לו היום‬
Ishmael, his brother, and Ishmael went and
‫ וישכם בבוקר ויקח‬,‫אברהם בקול שרה‬ seated himself opposite Isaac, and he took
‫שתיים עשרה ככרי לחם וחמת מים ויתן‬ the bow and bent it and put an arrow upon
‫ ותלך לה הגר‬.‫אל הגר וישלחה עם בנה‬ it, and he thought to kill Isaac. And Sarah
saw what Ishmael intended to do unto her
‫עם בנה המדברה וישבו במדבר פארן‬
son, and she was in great anxiety
‫ ויהי ישמעאל רובה‬,‫עם יושבי המדבר‬ concerning her son. And Sarah sent unto
‫ וילכו‬.‫קשת וישב במדבר ימים רבים‬ Abraham and had him called into her
presence, and she said unto Abraham: Cast
‫אחרי כן הוא ואמו לארץ מצרים וישבו‬
out the bond-woman and her son, for her
‫ ותיקח הגר לבנה אישה ממצרים‬,‫שם‬
son shall not be heir with my son Isaac,
,‫ ותהר אשת ישמעאל‬.‫ושמה מריסה‬ since he hath done such a thing as he
.‫ותלד לו ארבעה בנים ובת אחת‬ wanted to do to-day. And Abraham
hearkened unto the voice of Sarah, and
arising in the morning he took twelve
loaves of bread and a pitcher of water and
gave it unto Hagar, and he sent away
Hagar and her son towards the wilder ness.
And they dwelt in the wilderness of Paran,
among the inhabitants of the wilderness,
and Ishmael was an archer, and he dwelt in
the wilderness many days. And afterwards
he and his mother went forth into the land
of Egypt, and they dwelt there. And Hagar
took for her son a wife from among the
Egyptians, and her name was Minbah. And
Ishmael’s wife conceived, and she bare unto
him four sons and one daughter.
‫ויסע ישמעאל אחרי כן הוא ואמו ואישתו‬ 11 And after this Ishmael journeyed with his
mother and his wife and his children, and
‫ וילכו וישובו‬,‫ובניו וכל אשר לו‬
they returned into the wilderness, and they
‫ ויעשו להם אוהלים במדברות‬.‫המדברה‬
made unto themselves tents in the
‫ ויהיו נוסעים וחונים‬,‫אשר ישבו בהן‬ wilderness, and they dwelt in them, and
‫ ויתן אלוקים‬.‫תמיד מדי חודש ומדי שנה‬ they would travel about and rest by turns,
all the time for months and years. And the
‫לישמעאל צאן ובקר ואהלים בעבור‬
Lord gave unto Ishmael sheep and cattle
‫ ויפרוץ האיש מאוד מאוד‬,‫אברהם אביו‬
and tents, for the sake of his father, and he
‫ וישב ישמעאל במדברות‬.‫במקנה‬ became extensively wealthy in And Ishmael
‫ ופני‬,‫באהלים נוסע וחונה ימים רבים‬ continued to dwell in the wilder ness and
‫ ויהי מימים ויאמר‬.‫אברהם אביו לא ראה‬ in tents, moving about and resting betimes
through all his days, without ever trying to
‫אברהם אל שרה אישתו אלך לי ואראה‬ see the face of his father, Abraham. - And
after a long time Abraham said unto Sarah
‫ כי התאוויתי אחיו‬,‫את ישמעאל בני‬
his wife: I will go and see my son Ishmael,
‫ וירכב‬.‫לראותו כי לא ראיתיו זה ימים‬
for my heart yearneth after him and I have
‫אברהם על גמל אחד מגמליו וילך‬ not seen him for such a long time. And
‫ כי‬,‫המדבר לבקש את ישמעאל בנו‬ Abraham mounted one of his camels and
he rode into the wilderness in search of his
‫שמע כי הוא יושב באהל במדבר עם כל‬
son Ishmael, for he had heard that he dwelt
‫ ויגע אל‬,‫ וילך אברהם המדברה‬.‫אשר לו‬
in the wilderness in tents with all
‫ וישאל על‬.‫אהל ישמעאל בחצות היום‬ belonging unto him. And Abraham went
‫ישמעאל וימצא את אשת ישמעאל‬ into the wilderness and he reached
‫ וישמעאל אשה‬,‫יושבת באהל עם בניה‬ Ishmael’s tents about mid-day, and he

made inquiry for Ishmael. And he found
‫ואמו אין עמה וישאל אברהם את אשת‬
Ishmael’s wife sitting in the tent with her
,‫ישמעאל לאמור אנא פנה ישמעאל‬ children, but Ishmael and his mother were
‫ ואברהם‬.‫ותאמר הלך השדה לצוד ציד‬ not with them. And Abraham asked
Ishmael’s wife: Whither hath thy husband
‫עודנו רוכב על הגמל ולא ירד מעליו‬
turned? And she replied: He is in the field,
‫ארצה כאשר נשבע לשרה אישתו אשר‬
a hunting. And Abraham was all the while
‫ ויאמר‬.‫לא ירד מעל הגמל ארצה‬ seated upon his camel, for he had sworn
‫ בתי תני לי‬,‫אברהם אל אשת ישמעאל‬ unto Sarah that he would not dismount.
And Abraham said unto Ishmael’s wife: My
‫מעט מים ואשתה כי יגע ועייף אני‬
daughter, wilt thou please give me a drink
‫ ותען אשת ישמעאל ותאמר‬.‫מהדרך‬
of water, for I am very tired and fatigued
‫ ותשב‬,‫לאברהם אין לנו מים ולא לחם‬ from my journey. And Ishmael’s wife
‫באהלה ולא הביטה אל אברהם ולא‬ replied, saying: We have in our tent neither
‫ אך מכה את בניה‬.‫שאלה אותו מי הוא‬ water nor bread. And she still remained
sitting in the tent, without even doing as
‫ ותקל גם את ישמעאל בנה‬,‫ותקללם‬
much as looking up unto Abraham. And
‫ וישמע אברהם את כל דברי‬.‫ותחרפהו‬ she was beating and cursing the children in
‫ ויחר לו מאוד‬,‫אשת ישמעאל אל בניה‬ the tent, and she cursed also her husband
Ishmael and she reviled him. And Abraham
‫ ויקרא אברהם אל האישה‬.‫וירע בעיניו‬
heard all she said concerning her children,
‫ ותצא האישה‬,‫לצאת אליו מאהלה‬
and Abraham was very wroth and it
‫ותעמוד נגד אברהם ואברהם עודנו רוכב‬ displeased him greatly. And Abraham
‫ ויאמר אברהם אל אשת‬.‫על הגמל‬ called the woman to come out for a minute
from the tent, and the woman came forth
‫ בבוא ישמעאל אישך הנה‬,‫ישמעאל‬
and she stood before Abraham who was
‫ בא הנה‬.‫ודיברת אליו כדברים האלה‬
still sitting upon his camel. And Abraham
‫איש זקן מאוד מארץ פלשתים לבקש‬ said unto Ishmael's wife: When thy
‫אותך וכזה וכזה מראהו ותארו ולא‬ husband Ishmael returneth, do tell him the
‫ וירא כי אינך פה‬,‫שאלתיהו מי הוא‬ following words: A very old man from the
land of the Philistines came hither to see
‫וידבר אליי ויאמר בבוא ישמעאל אישך‬
thee, and such was his appearance and his
‫ואמרת אליו כה אמר האיש ההוא‬ figure. I did not ask him who he was. And
‫בבואך הסר את יתד האהל הזה אשר‬ when he saw that thou wast not here he
spoke unto me saying: When thy husband
‫ ויכל‬.‫נתת פה ושמת תחתיה יתד אחרת‬
returneth say unto him, this is what the old
‫ ויפן וילך על‬,‫אברהם לצוות את האישה‬
man said unto thee: When thou returneth
.‫הגמל וישב לדרכו‬ go and remove the nail of thy tent and put
another nail in its stead. And when
Abraham had finished his message he
turned around with his camel and went
home the way he came.
‫ הוא‬,‫ויהי אחרי כן ויבוא ישמעאל מצידו‬ 12 And soon after, Ishmael came back from
the chase and entered his tent, when his
‫ ותדבר אליו אישתו‬.‫ואמו וישב אל אהלו‬
wife repeated the following words, saying:
‫ בא הנה איש זקן מאוד‬,‫כדברים האלה‬
A very old man from the land of the
‫מארץ פלישתים לבקש עליך וכזה וכזה‬ Philistines came hither to see thee, and
‫ וירא כי‬.‫מראהו ולא שאלתיהו מי הוא‬ such was his appearance and his figure. I
‫ ויאמר אליי לאמור בבוא‬,‫אינך הנה‬ did not ask him who he was. And when he
saw that thou wast not here, he spoke unto
‫אישך הנה ואמרת אליו כה אמר האיש‬
me saying: When thy husband returneth
‫הזקן הסר את יתד האהל אשר נתת פה‬ say unto him, this is what the old man said
‫ וישמע‬.‫ושמת תחתיה יתד אחרת‬ unto thee: When thou returneth go and
remove the nail of thy tent and put another
‫ וידע כי הוא‬,‫ישמעאל את דברי אישתו‬
nail in its stead. And Ishmael, hearing the
‫ ויבן‬.‫אביו ואשר לא כיבדה אותו אישתו‬
words of his wife, knew that his father was
‫ישמעאל את דברי אביו אשר דיבר אל‬ there and that his wife showed him no
‫ וישמע ישמעאל בקול אביו‬,‫אישתו‬ honor. And Ishmael understood what his
father said concerning his wife, and
‫ויגרש ישמעאל את האישה ההיא ותלך‬
Ishmael obeyed the words of his father and
‫ וילך ישמעאל אחרי כן ארצה כנען‬.‫לה‬
sent away his wife, and she went her way.
‫ ויביאה אל אהלו‬,‫ויקח אישה אחרת‬ And Ishmael went into the land of Canaan
‫ ויהי מקץ שלוש‬.‫במקום אשר היה שם‬ and took unto himself a wife from there,
‫ ויאמר אברהם אלך לי עוד ואראה‬,‫שנים‬ and brought her home into his tent. And
at the end of three years Abraham said
‫את ישמעאל בני ואבואה כי לא ראיתיהו‬
once more: I will go again to look after my
‫ וירכב על גמלו וילך‬.‫זה ימים רבים‬ son Ishmael, for I have not seen his face for
‫ ויגיע אל אהל ישמעאל בחצי‬,‫המדבר‬ so many years. And he mounted his camel
and rode into the wilderness and reached
‫ ותצא לו‬,‫ וישאל על ישמעאל‬.‫היום‬
Ishmael’s tent at mid-day, and he inquired
‫אישתו מן האהל ותאמר איננו פה אדוני‬
for Ishmael. And a woman came forth
‫כי הלך לצוד השדה ולרעות את‬ from the tent and said: He is not here my
‫ ותאמר האישה אל אברהם‬.‫הגמלים‬ lord, for he went to hunt in the field and
to drive the camel's into the pasture; and
,‫סורה אדוני אל האהל ואכלת פת לחם‬
the woman continued saying: Step in my
‫ ויאמר אליה‬.‫כי עיפה נפשך מן הדרך‬
lord into the tent and eat a morsel of
‫אברהם לא אשב כי מהר אנכי ללכת‬ bread, for surely thou art fatigued from thy
‫ אך תני נא לי מעט מים ושתיתי‬,‫לדרכי‬ journey. And Abraham replied: It is
‫ ותמהר האישה ותרץ ותבוא‬.‫כי צמאתי‬ impossible for me to do so, for I am in

great haste to continue my journey, but
‫אהלה ותוציא מים ולחם אל אברהם‬
give me a drink of water for I am thirsty.
,‫ותיתן לפניו ותפצר בו מאוד לאכול‬ And the wife of Ishmael hurried into the
‫ויאכל וישת וייטב לבו ויברך את‬ tent and brought forth water and bread
and set it before Abraham and forced him
, ‫ ויכל לאכול ויברך את ה׳‬.‫ישמעאל בנו‬
to eat. And Abraham ate and drank and it
‫ויאמר אל אשת ישמעאל בבוא ישמעאל‬
did his heart well, and he blessed his son
‫ בא הנה‬.‫ואמרת אליו כדברים האלה‬ Ishmael. And when he finished his meal he
‫ וכזה‬,‫איש זקן מאוד מארץ פלשתים‬ praised the Lord. And Abraham said unto
Ishmael’s wife: When Ishmael cometh back
‫וכזה מראהו ויאמר אליי בבוא ישמעאל‬
tell him this: A very old man was here from
‫הנה ואמרת אליו כה אמר האיש הזקן‬
the land of the Philistines and such was his
‫היתד ששמת פה באהל טובה מאוד אל‬ appearance and figure. And he said unto
‫ ויכל אברהם לצוות‬.‫תסירנה מן האהל‬ me, when thy husband cometh back say
‫ וירכב וילך לו לדרכו ארץ‬,‫את האישה‬ unto him these are the words which the old
man ordered me to tell thee: The nail
,‫ ויבוא ישמעאל אל אהלו‬.‫פלישתים‬
which thou hast placed into thy tent is very
‫ותצא אישתו לקראתו בשמחה ובטוב‬ good, never remove it from the tent. And
‫ ותאמר אליו בא הנה איש אחד זקן‬.‫לבב‬ when Abraham had given her that message
he turned around and rode back the way
‫ ואוציא‬,‫מארץ פלשתים וישאל עליך ואין‬
he came, to the land of the Philistines. And
.‫לו לחם ומים ויאכל ויישת ויטב לבו‬
when Ishmael came back his wife ran to
‫ בבוא‬,‫וידבר אליי כדברים האלה‬ meet him with joy and with a cheerful
‫ישמעאל אישך הנה ואמרת אליו יתד‬ heart, and she said unto him: A very old
man came hither from the land of the
‫האהל אשר לך טובה מאוד אל תסירנה‬
Philistines and inquired for thee. And I
‫ וידע ישמעאל כי הוא אביו‬.‫מן האהל‬
brought forth bread and water for him to
‫ ויברך ישמעאל‬,‫וכי כיבדה אותו אישתו‬ eat, and he ate and drank and it did his
.‫את ה׳‬ heart well. And he spoke unto me
according to these words: When Ishmael
thy husband returneth home, tell unto him
as follows: The nail which thou hast in thy
tent is a very good one, do not ever remove
it from its place. And Ishmael knew that it
was his father and that his wife had given
him due honor and respect, and Ishmael
praised the Lord.
‫ויקם בעת ההיא ישמעאל ויקח את‬ 13 And at that time Ishmael took his wife and
his children, and his cattle, and all
‫אישתו ואת בניו ואת מקנהו ואת כל‬
belonging to him, and went forth into the
‫ ויסע משם וילך ארץ פלשתים‬,‫אשר לו‬
land of the Philistines to his father
,‫ ויספר אברהם לישמעאל בנו‬.‫אל אביו‬ Abraham, and Abraham related unto his
‫על אודות האישה הראשונה אשר לקח‬ son all concerning the treat ment he
received of Ishmael’s first wife. And
‫ וישב‬.‫ישמעאל שכזאת וכזאת עשתה‬
Ishmael and his children tarried with
‫ ימים רבים‬,‫ישמעאל ובניו עם אברהם‬
Abraham for many days in the land of the
‫ ואברהם ישב בארץ פלשתים‬.‫בארץ‬ Philistines. And Abraham dwelt in the land
‫ וירבו הימים ויהיו עשרים‬,‫ימים רבים‬ of the Philistines many years, and the time
‫ ויהי אחרי כן וילך אברהם‬.‫ושש שנים‬ increased to twenty-six years. And after
that time Abraham and all his servants
‫עם עבדיו וכל אשר לו ויצאו מארץ‬
departed from the land of the Philistines
‫ ויבואו עד‬,‫פלשתים וירחיקו ממנה מאוד‬ unto a great distance, and they came into
‫ ויחפרו שם‬.‫קרוב לחברון וישבו שם‬ the neighbor hood of Hebron and they
located there. And Abraham. And his
‫ וישב שב‬,‫עבדי אברהם בארות מים‬
servants dug there wells of water, and
‫ וישמעו‬.‫אברהם וכל אשר לו על המים‬
Abraham and all belonging to him dwelt
,‫עבדי אבימלך מלך פלישתים לאמור‬ around the water. And the servants of
‫חפרו עבדי אברהם בארות מים בגבול‬ Abimelech, the king of the Philistines,
heard it that the servants of Abraham have
,‫ ויבואו ויריבו עם עבדי אברהם‬.‫הארץ‬
dug wells within the limits of the
.‫ויגזלו להם את הבאר הגדול אשר חפרו‬
Philistines’ land, and they came and
‫וישמע אבימלך מלך פלשתים את הדבר‬ quarreled with the servants of Abraham,
‫ ויבוא הוא ופיכול שר צבאו‬,‫הזה‬ and they ejected them and took possession
‫ וידבר‬.‫ועשרים מאנשיו אל אברהם‬ of the great well which Abraham's servants

had dug. And when Abimelech, king of the
,‫אבימלך אל אברהם על אודות עבדיו‬
Philistines, heard these things, he and
‫ויוכיח אברהם את אבימלך על אודות‬ Fichol his commander-in-chief and twenty
‫ ויאמר‬.‫הבאר אשר גזלו עבדיו ממנו‬ of his men came unto Abraham, and
Abimelech spoke unto Abraham
‫ חי ה׳ אשר ברא‬,‫אבימלך אל אברהם‬
concerning his servants. And Abraham
‫את כל הארץ לא שמעתי את הדבר‬
rebuked Abimelech on account of his men
.‫אשר עשו עבדיו לעבדיך בלתי היום‬ having ejected him from the well, and
‫ויקח אברהם שבע כבשות ויתן לאבימלך‬ Abimelech replied, saying: As God liveth
who created all the earth, I know nothing
‫ בעבור תהיה לי‬,‫לאמור קח נא מידי‬
of the whole affair between our servants
‫ ויקח‬.‫לעדה כי חפרתי את הבאר הזה‬
until this day. And Abraham took seven
‫אבימלך את שבע כבשות הצאן אשר‬ sheep and gave them to Abimelech, saying:
‫נתן לו אברהם וגם צאן ובקר נתן לו‬ Take this from me that it be a testimony
that I have dug this well. And Abimelech
‫ וישבע אבימלך לאברהם על‬,‫הרבה‬
accepted the seven sheep as also flocks and
‫ על כן קרא לבאר ההוא‬.‫אודות הבאר‬
herds in great numbers which Abraham
.‫ כי שם נשבעו שניהם עליו‬,‫באר שבע‬ gave unto him, and Abimelech swore unto
‫ ויקם‬,‫ויכרתו ברית שניהם בבאר שבע‬ Abraham in regard to that well. Therefore
‫אבימלך ופיכול שר צבאו וכל אנשיו‬ this place is called Beer-Sheba, because
there both of them have sworn. And after
‫ ואברהם וכל אשר‬.‫וישובו ארץ פלישתים‬
they had established a covenant between
‫ ויהיו שם‬,‫לו ישבו להם בבאר שבע‬ themselves, Abimelech and Fichol with his
‫ ויטע אברהם‬.‫בארץ ההיא ימים רבים‬ men arose and returned unto the land of
the Philistines. And Abraham with all
‫ וישם לו שם‬,‫אשל גדול בבאר שבע‬
belonging to him remained in Beer-Sheba,
‫ארבעה שערים לארבע רוחות העולם‬
where they dwelt for many days. And
‫ למען כאשר יבוא הולך אל‬.‫ויטע בו כרם‬ Abraham planted in Beer-Sheba a large
‫אברהם ובא לו משער אשר יהיה נגד‬ grove and made to it four gates towards the
four winds of heaven. And within that
‫ וישב שמה ואכל ושתה ושבע‬,‫דרכו‬
grove he planted a vineyard, so that the
‫ כי בית אברהם פתוח תמיד‬.‫והלך לו‬
traveler could enter from whatever side he
‫ לעוברים ולשבים אשר‬,‫לכל בני האדם‬ came, and he could eat and drink and
‫יבואו יום יום לאכול ולשתות בבית‬ resume his journey. For Abraham's house
.‫אברהם תמיד‬ was ever open to all the sons of man that
passed and repassed that way; and the
travelers always stopped in to eat and to
drink in Abraham's house day after day.
‫ויהי כל איש רעב אשר יבוא בבית‬ 14 And whenever a man entered Abraham's
house hungry, Abraham gave him to eat
‫ ונתן לו אברהם לחם ואכל‬,‫אברהם‬
and to drink until he was satisfied, and if a
‫ וכל הבא אל ביתו ערום‬.‫ושתה ושבע‬
naked person would come Abraham failed
‫יכסנו בבגדים כרצונו ונתן לו כסף וזהב‬ not to cover him with raiments as he had
‫ ככה‬,‫והודיעו את ה׳ אשר בראו בארץ‬ need of, and he gave him likewise silver
‫ וישבו אברהם‬.‫יעשה אברהם כל הימים‬ and gold, and acquainted him with the
Lord who created him in the earth. Such
‫ ויאהל עד‬,‫ובניו וכל אשר לו בבאר שבע‬
was Abraham's manner all his lifetime.
‫ ונחור אחי אברהם ואביו וכל‬.‫חברון‬ And Abraham and his sons with all
‫ כי לא באו‬,‫אשר להם ישבו להם בחרן‬ belonging to him dwelt in Beer-Sheba, and
their tents reached unto Hebron. And
‫ ויולדו לנחור‬.‫עם אברהם ארצה כנען‬
Nahor, Abraham's brother, and his father
‫ אשר ילדה לו מילכה בת‬,‫בנים בחרן‬
and all belonging to them continued
‫ ואלה‬.‫הרן אחות שרה אשת אברהם‬ dwelling in Haran as they did not go with
Abraham unto the land of Canaan. And
‫ עוץ ובוז וקמואל‬,‫שמות הילודים לו‬
children were born unto Nahor by Milcah,
‫ פלדש וידלף ובתואל בנים‬.‫וכשד וחזו‬
daughter of Haran and sister of Sarah,
‫ אלה בני מילכה אשר ילדה‬,‫שמונה‬ Abraham’s wife; and these are the names of
‫ ותהי לנחור פילגש‬.‫לנחור אחי אברהם‬ those born unto him: Huz, and Buz, and,
Kemuel, and Chesed, and Hazo, and
‫ טבח‬,‫ושמה ראומה ותלד גם היא לנחור‬
Pildash, and Jidlaph, and Bethuel, eight
‫ ויהיו‬.‫ונחם ותחש ומעכה בנים ארבעה‬
sons. These are the children of Milcah,
‫כל בני נחור אשר יולדו לו בנים שניים‬ which she bare unto Nahor, the brother of
‫ ויולדו גם להם בנים‬,‫עשר מלבד בנותיו‬ Abraham. And Nahor had a concubine,
‫ אביחרף‬,‫ ויהיו בני עוץ בכור נחור‬.‫בחרן‬ whose name was Reumah, she also bare
unto Nahor, Tebah, and Gaham, and
,‫ ובני בוז‬.‫וגדין ומילום ודבורה אחותם‬
Thahash, and Maachah, four sons. And all
,‫ ובני קמואל‬.‫ברכאל ונעמת ושוח ומדני‬ the children born unto Nahor were twelve
‫ ענמלך ומישר‬,‫ ובני כשד‬.‫ארם ורחוב‬ sons and several daughters, and they too
had children born unto them in Haran.
.‫ פלדש ומיכי ועפר‬,‫ ובני חזו‬.‫ובנון ויפעי‬
And the children of Huz, Nahor's first-
.‫ ערוד ואמורם ומריד ומילוך‬,‫ובני פלדש‬
born, were: Abi, and Heref, and Godin,
‫ ובני‬.‫ מושן וכישן ומוצא‬,‫ובני ידלף‬ and Melush, and Deborah their sister. And
‫ אלה‬.‫ שחר ולבן ורבקה אחותם‬,‫בתואל‬ the children of Buz were: Berahel, and
Namath, and Seva, and Madono. And the
‫משפחות בני נחור אשר נולדו להם‬
sons of Kemuel were: Aram, and Rehob.
‫ וילך ארם בן קמואל ורחוב אחיו‬.‫בחרן‬
And the children of Chesed were:
‫ וימצאו בקעה בארץ על‬,‫מהלאה חרנה‬ Anamleh, and Meshay, and Benon and Jife.
‫ ויבנו שם עיר ויקראו את שם‬.‫נהר פרת‬ And the sons of Hazo were: Pildash, and
Mehi and Ophir. And the sons of Pildash
‫ הוא ארם‬,‫העיר כשם פתור בן ארם‬
were: Arud, and Hamum, and Mered and
‫ ובני כשד הלכו גם‬.‫נהרים עד היום הזה‬
Molach. And the sons of Jidlaph were:
‫ וילכו וימצאו‬,‫הם לגור באשר ימצאו‬ Mushan, and Cushan, and Mutsi. And the
.‫בקעה מנגד לארץ שנער וישבו שם‬ children of Bethuel were: Sechar, and
‫ויבנו שם להם עיר ויקראו את שם העיר‬ Laban, and Rebekah their sister. These are
the generations of the sons of Nahor, born
‫כשד כשם אביהם היא ארץ כשדים עד‬
in Haran. And Aram, son of Kemuel, and
‫ וישבו הכשדים בארץ ההיא ויפרו‬,‫היום‬ his brother Rehob departed from Haran
‫ ותרח אבי נחור ואבי‬.‫וירבו מאוד‬ and they discovered a valley in the land
near the river Perath, and they built a city
,‫אברהם הלך ויוסף ויקח אישה אחרת‬
for themselves. And they called the name
‫ ותהר ותלד לו‬.‫לעת זקנתו ושמה פלילה‬
of the city after Pethor the son of Aram,
‫ ויחי תרח אחרי‬,‫בן ויקרא את שמו צובא‬ which is Mesopotamia even to this day.
.‫הולידו את צובא חמש ועשרים שנה‬ And the children of Chesed went also
away, to locate wherever they would find a
‫וימת תרח בשנה ההיא היא שנת חמש‬
suitable place. And they found a valley
,‫ושלושים שנה ללידת יצחק בן אברהם‬
opposite the land of Shinar, and they dwelt
‫ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתיים שנה‬ therein. And they built for them selves a
.‫וימת ויקבר בחרן‬ city in that place, calling the name of their
city Chesed after their father's name,
which is the land of Casdim even unto this
day. And the Casdim dwelt in that land
and they were fruitful and they multiplied
greatly. And Terah, the father of Nahor and
of Abraham, took unto himself another
wife in his old age, whose name was
Pelilah. And she conceived and bare a son
unto him, and he called his name Zoba;
and Terah lived twenty and five years after
begetting Zoba. And in that year Terah
died, which was the thirty-fifth year of the
birth of Isaac son of Abraham. And all the
days of Terah were two hundred and five
years, and they buried him in Haran.
‫ ויולד‬,‫וצובא בן תרח חי שלושים שנה‬ 15 And Zoba the son of Terah, lived thirty
years, when he begat Aram, and Ahlis, and
‫ ותהיינה‬.‫את ארם ואת *אכלוז ואת מריק‬
Merik. And Aram, the son of Zoba, the
,‫לארם בן צובא בן תרח שלוש נשים‬
son of Terah, took unto himself three
‫ ויתן‬.‫ויולד שנים עשר בנים ושלוש בנות‬ wives, and he begat twelve sons and three
‫ה׳ לארם בן צובא עושר ונכסים ומקנה‬ daughters. And the Lord gave unto Aram,
‫ ויפרוץ האיש במאוד‬,‫רב וכבד צאן ובקר‬ son of Zoba, wealth and possessions, and
an abundance of cattle, and flocks, and
‫ ויסע ארם בן צובא הוא ואחיו וכל‬.‫מאוד‬ herds, and the man increased exceedingly.
And Aram, the son of Zoba, with his
‫ כי‬.‫ וילכו לגור באשר ימצאו‬,‫ביתו מחרן‬
brother and all his household departed
‫ ולא יכלו‬,‫היה רכושם רב משבת בחרן‬
from Haran and they went in search of a
.‫לשבת בחרן עם בני נחור אחיהם יחד‬ suitable place to dwell therein. For their
‫ וימצאו בקעה‬,‫וילך ארם בן צובא ואחיו‬ property was too great to dwell in Haran
‫ ויבנו שם‬.‫מהלאה לארץ קדם וישבו שם‬ and they could not remain in Haran
together with their brothers, the sons of
‫גם הם עיר ויקראו את שמה ארם כשם‬
Nahor. And as Aram the son of Zoba went
‫ היא ארם צובא עד היום‬,‫אחיהם הבכור‬ on with his brethren, they found a valley in
‫ ויצחק בן אברהם הולך וגדל בימים‬.‫הזה‬ a distant country, on the east side, and they
‫ההם וילמדהו אברהם אביו את דרך ה׳‬ dwelt therein. And they built a city for
themselves calling the name of their city
‫ ויהי בהיות יצחק‬.‫ וה׳ עמו‬,‫לדעת את ה׳‬
Aram after the name of their oldest
‫ וישמעאל‬,‫בן שלושים שנה ושבע שנים‬ brother, which is Aram Zoba even unto
‫ ויתפאר‬.‫אחיו הולך ובא עמו באהל‬ this day. And Isaac the son of Abraham was
grown up in those days, and his father
‫ בן שלוש‬,‫ישמעאל על יצחק לאמור‬
Abraham instructed him in the ways of the
‫עשרה שנה הייתי כאשר דיבר ה׳ אל‬
Lord and the Lord was with him; and Isaac
‫ ואעש את דבר ה׳‬.‫אבי ליטול אותנו‬ was thirty-seven years of age and his
‫אשר דיבר אל אבי ואתן את נפשי אל‬ brother Ishmael was his companion, going
out and coming in together about the tent.
‫ ולא עברתי את דברו אשר ציווה את‬,‫ה׳‬
And Ishmael prided himself before Isaac
,‫ ויען יצחק את ישמעאל לאמור‬.‫אבי‬
saying: I was thirteen years old when my
‫למה תתפאר עליי בדבר הזה על מעט‬ father was commanded by the Lord to
‫בשר מבשרך אשר צוך ה׳ להסיר אותו‬ circumcise me and yet I submitted to the
‫ חי ה׳ אלוקי אברהם אבי כי אם‬.‫מעליך‬ order of the Lord to my father, and I gave
up my soul to the Lord without
‫יאמר ה׳ לאבי קח נא את יצחק והעלהו‬
transgressing the words of God to my
‫ לא מנעתי את נפשי כי‬,‫לפניי עולה‬ father. And Isaac said unto Ishmael: Why
‫ וישמע ה׳ את‬.‫אעשה את הדבר בשמחה‬ dost thou boast concerning such a trifle:
Verily if the Lord would say to my father,
‫הדבר אשר דיבר יצחק אל ישמעאל‬
take thy son Isaac and offer him up before
‫ ויאמר לנסות את אברהם‬,‫וייטב בעיני ה׳‬
me a burnt offering, I should certainly not
‫ ויהי היום ויבואו בני‬.‫בדבר הזה‬ refuse to give up my life but would joyfully
‫האלוקים להתייצב על ה׳ ויבוא גם השטן‬ submit to the will of God. And the Lord
heard the words of Isaac unto Ishmael and
‫ להתייצב על ה׳ להשטין את בני‬,‫בתוכם‬
it pleased the Lord greatly, and the Lord
‫ ויאמר ה׳ אל השטן מאין‬.‫האדם לפני ה׳‬
concluded to test Abraham in that manner.
‫ ויען השטן את ה׳ ויאמר משוט‬,‫תבוא‬ And it was on a certain day when the sons
‫ ויאמר ה׳ אל‬.‫בארץ ומהתהלך בה‬ of God came to present themselves before
,‫השטן מה דברך אליי על כל בני הארץ‬ the Lord, and Satan was also among them.
And the Lord said unto Satan: Whence
‫ויען השטן את ה׳ ויאמר כי ראיתי את‬
comest thou? And Satan answered unto the
‫כל בני הארץ אשר יעבדוך ויזכרוך בעת‬ Lord, and said: From going to and fro in
‫ והיה כאשר תיתן‬.‫בקשם מלפניך דבר‬ the earth and from walking up and down
in it. And the Lord said unto Satan: What
‫להם את הדבר ההוא אשר יבקשו‬
hast thou to say concerning all the sons of
‫ ושבו להם ועזבוך ולא יוסיפו‬,‫מלפניך‬
man? And Satan answered: I have noticed
‫ הראית את אברהם בן‬.‫לזכור אותך עוד‬ it among all the sons of man that they will
‫תרח אשר בתחילה לא היו לו בנים‬ serve thee and remember thee only at the
time they ask something of thee. But as
‫ויעבדך ויבנה אליך מזבחות בכל אשר‬
soon as thou givest them whatsoever they
‫ ויקרא‬,‫ילך שם והקריב עליהן קורבנות‬
are praying for and it is well unto them,
‫ ועתה‬.‫בשמך לכל בני הארץ תמיד‬ they forsake thee and remember thee no
‫כאשר נולד לו יצחק בנו ויעזוב אותך‬ more. Hast thou not seen Abraham the son
‫ ואת‬,‫ויעש משתה גדול לכל יושבי הארץ‬ of Terah who served thee and built altars
unto thee wherever he came, and he
.‫ה׳ שכח‬
brought offerings upon them and appealed
unto the sons of man in thy name
continually as long as he had no children.
And as soon as Isaac his son was born unto
him he has at once forsaken thee, and
when he made a great feast for the
inhabitants of the land he has forgotten the
Lord.
‫כי מכל אשר עשה לא הקריב לפניך‬ 16 For behold in spite of all that he hath done
he did not think of bringing unto thee
‫קורבן עולה או שלמים או שור אחד או‬
neither a burnt offering nor a peace
‫ מכל אשר שחט ביום‬,‫כשב או עז אחד‬ offering, nor an ox, nor a lamb, nor a goat
‫ גם מיום אשר נולד בנו‬.‫הגמל את בנו‬ of all that he hath killed on the day of the
weaning of his son. And also since the day
‫היום שלושים ושבע שנה לא בנה לפניך‬
that Isaac was born, which is now thirty-
‫ כי‬,‫מזבח ולא הקריב אליך עליו קרבן‬ seven years ago, Abraham hath not built a
‫ראה כי נתת לו אשר ביקש מלפניך‬ single altar nor brought one offering;
‫ השמת לבך‬,‫ ויאמר ה׳ אל השטן‬.‫ויעזבך‬ because having received what he prayed for
he forsook his Lord. And the Lord said
‫אל עבדי אברהם כי אין כמוהו בארץ‬
unto Satan: Hast thou set thy mind upon
‫איש תם וישר לפניי וירא אלוקים וסר‬ my servant Abraham and knowest thou
‫ חי אני כי אם אמרתי לו הקרב נא‬.‫מרע‬ that there is not upon the earth a man like
unto him for righteousness and piety, one
‫את יצחק בנך לפניי לעולה לא ימנעהו‬
that feareth God and shunneth all that is
‫ ואף כי אומר אליו הקרב לפניי‬,‫ממני‬
evil? As I am living if I would say unto
‫ ויען השטן‬.‫עולה מן הצאן או מן הבקר‬ him: Offer up Isaac thy son before me, he
‫ בי אדוני דבר נא אל‬,‫את ה׳ ויאמר‬ would not withhold him from me, and
much less if I were to say unto him bring
‫אברהם כדבר הזה אשר דיברת אם לא‬
me a burnt offering from thy sheep or
‫ בעת ההיא‬.‫יעבור וימיר את דבריך היום‬
cattle. And Satan replied unto the Lord:
‫היה דבר ה׳ אל אברהם ויאמר אליו‬ Speak then at once to Abraham as thou
‫ ויאמר קח נא את‬.‫ ויאמר הנני‬,‫אברהם‬ hast said and surely thou wilt see whether
‫בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך‬ he will not transgress thy words this very
day. - At that time the word of the Lord
‫ והעלהו שם לעולה‬,‫לך אל ארץ המוריה‬
was unto Abraham and he said unto him,
‫על אחד ההרים אשר יראה לך בו שם‬ Abraham, and he said here I am. And the
‫ ויאמר אברהם בלבו איך‬.‫ענן וכבוד‬ Lord said unto him: Take thou thy son, thy
only one, even Isaac, and get thee hence
‫אעשה עד אשר אפריד את יצחק בני‬
unto the land Moriah and offer him up
.‫ להעלותו לפני ה׳ לעולה‬,‫משרה אמו‬
there as a burnt offering upon one of the
‫ויבוא אברהם האהלה וישב לפני שרה‬ mountains which will be shown unto thee
‫ בננו‬.‫ וידבר אליה כדברים האלה‬,‫אישתו‬ by the clouds of the glory of God resting
upon it. And Abraham spoke within his
‫יצחק גדל ולא למד עבודת אלוקיו זה‬
heart: How can I do it, to take away my
‫ עתה אלך לי למחר ואביאנו אל‬,‫ימים‬
son Isaac from Sarah, his mother, in order
‫שם ואל עבר בנו ושם ילמד את דרכי‬ to offer him up as a burnt offering before
‫ כי ילמדוהו לדעת את ה׳ ולדעת‬.‫ה׳‬ the Lord? And Abraham came unto the
,‫כאשר יתפלל לפני ה׳ בכל עת ויענהו‬ tent and seated himself before Sarah, his
wife, and he spoke unto her in these words:
.‫ולדעת שם את דרך עבודת ה׳ אלוקיו‬
Our son Isaac is now grown up and yet he
‫ לך אדוני ועשה‬,‫ותאמר שרה טוב דיברת‬ hath not been taught the service of his God
‫ ואולם אל תרחיק את‬.‫לו כאשר דיברת‬ these many days. Now, therefore, I will go
with him to-morrow and bring him unto
‫ כי‬,‫בני מעליי ולא ישב שם ימים רבים‬
the house of Shem and his son Eber, and
‫ ויאמר‬.‫נפשי קשורה בנפשו מאוד‬
there he will learn the ways of the Lord.
‫ בתי חלה נא את פני‬,‫אברהם אל שרה‬ For they will teach him to know the Lord,
.‫ה׳ אלוקינו אשר יעשה עמנו טובה‬ and also how to pray in the pre sence of
the Lord so that he be answered, and there
‫ותקח שרה את יצחק בנה וילן איתה‬
he will be instructed in all the service of
‫ ותשקהו ותחבקהו ותצוהו‬,‫בלילה הוא‬
the Lord. And Sarah answered: Thou hast
‫ ותאמר לו בני איך תוכל‬.‫עד הבוקר‬ spoken well. Go then my lord and do then
‫ ותשקהו ותחבקהו‬,‫נפשי להיפרד ממך‬ as thou hast said; but do not take him away
‫ ותצוה את אברהם אביו‬.‫עוד ותבך עמו‬ from me to a very distant place, nor let
him stay away from me there many days,
‫ ותאמר שרה לאברהם בי אדוני‬,‫עליו‬
for verily my soul is bound up in his soul.
‫השמר נא בבנך ושים את עיניך עליו כי‬ And Abraham said unto Sarah: My
‫ אל‬.‫אין לי בן אחר ולא בת כי אם הוא‬ daughter pray thou before the Lord our
‫נא תעזבנו אם ירעיב האכילהו לחם ואם‬ God that he might do well with us. And
Sarah took her son Isaac, and he tarried
‫ ואל תניחהו ללכת‬,‫ימצא השקה מים‬
with her all that night, and she kissed him
‫ וגם אל‬.‫ברגליו ולא לישב בשמש‬ and she embraced him, and she gave him
‫תעזבהו ללכת בדרך לבדו ולא תאנסהו‬ instructions even to the very morning. And
she said unto him: Oh! my son, how is it
‫ ועשית לו ככל אשר‬,‫מכל אשר ידבר‬
possible for me to part with thee? And she
‫ ותבך שרה עוד בכי גדול אל‬.‫יאמר אליך‬
kissed him and embraced him again and
.‫ ותצוהו עד הבוקר‬,‫יצחק בלילה ההוא‬ she wept over him, and she gave Abraham
instructions concerning him. And Sarah
said unto Abraham: I pray thee my lord
take good care of thy son and keep thine
eyes on him, for I have not another son,
nor even a daughter, besides him. Oh! do
not forsake him. If he be hungry give him

bread to eat, and if he be thirsty give him
water to drink, and let him not go on foot
nor allow him to sit in the sun, nor let him
go alone in the road nor prevent him from
doing anything he may desire, and thou
shalt do unto him according to all that he
may say unto thee. And Sarah continued
weeping all that night concerning Isaac,
and gave him instructions until morning.
‫ויהי בבוקר ותיקח שרה בגד טוב ונאה‬ 17 And it was in the morning that Sarah took
,‫מאוד מן הבגדים אשר איתה בבית‬ the best and finest garments from the
garments which she had in her house, and
‫ ותלבוש את‬.‫מאשר נתן לה אבימלך‬
which Abimelech had given unto her. And
,‫יצחק בנה ותשם לו מצנפת על ראשו‬ she put the garment upon her son Isaac,
‫ ותיתן‬.‫ותשם אבן יקרה על המצנפת‬ and she put a turban around his head, and
she fastened a precious stone on the
‫ ויצא וילכו יצחק‬,‫להם צידה לדרך‬
turban, and she gave them also provisions
‫ואברהם אביו וילכו עמהם מעבדיהם‬
for the journey and they left. And Isaac
‫ ותצא גם שרה עמהם‬.‫לשלחם בדרך‬ went with his father and some of their
‫ ויאמרו פה‬,‫ותלך בדרך איתם לשלחם‬ servants, went along with them to see them
off on their way. And Sarah went also with
‫ ותשמע שרה את דברי‬.‫שובי לך האהלה‬
them and she accompanied them a good
‫ ויבך גם‬,‫יצחק בנה ותבך בכי גדול‬
piece on their road to see them off, until
‫ ויבך גם יצחק בנה‬.‫אברהם אישה עימה‬ they said unto her: Better return now unto
‫ וגם אשר הלכו‬,‫עמה בכי גדול מאוד‬ the tent. And when Sarah heard the words
‫ ותחזק‬.‫לשלחם בכו בכי גדול עד מאוד‬ of Isaac, her son, she wept greatly, and her
husband Abraham wept with her. And
‫שרה ביצחק בנה ותאחזהו בין זרועותיה‬
Isaac also wept bitterly, as also they that
‫ ותוסף עוד לבכות‬,‫ותחבקהו ותשקהו‬ went along to accompany them. And Sarah
‫ מי יודע אם אראה‬,‫ ותאמר שרה‬.‫עמו‬ seized Isaac between her arms and
embraced him and wept over him saying:
‫ ויבכו עוד בכי‬.‫אותך עוד בני מהיום הזה‬
Who knows whether I will see thee again
‫ ואברהם ושרה ויצחק וגם אשר‬,‫גדול‬
my son after this day. And after further
‫הלכו עמהם בדרך לשלחם בכו בכי גדול‬ weeping by Sarah, Isaac and Abraham, and
by all those that went to see them off on
‫ ותשב לה אחרי כן שרה מעל‬.‫עימהם‬
their road, Sarah returned unto her tent
‫ וישובו כל שפחותיה‬,‫יצחק בבכיה רבה‬
with all her maid-servants and her man-
‫ ואברהם הלך עם‬,‫ועבדיה עמה האהלה‬ servants. And Abraham went with his son
‫יצחק בנו להעלותו עולה לפני ה׳ כאשר‬ Isaac to offer him up as a burnt offering
before the Lord as he had commanded
‫ ויקח אברהם גם את שני נעריו‬.‫ציוהו‬
unto him. And Abraham took also along
‫ את ישמעאל בן הגר ואת אליעזר‬,‫עמו‬
with him his two young men, Ishmael, the
‫ ויהי הם הולכים‬.‫עבדו וילכו יחד עימהם‬ son of Hagar, and his servant Eliezer, and
‫ וידברו הנערים ביניהם כדברים‬,‫בדרך‬ they went together with them. And as they
‫ ויאמר ישמעאל אל אליעזר הנה‬.‫האלה‬ were walking on their way Ishmael

remarked, saying unto Eliezer: Behold my
‫אברהם אבי הולך את יצחק להקריבו‬
father Abraham is going to offer up Isaac as
‫ והיה בשובו ונתן‬,‫עולה לה׳ כאשר ציוהו‬ a burnt offering before the Lord as he had
‫לי את כל אשר לו לרשתו כי אני בנו‬ commanded unto him, and when he
‫ ויען אליעזר את ישמעאל ויאמר‬.‫בכורו‬ returneth he will give me all that he

possesseth for an inheritance after him, for
‫ הלא אברהם גירש אותך ואת אמך‬,‫אליו‬
I am his first-born. And Eliezer answered
‫וישבע לבלתי הוריש לך מכל אשר לו‬ unto Ishmael saying: Hath not Abraham
‫ ולמי יתן את כל אשר לו ואת‬.‫מאומה‬ driven thee away with thy mother, having
sworn at the same time that thou shouldst
‫כל חמודותיו הלא לעבדו הנאמן בביתו‬
not inherit anything of what is his? And
‫אשר עבדתיו יומם ולילה ואעש כל אשר‬
unto whom will he then give all his
‫ כי לי יוריש את כל אשר לו‬,‫יאמר אליי‬ possessions if not to me, his servant, who is
.‫אחרי מותו‬ the most faithful in his house, for I have
served him by day and by night and have
done all that he hath ever said unto me?
Surely, it is to me that he will bequeath all
that is his, to possess it after his death.
,‫ויהי בלכת אברהם עם יצחק בנו בדרך‬ 18 And while Abraham was pursuing his
journey with his son Isaac, behold Satan
‫ויבוא השטן וידמה לאברהם כתואר איש‬
came and appeared to Abraham in the
‫ ויגש אל‬.‫זקן מאוד עניו ושפל רוח מאוד‬
figure of a very old man, of a very modest
‫ הכסיל או בער‬,‫אברהם ויאמר אליו‬ and humble spirit. And approaching

Abraham he said unto him: Art thou a fool
‫אתה אשר אתה הולך לעשות הדבר הזה‬
or an idiot that thou goest to do such a
‫ כי נתן לך האלוקים בן‬.‫היום מבנך יחידך‬
thing this day and even to thy only son?
‫באחרית ימיך לעת זקנתך ותלך‬ For behold the Lord had given him unto
‫ והאבדת‬,‫ותשחטהו היום על לא חמס‬ thee in the last of thy days and in thy old
age, and now wilt thou go and slaughter
‫ הלא ידעת‬.‫את נפש בנך יחידך מן הארץ‬
him without any wrong action of his, and
‫אם לא שמעת כי אין הדבר הזה מאת‬
destroy the life of thy only son? Knowest
‫ כי לא יעשה ה׳ לאיש כרעה הזאת‬,‫ה׳‬ thou not, and hast thou not heard of it,
.‫בארץ לאמור לו לך שחוט את בנך‬ that such a thing could never have come
‫ וידע כי‬,‫וישמע אברהם את הדבר הזה‬ from the Lord, for the Lord hath never
done unto man a great evil like this upon
‫דבר השטן הוא אשר ביקש להתעותו‬
the earth to say unto a man go and slay thy
‫ ולא אבה אברהם לשמוע‬.‫מדרך ה׳‬ son? And Abraham hearing these words
.‫ ויגער בו אברהם וילך לו‬,‫בקול השטן‬ knew at once that it was the voice of Satan
who attempted to lead him astray from the
‫ וידמה‬,‫וישב השטן ויבוא אצל יצחק‬
way of the Lord, and Abraham refused to
‫ליצחק כתואר איש בחור יפה תואר ויפה‬
hearken to the voice of Satan. And
,‫ ויגש אל יצחק ויאמר אליו‬.‫מראה מאוד‬ Abraham rebuked him severely and Satan
‫הלא ידעת אם לא שמעת כי אביך הזקן‬ went away from him. And Satan soon
returned and came to Isaac, appearing unto
.‫הכסיל הזה מביאך לשחטך היום חינם‬
him in the guise of a young man of good
‫עתה בני לא תשמע אליו ולא תאבה לו‬
figure and pleasant looks. And he
‫ ולא תאבד את נפשך‬,‫כי הזקן הוא כסיל‬ approached Isaac and said unto him:
.‫היקרה ואת תארך הנאה מן הארץ‬ Knowest thou or hast thou heard of it, that
‫וישמע יצחק את הדבר הזה ויאמר‬ thy old and foolish father carries thee to
the slaughter to-day without any cause?
‫ השמעת אבי את אשר‬,‫לאברהם אביו‬
And now, my boy, do not listen unto him
.‫דיבר אליי האיש הזה כזה וכזה דיבר‬ and do not obey him, for he is old and
,‫ויען אברהם את יצחק בנו ויאמר אליו‬ foolish, and do not suffer thy precious life
‫הישמר לך ממנו ואל תשמע אל דבריו‬ and thy handsome person to perish from
the earth. And when Isaac had heard these
‫ כי שטן הוא לנו‬,‫ואל תאבה לו‬
words he turned unto Abraham saying:
‫ ויגער‬.‫להעבירנו ממצות אלקינו היום‬ Hast thou heard, oh, my father, the words
‫ וילך לו השטן‬,‫אברהם עוד בשטן‬ of this man, such and such are his remarks.
And Abraham answered unto his son Isaac
‫ וירא כי לא יכול להם ויסתר לו‬.‫מעליהם‬
saying: Beware of him my son, do not
‫מפניהם וילך ויעבור לפניהם אל הדרך‬
listen unto his word and pay no attention
‫ויהי להם כנחל גדול מלא מים על‬ unto him, for that is Satan, who is resolved
‫ ויגיעו אברהם ויצחק ושני נעריו‬,‫הדרך‬ to turn us this day from following the
commandments of our Lord. And
‫עד המקום ההוא ויראו נחל גדול ועצום‬
Abraham rebuked Satan once more, and he
‫ ויבואו בתוך הנחל‬.‫מאוד במים אדירים‬
went away from them. And when Satan
‫ וילכו‬.‫ והמים עוברים לרגליהם‬,‫ויעברו בו‬ saw that he could not succeed in that
‫בנחל ההוא הלוך וטבוע ויגיעו המים עד‬ manner, he disappeared suddenly and went
‫ ויהי‬.‫ ויבהלו כולם יחד מהמים‬,‫צואריהם‬ on before them on their road, and changed
himself into a mighty river full of water on
‫ ויכר אברהם את‬,‫הם עוברים בנחל‬
the road. And when Abraham and Isaac
‫המקום ההוא וידע כי אין שמה מים‬ and his two young men reached that place
‫ ויאמר אברהם אל יצחק‬.‫במקום ההוא‬ they saw a river, large and very powerful
like unto the mighty waters. And they
‫ יודע אני את המקום הזה אשר אין‬,‫בנו‬
went into the river, the waters of which
‫ עתה השטן הוא‬.‫בו לו נחל ולא מים‬
reached up to their legs and they passed on
‫ להעביר‬,‫אשר יעשה לנו את כל אלה‬ through it. But the waters grew always
‫ ויגער‬.‫אותנו ממצוות אלוקינו היום הזה‬ deeper and reached finally to their necks,
when they were all terrified on account of
‫ יגער ה׳ בך‬,‫אברהם בשטן ויאמר אליו‬
the water. And as they passed on Abraham
‫השטן לך נא מעלינו כי במצות אלוקינו‬
at once recognized the place, and Abraham
‫ ויפחד השטן מקול אברהם וילך‬.‫הלכנו‬ knew that there hath never been a river
.‫לו מעליהם‬ before on that place. And Abraham said
unto his son Isaac: I know this place well
and there hath never been before neither a
river nor any water, and it is only the work
of Satan, who is doing these things in order
to turn us this day from the
commandments of the Lord. And
Abraham rebuked Satan saying unto him:
May the Lord rebuke thee, oh Satan, get
thee behind us for we are following the
order of our Lord. And Satan became

terrified at Abraham's voice and he
departed from them,
‫וישב המקום ההוא ליבשה כאשר היה‬ 19 and the place again turned into dry land as
it always hath been. And Abraham
‫ וילך אברהם ויצחק אל המקום‬,‫בתחילה‬
continued his way with Isaac towards the
‫ ויהי ביום‬.‫אשר אמר לו האלוקים‬
place which God had told unto him. And
‫השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את‬ on the third day when Abraham lifted up
.‫המקום אשר אמר לו האלוקים מרחוק‬ his eyes he saw in the distance the place of
which the Lord had spoken unto him. And
‫וירא עליו עמוד אש מן הארץ ועד‬
a pillar of fire, reaching from the earth up
‫ וכבוד ה׳‬,‫השמים וענן כבד על ההר‬
to heaven, appeared upon the mountain
,‫ ויאמר אברהם אל יצחק בנו‬.‫בענן‬ and the glory of the Lord was seen in the
‫הראית בהר ההוא אשר אנחנו רואים‬ midst of the clouds. And Abraham said
‫ ויען‬.‫מרחוק את אשר אני רואה עליו‬ unto Isaac: Seest thou on that mountain
which is visible in the distance, anything
‫ ראיתי והנה עמוד‬,‫יצחק ויאמר אל אביו‬
unusual as I do see it? And Isaac replied,
‫ וידע‬.‫אש וענן ועבוד ה׳ נראה בענן עליו‬ saying unto his father: I see a pillar of fire
‫אברהם כי יצחק בנו נרצה לעולה לפני‬ and a cloud, and the glory of the Lord is
visible upon the cloud. And Abraham
‫ ויאמר אברהם אל אליעזר ואל‬.‫ה׳‬
knew at once that Isaac was acceptable as a
‫ הראיתם גם אתם את אשר‬,‫ישמעאל בנו‬
burnt offering before the Lord. And
‫ ויענו ויאמרו‬.‫ראינו בהר ההוא מרחוק‬ Abraham then asked Eliezer and Ishmael,
‫לא ראינו דבר רק הר כהרי על הארץ‬ his son: Do you observe something
unusual upon the top of yonder mountain
‫ וידע אברהם כי לא נרצה לפני ה׳‬,‫ראינו‬
in the distance? And they answered, saying:
‫ ויאמר אליהם אברהם‬.‫ללכת עימהם‬
We can see nothing more than the
‫שבו לכם פה עם החמור ואני ויצחק בני‬ mountains of the land. And Abraham
‫ ונשתחווה שם‬,‫נלכה לנו עד ההר ההוא‬ knew at once that they were not wanted by
‫ וישבו שמה אליעזר‬.‫ונשובה אליכם‬ the Lord to go with Abraham and Isaac,
and Abraham said unto them: Abide ye
‫ כאשר ציום‬,‫וישמעאל במקום ההוא‬
here with the ass, and I and my son Isaac
‫ ואברהם לקח עצים לעולה‬.‫אברהם‬ will pass on to yonder mountain, and we
‫ ויקחו את האש‬,‫וישימו על יצחק בנו‬ will bow down there before the Lord in
‫ואת המאכלת וילכו שניהם אל המקום‬ prayer and then return unto you. And
Eliezer remained with Ishmael in the place
‫ ויהי בלכתם ויאמר יצחק אל‬.‫ההוא‬
that Abraham pointed out to them. And
‫ הנה אש והעצים איתנו ואיה השה‬,‫אביו‬
Abraham provided himself with wood for
‫ ויען אברהם את‬.‫להקריב לפני ה׳ לעולה‬ the burnt offering, and he laid it upon
‫ בני בך בחר ה׳ להיות‬,‫יצחק בנו לאמור‬ Isaac, his son, then he took fire and a knife
‫ ויאמר‬.‫לו לעולה תמימה תחת השה‬ and they started both for the place
designated. And as they were going along
‫ כל אשר דיבר אליך ה׳‬,‫יצחק אל אביו‬
together Isaac said to his father: Behold
‫ ויאמר‬.‫אנוכי אעשה בשמחה ובטוב לב‬ here I see the fire and also the wood, but
‫אברהם עוד אל יצחק בנו היש בלבך‬ where is the lamb which is to, be the burnt
offering before the Lord? And Abraham
‫מחשבת דבר בזה או עצה אשר איננה‬
answered unto his son Isaac, saying: The
.‫ הגד נא לי בני אל תכחד ממני‬,‫נכונה‬
Lord hath chosen thee, my son, to be the
,‫ויען יצחק את אברהם אביו ויאמר אליו‬ burnt offering instead of a lamb. And Isaac
‫חי ה׳ אבי וחי נפשי אם יש בלבי להימין‬ rejoined, saying: I will comply in joy and
with a cheerful heart, with whatsoever the
.‫ולהשמיל על הדבר אשר דיבר אליך ה׳‬
Lord hath spoken unto thee. And Abraham
‫וגם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע‬
resumed his speech saying: Is there in thy
‫ולא נד מהדבר הזה וגם מחשבת כל‬ heart an improper thought or notion
,‫דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר הזה‬ concerning this matter? Do then tell me,
‫כי אם לב שמח וטוב נפש אני בדבר ה׳‬ my son, all about it; do not withhold it
from me, I pray thee, oh, my son | And
‫אך אמרתי ברוך ה׳ אשר חפץ בי היום‬
Isaac answered unto Abraham, his father,
‫ וישמח אברהם מאוד‬.‫לעולה לפניו‬ saying: As the Lord liveth, oh! my father,
‫ יילכו ויבואו שניהם אל‬,‫בדברי יצחק‬ and as thy soul liveth, there is not within
my heart the least thought to cause me to
‫ ויגש‬.‫המקום ההוא אשר דיבר ה׳‬
turn from the word that the Lord hath
,‫אברהם לבנות את המזבח במקום ההוא‬
spoken, either to the right or to the left;
‫ויהי אברהם בונה ויצחק יתן בידו אבנים‬ neither hath any one of my limbs moved,
.‫וחומר עד אשר כלו לבנות המזבח‬ nor any one of my muscles twitched, on
hearing this matter; nor is there within my
heart the least thought of evil intentions
concerning it; and I feel my heart full of
joy and happiness, and I say: Blessed be the
Lord who hath chosen me this day as a

burnt offering before him. And Abraham
was exceedingly joyful at the words of
Isaac, and they went along and came
together to the place spoken of by the
Lord, and Abraham began building the
altar in that place; and Abraham was
weeping and crying whilst Isaac carried the
stones and mortar, until they had
completely built the altar;
‫ויקח אברהם את העצים ויערכו על‬ 20 and Abraham took the wood and arranged
‫ ויקח את יצחק‬,‫המזבח ההוא אשר בנה‬ it upon the altar, and then he took Isaac,
his son, and bound him in order to lay him
‫בנו ויאסרהו לשומו על העצים אשר על‬
upon the wood, and to slay him for a burnt
‫ ויאמר‬.‫המזבח לשוחטו לעולה לפני ה׳‬ offering before the Lord. And Isaac
‫יצחק אל אביו אבי קשרני מאוד וקשור‬ cautioned his father, saying: Do bind me
securely before placing me upon the altar,
‫ פן אשוב‬,‫אותי ואחר תשימני על המזבח‬
or else I may turn and move about, or even
‫ואנוע ואנתק מחזקת המאכלת אשר‬
break loose for fear of the knife when
‫בבשרי ואחלל את קורבן העולה ויעש‬ touching my flesh, and thus profane the
,‫ ויאמר עוד יצחק אל אביו‬.‫אברהם כן‬ offering. And Abraham did so. And Isaac
further said to his father: Oh, my father,
‫אבי בעת אשר תשחטני ותשרפני לעולה‬
after I shall have been slain and burnt up
‫קח עמך הנשאר מאפרי והבאת לשרה‬
for an offering, take with thee the
‫ אך לא‬.‫אמי ואמרת אליה זה ליצחק ריח‬ remainder of my ashes and bring it to my
‫תדבר אליה את הדבר הזה בשבתה לפני‬ mother, Sa rah, and say unto her: This is
the pleasant savor of Isaac. Yet do not tell
‫ פן תשליך את‬,‫באר או במקום גבוה‬
her these words if she be seated near a well
‫ וישמע אברהם את‬.‫נפשה עליי ותמות‬
or upon some elevated place, lest she cast
‫ וישא אברהם את קולו ויבך‬,‫דברי יצחק‬ herself down after me and die. And when
‫בדבר יצחק הדברים האלה וירדו דמעות‬ Abraham heard the words of Isaac he lifted
‫ וגם יצחק בכה‬.‫אברהם על יצחק בנו‬ up his voice and wept, so that his tears
flowed down upon Isaac, his son, and
‫ מהרה חושה אבי‬,‫מאוד ויאמר אל אביו‬
Isaac, too, wept bitterly, and he said unto
.‫ועשה בי רצון ה׳ אלוקינו כאשר צוך‬ his father: Make haste, oh my father, and
‫ויהי לב אברהם ויצחק שמח בדבר הזה‬ fulfill on me the will of the Lord our God
as he hath commanded unto thee. And the
‫ אך עין במר תבכה ולב‬,‫אשר ציום ה׳‬
hearts of both Abraham and Isaac were full
‫ ויעקוד אברהם את יצחק בנו וישם‬.‫שמח‬ of joy in doing the will of God, but their
‫ ויפשוט‬,‫אותו על המזבח ממעל לעצים‬ eyes wept bitterly while their hearts were
rejoicing. And Abraham finally bound his
.‫יצחק את צוארו לפני אביו על המזבח‬
son, Isaac, and placed him upon the wood,
‫וישלח אברהם את ידו לקחת את‬
and Isaac stretched out his neck upon the
‫ לשחוט את בנו לעולה על‬,‫המאכלת‬ altar before his father, and Abraham put
‫ ויגשו מלאכי רחמים בעת ההיא‬.‫המזבח‬ forth his hand to grasp the knife and slay
his son for a burnt offering before the
‫ וידברו אליו בעבור יצחק‬,‫לפני ה׳‬
Lord. And meantime the angels of mercy
‫ אנא ה׳ מלך רחום וחנון אתה‬.‫לאמור‬
assembled before the Lord pleading for
‫על כל אשר בראת בשמים ובארץ ואתה‬ Isaac, and saying: Oh Lord, thou who art
‫ תנה כופר ופדיון תחת‬,‫מחיה את כולם‬ full of mercy and compassion for all thy
‫יצחק עבדך וחון ורחם על אברהם ועל‬ creatures which thou hast created in heaven
and on earth, and thou who supportest
.‫יצחק בנו אשר עשו את דברך היום‬
them all, do thou give a ransom and
‫הראית ה׳ אשר יצחק בן אברהם עבדך‬ substitute for Isaac, thy servant, and have
,‫עקוד וקשור לזבח על המזבח כבהמה‬ mercy and compassion upon Abraham and
Isaac, his son, who are to-day doing thy
‫ בעת‬.‫עתה יהמו נא רחמיך ה׳ עליהם‬
will and command. Behold, oh Lord, how
‫ההיא נראה ה׳ אל אברהם ויקרא אליו‬
Isaac, the son of Abraham, thy servant, is
‫ אל תשלח ידך‬,‫מן השמים ויאמר אליו‬ bound down to be slaughtered like a beast;
‫אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה‬ let, then, thy pity awaken in their behalf,
oh Lord. And the Lord, even at that time,
‫ידעתי כי ירא אלוקים אתה בעשותך את‬
appeared unto Abraham, and called unto
‫ ולא חשכת את בנך את‬,‫הדבר הזה‬
him from heaven, saying unto him: Lay
‫ וישא אברהם את עיניו וירא‬.‫יחידך ממני‬ not thine hand upon the lad, neither do
‫ הוא האיל‬,‫והנה איל נאחז בסבך בקרניו‬ thou anything unto him, for now I know
that thou feareth God, seeing that thou
‫אשר ברא ה׳ אלוקים בארץ ביום עשותו‬
hast not withheld thy son, thine only son,
‫ ויכן ה׳ אלוקים את הכבש‬.‫ארץ ושמים‬
from me. And Abraham lifted up his eyes
‫ להיותו תחת‬,‫ההוא מהיום ההוא והלאה‬ and looked, and behold, behind him a ram
‫ והאיל ההוא הלוך וקרב‬.‫יצחק לעולה‬ caught in the thicket by his horns. And
that was a ram which the Lord had created
‫ ויאחז בו השטן ויסבך את‬,‫לפני אברהם‬
upon the earth on the day when he made
‫קרניו בסבך לבלתי קרב אל אברהם‬
earth and heaven, and the Lord had
‫ וירא‬.‫למען אשר ישחט אברהם את בנו‬ destined this ram on that very day, as a
‫אברהם את האיל ההוא הולך וקרב לפני‬ burnt offering instead of Isaac. And the
ram at once advanced towards Abraham,
‫ וילך אברהם‬.‫ והשטן יחדלנו‬,‫אברהם‬
but Satan took hold of him and entangled
‫ ויתר את‬,‫ויקחהו ויביאהו לפני המזבח‬
his horns in the thicket to prevent him
‫יצחק בנו ממאסרו וישם תחתיו את האיל‬ from coming unto Abraham, so that
.‫ההוא‬ Abraham could find no offering and slay
his son; and when Abraham saw that the
ram was willing to advance, but was
prevented by Satan, he himself went and
brought him before the altar; and he freed
Isaac from the ties that bound him and he
put the ram in his place.
,‫וישחט אברהם את האיל על המזבח‬ 21 And Abraham slew the ram upon the altar
for a burnt offering before the Lord instead
‫ ויז‬.‫ויעלהו לעולה תחת יצחק בנו‬
of his son Isaac; and Abraham sprinkled of
‫אברהם מדם האיל על המזבח ויקרא‬
the blood of the ram upon the altar, and he
‫ זה תחת בני וזה יחשב היום כדם‬,‫ויאמר‬ exclaimed, saying: This is instead of my
‫ והיה כל הדבר אשר יעשה‬.‫בני לפני ה׳‬ son, and may it be considered as the blood
of my son before the Lord, even on this
‫ וקרא‬,‫אברהם בכבש ההוא על המזבח‬
day; and whatsoever Abraham performed
‫ואמר זה תחת בני וזה יחשב היום לפני‬
upon that occasion he always accompanied
‫ ויכל אברהם את כל העבודה‬.‫ה׳ על בני‬ it by these words: This is in the place of my
‫על המזבח ותרצה העבודה לפני ה׳‬ son, and may it be considered this day
‫ ויברך ה׳ את אברהם‬,‫ותחשב כיצחק‬ before the Lord in place of my son. And

when Abraham had completed the services
‫ וילך השטן אל‬.‫ואת זרעו ביום ההוא‬
at the altar, and the offering was accepted
‫שרה וידמה אליה כתואר איש זקן שפל‬ by the Lord, it was actually considered as if
‫ ואברהם עודנו מקריב העולה‬,‫ועניו מאוד‬ it had been Isaac that was sacrificed. And
the Lord blessed Abraham and his seed on
‫ הלא ידעת את כל‬,‫ ויאמר אליה‬.‫לה׳‬ that day. And Satan hurried unto Sarah
and appeared unto her in the guise of a
‫המעשה אשר עשה אברהם ליצחק בנך‬
very humble and lowly old man, while
‫ כי לקח את יצחק ויבן מזבח‬.‫היום‬
Abraham was still performing his duties at
‫ ויהי‬,‫וישחטהו ויקריב אותו על המזבח‬ the altar before the Lord. And Satan said
‫יצחק צועק ובוכה לפני אביו ואין מביט‬ unto Sarah: Knowest thou not the work
that Abraham hath done with thine only
‫ וידבר השטן את‬.‫אליו ואין מרחם עליו‬
son to-day? Verily, he hath taken Isaac and
‫ וילך‬,‫הדברים האלה עוד לשרה פעמים‬
built an altar and killed him and brought
‫ ותשמע שרה את כל דברי‬.‫לו מלפניה‬ him for a burnt offering upon the altar;
‫השטן ותחשוב כי איש זקן הוא מבני‬ and Isaac was weeping and praying before
‫האדם אשר היה אצל בנה ויבא ויגד לה‬ his father, but he never heeded his cries
and he had no mercy upon him. And after
‫ ותשא שרה את קולה‬,‫כדברים האלה‬
repeating his story, Satan departed from
‫ותבך ותצעק צעקה גדולה ומרה על בנה‬ Sarah; and Sarah having heard these words
‫ותפל את נפשה לארץ ותזרוק עפר על‬ of Satan, took him for one of the sons of
man who had been with her son and who
‫ ותאמר בני יצחק בני מי יתן‬.‫ראשה‬
had come to tell her these words. And
‫ ותוסף עוד‬.‫מותי אני תחתיך היום הזה‬
Sarah lifted up her voice and she wept and
‫ צר לי עליך כי גדלתיך‬,‫לבכות ותאמר‬ cried bitterly over the loss of her son; and
‫ כי‬.‫וטפחתיך ויהפך ששוני עליך לאבל‬ she lay down upon the ground and she
scattered dust upon her head, and she
‫היתה תאותי אליך לצעקה ותפילה עד‬
exclaimed: Oh, my son, Isaac | oh, my son
‫ ועתה היית‬,‫אשר ילדתיך לתשעים שנה‬
would that I had died to-day in thy place |
‫ אך‬.‫למאכלת ולאש היום הזה למנה‬ And she continued weeping and crying: It
‫ כי‬,‫מתנחמת אנוכי עליך בדבר ה׳ בני‬ grieves me for thy sake, oh, my son I
Would that I had died to-day in thy place!
‫מצות אלוקיך עשית כי מי יוכל לעבור‬
And she kept on lamenting, and she said: It
.‫את דברי אלוקינו אשר נפש כל חי בידו‬
grieves me for thy sake, now after I have
‫צדיק אתה ה׳ אלוקינו כי כל מעשיך‬ raised thee and brought thee up, my joy
‫טובים וישרים כי שמחה גם אני בדברך‬ hath been turned into mourning for thee, I
‫ אך עיני במר תבכה ולב‬,‫אשר ציוית‬ who was yearning for thee, I who have
been crying and praying to the Lord for
‫ ותיתן שרה את ראשה בחיק אחת‬.‫שמח‬
thee until I bare thee at the age of ninety
‫ ותקם‬.‫ אחר כן ותדום כאבן‬,‫משפחותיה‬ years, and now hast thou been given up to-
‫אחרי כן ותלך הלוך ושאלה ותלך עד‬ day to the knife and to the fire to be made
a burnt offering; yet I will take comfort,
‫חברון ותשאל את כל הולכי הדרך אשר‬
my son, in the thought that all hath been
‫ ואין דובר אליה דבר לאמור‬,‫תפגע בדרך‬
caused by the word of the Lord, as thou
.‫מה נעשה בבנה‬ hast performed the commandment of thy
God, and who can rebel against the word
of God in whose hand is the soul of every
living creature? Thou art just, O Lord our
God, and all thy works are justice and
righteousness; and I am exceedingly glad at
the words of thy command, and though
mine eye weepeth, my heart rejoiceth
within me. And Sarah placed her head
upon the bosom of one of her maid
servants and she became silent like a rock.
And soon after she arose and went about to
make inquiries until she reached Hebron.
And she questioned every passer-by that
she met on the road, but no one could tell
her anything concerning the fate of her
son.
‫ותבוא עם שפחותיה ועבדיה בקרית‬ 22 And she came to Kirjath-arba, the same is
in Hebron, she and her maid servants and
‫ארבע היא חברון ותשאל על בנה ותשב‬
her men servants, to make inquiries
‫ ותשלח מעבדיה לבקש אנה הלכו‬,‫שמה‬
concerning her son. And she remained
‫ וילכו לבקש אותם בית‬.‫אברהם ויצחק‬ there while some of her servants were to
‫ ויבקשו בכל הארץ‬,‫שם ועבר ולא מצאו‬ ascertain whither Abraham had gone with
Isaac, and they went in search of him to
‫ והנה השטן בא אל שרה בדמות‬.‫ואין‬
the house of Shem and Eber, but they
‫ ויאמר אליה‬,‫איש ויבוא ויעמוד לפניה‬
found him not, and they searched for him
‫שקר דברתי אלייך כי לא שחט אברהם‬ d through all the land, but he was not to
‫ ויהי כשמעה‬.‫את יצחק בנו ולא מת‬ be found. All at once Satan came to Sarah
‫הדבר וששה ותשמח מאוד מאוד אל‬ again, in the guise of an old man, and
coming before her presence he said: I have
‫ ותצא נפשה משמחתה ותמת‬,‫בנה‬ told thee a falsehood, for verily Abraham
did not slay his son, and Isaac is not dead.
‫ ואברהם בכלותו את‬.‫ותאסף אל עמיה‬
And when Sarah heard this her joy was so
,‫עבודתו וישב עם יצחק בנו אל נעריו‬
exceedingly powerful concerning her son
.‫ויקומו וילכו יחדיו בארה שבע אל ביתם‬ that her soul departed from her by reason
‫ וישאלו‬,‫ויבקשו את שרה ולא מצאוה‬ of the violent feeling of joy, and she died
‫עליה ויאמרו אליהם הלוך הלכה עד‬ and was gathered to her people. And when
Abraham had completely finished his
‫חברון לבקש אתכם אנה הלכתם כי כזה‬
services, he returned with Isaac, his son,
‫ וילכו אברהם ויצחק‬.‫וכזה הוגד לה‬ unto his young men, and they arose and
‫ וישאו‬,‫אליה חברונה וימצאוה כי מתה‬ went together to Beer-sheba and they
reached their home. And Abraham looked
.‫כולם את קולם ויבכו עליה בכי גדול‬
around for Sarah, but he could not find
,‫ויפול יצחק על פני אמו ויבך עליה‬
her, and he made inquiries concerning her,
‫ויאמר אמי אמי איך עזבתני ותלך אנה‬ and the people told him: She went even
‫ ויבכו אברהם ויצחק‬.‫ואנה ואיכה עזבתני‬ until Hebron to search for both of you, for
thus hath she been informed. And
‫בכי גדול וכל עבדיהם בכו איתם אל‬
Abraham and Isaac followed her to
.‫ ויספדו עליה מספד גדול וכבד‬,‫שרה‬
Hebron, and when they found it out that
she was dead, they lifted up their voices
and wept bitterly over her; and Isaac
lamented: My mother oh my mother! how
hast thou left me here, and whither hast
thou gone; oh how hast thou left me? And
Abraham and Isaac wept exceedingly, and
all their servants wept with them over
Sarah, and they mourned over her a great
and heavy mourning.
Book of Genesis, Chayei Sara
‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה‬ 1 And Sarah was a hundred and seven and
twenty years old; these were the years of
‫ ויקם‬,‫ושבע שנים וכו׳ ותמת שרה וכו׳‬
the life of Sarah. And Sarah died in
‫אברהם מעל פני מתו לבקש קבר לקבור‬
Kirjath-arba, the same is Hebron in the
‫את שרה אישתו וילך וידבר אל בני חת‬ land of Canaan. And Abraham came to
mourn over, Sarah, and to weep over her,
‫ גר ותושב אנוכי‬.‫יושבי הארץ לאמור‬
and he stood up from before his dead and
‫ תנו לי אחוזת קבר בארצכם‬,‫עמכם‬
spoke unto the sons of Heth, the in
‫ ויאמרו בני חת‬.‫ואקברה את מתי מלפניי‬ habitants of the land, saying: I am a
‫ במבחר‬,‫אל אברהם הנה הארץ לפניך‬ stranger and so journey with you; give me
‫הארץ קבור מתך כי לא ימנעך איש‬ a possession of a burying place with you
that I may bury my dead out of my sight.
‫ ויאמר אליהם אברהם אם‬.‫מקבור מתך‬
And the children of Heth answered
‫ לכו ובקשו לי‬,‫יש את נפשכם בדבר הזה‬ Abraham, saying unto him: Behold the
‫ ויתן לי את‬.‫מעפרון בן צוחר לאמור‬ land is before thee, in the choice of the
land bury thy dead, for verily, no man will
,‫מערת המכפלה אשר בקתה שדהו‬
pre vent thee from burying thy dead. And
.‫ואקנה אותה ממנו כאשר חפץ בה‬
Abraham said unto them: If it be your
‫ וילכו ויקראו‬,‫ועפרון יושב בתוך בני חת‬ mind that I should bury my dead out of
‫ ויאמר עפרון‬.‫אליו ויבוא לפני אברהם‬ my sight, hear me, and entreat for me to
Ephron, the son of Zohar, that he may give
‫אל אברהם הנה כל אשר תחפוץ לפניך‬
me the cave of Machpelah, which is in the
‫ ויאמר אברהם לא כי‬,‫אותו יעשה עבדך‬
end of his field, and I will purchase it of
‫קנה אקנה המערה והשדה אשר לך‬ him for whatsoever he may desire for it.
‫ ויען עפרון‬.‫במחיר לאחוזת קבר עד עולם‬ And Ephron dwelt among the children of
‫ את‬,‫ויאמר הנה השדה והמערה לפניך‬ Heth, and they went and called him, and
he came into the presence of Abraham; and
‫ ויאמר אברהם כי בכסף‬.‫אשר תחפוץ תן‬
Ephron said unto Abraham: Whatsoever
‫ ומיד באי שער‬,‫מלא אקנה אותה מידך‬ thou wishest thy servant will do. And
‫ וישמע עפרון‬.‫עירך ומיד זרעך עד עולם‬ Abraham said: Nay, but I will buy the cave
and thy field for its full value, as a
‫ וישקול אברהם‬,‫וכל אחיו לדבר הזה‬
possession for a burial place forever. And
‫לעפרון ארבע מאות שקל כסף ביד עפרון‬
Ephron answered, saying: Behold the field
‫ ויכתוב אברהם את הדבר‬.‫וביד כל אחיו‬ and cave are before thee, give me
.‫ ויעד ארבעה עדים‬,‫הזה בספר ויחתום‬ whatsoever pleaseth thee. But Abraham
said: Nay, only for its full value shall I
‫ אמיגל בן אבישוע‬,‫ואלה שמות העדים‬
purchase it from thy hands and from the
‫החתי אליחורף בן אשונה החוי עדון בן‬
hands of all those that go in at the gate of
.‫אחירע הגרדי עקדיל בן אבודיש הצידוני‬ thy city, and from thy seed forever. And
‫ וישימהו‬,‫ויקח אברהם את ספר המקנה‬ Ephron and all his kinsmen heard this, and
‫ ואלה הדברים אשר כתב‬.‫באוצרותיו‬ Abraham weighed unto Ephron four

hundred shekels of silver, into the hands of
‫ כי המערה‬,‫אברהם בספר לאמור‬
Ephron and his brethren; and Abraham
‫והשדה קנה אברהם מאת עפרון החתי‬ wrote down these proceedings and had it
.‫וזרעו ויוצאי עירו וזרעם עד עולם‬ testified by four witnesses, and these are
their names: Ami gal, son of Abishna, the
‫לאברהם למקנה ולזרעו וליוצאי יריכו‬
Hittite; Adihoron, son of Ashu nash, the
‫ ויחתום ויעד‬,‫לאחוזת קבר עד עולם‬
Hivite; Abdon, son of Ahirom, the
‫ ויקם השדה והמערה אשר בו וכל‬.‫עדים‬ Gomrite, and Bakdil, son of Abidos, the
‫המקום ההוא לאברהם ולזרעו אחריו‬ Zidonite; and Abraham took the book of
the sale and placed it in his treasury, and
‫ הנה לפני ממרא בחברון‬,‫מאת בני חת‬
these are the words that Abraham wrote
‫ ואחרי כן קבר אברהם‬.‫אשר בארץ כנען‬
into the book saying: That Abraham
‫ ויהי‬,‫את השרה אישתו במקום ההוא‬ bought the cave and the field from Ephron,
‫המקום ההוא וכל גבולו לאברהם ולזרעו‬ the Hittite, and from his seed, and from all
those that went in at the gate of his city
‫ ויקבור אברהם את שרה‬.‫לאחוזת קבר‬
and from their seed forever, to be the
‫ ותיקבר‬,‫בכבוד כקבור את המלכים‬
purchased possession of Abraham and his
‫ ויהיו שם‬.‫בבגדים טובים ויפים עד מאוד‬ seed, and of all those that go forth from his
‫על מיטתה שם הן נח ועבר בנו ואבימלך‬ loins for a possession of a burying place
‫ וכל גדולי הארץ‬,‫וענר ואשכול וממרא‬ forever. And he put a seal thereto and had
it testified by witnesses. Thus the field and
‫ ויהיו ימי שרה‬.‫הולכים אחרי המיטה‬
the cave therein and the entire ground were
.‫מאת שנה ועשרים ושבע שנים ותמת‬ secured for Abraham and his seed after
‫ויעש אברהם לשרה אישתו מספד גדול‬ him, from the children of Heth; and
behold it is before Mamre, even in
.‫ ויעש אבל שבעת ימים‬,‫וכבד מאוד‬
Hebron, which is in the land of Canaan.
‫וינחמו על יושבי הארץ את אברהם ואת‬
And after this Abraham buried there Sarah
,‫ ויעברו ימי בכיתה‬.‫יצחק בנו על שרה‬ his wife, and that place with all its
‫וישלח אברהם את יצחק בנו וילך בית‬ boundaries became the possession of
Abraham and his seed for a burying place.
‫שם ועבר ללמוד דרכי ה׳ ואת מוסרו‬
And Abraham buried Sarah in great
‫ ויהי בעת‬.‫וישב שם יצחק שלוש שנים‬
display, as it is customary with the burials
‫ וילכו‬,‫ההיא ויקם אברהם וכל עבדיו‬ of kings, and she was interred in very
‫ וישב‬.‫וישובו להם בארה שבע אל ביתם‬ beautiful and costly garments. And her bier
‫ ויהי‬.‫אברהם וכל עבדיו בבאר שבע‬ was attended by Shem and his sons Eber
and Abimelech, also by Auer, Eshcol, and
‫לתקופת השנה וימת אבימלך מלך‬
Mamre, and all the dignitaries of the land
‫ בן מאת שנה‬,‫פלשתים בשנה ההיא‬ followed her bier. And the days of Sarah
‫ וילך‬.‫ושלוש ותשעים שנה היה במותו‬ were a hundred and seven and twenty years
when she died, and Abraham made a great
‫אברהם עם אנשיו ארץ פלשתים וינחמו‬
and heavy mourning, and he observed that
‫ ויפן‬,‫את כל בתי אבימלך וכל עבדיו‬
mourning for seven days. And all the
.‫וישב אל ביתו‬ inhabitants of the land con soled Abraham
and Isaac his son concerning Sarah. . And
when their days of mourning were over
Abraham sent away his son Isaac to go
unto the house of Shem and Eber to learn
the ways and instructions of the Lord. And
Isaac remained there for three years. At that
time Abraham arose with all his servants
and they started to return home, towards
Beer-sheba. And when the year was
around, Abimelech king of the Philistines,
died in that year. He was one hundred and
ninety-three years old when he died. And
Abraham went with all his people into the
land of the Philistines to comfort the
household of Abimelech, and all his
household, and then he returned to his
home.
‫ויהי אחרי מות אבימלך ויקחו על אנשי‬ 2 And after the death of Abimelech the
people of Gerar took his son Benmelech,
‫ והוא בן שתים‬,‫גרר את בנמלך בנו‬
who was then only twelve years of age, and
‫ ויסבו‬.‫עשרה שנה וימליכוהו תחת אביו‬
they made him king in his father's place;
‫ כי כן‬,‫את שמו אבימלך כשם כשם אביו‬ and they called his name Abimelech after
‫ וימלוך אבימלך‬.‫משפטם לעשות בגרר‬ his father, for such was their way of doing
in Gerar. And Abimelech ruled in the place
‫ וגם‬.‫ וישב על כיסאו‬,‫תחת אבימלך אביו‬ of his father and he sat upon his throne.
‫ בשנת תשע‬,‫לוט בן הרן מת בימים ההם‬ And Lot the son of Haran died also in
these days, in the thirty-ninth year of
.‫ושלושים שנה לחיי יצחק בן אברהם‬
Isaac's life; and all the days that Lot lived
‫ויהיו כל ימי לוט אשר חי מאת שנה‬ were one hundred and forty years when he
‫ ואלה בני‬.‫ושתים וארבעים שנה וימת‬ died. And these are the sons of Lot, born
unto him by his daughters. The name of
‫ שם הבכור‬,‫לוט אשר יולדו לו מבנותיו‬
the first-born was Moab and the name of
‫ וילכו שני בני‬.‫מואב ושם השני בן עמי‬
the second was Benamy. And the two sons
‫לוט ויקחו להם נשים מארץ כנען ויולדו‬ of Lot took unto themselves wives from the
‫ ויהיו בני מואב ער ומעיון‬.‫להם בנים‬ land of Canaan, and they bare unto them
children. And these were the children of
‫ הם אבות‬,‫ותרסיון וקנויל בנים ארבעה‬
Moab: Ed, and Majon, and Tarsus, and
‫ ובני עמי גרים‬.‫לבני מואב עד היום‬
Canvil, four sons, and they are the fathers
‫ועישון ורבה וצלון ועינון ומיוב בנים‬ of the children of Moab even unto this day.
‫ הם אבות לבני עמון עד היום‬,‫שישה‬ And all the families of the children of Lot
‫ וילכו כל משפחות בני לוט לגור‬.‫הזה‬ went forth to dwell wherever they should
find a suitable place, for they were very
.‫ כי פרו ורבו מאוד‬,‫בארץ אשר ימצאו‬
fruitful and they increased greatly. And
‫וילכו ויבנו להם ערים בארץ אשר ישבו‬ they went out and built cities unto
‫ ויקראו את שמות הערים אשר בנו‬,‫שם‬ themselves in the land of their habitation,
calling the names of the cities which they
‫ ונחור בן תרח אחי אברהם‬.‫על שמותם‬
built after their own names. And Nahor
‫ בשנת ארבעים שנה‬,‫מת בימים ההם‬
son of Terah, Abraham's brother, died in
‫ ויהיו כל ימי נחור מאת שנים‬.‫לחיי יצחק‬ those days, in the fortieth year of the life of
.‫ וימת ויקבר בחרן‬,‫ושבעים ושתים שנה‬ Isaac; and all the days of Nahor were one
hundred and seventy-two years, and when
‫וישמע אברהם כי מת אחיו ויחר לו‬
he died he was buried in Haran. And when
‫ אז‬.‫ ויתאבל על אחיו ימים רבים‬,‫מאוד‬
Abraham heard of his brother's death he
‫קרא אברהם אל אליעזר עבדו הגדול‬ was full of grief and sorrow and he
‫ ויבוא לפניו ויעמוד‬,‫הפקיד על ביתו‬ mourned over him many days. And
‫ ויאמר אליו אברהם הנה נא‬.‫לפניו‬ Abraham called Eliezer, his head-servant,
to give him orders concerning his house,
‫ לא ידעתי יום מותי כי באתי‬,‫זקנתי‬
and he came and stood before him, and
‫ עתה קום ולקחת אישה לבני‬.‫בימים‬ Abraham said unto him: Behold I am old,
‫ ואשביעך‬,‫ממשפחתי ומבית אביה בחרן‬ I do not know the day I may die, for verily
I am advanced in years. And now arise and
‫בה׳ אלוקי השמים אשר לא תיקח אישה‬
go forth and do not take a wife for my son
‫לבני מן המקום הזה ומן הארץ הזאת‬
from this place, nor from this land, from
‫מבנות הכנעני אשר אנחנו יושבים‬ the midst of the daughters of the
,‫ כי אם אל ארצי ומולדתי תלך‬.‫בקרבם‬ Canaanites among whom we are dwelling.
But go thou to my land and to my native
‫ וה׳ אלוקי‬.‫ולקחת אישה לבני משם‬
place and take from there a wife for my
‫השמים ואלוקי הארץ אשר לקחני מבית‬
son. And the Lord God of heaven and
‫ ויאמר אליי‬,‫אבי ויביאני אל המקום הזה‬ earth who hath taken me from the house of
‫לזרעך אתן את הארץ הזאת לרישתה עד‬ my father and brought me to this place;
‫עולם הוא ישלח מלאכו לפניך והצליח‬ and who hath said unto me: To thy seed I
will give this land for an inheritance
‫דרכך ולקחת אישה לבני ממשפחתי‬
forever, he will send his angel before thee
‫ ויען העבד את אברהם‬.‫ומבית אבי‬ and give thee success on thy way that thou
‫ הנה אנוכי בא אל מולדתך‬,‫אדוניו ויאמר‬ mayest procure a wife for my son from my
‫ואל בית אביך ולקחתי לבנך משם‬ family and from the house of my father.
And the servant answered unto Abraham
‫ והיה אם לא תאבה האישה‬.‫אישה‬
his master saying: Behold I will go to thy
‫ ההשב‬,‫ללכת אחרי אל הארץ הזאת‬ birth-place and to thy father's house to
.‫אשיב את בנך אל ארץ מולדתך‬ take a wife for thy son from there. But per
adventure the woman will not be willing to
follow me into this land; must I need bring
thy son again unto the land whence thou
camest?
‫ויאמר אליו אברהם הישמר לך פן תשיב‬ 3 And Abraham said unto him: Beware thou,
‫ כי ה׳ אשר התהלכתי‬,‫את בני שמה‬ that thou bring not my son thither again.
The Lord before whom I have walked will
‫לפניו הוא ישלח מלאכו לפניך והצליח‬
send his angel before thee to make thy way
‫ ויעש אליעזר כאשר ציוה אותו‬.‫דרכך‬ a success. And Eliezer did according to
‫ וישבע אליעזר אל אברהם‬,‫אברהם‬ Abraham's orders and Eliezer swore unto
Abraham, his master, concerning this
‫ ויקם אליעזר ויקח‬.‫אדוניו על הדבר הזה‬
matter. And Eliezer arose and took ten
‫עשרה גמלים מגמלי אדוניו ועשרה‬
camels of the camels of his father, and ten
‫ ויקומו וילכו‬.‫אנשים מעבדי אדוניו עמו‬ men from the servants of his master he
took likewise, and they departed for
‫ לקחת אישה‬,‫חרנה עיר נחור ותרח‬
Haran, the city of Abraham and Nahor, to
,‫ ויהי בלכתם‬.‫ליצחק בן אברהם משם‬
bring thence a wife for Isaac the son of
‫וישלח אברהם בית שם ועבר ויביאו‬ Abraham. And while they were gone
‫ ויבוא יצחק בית‬.‫משם את יצחק בנו‬ Abraham sent to the house of Shem and
Eber, and they brought thence his son
‫ ואליעזר ואנשיו באו‬.‫ בארה שבע‬,‫אביו‬
Isaac. And Isaac came back to his father's
,‫חרנה וישבו מחוץ לעיר לפני המימה‬
house in Beer-sheba at the same time that
.‫ויברך את הגמלים על המים וישבו שם‬ Eliezer and his men arrived in Haran. And
‫ ה׳‬,‫ויתפלל אליעזר עבד אברהם ויאמר‬ they stopped in the city near the watering
‫אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום‬ place, and Eliezer made his camels to kneel
down without the city by a well of wa ter,
‫ אשר תכין‬,‫טוב ועשה חסד עם אדוני‬
and they remained there; and Eliezer, the
‫ וישמע‬.‫היום אישה לבן אדוני ממשפחתו‬ servant of Abraham, prayed, saying: O,
.‫ בעבור אברהם עבדו‬,‫ה׳ בקול אליעזר‬ Lord God of my master Abraham, I pray
thee send me good speed this day, and
‫ויקר מקרהו בית בתואל בן מלכה אשת‬
show kindness unto my master Abraham,
‫ ויבוא אליעזר אל‬,‫נחור אחי אברהם‬
and appoint this day a wife for the son of
‫ ויספר להם אליעזר את כל‬.‫ביתם‬ my master from his own family. And the
‫ וישמחו‬,‫אודותיו וכי הוא עבד אברהם‬ Lord hearkened to Eliezer's voice for the
sake of his servant Abraham, and he
‫ ויברכו כולם את ה׳‬.‫עליו מאוד מאוד‬
happened to meet the daughter of Bethuel,
‫ ויתנו לו את‬,‫אשר עשה את הדבר הזה‬
the son of Milcah the wife of Nahor,
.‫רבקה בת בתואל ליצחק לאישה‬ Abraham's brother, and Eliezer came into
‫והנערה טובת מראה מאוד בתולה ואיש‬ her house. And Eliezer related unto them
‫ בת עשר שנים היתה רבקה‬,‫לא ידעה‬ all his affairs, and that he was the servant
of Abraham, and they were greatly rejoiced
‫ ויעשו בתואל ולבן ושרח‬.‫בימים ההם‬
with him; and all of them blessed the Lord
‫ ויבואו אליעזר‬,‫ובניו משתה בלילה ההוא‬ for bringing about this event, and they
‫ואנשיו ויאכלו וישתו וישמחו שם בלילה‬ gave him Rebekah, Bethuel's daughter, to
be the wife of Isaac, and the young maiden
‫ ויקם אליעזר בבוקר הוא והאנשים‬.‫ההוא‬
was very comely of appearance; she was a
‫ ויקראו אל כל בית בתואל‬,‫אשר איתו‬
virgin and ten years old at that time. And
‫ ויקומו‬.‫לאמור שלכני ואלכה לאדוני‬ Bethuel, and Laban and his children, made
‫וישלחו את רבקה ואת דבורה בת עוץ‬ a great feast that night, and Eliezer and his
men came and ate and drank and were
‫ ויתנו לה כסף וזהב ועבדים‬,‫מניקתה‬
exceedingly rejoiced that night; and in the
‫ וישלחו את‬.‫ושפחות ויברכו אותה‬
morning Eliezer and his men arose and he
‫ ויקח‬,‫אליעזר עבד אברהם ואת אנשיו‬ called the whole household together,
‫ וישב ארצה כנען‬.‫העבד את רבקה וילך‬ saying: Let me depart now that I go to my
‫ ויקח יצחק את רבקה ותהי לו‬.‫אל אדוניו‬ master. And they arose and sent away
Rebekah, and her nurse Deborah, daughter
‫ ויצחק‬.‫ ויאהבה ויביאה האהלה‬,‫לאישה‬
of Uz, with her. And they gave her silver
‫בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת‬ and gold, and men servants and maid
.‫בתואל דודו לאישה‬ servants, and they blessed her. Thus they
sent away Eliezer with his men and the
servants that took Rebekah, and he went
and returned unto his master into the land
of Canaan. And Isaac took Rebekah and
she was unto him a wife, and he brought
her into the tent, and Isaac was forty years
of age when he took Rebekah, daughter of
Bethuel, his uncle, for a wife.
‫ויהי בעת ההיא וילך אברהם ויוסף ויקח‬ 4 And at that time Abraham again took a
wife in his old age, from the land of
‫אישה אחרת לעת זקנתו ושמה קטורה‬
Canaan, and her name was Keturah; and
‫ ותלד לו זמרן ויקשן ומדן‬,‫מארץ כנען‬
she bare unto him: Zimran, and Jokshan,
‫ ויהיו בני‬.‫ומדין וישבק ושוח בנים שישה‬ and Medan, and Midian, and Ishbak, and
,‫ ובני יקשן‬.‫ אביהם ומוליך ומריח‬,‫זמרן‬ Shuah—six sons. And the sons of Zimran
‫ *אמירה ויוב וגוחי‬,‫ ובני דדן‬.‫שבא ודדן‬ were: Abihen, and Molech, and Marim.
And the sons of Jokshan were: Sheba and
‫ עיפה ועפר‬,‫ ובני מדין‬.‫ואלישע ונותה‬
Dedan. And the sons of Medan were:
‫ מכירי‬,‫ ובני ישבע‬.‫וחנוך ובידן ודועה‬ Amido, and Joab, and Gochi, and Elisha,
‫ בלדד וחמדד‬,‫ ובני שוח‬.‫ובידוע וסתור‬ and Notach. And the sons of Midian were:
Ephah, and Epher, and Chanoch, and Abi
‫ כל אלה משפחות בני‬.‫מושן ומיכן‬
da, and Eldaah. And the sons of Ishbak
‫קטורה הכנענית אשר ילדה לאברהם‬
were: Makiro, and Bejodua, and Tator.
‫ וישלח אברהם את כל אלה ויתן‬.‫העברי‬ And the sons of Shuah were: Bildad, and
‫ וילכו מעל יצחק בנו לגור‬,‫להם מתנות‬ Mamdad, and Meman, and Mehan. All
these are the families of the children of
,‫ וילכו כל אלה הר קדם‬.‫באדר ימצאו‬
Keturah, the Canaanitish woman, which
‫ויבנו להם שש ערים וישבו בהם עד היום‬
she bare unto Abraham, the Hebrew. And
‫ אך בני שבה ודדן ובני יוקשן עם‬.‫הזה‬ Abraham sent all of them away, giving
,‫בניהם לא ישבו עם אחיהם בעריהם‬ them gifts, and they went away from Isaac
‫ויהיו נוסעים וחונים בארצות ומדברות עד‬ his son, to locate wheresoever they should
find a suitable place; and they went all
‫ הלכו‬,‫ ובני מדין בן אברהם‬.‫היום הזה‬
unto the mountains eastward and they
‫מזרחה לארץ כוש וימצאו שם בקעה‬ built unto themselves six cities and they
‫ וישבו שם ויבנו עיר‬.‫גדולה בארץ הקדם‬ dwelt therein even unto this day. And the
children of Shebah and Dedan, the sons of
‫ וישב‬.‫ היא ארץ מדין עד היום‬,‫וישבו בה‬
Jokshan, did not dwell with their brethren
,‫מדין בעירו אשר בנה הוא וחמשת בניו‬
in their cities, and they journeyed about
‫ ואלה שמות בני מדין‬.‫וכל אשר לו‬ camping in the countries and in the deserts
‫ עיפה ועפר וחנוך‬,‫לשמותם בעריהם‬ even unto this day; and the children of
Midian, son of Abraham, went eastward of
‫ ויהיו בני עיפה מיחה‬.‫ואבידע ואלדעה‬
the land of Cush, where they discovered a
‫ ובני אפר עפרון וצור‬.‫ומישר ואוי ואצלוע‬
large valley in the country of the east, and
‫ רעואל ורקם‬,‫ ובני חנוך‬.‫ואלירון ומידון‬ they located there and built a city, and they
‫ חור‬,‫ ובני בירע‬.‫ועזי ואליושב וחלד‬ dwelt in it. That is the land of Midian
‫ ויכיר‬,‫ ובני דועה‬.‫ומולר וקרויל ומלחי‬ unto this day. And Midian dwelt in the city
which he built, with his five sons and all
‫ אלה משפחות‬.‫ורבע ומלחום וגבל‬
belonging unto him; and these are the
‫ ואחר נפוצו‬,‫המדינים למשפחותם‬ names of Midian's sons, according to their
‫ ואלה תולדות‬.‫משפחות מדין בארץ מדין‬ names and their cities: Ephah, and Epher,
‫ אשר ילדה הגר‬,‫ישמעאל בן אברהם‬ and Chanoch, and Abida, and Eldaah. And
the sons of Ephah were: Methach, and
‫ ויקח‬.‫המצרית שפחת שרה לאברהם‬
Meshar, and Avi, and Tzanua. And the
‫ישמעאל אישה מארץ מצרים ושמה‬ sons of Epher were: Ephron, and Zur, and
‫ ותלד ריבה לישמעאל‬.‫ היא מריסה‬,‫ריבה‬ Alirun, and Medin. And the sons of
Chanoch were: Reuel, and Rekem, and
‫את נביות ואת קדר ואת אדביאל ואת‬
Azi, and Alyoshub, and Alad. And the sons
‫ ויגרש‬.‫מבשם ואת בשמת אחותם‬
of Abida were: Chur, and Melud, and
‫ישמעאל את ריבה ותלך מאיתו ותשב‬ Keruy, and Molchi. And the sons of Eldah
‫ כי היתה רעה מאוד‬,‫מצרימה בית אביה‬ were: Miker, and Reba, and Malchiyah,
‫ ויקח‬.‫בעיני ישמעאל ובעיני אברהם אביו‬ and Gabol. These are the names of the
Midianites according to their families; and
‫ ויקם וילך ארצה כנען‬,‫ישמעאל את בניו‬
afterwards the families of Midian spread
‫ ואחר לקח‬.‫אל אברהם אביו וישב שם‬ throughout the land of Midian. And these
‫ישמעאל אישה מארץ כנען ושמה‬ are the families of Ishmael, the son of
‫ ותלד לו את משמע ואת דומה‬,‫מלכית‬ Abraham, whom Hagar, Sarah's handmaid,

bare unto Abraham. - - And Ishmael took a
‫ואת משא ואת חדד ואת תימא ואת יטור‬
wife from the land of Egypt, and her name
‫ אלה הם בני‬.‫ואת גפיש ואת קדמה‬ was Ribah, the same is Meribah. And
‫ישמעאל ואלה שמותם שנים עשר‬ Ribah bare unto Ishmael: Nebayoth, and
Kedar, and Adbeel, and Mibsam, and their
‫ ואחר נפוצו משפחות‬,‫נשיאים לאומותם‬
sister Bosmath. And Ishmael disowned his
.‫ישמעאל‬
wife Ribah, and she went from him and
returned to Egypt to the house of her
father, and she dwelt there, for she had
been very wicked in the sight of Ishmael,
and in the sight of his father Abraham.
And Ishmael afterward took a wife from
the land of Canaan, and her name was
Malchuth, and she bare unto him: Nishma,
and Dumah, and Masa, and Chadad, and
Tema, and Yetur, and Naphish, and
Kedma. These are the sons of Ishmael, and
these are their names, twelve princes
according to their nations; and the families
of Ishmael spread forth,
‫ויקח ישמעאל את בניו ואת כל רכושו‬ 5 and Ishmael took his children and all the
property that he had gained, together with
‫אשר רכש ואת נפשות ביתו ואת כל‬
the souls of his household and all
‫ וילכו‬.‫ וילכו לגור באשר ימצאו‬,‫אשר לו‬
belonging to him, and they went to locate
‫ ויהי מושבם‬,‫וישכנו אצל מדבר פארן‬ where they should find a suitable place,
‫מחוילה עד שור אשר על פני מצרים‬ And they went and dwelt near the
wilderness of Paran and their dwelling was
‫ וישב ישמעאל ובניו‬.‫בואכה אשורה‬ from Havilah unto Shur, that is before
‫ ויולדו להם בנים ויפרו‬,‫בארץ ההיא‬ Egypt as thou comest toward Assyria; and
Ishmael and his sons dwelt in the land, and
‫ ואלה שמות בני נביות בכור‬.‫וירבו מאוד‬
they had chidren born unto them, and
,‫ ובני קדר‬.‫ מעוד וסועד ומעיון‬,‫ישמעאל‬ they were fruitful and increased greatly.
,‫ ובני אדביאל‬.‫עליון וקצם וחמד ועלי‬ And these are the names of the sons of
Nebayoth, the first born of Ishmael: Mend,
‫ עבדיה ועבד‬,‫ ובני מבשם‬.‫חמד ויובין‬
and Send, and Mayon; and the sons of
‫אלה משפחות בני ריבה‬--‫מלך ויעוש‬
Kedar were: Alyon, and Kezem, and
‫ ויהיו בני משמע בן‬.‫אשת ישמעאל‬ Chamad, and Eli. And the sons of Adbeel
‫ ובני‬.‫ שמוע וזכריון ועובד‬,‫ישמעאל‬ were: Cha mad, and Jabin; and the sons of
Mibsam were: Obadiah, and Ebedmelech,
‫ ובני‬.‫ קצם ועלי ומחמד ועמאר‬,‫דומה‬
and Yeush—these are the families of the
,‫ ובני חדד‬.‫ מלון ומולה ועבד אדון‬,‫משא‬
children of Ribah, the wife of Ishmael; and
,‫ ובני תימא‬.‫נאצר ומינצאר ועבד מלך‬ the sons of Mishma, the son of Ishmael,
‫ מריק‬,‫ ובני יטור‬.‫סעיד וסעדון ויכול‬ were: Shamua, and Zecaryon, and Obed;
‫ עבד תמיר‬,‫ ובני נפיש‬.‫ויעיש ועלוי ופחית‬ and the sons of Dumah were: Kezed, and
Eli, and Machmad, and Amed; and the
‫ עליך ותחתי‬,‫ ובני קדמה‬.‫ואביוסף ומיר‬
sons of Masa were: Melon, and Mula, and
‫אלה היו בני מלכית אשת‬--‫ועמיר‬ Ebidadon; and the sons of Chadad were:
‫ כל אלה משפחות‬.‫ישמעאל למשפחותם‬ Azur, and Minzar, and Ebed melech; and
‫ וישבו להם בארצות‬,‫ישמעאל לתולדותם‬ the sons of Tema were: Seir, and Sadon,
and Yakol; and the sons of Yetur were:
‫ ורבקה בת‬.‫אשר בנו להם עד היום‬
Merith, and Yaish, and Alyo, and Pachoth;
‫ עקרה‬,‫בתואל אשת יצחק בן אברהם‬ and the sons of Naphish were: Ebed, and
‫ וישב יצחק את‬.‫בימים ההם אין לה ולד‬ Tamed, and Abiyasaph, and Mir; and the
sons of Kedma were: Calip, and Tachti,
‫ ויהי ה׳ את‬,‫אברהם אביו ארצה כנען‬
and Omir—these were the children of
‫ וארפכשד בן‬.‫יצחק ואת אברהם אביו‬
Malchuth, the wife of Ishmael, according
‫ בשנת‬,‫שם בן נח מת בימים ההם‬ to their families. All these are the families
‫ ויהיו כל ימי‬.‫ארבעים ושמונה לחיי יצחק‬ of Ishmael according to their generations,
and they dwelt in those lands wherein they
‫ ארבע מאות שנה‬,‫ארפכשד אשר חי‬
had built themselves cities unto this day.
.‫ושלושים ושמונה וימת‬
And Rebekah, the daughter of Bethuel, the
wife of Isaac, Abraham’s son, was barren in
those days, she had no offspring. And Isaac

dwelt with his father in the land of
Canaan, and the Lord was with Isaac; and
Arpachshad, son of Shem, the son of
Noah, died at that time, in forty-eighth
year of Isaac’s life; and all the days of
Arpachshad’s life were four hundred and
thirty years when he died.
Book of Genesis, Toldot
‫ויהי בשנת תשע וחמישים שנה לחיי‬ 1 And I the fifty-ninth year of the life of
Isaac, Abarham’s son, Rebekah, his wife,
‫ ורבקה אישתו עודנה‬,‫יצחק בן אברהם‬
was still barren; and Rebekah said unto
‫ ותאמר רבקה אל‬.‫עקרה בימים ההם‬
Isaac: My Lord, verily I have heard that thy
‫יצחק הלא שמעתי אדוני כי גם שרה‬ mother Sarah was also barren from many
‫ עד אשר‬,‫אמך היתה עקרה בימיה‬ days, until my lord Abraham, thy father,
‫התפלל עליה אדוני אברהם אביך ותהר‬ prayed concerning her, and she conceived;
now, therefore, arise and pray thou likewise
‫ עתה עמוד והתפלל אל האלוקים גם‬.‫לו‬
unto the Lord and he will surely hearthy
‫אתה וישמע את תפילתך ויזכור גם‬ prayer, and remember us in his mercy. And
‫ ויען יצחק את רבקה‬.‫ למען חסדיו‬,‫אותנו‬ Isaac replied unto his wife, saying: My
father, Abraham, had already offered up
‫אישתו לאמור כבר התפלל עליי אברהם‬
prayers to God in my behalf to multiply
‫ עתה‬,‫אבי אל אלוקינו להרבות זרעי‬
his seed, hence thy barrenness must be
‫ ותאמר לו‬.‫ממך היה העקרות הזה אלינו‬ caused through thee. And Rebekah said
‫רבקה אך עתה קום והתפלל עליי גם‬ unto him: Arise then thou also, and pray
that the Lord may hearken unto thy voice
‫ וישמע ה׳ את תפילתך ונתן לי‬,‫אתה‬
and grant me children. And Isaac listened
,‫ וישמע יצחק אל דברי אישתו‬.‫בנים‬
unto the words of his wife, and he and his
‫ויקומו וילכו יצחק ורבקה ארץ המוריה‬ wife with him arose and went unto the
‫ ויבואו‬.‫להתפלל שם ולדרוש שם את ה׳‬ land of Moriah to pray unto the Lord and
‫ ויעמוד יצחק ויתפלל‬,‫עד המקום ההוא‬ to seek him there; and when Isaac reached
that place he stood up and prayed unto the
.‫לנוכח אישתו אל ה׳ כי עקרה היא‬
Lord concerning the barrenness of his wife,
‫ויאמר יצחק ה׳ אלוקי השמים והארץ‬ and Isaac said: Oh Lord, God of heaven
and of earth, thou whose goodness and
‫ אתה‬,‫אשר טוב וחסדך מלאו כל הארץ‬
mercy fill the earth, who hast taken my
‫אדר לקחת את אבי מבית אביו ומארץ‬
father from his father's house and from his
‫מולדתו ותביאהו אל הארץ הזאת ותאמר‬ native place, and hast brought him unto
‫לו ארבה את זרעך ככוכבי השמים‬ this land, saying unto him: to thy seed will
I give this land; thou who hast promised
‫ עתה יאמנו דבריך אשר‬.‫וכחול הים‬
and declared unto him, I will multiply thy
‫ כי אתה ה׳ אלוקינו‬,‫דיברת אל אבי‬
seed like the stars of heaven and like the
‫עינינו עליך לתת לנו זרע אנשים כאשר‬ sand of the sea, may thy words which thou
.‫הבטחתנו כי אתה אלוקינו ועליך עינינו‬ hast spoken unto my father now become
‫וישמע ה׳ אל תפילת יצחק בן אברהם‬ verified, for Thou art the Lord our God,
and our eyes are turned unto Thee to give
‫ ויהי‬.‫ ותהר רבקה אישתו‬,‫ויעתר לו‬
us offspring according to thy promise unto
‫בשבעה חודשים ויתרוצצו הבנים‬ us, for Thou art the Lord our God, and
‫ ויצר לה מאוד מאוד ותקץ‬,‫בקרבה‬ our eyes are turned up to Thee only. And
‫ ותאמר אל כל הנשים אשר היו‬.‫מפניהם‬ the Lord hearkened unto Isaac's prayer,
and the Lord was entreated of him, and his
‫איתה הארץ הנהיה לכם כדבר הזה‬
wife, Rebekah, conceived; and about seven
‫ ותאמר‬.‫ ויאמרו אליה לא‬,‫אשר נעשה לי‬ months after that the children struggled
‫ למה זה אנוכי היה לי הדבר הזה‬,‫אליהן‬ within her, and she had great pains and she
was wearied on their account; and she
‫ ותלך‬.‫מכל הנשים אשר היו בכל הארץ‬
asked all the women in the land: Did such
‫ארץ המוריה לדרוש את ה׳ על הדבר‬
a thing ever happen to any one of you? and
‫ ותלך אל שם ואל עבר בנו לשאול‬,‫הזה‬ they said unto her: No, it never did; and
‫ולדרוש מאיתם על הדבר הזה ולבקש‬ she said unto them: Why do I stand alone
in this matter among all the women that
‫ ותשאל גם‬.‫עליה מלפני ה׳ בדבר הזה‬
ever were upon the earth? And she went
‫את אברהם לבקש ולדרוש את ה׳ על כל‬
unto the land of | Moriah to entreat the
‫ וידרשו כולם‬.‫הדבר הזה אשר קרה לה‬ Lord concerning this, and she went to
‫ וישיבו לה דבר‬,‫את ה׳ על הדבר הזה‬ Shem and to his son Eber to make inquiry
‫ ויאמרו אליה שני ילדים בבטנך‬.‫מאת ה׳‬ of them on account of this matter, so that
they should pray to the Lord in her behalf;
‫ ולאום מלאום‬,‫ושני לאומים יקומו מהם‬
and she asked Abraham like wise to seek
‫ וימלאו ימיה‬.‫יאמץ ורב יעבוד צעיר‬ the Lord and pray unto Him concerning
‫ ותכרע והנה תאומים בבטנה‬,‫ללדת‬ what hath happened unto her. And all of
them sought the Lord concerning
‫ ויצא הראשון‬.‫כאשר דיבר אליה ה׳‬
Rebekah, and they brought her in
‫ ויקראו כל‬,‫אדמוני כולו כאדרת שיער‬
formation from the Lord, saying unto her:
‫הארץ שמו עשו לאמור כי שלם זה‬ Two children are in thy womb, and two
‫ ואחרי כן יצא אחיו ותאחז ידו‬.‫מהבטן‬ nations shall arise from them; and one
nation shall be stronger than the other
‫ ויהי‬.‫ על כן קרא שמו יעקב‬,‫בעקב עשב‬
nation, and the elder shall serve the
‫ בן שישים שנה בלדת‬,‫יצחק בן אברהם‬
younger. And when her days to be
‫ ויגדלו הנערים עד חמש עשרה‬.‫אותם‬ delivered were fulfilled, behold, there were
‫ ויהי עשו איש‬.‫ ויבואו באנשים‬,‫שנה‬ twins in her womb; and the first came out
‫ ויודע לצוד ציד‬,‫מחשבות ומרמות‬ red all over, like a hairy garment, and they
called his name Esau; and after that came
‫ ויעקב היה איש תם וחכם יושב‬.‫בשדה‬
his brother out, and his hand took hold at
‫ ולומד מוסר ה׳‬,‫אוהלים ורועה צאן‬ Esau’s heel, and his name was called Jacob;
.‫ומצות אביו ואמו‬ and Isaac was three-score years old when
Rebekah bare them. And the boys grew up
and reached their fifteenth year, when they
came among the people; and Esau was a
man cunning and deceitful, and a mighty
hunter in the field; while Jacob was a man
honest and prudent, who dwelt in tents
and attended to his flocks, and always
studied the ways of the Lord, and the
instructions of his father and mother.
‫ויגר יצחק עם בניו וביתו עם אברהם‬ 2 And Isaac with his household dwelt at the
house of Abraham, his father, in the land
‫ כאשר ציוה אותם‬,‫אביו בארץ כנען‬
of Canaan, as the Lord had commanded
‫ וישמעאל בן אברהם ובניו וכל‬.‫אלוקים‬
unto them. And Ishmael, the son of
‫אשר להם הלכו וישכנו שם בארץ‬ Abraham, went with his children and all
‫ וגם כל בני‬.‫החוילה וישבו שם‬ that were his and returned unto the land of
Havilah to dwell therein; and all the
‫הפילגשים אשר לאברהם הלכו באשר‬
children of the concubines of Abraham
‫ כי שלחם אברהם‬,‫יגורו אל ארץ הקדם‬
went to locate in the lands towards the
‫מעל יצחק בנו ויתן להם מתנות וילכו‬ east, for Abraham had sent them away
from his son Isaac, giving them gifts so that
‫ ויתן אברהם את כל אשר לו אל‬.‫להם‬
they went away. And all that Abraham had
.‫יצחק בנו וגם את כל חמודותיו נתן לו‬
left he gave unto Isaac, his son, including
‫ הלא ידעת ושמעת כי ה׳‬,‫ויצוהו לאמור‬ all his treasures; and he instructed him -
‫הוא האלוקים בשמים ובארץ אין עוד‬ continually, saying: Know it and
understand that the Lord is God in heaven
‫ והוא אשר לקחני מבית אבי‬.‫מלבדו‬
and on earth, and that there is no other
‫ ויצילני מאור כשדים ומעצת‬,‫וממולדתי‬
god besides Him; and it is He who hath
‫ ויביאני אל המקום‬.‫רשעים כי בטחתי בו‬ taken me from my father's house and from
,‫הזה ויתן לי את כל חמדת הארץ הזאת‬ the place of my birth to give me all the
,‫ ויבטיחני ויאמר לי‬.‫לא חסרתי דבר‬ pleasures on earth; it is He who hath

delivered me from the schemes of the
‫לזרעך אתן את כל הארץ הזאת והמה‬
wicked, because I trusted in Him; and He
‫יירשוה בשמרם את *מצותי ואת חוקותי‬ hath brought me unto this place after
‫ואת תורתי ואת משפטי אשר ציויתי‬ delivering me from Ur Casdim, and he said
unto me: To thy seed shall I give all these
‫ ועתה בני שמע‬.‫אותך ואשר אצוה אותם‬
lands to possess them, if they observe my
‫בקולי ושמור את מצות ה׳ אלוקיך אשר‬
commandments, my statutes, and my
‫ לא תסור מן הדרך הישר‬,‫ציויתי אותך‬ judgments which I have commanded unto
‫ימין ושמאל למען ייטב לך ולבניך אחריך‬ thee, and which I shall command unto
them. And now, my son, hearken thou,
‫ וזכור את נפלאות ה׳ וחסדיו‬.‫עד עולם‬
therefore, to my voice and keep the
‫אשר עשה עמנו ואשר הצילנו מכף‬
commandments of the Lord, thy God,
‫ ועתה‬.‫ ויפילם ה׳ אלוקינו בידינו‬,‫אויבינו‬ which I have taught thee; do not turn from
‫כל אשר ציויתיך תשמור וממצות אלוקיך‬ the way of righteousness, neither to the
‫ למען‬,‫לא תסור ולא תעבוד אחר זולתו‬ right nor to the left, so that it may be well
with thee and with thy children after thee,
‫ ולימדת את בניך‬.‫ייטב לך ולזרעך אחריך‬
forever; and remember, also, the wonderful
,‫ואת זרעך את מוסר ה׳ ואת מצוותיו‬ works of the Lord, and the kindness he has
‫והוריתם הדרך הישרה אשר ילכו בה‬ shown to us, in delivering us from the
hands of our enemies, and causing them to
‫ ויען יצחק את‬.‫למען ייטב להם עד עולם‬
fall into our hands. Now, therefore, observe
‫אביו ויאמר אליו אשר ציוה אדוני אעשה‬
all that I have commanded unto thee and
‫ ככל אשר‬,‫וממצות ה׳ אלוקיי לא אסור‬ do not turn from the commandments of
‫ ויברך אברהם את יצחק‬.‫צויתני אשמור‬ thy Lord, and serve no one besides Him, so
that it may be well with thee and thy seed
‫ וילמד אברהם את יעקב‬,‫בנו ואת בניו‬
after thee; and thou shalt teach the
‫ ויהי בעת ההיא וימת‬.‫מוסר ה׳ ודרכיו‬
instructions of the Lord unto thy children
‫ בשנת חמש עשרה שנה לחיי‬,‫אברהם‬ and unto thy seed, and show them the
‫ ויהיו כל ימי‬.‫יעקב ועשו בני יצחק‬ right way in which they should walk, so
.‫אברהם שבעים וחמש שנים ומאת שנה‬ that it may be well with them forever. And
Isaac replied unto his father, saying:
‫וימת ויאסף אל עמיו בשיבה טובה זקן‬
Whatsoever my Lord hath commanded I
‫ ויקברו אותו יצחק וישמעאל‬,‫ושבע ימים‬ will do, nor shall I turn away from any one
‫ ויהי כאשר שמעו כל יושבי ארץ‬.‫בניו‬ of His commandments, but I shall observe
‫ ויבואו כולם עם‬,‫כנען כי מת אברהם‬ all that He ordered me to do. And

Abraham blessed Isaac and his children;
‫מלכיהם ושריהם וכל אנשיהם לקבור‬
and Abraham instructed Jacob in all the
‫ ויבואו כל יושבי ארץ חרן‬.‫את אברהם‬ ways of the Lord. And Abraham died at
‫וכל משפחות בית אברהם וכל השרים‬ that time, in the fifteenth year of Jacob's
‫והגדולים וכל בני הפילגשים אשר‬ and Esau’s lives, and all the days of
Abraham were one hundred and seventy-
‫ כי שמעו כי מת אברהם‬,‫לאברהם‬
five years; and he died and was gathered up
‫ וינחמו כולם את‬.‫ויגמלו חסד לאברהם‬ to his people in a ripe old age, old and
‫ ויקברו את אברהם במערה‬,‫יצחק בנו‬ satisfied with his days, and he was buried
by Isaac and Ishmael, his sons. And the
‫אשר קנה מאת עפרון החתי ובניו‬
inhabitants of Canaan heard that Abraham
.‫לאחוזת קבר‬
was dead, and all of them came together
with their kings and princes and all their
people, to bury Abraham; and all the
inhabitants of the land of Haran, and all
the families of the house of Abraham with
their great princes, and all the sons of
Abraham’s concubines came when they
heard of Abraham’s death; in appreciation
of Abraham’s kindness they came, as also to
comfort his son Isaac. And they buried
Abraham in the cave which he had bought
of Ephron, the Hittite and his children, as

a possession of a burial place.
‫ויבכו כל יושבי ארץ כנען וכל יודעי‬ 3 And all the inhabitants of the land of
Canaan and all those that were acquainted
‫ ויספרו‬,‫אברהם את אברהם שנה תמימה‬
with Abraham, wept over him for a whole
‫ וגם כל הילדים‬.‫עליו אנשים ונשים‬
year, all men, and women likewise,
‫קטנים וכל יושבי הארץ בכו כולם על‬ mourned his loss; and even the little
‫ כי היה אברהם טוב עם כולם‬,‫אברהם‬ children of the inhabitants of the land
.‫וכי היה ישר עם אלוקים ועם אנשים‬ wept over Abraham, for he hath been good
unto them, and ever upright, both before
‫ולא קם עוד ירא אלוקים כאברהם אשר‬
God and men. And there never arose a
‫ ויעבוד ה׳ וילך‬,‫ירא את אלוקיו מנעוריו‬ man who hath feared God after the
‫בכל דרכיו מעודו קטן כל ימי חייו עד‬ manner of Abraham; for he had feared his
‫ ויהי ה׳ עמו ויצילהו מעצת‬.‫יום מותו‬ God from his very youth, serving the Lord
and walking in all his ways from the days
‫ וילחם עם ארבעה מלכי‬,‫נמרוד ואנשיו‬
of his childhood even to the day of his
‫ ויקרב את כל בני הארץ‬.‫עילם וינצחם‬ death. And the Lord was with him, and He
‫ וילמד את דרכי ה׳‬,‫לעבודת האלוקים‬ saved him from the wickedness of Nimrod
‫ ויעש‬.‫לכל בני הארץ ויודיעם את ה׳‬ and his people, and when Abraham gave
battle with the four kings he vanquished
‫ ויערוך לחם באהלו‬,‫אשל ויטע בו כרם‬
them; and he guided all the children of the
‫תמיד לכל באי הארץ לאכול ולשתות‬ land towards the service of God,
‫ ויצל ה׳ את כל הארץ‬.‫ולשבוע בביתו‬ instructing them in the ways of the Lord,
‫ ויושיעם ה׳ מחרון אפו‬,‫בעבור אברהם‬ and teaching them to know Him. And he
laid out a grove, planting a vineyard
‫אשר חרה אפו עליהם בימים ההם‬
therein, and he always had meat and drink
‫ ויהי אחרי מות אברהם‬.‫בעבור אברהם‬ ready in his house for those that traveled
,‫ויברך אלוקים את יצחק בנו ואת בניו‬ through the land so that they might
‫ויהי ה׳ עם יצחק כאשר היה עם אברהם‬ become satisfied in his house; and the Lord
saved the whole earth for the sake of
‫ כי שמר יצחק את כל מצות ה׳‬.‫אביו‬
Abraham. And after Abraham’s death the
‫ לא נטה מן‬,‫כאשר ציוהו אברהם אביו‬ Lord blessed his son Isaac and his children,
‫הדרך הישר אשר ציוהו אביו ימין‬ and the Lord was with Isaac as he had been
with Abraham, his father; for Isaac had
‫ וילך עשו בעת ההיא אחרי מות‬.‫ושמאל‬ observed all the commandments of the
‫ כפעם בפעם‬,‫אברהם לצוד ציד בשדה‬ Lord, according to the instructions of

Abraham, his father, turning neither to the
‫ ונמרוד מלך בבל הוא אמרפל‬.‫להביא‬
right nor to the left from the right path
‫הלך כפעם בפעם עם גיבוריו לצוד ציד‬ which his father had pointed out unto
‫ ולהתהלך לרוח היום עם‬,‫גם הוא בשדה‬ him. - And after the death of Abraham,
‫ ויהי נמרוד עויין את עשו כל‬.‫אנשיו‬ Esau went very often to hunt in the field.
And Nimrod, king of Babel, whose name
‫ כי נפלה קנאה בלב נמרוד אל‬,‫הימים‬
was Amraphel, went likewise very
‫ ויהי ביום ההוא וילך‬.‫עשו כל הימים‬ frequently with his great men to hunt in
‫ וימצא את נמרוד‬, ‫עשו לצוד בשדה‬ the field, and to walk about with them in
‫ וכל‬.‫מתהלך במדבר עם שני אנשיו‬ the cool of the day. And Nimrod kept close
watch concerning Esau, for Nimrod's heart
‫ אך רחקו‬,‫גיבוריו ואנשיו היו עמו במדבר‬
was filled with jealousy against Esau all the
.‫ממנו וילכו מעליו הנה והנה לצוד‬ time. And it was on a certain day that Esau
‫ויתחבא עשו אל נמרוד ויארוב לו‬ went into the field to hunt and he met
Nimrod with his two men walking about
‫ ונמרוד והאנשים אשר איתו לא‬,‫במדבר‬
in the wilderness; for his great men and all
‫ ויתהלך נמרוד ואנשיו בשדה לרוח‬.‫ידעו‬
his people were with him in the wilderness,
‫ ולדעת איפה אנשיו‬,‫היום כפעם בפעם‬ but they separated from him going into the
‫ ויבוא נמרוד ושני אנשיו‬.‫צודים בשדה‬ distance to hunt in different directions,
and Esau had hidden himself laying in wait
‫ עד המקום אשר עשו‬,‫אשר היו איתו‬
for Nimrod in the wilderness. And Nimrod
‫ ויקם עליו עשו פתאום מהמארב‬.‫שם‬
and his men with him knew nothing of
‫ וישלוף חרבו וימהר‬,‫אשר ארב לו שם‬ Esau and they strolled to and fro in the
.‫וירץ אל נמרוד ויכרות את ראשו מעליו‬ field at the cool of day, to ascertain whither
his men had gone to hunt in the field. And
when Nimrod with his two men came near
to the hiding place, Esau suddenly jumped
towards them from his ambuscade, and
drawing his sword he ran to Nimrod and
cut off his head.
‫וילחם עשו עם שני האנשים אשר היו‬ And a desparate struggle ensued between
Esau and the two men that were with
‫ ויצעקו עליו ויפן‬,‫עם נמרוד מלחמה רבה‬
Nimrod, and they yelled terribly at Esau;
‫ וישמעו‬.‫עשו אליהם ויכם וימיתם בחרבו‬
when Esau turned suddenly upon them
‫כל גיבורי נמרוד אשר הלכו מאיתו‬ smiting them to death with his sword. And
‫ ויכירו‬,‫המדברה את קול הצעקה מרחוק‬ all the great men of Nimrod, who were out
‫ וירוצו לדעת‬.‫את קול שני האנשים ההם‬ hunting with Nimrod in the wilderness,
when they heard the terrible yelling
‫ וימצאו את מלכם‬,‫מה זה ועל מה זה‬
recognized at once the voices of those two
‫ושני אנשיו אשר עמו נופלים מתים‬ men, and they hastened to ascertain the
‫ ויהי כאשר ראה עשו את כל‬.‫במדבר‬ cause thereof, and behold the king and the
‫ וינס ויברח‬,‫גיבורי נמרוד באים מרחוק‬ two men that were with him lay dead in
the wilderness. And when Esau saw from a
‫ ויקח עשו את בגדי נמרוד‬.‫וימלט‬
distance the mighty men of Nimrod
‫החמודות אשר לנמרוד אשר הורישו‬ coming towards him, he fled and escaped;
‫אביו אשר בהם גבר נמרוד על כל‬ and Esau took along with him the costly
.‫ וירץ בהם עשו ויחביאם בביתו‬,‫הארץ‬ garments of Nimrod, bequeathed to

Nimrod by his father, and by virtue of
‫ויקח עשו את הבגדים ההם וירץ העירה‬
which garments Nimrod prevailed over all
‫ ויבוא בית אביו עיף‬,‫מפני אנשי נמרוד‬ the people of the earth; and Esau ran
‫ויגע מפני הפחד ותקצר מאוד נפשו‬ hastily and concealed those garments in his
‫ וירא עשו כי קצרה‬.‫למות ויצר לו מאוד‬ house. And Esau ran very swiftly with
those garments. towards the city, to escape
‫ ויגש אל יעקב‬,‫נפשו למות וכי צר לו‬
Nimrod's men, and when he reached his
‫ ויאמר אל יעקב אחיו‬.‫אחיו וישב לפניו‬ father's house Esau was wearied and
‫הנה אנוכי הולך למות היום הזה ולמה‬ exhausted and almost dead with
‫ ויתחכם יעקב אל עשו‬.‫זה לי בכורה‬ excitement, as he approached his brother,

Jacob, and sat down before him; and he
‫ וימכור את בכורתו ליעקב כי‬,‫בדבר הזה‬
said unto his brother Jacob: Behold, I shall
‫ וגם חלק עשו אשר לו‬.‫מה׳ היתה לו‬ surely die this day, and what profit shall
‫במערת שדה המכפלה אשר קנה‬ this birthright do to me? And Jacob acted
cunningly with Esau in this matter, and
‫אברהם מאת בני חת לאחוזת קבר מכר‬
Esau sold his birthright unto Jacob, for
‫ ויקנה יעקב את כל אלה‬,‫עשו ליעקב‬
thus it was the pleasure of the Lord. And
‫ ויכתוב יעקב את‬.‫מאת עשו אחיו במחיר‬ the share of Esau in the cave, which is in
,‫כל אלה בספר ויעד עדים על זה ויחתום‬ the field of Machpelah which Abraham
‫ ונמרוד בן כוש‬.‫ויהי הספר ביד יעקב‬ had bought from the Hittites for the
possession of a burying place, Esau sold
‫ וישאו אותו אנשיו ויביאוהו‬,‫כאשר מת‬
unto Jacob likewise, and Jacob became the
‫ ויהיו כל ימי‬.‫בבלה ויקברוהו בעירו‬ owner thereof for a consideration. And
‫ חמש עשרה שנה‬,‫נמרוד אשר חי‬ Jacob wrote down the whole transaction in
‫ והימים אשר מלך‬.‫ומאתים שנה וימת‬ a book, and he had it testified to by

witnesses and he annexed a seal thereto,
‫ חמש‬,‫נמרוד על כל אנשי הארץ‬
and the book remained in Jacob’s
‫ ומת נמרוד‬.‫ושמונים שנה ומאת שנה‬ possession. And when Nimrod, the son of
‫ וימיתהו זרע‬,‫בחרב עשו בחרפה ובוז‬ Cush, was dead, his men took him up and
carried him away midst great
‫ ויהי כאשר‬.‫אברהם כאשר ראה בחלומו‬
consternation, and they buried him in his
‫ ותחלק מלכותו לחלקים‬,‫מת נמרוד‬
city. And all the days that Nimrod lived
‫ ויוסבו כל ממשלות נמרוד לכל‬.‫רבים‬ were two hundred and fifteen years when
,‫מלכי הארץ ויקחום אחרי מות נמרוד‬ he died, and the days of his reigning over
the people of the earth were one hundred
‫ויהיו כל אנשי בית נמרוד עבדים לכל‬
and eighty five years. Thus Nimrod died
‫ ויהיו כל ימי‬.‫מלכי הארץ ימים רבים‬
by the sword of Esau in shame and
‫ חמש עשרה שנה‬,‫נמרוד אשר חי‬ disgrace, and his death was caused by the
‫ והימים אשר מלך‬.‫ומאתים שנה וימת‬ seed of Abraham, as he himself foresaw it
‫ חמש‬,‫נמרוד על כל אנשי הארץ‬ in his dreams. And after Nimrod's death

his kingdom became divided into many
‫ ומת נמרוד‬.‫ושמונים שנה ומאת שנה‬
provinces, and all the countries ruled over
‫ וימיתהו זרע‬,‫בחרב עשו בחרפה ובוז‬ by Nimrod were restored to their previous
‫ ויהי כאשר‬.‫אברהם כאשר ראה בחלומו‬ kings who recovered them after Nimrod's
‫ ותחלק מלכותו לחלקים‬,‫מת נמרוד‬ death. And all the people of Nimrod's
household were enslaved for many days by
‫ ויוסבו כל ממשלות נמרוד לכל‬.‫רבים‬
the other kings of the earth.
,‫מלכי הארץ ויקחום אחרי מות נמרוד‬
‫ויהיו כל אנשי בית נמרוד עבדים לכל‬
.‫מלכי הארץ ימים רבים‬
,‫ויהי בימים ההם אחרי מות אברהם‬ And it came to pass in those days, after the
‫ויביא ה׳ על הארץ בשנה ההיא רעב‬ days of Abraham, that the Lord brought, in
the same year, a very heavy famine upon
‫ ויהי בהיות הרעב בארץ כנען‬.‫גדול וכבד‬
the earth; and when the famine was in the
,‫ויקם יצחק לרדת מצרימה מפני הרעב‬ land of Canaan, Isaac arose to go down
‫ וירא ה׳ אל‬.‫כאשר עשה אברהם אביו‬ unto the land of Egypt on account of the
‫יצחק בלילה ההוא ויאמר אליו אל תרד‬ famine, as Abraham, his father, once did.
And in that night the Lord appeared unto
‫ קום לך גררה אל אבימלך מלך‬,‫מצרימה‬
Isaac, saying: Do not go down to Egypt;
‫ ויקם‬.‫פלשתים ושב שם עד תם הרעב‬ arise and go unto Gerar, to Abimelech, the
,‫יצחק וילך גררה כאשר ציוה אותו ה׳‬ king of the Philistines, and remain there
‫ ויהי כבוא‬.‫וישב שם יצחק שנה תמימה‬ until the famine is over. And Isaac arose
and went to Gerar, according to the
‫ ויראו אנשי הארץ את‬,‫יצחק גררה‬
command of the Lord, and he tarried there
.‫רבקה אישתו כי טובת מראה היא‬ a whole year. And when Isaac came to
,‫וישאלו כל אנשי גרר את יצחק לאישתו‬ Gerar the inhabitants of the land saw
‫ויאמר אחותי היא כי ירא לאמור אישתו‬ Rebekah, his wife, and behold she was very
beautiful in appearance. And the people of
‫ וילכו שרי‬.‫פן יהרגוני עליה אנשי הארץ‬
Gerar made inquiries of Isaac concerning
,‫אבימלך ויהללו את האישה אל אבימלך‬ his wife, and he said: She is my sister, for
‫ולא ענה אותם אבימלך דבר ולא שת‬ he was afraid to acknowledge her as his
‫ אך שמע כי הגידו לו‬.‫לבו אל דבריהם‬ wife, lest the people of the land might slay
him on her account. And the princes of
‫ וידע המלך‬,‫כי אמר האיש אחותי היא‬
Abimelech went and praised the woman to
‫ ויהי מקץ שלושה‬.‫את הדבר הזה בלבו‬ the king, yet he made no reply, nor did he
‫ וישקף‬,‫חודשים לשבת יצחק בארץ‬ listen unto their words. And when he
heard them say that Isaac proclaimed her
‫אבימלך בעד החלון וירא והנה יצחק‬
to be his sister, the king kept that within
‫ כי ישב יצחק‬.‫מצחק את רבקה אישתו‬
himself. And when Isaac had dwelt in the
‫ ותהי בית יצחק‬,‫בבית המלך החיצונה‬ land for three months, Abimelech looked
,‫ ויאמר המלך אל יצחק‬.‫נגד בית המלך‬ out through the window and behold Isaac
was very affectionate to Rebekah, his wife;
‫מה הדבר הזה אשר עשית לנו באמרך‬
for Isaac dwelt in one of the king's out-
‫ כמעט שכב אחד‬.‫על אישתך אחותי היא‬
houses, which was opposite to the king's
‫ והבאת עלינו‬,‫העם מגדוליהם את אישתך‬ own house. And the king said unto Isaac:
‫ ויאמר יצחק אל אבימלך כי יראתי‬.‫אשם‬ What is this thou hast done unto us? one
‫ על כן אמרתי‬,‫פן אמות על אישתי‬ of the people might lightly have come near
thy wife and thou shouldest have brought
‫ בעת ההיא ציוה אבימלך‬.‫אחותי היא‬
guiltiness upon us. And Isaac replied unto
‫ ויקחו את יצחק ואת‬,‫לכל שריו וגדוליו‬ Abimelech: Because I was in fear lest I die
‫ ויצו‬.‫רבקה אישתו ויביאום לפני המלך‬ for her, therefore I proclaimed her to be
my sister. And at that time Abimelech
,‫המלך וילבישו את שניהם לבוש מלכות‬
charged all his princes and nobles to take
‫ ויקראו לפניהם‬.‫וירכיבום ברחוב העיר‬
Isaac and his wife Rebekah, and to bring
‫בכל הארץ לאמור זה האיש וזאת‬ them unto the presence of the king. And
‫ כל הנוגע באיש הזה ובאישתו‬,‫אישתו‬ the king gave orders to dress them in royal
garments, and cause them to ride through
‫ וישב יצחק ואישתו בית‬.‫מות יומת‬
the streets of the city, and to call out before
‫ ויהי ה׳ את יצחק וילך הלוך וגדל‬,‫המלך‬
them: This is the husband and this is his
‫ ויתן ה׳ את יצחק לחן‬.‫לא חסר דבר‬ wife, and whosoever will touch this man or
‫ ויעש‬,‫בעיני אבימלך ובעיני כל עבדיו‬ his wife shall surely be put to death. And
‫ כי זכר אבימלך‬.‫אבימלך עם יצחק טובה‬ Isaac returned unto the king's house, and
the Lord was with Isaac and he continued
‫ אשר היה בין‬,‫את השבועה ואת הברית‬
to grow in greatness, and he lacked
‫ ויאמר אבימלך אל‬.‫אביו ובין אברהם‬ nothing. And the Lord caused Isaac to find
‫ כטוב‬,‫יצחק המה כל הארץ לפניך‬ favor in the eyes of the king and in the eyes
.‫בעיניך שב עד אשר תשוב אל ארצך‬ of all his servants, and Abimelech did well
with Isaac, for Abimelech well remembered
‫ויתן אבימלך ביד יצחק שדות וכרמים‬
the covenant which was cut between his
‫ומיטב ארץ גרר לזרוע ולקצור ולאכול‬ father and Abraham. And Abimelech said
‫ עד אשר יכלו ימי‬,‫את פרי האדמה‬ unto Isaac: Behold the entire land is before
.‫הרעב‬ thee, dwell wherever it seemeth good in

thine eyes until thou returneth unto thy
land. And Abimelech gave unto Isaac fields
and vineyards and the best land of Gerar,
to sow and to reap and to eat of the fruit of
the ground until the famine should cease.
‫ וימצא בשנה‬,‫ויזרע יצחק בארץ ההיא‬ Then Isaac sowed in that land, and
‫ ויגדל‬.‫ההיא מאה שערים ויברכו ה׳‬ received in the same year a hundredfold,
and the Lord blessed him. And the man
‫האיש ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר‬
waxed great, for he had possessions of
‫ ויהי כאשר כלו ימי הרעב‬.‫ועבודה רבה‬ flocks, and possessions of herds, and great
‫ קום צא‬,‫וירא ה׳ אל יצחק ויאמר אליו‬ many servants; and when the days of the
‫מן המקום הזה ושוב אל ארצך ארצה‬ famine had passed by the Lord appeared
unto Isaac, saying unto him: Arise and
‫ ויקם יצחק וישב חברונה אשר‬.‫כנען‬
leave this place and return unto thy land,
‫ הוא וכל אשר לו כאשר‬,‫בארץ כנען‬ even to the land of Canaan. And Isaac
‫ ויהי אחרי כן וימת שלח בן‬.‫ציוהו ה׳‬ arose and returned to Hebron, which is in
‫ שנת שמונה‬,‫ארפכשד בשנה ההיא‬ the land of Canaan, he and all that were
his, according to the command of the
‫ ויהיו כל‬.‫עשרה שנה לחיי יעקב ועשו‬
Lord. And soon after, Shelach, the son of
‫ שלוש ושלושים שנה‬,‫ימי שלח אשר חי‬ Arpachshad, died, in the eighteenth year of
‫ בעת ההיא‬.‫וארבע מאות שנה וימת‬ the lives of Jacob and Esau. And all the
‫שלח יצחק את יעקב בנו הקטן ביתה‬ days of Shelach were four hundred and
thirty-three years when he died. At the
‫ ללמוד את מוסר ה׳ ואת‬,‫שם ועבר‬
same time Isaac sent his youngest son,
‫ וילך יעקב בית שם‬.‫תורתו לדעת את ה׳‬ Jacob, unto the house of Shem and Eber to
‫ וישב יעקב‬,‫ועבר וילמוד את מוסר ה׳‬ acquire the knowledge of the Lord, and
Jacob remained in the house of Shem and
.‫בבית שם ועבר שלושים ושתים שנה‬
Eber for thirty-two years. And Esau, his
,‫ועשו אחיו לא הלך כי לא אבה ללכת‬
brother, went not with him, for he refused
‫ ויהי עשו‬.‫וישב בבית אביו ארצה כנען‬ to go, and he remained in his father's
‫הולך השדה כל הימים לצוד ציד בשדה‬ house in the land of Canaan. And Esau was
always hunting in the field, bringing home
‫ ועשו‬.‫ ככה יעשה עשו כל הימים‬,‫להביא‬
whatsoever he could procure. Such was
‫היה איש מחשבות ומרמות ומודה את‬
Esau’s occupation all the time; and Esau
‫ ויהי עשו‬,‫לב כל האדם וגונב את דעתם‬ was a man cunning and deceitful,
‫ ויהי מימים וילך עשו‬.‫גיבור חיל בשדה‬ prevaricating, and “stealing the minds” of
‫ וילך ויבא‬,‫ארץ שעיר לצוד כפעם בפעם‬ the people, yet he was very courageous in
the field, being on the hunt most the time,
‫ וישב‬.‫עד שדה שעיר הוא שדה אדום‬
and going as far as Seir, which is Edom.
‫ ימים‬,‫שם עשו בארץ שעיר לצוד בשדה‬ And he tarried in the land of Seir hunting
‫ וירא שם עשו בארץ‬.‫וארבעה חודשים‬ in the fields for one year and four months.
And Esau saw in the land of Seir the
‫ ושמה יהודית בת‬,‫שעיר בת איש כנעני‬
daughter of a Canaanite, and her name was
.‫בארי בן עפר ממשפחת חת בן כנען‬
Judith, the daughter of Beeri, the son of
‫ בן‬,‫ויקחה עשו לאישה ויבוא אליה‬ Epher, from the families of Heth, the son
‫ארבעים שנה היה עשו בקחתו אותה‬ of Canaan; and Esau took her to be his
wife and he came unto her. And Esau was
‫ויביאה חברונה ארץ מגורי אביו וישב‬
forty years old when he took her, and he
‫ ויהי בימים ההם בשנת מאה ועשר‬.‫שם‬
brought her to Hebron, which was the
‫ היא שנת חמישים שנה‬,‫שנים לחיי יצחק‬ land of his father's dwelling-place, and he
‫ בעת ההיא מת שם בן נח‬.‫לחיי יעקב‬ dwelt there. And it was in those days in the
‫ בן שש מאות שנה היה‬,‫בשנה ההיא‬ one hundred and tenth year of Isaac’s life,
which was the fiftieth year of the life of
‫ וישב‬,‫ ויהי כאשר מת שם‬.‫שם במותו‬
Jacob that Shem, the son of Noah, died in
.‫יעקב אל אביו חברונה אשר בארץ כנען‬ that year; and Shem was six hundred years
,‫ובשנת חמישים ושש שנים לחיי יעקב‬ old when he died. And when Shem died
‫באו אנשים מחרן ויגידו לרבקה על‬ Jacob returned unto his father, to Hebron,
which was in the land of Canaan. And in
‫ כי אשת לבן‬.‫אודות לבן בן בתואל אחיה‬
the fifty-sixth year of Jacob’s life some
‫ וגם‬,‫היתה עקרה בימים ההם ולא ילדה‬ people arrived from Haran, bringing
‫ ויזכור ה׳ את‬.‫כל אמהותיו לא ילדו לו‬ Rebekah tidings concerning her brother
‫ ותהר ותלד‬,‫עדינה אשת לבן אחרי כן‬ Laban, the son of Bethuel. For Laban's
wife had been barren in those days without
‫ ויקרא לבן את שמות‬.‫שתי בנות תאומות‬
any off spring, nor did the maid-servants of
‫ את שם הבכירה לאה ושם‬,‫בנותיו‬ Laban bare children unto him. And after
‫ ויבואו האנשים ההם ויגידו‬.‫הקטנה רחל‬ some time the Lord remembered Adinah,
‫ ותשמח‬,‫לרבקה את הדברים האלה‬ Laban's wife, and she conceived and bare
two daughters, twins, and Laban named
‫רבקה מאוד כי פקד ה׳ את אחיה ויהיו‬
his daughters, calling the name of the
.‫לו בנים‬ oldest one Leah, and the name of the
youngest one Rachel. And when those
people arrived and told Rebekah these
things, Rebekah rejoiced greatly that the
Lord had remembered her brother and that
he had been blessed with children.
‫ ועיניו‬,‫ויצחק בן אברהם זקן בא בימים‬ 7 And it came to pass at that time that Isaac
.‫כבדו מזוקן ותכהין ולא יכול לראות‬ called Esau, his eldest son, and said unto
him: Take, I pray thee, thy weapons, thy
,‫בעת ההיא קרא יצחק אל עשו לאמור‬
quiver and thy bow, and go out to the field
‫שא נא כליך תליך וקשתך וקום צא‬ and take me some venison; and make me
‫ ועשה לי‬.‫השדה וצודה לי צידה‬ savory meat and bring it to me, so that I
‫מטעמים והבאת לי ואוכלה בעבור‬ may eat, and that my soul may bless thee
before I die, for behold I am old and
.‫ כי אני זקנתי ושבתי‬,‫אברכך בטרם מותי‬
grayheaded. And Esau did accordingly, and
‫ויעש עשו כן וישא את כליו ויצא השדה‬ he took his weapons and went into the
‫ להביא אל אביו‬,‫לצוד ציד כפעם בפעם‬ field to hunt for venison as heretofore, to
.‫כאשר ציוהו בעבור אשר יברך אותו‬ bring it to his father according to his order,
that he might bless him. And Rebekah
‫ותשמע רבקה את על הדברים אשר‬
heard when Isaac spake to Esau, his son,
‫ ותמהר ותקרא‬,‫דיבר יצחק אל עשו‬ and she hastened and called her son Jacob,
‫ כזה וכזה דיבר אביך‬.‫ליעקב בנה לאמור‬ saying unto him: These words did thy
father speak unto thy brother, and I have
‫ עתה‬,‫אל עשו אחיך וכה וכה שמעתי‬
heard it; and now therefore make thou
‫ קום‬.‫מהר עתה ועשה אשר אדבר אליך‬
haste and do as I will tell thee; arise then
‫ולך נא אל הצאן ולקחת לי משם שני‬ and go to the flock, I pray thee, and fetch
‫ ואישה אותם מטעמים‬,‫גדיי עיזים טובים‬ me thence two good kids of the goat and I
will make them savory meat for thy father
‫ והבאת את המטעמים לאביך‬.‫לאביך‬
such as he loveth, and thou shalt bring the
‫ בעבור‬,‫ואכל בטרם יבוא אחיך מצידו‬
savory meat unto him that he may eat
‫ וימהר יעקב ויעש‬.‫אשר יברכך אביך‬ before thy brother's return from the chase,
‫ ויעש מטעמים‬,‫כאשר ציותה אותו אמו‬ and that thy father may bless thee. And
.‫ טרם יבוא עשו מצידו‬,‫ויביאם לפני אביו‬ Jacob hastened to do as his mother had
ordered him, and he made savory meat and
,‫ויאמר יצחק אל יעקב מי אתה בני‬
brought it to his father before Esau had
‫ויאמר אני בכורך עשו עשיתי כאשר‬ returned from the chase. And Isaac said
,‫ עתם קום נא שבה ואכלת מצידי‬.‫ציותני‬ unto Jacob: Who art thou, my son? And he
‫בעבור אשר תברכני נפשך כאשר דיברת‬ replied: I am Esau thy first born; I have
done according as thou badest me; arise, I
‫ ויקם יצחק ויאכל וישת וייטב ליבו‬.‫אליי‬
pray thee, sit and eat of my venison that
‫ והנה עשו‬,‫ויברך את יעקב ויצא מאיתו‬ thy soul may bless me as thou hast spoken
‫ ויעש גם הוא‬.‫אחיו בא מצידו מן השדה‬ unto me. And Isaac arose and he ate and
drank to his heart's content, and he blessed
.‫ ויבא לאביו לאכול ולברכו‬,‫מטעמים‬
Jacob. And Jacob de parted from his father
‫ויאמר יצחק אל עשו ומי איפה הצד ציד‬
as soon as he had blessed him. And scarcely
‫ וידע‬,‫ויבא לי בטרם תבוא אתה ואברכהו‬ had Jacob gone away from Isaac, when,
.‫עשו כי יעקב אחיו עשה את הדבר הזה‬ behold, Esau came from his chase in the
field, and he also had made savory meat
‫ כי עשה לו‬,‫ויחר אף עשו ביעקב אחיו‬
and brought it to his father that he should
‫ ויאמר עשו הכי קרא‬.‫את הדבר הזה‬
eat thereof and bless him. And Isaac said
‫יעקב שמו ויעקבני זה פעמים את בכורתי‬ unto Esau: Who, and where is he that hath
‫ וישמע יצחק‬.‫ ויבך עשו בכי גדול‬,‫לקח‬ taken venison and brought it unto me
‫ ויאמר יצחק אל‬,‫את קול עשו בנו בוכה‬ before thou cometh, and whom I have
blessed? And Esau knew at once that it was
‫עשו מה אעשה לך בני בא אחיך‬
his brother Jacob who had done this, and
‫ וישטום עשו את‬.‫במרמה ויקח ברכתך‬ Esau’s wrath was kindled against his
,‫יעקב אחיו על הברכה אשר ברכו אביו‬ brother Jacob for thus acting towards him.
‫ ויירא יעקב מאוד‬.‫ויחר אפו עליו מאוד‬ And Esau said: Is he not rightly called
Jacob? for he hath supplanted me these two
‫ ויקם ויברח בית עבר בן‬,‫מפני עשו אחיו‬
times; he took away my birthright, and
.‫שם ויסתר שם מפני אחיו‬ behold, now he hath taken away my
blessing. And Esau wept greatly. And when
Isaac heard the voice of his son Esau
weeping, Isaac said unto Esau: What can I
do my son? thy brother came with subtlety
and hath taken away thy blessing. And
Esau hated his brother Jacob because of the
blessing wherewith his father blessed him,
and his anger was very fierce. And Jacob
was greatly afraid of his brother and he
arose and fled into the house of Eber, the
son of Shem. And Jacob concealed himself
there from his brother.
‫ויעקב בן שישים שנה ושלוש שנים‬ And Jacob was sixty-three years old when
‫ ויתחבא‬,‫בצאתו מארץ כנען מחברון‬ he fled from the land of Canaan, from
Hebron. And Jacob was concealed in the
‫יעקב בבית עבר מפני עשו אחיו ארבע‬
house of Eber for fourteen years, and he
‫עשרה שנה וילמוד שם עוד יעקב את‬ continued there to study the ways of the
‫ ועשו ראה כי ברח‬.‫דרכי ה׳ ואת מצוותיו‬ Lord and His commandments. And when
‫ וכי לקח את הברכה‬,‫יעקב וימלט מידו‬ Esau saw that Jacob fled to escape from
him after having cunningly secured the
‫ ויתעצב מאוד עשו ויחר לו גם‬.‫בערמה‬
blessing, then Esau was sorely vexed and he
‫ ויקם גם הוא ויקח את‬,‫על אביו ועל אמו‬ was angry at his father and mother also.
‫אישתו וילך ארצה שעיר מפני אביו ואמו‬ And he arose also and took his wife and
left his father and mother to go into the
‫ וירא שם עשו עוד אישה‬.‫וישב שם‬
land Seir, and he located there. And Esau
,‫מבנות חת ושמה בשמת בת אילון החתי‬
saw there a woman among the daughters of
‫ ויקרא עשו‬.‫ויקחה לו לאישה על אישתו‬ Heth, and her name was Bosmath, the
‫ כי עדה ממנו‬,‫את שמה עדה לאמור‬ daughter of Elon the Hittite, and he took
her to wife in addition to the wife he had.
‫ וישב עשו בארץ‬.‫הברכה בעת ההיא‬
And Esau called her name Adah, saying:
‫ ופני אביו ואמו לא‬,‫שעיר שישה חודשים‬
The blessing hath passed away from me at
,‫ ויהי אחרי כן ויקח עשו את נשיו‬.‫ראה‬ that time. And Esau tarried in the land of
‫ ויושב עשו את‬.‫ויקם וישב ארצה כנען‬ Seir for six months without having seen the
face of his father and mother at his
‫ ותהיינה‬.‫ בית אביו‬,‫שתי נשיו חברונה‬
departure from them. And afterwards Esau
‫נשי עשו מכעיסים ומקציפים את יצחק‬
took his wives and returned to the land of
‫ כי לא הלכו‬,‫ואת רבקה במעשיהם‬ Canaan, and he left his two wives at his
‫בדרכי ה׳ ויעבדו אלוקי אביהן עץ ואבן‬ father's house, in Hebron. And Esau’s
‫ וירשיעו מאוד‬.‫אשר לימדום אביהן‬ wives provoked and grieved Isaac and
Rebekah with their actions, for they did
‫מאבותם וילכו אחרי שרירות ליבם הרע‬
not walk in the ways of the Lord, but they
‫ ויקוצו מפניהם‬,‫ויזבחו ויקטרו לבעלים‬ served their fathers’ gods, made of wood
‫ ותאמר רבקה אל יצחק‬.‫יצחק ורבקה‬ and of stone, as their fathers had taught
‫ אם לוקח‬,‫קצתי בחיי מפני בנות חת‬ them, and they were even more wicked
than their fathers. And they followed the
‫יעקב אישה כאלה מבנות הארץ למה לי‬
evil desires of their hearts, and they
‫ ויהי בימים ההם ותהר עדה אשת‬.‫חיים‬ brought sacrifices and burned incense to
‫ ויקרא עשו את שם‬.‫ ותלד לו בן‬,‫עשו‬ the Baalim, and Isaac and Rebekah were
weary of them, and Rebekah said unto
‫ ועשו בן שישים‬,‫בנו הנולד לו אליפז‬
Isaac: I am weary of my life because of the
‫ וישמעאל בן‬.‫וחמש שנים בלדת אותו‬
daughters of Heth; if Jacob take a wife of
‫ בשנת שישים‬,‫אברהם מת בימים ההם‬ the daughters of Heth such as these which
‫ ויהיו כל ימי‬.‫וחמש שנים לחיי יעקב‬ are of the daughters of the land, what good
‫ שבע ושלושים שנה‬,‫ישמעאל אשר חי‬ shall my life do me? And in those days
Adah, Esau’s wife, conceived and bear a son
‫ וישמע יצחק כי מת‬.‫ומאת שנה וימת‬
unto him, and Esau called the name of the
‫ ויתאבל עליו יצחק‬,‫ישמעאל ויספדהו‬ son born unto him, Eliphaz. And Esau was
‫ ויהי מקץ ארבע עשרה שנה‬.‫ימים רבים‬ sixty-five years of age when she bear him.
‫ ויתאווה יעקב‬,‫לשבת יעקב בבית עבר‬ And in those days, Ishmael, the son of
Abraham, died in the sixty-fourth year of
‫ ויבוא יעקב לבית‬.‫את פני אביו ואמו‬
Jacob’s life. And all the days that Ishmael
‫ ועשו שכח בימים‬,‫אביו ואמו חברונה‬ lived were one hundred and thirty seven
‫ההם את אשר עשה לו יעקב אחיו על‬ years when he died. And when Isaac heard
.‫הברכה אשר לקח מאיתו בימים ההם‬ of Ishmael’s death he mourned him and
lamented over him for many days. And at
‫ויהי כראות עשו כי בא יעקב אל אביו‬
the end of fourteen years of Jacob’s
‫ ויזכור את אשר עשה לו יעקב‬,‫ואל אמו‬ dwelling in the house of Eber, Jacob was
.‫ויחר אפו עליו מאוד ויבקש להרגו‬ desirous of seeing his father and mother;
,‫ויצחק בן אברהם זקן מאוד בא בימים‬ and Jacob returned unto the house of his
father and mother, in Hebron. And by that
‫ויאמר עשו עתה הנה ימי אבי קרבו‬
time Esau had forgotten what Jacob had
‫למות והיה במותו ואהרגה את יעקב‬ done unto him in having taken from him
.‫אחי‬ the blessing; but when Esau saw Jacob
coming back to his father and mother,
Esau was reminded of what Jacob had done
unto him, and he was very much enraged
against him, and he sought to kill him.
And Isaac, the son of Abraham, was old
and far advanced in years, and Esau said:
The mourning days for my father are at
hand, then will I slay my brother Jacob.
‫ ותמהר‬,‫ויוגד לרבקה את הדבר הזה‬ 9 And when this was told unto Rebekah, she
‫ותשלח ותקרא ליעקב בנה ותאמר אליו‬ sent hastily and had her son Jacob called,
and she said unto him: Arise and flee thou
‫ וישבת‬.‫קום ברח לך חרנה אל לבן אחי‬
to Laban, my brother, and tarry there with
‫עמו ימים אחדים עד שוב חמת אחיך‬ him a few days until thy brother's fury
‫ ויקרא יצחק אל יעקב‬.‫ ואחר תבוא‬,‫ממך‬ turn away from thee, and then thou shalt
return. And Isaac called Jacob, saying unto
‫ לא תיקח אישה מבנות‬,‫ויצוהו ויאמר לו‬
him: Do not take a wife from the
‫ כי כה ציוה אברהם אבינו אותנו‬.‫כנען‬
daughters of Canaan, for such is the
‫ לזרעך נתתי‬,‫בדבר ה׳ אשר ציוהו לאמור‬ injunction of our father, Abraham,
‫ אם ישמרו בניך בריתי‬.‫את הארץ הזאת‬ according to the commandments of our
Lord, saying: Unto thy seed shall I give this
‫ ושמרתי גם אני לבניך‬,‫אשר כרתי איתך‬
land; if thy children observe the covenant
.‫את אשר דיברתי אליך ולא אעזבם‬
that I have , made with thee then I also will
‫ועתה בני שמע בקולי לכל אשר אצוך‬ perform unto thy children what I have
‫ קום‬,‫וחדל לך לקחת אישה מבנות כנען‬ promised unto thee, and I shall not for
sake them. And now, my son, listen unto
‫לך לך חרנה ביתה בתואל אבי אמך וקח‬
my voice concerning all that I will
.‫לך משם אישה מבנות לבן אחי אמך‬
command thee, and do not take a wife
‫ולכן הישמר לך פן תשכח את ה׳ אלוקיך‬ from the midst of the daughters of Canaan.
‫ בארץ אשר אתה הולך‬,‫ואת כל דרכיו‬ But arise thou and go to Haran, to the
‫ ונלוית אל אנשי הארץ ורדפת‬,‫שמה‬ house of Bethuel, thy mother's father, and
from there take unto thee a wife from the
‫ אך‬.‫אחרי ההבל ועזבת את ה׳ אלוקיך‬
daughters of Laban, thy mother's brother.
‫ לא‬,‫בבואך אל הארץ ועבדת שם את ה׳‬ And take heed that thou forget not the
‫תסור מן הדרך אשר צויתיך ואשר למדת‬ Lord thy God and His ways in the land
‫ ואל שדי יתן לך‬.‫לנטות ימין ושמאל‬ whither thou goest, and that thou shouldst
not become attached to the people of the
‫רחמים לפני אנשי הארץ ולקחת אישה‬
land, to seek after vanity and forsake the
.‫ טובה וישרה בדרכי ה׳‬,‫כחפצך שמה‬ Lord. And when thou comest unto that
‫ויתן לך האלוקים את ברכת אברהם‬ land serve the Lord even there, and turn
‫ ויפרך וירבך והיית‬,‫אביך לך ולזרעך‬ thou neither to the right nor to the left
from the path which I have commanded
.‫לקהל עמים בארץ אשר אתה הולך שם‬
thee and which thou hast learned. And the
‫ ארץ מגורי‬,‫והשיבך ה׳ אל הארץ הזאת‬ Almighty may grant thee to find favor with
‫אביך בבנים ובעושר רב בשמחה‬ the people of the land, and take there unto
‫ ויכל יצחק לצוות את יעקב‬.‫ובטובה‬ thee a wife according to thy pleasure, but
one that is good and just, and following
‫ ויתן לו מתנות רבות וכסף וזהב‬,‫ולברכו‬
the ways of the Lord. And may the Lord
‫ וישמע יעקב אל אביו ואל אמו‬.‫וישלחהו‬ establish unto thee and thy seed the
‫ ויעקב‬.‫ ויקם וילך פדנה ארם‬,‫וישק להם‬ blessing of Abraham, thy father, to make
‫ בצאתו‬,‫בן שבעים שנה ושבע שנים‬ thee fruitful and to multiply thee, that
thou shouldst become a multitude of
‫ ויהי בצאת‬.‫מארץ כנען מבאר שבע‬
nations in the land whither thou goest.
‫ ויקרא עשו אל אליפז‬,‫יעקב ללכת חרנה‬ And may God permit thee to return unto
‫ עתה מהר‬.‫בנו וידבר אליו בסתר לאמור‬ this land, the land of thy father's
‫ ורדפת אחרי יעקב‬,‫וקח חרבך בידך‬ habitation, with children and with great
wealth, with joy and with gladness. And
‫ועברת לפניו אל הדרך וארבת לו והרגתו‬
Isaac having finished his instructions and
‫בחרבך באחד ההרים ולקחת את כל‬ blessings gave unto Jacob numerous gifts,
.‫אשר לו ובאת‬ as also silver and gold, and he sent him
away. And Jacob listened unto his father
and mother, and he kissed them and left
for Padan-aram. And Jacob was seventy-
five years of age when he departed from the
land of Canaan, even from Beersheba. And
when Jacob had gone away to Haran, Esau
called Eliphaz, his son, and spoke to him
secretly, saying: Now hasten thou and take
thy sword into thy hand and pursue Jacob,
and pass before him on the road and then
lie in wait for him and kill him with thy
sword in one of the mountains, and take
all that is his and return to me.
‫ואליפז בן עשו איש מהיר ויודע קשת‬ 10 And Eliphaz, Esau’s son, was a swift man,
‫ ויודע לצוד ציד‬,‫כאשר הורהו אביו‬ an expert with the bow, as his father had
taught him, and also in the chase, and a
‫ ויעש אליפז כאשר‬.‫בשדה וגיבור חיל‬
valiant hero. And Eliphaz did as he was
‫ ואליפז בן שלוש עשרה שנה‬,‫ציוהו אביו‬ ordered by his father; and Eliphaz was only
‫ ויקם אליפז וילך ויקח עמו‬.‫בעת ההיא‬ thirteen years of age at that time. And
Eliphaz arose and took along with him ten
‫ וירדוף‬,‫עשרה אנשים אחי אמו איתו‬
of the brothers of his mother, and hurried
,‫ וידבק את יעקב ויארוב לו‬.‫אחרי יעקב‬
after Jacob. And he kept close to Jacob, and
‫ וירא‬.‫בגבול ארץ כנען מול עיר שכם‬ he lay in wait for him at the boundary of
,‫יעקב את אליפז רודף אחריו הוא ואנשיו‬ Canaan, opposite the city of Shechem. And
when Jacob saw Eliphaz and his men
‫ויעמוד יעקב במקום אשר הלך בו לדעת‬
following him, Jacob halted in his way to
‫ וישלוף אליפז‬.‫מה זה כי לא ידע הדבר‬
ascertain what this meant, for he knew
,‫את חרבו וילך הלוך וקרב הוא ואנשיו‬ nothing about it. But Eliphaz drew his
‫ מה לכם‬,‫ ויאמר אליהם יעקב‬.‫מול יעקב‬ sword and advanced towards Jacob with his
men. And Jacob said unto them: What is
.‫כי באתם עד הלום ומה תרדפו בחרבכם‬
the cause of your coming hither, and for
‫ויקרב אליפז מול יעקב ויען ויאמר אליו‬
what reason do you follow me with your
‫כה וכה ציוה לי אבי ועתה לא אעבור‬ naked swords? And Eliphaz approached
‫ וירא יעקב כי דיבר‬,‫על מצותו אשר צוני‬ him, saying: Thus hath my father
‫ ויגש יעקב‬.‫עשו חזקה אל אליפז בנו‬ instructed me to do, and neither shall I
depart from the orders which my father
‫ויתחנן לאליפז ולאנשים אשר איתו‬
hath given me. And when Jacob heard that
‫ הנה כל אשר לי ואשר נתנו לי‬,‫לאמור‬ Esau had spoken unto Eliphaz to use all his
‫אבי ואמי קח לך ולך מעליי ואל תמיתני‬ force, Jacob came near unto them and
‫ ויתן‬.‫והיה לך הדבר הזה איתי לצדקה‬ entreated Eliphaz and his men, saying:
Behold, here is all that I have, and which
‫ה׳ את חן יעקב בעיני אליפז בן עשו‬
was given me by my father and mother,
‫ וישמעו בקול יעקב ולא‬,‫ואנשיו‬ take all this and leave me and do not kill
‫ ויקחו אליפז ואנשיו את כל‬.‫המיתוהו‬ me, and may this deed be accounted unto
‫אשר ליעקב ואת הכסף ואת הזהב אשר‬ thee a righteousness. And the Lord caused
Jacob to find favor in the eyes of Eliphaz
‫ לא השאירו לו‬,‫הוציא עמו מבאר שבע‬
and his men, and they listened to the voice
‫ וישובו‬,‫ וילכו מעליו אליפז ואנשיו‬.‫דבר‬ of Jacob, and they did not slay him. And
‫ ויגידו לו את כל‬.‫בארה שבע אל עשו‬ Eliphaz and his men took away all that
‫ ויתנו לו את‬,‫אשר קרה להם עם יעקב‬ Jacob had, as also the silver and gold that
he had brought from Beersheba; they did
‫ ויקצוף עשו‬.‫כל אשר לקחו מאת יעקב‬
not leave him the least thing. And Eliphaz
,‫על אליפז בנו ועל האנשים אשר איתו‬ went away with his men, and they returned
‫ ויענו‬.‫על אשר לא המיתו את יעקב‬ to Esau, to Beersheba, and they informed
‫ויאמרו אל עשו כי התחנן לנו יעקב על‬ him of all that had happened unto them
with Jacob, and they delivered to him all
‫ ויכמרו‬,‫הדבר הזה לבלתי המית אותו‬
that they had taken from Jacob. And Esau
‫רחמינו אליו וניקח את כל אשר לו‬ was very wroth at Eliphaz, his son, and at
‫ ויקח עשו את כל הכסף ואת‬.‫ונבוא‬ the men that were with him, for failing to
‫ ויתנם‬,‫הזהב אשר לקח אליפז מיד יעקב‬ slay Jacob. And they excused themselves,
saying: Because Jacob entreated us not to
‫ בעת ההיא בראות עשו כי ברך‬.‫בביתו‬
slay him, and our compassion was aroused
‫יצחק את יעקב וכי ציוהו לאמור לא‬ in his behalf, hence we took of him all he
‫תיקח אישה מבנות כנען וכי רעות בנות‬ had and brought it unto thee. And Esau
‫ וילך הוא אל‬,‫כנען בעיני יצחק ורבקה‬ took all the silver and gold which Eliphaz
had taken from Jacob and stored it away in
‫בית ישמעאל דודו ויקח את מחלת בת‬
his house. And when Esau saw that Isaac
‫ישמעאל אחות נביות על נשיו לו‬ had blessed Jacob, and that he gave him a
.‫לאישה‬ charge, saying: Thou shalt not take a wife
of the daughters of Canaan; and seeing
that the daughters of Canaan pleased not
Isaac, his father, and Rebekah, his mother,
then went Esau unto Ishmael and took
above the wives which he had, Mahalath,
the daughter of Ishmael, Abraham's son,
the sister of Nebajoth, to wife.
Book of Genesis, Vayetzei
‫ויצא יעקב וילך אל דרכו חרנה וישב‬ 1 And Jacob prosecuted his journey toward
‫ וילן שם אצל עיר‬,‫ויבוא עד הר המוריה‬ Haran, and he reached Mount Moriah,

and he tarried there over night near the city
‫ וירא ה׳ אל יעקב שמה בלילה‬.‫לוז‬
of Luz. And the Lord appeared there unto
‫ אני ה׳ אלוקי אברהם‬,‫ההוא ויאמר אליו‬ Jacob that night, and he said unto him: I
‫ואלוקי יצחק אביך הארץ אשר אתה‬ am the Lord, the God of Abraham, thy
‫ והנה‬.‫שוכב עליה לך אתננה ולזרעך‬ father, and the God of Isaac, the land
wherein thou liest, to thee will I give it,
‫אנוכי עמך אל תירא ושמרתיך בכל אשר‬
and to thy seed; and behold I am with thee
.‫ והרביתי את זרעך ככוכבי השמים‬,‫תלך‬ and will keep thee in all places whither
thou goest, and I will multiply thy seed as
‫והפלתי את כל אויביך לפניך ונלחמו‬
the stars of heaven, and I will cause thy
‫ והשיבותיך אל‬,‫אליך ולא יוכלו לך‬
enemies to fall down before thee, and when
.‫הארץ הזאת בשמחה בבנים ובעושר רב‬ they shall wage war against thee they shall
‫וייקץ יעקב משנתו וישמח מאוד על‬ never pre vail over thee; and I will bring
thee back unto this land in joy and
‫ ויקרא את שם‬,‫המראה אשר ראה‬
gladness, with children and with great
‫ ויקם יעקב מן‬.‫המקום ההוא בית אל‬
wealth. And when Jacob awoke from his
‫המקום ההוא שמח ויקלו רגליו ללכת‬ sleep he was exceedingly joyful at the vision
‫ וילך משם ארצה בני קדם‬,‫מהשמחה‬ which he had seen, and he called the name
.‫ויבוא חרנה וישב על באר הרועים‬ of that place Bethel. And Jacob arose from
that place much rejoiced, and when he
‫וימצא שם אנשים יוצאים מחרן לרעות‬
walked his feet felt light to him for
‫ ויאמרו‬,‫הצאן וישאלם יעקב מאין באתם‬ gladness, and he went thence to the land of
‫ ויאמר אליהם הידעתם את‬.‫מחרן אנחנו‬ the sons of the East, and he came to Haran
‫ ויאמרו ידענו והנה רחל‬,‫לבן בן נחור‬ and seated himself by the shepherd's well;
and he met there several men coming from
.‫בתו באה עם הצאן אשר לאביה לרעות‬
Haran to feed their sheep, and Jacob
‫עודנו מדבר עמם ורחל בת לבן באה עם‬ inquired of them concerning their home,
.‫ כי רועה היא‬,‫הצאן אשר לאביה לרעות‬ and they said: We are from Haran; and he
,‫וירא יעקב את רחל בת לבן אחי אמו‬ said unto them: Know ye Laban, son of
Nahor? and they said: We know him, and
.‫וירץ וישק לה יעקב וישא את קולו ויבך‬
behold, Rachel, his daughter, cometh with
‫ויגד יעקב את רחל כי בן רבקה אחי‬ the sheep of her father. And while he yet
.‫ ותרץ רחל ותגד לאביה‬,‫אביה הוא‬ spake with them Rachel came with her
‫ויוסף יעקב לבכות על אשר אין בידו‬ father's sheep, for she was a shepherdess.
And Jacob saw Rachel, the daughter of
‫ וישמע לבן כי‬.‫מאומה להביא בית לבן‬
Laban, his mother's brother, and he kissed
‫ וירץ וינשק לו ויחבק‬,‫בא יעקב בן אחותו‬ her and lifted up his voice and wept. And
.‫לו ויביאהו אל ביתו ויתן לו לחם ויאכל‬ Jacob told Rachel that he was Rebekah’s
son, her father's sister, and Rachel ran and
‫ויספר יעקב ללבן את אשר עשה לו עשו‬
told it to her father. And Jacob wept
‫ ואת אשר עשה לו אליפז בנו‬,‫אחיו‬
exceedingly because he had nothing
,‫ וישב יעקב בבית לבן חודש ימים‬.‫בדרך‬ whatsoever to bring unto the house of
‫ ויהי אחרי‬.‫ויאכל וישת יעקב בבית לבן‬ Laban. And when Laban heard of the
‫ הגד נא לי מה‬,‫כן ויאמר לבן ליעקב‬ arrival of Jacob, his sister's son, he ran to
meet him, and he embraced him, and
‫ וללבן אין‬.‫משכורתך ואיך תעבדני חינם‬
kissed him, and "brought him to his house,
‫ כי נשיו ואמהותיו‬,‫בנים כי אם בנות‬ and he gave him meat and he ate. And
‫ ואלה שמות‬.‫יקרות עוד בימים ההם‬ Jacob told him all that his brother Esau
‫ שם‬,‫בנות לבן ילדה לו עדינה אישתו‬ had done unto him, and what his son
Eliphaz did unto him on his journey. And
‫ ועיני‬.‫בכירה לאה ושם הצעירה רחל‬
Jacob abode at Laban's house the space of a
‫ ורחל היתה יפת תואר ויפת‬,‫לאה רכות‬ month, eating and drinking in the house of
‫ ויאמר יעקב אל‬.‫מראה ויעקב אהבה‬ Laban. And finally Laban said unto Jacob:
Tell me what shall thy wages be, for why
‫לבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך‬
shouldst thou serve me for naught? And
‫ ויאבה לבן לדבר הזה ויעבוד‬,‫הקטנה‬
Laban had no sons, only daughters, and his
.‫יעקב את לבן ברחל בתו שבע שנים‬ wives and hand-maids were still barren in
those days. And these are the names of
Laban's daughters, which his wife Adinah
had borne unto him: the name of the
oldest was Leah, and the name of the
youngest was Rachel. And Leah was tender
eyed, but Rachel was beautiful and well
favored, and Jacob loved her. And Jacob
said unto Laban: I will serve thee seven
years for Rachel, thy youngest daughter.
And Laban was satisfied, and Jacob served
Laban seven years for Rachel, his daughter.
‫ויהי בשנה השנית לשבת יעקב בחרן‬ 2 And it was in the second year of Jacob's
,‫היא שנת שבעים ותשע שנים לחיי יעקב‬ dwelling in Haran, which was the seventy-
ninth year of Jacob's life, that Eber, the son
‫וימת עבר בן שלח בשנה ההיא בן ארבע‬
of Shem, died, and he was four hundred
‫ושישים שנה וארבע מאות שנה היה‬ and sixty-four years old when he died. And
‫ וישמע יעקב כי מת עבר ויתעצב‬.‫במותו‬ when Jacob heard that Eber died, he
‫ ויתאבל עליו ימים‬,‫מאוד עליו ויספדהו‬ grieved greatly, and he wept and mourned
over him for many days. And in the third
,‫ ובשנת שלוש לשבת יעקב בחרן‬.‫רבים‬ year of Jacob's dwelling in Haran,

Bosmath, daughter of Ishmael, Esau’s wife,
‫ילדה בשמת בת ישמעאל אשת עשו לו‬
bear unto him a son, and Esau called his
‫ ובשנה‬.‫בן ויקרא עשו את שמו רעואל‬
name Reuel; and in the fourth year of
‫ פקד ה׳‬,‫הרביעית לשבת יעקב בבית לבן‬ Jacob’s dwelling in the house of Laban, the
‫את לבן ויזכרהו בעבור יעקב ויולדו לו‬ Lord remembered Laban, for the sake of
‫ ואלה שמות בני לבן אשר יולדו לו‬.‫בנים‬ Jacob, and sons were born unto him; and
these are the names of his sons born unto
‫ ויהי בכורו בעור ומשנהו‬,‫בימים ההם‬
him in those days: His first born was Beor,
‫ ויתן ה׳ ללבן‬.‫אלוב והשלישי מורש‬ and his second was Alib, and his third was
‫ ויפרוץ האיש‬,‫עושר וכבוד ובנים ובנות‬ Horash. And the Lord gave unto Laban
‫ ויעקב היה‬.‫מאוד מאוד בעבור יעקב‬ wealth and honor, and sons and daughters,
and the man increased exceedingly, for the
‫עובד את לבן אחי אמו בימים ההם בכל‬
sake of Jacob. And Jacob served Laban, his
‫ ויהי‬,‫מלאכה ובכל עבודה בבית ובשדה‬ mother's brother, in those days in all sorts
.‫ברכת ה׳ בכל אשר ללבן בבית ובשדה‬ of work and labor in the house and in the
‫ובשנה החמישית מתה יהודית בת בארי‬ field, and the blessing of God was in
everything that belonged unto Laban, both
‫ בארץ כנען ובנים לא היו לה‬,‫אשת עשו‬
in the house and in the field. And in the
‫ ואלה שמות בנותיה אשר‬.‫כי אם בנות‬ fifth year of Jacob’s dwelling in Haran,
‫ שם הגדולה מרצית ושם‬,‫ילדה לעשו‬ Judith, daughter of Beeri, Esau’s wife, died
‫ ויהי כאשר מתה יהודית‬.‫הקטנה פועית‬ in the land of Canaan; and she had no
sons, but two daughters. The name of the
‫ ויקם וילך שעירה לצוד ציד‬,‫וינחם עשו‬
oldest was Marnith, and the name of the
‫ וישב עשו בארץ‬.‫בשדה כפעם בפעם‬ youngest was Puith. And when Judith died,
‫ ובשנה השישית לקח‬.‫שעיר ימים רבים‬ Esau went to Seir to hunt in the field as
heretofore, and Esau dwelt in Seir for
‫עשו את אהלבימה בת ענה בת צבעון‬
many days. And in the sixth year of Jacob’s
‫ ויביאה עשו‬,‫החוי על נשיו לו לאישה‬
dwelling in Haran, Esau took Abalibamah,
‫ ותהר אהלבימה ותלד לעשו‬.‫ארצה כנען‬ daughter of Zebon the Hevite, to wife, in
‫ בנים‬,‫את יעוש ואת יעלם ואת קרח‬ addition to his other wives, and Esau
brought her unto the land of Canaan; and
‫ ותהי מלחמה בימים ההם‬.‫שלושה‬
Abalibamah conceived and bear unto Esau
‫ בין רועי מקנה עשו ובין‬,‫בארץ כנען‬
three sons: Jaush, and Jaalon, and Korah.
‫ כי היה‬.‫רועי מקנה יושבי ארץ הכנעני‬ And there was a feud in those days in the
‫מקנה עשו ורכושו רב מאוד משבת‬ land of Canaan, between the herdsmen of
‫ ולא יכלה ארץ‬,‫בארץ כנען בבית אביו‬ Esau and the herdsmen of the inhabitants
of the land of Canaan. For Esau’s cattle and
‫ ויהי כראות‬.‫כנען לשאת אותו מפני קנינו‬
his wealth were too abundant to dwell in
‫עשו כי גדולה מלחמתו עם יושבי ארץ‬ the land of Canaan, in the house of his
‫ ויקח את נשיו ואת בניו ואת‬,‫הכנעני‬ father, and the land of Canaan could not
‫בנותיו ואת כל אשר לו ואת מקנה קנינו‬ bear him by reason of his cattle. And when
Esau saw that the feud with the inhabitants
.‫ אשר רכש בארץ כנען‬,‫ואת כל רכושו‬
of the land was increasing, he arose with
,‫וילך אל ארץ שעיר מפני יושבי הארץ‬ his wives, and his sons, and daughters, and
.‫וישב עשו הוא וכל אשר לו בארץ שעיר‬ with all belonging unto him, and all his
cattle and other property accumulated in
‫ יבוא עשו‬,‫אך מיום ליום ומחודש לחודש‬
Canaan, and he went away from the
‫ ויתחתן‬.‫ארצה כנען לראות אביו ואמו‬
inhabitants of the land to locate in the land
‫ ויתן את בנותיו לבני‬,‫עשו את החורים‬ of Seir. Thus Esau and all that were his
‫ ויתן את מרצית בתו‬.‫שעיר החורי‬ came to dwell in Seir. And now and then
Esau would go to see his father and mother
‫ ואת‬,‫הגדולה לענה בן צבעון אחי אישתו‬
in the land of Canaan. And Esau
‫ וישב‬.‫פועית נתן לאצר בן בלהן החורי‬
intermarried with the Horites, and he gave
‫ ויפרו וירבו‬,‫עשו בהר שעיר הוא ובניו‬ his daughters to the sons of Seir, the
.‫מאוד‬ Horite. And he gave Marzith his oldest
daughter to Anah, the son of Zebon, his
wife's brother, and Puith he gave to Azar,
the son of Bilhan, the Horite. And Esau
dwelt in the mountain, he and his
children, and they were fruitful, and they
multiplied greatly.
‫ויהי בשנה השביעית ותתום עבודת יעקב‬ 3 And in the seventh year when Jacob’s
,‫אשר עבד את לבן ויאמר יעקב אל לבן‬ servitude, in which he was bound to
Laban, was completed, Jacob said unto
‫תנה את אישתי כי מלאו ימי עבודתי‬
Laban: Give me my wife, for my days are
‫ ויאספו לבן ויעקב את כל‬.‫ויעש לבן כן‬ fulfilled. And Laban was willing to do so;
.‫ ויעשו להם משתה‬,‫אנשי המקום ההוא‬ and Laban and Jacob gathered together all
the people of the place, and they prepared
‫ויהי בערב ויבוא לבן אל הבית אשר בא‬ a feast. And in the evening Laban came to
‫ ויכבה לבן‬,‫יעקב שמה ים אנשי המשתה‬ the house, and later came Jacob with all the
people of the feast, when Laban put out all
.‫את כל הנרות אשר היו שם בבית ההוא‬
the lights that were in the house. And
‫ויאמר יעקב אל לבן למה תעשה לנו‬ Jacob said unto Laban: What causeth thee
‫ ויען לבן ויאמר כה משפטנו‬,‫הדבר הזה‬ to do these things unto us? And Laban
‫ ואחרי כן לקח לבן‬.‫לעשות בארץ הזאת‬ replied: Such is the custom in our land.
And after wards Laban took Leah, his
‫את לאה בתו ויבא אותה אל יעקב ויבוא‬
daughter, and brought her unto Jacob. And
‫ ויתן‬.‫ ויעקב לא ידע כי לאה היא‬,‫אליה‬ Jacob came unto her, and he did not know
,‫לבן ללאה בתו את זילפה שפחתו‬ that it was Leah. And Laban gave his maid
‫ וכל בני המשתה ידעו את כל‬.‫לשפחה‬ servant Zilpah to his daughter, Leah, for a
hand-maid. And all the people of the feast
‫ אך לא הגידו‬,‫אשר עשה לבן ליעקב‬
knew what Laban was doing unto Jacob,
‫ ויבואו כל המרעים האלה‬.‫הדבר ליעקב‬ but they told not one word of it to Jacob.
‫ ויאכלו וישתו‬,‫בלילה ההוא בית יעקב‬ And all the neighbors came that night to
‫ ויצחקו לפני יעקב בלילה ההוא‬.‫וישמחו‬ Jacob's house, and they ate and drank, and
made merry before Leah with music and
‫ במענם לפני‬,‫בתופים ובמחולות ויאמרו‬
dancing, and they cheered Jacob,
‫ וישמע יעקב את‬.‫יעקב היללה היללה‬ exclaiming: Hilleah, hilleah (it is Leah).
‫ אך אמר‬,‫דבריהם ולא הבין את לשונם‬ And Jacob hearing their words, understood
‫ וידברו‬.‫כה משפטם לעשות הארץ הזאת‬ them not, for he thought such was the
custom among them. And the neighbors
‫המרעים כדבר הזה כל הלילה ההוא‬
spoke these words before Jacob in the
‫ וכל הנרות אשר בבית כיבה‬,‫לפני יעקב‬ night, when all the lights in the house were
‫ ויהי הבוקר‬.‫אותם לבן בלילה ההוא‬ put out by Laban. And in the morning
when it dawned, Jacob turned unto his
‫ וירא‬,‫ויאר היום ויפן יעקב אל אישתו‬
wife, and behold it was Leah that lay
‫ ויאמר יעקב‬.‫והנה לאה שוכבת בחיקו‬
resting on his bosom. And Jacob said: Now
‫עתה הנה ידוע ידעתי את אשר אמרו‬ I understand what caused our neighbors to
‫המרעים אמש היא לאה היא לאה‬ call unto me last night, Hilleah. Yes they
told it unto me, but I knew it not. And
‫ ויקרא יעקב אל‬.‫ ואני לא ידעתי‬,‫יאמרו‬
Jacob said unto Laban: What is this thou
‫ מה זאת עשית לי הלא‬,‫לבן ויאמר אליו‬
hast done unto me? did I not serve with
‫ברחל עבדתיך ולמה רימיתני ותיתן לי‬ thee for Rachel, wherefore then hast thou
‫ לא‬,‫ ויען לבן את יעקב לאמור‬.‫לאה‬ beguiled me and given me Leah? And
‫יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני‬ Laban answered unto Jacob, saying: It must
not be so done in our country to give the
‫ ועתה אם תחפוץ לקחת גם את‬.‫הבכירה‬
younger into marriage before the first born;
‫ קח לך בעבודה אשר תעבדני‬,‫אחותה‬ but if thou desirest to have her sister also,
‫ ויעש יעקב כן‬.‫עוד שבע שנים אחרות‬ take her for the service which thou wilt
serve with me yet seven years. And Jacob
‫ ויעבוד את‬,‫ויקח גם את רחל לאישה‬
did so, and he took Rachel also to wife,
‫ ויבוא יעקב‬.‫לבן עוד שבע שנים אחרות‬
and he served seven more years for Rachel.
,‫גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה‬ And Jacob came to Rachel likewise, and he
.‫ויתן לה לבן את בלהה שפחתו לשפחה‬ loved Rachel more than Leah; and Laban
gave her his maid-servant Bilhah, for a
‫וירא ה׳ כי שנואה לאה ויפתח את‬
hand-maid. And when the Lord saw that
‫ ותהר ותלד ליעקב בימים ההם‬,‫רחמה‬
Leah was hated, the Lord visited her, and
‫ ואלה שמותם ראובן לוי‬.‫בנים ארבעה‬ she bear unto Jacob four sons in those
.‫ ותעמוד מלדת אחרי כן‬,‫שמעון ויהודה‬ days, and these were their names: Reuben,
Simeon, Levi and Judah, and she ceased
bearing afterwards.
,‫ותהי רחל עקרה בעת ההיא ולא ילדה‬ 4 And Rachel was barren in those days, she
‫ ותרא רחל כי‬.‫ותקנא רחל בלאה אחותה‬ had no children. And Rachel envied her
sister Leah, and seeing that she bear no
‫לא ילדה ליעקב ותיקח את בלהה‬
children to Jacob, she took her handmaid
.‫ ותיתן אותה ליעקב לאישה‬,‫שפחתה‬ Bilhah, and she bear two sons unto Jacob,
‫ ותהר ותלד‬,‫ויבוא יעקב אל בלהה‬ Dan and Naphtali. And when Leah saw
.‫ליעקב שני בנים את דן ואת נפתלי‬ that she had ceased bearing, she also took
her hand maid, Zilpah, and gave her unto
‫ותרא לאה כי עמדה מלדת ותיקח גם‬
Jacob for a wife. And Jacob came to Zilpah
‫ ותיתן אותה‬,‫היא את זילפה שפחתה‬ also, and she too bear unto Jacob two sons,
‫ ויבוא יעקב גם את‬.‫ליעקב לאישה‬ Gad and Asher. And Leah conceived again,
bearing unto Jacob in those days two sons
‫ ותלד גם היא ליעקב שני בנים‬,‫זילפה‬
and one daughter, and their names were:
‫ ותוסף עוד לאה ותהר‬.‫את גד ואת אשר‬
Issachar and Zebulon, and Dinah, their
‫ שני בנים ובת‬,‫ותלד ליעקב בימים ההם‬ sister. And Rachel continued in her
‫ יששכר וזבולון‬,‫ ואלה שמותם‬.‫אחת‬ barrenness in those days, and Rachel
‫ ורחל עודנה עקרה בימים‬.‫ודינה אחותם‬ prayed unto the Lord, at that time, saying:
‫ ותתפלל רחל אל ה׳ בעת ההיא‬.‫ההם‬ Oh Lord God remember me and visit me,
I pray Thee, for now my husband will
‫ ה׳ אלוקים זכרני נא ופקדני נא‬,‫ותאמר‬
abandon me, because I have borne no
‫כי עתה ייגרשני אישי כי לא ילדתי לו‬ children unto him. Oh Lord, hear my cries
‫ עתה ה׳ אלוקים שמע נא את‬.‫בנים‬ before thee and see my misery and give me
‫תחנתי לפניך וראה עניי ונתת לי בנים‬ offspring like unto one of the hand-maids,
that I may escape further reproach. And
.‫כאחת השפחות ולא אשמע חרפתי עוד‬
the Lord hearkened unto Rachel and she
‫ ויזכרה‬,‫וישמע אלוקים בקול רחל‬ conceived and bear a son, and she said:
‫ ותהר רחל‬.‫אלוקים ויפתח את רחמה‬ God hath taken away my reproach. At that
‫ אסף אלוקים את‬,‫ותלד בן ותאמר‬ time Rebekah, Jacob’s mother sent unto
Jacob her nurse Deborah, daughter of Uz,
‫ ותקרא את שמו יוסף לאמור‬.‫חרפתי‬
and two of Isaac’s servants with her. And
‫ ויעקב בן תשעים‬,‫יוסף ה׳ לי בן אחר‬ they came unto Jacob to Haran, and they
‫ בעת ההיא‬.‫ואחת שנה בלדת אותו‬ said unto him: Rebekah sends us unto thee
‫שלחה רבקה אם יעקב מארץ כנען את‬ that thou shouldst return to thy father's
house to the land of Canaan. And Jacob
‫דבורה בת עוץ מניקתה ושני אנשים‬
listened to them as to what his mother had
‫ ויבואו אל יעקב‬.‫ אל יעקב‬,‫מעבדי יצחק‬ spoken, and at that time the seven years
‫ כי רבקה שלחתנו‬,‫חרנה ויאמרו אליו‬ which Jacob was to serve Laban for Rachel
were fulfilled. And at the end of fourteen
.‫אליך לשוב בית אביך ארצה כנען‬
years of Jacob's dwelling in the land of
‫וישמע להם יעקב לדבר הזה אשר‬
Haran Jacob said unto Laban: Give me my
‫ ובעת ההיא תמו שבע שנים‬,‫דיברה אמו‬ wives and my children and let me go to my
.‫האחרות אשר עבד יעקב את לבן ברחל‬ land, for my mother hath sent unto me
from the land of Canaan that I should
‫ויהי מקץ ארבע עשרה שנה אשר ישב‬
return unto my father's house. And Laban
‫ ויאמר יעקב אל לבן תנה‬,‫יעקב בחרן‬
replied unto him: Not so, I pray thee, but
‫את נשי ושלחני ואלכה אל ארצי כי הנה‬ if I have found favor in thine eyes do not
‫אמי שלחה אליי מארץ כנען לשוב לי‬ leave me; appoint me thy wages and I will
‫ אם‬,‫ ויאמר אליו לבן אל נא‬.‫אל בית אבי‬ give it, and tarry with me. And Jacob said
unto him, this thou shalt give me for my
,‫נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעזוב אותי‬
wages. I will pass through all thy flocks this
.‫נקבה שכרך עליי ואתנה וישבת עמי‬ day, removing thence all the speckled and
‫ויאמר יעקב זה הדבר אשר תיתן לי‬ spotted cattle, and all the brown cattle
among the sheep, and the spotted and
,‫בשכרי אשר אעבוד היום בכל צאנך‬
speckled among the goats, and of such
‫ואסיר מהם כל שהנקוד וטלוא וחום‬
shall be my hire. And if thou wilt do this
‫ והיה אם‬.‫בכשבים ובעזים והיה שכרי‬ thing for me, then I shall return to feed thy
‫ אשובה לי ארעה‬,‫תעשה לי הדבר הזה‬ flocks and to keep them. And Laban did
accordingly, and he removed from his
‫ ויעש לבן‬.‫צאנך אשמור כאשר בתחלה‬
flocks all that Jacob had spoken of, and
‫כן ויסר לבן מצאנו כל אשר אמר יעקב‬
gave them to him.
.‫ ויתן לו‬,
‫ויתן יעקב את כל אשר הסיר מצאן לבן‬ 5 And Jacob placed into the hands of his
sons all that was removed from Laban's
‫ ויעקב רועה את צאן לבן‬,‫ביד בניו‬
flocks, and Jacob attended to the
‫ ויהי כאשר ראו עבדי יצחק‬.‫הנותרות‬
remainder of Laban's flocks. And the
‫אשר שלח אל יעקב כי לא שב יעקב‬ servants of Isaac, which were sent unto
,‫איתם בעת ההיא ארצה כנען אל אביו‬ Jacob saw that Jacob would not return with
them into the land of Canaan, and they
‫וילכו להם מאיתו וישובו אל ביתם ארצה‬
went away from him returning to the land
‫ ודבורה ישבה עם יעקב בחרן לא‬.‫כנען‬
of Canaan. But Deborah remained in
‫ ותשב‬,‫שבה עם עבדי יצחק ארצה כנען‬ Haran with Jacob, and would not return to
.‫דבורה עם נשי יעקב ועם בניו בחרן‬ the land of Canaan with the servants of
‫ויעבוד יעקב את לבן בצאן שש שנים‬ Isaac. And Deborah dwelt with Jacob’s
wives and children in Haran. And Jacob
‫ והיה בעת לדת הצאן ויסר יעקב‬,‫אחרות‬
continued serving Laban for six more years
‫מהן את הנקודות ואת הטלואות כאשר‬ and whenever the sheep brought forth,
‫ ויעש יעקב כן אל צאן לבן‬.‫דיבר עם לבן‬ Jacob removed from their midst all that
‫ ויפרוץ האיש מאוד מאוד ויהי‬,‫שש שנים‬ were speckled and spotted as he had agreed
upon with Laban. And Jacob continued
.‫לו צאן ושפחות וגמלים וחמורים‬
doing so for six years, and the man
,‫ותהיינה ליעקב מאתים אלף עדרי צאן‬ increased exceedingly, and he possessed
‫וצאנן היו גדולות קומה ויפות תואר מאוד‬ cattle, and man servants and maid-
‫ ויתאוו‬.‫ונותנות את פריים הרבה מאוד‬ servants, and camels and asses. And Jacob
had two hundred herds of cattle, every
,‫כל בני האדם לקחת להם מצאן יעקב‬
head of which was of a very large size,
‫ ויבואו‬.‫כי טובות ומצליחות מאוד מאוד‬ beautiful in appearance and very fruitful.
‫ ויתן‬,‫מכל בני האדם לקחת מצאן יעקב‬ And all the people of the land desired to
pro cure some of Jacob’s cattle, for it was
‫להם יעקב צאן אחד בעבד או באמה או‬
very, very prosperous. And many of the
‫בחמור או בגמל ככל אשר יחפוץ יעקב‬ sons of man came to purchase some of
‫ ויהי ליעקב עושר וכבוד‬.‫מהם ונתנו לו‬ Jacob’s stock and Jacob gave them a sheep
‫ונכסים במעשה הזה אשר יעשה את בני‬ for a man-servant or for a maid-servant.
Whatsoever Jacob asked from them they
‫ ויקנאו אותו בני לבן מהכבוד‬,‫האדם‬
gave him. And Jacob attained wealth, and
‫ וישמע את דברי בני‬,‫ ויהי מימים‬.‫הזה‬ honor, and possessions through these sales
‫לבן אומרים לקח יעקב את כל אשר‬ to the sons of man; and the sons of Laban
‫לאבינו ואשר לאבינו עשה את כל‬ envied him on account of that distinction.
And it came to pass after some days, that
‫ וירא יעקב את פני לבן‬.‫הכבוד הזה‬
Jacob heard the words of Laban’s sons,
.‫ והנה איננו עמו כתמול שלשום‬,‫ובניו‬ saying: Jacob hath taken away all that was
‫בימים ההם מקץ שש שנים וירא ה׳ אל‬ our father's; and of that which was our
father's hath he gotten all his glory and the
‫ קום צא מן הארץ הזאת‬,‫יעקב ויאמר לו‬
Lord appeared unto Jacob at the end of six
‫ ויקם‬.‫ושוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך‬
years saying unto him: Return into the
‫יעקב בעת ההיא וישא את בניו ואת נשיו‬ land of thy fathers and to thy kindred, and
‫ ויצא ללכת‬,‫ואת כל אשר לו על הגמלים‬ I will be with thee. Then Jacob rose up and
set his sons and his wives upon camels, and
‫ ולבן לא ידע‬.‫ארצה כנען אל יצחק אביו‬
he went away to the land of Canaan, to his
‫ כי הלך לבן ביום‬,‫כי הלך יעקב מאיתו‬
father Isaac. And Laban knew nothing of
‫ ורחל גנבה את‬.‫ההוא לגזוז את צאנו‬ Jacob’s leaving, for Laban was at that time
‫ ותיקחם ותחביאם‬,‫התרפים אשר לאביה‬ away to shear his sheep. And Rachel had
‫ וזה מעשה התרפים‬.‫על הגמל ותלך לה‬ stolen the images that were her father's,
and she took and concealed them upon the
‫ איש אשר יהיה בכור וישחטו‬,‫אשר יקחו‬
camel on which she sat. And this is the
‫ ולקחו את המלח‬.‫אותו וימרטו את ראשו‬ manner after which images like these were
.‫והמליחו את הראש ומשחו אותה בשמן‬ prepared. They took a man that was the
,‫ולקחו לוח נחושת קטנה או לוח זהב‬ first born and put him to death and took
all the hair off his head, and then the head
‫וכתבו עליה את השם ונתנו את הלוח‬
was salted with salt and anointed with oil.
‫ ולקחו את הראש‬.‫ההיא תחת לשונו‬ And afterwards they took a small plate of
‫ההיא ואת הלוח אשר תחת הלשון ושמו‬ copper or of gold and wrote “the name”
upon it and placed the plate under his
‫ והיה‬,‫בבית והדליקו לו נרות והשתחוו לו‬
tongue; and then the head was brought
‫בעת אשר ישתחוו לו וידבר אליהם בכל‬
into the house and lights were kindled
‫אשר ישאלו מאיתו בכח השם אשר‬ around it, and they worshipped it and
‫ ויש אשר יעשו אותם כצורת‬.‫כתוב בה‬ bowed down before it. And when they
‫ בשעות ידועות‬,‫אדם מזהב ומכסף‬ bowed down to it the head spoke to them,
concerning all that they would inquire of
‫ וקיבל התואר ההוא את כח‬.‫אליהם‬
it, through the power of “the name’” under
‫ וכמעשה‬,‫הכוכבים ודיבר אליהם עתידות‬ its tongue. And some people make those
‫הזה היו התרפים אשר גנבה רחל‬ images in the likeness of man, of gold and
‫ ותגנוב רחל את התרפים ההם‬.‫מאביה‬ of silver, and they go to them at certain

times known to them, and the idols will
‫ בעבור אשר לא ידע לבן‬,‫אשר לאביה‬
attract the power of the stars, and tell them
‫ ויבוא לבן אל‬.‫מהם אנה דרך הלך יעקב‬ all about future things. And the images
‫ ויבקש‬,‫ביתו וישאל על יעקב וביתו ואין‬ which Rachel stole from her father were of
‫לבן את תרפיו לדעת אנה הלך יעקב ולא‬ the latter kind. And Rachel stole those
images of her father so that he should not
‫ וילך אל תרפים אחרים וישאל‬.‫מצא‬
be able to ascertain whither Jacob had
‫ ויגידו לו כי ברח יעקב מאיתו‬,‫בהם‬ gone. And when Laban returned home he
.‫ארצה כנען אל אביו‬ asked for Jacob and his household and they
could not be found, and he went seeking
his images to find out whither Jacob had
gone. And Laban went to other images and
making inquiries they told him that Jacob
had fled to the house of his father in
Canaan.
‫ויקם לבן בעת ההיא ויקח את אחיו ואת‬ 6 And Laban rose up and took all his brethen
with him and all his servants, and he
‫ ויצא וירדוף את יעקב וידבק‬,‫כל עבדיו‬
pursued Jacob and he overtook him on
‫ ויאמר לבן אל יעקב‬.‫אותו בהר גלעד‬
mount Gilead. And Laban said to Jacob:
‫ ותגנוב את‬,‫מה זאת עשית לי לברוח‬ What hast thou done, that thou hast stolen
‫לבבי ותנהג את בנותי ואת בניהן‬ away unawares to me, and hast carried
away my daughters as captives taken with
‫ ולא נטשתני לנשק להם‬.‫כשבויות חרב‬ the sword. Where fore didst thou flee away
‫ ותגנוב את אלוקיי‬,‫ולשלחם בשמחה‬ secretly, and hast not suffered me to kiss

my sons and my daughters and to send
‫ כי‬,‫ ויען יעקב את לבן לאמור‬.‫ותלך‬
them away with gladness; and wherefore
‫ועם‬--‫יראתי פן תיגזול את בנותיך מאיתי‬ hast thou stolen my gods? And Jacob
‫ ויבקש‬.‫אשר תמצא את אלוקיך ימות‬ replied: For I said, peradventure thou
‫ וימשש בכל האוהלים‬,‫לבן את התרפים‬ wouldst take the daughters from me by

force and now with whomsoever thou
.‫אשר ליעקב ובכל כליהם ולא מצא‬
findest thy gods let him not live. And
‫ לכה נכרתה יחד‬,‫ויאמר לבן ליעקב‬ Laban searched for the images, looking
‫ אם תענה את‬.‫ברית והיה לעד ביני ובינך‬ through the entire tent of Jacob and
through all the furniture, but he found
‫ אלוקים‬,‫בנותי ואם תיקח נשים על בנותי‬
them not. Laban said unto Jacob: Let us
‫ ויקחו‬.‫יהיה עד ביני ובינך בדבר הזה‬
make a covenant, I and thou, and let it be
‫ ויאמר לבן הגל הזה עד‬,‫אבנים ויעשו גל‬ for a witness between me and thee. If thou
.‫על כן קרא שמו גלעד‬--‫ביני ובינך היום‬ shall afflict my daughters, or if thou shalt
take other wives beside my daughters, and
‫ויזבחו יעקב ולבן זבח בהר ויאכלו שם‬
may the Lord be a witness between me and
‫ וישכם לבן‬.‫ וילינו שם בהר‬,‫על הגל‬
thee concerning these things. And they
‫ויקם בבוקר ויבך עם בנותיו וישק אתהן‬ gathered up stones and made of them a
‫ ויהי‬.‫ וגם יעקב הלך לדרכו‬,‫וילך למקומו‬ heap, and Laban said: This heap is a
‫ וימהר וישלח‬,‫כאשר שב לבן אל ארצו‬ witness between me and thee. And he

called the name of that heap Galeed. And
‫את בעור בנו והוא בן שבע עשרה שנה‬
Jacob and Laban offered up sacrifices on
‫ועמו אביחורף בן עוץ בן נחור עמהם‬ the mount, and they ate there together by
‫ וימהרו וילכו ויעברו הדרך‬.‫עשרה אנשים‬ the heap of stones, and they remained
‫ ויבואו בדרך אחר ארצה‬,‫לפני יעקב‬ there all night. And early in the morning
Laban arose and he wept over his daughters
‫ ויבואו אל עשו ויאמרו לו כה‬.‫שעיר‬
and he kissed them, and he returned to his
‫אמר אחיך וקרובך ואחי אמך לבן בן‬ home. And he sent hastily his son Beor,
‫ השמעת את אשר עשה‬,‫בתואל לאמור‬ who was then seventeen years of age, and
‫לי יעקב אחיך אשר בא אליי בהתחלה‬ with him Abihoref, the son of Uz, the son
of Nahor, and ten men, and they hastened
‫ ואצא לקראתו ואביאהו אל‬.‫ערום וריק‬
and passed Jacob on the way, and they
‫ביתי בכבוד ואגדלהו ואתן לו את שתי‬ went by another road to the land of Seir.
‫ ויברך‬,‫בנותי לנשים ואת שתי שפחותי‬ And they came unto Esau, saying unto
‫אלוקים אותו לרגלי ויפרוץ מאוד ויהיו לו‬ him: Thus saith thy kinsman and relative
Laban, thy mother's brother, the son of
‫בנים ובנות ושפחות וגם צאן ובקר‬
Bethuel: Hast thou heard what thy brother
‫וגמלים וחמורים היו לו מאיתי הרבה‬ hath done unto me? For he came naked
‫מאוד עד אין מספר וגם כסף וזהב‬ unto my house, and I went to meet him
‫ ויעזוב‬,‫ ויהי כראותו כי עצם חילו‬.‫הרבה‬ and I brought him with honors into my
house. And I made him great, and I gave
‫אותי כאשר הלכתי לגוז צאני ויקם ויברח‬
him for wives my two daughters and two
‫ וישא את נשיו ואת בניו על‬.‫בהחבא‬ of my maid servants. And the Lord blessed
‫ וינהג את כל מקנהו ואת כל‬,‫הגמלים‬ him for my sake, and he increased
‫רכושו אשר רכש בארצי וישם פניו‬ exceedingly, and he got sons and daughters
and servants. And he hath also procured
‫ ולא‬.‫ללכת אל יצחק אביו ארצה כנען‬
great many flocks and herds, and camels
‫ וינהג את‬,‫נטשני לנשק לבני ולבנותי‬ and asses and gold and silver in great
‫בנותי כשבויות חרב ויגנוב גם את אלוקיי‬ plenty. And when he saw the abundance of
‫ ועתה הנה עזבתיהו בהר נחל‬.‫ויברח‬ his wealth, he went while I was away
shearing my sheep, and he ran away
.‫ לא חסר דבר‬,‫יבוק והוא וכל אשר לו‬
secretly. And he sat his wives and children
‫אם יש את נפשך ללכת אליו לך ושם‬ upon camels and he took along all his
.‫ ועשית לו כאשר תאוה נפשך‬,‫תמצאהו‬ cattle and all the property which he hath
‫ ויגידו לעשו את כל‬,‫ויבואו מלאכי לבן‬ gotten in my land, and turned his
countenance to go to Isaac his father into
.‫הדברים האלה‬
the land of Canaan.
,‫וישמע עשו את כל דברי מלאכי לבן‬ 7 And he did not even suffer me to kiss my
‫ויחר אפו על יעקב מאוד ויזכור את‬ daughters and their children, but he carried
away my daughters like captives taken by
‫ וימהר עשו‬.‫שנאתו וחמתו בערה בו‬
the sword, and he stole also my gods and
‫ויקח את בניו ואת עבדיו ואת כל נפשות‬ ran away. And now I have left him in the
‫ וילך ויקבוץ את כל‬.‫ שישים איש‬,‫ביתו‬ mountains near the river Jabbok with all
‫ שלוש‬,‫בני שעיר החורי וכל אנשיהם‬ that is his; he lacketh nothing. And now if
it be thy desire to go unto him thou canst
‫ ויקח את כל‬.‫מאות וארבעים איש‬
find him there, and thou canst do unto
‫המחנה הזאת ארבע מאות איש שולף‬ him whatsoever pleaseth thee best. And
.‫ וילך לקראת יעקב להכות אותו‬,‫חרב‬ Laban's messengers went and told unto
‫ויחלק עשו את כל המחנה הזאת‬ Esau all these words. And when Esau heard
the words of Laban's messengers, his anger
‫ ויקח את בניו ואת כל‬.‫לשבעה חלקים‬
was kindled against his brother, and he
,‫נפשות ביתו שישים איש לראש אחד‬ remembered his hatred and his wrath
‫ ואת שישה‬.‫ויתנם ביד אליפז בנו הבכור‬ burned within him. And Esau hastened
and gathered together his sons and his
‫ראשים הנשארים נתן ביד שישיה בני‬
servants and the people of his household,
‫ וישם כל איש ואיש מהם‬,‫שעיר החורי‬
sixty men, and he assembled likewise all
‫ ותלך כל המחנה‬.‫על תולדותיו ועל בניו‬ the sons of Seir the Horite, and their
‫ וילך עשו בתוך כולם‬,‫הזאת כאשר היא‬ people, three hundred and forty men, and
he went with this number of four hundred
‫ ומלאכי‬.‫לקראת יעקב ויוליכם במרוצה‬
men, to smite his brother Jacob. And Esau
,‫לבן יצאו מאת עשו וילכו ארצה כנען‬
divided this number into several bands.
‫ ויגידו‬.‫ויבואו בית רבקה אם יעקב ועשו‬ And he took the sixty men of his sons and
‫ הנה עשו בנך ערך לקראת‬,‫לה לאמור‬ servants and the people of his household in
‫יעקב אחיו ארבע מאות איש כי שמע‬ one band, and intrusted them to Eliphaz
his oldest son. And the remaining bands he
‫ וילך להילחם עמו‬,‫אשר הוא בא‬
intrusted to the care of the six sons of Seir
‫ ותמהר‬.‫ולהכותו ולקחת כל אשר לו‬ the Horite, placing every man over his
‫ותשלח רבקה אנשים מעבדי יצחק‬ family and their children. And the entire
,‫שבעים ושתים איש לקראת יעקב בדרך‬ camp moved ahead with Esau among
them, who urged them on to great speed.
‫כי אמרה אולי ילחם עשו בדרך במוצאו‬
And Laban's messengers, after having left
‫ וילכו המלאכים האלה לקראת‬.‫אותו‬ Esau, went into the land of Canaan to the
‫ ויפגעו בו בדרך הנחל נגד‬,‫יעקב בדרך‬ house of Rebekah, the mother of Jacob and
‫ ויאמר יעקב כאשר‬.‫מעבר נחל יבוק‬ Esau and they said unto her: Be hold Esau
thy son went with four hundred men
,‫ראם מחנה זה מאת האלוקים לעזור לי‬
against his brother Jacob; for he hath heard
‫ויקרא יעקב את שם המקום ההוא‬ of his coming, and therefore he went to
‫ ויער יעקב את כל אנשי אביו‬.‫מחנים‬ wage war with him and to kill him and to
,‫וישק להם ויחבק להם ויבך עמהם‬ take away all that he hath. And Rebekah
sent hastily seventy-two men of Isaac's
‫וישאלם יעקב על אביו ועל אמו ויאמרו‬
servants to go and meet Jacob, for she said
‫ ויאמרו המלאכים האלה אל‬.‫שלום‬ Esau might perhaps surprise him on the
‫ כי רבקה אמך שלחה אותנו אליך‬,‫יעקב‬ road when meeting him. And those
‫ שמעתי בני כי עשו אחיך יצא‬.‫לאמור‬ messengers went and they met Jacob on
the road on the opposite side of the brook
‫לקראתך בדרך עם אנשים מבני שעיר‬
Jabbok, and Jacob saw them and he
‫ בני שמע בקולי וראה בעצתך מה‬.‫החורי‬ exclaimed: This camp is sent to me from
‫תעשה והיה בבואו אליך התחנן לו ואל‬ God, and he called the name of that place
‫ ותן לו ברכה מאשר‬,‫תדבר אליו קשות‬ Mahanaim. And Jacob recognized all his
father's men, and he kissed and embraced
.‫תמצא ידך ומאשר חנן אלוקים אותך‬
them and came together with all of them,
‫והיה כאשר ישאלך על כל דברך‬ and inquired concerning his father and
‫ אולי‬.‫ אל תסתר ממנו דבר‬,‫ואודותיך‬ mother, and they said: All is peace with
‫ישוב מחרון אפו עליך והצלת את נפשך‬ them. And the messengers said unto Jacob:
Thy mother Rebekah sent us to thee,
‫ כי עליך הדבר לגדלו‬,‫אתה וכל אשר לך‬
saying: I have heard that thy brother Esau
‫ ויהי כשמוע יעקב‬.‫כי הוא אחיך הגדול‬ hath gone to meet thee on the road with
‫את דברי אמו אשר דיברו אליו‬ men from the midst of the sons of Seir the
‫ ויוסף יעקב וישא את קולו‬,‫המלאכים‬ Horite. Now therefore my son, listen unto
my voice and reflect what thou art to do.
‫ ויעש כאשר ציוה אותו‬.‫ויבך בכי גדול‬
And when he meeteth thee entreat him,
.‫אמו בעת ההיא‬ and do not speak unto him harshly, and
give him gifts from whatsoever thou findest
in thy hands, wherewith the Lord hath
favored thee graciously. And when he
inquires of thee concerning thy matters
and affairs do not withhold it from him,
maybe he will thus be turned from his
anger and thou wilt save thyself and all
those that are with thee, for it is in thy
place to give him respectful answers as he is
the oldest brother. And when Jacob heard
the words of his mother as told unto him
by the messengers, Jacob lifted up his voice
and he wept a great weeping and he did at
once according to the command of his
mother.
Book of Genesis, Vayishlach
‫וישלח יעקב בעת ההיא מלאכים אל‬ 1 And Jacob sent messengers at the same
‫עשו אחיו ארצה שעיר לקראתו ולדבר‬ time to Esau his brother in the land of Seir,
and he spoke unto him words of prayer
,‫ ויצו אותם לאמור‬.‫ דברי תחנונים‬,‫אליו‬
and supplication. And he commanded
‫כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך‬ them saying: Thus shall ye speak unto my
‫יעקב אל יחשוב אדוני כי עמדה לי‬ lord, unto Esau: Thy servant Jacob saith
‫ כי עם לבן‬.‫ברכת אבי אשר ברך אותי‬ thus: Let not my lord think that the
blessings wherewith my father hath blessed
‫ ויחלף את‬,‫הייתי זה עשרים שנה וירימני‬
me was of any benefit to me. For I have
‫משכורתי עשרת מונים ככל אשר הוגד‬ sojourned with Laban these twenty years
‫ ואעבוד אותו בביתו עבודה קשה‬.‫לאדוני‬ and he hath deceived me, changing my
‫ וירא אלוקים עניי ועמלי ויגיע כפי‬,‫מאוד‬ wages ten times as it hath already been
stated unto my lord. And I have served
‫ ויהי‬.‫אחרי כן ויתננו לרחמים ולחן בעיניו‬
him in his house a very hard servitude until
‫לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה אחרי‬ God saw my trouble, my servitude and the
.‫ מחמלת אלוקים עליי ומחסור הגדול‬,‫כן‬ work of my hands, and he granted me to
,‫ועתה הנני באתי אל ארצי ואל מקומי‬ find grace and mercy in his eyes, and
afterwards I became possessed through
.‫אל אבי ואל אמי אשר בארץ כנען‬
God’s kindness and his great mercy, of
,‫ושלחתי להגיד את על אלה לאדוני‬ oxen and of asses, and of men servants and
‫ ולמען אשר לא יחשוב‬.‫למצוא חן בעיניו‬ of maid servants. And I am returning now
‫אדוני כי קניתי חיל או עמדה לי ברכת‬ to my land and my native place, to my

father and mother who are in the land of
‫ וילכו המלאכים‬.‫אבי אשר ברך אותי‬
Canaan, and I am desirous to impart all
‫ההם אל עשו וימצאו אותו בקצה ארץ‬ these things to my lord in order to find
‫ ועמו ארבע‬,‫אדום הולך לקראת יעקב‬ favor in the eyes of my lord, so that he may
not think that I have acquired wealth by
.‫מאות איש שולף חרב מבני שעיר החורי‬
reason of the blessings by which my father
‫ויגידו מלאכי יעקב לעשו את כל דברי‬
hath blessed me. And the messengers went
‫ ויען‬,‫יעקב אשר דיבר אליהם אל עשו‬ unto Esau and they met him on the
,‫עשו אותם בגאוה ובוז ויאמר אליהם‬ boundary of the land of Edom, marching
against Jacob with four hundred men of
‫הלא שמעתי והלא הוגד לי את אשר‬
the sons of Seir the Horite with their
‫עשה יעקב אל לבן אשר גדלו בביתו ויתן‬ drawn swords. And Jacob's messengers
‫לו את בנותיו לנשים ויולד בנים ובנות‬ spoke unto Esau all that Jacob had told
them concerning Esau. And Esau answered
‫ויפרוץ בחיל ובעושר מאוד בבית לבן‬
them in pride and contempt, saying unto
‫ וירא כי עצם חילו וכי רב עושרו‬.‫מאיתו‬ them: Verily I have heard of it and I have
‫ וינהג‬,‫ויברח הוא וכל אשר לו מבית לבן‬ been correctly informed of what Jacob hath
‫בנות להן כשבויות חרב מאת פני אביהן‬ done unto Laban. For Laban made him
great and gave him his daughters to wives;
‫ וגם לא ללבן עשה זאת‬.‫ולא הגיד לו‬
and he begat sons and daughters, and he
‫ ויעקבני‬,‫יעקב כי גם לי עשה כזאת‬ increased greatly in possession and wealth
‫ ועתה הנני באתי היום‬.‫פעמיים ואדום‬ in Laban’s house. But as soon as he saw the
‫ ועשיתי לו את אשר‬,‫במחנותיי לקראתו‬ abundance of his possessions and wealth he

fled from Laban's house with all that
‫ וישובו המלאכים ויבואו‬.‫היה עם לבבי‬
belonged unto him, carrying away Laban's
‫ באנו אל‬,‫אל יעקב ויגידו לו לאמור‬ daughters from the presence of their father
‫אחיך אל עשו ונגד לו את כל דבריך‬ like captives taken by the sword, without
telling Laban a word about it. But Laban is
‫ והנה הוא בא‬,‫וכזאת וכזאת השיבנו‬
not the only one whom Jacob hath treated
‫ עתה דע‬.‫לקראתך בארבע מאות איש‬
in such a way, for he hath done unto me
‫ והתפלל לפני אלוקיך‬,‫וראה מה תעשה‬ after the same manner, and he hath
‫ ויהי כשמוע יעקב את‬.‫להצילך ממנו‬ supplanted me twice. And shall I now be
silent? And now behold I have come with
,‫דברי אחיו אשר דיבר אל מלאכי יעקב‬
my camp to meet him, and I will deal with
‫ ויתפלל יעקב‬.‫ויירא יעקב מאוד ויצר לו‬
him according to the best of my mind.
‫אל ה׳ אלוקיו ויאמר אנא ה׳ אלוקי אבי‬ And the messengers returned unto Jacob
‫אברהם ויצחק אתה אמרתי לי בצאתי‬ saying: We came to thy brother Esau and
‫ אני ה׳ אלוקי אברהם‬,‫מבית אבי לאמור‬ we spoke unto him according to all thou
hast said, and such was his answer unto us,
‫אביך ואלוקי יצחק לך אתן את הארץ‬
and also he cometh to meet thee and four
‫ ושמתי את זרעך‬.‫הזאת ולזרעך אחריך‬ hundred men with him. And when he
‫ ופרצת לארבע רוחות‬,‫ככוכבי השמים‬ heard the words which Esau had spoken to
‫השמים ונברכו בך משפחות האדמה‬ his messengers, Jacob was greatly afraid and
distressed. And Jacob prayed unto the Lord
‫ ותקם את דבריך ותיתן לי עושר‬.‫ובזרעך‬
his God saying: Oh Lord, God of my
‫ובנים ומקנה ככל אשר היה עם לבבי‬ fathers Abraham and Isaac, thou hast said
‫ וכל אשר שאלתי ממך נתת‬,‫נתת לעבדך‬ unto me at my departure from my father's
house, saying: I am the Lord, the God of
‫ ותאמר אלי אחרי כן‬.‫לי לא חסרתי דבר‬
Abraham thy father, and the God of Isaac,
‫ ואיטיבה‬,‫שוב אל אבותיך ולמולדתיך‬
the land whereon thou liest, to thee will I
‫ ועתה הנני באתי ותצילני‬.‫עוד עמל מאוד‬ give it, and to thy seed. And behold I am
‫ ואפול ביד עשו אחי וירדני אם על‬,‫מלבן‬ with thee and will keep thee in all places
‫ עתה ה׳ אלוקים הצילני נא גם מיד‬.‫בנים‬ whither thou goest, and I will multiply thy
seed as the stars of heaven, and I will cause
‫ ואם‬,‫עשו אחי כי ירא אנוכי ממנו מאוד‬
thy enemies to fall down before thee, and
‫אין צדקה בי עשה למען אברהם אבי‬ when they shall wage war against thee they
‫ כי אני ידעתי כי בחסדיך‬.‫ויצחק‬ shall never prevail over thee. And I will
‫ ועתה‬,‫וברחמיך קניתי את החיל הזה‬ bring thee back into this land in joy and
gladness, with children and with great
.‫הצילני נא היום הזה בחסדך וענני‬
wealth. And thou hast fulfilled thy words
and thou hast given unto me wealth and
children and cattle, whatsoever the heart of
thy servant wished for thou hast given unto
me, and whatsoever I asked for thou hast
granted unto me, so that I was not wanting
in the least. And thou hast finally said unto
me: Return unto thy country and thy
kindred and I will deal well with thee. And
now behold I have fol lowed thy words and
thou hast delivered me from the hands of
Laban, and shall I fall now into the hands
of Esau who will smite me and the mothers
with the children? Oh deliver me, I pray
thee, from the hand of my brother, from
the hand of Esau, and if there be no merit
in me do it for the sake of Abraham and
Isaac my father, for I know that simply
through grace and mercy have I obtained
all this wealth. And behold, I beseech thee
now for the same reason to deliver me to
day in thy kindness, and to answer unto

me.
‫ ויחץ את‬,‫ויכל יעקב להתפלל אל ה׳‬ 2 And when Jacob had finished praying unto
‫העם אשר איתו והצאן והמקנה לשתי‬ the Lord he divided the people that were
with him, and the flocks and the herds and
‫ ויתן החצי ביד דמשק בן אליעזר‬.‫מחנות‬
the camels, into two bands. And he
‫ ואת החצי נתן ביד‬,‫עבד אברהם עם בניו‬ intrusted one half to the care of Dameshek
.‫אלינוס בן אליעזר אחיו למחנה עם בניו‬ son of Eliezer, the servant of Abraham, for
a camp with his children, and the other
‫ התרחקו במחנותיכם‬,‫ויצו אותם לאמור‬
half he put into the care of Elinos his
.‫זה מזה מאוד ואל תתקרבו זה לזה מאד‬
brother, the son of Eliezer, for a camp with
‫והיה אם יבוא עשו אל מחנה אלת‬ his children. And he commanded them
‫ והיה המחנה האחרת‬,‫והיכה אותה‬ saying: Keep your camps at a distance from
one another and do not come near each
‫ וילן יעקב‬.‫הרחוקה ממנה לפליטה מידו‬
other; and if Esau come to one company
‫ ויצו את‬,‫בלילה ההוא במקום ההוא‬
and smite it, then the other company
‫עבדיו כל הלילה ההוא על החיל ועל‬ which is in the distance from it will escape
‫ וישמע ה׳ את תפילת יעקב ביום‬.‫בניו‬ him. And Jacob lodged there that same
‫ ויצל ה׳ את יעקב בעת ההיא מיד‬,‫ההוא‬ night, and during the whole night he gave
his servants orders and instructions
‫ וישלח ה׳ שלושה מלאכים‬.‫עשו אחיו‬
concerning the camp and the children.
‫ וילכו לפני עשו ויבואו‬,‫ממלאכי מרום‬ And the Lord listened unto Jacob’s prayer
‫ וידמו המלאכים האלה לפני עשו‬.‫אליו‬ at that time, and he was pleased to deliver
‫ואנשיו כאלפים ומאות אנשים רוכבים על‬ Jacob from the hands of Esau his brother.
And the Lord sent four angels, from the
‫ ויחגרו כלי מלחמה ויתחלקו‬,‫סוסים‬
angels on high, and they went before Esau
‫לארבעה מחנות לארבעה ראשים בעיני‬ and they came to him. And these angels
‫עשו ובעיני כל אנשיו כאשר נדמה‬ appeared in the sight of Esau and his
,‫ ותלכנה אליהם המחנה האחת‬.‫בעיניהם‬ people like two thousand men riding upon
horses and armed with all sorts of weapons,
‫וימצאו את עשו וארבע מאות איש אשר‬
and they divided themselves into four
‫ ותרץ‬.‫איתו הולך ובא לקראת יעקב אחיו‬ bands under four captains. And one of
‫המחנה ההיא לקראת עשו ואנשיו‬ these camps marched toward Esau, and
found him advancing against his brother
‫ ויפול עשו מעל הסוס‬,‫ויבהלו אותם‬ Jacob with four hundred men. And this
‫בבהלה ויפוצו מעליו כל אנשיו במקום‬ camp ran against Esau and his men and
they were greatly alarmed and Esau fell for
‫ ותצעק עליהם כל‬.‫ההוא כי יראו מאוד‬
fright from his horse, and all his men
‫ ויענו כל‬.‫המחנה בברחם מעל עשו‬ scattered and left him alone in that place,
‫ הלא‬,‫אנשי המלחמה בקול רם לאמור‬ for they were greatly terrified; and the
‫אנחנו עבדי יעקב עבד האלוקים ומי יוכל‬ angelic camp shouted after the routed
band. And all the warriors exclaimed
‫ ויאמר עשו אליהם אהה‬.‫לעמוד נגדנו‬
saying: Verily we are the servants of Jacob
‫ וזה לי‬,‫אדוני יעקב אדוניכם אחי הוא‬ the servant of God, and who is he that can
‫עשרים שנה לא ראיתיו ואלך לראותו‬ oppose us? And Esau said unto them:
‫היום הזה ותעשו אלי כולכם כמעשה‬ Behold my lord your master Jacob is my
brother and I have not seen him these
‫ ויענוהו המלאכים לאמור חי ה׳ כי‬.‫הזה‬
twenty years, and now that I come to meet
‫לולי יעקב אשר אמרת אחי הוא לא‬ him, is it thus that I am treated by you?
‫ אולם‬,‫השארנו ממך ומאנשיך איש‬ And the angels replied unto him saying: As
.‫בעבור יעקב לא נעשה לכם דבר‬ the Lord liveth, were it not for Jacob
whom thou claimest to be thy brother, we
,‫ותעבור המחנה הזאת מאת עשו ואנשיו‬
would not have left a remnant of thee and
‫ ועשו ואנשיו הלכו מאיתם‬.‫ותלך לה‬ thy people, nay not even one man. And
‫ והנה המחנה השנית‬,‫כמהלך פרסה‬ scarcely had this camp departed from Esau
‫באה לקראתו בכל כלי חרב ויעשו גם‬ and his men, and scarcely had Esau and his
men advanced about one league, when the
‫הם לעשו ואנשיו כאשר עשתה להם‬
second camp came over him with all sorts
‫ ויעזבוהו עוד ללכת‬.‫המחנה הראשונה‬ of weapons and they did unto Esau and his
,‫והנה המחנה השלישית באה לקראתו‬ men according to the manner of the first
camp. And when they were allowed to go
.‫ויבהלוהו ויפול עשו עוד מעל הסוס‬
on, behold the third camp came terrifying
‫ותצעק עליו כל המחנה ויאמרו הלא‬
all the people and Esau fell again from his
‫ ומי יכול‬,‫אנחנו עבדי יעקב עבד אלוקים‬ horse in alarm, and the whole camp
‫ ויעש עשו עוד אותם‬.‫לעמוד נגדנו‬ shouted wildly: Verily we are the servants
of Jacob the servant of God, and who is he
‫ אהה אדוני יעקב אדוניכם אחי‬,‫לאמור‬
that can oppose us? And Esau replied once
.‫הוא וזה עשרים שנה לא ראיתי פניו‬
more saying: Verily Jacob my lord and your
‫ ואלך לראותו היום‬,‫ואשמע היום כי בא‬ master is my brother. Behold I have not
‫ ויענו אותו‬.‫ותעשו אלי כמעשה הזה‬ seen his face these twenty years, and now,
‫ חי ה׳ כי לולא יעקב אשר‬,‫ויאמרו אליו‬ that I come to welcome him, you treat me
in such a manner. And they answered: As
‫אמרת אחיך הוא לא השארנו ממך‬
the lord liveth, were it not for Jacob whom
‫ ואולם בעבור יעקב אשר‬.‫ומאנשיך שריד‬ thou claimest to be thy brother we should
‫ לא נעשה לך ולאנשיך‬,‫אמרת אחיך הוא‬ not have left a remnant of thee and thy
men, but on account of Jacob of whom
‫ ותעבור גם המחנה השלישית‬.‫דבר‬
thousayest he is thy brother, we shall not
‫ וילך עוד לדרכו הוא ואנשיו‬,‫מאיתם‬
interfere with thee nor with thy men. And
‫ והנה המחנה הרביעית‬.‫לקראת יעקב‬ the third camp departed likewise, but Esau
‫ ויעשו גם הם לו ולאנשיו‬,‫באה לקראתו‬ still continued his journey advancing with
his men against Jacob, when the fourth
‫ וירא עשו את‬.‫כאשר עשו לו הראשונות‬
camp appeared and did unto Esau likewise
‫כל הרעה אשר עשו לו ארבעה‬
according to what the others had done
‫ ויירא מאוד‬,‫המלאכים ההם ולאנשיו‬ unto him. And when Esau reflected over
.‫מפני יעקב אחיו וילך לקראתו בשלום‬ the misery which the four angels had
‫ כי ירא‬,‫ויכס עשו את שנאת יעקב ממנו‬ occasioned him and his men, he was in
great fear of his brother, and he decided to
‫ כי חשב‬.‫מאוד לנפשו מפני יעקב אחיו‬
go and meet him in peace. And Esau
‫כי הארבעה המחנות אשר פגע כי עבדי‬ concealed his hatred against Jacob, for fear
‫ ויעקב לן בלילה ההוא עם‬.‫יעקב הם‬ of his own life, because he thought that the
‫ ויתייעץ עם עבדיו לתת‬,‫עבדיו במחנותיו‬ four camps he met were the servants of
Jacob. And Jacob lodged that night in the
‫לעשו אחיו מנחה מכל הבא בידו ומכל‬
camp with his servants, and he consulted
.‫מקנהו ויעש כן‬ with his servants and they decided to give
Esau a gift from all the property that he
had with him.
‫ ויבחרו‬,‫ויקם יעקב בבוקר הוא ואנשיו‬ 3 And in the morning Jacob and his men
‫ ואלה מספר‬.‫מכל המקנה מנחה לעשו‬ arose and they selected a gift for Esau from
the choice of the cattle. And this is the
,‫כל המנחה אשר בחר יעקב ממקנהו‬
number of the cattle which Jacob selected
,‫ ויבחר מכל הצאן‬.‫לתת לעשו אחיו‬ from his flocks and herds for Esau his
‫ ויבחר מן‬.‫ארבעה מאות וארבעים צאן‬ brother. And he selected four hundred and
forty head from among the sheep, and
.‫ שלושים ושלושה‬,‫הגמלים והחמורים‬ from the camels and asses thirty each, and
‫ וישם את‬.‫ חמישים בקר‬,‫ומן הבקר בחר‬ fifty head of cattle. And he assorted the
cattle after its kind, and he divided all into
‫הכל לעשרה עדרים ויתן כל מים אל‬
ten droves and put them into the hands of
‫ ויתנם ביד עשרה מעבדיו עדר עדר‬,‫מינו‬ ten of his servants, every drove by itself.
‫ הרחיקו לכם‬,‫ ויצום ויאמר אליהם‬.‫לבדו‬ And he commanded them saying: Keep ye
.‫זה מזה ושמתם ריוח בין עדר ובין עדר‬ at a distance from each other, and put a
space be twixt drove and drove. And when
‫והיה כי יפגש אתכם עשו ואשר איתו‬
Esau and those that are with him meet you
‫ושאלו אתכם לאמור למי אתם ואנה‬ and ask of you, saying: Who are ye and
,‫תלכו ולמי כל אלה אשר לפניכם‬ whither do ye go and whose are those
‫ואמרתם אליהם עבדי יעקב אנחנו ונלך‬ before you? then you shall say unto him:
We are the servants of Jacob who cometh
‫לקראת עשו אחיו לשלום והנה יעקב בא‬
to meet Esau in peace; and behold Jacob
‫ ואשר לפנינו מנחה היא שלוחה‬.‫אחרינו‬ also cometh behind us, and that which is
‫ והיה כי‬.‫ אל עשו אחיו‬,‫מאת יעקב‬ before us is a present sent from Jacob to
‫יאמרו אליכם למה יאחר הוא אחריכם‬ Esau his brother. And when they shall say
unto you: Why delayeth he, being so far
,‫ללכת לקראת אחיו לראות את פניו‬
behind you, in coming to meet his brother
‫ואמרתם אליהם אך הנה הוא בא אחרינו‬ and to see his face? then ye shall answer:
‫לקראת אחיו בשמחה כי אמר אכפרה‬ Verily he cometh cheerfully to meet his
brother, yet he is behind us for he said: I
‫פניו במנחה ההולכת אליו ואחרי כן‬
will appease him with the gift that goeth
‫ ותעבור כל‬.‫אראה פניו אולי ישא פניי‬
before me, and afterwards I will see his
‫המנחה הזאת ביד עבדיו ותלך לפניו‬ face; peradventure he will accept it of me.
‫ והוא לן בלילה ההוא עם‬,‫ביום ההוא‬ So went the present ahead of Jacob on that
day in the hands of his servants, and he
‫ ויקם בחצי‬.‫מחנותיו על שפת נחל יבוק‬
himself lodged that night with his
‫הלילה ויקח את נשיו ואת שפחותיו ואת‬
company by the banks of the brook
‫ ויעבירו בלילה ההוא את‬,‫כל אשר לוז‬ Jabbok. And he rose up that night, and
‫ ויהי כאשר העביר את כל‬.‫מעבר יבוק‬ took his two wives and his two women-
‫ ויותר לבדו ויפגשהו‬,‫אשר לו אל הנחל‬ servants and his eleven sons, and passed
over the ford Jabbok. And when he had
‫איש ויאבד האיש עמו הלילה עד עלות‬
passed over the brook, all belonging to
.‫השחר ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו‬ him, Jacob was left alone; and a man met
‫ויהי בעלות השחר ויעזוב האיש את‬ him and wrestled with him until the
breaking of the day, and the hollow of
‫ ויעקב עבר‬.‫ ויברכהו וילך לו‬,‫יעקב שם‬
Jacob's thigh was out of joint as he
‫ והוא צולע על‬,‫את הנחל בעלות השחר‬
wrestled with him. And when the morning
‫ ויזרח לו השמש כאשר כלה לעבור‬.‫ירכו‬ dawned the man left Jacob, and he blessed
.‫ ויבוא עד מקום מקנהו ובניו‬,‫את הנחל‬ him and went his way. And at dawn Jacob
passed the brook and he halted upon his
‫ ויהי הם הולכים‬,‫וילכו עד חצות היום‬
thigh. And the sun rose upon him after
‫ וישא יעקב את‬.‫והמנחה עברה לפניהם‬
passing the brook and he reached the place
‫עיניו וירא והנה עשו בא מרחוק עמו‬ of the cattle and his children. And they
‫ ויירא‬,‫אנשים רבים ארבע מאות איש‬ went on till mid-day with the present
‫ וימהר יעקב ויחץ את‬.‫יעקב מאוד מאחיו‬ passing on before them. And Jacob lifted
up his eyes, and behold Esau was in the
‫ ואת דינה‬,‫בניו על נשיו ועל שפחותיו‬
distance and with him many men, about
.‫בתו נתן בתיבה אחת ויתנה ביד עבדיו‬ four hundred of them, and Jacob was
,‫ויעבור הוא לפני בניו ונשיו לקראת אחיו‬ greatly afraid of his brother. And Jacob
‫וישתחו ארצה הלוך הלוך והשתחוה‬ hastened and divided his children unto his
wives and unto their two hand-maids, and
‫ ויתן‬.‫שבע פעמים עד גשתו עד אחיו‬
Dinah his daughter he concealed in a chest
‫אלוקים את יעקב לחן ולרחמים בעיני‬ and delivered her into the hands of his
‫ כי שמע אלוקים אל תפילת‬,‫עשו ואנשיו‬ servants. And he went ahead of his children
.‫יעקב‬ and wives to meet his brother, and he

bowed down to the ground; seven times he
bowed down until he reached his brother.
And the Lord caused Jacob to find favor
and grace in the eyes of Esau and his men,
for the Lord hath hearkened unto Jacob’s
prayer.
,‫ותיפול יראת יעקב ופחדו על עשו אחיו‬ 4 And the fear and terror of Jacob fell over
his brother Esau; for Esau was in great fear
‫כי ירא עשו מיעקב מאוד על אשר עשו‬
of Jacob on account of what the angels of
‫מלאכי אלוקים לעשו ותיהפך חמת עשו‬
God had done unto him, and Esau’s anger
‫ וירא עשו את יעקב‬.‫לרחמים על יעקב‬ against Jacob became turned into kindness.
‫ וירץ גם הוא לקראתו‬,‫רץ לקראתו‬ And when Esau saw Jacob running towards
.‫ויחבקהו ויפול על צואריו וישקהו ויבכו‬ him Esau too ran to meet him and he
‫ נתן‬,‫וגם כל האנשים אשר באו עם עשו‬ embraced him, and fell on his neck, and
kissed him; and they wept. And the Lord
‫האלוקים יראה ורחמים בלבם על יעקב‬
filled the hearts of the men that came with
‫ וגם‬.‫וישקו את יעקב גם הם ויחבקוהו‬ Esau with fear and kindness, and they also
‫אליפז הם עשו וארבעת אחיו בני עשו‬ kissed and embraced Jacob. And Eliphaz
‫ כי‬,‫בכו עם יעקב וישקוהו ויחבקוהו‬ the son of Esau, with his four brothers, the
sons of Esau, wept with Jacob, and kissed
‫ וישא עשו‬.‫נפלה יראת יעקב על כולם‬
and em braced him; for the fear of Jacob
‫את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים‬ had come over them and Esau lifted up his
,‫בני יעקב הולכים אחרי יעקב‬ eyes and saw the women and the children
‫ ויאמר עשו‬.‫ומשתחווים בדרך אל עשו‬ of Jacob, following Jacob and bowing

down before Esau on their way, and he
‫ הבניך הם או‬,‫אל יעקב מי אלה לך אחי‬
said: Who are those with thee my brother,
‫ ויען יעקב את עשו ויאמר בני‬.‫עבדיך‬ are they thy children or thy servants? And
‫ ויהי‬.‫ אשר חנן אלוקים את עבדך‬,‫הם‬ Jacob answered: The children which God
Whath graciously given thy servant. And
‫כדבר יעקב אל עשו אחיו ותגיע מחנה‬
while Jacob was speaking with Esau and his
‫ וירא עשו את כל‬,‫יעקב לפני עשו ואנשיו‬
men, Esau beheld the entire camp and he
‫המחנה ויאמר אל יעקב מאין לך כל‬ asked him: Whence didst thou get all the
‫ ויען‬.‫המחנה הזאת אשר פגשתי אמש‬ camp that I met yesterday? And Jacob
answered: To find grace in the eyes of my
‫ למצוא חן בעיניך‬,‫יעקב את עשו ויאמר‬
lord, the Lord graciously gave it to thy
.‫אדוני הוא אשר חנן אלוקים את עבדך‬
servant. And when the present came before
‫ ויפצר יעקב‬,‫ותבא המנחה לפני עשו‬ them Jacob urged Esau saying: Take, I pray
‫בעשו לאמור קח נא את מנחתי אשר‬ thee my blessing that is brought to thee,
‫ ויאמר עשו למה‬.‫הובאת לאדוני מאיתי‬ my lord! But Esau said: What is it good
for, my brother? Keep that thou hast unto
‫ ויאמר יעקב‬.‫ יהי לך אשר לך‬,‫זה אחי‬
thyself, for it was my duty to give a gift
‫ אחרי‬,‫עלי אנוכי לתת לך את כל אלה‬ unto thee, after that I have seen thy face
.‫אשר ראיתי את פניך כי עודך חי בשלום‬ and thou art still alive and in peace. Thus
‫ ויאמר‬, ‫וימאן עשו לקחת את המנחה‬ Esau refused to accept the gift, but Jacob
pressed him, saying: I beseech thee my
‫אליו יעקב בי אדוני אם נא מצאתי חן‬
lord, if now I have found grace in thy sight
‫בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן‬ then receive my present at my hand; for
.‫ראיתי פניך כראות פני אלוקים ותרצני‬ therefore I have seen thy face, as though I
have seen the face of God and thou wast
‫ וגם כסף‬,‫ויקח עשו את המנחה ההיא‬
pleased with me. And Esau took the
‫וזהב ובדולח נתן יעקב לעשו ויפצר בו‬
present, and Jacob further gave unto Esau
‫ ויחלק עשו את כל המקנה אשר‬.‫ויקח‬ silver, and gold, and bdellium, for he urged
‫במנחה ויתן חציה לאנשים אשר באו‬ him so much that he had to accept. And
.‫ וחציה נתן ביד בניו‬,‫איתו כי בשכר באו‬ Esau divided the cattle that was in the
camp, giving one-half to the men that
‫ נתן‬,‫ואת הכסף ואת הזהב ואת הבדולח‬
came with him, for they came on hire, and
‫ ויאמר עשו ליעקב‬.‫ביד אליפז בנו בכורו‬ the other half to his sons. And the silver
‫נעמוד איתך ונלכה לנו לאט איתך עד‬ and gold and bdellium he delivered into
‫ לגור שם שנינו‬,‫בואכה עמי אל מקומי‬ the hands of Eliphaz his oldest son. And
Esau said unto Jacob: Let me take our
‫ כן‬,‫ ויען יעקב את אחיו ויאמר‬.‫יחד‬
journey with thee and we will go along
‫ אף אדוני‬.‫אעשה כאשר אדוני דובר אלי‬ slowly until thou comest to my place and
‫ והצאן והבקר‬,‫יודע הילדים בני רכים‬ there we can dwell together. And Jacob
‫ והיה כי‬.‫ועולליהם אשר איתי לאט ילכו‬ answered unto his brother: I should gladly
do as my lord speaketh unto me, but my
‫ כי אתה ידעת‬, ‫ילכו במרוצה ומתו כולם‬
lord knoweth that the children are tender,
‫ ולכן יעבור נא‬.‫את משאם ואת טרחם‬ and the flocks and herds with their young
‫אדוני לפני עבדו ואני אלכה לי לאט‬ are with me; and if men should overdrive
‫ עד אשר אבוא אל‬,‫בעבור הילדים והצאן‬ them one day all the flock would die. Let
my lord, I pray thee, pass over before his
‫ ויאמר עשו אל‬.‫אדוני אל מקומו שעירה‬
servant, and I will lead on softly according
‫ האצינה עמך מן העם אשר איתי‬,‫יעקב‬ to what the cattle, that goeth before me,
‫לעזרך בדרך ולשאת את טרחך ואת‬ and the children be able to endure, until I
‫ ויאמר למה זה אדוני אמצא חן‬.‫משאך‬ come unto my lord into Seir. And Esau
said: Let me now leave with thee some of
‫ הנה אנוכי בא אליך שעירה‬,‫בעיניך‬
the men that are with me, to take care of
‫ ואתה לך‬,‫לשבת שם יחד כאשר דיברת‬ thee on the road, and to bear thy burden
‫ ויעקב‬.‫לך עם אנשיך כי הנני בא אחריך‬ and fatigue. And Jacob said: Why should I
find such grace in thy eyes, my lord?
‫אמר כדבר הזה אל עשו למען הרחיק‬
Behold I will come unto Seir to dwell with
‫ ואחר ילך‬,‫מעליו את עשו ואת כל אנשיו‬
thee together, as thou hast spoken, only
‫ וישמע עשו‬.‫יעקב בית אביו ארצה כנען‬ pass thou on with thy people, and I shall
‫ וישב עשו עם ארבע מאות‬,‫בקול יעקב‬ follow thee. And Jacob said these words
‫ ויעקב‬.‫איש אשר איתו לדרכם אל שעיר‬ unto Esau simply to free himself from Esau
and his men, that he might be allowed to
‫וכל אשר לו הלך ביום ההוא עד קצה‬
go to his father's house, unto the land of
.‫ וישב שם ימים‬,‫ארצה כנען בגבולה‬ Canaan. And Esau listened to the voice of
Jacob and he departed with the four
hundred men that. were with him to
return on their road towards Seir; and
Jacob with all belonging to him went on
that very day to the extreme boundaries of
the land of Canaan, and he remained there
for some time.
‫ויהי מימים ויסע יעקב מגבול הארץ‬ 5 And after some time. Jacob went away
from the borders of the land and he came
‫ היא עיר שכם אשר‬,‫ויבוא בארץ שלם‬
to Shalem, a city of Shechem which is in
‫ ויקן את‬.‫בארץ כנען ויחן את פני העיר‬
the land of Canaan, and he pitched his tent
‫חלקת השדה אשר שם מאת בני חמור‬ before the city. And he bought there a
‫ ויבן לו‬.‫ בחמשת שקלים‬,‫אנשי הארץ‬ parcel of a field at the hand of the children
‫יעקב בית שם ויט שם אהלו ולמקנהו‬ of Hamor the people of the land for fifty
shekels. And Jacob built him a house and
‫ על כן קרא שם המקום‬,‫עשה סוכות‬
made booths for his cattle; therefore the
,‫ וישב יעקב בסוכות ימים‬.‫ההוא סוכות‬ name of the place is called Suc coth; and
‫ בעת ההיא יצאו‬.‫שנה ושישה חודשים‬ Jacob tarried in Succoth one year and six
‫מנשי יושבי הארץ עיר שכם לחול‬ months. And at that time part of the
women of the in habitants of the land went
‫ בשמחת בנות אנשי‬,‫במחולות ולשמוח‬
to the city of Shechem to dance and be
‫ ויהי בצאתן ותצאן רחל ולאה נשי‬.‫העיר‬ merry with the daughters of the city
‫ לראות בשמחת‬,‫יעקב עם שפחותיהן‬ people, and Rachel and Leah, Jacob's
‫ ותצא גם דינה בת‬.‫בנות אנשי העיר‬ wives, with their families went along to
witness the festivities of the daughters of
‫ וישבו‬,‫יעקב עמהן ויראו את בנות העיר‬
the city. And Dinah, Jacob's daughter, was
‫ וכל אנשי העיר‬.‫שם לפני בנות העיר‬ also with them, and she saw the daughters
‫ וכל‬,‫עומדים עליהם לראות בשמחתם‬ of the city and remained among them
while all the people of the city stood
‫ וגם שכם בן חמור נשיא‬.‫גדולי העיר שם‬ around them, to see their rejoicings; and all
‫ וירא שכם את‬.‫ עומד שם לראות‬,‫הארץ‬ the prominent citizens were present, and
Shechem the son of Hamor, the prince of
‫דינה בת יעקב יושבת עם אמה לפני‬
the land, was likewise there to see them.
.‫ ותישר הנערה בעיניו מאוד‬,‫בנות העיר‬ And when Shechem saw Dinah sitting with
,‫וישאל שכם את רעיו ואת אנשיו לאמור‬ her mother before the daughters of the city,
‫בת מי הנערה ההיא היושבת בין הנשים‬ the maiden pleased him greatly and he
inquired of his friends and of his people,
.‫אשר לא ידעתי אותה בעיר הזאת‬
saying: Whose daughter is she that sitteth
‫ויאמרו אליו זאת בת יעקב בן אברהם‬ among the women and whom I do not
,‫העברי היושב בעיר הזאת זה ימים‬ know in this city? And they said to him:
‫ותשמע כי בנות הארץ יצאו לשמוח‬ Verily that is the daughter of Jacob son of
Abraham the Hebrew, who hath been
‫ותצא עם אמה ועם שפחותיה ותשב‬
dwelling in this city for some time; and
‫ וירא שכם את‬.‫בתוכם כאשר ראיתי‬ when she heard that the daughters of the
‫ ויהי הוא רואה אותה‬,‫דינה בת יעקב‬ land were going to a festival, she also came
‫ונפשו נקשרה בדינה וישלח ויקחה‬ with her mother and maid-servant to sit
amongst them, as thou seest. And Shechem
‫ ויאחז בה‬,‫ ותבוא דינה בית שכם‬.‫בחזקה‬
continued looking at Dinah, and his soul
‫בחוזקה וישכב אותה ויענה ויאהבה‬ clave to Dinah, and he sent and had her
‫ ויבואו ויגידו הדבר‬.‫מאוד ויושיבה בביתו‬ taken forcibly into his house, and after
‫ליעקב וישמע יעקב כי טמא שכם את‬ having seized her by force he defiled her.
And they came and informed Jacob of
‫ וישלח יעקב שנים מעבדיו‬,‫דינה בתו‬
what had occurred, and when Jacob heard
‫ וילכו ויבואו‬.‫להביא את דינה מבית שכם‬ that Shechem defiled his daughter Dinah,
‫ ויהי‬,‫בית שכם לקחת את דינה משם‬ he sent two of his servants to bring Dinah
from the house of Shechem. And when
‫בבואם ויצא שכם אליהם עם אנשיו‬
they came to the house to take Dinah
‫ויגרשם מביתו ולא נתנום לבוא לפני‬
away, Shechem went towards them with his
‫דינה אך ישב שכם את דינה וינשקה‬ men and he drove them away from his
‫ ויבואו עבדי יעקב‬.‫ויחבקה לעיניהם‬ house and he would not allow them to
come before Dinah. And Shechem was
‫ויגידו לו לאמור בבואנו ויגרשנו הוא‬
sitting by Dinah’s side, kissing and
‫ וכזאת וכזאת עשה שכם לדינה‬,‫ואנשיו‬
embracing her before the eyes of Jacob's
‫ וידע עוד יעקב כי טמא שכם את‬.‫לעינינו‬ servants. And the servants of Jacob
‫ ובניו היו‬,‫בתו אך לא דיבר מאומה‬ returned unto him saying: When we came
‫רועים את מקנהו בשדה ויחריש יעקב עד‬ to the house, Shechem drove us away, and
thus did Shechem do unto Dinah before
.‫בואם‬
our very eyes. And Jacob knew now
beyond doubt that Shechem had defiled
his daughter, but he held his peace, because
his sons were at that time in the field with
the cattle; and Jacob remained silent until
they’re turned.
‫וישלח יעקב טרם באו בניו שתי נערות‬ 6 And before his sons’ return, Jacob sent two
‫ לשמור את דינה בבית‬,‫מבנות עבדיו‬ maid-servants of his daughter to take care

of Dinah in Shechem’s house, and to
‫ ושכם שלך שלושה‬.‫שכם ולשבת איתה‬
remain with her. And Shechem the son of
‫אנשים מרעיו אל חמור בן חדקם בן פרד‬ Hamor son of Hidekem son of Pered spoke
‫ קח לי את הנערה הזאת‬,‫אביו לאמור‬ unto his father, saying: Get me this damsel
‫ ויבוא חמור בן חדקם החוי בית‬.‫לאישה‬ to wife. And Hamor, son of Hidekem the
Hivite, went into the house of Shechem his
‫ ויאמר חמור אל‬.‫ וישב לפניו‬,‫שכם בנו‬
son and he sat before him; and Hamor said
‫ האין בבנות עמך אישה אשר‬,‫שכם בנו‬ unto his son Shechem: Is there not a
.‫תיקח אישה עברית אשר לא מעמך היא‬ woman among the daughters of thy land
‫ אותה קח לי כי היא‬,‫ויאמר שכם אליו‬ worthy to be thy wife, that thou goest to
take a Hebrew woman, who is not of thy
‫ כי‬,‫ ויעש חמור כדבר בנו‬.‫ישרה בעיני‬
people? And Shechem replied: She is the
‫ ויצא חמור אל‬.‫הוא נכבד מאוד בעיניו‬ only one which thou must get for me, for
‫ ויהי בצאת‬.‫יעקב לדבר איתו בדבר הזה‬ she pleaseth me best. And Hamor decided
to do the will of his son, for he was dearly
‫חמור מבית שכם בנו טרם בואו אל‬
beloved by him. And Hamor the father of
‫ והנה בני יעקב באו מן‬,‫יעקב לדבר איתו‬
Shechem went out unto Jacob, to
‫השדה כאשר שמעו את הדבר הזה אשר‬ commune with him concerning the matter,
‫ ויתיעצו האנשים‬.‫עשה שכם בן חמור‬ but ere he had left the house of Shechem to
go unto Jacob, the sons of Jacob had re
‫מאוד על הדבר הזה ויחר להם מאוד על‬
turned from the field for they were
‫ ויבואו כולם בחרי אף‬,‫אודות אחותם‬
informed of what Shechem the son of
‫ ויבואו וישבו‬.‫טרם עת האסף המקנה‬ Hamor had done. And the men were
‫לפני אביהם וידברו אליו בחרי אף‬ greatly grieved concerning their sister, and
‫ הלא משפט מות לאיש ההוא‬,‫לאמור‬ all came home with a burning wrath even
before the time of gathering in their cattle.
‫ כי ה׳ אלוקי כל הארץ ציוה את‬.‫ולביתו‬
And they came and sat before their father,
‫נח ואת בניו לבלתי יגזול ולבלתי ינאף‬ with anger kindled, and they said: Verily
‫ והנה שכם גזל ונאף את‬,‫איש עד עולם‬ this man deserveth death, for God the
‫אחותינו ואין דובר אליו דבר מכל אנשי‬ Lord of the whole earth commanded unto
Noah and his children that man should
‫ הלא ידעתם אם לא שמעתם כי‬.‫העיר‬
neither rob nor commit adultery, and
,‫משפט מות לשכם ולאביו ולכל העיר‬ behold Shechem hath both robbed us of
‫ ויהי הם מדברים לפני‬.‫בדבר אשר עשה‬ and defiled our sister, and not one of all
‫אביהם בדבר הזה והנה חמור אבי שכם‬ the people of the city spoke a word unto
him. Verily thou knowest it well that death
‫בא לדבר אל יעקב אל דברי שכם בנו‬
is due to Shechem and his father and to the
‫ וישב לפני יעקב ולפני‬,‫על אודות דינה‬ entire city, for what he hath done. And
‫ שכם‬,‫ וידבר חמור אליהם לאמור‬.‫בניו‬ while they were thus deliberating in the
‫בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אותה‬ presence of their father, Hamor the father
of Shechem entered to commune with
‫ והתחתנו אותנו את בנותיכם‬.‫לו לאישה‬
Jacob concerning the words of his son on
‫ וישבתם‬,‫תתנו לנו ואת בנותינו ניתן לכם‬ account of Dinah, and he sat before Jacob
‫ כי‬.‫איתנו בארצנו והיינו לעם אחד בארץ‬ and his sons. And Hamor spoke unto
them, saying: The soul of my son Shechem
‫הנה ארצנו רחבת ידים היא שבו וסחרו‬
longeth for your daughter. I pray ye give
,‫והאחזו בה ועשיתם בה כל חפציכם‬
him her to wife, and make ye marriages
‫ ויכל חמור לדבר‬.‫ואין דובר אליכם דבר‬ with us and give your daughters unto us
‫ והנה שכם בנו בא‬,‫אל יעקב ואל בניו‬ and take our daughters unto you. And ye
shall dwell with us in our land, and we will
‫ וידבר שכם לפני‬.‫אחריו וישב לפניהם‬
be like one people in the land. Behold our
‫ אמצא חן בעיניכם‬,‫יעקב ובניו לאמור‬
land is very spacious, dwell and trade ye
‫אשר תתנו אלי בתכם ואשר תאמרו אלי‬ therein and get you possessions therein,
‫ הרבו עלי מאוד מוהר ומתן‬.‫אעשה לה‬ and do therein as it pleaseth unto you and
‫ ואשר תאמרו אלי אעשה ואשר‬,‫ואתנה‬ no one will say a word against it. And
when Hamor had ceased speaking unto
‫ימרה את פיכם ימות ותנו לי את הנערה‬
Jacob and his sons, Shechem his son came
.‫לאישה‬ after him and sat before them, and
Shechem spoke unto Jacob and his sons,

saying: Let me find grace in your eyes to
give me your daughter to wife and
whatsoever you will say unto me I shall do
for her. Ask me never so much dowry and
gift and I will give accordingly as ye shall
say unto me, and whosoever shall trespass
the orders of your mouth he shall die, but
give me the damsel to wife.
‫ויענו שמעון ולוי את חמור ואת שכם בנו‬ 7 And Simeon and Levi answered cunningly
‫ כל אשר דיברתם אלינו‬,‫במרמה לאמור‬ unto Hamor and Shechem his son, saying:
We will do unto you according to what
.‫כן נעשה לכם והנה אחותינו בביתכם‬
you have said; behold our sister is in your
‫אך הרפו ממנו עד אשר נשלח אל יצחק‬ house, and we want you only to keep away
‫ כי לא נוכל לעשות‬.‫אבינו על הדבר הזה‬ from her until we send to consult our
‫ כי הוא ידע את דרכי‬,‫דבר בלתי דברו‬ father Isaac, for we can do nothing without
his consent because he knoweth the ways
‫אברהם אבינו והיה הדבר אשר יאמר‬
of our father Abraham and whatsoever he
.‫אלינו והגדנו אליכם לא נכחד מכם דבר‬ will say unto us we will tell you, we shall
‫ושמעון ולוי דברו את הדבר הזה אל‬ not withhold it from you. And Simeon and
Levi said these words unto Hamor and his
‫ למען מצוא עלילה‬,‫שכם ואל אביו‬
son, to find a pretext and to consult as to
‫ולבקש עצה מה לעשות אל שכם ואל‬
what should be done with Shechem and
‫ ויהי כשמוע שכם ואביו‬.‫עירו בדבר הזה‬ his city in that matter. And when Shechem
‫ וייטב‬,‫את דברי שמעון ולוי אליהם‬ and his father heard the words spoken by
Simeon and Levi it pleased them
‫בעיניהם ויצאו שכם ואביו וילכו אל‬
exceedingly, and they started on their way
‫ ויהי בלכתם וידברו בני יעקב אל‬.‫ביתם‬
home. And when they were gone the sons
‫ הנה ידעתי כי משפט‬,‫אביהם לאמור‬ of Jacob spoke unto their father saying:
‫מות יש לרשעים האלה ולעירם כי עברו‬ Verily thou knowest the judgment of death
‫את אשר ציוה אלוקינו את נח ואת בניו‬ is due to these wicked men and to their
city, for they have transgressed the words of
‫ וגם אשר עשה הדבר הזה‬.‫וזרעו אחריו‬
God which he had commanded to Noah
‫ כי לא‬,‫לדינה אחותינו אשר טמא אותה‬ and his sons and his seed after him forever;
.‫תעשה הנבלה הזאת בתוכנו עד עולם‬ for he hath defiled our sister Dinah, and
‫ ובקשו עצה‬,‫עתה דעו וראו מה תעשו‬ such an outrage should never have been
done in our midst. And now let us
‫ועלילה מה לעשות להם להמית את כל‬
deliberate and decide what has to be done,
‫ ויאמר אליהם שמעון‬.‫יושבי העיר הזאת‬ and how we can find a pretext in order to
‫הנה לכם עצה נכונה אשר תאמרו‬ kill all the inhabitants of this city. And
‫ להמול להם כל זכר כאשר‬,‫אליהם‬ Simeon said unto them: The best advice in
this matter is to request them to circumcise
‫ ואם לא יחפצו להם בדבר‬.‫אנחנו נמולים‬
every male among them even as we are
.‫ ולקחנו את בתנו מאיתם והלכנו‬,‫הזה‬ circumcised, and if they decline to do so
‫והיה כאשר יאבו לעשות הדבר הזה‬ we shall take our daughter from them and
‫ והיה בהיותם כואבים ובאנו‬,‫ועשו אותו‬ go away. And in case they consent and do
so, then when they are sore, we will come
‫בחרבנו עליהם על עם שוקט ובוטח‬
over them with our swords as if they were a
‫ ותיטב עצת שמעון‬.‫והרגנו להם כל זכר‬ quiet and confiding people, and we will
‫ ויאמרו שמעון ולוי לעשות להם‬,‫בעיניהם‬ slay every male among them. And Simeon’s
advice was pleasing in their eyes, and
‫ ויהי ממחרת ויבואו שכם‬.‫כדבר הזה‬
Simeon and Levi decided to act upon it.
‫ לדבר‬,‫וחמור אביו עוד אל יעקב ואל בנו‬
And in the morning Shechem and his
‫על אודות דינה ולשמוע מה ישיבו אותם‬ father, Hamor, came once more unto Jacob
‫ וידברו אליהם בני‬.‫בני יעקב על דבריהם‬ and his sons, to speak concerning Dinah,
and to hear what answer the sons of Jacob
‫יעקב במרמה לאמור הגד הגדנו את כל‬
had to give to their offer. And the sons of
‫ וייטבו דבריכם‬,‫דבריכם לאבינו ליצחק‬
Jacob spoke unto them cunningly, saying:
‫ אך דיבר אלינו לאמור כה ציוה‬.‫בעיניו‬ We told all your words unto our father,
‫אברהם אביו אותו מאת אלוקינו אדון כל‬ Isaac, and he was pleased with your offer,
‫ כי כל איש אשר לא מבניו אשר‬,‫הארץ‬ but he admonished us, saying: , Thus did
Abraham, my father, command me
‫יחפוץ לקחת מבנותיו ומל לו כל זכר‬
according to the will of God, the Lord of
‫כאשר אנחנו נמולים ואחר ניתן לו את‬ the whole earth,—whenever any man, not
‫ עתה הודענו לכם את כל‬.‫בתנו לאישה‬ of thy own sons, desires to take one of thy
‫ כי לא‬,‫דרכינו אשר דיבר אלינו אבינו‬ daughters to wife, that man and all the
male persons of his people must be
‫נוכל לעשות הדבר הזה אשר דיברתם‬
circumcised even as we are circumcised,
‫אלינו לתת את בתנו לאיש אשר לו‬ and then only can we give him our
‫ בזאת נאות‬.‫ערלה כי חרפה היא לנו‬ daughters to wife. And now we have made
known to thee all the words of our father,
‫לכם לתת לכם את בתנו ולקחת לנו את‬
for verily we cannot do the thing thou hast
‫ וישבנו איתכם והיינו לעם אחד‬,‫בנותיכם‬
spoken unto us, to give our daughter to a
‫ אם תשמעו ותאבו אלינו‬.‫כאשר דיברתם‬ man that is not circumcised, as we regard it
‫ להמול לכם כל זכר כאשר‬,‫להיות כמונו‬ a shame. But in this will we consent unto
‫ ואם לא תשמעו אלינו‬.‫אנחנו נמולים‬ you, to give you our daughter and we will
take your daughters for ourselves, and to
‫ ובאנו‬,‫להמול כמונו כאשר ציוינו אנחנו‬
dwell in your midst and be like one people
.‫אליכם ולקחנו את בתנו מאתכם והלכנו‬ as you have spoken, if you will listen unto
us and consent to become like unto us, and
circumcise every male among you, even as
we are circumcised. But if you do not listen
unto us, to circumcise every male among
you as we are circumcised according to the
commandment of our Lord, then we will
come to you and take our daughter from
you and go away.
‫וישמעו שכם וחמור אביו לעשות את‬ 8 And Shechem and his father heard the
words of the sons of Jacob, and their words
‫ כי חפץ שכם בדינה‬,‫דברי בני יעקב‬
pleased them, and Shechem and his son
‫ וימהרו שכם‬.‫מאוד ונפשו דבקה בה‬
deferred not to do the thing, because
‫ ויאספו‬,‫וחמור אביו וילכו אל שער עירם‬ Shechem had delight in Jacob’s daughter,
‫את כל אנשי עירם וידברו אליהם דברי‬ and his soul was bound to her. And
Shechem and his father hastened to the
‫ באנו אל האנשים ההם‬.‫בני יעקב לאמור‬
gate of their city, and they assembled all
‫בני יעקב ונדבר אליהם את כל אודות‬
the people of their city, and they spoke
‫בתם ויאותו לנו האנשים ההם לעשות‬ unto them the words of Jacob's sons,
‫ הנה ארצנו‬,‫את כל דברינו וגם הם‬ saying: We came to these men, to the sons
of Jacob, and we communed with them
‫רחבת ידים לפניהם וישבו בה ויסחרו‬
concerning their daughter, and these men
‫ בנותם‬,‫אותה והיינו לעם אחד עמהם‬
agreed to do what we desired of them; and
‫ אך‬.‫ניקח לנו ובנותינו ניתן להם לנשים‬ behold our land so very spacious is before
‫בזאת יאותו לנו האנשים ההם לדבר‬ them and they can trade and dwell therein,
‫ להמול לנו כל זכר כאשר הם‬,‫הזה‬ and we will be as one people with them.
‫ והיה‬.‫נמולים כאשר צוו מאלוקיהם‬ Their daughters we will take to ourselves,

and our daughters we will give unto them
‫בעשותינו את כל דבריהם להימול לנו‬
to wives. But they have consented only on
‫ וכל מקניהם וקניינם לנו‬,‫וישבו איתנו‬ the condition that we circumcise every
‫ ויהי כשמוע‬.‫הוא והיינו לעם אחד איתם‬ male person amongst us, even as they are
‫כל אנשי העיר את כל דברי שכם וחמור‬ circumcised, for thus their God had
commanded them. And as soon as we
‫ ויאותו להם כל אנשי עירם בדבר‬,‫אביו‬
comply with their demand then all of them
‫ כי היו שכם‬,‫ וישמעו להם להמול‬.‫הזה‬ with their wealth and cattle will dwell with
‫וחמור אביו נכבדים בעיניהם מאוד כי‬ us, and we will become one people with
them. And the people of the city hearing
‫ ויהי ממחרת וישכימו‬.‫הם נשיאי הארץ‬
the words of Shechem and his father,
‫בבוקר שכם וחמור אביו ויקבצו את כל‬
Hamor, accepted the proposal, and they
‫ ויקראו אל בני‬,‫אנשי עירם אל תוך העיר‬ agreed to be circumcised; for Shechem and
‫יעקב וימולו להם כל זכר ביום ההוא‬ his father, Hamor, were highly respected in
their eyes, being the princes of the land.
‫ ואת שכם ואת חמור אביו מלו‬.‫ומחרתו‬
And next morning Shechem and his father,
‫ ויקומו וילכו וישב‬,‫ואת חמשת אחי שכם‬
Hamor, rose early and gathered together all
‫ כי מה׳ היה הדבר הזה‬.‫כל אחד בביתו‬ the male persons unto the middle of the
‫ ומאת ה׳ היתה עצת שמעון‬,‫לעיר שכם‬ city, and they called the sons of Jacob and
‫בדבר הזה למען תת ה׳ את עיר שכם‬ they circumcised every male among them
on that day and the following one. And
‫ ויהי מספר כל זכר‬.‫ביד שני בני יעקב‬
they circumcised also Shechem and his
‫ שש מאות‬,‫אשר היו בעיר אשר נמולו‬ father, Hamor, with his five brothers, and
‫וארבעים וחמישה איש והילדים מאתים‬ they each of them returned to his house.
‫ אך חדקם בן פרד אבי‬.‫ושבעים ושישה‬ For this was from the Lord, as also the
advice of Simeon, in this matter, so that
‫חמור ושישה אחיו לא שמעו אל שכם‬
the Lord might deliver the city of Shechem
‫ כי היה דבר‬,‫ואל חמור אביו ולא מלו‬ unto the hands of Jacob’s two sons. And
‫ ויחר אפם‬.‫בני יעקב נמאס בעיניהם‬ the numbers of all the males then
‫מאוד על הדבר הזה כי לא שמעו להם‬ circumcised were six hundred and forty-
five men and two hundred and seventy-six
‫ ויהי ביום השני בערב‬,‫אנשי העיר‬
children. But Hidekem, the son of Pered,
‫וימצאו שמונה ילדים קטנים אשר לא‬ Hamor's father, and his six brothers, were
‫מלו אותם כי החביאום אמותם מפני‬ not circumcised for the proposal of the
sons of Jacob was abominable in their eyes,
.‫חמור ושכם בנו ומפני אנשי העיר‬
and they were greatly wroth at the people
‫וישלחו אליהם שכם וחמור אביו‬
of the city for not re fusing, also, according
‫ וידלגו עליהם‬,‫להביאם לפניהם ולמולם‬ to their advice. And it was on the second
‫חדקם וששת אחיו בחרבותיהם ויבקשו‬ day, in the evening, that eight small boys
‫ ויבקשו להמית גם את שכם‬.‫להמיתם‬ were found which were not circumcised,

for their mothers had concealed them from
‫ ויבקשו להמית גם דינה‬,‫ואת חמור אביו‬
Shechem and his father, and from the
.‫עמהם על הדבר הזה‬ people of the city. And Shechem and his
father, Hamor, sent for those boys to have
them brought before them to be
circumcised, but Hidekem and his six
brothers jumped at them with their swords
and sought to kill them. And they sought
to kill Shechem and his father, Hamor, and
Dinah was to be killed likewise on account
of that matter.
‫ויאמרו אליהם מה המעשה הזה אשר‬ 9 And they said to them: What is this thing
that you have done? is there not among the
‫ האין בבנות כל אחיכם הכנענים‬,‫עשיתם‬
daughters of your brothers, the Canaanites,
‫אישה כי תקחו לכם מבנות העברים‬
a woman, that you must take to you one
‫ ותעשו‬.‫אשר לא ידעתם תמול שלשום‬ from the daughters of the Hebrews whom
‫ את אשר לא ציוו‬,‫את כל המעשה הזה‬ you have not known neither yesterday nor
day before, and besides, you do such things
‫ התחשבו כי‬.‫אתכם אבותיכם עד עולם‬
as have never been commanded unto us by
‫ ומה‬,‫תצליחו במעשה הזה אשר עשיתם‬
our fathers? Do you really believe to
‫תשיבו ותענו בדבר הזה לאחיכם‬ prosper in this matter, and what answer
‫הכנענים כי יבואו מחר וישאלו אתכם‬ will you make to your brethren, the
‫ והיה אם לא יישר ולא ייטב‬.‫בדבר הזה‬ Canaanites, if they come and question you
to-morrow concerning these things? and if
‫ ומה תעשו לכם‬,‫בעיניהם את מעשיכם‬
your actions should not be regarded just in
‫על נפשותיכם ועל נפשותינו אנחנו אשר‬ their eyes, what will you do for your souls,
‫ וכי ישמעו כל יושבי‬.‫לא שמעתם בקולנו‬ for not having listened to our voices? And
‫הארץ וכל אחיכם בני חם את מעשיכם‬ further, if all the inhabitants of the land
‫ בעבור אישה עברית עשו שכם‬,‫לאמור‬ and all your brethren, the sons of Ham,
will hear of your action, saying: On
‫וחמור אביו וכל יושבי עירם את אשר‬
account of a Hebrew woman Shechem and
.‫לא ידעו ולא ציוום אבותיהם עד עולם‬ his father, Hamor, and all the people of
‫אנה תנוסו ואנה תוליכו את חרפתכם כל‬ their city com mitted things of which they
never knew, and which their forefathers
.‫ לפני יושבי ארץ כנען אחיכם‬,‫הימים‬
never commanded unto them, whither
‫ועתה לא נוכל לעמוד בדבר הזה אשר‬
then will you flee and whither shall ye go
‫ ולא נוכל לסבול ולשאת את‬,‫עשיתם‬ with all your endless shame before the
‫העול הזה עלינו אשר לא ציוו אבותינו‬ inhabitants of Canaan, your brethren? And
now, we cannot stand this thing that you
‫ הנה אנחנו למחר והלכנו ואספנו‬.‫לנו‬
have done, and we cannot endure it to
‫את כל אחינו הכנענים היושבים בכל‬
carry upon us this yoke, something our
‫ ובאנו כולנו יחד ונכה אתכם ואת‬,‫הארץ‬ forefathers never commanded unto us.
‫כל אשר אתם בוטחים עליהם ולא‬ Behold, we will go to-morrow and
‫ ויהי כשמוע‬.‫נשאיר להם ולכם שריד‬ assemble all our brethren, the Canaanites
that dwell in the whole land, and we will
‫חמור ושכם בנו וכל אנשי העיר את‬
smite you and all those that trust in you,
‫ ויפחדו ויראו מאוד‬,‫דברי חדקם ואחיו‬ that there will not be left of you or of them
‫לנפשם מדבריהם וינחמו על כל אשר‬ a remnant. And Hamor and Shechem, his
‫ ויענו שכם וחמור אביו את חדקם‬.‫עשו‬ son, and the in habitants of the place,
hearing these words were in great fear of
‫ כל הדברים‬,‫אביהם ואחיו ויאמרו אליהם‬
Hidekem and his brothers, and they were
‫ עתה אל‬.‫אשר דיברתם אלינו נכונה הוא‬ afraid of their lives, and they repented of
‫תאמרו ותחשבו בלבבכם כי מאהבת‬ all that they had done. And Shechem and
‫העברים עשינו את המעשה הזה אשר‬ his father, Hamor, replied unto Hidekem
and his brothers, saying unto them: Every
‫ אך על כי ראינו‬,‫לא ציוו אותנו אבותינו‬
one of the words you have spoken is
‫כי לא היה לבם וחפצם לעשות דברינו‬ correct, but do not say or think in your
‫על אודות בתם לקחתה לנו כי אם בדבר‬ hearts that we have done out of love to the
‫ ונשמע בקולם ונעש את המעשה‬.‫הזה‬ Hebrews, these things, which our

forefathers never commanded unto us. For
‫ עד אשר נמצא את‬,‫הזה אשר ראיתם‬
we did it because we have seen that they
‫ והיה כאשר נמצא את‬.‫מבוקשנו מהם‬ had not the heart nor the willingness to
‫ ושבנו עליהם‬,‫חפצנו אשר שאלנו מהם‬ grant us our wish concerning their
‫ועשינו להם את הדבר אשר תאמרו‬ daughter, so that we could take her unto
us, save upon this condition; and we have
‫ ועתה חכו נא והתמהמהו עד אשר‬.‫אלינו‬
listened to their voice and done these
,‫ירפא בשרינו ונתחזק והלכנו עליהם יחד‬ things merely to obtain what we desired
‫ועשינו להם את אשר היה עם לבבינו‬ from them. And after we shall have gained
.‫ולבבכם‬ what we sought of them we will do unto

them whatsoever you may say unto us.
And now, we pray ye, wait and be patient
until our flesh shall be healed and we gain
strength, and we will unite and go against
them and do unto them as it is in your
hearts and in ours.
‫ודינה בת יעקב שמעה את כל הדברים‬ 10 And Dinah, the daughter of Jacob, heard
all these words which Hidekem and his
‫ ואת‬,‫האלה אשר דיברו חדקם ואחיו‬
brothers had spoken, as also the answer of
‫אשר השיבו אותם חמור ושכם בנו‬
Hamor and his son, Shechem, and all the
‫ ותמהר ותשלח נערה אחת‬.‫ואנשי עירם‬ people of their city. And Dinah sent hastily
‫מנערותיה אשר שלח אביה לשמרה‬ one of her maidens, which her father had
sent to take care of her in the house of
‫ אל יעקב אביה ואל אחיה‬,‫בבית שכם‬
Shechem, to Jacob and his sons. And the
‫ ותלך השפחה ותגד את כל‬.‫לאמור‬
maid servant went and spoke all their
‫ כזה‬,‫דבריהם אל יעקב ואל בניו לאמור‬ words to: Jacob and his sons, saying: Such
‫ וכזאת‬,‫וכזה יעץ חדקם ואחיו עליכם‬ was Hidekem's advice, and such the answer
‫וכזאת השיבו להם חמור ושכם ואנשי‬ of Hamor, and Shechem, and the people of
their city. And when Jacob and his sons
‫ ויהי כשמוע יעקב ובניו את‬.‫עירם‬
heard these words they became filled with
‫ וימלאו חמה וקצף‬,‫הדברים האלה‬ wrath, and they were furious and their
‫ וישבעו‬.‫עליהם ויחר אפם עליהם מאוד‬ anger burnt within them. And Simeon and
‫ חי ה׳ אלוקי כל‬,‫שמעון ולוי ויאמרו‬ Levi said: As the Lord liveth there will not
be left of them to-morrow a remnant. And
‫הארץ כי כעת מחר לא ישאר בכל עיר‬
twenty young men had also concealed
‫ ויתחבאו עשרים בחורים‬.‫שריד ופליט‬ themselves and they were not circumcised,
‫ וילחמו הבחורים ההם עם‬,‫ולא מלו‬ and these young men fought against
‫שמעון ולוי ויהרגו שמעון ולוי מהם‬ Simeon and Levi, and Simeon and Levi
killed eighteen of them. And two of them
‫ וילכו‬,‫ ושנים ברחו מהם וימלטו‬.‫שנים‬
fled and escaped into the slime pits that
.‫ויבואו אל בארות החמר אשר בעיר‬
were in the city, and Simeon and Levi
‫ ויוסיפו‬,‫ויבקשו שמעון ולוי ולא ימצאום‬ searched for them but they could not find
‫עוד שמעון ולוי ויתהלכו בעיר ויהרגו כל‬ them. And Simeon and Levi went further
into the city and they killed all the people
.‫אנשי העיר לפי חרב לא השאירו שריד‬
of the city at the edge of the sword, and
‫ ותעל‬,‫ותהי מהומה גדולה בתוך העיר‬
there was not left a remnant. And there
‫צעקת כל אנשי העיר השמימה ויצעקו‬ was a great tumult in the city, and the cry
‫ ושמעון ולוי הרגו‬.‫כל הנשים וכל הילדים‬ of the people of the city ascended to the
very heavens, and the women and children
.‫ לא השאירו זכר בכל העיר‬,‫כל העיר‬
cried terribly. And Simeon and Levi smote
,‫ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב‬
the whole city, they left not one male
.‫ויוציאו את דינה מבית שכם ויצאו משם‬ person in the entire city. And Hamor and
‫וילכו וישובו בני יעקב ויבואו על‬ his son, Shechem, they slew, also, at the
‫ ויבוזו את כל חילם אשר בעיר‬,‫החללים‬ edge of the sword, and then they led away
Dinah from the house of Shechem, and
‫ ויהי הם בוזזים את כל‬.‫ואת אשר בשדה‬
went away. And then the sons of Jacob
‫השלל ויעמדו עליהם כשלוש מאות נשים‬ returned among the slain and took all the
‫ ויפן‬,‫וישליכו עליהם עפר ויכום באבנים‬ spoil that was found in the city and in the
.‫אליהם שמעון ויהרוג את כולם לפי חרב‬ field. And while they were engaged in
taking the spoil, some three hundred
,‫וישב שמעון לפני לוי ויבוזו את העיר‬
women stood up throwing dust at them
‫ויבוזו גם את צאן ואת הבקר וכל‬ and pelting them with stones, and Simeon
‫הבהמה בזזו וגם את יתר הנשים ואת‬ turned at them and slew them all with his
,‫ וינהגו כל אלה ויפתחו שער העיר‬.‫הטף‬ sword. And Simeon returned unto Levi,
and they came into the city and they took
.‫ויצאו ויבואו אל יעקב אביהם בגבורה‬
also their sheep and oxen and all the cattle
and the rest of the women and children,
and they opened the gates and went out
and came to their father in triumph.
11
‫ויהי כראות יעקב אביהם את כל אשר‬ And when Jacob saw what they had done
‫עשו אל העיר וירא את הביזה אשר‬ to the city and the spoil they had made,
Jacob was very angry at them, and he said
.‫ ויקצוף עליהם יעקב מאוד‬,‫לקחו משם‬
unto them: What is it that ye have done
‫ויאמר אליהם יעקב מה המעשה הזה‬ unto me? Behold I have found rest among
‫ אשר מצאתי לי מנוחה‬,‫אשר עשיתם לי‬ the inhabitants of the land of the
‫עם יושבי הארץ הכנעני ואין דובר אלי‬ Canaanites, and no one of them ever said a
word unto me. And now you have caused
‫ ועתה עשיתם הדבר הזה‬.‫מהם דבר‬
me to be in bad order with the inhabitants
‫להבאישני ביושבי הארץ בכנעני ובפריזי‬ of the land of the Canaanites, and the
‫ ונאספו אלי כולם והכוני‬,‫ואני מתי מספר‬ Perizzites; and I, being few in numbers,
‫כי ישמעו את מעשיכם לאחיהם‬ they shall gather themselves together

against me and slay me when they hear
‫ ויענו שמעון ולוי‬.‫ונשמדתי אני וכל ביתי‬
what you have done unto their brethren,
‫וכל אחיהם איתם את יעקב אביהם‬ and I shall be destroyed, I and my house.
‫ הנה חיים אנחנו בארץ‬,‫ויאמרו אליו‬ And Simeon and Levi, and their brothers,
answered their father, saying: Behold, we
.‫ויעשה שכם את כל זאת לאחותינו‬
are yet alive in the earth, and shall we
‫ולמה תחריש אתה על כל אלה אשר‬
suffer Shechem to do this to our sister?
‫ כי הכזונה בחוץ יעשה שכם‬,‫עשה שכם‬ Why art thou silent at all that Shechem
‫ ויהי מספר הנשים אשר‬.‫את אחותינו‬ hath done, shall our sister be treated like a
harlot of the street? And the number of the
‫שבו שמעון ולוי מעיר שכם אשר לא‬
women captured by Simeon and Levi in
‫ שמונים וחמישה אשר לא‬,‫הרגו אותם‬
the city of Shechem, outside of those they
‫ ותהי בהן נערה קטנה ויפת‬.‫ידעו איש‬ had slain, was eighty-five, of such as never
,‫תואר ויפת מראה מאוד ושמה בונה‬ knew a man. And amongst those captives
was a young maiden of comely appearance,
‫ ומספר‬.‫ויקחה שמעון לקחתה לו לאישה‬
and her name was Bunah, and Simeon
‫כל זכר אשר שבו ולא הרגו ארבעים‬
took her to wife. And the number of male
‫ ויהיו כל‬.‫ והיותר הרגו‬,‫ושבעה איש‬ persons which they captured and did not
‫הנערים וכל הנשים אשר שבו שמעון‬ slay, was forty-seven men, and the rest they
‫ולוי מעיר שכם עבדים לפני יעקב‬ slew. And all the youths and women that
Simeon and Levi had made captives from
‫ עד יום צאת בני יעקב‬,‫ולבניהם אחריהם‬
the city of Shechem became servants to the
‫ ויהי כאשר יצאו שמעון‬.‫מארץ מצרים‬ sons of Jacob and their children, even unto
‫ ויקומו שני הבחורים אשר‬,‫ולוי מן העיר‬ the day that the children of Jacob went
forth from the land of Egypt. And when
‫נשארו אשר התחבאו בבורות העיר כי‬
Simeon and Levi left the city the two
‫ ויעלו הבחורים‬.‫לא מתו עם אנשי העיר‬
young men that escaped death by
‫ההם אל העיר ויתהלכו בה וימצאו את‬ concealing themselves in the city, arose and
‫העיר חרבה ואין איש כי אם הנשים‬ went about in the city, and they found the
city destroyed and not a single man in it,
‫ ויצעקו הבחורים ההם ויאמרו‬,‫הבוכות‬
only women crying and weeping. And
‫הנה זאת הרעה אשר עשו בני יעקב‬
these young men exclaimed: Behold, the
‫העברי לעיר הזאת אשר השמידו היום‬ evil which the sons of Jacob, the Hebrew,
‫עיר מערי הכנעני ולא יראו לנפשם מכל‬ have brought over this city, in hav ing this
‫ ויצאו האנשים ההם‬.‫יושבי ארץ כנען‬ day devastated one of the cities of Canaan
without fear of their lives of all the
‫ ויבואו שמה‬,‫מהעיר וילכו אל עיר תפוח‬
inhabitants of Canaan' And these men
‫ויגידו ליושבי תפוח את כל הקורות ואת‬ went forth from the city and went into the
‫ והגיע‬.‫אשר עשו בני יעקב לעיר שכם‬ city of Tapuah; and arriving there they said
‫ וישלח אנשים‬,‫הדבר לישוב מלך תפוח‬ unto the inhabitants of Tapuah all that had
occurred, and all that the sons of Jacob had
‫אל עיר שכם לראות האמת דברי‬
done unto the city of Shechem. And when
‫ כי לא האמין להם המלך‬.‫הבחורים ההם‬ the news hath been imparted to Jashub the
‫ איך שני אנשים‬,‫לדבר הזה לאמור‬ king of Tapuah, he dispatched messengers
‫ ויבואו מלאכי‬.‫יחריבו עיר גדולה בשכם‬ to the city of Shechem in order to see
concerning what these two young men had
‫ באנו אל העיר‬,‫ישוב ויגידו לו לאמור‬
said. For the king could not believe the
‫ וגם‬.‫חרבה אין איש כי אם נשים בוכות‬ statement of those men, saying: How can it
‫ כי כל אשר בעיר‬,‫צאן ומקנה אין שם‬ be that two men could destroy a large city
‫ ויתמה ישוב על‬.‫בזזו להם בני יעקב‬ like Shechem. And Jashub’s messengers
returned and spoke unto him saying:
‫ איך שני אנשים יוכלו‬,‫הדבר הזה לאמור‬
Behold we have come unto the city and it
‫לעשות הדבר הזה להשמיד עיר גדולה‬ is completely destroyed, and we found not
‫ כי‬.‫ולא יוכל איש מהם להתייצב נגדם‬ a single man in the entire city, only a few
weeping women. And there is not one
‫לא היה כדבר הזה מימי נמרוד ואף‬
sheep nor any cattle there, for everything
.‫מימי קדם לא היתה כזאת‬
was taken away from the city by the sons of
Jacob. And Jashub was astonished at that,
saying: How could two men do such a

thing as to destroy such a large city, and
not even one of the inhabitants could stand
against them. For such a thing hath never
occurred since the days of Nimrod, nor in
any of the former days hath such a thing
come to pass.
‫ויאמר ישוב מלך תפוח אל כל עמו חזקו‬ 12 And when Jacob saw what they had done
to the city and the spoil they had made,
‫ונלכה להילחם בעברים ההם ולעשות‬
Jacob was very angry at them, and he said
‫ וננקמה‬,‫להם כאשר עשו לעיר שכם‬
unto them: What is it that ye have done
‫ ויתייעץ ישוב‬.‫מהם נקמת כל אנשי העיר‬ unto me? Behold I have found rest among
.‫מלך תפוח עם כל יועציו על הדבר הזה‬ the inhabitants of the land of the
Canaanites, and no one of them ever said a
‫ויאמרו אליו כל יועציו לא תוכל לעברים‬
word unto me. And now you have caused
‫ כי גבורה להם בעשותם‬,‫האלה לבדך‬
me to be in bad order with the inhabitants
‫ השנים מהם‬.‫המעשה הזה לכל העיר‬ of the land of the Canaanites, and the
,‫הרגו את כל העיר ולא עמד איש נגדם‬ Perizzites; and I, being few in numbers,
‫ואף אם תבוא אתה עליהם כולם יקומו‬ they shall gather themselves together
against me and slay me when they hear
‫ אך שלח אל‬.‫עלינו והשמידונו גם אנחנו‬
what you have done unto their brethren,
,‫כל המלכים אשר סביבותינו ויבואו יחד‬ and I shall be destroyed, I and my house.
‫ונלכה עמהם ונלחמה בבני יעקב אז‬ And Simeon and Levi, and their brothers,
,‫ וישמע ישוב אל דברי יועציו‬.‫תוכל להם‬ answered their father, saying: Behold, we
are yet alive in the earth, and shall we
‫וייטבו דבריהם בעיניו ובעיני עמו ויעש‬
suffer Shechem to do this to our sister?
‫ וישלח ישוב מלך תפוח אל כל מלכי‬.‫כן‬ Why art thou silent at all that Shechem
‫האמורי אשר סביבות שכם ותפוח‬ hath done, shall our sister be treated like a
‫ עלו אלי ועזרוני ונכה את יעקב‬,‫לאמור‬ harlot of the street? And the number of the
women captured by Simeon and Levi in
‫העברי ואת כל בניו ונשמידם מן הארץ‬
the city of Shechem, outside of those they
‫כי כזה וכזה עשו לעיר שכם ואתם לא‬ had slain, was eighty-five, of such as never
‫ וישמעו כל מלכי האמורי את כל‬.‫ידעתם‬ knew a man. And amongst those captives
was a young maiden of comely appearance,
,‫הרעה אשר עשו בני יעקב לעיר שכם‬ and her name was Bunah, and Simeon
took her to wife. And the number of male
‫ ויתקבצו כולם שבעה‬.‫ויתמהו מאוד מהם‬
persons which they captured and did not
‫מלכי האמורי עם כל מחנותם יחד‬
slay, was forty-seven men, and the rest they
‫ ויבואו‬,‫כעשרת אלפים איש שולף חרב‬ slew. And all the youths and women that
‫ וישמע יעקב כי‬.‫להילחם בבני יעקב‬ Simeon and Levi had made captives from
‫התקבצו יחד מלכי האמורי להילחם עם‬ the city of Shechem became servants to the
sons of Jacob and their children, even unto
‫ ויצעק‬.‫ ויירא יעקב מאוד וייצר לו‬,‫בניו‬
the day that the children of Jacob went
‫ מה‬,‫יעקב על שמעון ועל לוי לאמור‬ forth from the land of Egypt. And when
‫המעשה הזה אשר עשיתם למה הרעותם‬ Simeon and Levi left the city the two
‫לי להביא עלי את כל בני כנען להשמיד‬ young men that escaped death by
concealing themselves in the city, arose and
‫ כי במנוחה הייתי גם אני‬.‫אותי ואת ביתי‬
went about in the city, and they found the
,‫גם כל ביתי ותעשו לי הדבר הזה‬ city destroyed and not a single man in it,
‫ותקציפו עלי את כל יושב הארץ‬ only women crying and weeping. And
‫ ויען יהודה את אביו לאמור‬.‫במעשיכם‬ these young men exclaimed: Behold, the
evil which the sons of Jacob, the Hebrew,
‫החינם הרגו שמעון ולוי אחי את כל‬
have brought over this city, in hav ing this
‫ הלא על אשר עינה שכם‬,‫יושבי שכם‬ day devastated one of the cities of Canaan
‫את אחותינו ויעש שכם את כל הרעה‬ without fear of their lives of all the
‫אשר עשה ואין איש מיושב עירו דובר‬ inhabitants of Canaan' And these men
went forth from the city and went into the
‫ הלא על‬.‫אליו דבר למה תעשה זאת‬
city of Tapuah; and arriving there they said
‫זאת הלכו אחי ויכו את העיר ויתנה ה׳‬ unto the inhabitants of Tapuah all that had
‫ על אשר עברו כל יושביה את‬,‫בידם‬ occurred, and all that the sons of Jacob had
done unto the city of Shechem. And when
‫מצות אלוקינו החינם עשו אחי את כל‬
the news hath been imparted to Jashub the
‫ ועתה למה תירא ולמה יצר לך‬.‫אלה‬
king of Tapuah, he dispatched messengers
,‫ולמה יירע לבבך על אחי ויחר אפך בם‬ to the city of Shechem in order to see
‫והלא אלוקינו אשר נתן בידם את עיר‬ concerning what these two young men had
said. For the king could not believe the
‫שכם ואת אנשיה הוא יתן בידינו גם את‬
statement of those men, saying: How can it
‫כל מלכי הכנעני הבאים עלינו ועשינו‬
be that two men could destroy a large city
‫ עתה דום‬.‫להם כאשר עשו אחי לשכם‬ like Shechem. And Jashub’s messengers
‫ אך‬,‫לך מעליהם וחדל לך ואל תירא‬ returned and spoke unto him saying:
‫בטח בה׳ אלוקינו והתפלל אליו בעדנו‬ Behold we have come unto the city and it
is completely destroyed, and we found not
‫להושעינו ולהצילנו ותת את אויבנו‬
a single man in the entire city, only a few
.‫בידינו‬ weeping women. And there is not one
sheep nor any cattle there, for everything
was taken away from the city by the sons of
Jacob. And Jashub was astonished at that,
saying: How could two men do such a
thing as to destroy such a large city, and
not even one of the inhabitants could stand
against them. For such a thing hath never
occurred since the days of Nimrod, nor in
any of the former days hath such a thing
come to pass. And Jashub, king of Tapuah,
said unto all his people: Strengthen
yourselves and we will go forth to fight
against those Hebrews, and we will do
unto them as they did unto the people of
that city, and we will avenge on them the
cause of all the people of the city. And
Jashub, king of Tapuah, consulted with his
counselors concerning this matter, and
they said unto him: Thou alone canst not
succeed against those Hebrews for they
must have a peculiar power being able to
do such work with the whole city. If two of
them could destroy the whole city without
one man being able to stand against them,
then surely, if we go against them, they will
all rise and exterminate us likewise. But
send thou to all the kings around us and let
them assemble, and with them we will go
to fight against the sons of Jacob, and then
wilt thou prevail against them. And when
Jashub heard the words of his advisers,

their words seemed good in his eyes and in
the eyes of the people, and he did so. And
Jashub sent to all the kings of the Amorites
around Shechem and Tapuah, saying: Send
me your help and come up with me to
smite Jacob the Hebrew and his sons, and
to exterminate them from the earth, for
thus did they do to the city of Shechem
and ye do not even know of it. And when
the kings of the Amorites heard of the evil
which the sons of Jacob had done to the
city of Shechem, they were greatly
astonished. And all of them assembled, the
seven kings of the Amorites with their
armies, altogether about ten thousand men
drawing the sword, and they came to wage
war against the sons of Jacob. And when
Jacob heard that the kings of the Amorites
came to fight against his sons, Jacob was in
great fear and distress. And Jacob rebuked
Simeon and Levi, saying: What is it that ye
have done unto me? why have ye done
unto me the evil to summon against me all
the children of Canaan, to exterminate me
and my household? For I was in rest, I as
well as my house hold, ere you have done
this thing to unite against me all the
inhabitants of the land, by your actions.
And Judah replied unto his father, saying:
And have my brothers Simeon and Levi
slain all the inhabitants of Shechem
without any cause? verily they did it
because Shechem had defiled our sister,
transgressing the commandments of God
to Noah and his children, for Shechem

hath both robbed us of our sister and
defiled her. And Shechem committed that
great evil, but none of the inhabitants of
his city spoke unto him a word, saying:
Why dost thou do this? Is it not for this
reason that my brothers went out and
smote the city? And the Lord gave them
into their hands, because all her in
habitants have transgressed the
commandments of our God. Have, then,
my brothers acted without any just cause?
And now why fearest thou, and wherefore
art thou distressed, and what causeth thy
heart to think evil of my brothers and thy
wrath to kindle against them? And verily
our God, who hath delivered into their
hands the city of Shechem and its
inhabitants, will deliver into our hands
likewise all the kings of the Canaanites that
are now advancing against us, and we will
do unto them as my brothers have done
unto Shechem. And now be thou quiet
concerning them, and abandon thy fears,
but trust in God and pray unto him in our
behalf to help us and deliver us, and to give
our enemies into our hands.
‫ויקרא יהודה אל עבד מעבדי אביו‬ 13 And Judah called one of his father's
‫ לך נא ראה איפה הם המלכים‬,‫לאמור‬ servants, saying: Go and see where the

kings, that come against us, are stationed
‫ וילך‬.‫הבאים עלינו נצבים עם מחנותם‬
with their armies. And the servant went
‫העבד ויבט מרחוק ויעל אל נגד הר‬ and looked from the distance, ascending
‫ וירא את כל המלכים עומדים‬,‫שיאון‬ opposite Mount Sihon, and he saw all the
armies of the kings standing in the field.
‫ וישב אל יהודה ויאמר הנה‬.‫בשדה‬ And he returned unto Judah and said:
,‫המלכים נצבים בשדה עם כל מחנותם‬ Behold the kings are stationed in the field
with all their armies, a people of great
‫ ויאמר‬.‫עם רב כחול אשר על שפת הים‬
multitude, even like the sand on the sea
‫יהודה אל שמעון ואל לוי ואל כל אחיו‬ shore. And Judah said unto Simeon and
‫ כי ה׳‬,‫התחזקו לכם והייתם לבני חיל‬ Levi and unto all his brothers: Strengthen
‫ עמדו לכם‬.‫אלוקינו איתנו אל תיראום‬ yourselves and be brave men, for the Lord
our God is with us; fear them not! Stand
‫וחגרו איש את כל כלי מלחמתו ואת‬
up and arm yourselves with all the utensils
‫קשתו ואת חרבו ונלכה ונלחמה הערלים‬ of war, with bow and sword, and let us go
‫ ויקומו‬.‫ וה׳ אלוקינו יושיענו‬,‫האלה‬ to fight against those uncircumcised ones.
,‫ויחגרו איש כל מלחמתו גדולים וקטנים‬ The Lord our God he will save us! And
they arose and put on their weapons great
‫אחד עשר בני יעקב וכל עבדי יעקב‬
and small, eleven sons of Jacob and their
‫ וגם כל עבדי יצחק אשר אשר‬.‫עמהם‬ servants with them. And all the servants of
‫עם יצחק בחברון באו עולם אליהם‬ Isaac, that were in Hebron with Isaac,
came to them likewise, girt with all the
‫ וילכו בני‬,‫מלובשים בכל כלי מלחמה‬
instruments of war. And the sons of Jacob
‫יעקב ועבדיהם לקראת המלכים שנים‬
with their servants marched against the
.‫עשר ומאה איש וילך גם יעקב עמהם‬ kings, one hundred and twelve men in all
‫ובני יעקב שלחו אל יצחק בן אברהם‬ and Jacob went along with them. And they
sent unto Isaac the son of Abraham to
,‫אביהם חברונה קרית הארבע לאמור‬
Hebron, to Kirjath-arba, saying: Pray thou
‫התפלל נא בעדינו אל ה׳ אלוקינו להציל‬
for us unto the Lord our God, to deliver us
‫אותנו מיד הכנענים הבאים עלינו ולתתם‬ from the hands of the Canaanites, that are
‫ ויתפלל יצחק בן אברהם אל ה׳‬.‫בידינו‬ coming against us, and to give them into
our hands. And Isaac the son of Abraham
‫ ה׳ אלוקים אתה‬,‫בעד בניו ויאמר‬
prayed unto the Lord in behalf of his
‫הבטחת את אברהם אבי לאמור ארבה‬
children, saying: Oh Lord God, thou who
‫את זרעך ככוכבי השמים ותבטיח גם‬ hast assured my father Abraham, saying, I
‫ ועתה הנה מלכי‬.‫אותי ותקם את דבריך‬ will multiply thy seed like the stars of
‫כנען באו יחד להילחם עם בני על אשר‬ heaven, and then didst promise unto me
likewise and thou hast fulfilled thy word,
‫ ועתה ה׳ האלוקים‬,.‫לא חמס בכפיהם‬
now behold the kings of Canaan are all
‫אלוקי כל הארץ סכל נא את עצת כל‬ united, coming to make war against my
.‫המלכים האלה לבלתי הילחם בבניי‬ children on whose hands there is no

violence. And now, oh Lord God, the God
‫ונתת את פחד בניי בלב כל המלכים‬
of all the earth, pervert thou the counsel of
,‫האלה וכל אנשיהם והשפלת את גאותם‬
these kings, so that they do not fight
‫ והצלת את כל בניי‬.‫וישובו מעל בניי‬ against my children. And wilt thou let the
‫ועבדיהם מהם בידך החזקה ובזרועך‬ fear of my children enter the hearts of all
these kings and of all their people, and
‫ כי בידך הכח והגבורה לעשות‬,‫הנטויה‬
humble their pride, that they may turn
‫ ובני יעקב ועבדיהם הלכו‬.‫את כל אלה‬
away from my children, and deliver my
‫ ויבטחו בה׳‬,‫לקראת המלכים האלה‬ children and their servants with thy strong
‫ ויהי בלכתם ויתפלל גם יעקב‬.‫אלוקיהם‬ hand and outstretched arm, for in thine
‫ ה׳ אלוקים ואלוקי‬,‫אביהם אל ה׳ ויאמר‬ hands are power and strength to do all

these things. And Jacob and his sons with
‫האלוקים הנשגב והנורא אשר משלת‬
all their servants went forth against the
‫ ואתה‬.‫מימי קדם ומאז ועד עתה לעולם‬ kings, trusting in the Lord their God. And
‫ ובידך הכח‬,‫מעורר מלחמות ומשביתם‬ as they went on, Jacob their father also
‫ ועתה תיפול‬.‫והגבורה לרומם ולהשפיל‬ prayed un to the Lord saying: Oh Lord,

thou sublime and fearful God, who hast
,‫נא תחנתי לפניך להפנות אליי ברחמיך‬
ruled from the earliest days even to this day
‫לתת פחד בניי בלב כל המלכים האלה‬ and who will rule forever, thou who
.‫עם אנשיהם והחרדת אותם ואת מחנותם‬ provokest war and who causeth it to cease
‫והצלת את כל הבוטחים עליך בחסדך‬ and in whose hands are power and might
to lift up and to cast down to the very
‫ כי אתה אשר תדבר עמים‬,‫הגדול‬
ground, may my prayer be accepted unto
‫ וכל מלכי‬.‫תחתינו ולאומים תחת ידינו‬ thee that thou turn unto me in thy mercy,
‫האמורי באו ויתיצבו בשדה להתייעץ עם‬ to put the fear of my sons into the hearts of
‫ כי‬,‫יועציהם מה לעשות עם בני יעקב‬ the kings and their people, to terrify them
and their armies, and to deliver by thy
‫עודם יראים מהם לאמור שניים מהם‬
great mercy all those that trust in thee. For
.‫המיתו כל עיר שכם‬ it is thou who subduest peoples under us
and nations under our hands! And all the
kings of the Amorites came and posted
themselves in the field, in order to consult
with their counselors what to do unto the
sons of Jacob; for they were still afraid of
them, saying: Two of them have slain the

whole city of Shechem.
‫ ויתן‬,‫וישמע ה׳ אל תפילת יצחק ויעקב‬ 14 And the Lord had hearkened unto the
‫ה׳ פחד גדול ויראה בלב כל יועצי‬ prayers of Isaac and Jacob and he put great
fear and terror into the hearts of all the
.‫המלכים האלה לאמור פה אחד‬
advisers of these kings, and they said all,
‫הכסילים אתם היום אם אין לכם תבונה‬ like with one mouth: Are you all foolish to-
‫ ולמה חפצתם‬,‫כי תלחמו עם העברים‬ day and is there no reason within you to
fight against the Hebrews, or do you de
‫ הנה שניים מהם באו‬.‫במות כולכם היום‬
sire the death of all of you this very day?
‫ ויהרגו‬,‫אל עיר שכם באין יראה ופחד‬
Behold two of them came unto the city of
‫כל יושבי העיר ולא עמד איש בפניהם‬ Shechem, without fear or terror, and slew
.‫ואיך תוכלו אתם להילחם עם כולם‬ all the inhabitants of the city, so that no
man could stand against them, and how
‫והלא ידעתם כי אלוקיהם חפץ בם מאוד‬
can ye undertake to fight against all of
‫ויעש להם נוראות אשר לא נעשו מימי‬
them? And do ye not know that their God
‫ ואין בכל אלוקי העמים יוכל‬,‫קדם‬ hath great delight in them, performing
‫ והלא הוא הציל את‬.‫לעשות כנוראותיו‬ wonderful things in their behalf, such as
have not come to pass since the remotest
‫אברהם אביהם העברי מיד נמרוד ומיד‬
days and the like of which none of the gods
‫ אשר ביקשו להמיתו פעמים‬,‫כל עמו‬
of other nations can bring about? Behold
‫ וגם מהאש הצילו אשר השליך‬.‫רבים‬ he delivered Abraham the Hebrew, their
‫ ויצילהו אלוקיו‬,‫אותו נמרוד המלך אליו‬ father, from the hands of Nimrod and all
.‫ממנו ומי יוכל לעשות את כל אלה‬ his people, who sought to slay him time
and again; and from the fire, whereunto
‫אברהם אביהם הוא אשר המית חמשת‬
Nimrod had him cast, his God hath
‫ בנגעם בבן אחיו אשר היה‬,‫מלכי עילם‬ delivered him, and who is he that can do
‫ ויקח את עבדו‬.‫יושב בסדום בימים ההם‬ such things? And the very same Abraham
‫ וירדפו אחרי‬,‫הנאמן בביתו ומעט אנשיו‬ hath slain the five kings of Elam, when
they touched his relative who was dwelling
‫מלכי עילם בלילה אחת וימיתם כולם‬
in Sodom in those days. And he took his
‫וישב לבן אחיו את על רכושו אשר לקחו‬ servant, the most faithful in his house and
‫ והלא ידעתם כי אלוקי העברים‬.‫לו‬ a few of his men and pursued the kings of
Elam in one night and slew them all, and
‫ וגם הם חפצו בו‬,‫האלה חפץ בם מאוד‬ he recovered all the property of his relative
which they took away from him. And
.‫מאוד כי ידעו כי הצילם מכל אויביהם‬
surely you know that the God of these
‫והנה באהבתם את אלוקיהם לקח‬
Hebrews takes great pleasure in them, and
‫ ויאמר‬,‫אברהם את בנו יחידו וחמורו‬ they take great pleasure in him, knowing
‫ ולולי אלוקיו‬.‫להעלותו עולה לאלוקיו‬ that he hath delivered them from the
‫ אז‬,‫אשר מנעו מלעשות הדבר ההוא‬ hands of all their enemies. And through
love to their God, Abraham took his only
‫ וירא אלוקיו‬.‫עשהו באהבתו את אלוקיו‬
beloved son and was ready to offer him up
‫את כל מעשיו וישבע לו ויבטיח אותו‬ as a burnt offering to his God. And were it
‫אשר יציל את בניו ואת כל זרעו מכל‬ not for God who prevented him from
‫ על אשר עשה‬,‫צרה אשר תבוא עליהם‬ doing it, he should surely have done it
through his love to God. And when the
‫את הדבר הזה על אשר לא חמל על בנו‬
Lord saw his behavior he swore unto him,
‫ והלא שמעתם אשר‬.‫מאהבת אלוקיו‬ and he promised to deliver his sons and all
‫עשה אלוקיהם לפרעה מלך מצרים‬ his seed from all trouble that might befall
‫ בלקחם את אשת‬,‫ולאבימלך מלך גרר‬ them, because he hath done this thing, to
stifle the compassion for his child through
‫ אשר אמר עליה אחותי היא כי‬.‫אברהם‬
the love of God. And have you not heard
‫ ויאמרו לקחתה‬,‫ירא פן יהרגוהו עליה‬ what their God hath done unto Pharaoh,
‫לאישה ויעש להם אלוקיו ולאנשיהם את‬ king of Egypt, and unto Abimelech, king
‫ והנה ראינו בעינינו‬.‫כל אשר שמעתם‬ of Gerar, when they took away Sarah,
Abraham's wife, though he proclaimed her
‫אנחנו אשר בא עשו אחי יעקב אליו‬
to be his sister for fear that they might kill
,‫ועמו ארבע מאות איש ויאמר להשמידו‬ him on her account; and though they had
‫כי זכר לו את אשר לקח ברכתו מיד‬ the intention of taking her to wife. God
‫אביהם וילך לקראתו בבואו מפדן ארם‬ hath done unto them and their people all
that you have heard of And behold, we
‫ ומי הצילו מידו‬.‫להמית לו אם על בנים‬
ourselves have seen it with our eyes, that
‫הלא אלוקיו אשר בטח בו הוא הצילו‬ Esau, the brother of Jacob, came against
‫ ואף מיד אויביו הלא יוכל‬,‫מיד אחיו‬ him with four hundred men, resolved to
slay him, when he recalled how Jacob had
.‫להצילו‬
taken away from him his father's blessing.
And he went to meet Jacob when he came
from Padan-Aram, to smite the mother
with the children, and who hath saved him

from his hands? Verily, only this God in
whom he trusted. He delivered him from
the hands of his brother, and can he not
deliver him now from the hands of his
enemies?
‫ הוא אשר הגביר‬,‫ומי יודע כי אלוקיהם‬ 15 And who knoweth it not that it was their
‫את שני בני יעקב לעשות לעיר שכם‬ God who hath given such valor to the sons
of Jacob, to do unto the city of Shechem all
‫ הבגבורתם יוכלו‬.‫הרעה אשר שמעתם‬
the evil you have heard of? Could two
‫שניים להמית עיר גדולה כשכם אם לא‬ men, with their own strength, smite a city
‫אלוקיהם אשר בטחו בו הוא אשר עשה‬ large as Shechem was it not for their God
in whom they trusted? Verily it is he by
‫ להמית את כל יושבי‬,‫להם את כל זאת‬
whose instrumentality they were enabled to
‫ ואף אתם אשר יצאתם‬.‫העיר בעירם‬
slay all the inhabitants of that city. And
‫כולכם מעירכם יחד ותבואו להילחם עם‬ now, albeit that you are all here united and
‫ התוכלו עליהם ואף אם יאספו‬,‫כולם‬ have left your cities to make war against
them, think ye to prevail over all of them,
‫ הלא תדעו‬.‫לעזרתכם ככם אלף פעמים‬
even if there came to your assistance
‫הלא תשמעו כי לא עמהם באתם‬
thousand times as many as there are of you.
‫ כי עם אלוקיהם אשר בחר בם‬,‫להילחם‬ For you must know and understand that it
‫באתם להילחם ותבואו להאביד כולכם‬ is not with them you have come to fight,
‫ ועתה חדלו לכם מהרעה הזאת‬.‫היום‬ but with their God who hath chosen them,
you come to make war, and you will come
‫אשר חפצתם לעשות לנפשותיכם וטוב‬
to destruction this very day. Now therefore
‫ כי לא תוכלו להילחם בם ואף אם‬,‫לכם‬ refrain from the evil which you are about
‫ ויהי‬.‫הם מתי מספר כי אלוקיהם עמהם‬ to summon upon yourselves, and it will be
‫כאשר שמעו מלכי האמורי את כל דברי‬ better for you not to engage in a battle
with them, though they be few in
‫ וימלא לבבם פחד ויראה מבני‬,‫יועציהם‬
numbers; for their God is with them. And
‫ וגם אל‬.‫יעקב ולא אבו להילחם בם‬ the kings of the Amorites on hearing the
‫דברי יועציהם הטו את אוזנם וישמעו את‬ words of their counselors had their hearts
‫ וייטבו דברי היועצים בעיני‬,‫כל דבריהם‬ filled with terror and they were afraid of
Jacob’s sons, and they resolved not to fight
‫ וישובו ויחדלו‬.‫המלכים מאוד ויעשו כן‬ against them. And unto the words of their
‫המלכים האלה מעל בני יעקב כי לא‬ advisers they inclined their ears and
hearkened unto their voice, and their
,‫לגשת אליהם למלחמה כי יראו מהם‬
words found favor in the eyes of the kings
‫וימס לבבם בקרבם מאוד מיראתם‬ and they concluded to do accordingly. And
‫ כי‬,‫ כי מאת ה׳ היתה זאת להם‬.‫אותם‬ the kings returned and abstained from the
‫שמע ה׳ אל תפילת יצחק ויעקב עבדיו‬ sons of Jacob, being afraid to approach
them and to make war against them for
‫ וישובו כל המלכים האלה‬.‫כי בטחו בו‬
their hearts melted within them for fear,
‫ ולא‬,‫עם מחנותם איש לעירו ביום ההוא‬ and this fear from the Lord came upon
‫ ובני‬.‫הלחמו הם בני יעקב בעת ההיא‬ them, for he listened unto the prayers of
‫יעקב עמדו במעמדם נגד הר שיאון ביום‬ Isaac and Jacob, and their trusting in him.
And all these kings returned on that day
‫ ויראו כי לא באו‬,‫ההוא עד הערב‬
with their armies, each one to his own city,
‫לקראתם המלכים האלה וישובו להם בני‬ without fighting against the sons of Jacob
‫ בעת ההיא נראה ה׳‬.‫יעקב אל מקומם‬ on that day. And the sons of Jacob
‫אל יעקב לאמור קום עלה בית אל ושב‬ maintained their position till the evening
of that day, opposite Mount Sihon, and
‫ ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך‬,‫שם‬
when they saw that the kings did not
‫ ויקם‬.‫המציל אותך ואת כל בניך מצרה‬ advance to fight with them the sons of
‫ ויעלו ויבואו בית‬,‫יעקב ובניו וכל אשר לו‬ Jacob returned to their dwelling place. At
.‫אל כדבר ה׳‬ that time the Lord appeared unto Jacob,
saying: Go unto Beth-el and remain there
and erect there an altar to the Lord who
appeared unto thee and who delivered
thee, and all thy sons, from trouble. And
Jacob arose with his sons and all belonging
to him, and they went up and came to
Beth-el according to the word of the Lord;
‫ויעקב בן תשעים ותשע שנים בעלותו‬ 16 and Jacob was ninety-nine years of age
‫ וישב יעקב ובניו וכל העם אשר‬.‫בית אל‬ when he went up to Beth-el. And Jacob
with his sons and all the people that were
‫ ויבן שם יעקב‬,‫איתו בבית אל בלוז‬
with him dwelt in Beth-el in Luz, and he
‫ וישבו יעקב‬.‫מזבח לה׳ הנראה אליו‬ built there an altar to the Lord who
.‫ ימים ושישה חודשים‬,‫ובניו בבית אל‬ appeared unto him; and Jacob and his sons
‫בעת ההיא מתה דבורה בת עוץ מיניקת‬ tarried in Beth-el for six months. At that
time Deborah daughter of Uz, the nurse of
‫ ויקברה‬,‫רבקה אשר היתה עם יעקב‬
Rebekah who had been with Jacob, died
‫יעקב מתחת לבית אל תחת האלון אשר‬ and Jacob buried her beneath Beth-el
‫ וגם רבקה בת בתואל אם יעקב‬.‫שם‬ under an oak which was there. And
Rebekah daughter of Bethuel, Jacob’s
‫מתה בעת ההיא בחברון היא קרית‬
mother, died at that time in Hebron, in
‫ ותיקבר במערת המכפלה אשר‬,‫הארבע‬
Kirjath-arba, and she was buried in the
‫ ויהיו חיי‬.‫קנה אברהם מאת בני חת‬ cave of Machpelah which Abraham had
‫ מאת שנה ושלושים שנה ושלוש‬,‫רבקה‬ bought from the children of Heth. And the
days of Rebekah were one hundred and
‫ וישמע יעקב כי מתה רבקה‬.‫שנים ותמת‬
thirty-three years. And when Jacob heard
‫ ויבך מאוד על אמו ויעש לה מספד‬,‫אמו‬
that his mother Rebekah had died he wept
‫גדול הוא ודבורה מניקתה תחת האלון‬ greatly for his mother, and he made a great
.‫ויקרא שם המקום ההוא אלון בכות‬ mourning for her, and for Deborah her
‫ולבן הארמי מת בימים ההם כי נגפו‬ nurse, beneath the oak; and he called the
name of that place Allon-bachoth, the oak
‫ על אשר עבר הברית אשר היה‬,‫אלוקים‬
of weeping. And Laban the Aramite died in
‫ ויהי יעקב בן מאת שנה‬.‫בינו ובין יעקב‬ those days, for the Lord punished him for
‫ ויקרא את שמו‬,‫וירא אליו ה׳ ויברך אתו‬ transgressing the covenant which was
‫ ורחל אשת יעקב הרה בימים‬.‫ישראל‬ established between him and Jacob. And
Jacob was one hundred years old when the
‫ ויסע יעקב וכל אשר לו בעת ההיא‬.‫ההם‬
Lord appeared unto him and blessed him,
.‫ לבוא אל יצחק אביו חברונה‬,‫מבית אל‬ and he called his name Israel. And Rachel,
‫וילכו בדרך ויהי עוד קברת ארץ לבוא‬ Jacob’s wife, conceived in those days. And
‫ ותקש בלדתה‬,‫אפרתה ותלד רחל בן‬ Jacob journeyed at that time with all
belonging to him from Beth-el, to his
‫ ויקברה יעקב בדרך אפרת בבית‬.‫ותמת‬
father's house in Hebron. And while they
.‫ ועתה מצבה על קבורתה עד היום‬,‫לחם‬ were on the road, only a short distance
‫ויהי ימי רחל חמש שנים וארבעים שנה‬ before coming to Ephrath, Rachel bare a
‫ ויקרא יעקב את שם בנו הנולד לו‬.‫ותמת‬ son, and having hard labor she died. And
Jacob buried her on the road to Ephrath, in
‫ כי בארץ הימין‬,‫אשר ילדה רחל בנימין‬
Bethlehem, and he set there a pillar which
‫ ויתן יעקב‬,‫ ויהי אחרי מות רחל‬.‫נולד לו‬ is upon her grave even to this day. And the
‫ ויקנא‬.‫את אהלו באוהל בלהה שפחתה‬ days of Rachel were forty-five years when
,‫ראובן אל לאה אמו על הדבר הזה‬ she died. And Jacob called the name of the
son that Rachel bare unto him, Benjamin,
‫ ויקם בחמתו וילך ויבוא אל‬.‫וימלא חמה‬
for in the land “on the right hand” he was
‫ וינתק את משכב אביו‬,‫אוהל בלהה‬ born unto him. And after Rachel’s death
‫ בעת ההיא הוסרה מבני ראובן‬.‫משם‬ Jacob transferred his tent into the tent of
‫חלק הבכורה והמלכות והכהונה כי‬ Bilhah her maid-servant. And Reuben
became jealous in behalf of Leah his
‫ ותינתן הבכורה ליוסף‬,‫חילל יצועי אביו‬
mother, and he entered Bilhah’s and
‫והמלכות ליהודה והכהונה ללוי על אשר‬ forcibly removed thence the bed of his
.‫חילל ראובן יצועי אביו‬ father. At that time Reuben was deprived
of the portion of the first-born, the
kingdom, and the priesthood, for having
profaned his father's bed; and the right of
the first-born was given unto Joseph, and
the kingdom to Judah, and the priesthood
to Levi, because Reuben had profaned the
bed of his father.
‫ואלה תולדות יעקב אשר יולדו לו בפדן‬ 17 And these are the generations of Jacob
‫ בני‬.‫ ויהיו בני יעקב שנים עשר‬,‫ארם‬ born unto him in Padan-Aram. And the
sons of Jacob were twelve. The sons of
‫ הבכור ראובן ושמעון ולוי ויהודה‬,‫לאה‬
Leah were: The first born Reuben, and
,‫ ובני רחל‬.‫ויששכר וזבולון ודינה אחותם‬ Simeon, and Levi, and Judah, and Issachar,
‫ גד‬,‫ ובני זלפה שפחת לאה‬.‫יוסף ובנימין‬ and Zebulum, and Dinah their sister: And
‫ דן‬,‫ ובני בלהה שפחת רחל‬.‫ואשר‬ the sons of Rachel were: Joseph and
Benjamin. And the sons of Zilpah, Leah’s
‫אלה בני יעקב אשר יולדו לו‬--‫ונפתלי‬
maid-servant, were: Gad and Asher. And
‫ ויסע יעקב ובניו וכל אשר לו‬.‫בפדן ארם‬ the sons of Bilhah were: Dan and Naphtali;
‫ויבוא ממרא קרית הארבע אשר בחברון‬ these are the sons of Jacob which were born
‫ וישב יעקב‬,‫אשר גרו שם אברהם ויצחק‬ unto him in Padan Aram. And Jacob with
his sons and all belonging to him
‫ובניו וכל אשר לו עם יצחק אביו‬
journeyed further and came to Mamre, the
‫ ועשו אחיו ובניו וכל אשר לו‬.‫בחברון‬ same is Kirjath-Arba which is in Hebron,
‫ ויאחזו‬,‫הלכו ארץ שעיר וישבו שם‬ where Abraham and Isaac dwelt, and Jacob
‫בארץ שעיר ויפרו וירבו בני עשו בארץ‬ with his sons with all belonging to him
dwelt with his father in Hebron. And his
‫ ואלה תולדות עשו אשר יולדו לו‬.‫שעיר‬
brother Esau and his sons, and all
‫ ותלד‬.‫ ויהיו בני עשו חמישה‬,‫בארץ כנען‬
belonging ... to him went to the land of
‫ ובשמת‬.‫עדה לעשו את אליפז בכורו‬ Seir and dwelt there, and had possessions
‫ ואהליבמה ילדה לו‬.‫ילדה לו את רעואל‬ in the land of Seir, and the children of
Esau were fruitful and multiplied
‫אלה בני‬--‫את יעיש ואת יעלם ואת קרח‬
exceedingly in the land of Seir. And these
‫ ויהיו בני‬.‫עשו אשר יולדו לו בארץ כנען‬
are the generations of Esau that were born
‫ תימן אומר צפו וגעתם‬,‫אליפז בן עשו‬ to him in the land of Canaan; and the sons
‫ נחת וזרח שמה‬,‫ ובני רעואל‬.‫וקנז ועמלק‬ of Esau were five. And Adah bare to Esau
‫ ובני‬.‫ תמנע עלוה יתת‬,‫ ובני יעיש‬.‫ומזה‬ his first born Eliphaz, and she also bare to
him Reuel. And Ahli bamah bare to him
‫ תימן‬,‫ ובני קרח‬.‫ אלה ופיגון וקנז‬,‫יעלם‬
Jeush, and Yaalam and Korah. These are
‫אלה משפחות בני‬--‫מבצר מגדיאל עירם‬ the children of Esau who were born to him
‫ ואלה‬.‫עשו לאלופיהם בארץ שעיר‬ in the land of Canaan. And the sons of
,‫שמות בני שעיר החורי יושבי ארץ שעיר‬ Eliphaz the son of Esau were: Teman, and
Omar, and Zepho, and Gatam, and Kenaz,
‫ ודישון ואצר‬.‫לוטן ושובל וצבעון וענה‬
and Amalex. And the sons of Reuel were:
‫ חורי‬,‫ ויהיו בני לוטן‬.‫ בנים שבעה‬,‫ודישן‬ Nachath, and Zerach, and Shamah, and
‫ היא תמנע אשר‬.‫והימם ותמנע אחותם‬ Mizzah. And the sons of Jeush were:
‫באה אל יעקב ואל בניו ולא שמעו‬ Timnah, and Alva, and Jetheth. And the
sons of Yaalam were: Alah, and Phinor, and
,‫ ותלך ותהי פילגש לאליפז בן עשו‬,‫אליה‬
Kenaz. And the sons of Korah were:
‫ עלון‬,‫ ובני שובל‬.‫ותלד לו את עמלק‬ Teman, and Mibzar, and Magdiel, and
,‫ ובני צבעון‬.‫ומנחת ועיבל שפו ואונם‬ Eram; these are the families of the sons of
‫איה וענה הוא ענה אשר מצא את הימים‬ Esau according to their dukes in the land
of Seir. And these are the names of the sons
‫במדבר העמים ברעותו את החמורים‬
of Seir the Horite, inhabitants of the land
‫ ויהי בהיותו רועה את‬.‫לצבעון אביו‬ of Seir: Lotan, and Shobal, and Zibean,
‫ ויוליכם המדברה כפעם‬,‫החמורים לאביו‬ and Anah, and Dishon, and Ezer, and
‫ ויהי היום ויוליכם אל‬.‫בפעם לרעותן‬ Dishan, seven sons. And the children of
Lotan were: Hori, and Heman, and their
‫מדבר אחת על שפת ים סוף נגד מדבר‬
sister Timna, that is Timna who came to
‫ ויהי הוא רועה שם והנה רוח‬,‫העמים‬ Jacob and his sons, and they would not
‫סערה חזקה מאוד באה מעבר הים ותנח‬ listen to her, and she went and became a
.‫על החמורים הרועים שם ויעמדו כולם‬ concubine to Eliphaz the son of Esau, and
she bare to him Amalek. And the sons of
,‫ואחרי כן יצאו מעבר הים מן המדבר‬
Shobal were: Alvan, and Manahath, and
‫כעשרים ומאה חיות גדולות ונוראות‬ Ebal, and Shepho, and Onam. And the
‫ויבואו כולם אל מקום החמורים ויתיצבו‬ sons of Zibeon were: Ajah, and Anah, this
‫ והחיות ההמה מחצים ולמטה‬.‫שם‬ is Anah who found the Yemim in the
wilderness when he fed the asses of Zibeon
‫כתואר בני האדם ומחצים ולמעלה מהם‬
his father. And it came to pass while he was
‫ ולהן‬,‫כדמות דובים ומהם כדמות קופים‬ feeding the asses of his father, driving them
‫זנבות אחוריהן מבין כתפיהן ומטה לארץ‬ to the wilderness into pasture as heretofore,
.‫כזנב הדוכיפת‬ and approaching one of the deserts on the

sea shore opposite the wilderness of the
people, and be hold a very great storm
came from the other side of the sea, and it
rested over the asses in the pasture and they
were stunned and stood still all of them.
And after wards one hundred and twenty
great and horrible animals emerged from
the wilderness on the other side of the sea,
and they came all to the place of the asses
and stood there. And those animals were
on their lower half after the shape of the
sons of men, but the upper half of some
were in the shape of bears and some in the
shape of apes, and they had tails behind,
hanging down from between the shoulders
and sweeping the ground like the tails of
the dochiphath.
‫ויבואו החיות האלה ויעלו וירכבו על‬ 18 And those animals mounted the asses and
rode away with them and they were not to
‫ וילכו להם‬,‫החמורים ההם ויוליכם כולם‬
be found to this very day. And one of those
‫ ואחת מהחיות נגשה לפני‬.‫עד היום הזה‬
animals approached Anah and dealt him a
‫ ותבריחהו מן המקום‬,‫ענה ותכהו בזנבה‬ blow with its tail and fled from the place.
‫ וירא המעשה הזה ויירא מאוד‬.‫ההוא‬ And when he saw these things he was
greatly afraid of his life, and he too fled
‫ ויספר‬.‫ ויברח וימלט וינס שעירה‬,‫לנפשו‬
and escaped to the city. And he related
‫ וילכו‬,‫לאביו ולאחיו את כל אשר קרהו‬
unto his father and brothers all that hath
‫אנשים רבים לחפש את החמורים ולא‬ befallen him and many men went in search
‫ ולא יסף עוד ענה ואחיו ללכת אל‬.‫מצאו‬ of the asses but they could not find them.
‫ כי‬,‫המקום ההוא מהיום ההוא והלאה‬ And Anah and his brothers never dared to
approach that place again for they were in
,‫ ובני ענה בן שעיר‬.‫יראו לנפשותם מאוד‬
great fear of their lives. And the children of
‫ עוץ‬,‫ ובני דישון‬.‫דישון ואהליבמה אחותו‬ Anah the son of Seir were: Dishon and his
‫ אלה משפחות בני שעיר החורי‬--‫וארן‬ sister Ahlibamah, and the children of
‫ וישב עשו ובניו‬.‫לאלופיהם בארץ שעיר‬ Dishon were: Hemdan, and Eshban, and
Ithran and Cheran; and the children of
‫ ויאחזו‬,‫בארץ שעיר החורי יושבי הארץ‬
Ezer were: Bilhan, and Zaavan, and Akan,
‫ ויעקב ובניו וכל‬.‫בה ויפרו וירבו מאוד‬ and the children of Dishan were: Uz and
,‫אשר להם ישבו עם יצחק בארץ כנען‬ Aran. These are the families of the children
‫ ויהי‬.‫כאשר ציוה ה׳ את אברהם אביהם‬ of Seir the Horite, according to their dukes
in the land of Seir. And Esau with his
‫ היא‬,‫בשנת מאה וחמש שנים לחיי יעקב‬
children dwelt in the land of Seir the
‫השנה התשיעית לשבת יעקב ובניו בארץ‬ Horite, the inhabitants of the land, and
‫ ויסע יעקב ובניו‬.‫כנען בבואם מפדן ארם‬ they acquired possessions in it and they
‫בימים ההם מחברון וילכו וישובו עיר‬ were fruitful and multiplied exceedingly.
And Jacob with his children and all
‫ כי‬.‫ הם וכל אשר להם וישבו שם‬,‫שכם‬
belonging to him dwelt with Isaac their
‫מצאו להם בני יעקב בעיר שכם מרעה‬ father in the land of Canaan, as the Lord
‫ ועיר שכם‬,‫טוב מאוד ושמן למקניהם‬ had commanded unto Abraham their
‫נבנתה בעת ההיא ויהי בה כשלוש מאות‬ father. And it came to pass in the one
hundred and fifth year of Jacob's life,
‫ ויבואו יעקב ובניו וכל אשר‬.‫איש ואישה‬
which was the ninth year of his dwelling in
‫ אשר קנה‬,‫להם וישבו בחלקת השדה‬ the land of Canaan after his return from
‫יעקב מאת חמור אבי שכם בבואו מפדן‬ Padan-Aram, that Jacob journeyed with his
children from Hebron, and they went
.‫ארם טרם הכות שמעון ולוי את העיר‬
along and reached the city of Shechem,
‫ מלכי הכנעני‬,‫וישמעו כל המלכים האלה‬
and they located there, for the sons of
‫והאמורי אשר סביבות עיר שכם כי באו‬ Jacob found good and fat pasture for their
‫ ויאמרו‬.‫עוד בני יעקב שכמה וישבו בה‬ cattle in Shechem. And the city of
‫העוד בני יעקב העברים יבואו העירה‬ Shechem had been rebuilt at that time, and
there were in her about three hundred men
‫ אחרי אשר היכו את יושביה‬,‫וישבו שם‬
and women. And when Jacob and his sons
‫ויירשום ועתה ישובו ויירשו גם את אלה‬ with all belonging to them came back, they
‫ ויתקבצו כל‬.‫היושבים בעיר ויהרגום‬ dwelt in the parcel of the land which Jacob
‫מלכי כנען עוד ויבואו כולם יחד להילחם‬ had bought from Hamor, when he arrived
there from Padan-Aram, long before
‫ וישלח ישוב מלך‬.‫עם יעקב ועם בניו‬
Simeon and Levi had destroyed the city.
,‫תפוח גם אל כל המלכים אשר סביבותיו‬ And when the kings of the Canaanites and
‫אל אילון מלך געש ואל איהורי מלך‬ the Amorites around the city of Shechem
heard that Jacob and his sons returned to
‫שילה ואל פרעתון מלך חצור ואל סוסי‬
Shechem to dwell therein, they said: Shall
‫מלך סרטן ואל לבן מלך בת חורון ואל‬
Jacob and his sons be permitted to dwell
‫ עלו אלי‬.‫שכיר מלך מחנימה לאמור‬ again in this city after having slain and
‫ועזרוני ונכה את יעקב העברי ואת בניו‬ driven away its inhabitants, to come once
again to kill and drive away the people now
‫ כי באו עוד שכמה‬,‫ואת כל אשר לו‬
living in the city? And all of the
‫לרשת אותה ולהרוג את יושביה‬
Canaanitish kings assembled once more to
.‫כבראשונה‬ fight with Jacob and his sons. And Jashub
king of Tapuah sent also to all the kings
that were around him, to Elan king of
Gaash, and to Thuri king of Shiloh, and to
Parathon, king of Hazar, and to Susy king
of Sarton, and to Laban king of Beth-
horan, and to Shabir king of Othnaimah,
saying: Come up to my assistance, and we
will smite the Hebrew and his sons and all
belonging to him, for they have come once
more to Shechem, to take possession
thereof and to slay its inhabitants as
heretofore.
19
‫ויתקבצו יחד ויבואו כל המלכים האלה‬ And all those kings assembled and they
‫על כל מחניהם עם רב מאוד כחול אשר‬ came with their armies, a people very
numerous, even like the sand on the sea
.‫ ויחנו כולם נגד תפוח‬,‫על שפת הים‬
shore, and they gathered themselves
‫ויצא ישוב מלך תפוח אליהם עם כל‬ together before Tapuah. And Jashub king
.‫ ויחן עמהם נגד תפוח מחוץ לעיר‬,‫חילו‬ of Tapuah went forth with all his armies to
‫ויתחלקו כל המלכים האלה לשבעה‬ meet them and they en camped outside of
Tapuah. And all of those kings divided
.‫ לשבע מחנות על בני יעקב‬,‫חלקים‬
themselves into seven bands to go with
.‫וישלחו ספר אל יעקב ואל בניו לאמור‬ seven ar mies against the sons of Jacob.
‫צאו אלינו כולכם ונתראה עמכם פנים‬ And they sent a writ ing to Jacob and his
‫ וננקמה מכם נקמת אנשי שכם‬,‫במישור‬ sons saying: Come ye forth one and all that
we face each other in the plain, for we de
‫ ותוסיפו עתה‬.‫אשר הרגתם אותם בעירם‬
sire to take revenge on you for the people
‫ותשובו אל עיר שכם ותשבו בה להרוג‬ of Shechem whom you have slain, since
‫ וישמעו בני‬.‫את כל אנשיה כבראשונה‬ you have returned once more to the city of
‫ ויחר אפם מאוד‬,‫יעקב את הדבר הזה‬ Shechem to dwell therein and to slay its
inhabitants as heretofore. And when the
‫ וימהרו ויקומו כל בני‬.‫מדברי מלכי כנען‬
sons of Jacob heard this their anger was
,‫יעקב עשרה ויחגרו איש כלי מלחמתו‬ kindled at the words of those kings. And
‫ועמהם מאה ושנים עשר איש מעבדיהם‬ ten of Jacob's sons arose and each of them
‫ וילכו כל‬.‫מלובשים כלי מלחמה‬ put on his instruments of war, and with
them one hundred and two of their
‫האנשים האלה בני יעקב עם עבדיהם‬
servants all armed, and ready for the fight.
‫לקראת כל המלכים ההם ויעקב אביהם‬ And all these men, the sons of Jacob and
‫ ויתפלל‬.‫ ויעמדו כולם בתל שכם‬,‫עמהם‬ their servants went to meet those kings.
And Jacob their father was with them, and
‫ ויפרוש כפיו אל‬,‫יעקב בעד בניו אל ה׳‬
they posted themselves upon the hill of
‫ ה׳ אלוקים אתה אל שדי‬:‫ה׳ ויאמר‬
Shechem. And Jacob prayed to the Lord in
‫אבינו אתה ואתה יצרתנו ומעשה ידך‬ behalf of his sons, and, lifting up his hands
‫ הצל נא את בניי ברחמיך מיד‬,‫אנחנו‬ unto the Lord, he said: Oh Lord, thou art
the Almighty God and our father, thou
‫אויביהם הבאים היום להילחם בם‬
hast formed us and we are thy handiwork.
‫ כי בידך הכח‬,‫והושעת אותם מידם‬
I pray unto thee to deliver my sons
‫ ונתת‬.‫והגבורה להושיע מעט מיד רב‬ through thy great mercy from the hands of
‫לעבדיך בניי חוזק לב וגבורה להלחם‬ their enemies, who have come this day to
‫ והפלת‬,‫מאויביהם להכניעם תחת ידם‬ make battle with them, for in thy hands are
power and might to deliver the few from
‫את כל אויביהם לפניהם ולא ימותו בניי‬
the many. And give thou, oh Lord, to thy
‫ אך אם טוב בעיניך‬.‫ועבדיי ביד כנען‬ servant my sons, courage and strength to
‫לקחת את נפשות בניי ועבדיי קחם נא‬ fight with their enemies and to overpower
them and let their enemies fall down before
‫ ולא ימותו‬,‫ביד מלאכיך ברחמיך הרבים‬
them, so that my sons and their servants
‫ ויהי ככלות‬.‫היום ביד מלכי האמורי‬
may not perish by the hands of the sons of
‫יעקב להתפלל אל ה׳ ותרעש הארץ‬ Canaan. And if it pleaseth thee to take the
‫ ויתבהלו כל‬,‫ממקומה ותחשך השמש‬ lives of my sons and their servants, then let
it be done in thy great mercy, through the
‫המלכים האלה ותבוא בהם מהומה‬
hands of thy angels, but let them not die
‫ ויתן‬,‫ וישמע ה׳ אל תפילת יעקב‬.‫גדולה‬
by the hands of the kings of the Amorites.
‫ה׳ פחד בני יעקב ומוראם בלב כל‬ And when Jacob had finished his prayer,
‫ כי השמיע ה׳‬.‫המלכים ובלב צבאותיהם‬ the earth was shaken from its place, and
‫אותם קול רכב וקול סוס עצום מאת בני‬ the sun was darkened, and all these kings
were frightened and great terror came over
‫ וייראו‬.‫ וקול מחנה כבד איתם‬,‫יעקב‬
them. For the Lord listened to Jacob’s
,‫המלכים האלה יראה גדולה מבני יעקב‬ prayer, and the Lord put the fear and terror
‫ויהי הם עומדים במעמדם והנה בני יעקב‬ of the sons of Jacob into the hearts of all
‫באים עליהם במאה ושנים עשר איש‬ the kings and their armies. And the Lord
caused them to hear the noise of mighty
.‫בקול עצום וכבד‬
chariots and horses and the war cry of a
great army coming with the sons of Jacob.
And great consternation seized those kings
and while they kept their position the sons
of Jacob approached them with an
hundred and two men amidst terrible
shouting.
‫ויהי כראות כל המלכים האלה את בני‬ 20 And when these kings saw the sons of
‫ ותוסף להם יראה‬,‫יעקב באים לקראתם‬ Jacob advancing upon them, their hearts
were filled with additional fear, and they
‫בלבם ויאמרו לשוב מעל בני יעקב‬
thought of returning as heretofore, without
‫ אך לא‬.‫כבראשונה לבלתי הלחם בם‬ fighting against the sons of Jacob. But they
‫ כי אמרו הנה חרפה היא לנו‬,‫שבו להם‬ did not turn back, saying: It would be a
great shame for us to retreat for the second
‫ ובני‬.‫לשוב מפני העברים זה פעמיים‬
time. And when the sons of Jacob came
‫יעקב קרבו ויגשו נגד כל המלכים האלה‬ quite near to these kings and their armies,
‫ ויראו והנה עם כבד מאוד‬,‫ומחנותיהם‬ they saw a great multitude even like the
‫ ויקראו בני יעקב אל ה׳‬.‫כחול הים‬ sand of the sea. And the sons of Jacob
called upon the Lord, saying: Oh Lord
‫ כי‬,‫ויאמרו הושיעה ה׳ לנו הושיעהו ועננו‬
help us and answer us for in thee alone do
‫בך בטחנו ולא נמות ביד הערלים הבאים‬ we trust, and let us not perish by the hands
‫ ויחגרו בני יעקב את כלי‬.‫עלינו היום‬ of these uncircumcised ones who have
‫ ויקחו את המגינים בידיהם‬,‫מלחמתם‬ come upon us this day. And the sons of
Jacob armed themselves with their
‫ וירץ‬.‫ואיש כידונו בידו ויגשו להלחם‬
instruments of war, and each man took in
‫יהודה בן יעקב ראשונה לפני אחיו‬ his hand shield and lance and they
‫ וילך לקראת‬,‫ועשרה אנשים מעבדיו עמו‬ approached to fight. And Judah with ten of
‫ גם‬,‫ וישוב מלך תפוח‬.‫המלכים האלה‬ his men | ran first before his brothers and
he went to meet these kings. And Jashub
‫הוא יצא ראשונה עם חילו לקראת‬
king of Tapuah, went forth first with his
‫ וירא יהודה את ישוב ואת חילו‬.‫יהודה‬ army against Judah. And when Judah saw
‫ ויחר אף יהודה‬,‫יצאו ראשונה לקראתו‬ Jashub with his army coming against him,
Judah’s wrath was kindled and his anger
‫מאוד וחמתו בערה בו ויגש להלחם ויתן‬
was burning within him, and he advanced
‫ וישוב וכל חילו‬.‫יהודה את נפשו למות‬
to fight, ready to give up his soul to die.
‫ והוא רוכב על‬,‫הולך ובא לקראת יהודה‬ And Jashub with all his army approached
‫ וישוב איש גיבור‬.‫סוס חזק ועצום מאוד‬ against Judah. And Judah was riding upon
a mighty powerful horse. And Jashub was a
‫ ויתכסה מראשו ועד רגליו‬,‫חיל מאוד‬
very heroic man, and he was covered from
‫ והוא מורה חצים בשתי‬.‫בברזל ונחושת‬
head to foot with iron and with copper,
‫ידיו מעל הסוס לפניו ולאחריו כמשפטו‬ and he shot arrows, with both his hands,
‫ ולא יחטיא במקום אשר‬,‫בכל מלחמותיו‬ forwards and backwards whilst sitting
‫ ויהי כי בא ישוב‬.‫יורה עליו החצים‬ upon his horse, according to his manner in
all his battles, and his arrows never missed
‫להלחם ביהודה ויורה חצים רבים אל‬
the point he was aiming at. And when
Jashub advanced against Judah, sending
‫ וישובו‬,‫ ויקשור ה׳ את יד ישוב‬,‫יהודה‬ forth his ar rows against Judah the Lord
bound Jashub’s hands, so that the arrows
.‫כל החצים אשר ירה על אנשיו‬
bounded upon his own men.
‫וירא ישוב כי ברחו מעליו כל אנשי‬ 21 But Jashub continued advancing against
‫מחנהו וימהר ויקם בבהלה לקראת‬ Judah to slay him with his arrows, and
there was between them only the distance
.‫ ויעמוד על רגליו מול יהודה‬,‫יהודה‬
of thirty cubits. And when Judah saw
‫ויערוך ישוב לבדו מלחמה את יהודה‬ Jashub darting his arrows against him,
‫ ואנשי ישוב ברחו‬,‫וישם מגינו מול מגינו‬ Judah ran against him with all his wrath
‫ ויטל‬.‫כולם כי יראו מפני יהודה מאוד‬ and might. And Judah took up from the
ground a large stone weighing about sixty
‫ישוב את הכידון בידו ויכה את יהודה על‬
shekels, and he ran at Jashub and struck
‫ וימהר יהודה וישם מגינו על‬,‫ראשו‬ him on his shield with the stone. And
‫ ויקבל מגן יהודה‬.‫ראשו לנגד כידון ישוב‬ Jashub was stunned by the blow and he fell
‫ ויכרות את המגן‬,‫את מכת כידון ישוב‬ from his horse to the ground. And the
shield was torn off from Jashub’s hand and
‫ וירא יהודה כי נכרת מגינו‬.‫לשניים‬
it sprang away by the severity of the blow
‫וימהר וישלוף חרבו ויכה את ישוב‬ to the distance of fifteen cubits, so that the
‫ ויפול‬,‫בקרסולו הרגליים ויכרות את רגליו‬ shield fell before the second camp. And
‫ וימהר‬.‫ישוב לארץ ויפול הכידון מידו‬ when the kings that came with Jashub saw
from the distance the strength of Judah,
‫יהודה וישא את כידון ישוב ויכרות בו‬
Jacob’s son, and what he had done unto
‫ ויהי‬.‫ וישליכו אצל רגליו‬,‫את ראשו‬ Jashub, they were greatly afraid of Judah.
‫כראות כל בני יעקב את אשר עשה‬ And they gathered around Jashub’s army,
to terrify him, but Judah drew his sword
‫ וירוצו כולם אל מערכות‬,‫יהודה לישוב‬
and slew forty-two men of Jashub’s camp.
‫ וילחמו בני יעקב במחנה‬.‫המלכים ההם‬
And the whole camp of Jashub re treated
.‫ ובמחנות כל המלכים אשר שם‬,‫ישוב‬ before Judah and no man dared to stand
‫ויפילו מהם בני יעקב חמישה עשר אלף‬ against him, and they fled leaving Jashub
prostrate upon the ground. And when
‫ ואת‬,‫איש ויכו בהם כהכות בקישואים‬
Jashub saw himself deserted by all his men,
‫ ויהודה עודנו עומד‬.‫היותר ברחו לנפשם‬
he rose up in his terror and faced Judah in
‫ ויפשוט את שריון ישוב‬,‫על גויית ישוב‬ single combat, and they struck shield
‫מעליו וגם את הברזל ואת הנחושת אשר‬ against shield. And Jashub took the spear
‫ והנה תשעה‬.‫על ישוב פשט יהודה‬ into his hand to strike Judah upon his
‫ באו נגד יהודה להלחם‬,‫אנשיו שרי ישוב‬ head, but Judah placed the shield quickly
over his head so that his shield received the
‫ וימהר יהודה ויקח אבן מהארץ ויך‬.‫בו‬
blow from Jashub’s spear, which cut the
‫ ותבקע ראשו‬,‫בה את האחד על ראשו‬ shield asunder. And when Judah saw that
‫ותיפול חציה על הסוס ותיפול גם הגוייה‬ his shield was broken, he quickly drew his
‫ ויראו השמונה השרים‬.‫מעל הסוס לארץ‬ sword and struck Jashub on his ankles and
he cut off both his feet, and Jashub fell
‫ וייראו מאוד‬,‫הנשארים את גבורת יהודה‬
upon the ground, and the spear fell from
‫ וירדוף אחריהם יהודה ועשרה‬.‫וינוסו‬ his hand. And Judah hastened and picked
‫ ובני‬.‫ וידבקו אותם ויהרגו אותם‬,‫אנשיו‬ up Jashub’s spear, and he cut off therewith
‫יעקב עודם מכים במחנות המלכים‬ Jashub's head, and he cast it next to his
feet. And when the sons of Jacob saw what
.‫ ויברחו מהם רבים‬,‫ויהרגו מהם רבים‬
Judah had done unto Jashub they ran all
‫אך המלכים האלה בנפשותם עמדו עם‬ into the ranks of the other kings and they
,‫כל שריהם במעמדם ולא ברחו ממקומם‬ $ought with all the armies of Jashub and of
the other kings. And the sons of Jacob slew
‫ויצעקו על כל מחנותם הבורחים מפני‬
of them fifteen thousand men, smiting
‫ ואין שומע אליהם כי יראו‬,‫בני יעקב‬
them as if they were pomp kins, and the
‫ וישובו כל בני‬.‫מאוד לנפשותם פן ימותו‬ rest ran for their lives. And Judah was still
‫יעקב אחרי הכות במחנות המלכים‬ standing over Jashub's body stripping him
of his armor and of the iron and copper
‫ ויהודה עודנו הורג‬,‫ויבואו לפני יהודה‬
that was on him, when behold, nine of
‫את שמונת שרי ישוב ופושט את‬
Jashub’s princes came to fight with Judah.
‫ וירא לוי את אילון מלך געש‬.‫בגדיהם‬ And Judah took quickly a stone from the
‫הולך וקרב נגדו עם ארבעה עשר שריו‬ ground and he smote one of them upon
‫ ויגש עוד אילון עם‬.‫ ולוי לא ידע‬,‫להכותו‬ the head, and his skull was fractured and
his body also fell from the horse to the
‫ ויפן לוי אחריו וירא והנה לו‬,‫שריו‬
ground. And the remaining eight princes,
‫ וירץ לוי עם שנים‬.‫המלחמה לאחור‬ seeing Judah’s strength, were greatly
‫ וילכו ויהרגו את אילון ואת‬,‫עשר מעבדיו‬ terrified and fled, but Judah with his ten
.‫שריו לפי חרב‬ men pursued them, and they overtook

them and slew them. And meanwhile the
sons of Jacob were still smiting the armies
of the kings killing many of them, for there
were some of the kings very bold and

courageous, and they would not retreat
from their places. And they cheered those
of the armies that fled before the sons of
Jacob, but none of them would listen unto
their words, | for they were afraid of their
lives, lest they die. And after having
completely routed the armies of the kings,
the sons of Jacob returned and came unto
Judah; and Judah was still slaying the eight
princes of Jashub and stripping them of
their garments. And Levi saw Elon, king of
Gaash, advancing against him with
fourteen of his princes. And he came to
smite Levi, but Levi knew it not. And
when Elon came near Levi looked around
himself, and behold he was to be attacked
from the rear. And Levi ran with twelve of
his servants and slew Elon and his princes
with the edge of the sword.
‫ואיהורי מלך שילה ניגש לעזור את אילון‬ 22 And Ihuri, king of Shiloh, came to Elon’s
‫ וימשוך יעקב את הקשת אשר‬,‫מול יעקב‬ assistance, and when he approached Jacob,
Jacob took the bow which was in his hand
‫ ויהי‬.‫בידו ויך בחץ את איהורי וימיתהו‬
and struck Ihuri with an arrow and killed
‫ וינוסו‬,‫כאשר מת איהורי מלך שילה‬ him. And when Ihuri king of Shiloh was
‫ארבעת המלכים הנשארים עם יתר‬ dead the other four kings retreated from
‫ ויבקשו לברוח‬.‫שריהם ממקום מעמדם‬ their positions with the remainder of their
princes, and they fled, saying: There is not
‫ אין לנו עוד גבורה עם‬,‫להם ויאמרו‬
strength in us to fight against the Hebrews
‫העברים אחרי אשר המיתו את שלושת‬ after they have slain those three kings and
‫ ובני‬.‫המלכים ושריהם החזקים ממנו‬ their princes, so much more powerful than
‫יעקב כאשר ראו כי נתקו המלכים‬ we are. And when the sons of Jacob saw
the remaining kings retreating from their
‫ וירדפו להם‬,‫הנשארים ממעמדם‬
positions, they went in pursuit of them.
‫ ויצאו בני יעקב מתל שכם מן‬.‫אחריהם‬ And Jacob came likewise from his station
‫ וילכו אחרי‬,‫המקום אשר עמדו שם‬ on the hill of Shechem and went after
them. And when the kings and their
.‫המלכים ויגשו אליהם עם עבדיהם‬
princes, with the remnants of their armies
‫והמלכים וכל השרים ויתר מחנותם ראו‬ saw the sons of Jacob approaching, they
‫ וייראו לנפשם‬,‫כי ניגשו בני יעקב אליהם‬ were afraid of their lives, and they fled
‫ וירדפו‬.‫וינוסו ויברחו וילכו עד עיר חצור‬ until they reached the city of Hazar. And
the sons of Jacob pursued them to the very
,‫אחריהם בני יעקב עד שער עיר חצור‬
gates of the city, slaying of the kings and
‫ויכו במלכים האלה ובמחניהם מכה רבה‬ their armies about four thousand men, and
‫ ויהי הם מכים‬.‫כארבעת אלפי איש‬ while they were engaged in smiting the
armies, Jacob with his bow aimed at the
‫ ויעקב משך עוד בקשת‬,‫במחנה המלכים‬
kings and slew them all. And he slew
‫ ויהרוג‬.‫ויכה במלכים לבדם ויהרגם כולם‬
Parathon, the king of Hazar at the gates of
,‫את פרעתון מלך חצור בשער עיר חצור‬ Hazar, and afterwards also Susi king of
‫ואחרי כן הכה את סוסי מלך סרטן ואת‬ Sarton, and Laban king of Beth-horin, and
Shabir king of Machnaimah. And he slew
‫לבן מלך בית חורון ואת שכיר מלך‬
them all with his arrows, only one arrow to
‫מחנימה ויהרגם כולם בחצים חץ לאחד‬
each of them, and they died. And when the
‫ ויוסיפו בני יעקב ויערכו מלחמה‬.‫ומתו‬ sons of Jacob saw that all the kings were
‫עם מחנה המלכים האלה נגד שער‬ dead and their armies routed, they still
‫ המחנות בראותם כי מתו כל‬.‫חצור‬ fought with the remaining men before the
gates of Hazar killing of them over four
‫ ויכו‬,‫מלכיהם וישברו ויתנו עורף לנוס‬
hundred. And three men fell in that battle
.‫מהם בני יעקב עוד כארבע מאות איש‬ from the servants of Jacob. And when
,‫ויפלו מבני יעקב במלחמה ההיא‬ Jacob saw that three of his men were slain
‫ וירא יהודה כי מתו‬.‫שלושה אנשים‬ he was greatly grieved, and his wrath burnt
within him against the Amorites. And all
,‫שלושה אנשים מעבדיו ויחר לו מאוד‬
the men that were left of the armies of the
‫ וכל‬.‫ותבער בו חמתו על האמורי‬ kings were exceedingly afraid of their lives,
‫האנשים הנשארים ממחנות המלכים‬ and they ran and broke open the gates of
‫ וירוצו וישברו את‬,‫יראו מאוד לנפשם‬ the city, and they all entered the city to
save themselves. And they kept themselves
‫שער חומת עיר חצור ויבואו כולם בתוך‬
hidden in the city of Hazar for the city was
‫ ויתחבאו כולם בתוך עיר‬.‫העיר להימלט‬ very large and spacious. And when all of
‫ כי עיר חצור גדולה מאוד מאוד‬,‫חצור‬ the armies had entered the city, the sons of
‫ ויהי בבוא כל המחנות‬.‫ורחבת ידיים‬ Jacob followed them. But four powerful
men, heroes skilled in warfare, came from
‫ וירוצו אחריהם בני‬,‫האלה בתוך העיר‬
the city and posted themselves at the
‫ ויצאו מהעיר ארבעה‬.‫יעקב אל העיר‬ entrance of the city with swords drawn and
‫גיבורים מלומדי מלחמה ויעמדו נגד פתח‬ with spears in their hands, and they took
‫העיר וחרבותיהם שלופות וחניותיהם‬ their stand against the sons of Jacob and
would not permit them to enter the city.
‫ ויתיצבו נוכח בני יעקב ולא יכלו‬,‫בידיהם‬
And Naphtali ran against them and came
‫ וירץ אליהם נפתלי ויבוא‬.‫לבוא העירה‬ between them and he slew two of them
‫ ויכרות‬,‫בתוכם ויכה בחרבו שניים מהם‬ with his sword and he cut off their heads
‫ ויפן אל השניים‬.‫את ראשם בפעם אחת‬ with one blow. And when he turned to the
remaining men, and behold they had fled,
‫ וירדוף אחריהם‬,‫האחרים והמה נסו‬
he ran after them and overtook them and
.‫וידביקם ויכם וימיתם‬ he slew them.
‫ובני יעקב באו העירה ויראו חומה אחרת‬ 23 And then the sons of Jacob came into the
‫ ויבקשו את שער החומה ולא‬,‫לעיר‬ city, and they found that the city had
another wall around it. And they searched
‫ וידלג יהודה ויעל על קיר החומה‬.‫מצאו‬
for the gate of that wall but they could not
‫ וירדו שלושתם‬,‫ויעלו אחריו שמעון ולוי‬ find it. And Judah jumped upon the top of
‫ ויהרגו‬.‫מעל החומה אל תוך העיר‬ the wall followed by Simeon and Levi, and
‫שמעון ולוי את כל האנשים הנמלטים אל‬ all three descended from the wall into the
city. And Simeon and Levi slew all the men
‫ וגם את כל יושבי העיר ונשיהם‬,‫העיר‬
that had escaped into the city for safety,
‫ ותעל צעקת העיר‬.‫וטפם הרגו לפי חרב‬ and the inhabitants of the place with their
‫ וידלגו דן ונפתלי על החומה‬,‫השמימה‬ women and children they slew likewise
‫לראות מה קול הצעקה כי ייראו בני‬ with the edge of the sword, so that the cries
of the city reached the very heavens. And |
‫ וישמעו את קול יושבי‬.‫יעקב אל אחיהם‬
Dan and Naphtali sprang upon the wall to
,‫העיר דוברים בבכי ובתחנונים לאמור‬ see what caused such great crying, for they
‫הנה אשר לנו בעיר קחו ולכו אך המת‬ were in fears concerning their brothers, and
‫ ויהי ככלות יהודה ואחיו‬.‫אל תמיתנו‬ they heard the inhabitants of the city
crying and entreating: Oh, take all there is
‫ ויעלו על‬,‫להכות את כל יושבי העיר‬
in the city and go away, only do not slay
‫החומה ויקראו אל דן ואל נפתלי אשר‬ us! And when Judah and Simeon and Levi
‫ ויודיעו להם‬.‫על החומה אל יתר אחיהם‬ had finished smiting the inhabitants of the
city, they scaled the wall and they called
‫ ויבואו כל בני‬,‫שמעון ולוי את שער העיר‬
Dan and Naphtali that were on the wall,
‫ ויקחו‬.‫יעקב העירה לקחת את כל השלל‬ and the rest of their brothers, and Simeon
‫בני יעקב את כל שלל עיר חצור הצאן‬ and Levi informed them concerning the
gates of the city, and all the sons of Jacob
,‫והבקר והרכוש וישבו את יתר השביה‬
came to take the spoil. And the sons of
‫ ויהי ביום‬.‫ויצאו מן העיר ביום ההוא‬
Jacob took all the spoil of the city of Hazar,
‫ כי שמעו‬,‫השני וילכו בני יעקב סרטנה‬ the flocks and the herds and all its wealth,
‫כי אנשי סרטן אשר נשארו בעיר נאספו‬ and after taking captive all remaining
therein, they went away from the city on
‫בעיר להלחם איתם על אשר הרגו את‬
that day. And on the second day the sons
‫ וסרטן היתה עיר גבוהה מאוד‬.‫מלכם‬
of Jacob went to Sarton, for they have
.‫ ולה חיל עמוק סביב לעיר‬,‫ובצורה‬ heard that the men remaining in Sarton
‫ועומק החיל כחמישים אמה ורחבו‬ were assembling to battle with them
‫ ולא היה לאיש מקום‬,‫כארבעים אמה‬ because they had slain their king. And
Sarton was a very high city and well
‫ ויראו בני‬.‫לבוא אל העיר מפני החיל‬
fortified, and it had a deep rampart around
‫יעקב את חיל העיר ויבקשו בו דרך ולא‬ the city and the depth of the rampart was
‫ והיה‬.‫ כי היה דרך העיר מאחריה‬,‫מצאו‬ about fifty cubits and its breadth forty
‫כל איש אשר יבוא לעיר ובא מן הדרך‬ cubits, and there was no place for a man to
enter the city on account of the rampart.
‫ ואחר יבוא‬,‫ההוא וסבב את כל העיר‬
And when the sons of Jacob saw the
‫ וייראו בני יעקב כי לא מצאו‬.‫העירה‬ rampart of the city they searched for an
‫ ויושבי העיר‬.‫ ויחר אפם מאוד‬,‫דרך העיר‬ entrance into it, but they could not find it,
‫ וייראו‬,‫עראותם כי באו אליהם בני יעקב‬ for the entrance of the city was at the rear.
And whosoever wished to enter the city
‫מאוד מהם כי שמעו את אשר עשו לעיר‬
had to come by that road and then go
‫ ולא יכלו יושבי העיר סרטן לצאת‬.‫חצור‬ around the whole city in order to enter it.
‫לקראת בני יעקב אחרי אשר נתקבצו‬ And when the sons of Jacob saw that they
‫ אך‬.‫ כי יבואו העיר‬,‫בעיר להלחם בם‬ could not find an entrance to the city they
were exceedingly wroth. And the
‫כאשר ראו כי באו אליהם יראו מאוד‬
inhabitants of the city were in great fear of
‫ כי שמעו את גבורתם ואת אשר‬,‫מפניהם‬ the sons of Jacob, for they had heard of
‫ וימהרו יושבי סרטן וישאו‬.‫עשו לחצור‬ what was done by them to the city of
‫את גשר דרך העיר ממקומו טרם באו‬ Hazar. And the people of Sarton, could not
go out to fight against the sons of Jacob
‫ ויבואו‬.‫ ויביאו אותו בתוך העיר‬,‫בני יעקב‬
even after they had assembled for that
‫בני יעקב ויבקשו את דרך העיר ולא‬ purpose, for fearth: while going out, the
,‫ ויושבי העיר עלו מעל לחומה‬.‫מצאו‬ sons of Jacob might enter the city. So they
‫ויראו והנה בני יעקב מבקשים את מבוא‬ hastily removed the bridge from the road
to the city and brought it into the city
‫ ויחרפו יושבי העיר את בני יעקב‬.‫העיר‬
before the sons of Jacob came. And when
‫ וישמעו בני‬,‫מעל לחומה ויקללו אותם‬ the inhabitants of the city went up to the
‫יעקב את החרפה ויחר אפם מאוד ותבער‬ top of the wall, and behold, the sons of
.‫בם חמתם‬ Jacob were seeking the entrance, they

taunted and cursed the sons of Jacob from
the top of the wall.
‫ויקצפו עליהם בני יעקב ויקומו וידלגו‬ 24 And the sons of Jacob hearing their words,
‫ ויעברו‬,‫כולם את החיל בחוזק גבורתם‬ were greatly provoked, and they arose and
jumped over the rampart in the force of
‫את הארבעים אמה רוחב החיל‬
their strength and they cleared the forty
‫ ויהי בעוברם את החיל ויעמדו‬.‫בגבורתם‬ cubit breadth of the rampart. And passing
‫ וימצאו את כל שערי‬,‫תחת חומת העיר‬ the rampart, they stood under the wall of
‫ ויגשו בני‬.‫העיר סגורים בדלת ברזל‬ the city and all the entrances were closed
by iron gates. And the sons of Jacob
‫ ולא‬,‫יעקב לשבור את דלתי שער העיר‬
approached to break the doors open, but
‫עזבום יושבי העיר כי היו משליכים‬ the inhabitants of the city kept them away,
‫ ויהי‬.‫עליהם אבנים וחצים ממעל לחומה‬ casting upon them stones and arrows from
,‫מספר האנשים אשר היו על החומה‬ the top of the wall, and the number of
people upon the wall was about four
‫ ויראו בני יעקב כי‬.‫כארבע מאות איש‬
hundred. And when the sons of Jacob saw
‫לא עזבום אנשי העיר לפתוח שערי‬ that the inhabitants of the city would not
‫ ויעל‬,‫ וידלגו ויעלו על קיר החומה‬,‫העיר‬ suffer them to open the gates they sprang
‫ ויעלו‬.‫יהודה ראשונה מזרחה העירה‬ and scaled the walls and Judah ascended
first to the east of the city. And Gad and
,‫אחריו גד ואשר מפאת העיר ימה‬
Asher followed him to the corner
.‫ ודן וראובן נגבה‬,‫ושמעון ולוי צפונה‬ westward, and Simeon and Levi to the
‫והאנשים אשר מעל לחומה יושבי העיר‬ north and Dan and Reuben to the south.
And when the inhabitants of the city that
‫ ויברחו‬,‫בראותם כי עלו אליהם בני יעקב‬
were upon the wall, saw the sons of Jacob
‫כולם מעל החומה וירדו העירה ויתחבאו‬
coming up to them they fled, and
‫ ויגשו יששכר ונפתלי הנשארים‬.‫בעיר‬ descended the wall and concealed
‫מתחת החומה וישברו את שערי העיר‬ themselves in the city. And Issachar and
Naphtali who had remained under the wall
,‫וידליקו אש בשערי העיר וימס הברזל‬
approached and broke into the city and
‫ויבואו כל בני יעקב העירה הם וכל‬
kindled a fire at the gates thereof, and the
‫אנשיהם וילחמו עם כל יושבי עיר סרטן‬ iron melted, and the sons of Jacob with all
.‫ויכום לפי חרב ולא עמד איש בפניהם‬ their servants entered; and they fought
‫וינוסו כמאתיים איש מן העיר וילכו‬ with the inhabitants of Sarton and smote
them with the edge of the sword; not one
‫ וירדוף‬.‫ ויתחבאו במגדל אחד בעיר‬,‫כולם‬
man could stand against them. And about
‫ ויתוץ‬,‫יהודה אחריהם עד המגדל ההוא‬ two hundred men escaped and hid
‫את המגדל ויפול על האנשים וימותו‬ themselves in a tower which was in the city.
‫ ויעלו בני יעקב דרך גג המגדל‬.‫כולם‬ And Judah followed them up and he
destroyed the tower and the tower fell
‫ וישקיפו ויראו והנה מגדל אחר‬,‫ההוא‬
upon them and they all died. And the sons
‫מרחוק בעיר גבוה וחזק מאוד וראשו‬ of Jacob ascended the way to the roof of
‫ וימהרו וירדו בני יעקב וילכו עם‬.‫בשמים‬ that tower, and behold there was another
‫ וימצאוהו‬,‫כל אנשיהם אל המגדל ההוא‬ tower at a distance in the city, high and
strong and its top reaching into heaven.
‫מלא אנשים ונשים וטף כשלוש מאות‬
And the sons of Jacob descended hastily
‫ ויכו בני יעקב באנשים ההם‬.‫איש ואישה‬ and went to that tower with all their men,
‫ ויברחו וינוסו‬,‫מכה גדולה בתוך המגדל‬ and they found it filled with about three
‫ ויצאו‬,‫ וירדפו אחריהם שמעון ולוי‬.‫מהם‬ hundred men women and children. And
the sons of Jacob smote those men in the
‫אליהם שנים עשר אנשים גיבורים מאוד‬
tower in a fearful manner, and they ran
.‫וחזקים מהמקום אשר התחבאו שם‬ away and fled from before them. And
‫ויערכו השנים עשר האנשים ההם‬ Simeon and Levi went in pursuit of them,
‫ ולא‬,‫מלחמה עצומה מול שמעון ולוי‬ when lo and behold, twelve powerful and
heroic men came suddenly over them from
‫יכלו שמעון ולוי עמהם ויכרתו הגיבורים‬
the place where they had concealed
‫ ויכה אחד‬.‫ההם את מגיני שמעון ולוי‬ themselves. And the twelve men kept up a
‫ וימהר לוי‬,‫מהם את לוי בחרבו על ראשו‬ strong assault upon Simeon and Levi and
‫וישם ידו על ראשו כי ירא מן החרב ותך‬ Simeon and Levi could not prevail against
them. And those heroes shattered the
‫החרב ביד לוי וכמעט אשר לא נחתך יד‬
shields of Simeon and Levi, and one of
‫ ויתפוש לוי את חרב הגיבור בידו‬.‫לוי‬ them struck Levi’s head with his sword.
‫ ויכהו‬,‫האחרת ויקחנה בחזקה מיד האיש‬ And Levi placed his hand quickly to his
.‫בה על הראש ויסר את ראשו‬ head, for he was afraid of the sword, and
the sword struck Levi's hand and his hand
was nearly cut off. And Levi seized upon
the sword and took it from the man by
force, and then he struck with it the head
of the powerful man and severed it from
the body.
‫ואחד עשר האנשים נגשו להלחם עם לוי‬ 25 And the eleven remaining men approached
to fight against Levi when they saw that
‫כי ראו כי מת אחד מהם וילחמו עם בני‬
one of them was slain, and the sons of
‫ ולא יכלו להם בני יעקב כי חזקים‬,‫יעקב‬
Jacob struggled but they could not prevail
‫ ויראו בני יעקב כי‬.‫האנשים מהם מאוד‬ over those powerful men. And when the
‫לא יכלו עליהם ויצעק שמעון צעקה‬ sons of Jacob saw this, Simeon uttered a
‫ ויתבהלו כל‬,‫גדולה ומרה עד מאוד‬ powerful and tremendous shout and the
eleven men were stunned on hearing that
‫האחד עשר הגיבורים מקול צעקת‬
terrible shrieking of Simeon. And Judah,
‫ ויכר יהודה מרחוק את קול‬.‫שמעון‬ though at a distance, recognized the
‫צעקת שמעון אחיו וירוצו נפתלי ויהודה‬ shouting of Simeon’s voice, and Naphtali
‫ וימצאו אותו נלחם‬,‫במגיניהם אל שמעון‬ and Judah ran with their shields to Simeon
and Levi and they found them struggling
‫בגיבורים ההם ולא יכול להם כי נכרתו‬
with those powerful men, unable to prevail
‫ וירא נפתלי כי נכרתו מגיני‬.‫מגיניהם‬ against them, for their shields were broken.
‫שמעון ולוי וירץ ויקח שני מגינים מאת‬ And Naphtali seeing this took two shields
.‫ ויבא אותם אל שמעון ואל לוי‬,‫עבדיהם‬ from his servants, and brought them to
Simeon and Levi. And Simeon and Levi
‫וילחמו שמעון ולוי ויהודה שלושתם‬
and Judah, all three, fought on that day
‫באחד עשר הגיבורים ההם ביום ההוא‬ against the eleven mighty men, until
‫ ויוגד‬,‫עד עת נטות היום ולא יכלו להם‬ sunset, but they could not prevail over
‫הדבר הזה ליעקב ויחר לו מאוד ויתפלל‬ them. And when this was told unto Jacob
he was greatly grieved and he prayed unto
‫אל ה׳ וילך הוא ונפתלי בנו נגד הגיבורים‬
the Lord, and he with his son Naphtali
‫ ויגש יעקב וימשוך בקשת ויקרב‬.‫ההם‬
went against those powerful men. And
‫אל הגיבורים ההם ויהרוג מהם בקשת‬ Jacob came near them and he drew his bow
‫ ויפנו השמונה הנשארים‬,‫שלושה אנשים‬ and slew three of those men with his
‫והנה המלחמה להם פנים ואחור וייראו‬ arrows, and the eight remaining ones
turned backwards, and beheld that they
‫מאוד לנפשם ולא יכלו לעמוד לפני בני‬
were attacked in the front and in the rear,
‫ ויהי בברחם ויפגעו‬.‫יעקב ויברחו מפניהם‬ and they were in great fear of their lives,
‫ ויפלו‬,‫את דן ואת אשר באים לקראתם‬ and seeing that they could not stand
‫עליהם פתאום וילחמו בהם ויהרגו מהם‬ against the sons of Jacob they fled from
before them. And in their flight they were
‫ ויהודה ואחיו רדפו‬.‫שניים אנשים‬
met by Dan and Asher who fell upon them
‫ ויכו את הנשארים מהם‬,‫אחריהם‬ suddenly slaying two of them, and Judah
‫ וישובו כל בני יעקב ויתהלכו‬.‫וימיתום‬ and his brethren pursued the remainder
.‫ ויחפשו בה אם ימצאו בה איש‬,‫בעיר‬ and slew them. And the sons of Jacob slew
all the inhabitants of the city of Sarton save
‫וילכו וימצאו כעשרים בחורים במערה‬
the women and little ones. And all the
‫ ואת‬.‫ ויהרגום כולם גד ואשר‬,‫אחת בעיר‬ inhabitants of Sarton were powerful men,
‫יתר האנשים אשר נסו וימלטו מהמגדל‬ one of them would pursue a thousand, and
‫ פגעו בהם דן ונפתלי וילחמו בם‬,‫השני‬ two of them would not flee before ten
thousand of ordinary men. And the sons of
‫ ויהרגו בני יעקב את כל‬.‫ויהרגום כולם‬
Jacob took all the spoil of the city
‫ אך הנשים והטף עזבו‬,‫יושבי עיר סרטן‬ according to their desire, and they took
‫ וכל יושבי עיר‬.‫בעיר ולא הרגו אותם‬ flocks and herds and all the property of the
‫ אחד מהם ירדוף‬,‫סרטן גיבורים כולם‬ city. And the sons of Jacob did unto Sarton
and its inhabitants as they had done to
‫אלך ושניים לא ינוסו מפני רבבה מיתר‬
Hazar and its people, and then they went
‫ ויהרגום בני יעקב כולם לפי חרב‬.‫האדם‬ their way.
‫ ויעזבו את‬,‫ולא עמד איש מהם בפניהם‬
‫ ויקחו בני יעקב את כל‬.‫הנשים בעיר‬
‫ ויקחו‬,‫שלל העיר ומהשבי אשר בחרו‬
‫את הצאן ואת הבקר ואת כל רכוש‬
‫ ויעשו בני יעקב לסרטן וליושביה‬.‫העיר‬

‫ ויפנו ויצאו‬,‫כאשר עשו לחצור וליושביה‬
.‫וילכו משם‬
‫ויהי כצאת בני יעקב מעיר סרטן וילכו‬ 26 And the sons of Jacob left the city of
‫ ויפגעו את‬,‫להם כמהלך מאתיים אמה‬ Sarton, and scarcely had they gone two
hundred cubits when they met the
‫ כי יצאו‬.‫יושבי תפוח יוצאים לקראתם‬
inhabitants of Tapuach coming against
‫להלחם איתם על אשר הכו את מלך‬ them, who went forth to fight with them,
‫ ויצאו כל הנשאר‬.‫תפוח ואת כל אנשיו‬ because they had killed Jashub and all his
‫ ויאמרו‬,‫בעיר תפוח להלחם את בני יעקב‬ men, and they were minded to recapture
from the sons of Jacob all that they had
‫להציל מידם את השבי ואת המלקוח‬
taken from Hazar and Sarton. And the rest
‫ וילחמו כל‬.‫אשר לקחו מחצור ומסרטן‬ of the men of Tapuach fought with the
‫יתר אנשי תפוח עם בני יעקב במקום‬ sons of Jacob in that place and the sons of
‫ ויכום בני יעקב ויכתום וינוסו‬,‫ההוא‬ Jacob vanquished them and they fled from
before them and the sons of Jacob pursued
‫ ויפלו‬,‫לפניהם וירדפום עד עיר ארבל‬
them into the city of Arbelan and all of
‫ וישובו בני יעקב‬.‫כולם לפני בני יעקב‬ them fell before the sons of Jacob. And the
,‫ ויהי בבואם תפוח וישמעו‬.‫ויבואו תפוח‬ sons of Jacob turned upon Tapuach to take
away the spoil of the city, and when they
‫כי יצאו להם אנשי ארבל לקראתם‬
approached the city they heard that the
‫ ויעזבו בני יעקב‬.‫להציל את שבי אחיהם‬
people of Arbelan had gone forth to meet
‫עשרה אנשים מאנשיהם בתפוח לבוז את‬ them in order to save the property of their
.‫ ויצאו הם לקראת אנשי ארבל‬,‫העיר‬ brethren. And the sons of Jacob left ten of
their men in Tapuach to plunder the city
‫ואנשי ארבל יצאו הם וגם נשיהם‬
and they went against the inhabitants of
‫ כי נשיהם היו‬,‫להלחם את בני יעקב‬
Arbelan. And the men of Arbelan went
‫מלומדות מלחמה ויצאו כארבע מאות‬ forth with their wives to battle against the
‫ ויצעקו עליהם כל בני יעקב‬.‫איש ואישה‬ sons of Jacob, for their women were skilled
in warfare, and they came out about four
‫ וירוצו כולם לקראת יושבי‬,‫בקול גדול‬
hundred men and women. And all the sons
‫ וישמעו יושבי‬.‫ארבל בקול גדול ועצום‬
of Judah shouted with a terribly loud voice
‫ארבל את קול צעקות בני יעקב ונהמותם‬ and they ran against the inhabitants of
‫ ויפול פחד‬,‫כקול אריות וכנהמת ים וגליו‬ Arbelan with a great uproar. And when the
‫ויראה בלבם מבני יעקב וייראו מאוד‬ people of Arbelan heard the terrible
shouting of the sons of Jacob and their
‫מפניהם וישובו אחוריהם וינוסו לפניהם‬
roaring like the voice of lions and the
‫ וירדפו בני יעקב אחריהם עד‬.‫אל העיר‬ roaring of the sea, fear and terror filled
‫ וילחמו‬.‫שער העיר ויבואו עליהם בעיר‬ their hearts and they were exceedingly
‫ וכל נשיהם‬,‫בני יעקב איתם בתוך העיר‬ afraid of the sons of Jacob; and they fled
before them into the city, but the sons of
‫ ותהי‬.‫קולעים בקלע אל בני יעקב‬
Jacob pursued them to the gates and came
‫המלחמה חזקה ביניהם ביום ההוא עד‬ over them even in the city. And the sons of
‫ כי לא יכלו עליהם בני יעקב‬,‫הערב‬ Jacob fought with them in the city, and all
‫וכמעט אשר לא מתו בני יעקב במלחמה‬ the women were slinging stones at them
and the combat was very hot between them
‫ ויצעקו בני יעקב אל ה׳ ויתחזקו‬.‫ההיא‬
until the evening of that day. And the sons
‫ ויכו בני יעקב את כל‬,‫מאוד לעת הערב‬ of Jacob could not prevail, and they almost
.‫יושבי ארבל לפי חרב אנשים ונשים וטף‬ perished in the struggle when they called
,‫וגם את יתר האנשים אשר נסו מסרטן‬ upon the Lord. And they soon gained
strength and the sons of Jacob smote all the
‫ ויעשו בני יעקב‬.‫הכום בני יעקב בארבל‬
inhabitants of Arbelan with the edge of the
‫לארבל ולתפוח כאשר עשו לחצור‬ sword, men women and children. For
‫ ויהי בראותם כי מתו כל‬.‫ולסרטן‬ when the women saw that all their men
‫ ויעלו כולם על גגות העיר ויכו‬,‫אנשיהם‬ were dead they ascended upon the roofs of
the city, and cast stones upon the sons of
‫ וימהרו בני‬.‫את בנימיעקב באבנים כמטר‬
Jacob, thick as rain, and therefore the sons
‫ ויתפשו את כל‬,‫יעקב ויבואו העיר‬ of Jacob hastened and returned into the
‫ וישבו בני יעקב‬.‫האנשים ויכום לפי חרב‬ city, and smote all the women with the
edge of the sword, and they took all the
‫ ואת כל השלל צאן‬,‫את כל השביה‬
spoil, flocks, herds and cattle. And the sons
‫ ויעשו בני יעקב למחנימה‬.‫ובקר ומקנה‬
of Jacob did unto Machanaimah even as
‫ ויפנו‬,‫כאשר עשו לתפוח ולחצור ולשילה‬ they had done unto Tapuach, Hazar and
.‫ויצאו משם אל דרכם‬ Shiloh, and then they turned and went
thence on their way.
27
‫ וישמעו בני יעקב כי‬,‫ויהי ביום החמישי‬ And on the fifth day the sons of Jacob
‫התקבצו עליהם אנשי געש למלחמה על‬ heard that the inhabitants of Gaash had
assembled against them to battle, because
‫ כי‬.‫אשר הרגו את מלכם ואת שריהם‬
they had slain their king and their princes.
,‫ארבעה עשר שרים היו בעיר געש‬ For they had fourteen princes in the city of
‫ויהרגום כולם בני יעקב במלחמה‬ Gaash, and the sons of Jacob had killed
them all in the first encounter. And on that
‫ ויחגרו בני יעקב איש כלי‬.‫הראשונה‬
day the sons of Jacob put on their
‫ וילכו למלחמה‬,‫מלחמתו ביום ההוא‬
instruments of war, and they advanced to
‫ ובגעש עם רב ועצום‬.‫לקראת יושבי געש‬ battle against the inhabitants of Gaash.
‫ וגעש היתה עיר חזקה‬,‫מעם האמורי‬ And in Gaash lived a very powerful people,
of the sons of the Amorites, and Gaash was
‫ובצורה מאוד מכל ערי האמורי ולה‬
a city stronger and more fortified than any
‫ ויבואו בני יעקב געשתה‬.‫שלוש חומות‬
of the cities of the Amorites, and it had
‫ וכחמש‬,‫וימצאו שערי העיר סגורים‬ three walls. And when the sons of Jacob
.‫מאות איש נצבים מעל לחומה החיצונה‬ came to Gaash they found the gates of the
‫ ארבו‬,‫ועם רב כחול אשר על שפת הים‬ city locked, and about five hundred men
standing upon the outer wall. And a
‫ ויגשו‬.‫לבני יעקב מחוץ לעיר מאחריה‬
numerous people, even like the sand upon
‫בני יעקב לפתוח את שער העיר ויהי‬ the sea shore, lay in ambush for the sons of
‫בגשתם והנה המארבים אשר אחרי‬ Jacob, outside of the city and in its rear.
‫ באו ממקומם ויסובבו את בני‬,‫העיר‬ And when the sons of Jacob came near to
open the gates of the city, behold, those
‫ ויהיו בני יעקב לאנשי געש בתוך‬.‫יעקב‬
people that lay in ambush in the rear of the
‫ וגם כל‬,‫ותהי להם המלחמה פנים ואחור‬ city, came forth from their places and they
‫האנשים אשר על החומה משליכים‬ surrounded the sons of Jacob, so that they
‫ וירא‬.‫עליהם חצים ואבנים מעל החומה‬ were all in the midst of the people of
Gaash and they were attacked from either
,‫יהודה כי כבדו עליהם כל אנשי געש‬
side. And the men that stood upon the wall
‫ ויבהלו כל‬.‫ויצעק צעקה גדולה ומרה‬ cast down upon them arrows and stones.
‫ ויפלו‬,‫אנשי געש מקול צעקת יהודה‬ And when Judah saw that the people of
‫ וגם‬.‫אנשים מן החומה מעוצם הצעקה‬ Gaash were too many for them he uttered a
terrible and tremendous shout, and all the
‫ יראו‬,‫כל אשר מחוץ לעיר ואשר בעיר‬
men of Gaash were frightened through the
‫ ויגשו בני יעקב עוד‬.‫מאוד לנפשם‬ noise of Judah’s shrieking, and the strength
‫ וישליכו עליהם אנשי‬,‫לשבור דלתי העיר‬ of his shouting caused many to fall from
‫געש מעל החומה אבנים וחצים ויבריחום‬ the wall, and all those that were in the city
and those outside thereof were in fear of
‫ וישובו בני יעקב על כל‬.‫מעל השער‬
their lives. And the sons of Jacob once
‫ ויכו‬,‫אנשי געש אשר איתם מחוץ לעיר‬ more approached the gates of the city, and
‫בהם מכה רבה מאוד כהכות בקישואים‬ the men of Gaash cast upon them stones
‫ולא יכלו כולם לעמוד נוכח בני יעקב כי‬ and arrows from the top of the wall, and
made them to flee from the gate. And the
‫נפלה עליהם אימתה ופחד מפני צעקת‬
sons of Jacob turned against those men of
‫ ויהרגו בני יעקב את כל האנשים‬.‫יהודה‬ Gaash that were outside of the city and
‫ ויגשו עוד בני יעקב‬.‫ההם מחוץ לעיר‬ they smote them in a horrible manner, as if
‫לפתוח את העיר ולהלחם תחת חומת‬ they were smiting against pumpkins, and
none of them could stand against the sons
‫ כי כל יושבי געש אשר‬,‫העיר ולא יכולו‬
of Jacob, for they were frightened and
‫נשארו בעיר סבבו כולם את חומת געש‬ terrified by Judah’s shouting. And the sons
‫מפה ומפה ולא יכלו בני יעקב לגשת אל‬ of Jacob killed all those men that were
‫ והיה כאשר יקרבו בני‬.‫העיר להלחם‬ outside of the city and then they attempted
again to enter the city, and to fight under
‫יעקב אל אחת מהפאות להלחם תחת‬
the walls of the city, but they succeeded
‫ וישליכו עליהם יושבי געש חצים‬,‫החומה‬ not. For all the inhabitants of Gaash, that
.‫ואבנים כמטר ויבריחום מתחת החומה‬ were in the city, had surrounded the walls
on either side and the sons of Jacob could
not come near the city to fight with them.
And as the sons of Jacob approached one
corner, to fight under the wall, the people
threw upon them arrows and stones like a
rain storm, and they fled from under the
wall.
‫ויראו אנשי געש אשר על החומה כי לא‬ 28 And when the people of Gaash saw that
,‫יכלו עליהם בני יעקב מתחת החומה‬ the sons of Jacob could not prevail, they
taunted the sons of Jacob, saying: What
‫ויחרפו את בני יעקב הדברים האלה‬
hath happened to you in the war that you
‫ מה לכם ולמלחמה אשר לא‬.‫לאמור‬ cannot succeed. Can you do to the mighty
‫ האף לגעש העיר החזקה‬,‫תוכלו עליה‬ city of Gaash as you have done to the other
‫וליושביה תוכלו כאשר עשיתם לערי‬ cities of the Amorites which are less
powerful? Verily to those feeble ones
‫ הלא‬.‫האמורי אשר הם בלתי חזקים‬
amongst us you could do those things to
‫לחלשים אשר בנו עשיתם הדבר הזה‬
slay them in the gates of the city, for they
‫ כי אין עמהם גבורה‬,‫ותהרגום פתח העיר‬ had no strength, when you terrified them
‫ ועתה הבמקום‬.‫כי יראו מקול צעקתכם‬ with your powerful shrieking, but will you
be able to fight in this place? Verily here
‫ הלא בזה אתם‬,‫הזה תוכלו להלחם‬
you must die all of you, and we will avenge
‫מתים כולכם וננקמה מכם נקמת כל‬
on you the cause of the cities which you
‫ ויחרפו‬.‫הערים אשר החרבתם אותם‬ have destroyed. And the inhabitants of
‫ ויקללום‬,‫מאוד יושבי געש את בני יעקב‬ Gaash taunted the sons of Jacob greatly
‫באלוקיהם וישליכו עליהם חצים ואבנים‬ cursing their God, and still casting stones
and arrows upon them from the wall. And
‫ וישמע יהודה ואחיו‬.‫עוד מעל החומה‬
when Judah and his brothers heard these
.‫ ויחר אפם מאוד‬,‫את דברי יושבי געש‬ words, their anger was greatly excited, and
‫ ויקרא‬,‫ויקנא יהודה לאלוקיו בדבר הזה‬ Judah became zealous of his God
‫ויאמר ה׳ הושיעה הושיעה ה׳ לנו‬ concerning that matter and he called out
saying: Oh Lord help us and our brethren.
‫ וירץ מרחוק בכל כוחו וחרבו‬.‫ולאחינו‬
And he ran from the distance, sword in
‫ וידלג ויעל בשמים וירכב‬,‫שלופה בידו‬ hand, and by reason of his great strength
‫על החומה בחמת כוחו ותיפול החרב‬ he sprang from the ground and mounted
‫ ויצעק יהודה על החומה ויתבהלו‬.‫מידו‬ the wall and his sword fell from his hand.
And Judah shouted tremendously upon the
‫ ויפלו מהם‬,‫כל האנשים אשר על החומה‬
wall, so that many of the men that were
‫ ואשר‬.‫לתוך העיר מעל החומה וימותו‬ upon the wall were terrified, and fell down
‫עודם על החומה כאשר ראו את גבורת‬ from the wall and died, and those remain
‫ וינוסו מהם לנפשם‬,‫יהודה יראו מאוד‬ ing upon the wall, seeing Judah’s strength
were greatly afraid of their lives and they
‫ ומקצתם התחזקו‬.‫אל תוך העיר להימלט‬
fled into the city to save themselves. And
‫ ויגשו‬,‫להלחם עם יהודה על החומה‬ some of them, seeing that Judah had no
‫להמיתו בראותם כי אין חרב ביד יהודה‬ sword, became emboldened and they
.‫ויאמרו להפילו מעל החומה אל אחיו‬ approached to slay him and to throw him
from the wall to his brothers. And twenty
‫ויעלו אליהם כעשרים אנשים מהעיר‬
men of the city came to their assistance,
‫לעוזרם ויסובבו את יהודה ויצעקו כולם‬ and they surrounded Judah, shouting at
‫עלי ויגשו אליו בחרבות שלופות ויבהילו‬ him and coming near him with drawn
‫ ויצעק יהודה מעל החומה אל‬,‫את יהודה‬ swords. And Judah became terrified and he
cried out to his brothers from the top of
‫ ויעקב ובניו משכו בקשת מתחת‬.‫אחיו‬
the wall. And Jacob and his sons drew the
‫ ויכו באנשים אשר על החומה‬,‫החומה‬ bows from under the wall and slew three
‫ ויוסף יהודה ויצעק‬.‫שלושה אנשים‬ men upon the top of the wall. And Judah
‫ ויצעק בקול‬,‫ויקרא ה׳ עזרנו ה׳ חלצנו‬ continued crying, and he exclaimed: Oh

Lord help us, oh Lord save us. And his
‫גדול על החומה ותשמע הצעקה‬
loud crying upon the wall was heard at a
‫ ויהי בצעקו ויוסף עוד שנית‬.‫למרחוק‬ great distance. And after thus crying, Judah
‫ ויתבהלו כל האנשים אשר‬,‫לצעוק‬ shouted once more and the men around
‫סביבות יהודה על החומה וישליכו איש‬ him were greatly terrified at Judah’s voice,
and they threw away the swords from their
‫חרבו מידו מקול צעקת יהודה ומפחדו‬
hands and fled. And Judah seized the
‫ ויקח יהודה את החרבות‬.‫וינוסו להם‬ swords which they had thrown away and
‫ וילחם בם יהודה ויהרוג‬,‫אשר נפלו מידם‬ he fought with them and slew twenty of
their men that were upon the wall. And
‫ ויעלו עוד‬.‫מהם עשרים איש על החומה‬
about eighty men and women ascended the
‫מן העיר אל החומה כשמונים איש‬
wall, surrounding Judah; but the Lord
‫ ויתן ה׳‬,‫ואישה ויסובבו כולם את יהודה‬ filled their hearts with fear of Judah and
.‫פחד יהודה בלבם ולא יכלו לגשת אליו‬ they dared not approach him.
‫ויעקב וכל אשר איתו משכו בקשת‬

‫מתחת החומה ויהרגו עשרה אנשים על‬
‫ ויפלו תחת החומה לפני יעקב‬,‫החומה‬
.‫ובניו‬
‫ויראו אנשי החומה כי נפלו מהם‬ 29 And when the people upon the wall saw
that twenty of their men were dead, they
‫שלושים איש וירוצו עוד אל יהודה‬
rushed all toward Judah with their drawn
‫בחרבות שלופות אך לא יכלו לגשת‬
swords, but they could not approach him
.‫ כי יראו מאוד מגבורת יהודה‬,‫לפניו‬ for fear of his great strength. And one of
‫ויגש גיבור אחד מהם ושמו ערוד ויכה‬ the most powerful men, by the name of
Arud came near striking with his sword at
‫ וימהר‬,‫את יהודה בחרבו על ראשו‬
Judah’s head, but Judah placed his shield
‫יהודה וישם מגנו על ראשו ותך החרב‬ quickly against his head and the sword
struck the shield and flew in twain. And
‫ והגיבור ההוא‬.‫במגן ויחלק לשניים‬
the powerful man, after having struck
‫בהכותו את יהודה רץ לנפשו מפחד‬
Judah, ran for his life, and he slipped and
‫יהודה וימעדו רגליו על החומה בתוך בני‬ fell from the wall amongst the sons of
‫ ויכוהו בני יעקב‬,‫יעקב תחת החומה‬ Jacob under the wall, and the sons of Jacob
smote him and killed him. And Judah’s
‫ ותכאב ראש יהודה ממכת‬.‫וימיתוהו‬
head pained him from the blow of that
‫הגיבור וכמעט אשר לא מת יהודה‬
heroic man, and he was nearly dead from
‫ ויצעק יהודה מכאב המכה‬,‫במכה ההיא‬ that blow. And Judah cried out in the
‫ וישמע דן את קול‬.‫ההיא מעל החומה‬ agony of his pain, and when Dan heard
‫ ויקם גם‬,‫צעקת יהודה ותבער בו חמתו‬ him his anger kindled within him. And
Dan also took a run from the distance and
‫הוא וילך מרחוק וירץ וידלג מהארץ ויעל‬
sprang from the ground upon the wall with
‫ ויהי בעלות דן‬.‫על החומה בחמת כוחו‬ his great strength and burning wrath. And
‫על החומה אצל יהודה ויברחו משם כל‬ when Dan mounted the wall all the men
‫אנשי החומה אשר עמדו נגד יהודה‬ upon it that surrounded Judah fled hastily,
and ascended the second wall, throwing
‫ויעלו על החומה השנית וישליכו עוד‬
stones and arrows at Judah and Dan from
‫חצים ואבנים מן החומה השנית אל דן‬ the second wall, in order to drive them
,‫ויהודה ויבקשו להבריחם מן החומה‬ away. And the arrows and stones struck
‫ויבואו החצים והאבנים בדן וביהודה‬ Dan and Judah, and they were almost slain
upon the wall, and whithersoever they
‫ והיה‬.‫וכמעט אשר לא מתו על החומה‬
turned they were attacked by stones and
,‫למקום אשר ינוסו דן ויהודה על החומה‬ arrows from the second wall. And Jacob
‫ויבואו עליהם חצים ואבנים מן החומה‬ and his sons were still at the entrance of
‫ ויעקב ובניו עודם פתח שער‬.‫השנית‬ the city, under the first wall, but they could
not use their bows against the people of the
‫ ולא היה‬,‫העיר תחת החומה הראשונה‬
city, for they could not be seen by them
‫להם מקום למשוך בקשת אל יושבי‬ from the second wall. And when Dan and
‫העיר כי לא היו נראים להם כי היו על‬ Judah saw that they could no longer stand
the attack of the stones and arrows from
‫ ודן ויהודה כאשר לא‬.‫החומה השנית‬
the second wall, they both jumped over to
‫יכלו לסבול את האבנים ואת החצים‬
the top of the second wall. And when the
‫אשר ירדו אשר ירדו להם מהחומה‬ people of the city, upon the second wall,
‫ וידלגו שניהם אל החומה השנית‬,‫השנית‬ saw that Dan and Judah were amongst
‫ ויראו אנשי העיר אשר‬.‫אצל אנשי העיר‬ them they cried out in their fear and
descended between the walls. And Jacob
‫על החומה השנית כי באו דן ויהודה‬
and his sons heard the shouting from the
‫ ויצעקו כולם‬,‫לפניהם לחומה השנית‬ people of the city, and they were in great
‫ וישמע יעקב ובניו‬.‫וירדו בין החומותים‬ anxiety concerning Dan and Judah on they
‫את קול צעקת אנשי העיר והם עודם‬ second wall, whom they could not see.
And Naphtali went with his strength,
‫פתח שער העיר וייראו מאוד על דן‬
excited by wrath, and he jumped upon the
‫ כי לא היו נראים להם כי הם על‬,‫ויהודה‬ first wall, to ascertain the cause of that
,‫ ויעל נפתלי בחמת כוחו‬.‫החומה השנית‬ great shouting heard from the city. And
meantime Issachar and Zebulun
‫וידלג על החומה הראשונה לראות מה‬
approached to break the doors of the city,
‫ ויששכר‬.‫קול הצעקה אשר שמע בעיר‬
and they opened the gates and entered the
‫ ויפתחו‬,‫וזבולון נגשו לשבור דלתי העיר‬ city. And Naphtali sprang from the first
.‫את שערי העיר ויבואו כולם העירה‬ wall to the second wall and came to his
brothers' assistance. And when the people
‫ונפתלי קפץ מהחומה הראשונה אל‬
of Gaash, that were upon the second wall,
‫ ויראו‬.‫השנית ויבוא אצל אחיו לעזרם‬
saw that Naphtali was the third one who
‫יושבי געש אשר על החומה כי עלה‬ had come to assist his brothers, they fled
‫ וינוסו ויברחו‬,‫נפתלי שלישי לעזור לאחיו‬ and descended into the city,
.‫כולם וירדו אל תוך העיר‬
‫ויעקב ובניו וכל נעריהם באו העירה‬ 30 and Jacob with all of his young men came
over them in the city. And Judah and Dan
‫ ויהודה ונפתלי ירדו מן החומה‬,‫אליהם‬
and Naphtali also descended from the wall
.‫אל תוך העיר וירדפו אחרי יושבי העיר‬
into the city and they pursued the
‫ושמעון ולוי היו מים לעיר ולא ידעו כי‬ inhabitants of the city. And when the
‫ ויעלו משם לחומה‬,‫נפתח שער העיר‬ inhabitants of the city had all descended,
the sons of Jacob came over them from all
‫ ויושבי העיר‬.‫וירדו אל אחיהם תוך העיר‬
sides, and being surrounded and attacked
‫ ויבואו עליהם על‬,‫ירדו כולם תוך העיר‬
from front and rear, the sons of Jacob
‫בני יעקב מפה ומפה ותהי להם‬ smote them terribly, and they killed of
‫ ויכו בהם בני‬.‫המלחמה פנים ואחור‬ them about twenty thousand men and
‫יעקב מכה רבה עד מאוד ויהרגו מהם‬ women; not one could stand against the
sons of Jacob. And the blood flowed
‫ ולא עמד‬,‫כעשרים אלף איש ואישה‬
terribly through the city even like a brook
‫ וירב הדם‬.‫איש מהם בפני בני יעקב‬
of water, and it flowed out of the city
‫ ויצא הדם כנחל‬,‫בעיר ויהי כנחל מים‬ reaching the desert of Beth horin. And
.‫עד חוץ לעיר ויגיע עד מורד בית חורון‬ when the people of Beth-horin saw at the
‫ויראו אנשי בית חורון מרחוק את הדם‬ distance the blood flowing from the city of
Gaash, seventy of their men ran to see the
‫ וירוצו מהם כשבעים‬,‫יוצא מעיר געש‬
blood, and they reached the place whence
‫ ויבואו עד‬.‫איש לראות את הדם ההוא‬ it had come. And they traced the blood to
‫מקום הדם וילכו במסילות הדם ויבואו‬ the walls of the city of Gaash, and they saw
‫ ויראו הדם יוצא מן‬,‫עד חומת בית געש‬ the blood issuing from the city and they
heard the terrible crying from the
‫ וישמעו את קול צעקת יושבי געש‬.‫העיר‬
inhabitants of Gaash which ascended unto
‫ והדם הולך ורב מאוד‬,‫עלתה השמימה‬ heaven, while the blood was always
‫ וכל בני יעקב עודם‬.‫לצאת כנחל מים‬ increasing and flowing like a brook of
‫ ויהרגו בהם עד‬,‫מכים ביושבי געש‬ water. And the people said: Verily that is
the work of the Hebrews who are still
‫ ויאמרו‬.‫הערב כעשרים אלף איש ואישה‬
waging war against all the cities of the
‫ אך זה מעשה‬,‫האנשים ההם החורונים‬ Amorites. And these men ran back hastily
‫העברים הוא כי עודם נלחמים בערי כל‬ to Beth horin grasping their weapons and
‫ וימהרו האנשים ההם וירוצו‬.‫האמורי‬ crying out to the inhabitants of Beth-horin

to girt on their instruments of war and to
‫בית חורון ויקחו איש כלי מלחמתו‬
come and fight against the sons of Jacob.
‫ ויחגרו גם‬,‫ויזעיקו לכל יושבי בית חורון‬ And when the sons of Jacob had finished
‫הם עלי מלחמתם ללכת להלחם בבני‬ smiting the people of Gaash, they marched
through the city to take spoil from the
‫ ובני יעקב ככלותם להכות ביושבי‬.‫יעקב‬
slain. And when they came into the heart
‫ ויהלכו בתוך העיר לפשט את כל‬,‫געש‬
of the city they were met by three mighty
,‫ ויבואו לפנים מהעיר והלאה‬.‫החללים‬ men who had no swords in their hands.
‫וימצאו שלושה אנשים גיבורים מאוד‬ And one of those three men seized upon
Zebulun, whom he saw to be a lad and of
‫ ויבואו בני יעקב עד‬.‫וחרב אין בידם‬
small stature, and dashed him against the
‫ וירוצו הגיבורים אליהם ויקח‬,‫מקומם‬
ground with all his might. And Jacob ran
‫אחד מהם את זבולון כי ראהו נער קטן‬ to him with his sword and smote him
‫ וירץ‬.‫וקצר קומה ויפילהו ארצה בכוחו‬ below the loins cutting him in twain, and
‫ ויכהו יעקב מתחת‬,‫אליו יעקב בחרבו‬ the body fell upon Zebulun. And the
second of those powerful men approached
‫למתניו בחרב ויחלקו לשניים ותיפול‬
Jacob to fell him to the ground, but Jacob
‫ ויגש השני פתאום‬.‫הגויה על זבולון‬ turned and shouted at him, and Simeon
‫ ויפן אליו‬,‫ויחזק ביעקב להפילו לארץ‬ and Levi came and smote him upon the
hips with their swords and felled him to
‫יעקב ויצעק עליו וירוצו שמעון ולוי‬
the ground. And the powerful man rose
‫ויכוהו בחרבם אל השוקיים ויפילוהו‬
from the ground with all his might excited
‫ ויקם הגיבור בחמת כוחו מן‬.‫לארץ‬ by wrath, but ere he stood upon his feet
‫ וירץ אליו יהודה בטרם עמדו‬,‫הארץ‬ Judah came and struck him with his sword
over the head, and his skull was split and
‫ויכהו בחרב על ראשו ותבקע ראשו‬
he died. And when the third powerful man
‫ והגיבור השלישי בראותו כי מתו‬.‫וימת‬
saw that his companions were slain, he ran
‫ וירדפו אחריו‬,‫רעיו רץ לפני בני יעקב‬ away from the sons of Jacob. And the sons
.‫בני יעקב כולם בתוך העיר‬ of Jacob pursued him through the city,
‫ויהי בנוס הגיבור וימצא חרב אחת‬ 31 And the sons of Jacob were greatly afraid of
those men, for they had never tried to fight
‫ ויפן אל בני יעקב‬,‫מיושבי העיר וישאנה‬
in the dark, and they were greatly terrified.
‫ וירץ הגיבור‬.‫וילחם איתם בחרב ההיא‬
And the sons of Jacob cried unto the Lord,
‫ ומגן‬,‫אל יהודה להמיתו בחרב על ראשו‬ saying: Oh Lord grant us thy help and
‫ ויהי בהכותו וימהר נפתלי‬.‫אין ביד יהודה‬ deliverance, that we should not die by the
hands of these uncircumcised ones. And
‫ממנו ויתן מגנו על ראש יהודה ותך חרב‬
the Lord heard the prayer of the sons of
‫ ויוצל יהודה מן‬,‫הגיבור במגן נפתלי‬
Jacob, and he caused great terror and
‫ וירוצו שמעון ולוי על הגיבור‬.‫החרב‬ confusion to possess the people of Beth-
‫ ויכוהו בחרבותם על ראשו‬,‫בחרבותם‬ horin, and they fought in the darkness of
‫בכח וירדו שני החרבות בגויית הגיבור‬ night one against the other, and they slew
one another in great numbers. And when
‫ ויהרגו בני‬.‫ויחלקו אותו לשניים באורך‬
the sons of Jacob ascertained that the Lord
‫יעקב את שלושת הגיבורים ההם בעת‬ hath caused a spirit of confusion to come
‫ והיום נטה‬,‫ההיא עם כל יושבי געש‬ among those men and that they were
‫ ויתהלכו בני יעקב בגעש ויקחו‬.‫לערוב‬ fighting among themselves, each one
against his neighbor, they passed out from
‫ אך הטף והנשים לא‬,‫את כל שלל העיר‬ among the ranks of the people of Beth-
‫ ויעשו בני יעקב לגעש כאשר‬.‫המיתו‬ horin, and they descended the heights and
marched on even further, and they rested
‫ וינהגו בני יעקב את‬.‫עשו לסרטן ולשילה‬
there securely that night with all their
‫ המה‬.‫ ויצאו מהעיר לילה‬,‫כל שלל געש‬ young men. And the men of Beth-horin
‫ המה‬,‫יצאו ויהלכו עד מעלת בית חורון‬ kept on fighting all night one against his
‫עלו המעלה ויושבי בית חורון עולים‬ brother and one against his neighbor, and
they were crying aloud all over the height,
‫ וילחמו בני יעקב את‬.‫המעלה לקראתם‬
so that the noise was heard at a distance
‫יושבי בית חורון במעלת בית חורון‬ and the earth shook at their shouting, for
‫ וכל יושבי בית חורון‬.‫בלילה ההוא‬ they were more powerful than any other
‫ אחד מהם לא ינוס מפני‬,‫גיבורים כולם‬ people of the earth; and all the inhabitants
of the cities of the Canaanites, and the
‫ וילחמו בלילה ההוא על‬.‫אלף אנשים‬
Hittites, and the Amorites, and the Hivites,
‫ ויצעקו כל אנשי‬,‫המעלה מעלה בחושך‬ and all the kings of Canaan as well as those
‫בית חורון על המעלה ותשמע צעקתם‬ dwelling on the other side of the Jordan,
‫בלילה ההוא למרחוק ותרעש כל הארץ‬ heard the terrible shouting on that night,
and they said: Verily, those are the battles
‫ וייראו כל בני יעקב מהאנשים‬.‫מצעקתם‬
of the Hebrews which they are fighting
‫ ויבהלו‬,‫ההם כי לא נסו להלחם בחושך‬ with the seven cities that approached them,
,‫ ויצעקו בני יעקב אל ה׳ לאמור‬.‫מאוד‬ and who can stand up against these
Hebrews? And all the inhabitants of
‫הושיעה ה׳ לנו והצילנו ולא נמות ביד‬
Canaan, and all those dwelling on the
‫ וישמע ה׳ בקול בני‬.‫הערלים האלה‬
other side of the Jordan were greatly afraid
‫ ויביא ה׳ על אנשי בית חורון‬,‫יעקב‬ of the sons of Jacob,
‫ וילחמו ביניהם‬,‫חרדה גדולה ובהלה‬
‫אלה באלה במחשך הלילה ויכו אלה‬
‫ ובני יעקב ידעו כי הביא ה׳‬.‫באלה רבים‬
‫בקרב האנשים ההם רוח עועים וילחמו‬
‫ ויצאו בני יעקב מאגודת‬.‫איש ברעהו‬
‫אנשי חורון וילכו עד מורד מעלת בית‬
‫ וילינו שם עם נעריהם‬,‫חורון והלאה‬
‫ וכל אנשי בית חורון‬.‫בלילה ההוא לבטח‬
‫‪1/21/2019‬‬ ‫‪Sefer HaYashar (midrash), Introduction‬‬
‫נלחמים כל הלילה איש באחיו ואיש‬

‫ברעהו ויצעקו מפה ומפה על המעלה‪,‬‬
‫ותשמע צעקתם למרחוק ותרגש כל‬
‫הארץ מקולם כי היו גבוהים מאוד על‬
‫כל הארץ‪ .‬וישמעו כל יושבי עיר הכנעני‬
‫החתי והאמורי והחוי וכל מלכי כנען‪ ,‬וגם‬
‫כל אשר בעבר הירדן את קול הצעקה‬
‫בלילה ההוא‪ .‬ויאמרו‪ ,‬אך הנה מלחמות‬
‫העברים אשר הם נלחמים בשבעת‬
‫הערים הנגשים אליהם ומי יוכל לעמוד‬
‫לפני העברים ההם‪ .‬וייראו כל יושבי ערי‬
‫הכנעני וכל אשר בעבר הירדן מאוד‬
‫מפני בני יעקב‪,‬‬
‫כי אמרו הנה כאשר עשו לערים האלה‬ ‫‪32‬‬ ‫‪for they said: Behold, as they have done to‬‬
‫‪these cities they may do also unto us, for‬‬
‫יעשו לנו גם אנחנו כי מי יוכל לעמוד‬
‫‪who can withstand their exceeding strength‬‬
‫בפני גבורתם החזקה‪ .‬כאשר עשו לשכם‬
‫‪? And the great shouting of the Horinites‬‬
‫ולערים אשר סביבותיה כאשר שמעתם‬ ‫‪in that night grew always louder, and they‬‬
‫וראיתם‪ .‬והיה בבואכם אלי אל תבואו‬ ‫‪smote each other until morning, and a‬‬
‫באנשים רבים‪ ,‬רק כל מלך יביא איתו‬ ‫‪great many of them were slain. And in the‬‬
‫‪morning at the dawn of day, the sons of‬‬
‫שלושת שריו הגדולים וכל שר יבוא עם‬
‫‪Jacob rose up and ascended the height and‬‬
‫שלושה אנשים משרתיו‪ .‬ובאתם כולכם‬ ‫‪they smote the remaining ones of the‬‬
‫אלי חברונה ונבוא כולנו יחד אל בני‬ ‫‪Horinites in a terrible manner, and they‬‬
‫יעקב‪ ,‬ונתחנן לפניהם ויכרתו לנו ברית‬ ‫‪were all killed upon the height. And on the‬‬
‫‪sixth day the people of Canaan saw from‬‬
‫שלום‪ .‬ויעשו כל המלכים האלה כאשר‬
‫‪the distance all the in habitants of Beth-‬‬
‫שלח אליהם מלך חברון כי היו כולם‬ ‫‪horin slain and scattered about upon the‬‬
‫תחת עצתו ומאמרו‪ ,‬ויתקבצו כל מלכי‬ ‫‪height like so many dead lambs and goats.‬‬
‫כנען ללכת אל בני יעקב לעשות עמהם‬ ‫‪And the sons of Jacob went to Beth-horin‬‬
‫‪and they found the city full of people, even‬‬
‫‪https://www.sefaria.org/Sefer_HaYashar_(midrash)%2C_Introduction?lang=bi‬‬ ‫‪274/567‬‬
‫ ובני יעקב שבו ויצאו אל חלקת‬.‫שלום‬ like the sand of the sea, and they fought
.‫ כי לא האמינו במלכי הארץ‬,‫השדה‬ them, and the sons of Jacob smote them
until evening. And the sons of Jacob did
‫וישובו וישבו בני יעקב בחלקת השדה‬
unto Beth horin as they had done to
.‫ ואין בא אליהם למלחמה‬,‫עשרה ימים‬ Tapuach, and to Gaash, and to Hazar and
‫ ויאספו‬,‫ויראו הני יעקב כי אין מלחמה‬ to Sarton and to Shiloh, and they took the
‫כולם ויבואו עיר שכם וישבו בני יעקב‬ spoil of Beth-horin together with the spoils
of the other cities, and they went back to
‫ ויתקבצו כל מלכי האמורי מכל‬.‫בשכם‬
their place in Shechem on that day. And
‫ ויבואו כולם‬,‫מקומותם מקץ ארבעים יום‬ the sons of Jacob had reached their home
‫ ויהי מספר‬.‫חברונה אל יפיע מלך חברון‬ in the city of Shechem on the sixth day,
‫המלכים אשר באו חברונה להשלים את‬ and they remained outside of the city,
resting themselves from the fight, and they
‫ ומספר‬.‫ עשרים ואחד מלכים‬,‫בני יעקב‬
tarried there that night. And all their
‫ שישים ושלושה‬,‫השרים אשר באו איתם‬ servants, and all the spoils taken from the
‫שרים ואנשיהם מאה ושמונים ותשעה‬ cities they left outside of Shechem, for they
said: Perhaps there are some other ones yet
‫ ויחנו כל המלכים האלה ואנשיהם‬.‫איש‬
to come and fight against us, to besiege us
‫ ויצא אליהם מלך חברון עם‬,‫הר חברון‬
in Shechem. And Jacob with his sons and
.‫שלושה שריו ותשעה אנשיהם עמהם‬ their servants, remained on that day and
‫ויתיעצו המלכים האלה יחד ללכת אל‬ on the day following, in the section of the
field which Jacob had bought from Hamor
,‫ ויאמרו אל מלך חברון‬.‫בני יעקב לשלום‬
for five shekels, and all their spoil was with
‫לך אתה לפנינו עם אנשיך ודיברת אל‬
them, abundant like the sand of the sea
‫בני יעקב בעדינו ואחר נבוא אחריך‬ shore. And all the inhabitants of the land
.‫ ויעש מלך חברון כן‬,‫ומלאנו את דבריך‬ saw them from the distance, and they were
all afraid of the sons of Jacob after they
‫ובני יעקב שמעו כי התקבצו כל מלכי‬
could do these things, the like of which no
‫ וישלחו בני יעקב‬.‫כנען ויחנו בחברון‬
king had ever done since times of yore.
,‫מרגלים ארבעה עבדים מעבדיהם לאמור‬ And the seven kings of the Canaanites
‫לכו ורגלו את המלכים האלה ודרשו‬ concluded to make peace with the sons of
‫וחקרו את אנשיהם ואם הם מעט או‬ Jacob, for they were in great fear of their
lives. And on the same day, which was the
,‫ והיה אם תראום במתי מספר‬.‫הרבה‬
seventh day, Japhia king of Hebron sent
‫ וילכו עבדי‬.‫וספרתם את כולם ובאתם‬ secretly his messengers to the king of Ai,
‫ ויעשו‬,‫יעקב בסתר אל המלכים האלה‬ and to the king of Gibeon, and to the king
of Shalem, and to the king of Adulam, and
.‫כאשר ציוום בני יעקב‬
to the king of Lahush, and to the king of
Hazar, and to all the Canaanitish kings
that were under their hands, say ing: Come
up to me that we go to the sons of Jacob
and I will make with them a covenant of
peace, lest your lands will be made waste
by their swords, as it hath been done with
the city of Shechem and the surrounding
cities of which you have heard and seen.
And if you come to me do not come with
many men, but let each of the kings come
with three of his chief princes and with
every prince three of his servants. And
come all of you to Hebron and we will go
together to the sons of Jacob, and entreat
them to establish with us a covenant of
peace. And all these kings did according to
the message of the king of Hebron, for
they were all subject to his power and
order, and all the kings of Canaan
assembled to go to the sons of Jacob, and
to make peace with them. And the sons of
Jacob returned into the section of the field
before Shechem, for they did not trust in
the words of the kings of the land. And the
sons of Jacob tarried ten days in the
portion of the field, but no one came to
make war against them, and when they saw
that there was no probability of war, they
assembled and returned into the city of
Shechem. And the sons of Jacob dwelt in
Shechem. And all the kings of the
Amorites assembled at the end of forty
days from all their places, and they came to

Japhia king of Hebron. And the kings that
came to Hebron, to make peace with the
sons of Jacob, were twenty-one kings, and
the num ber of princes that came with
them was sixty-three and their men one
hundred and eighty-nine, and all of them
camped upon Mount Hebron, and the
king of Hebron met them with three
princes and nine men, and these kings
concluded to go to the sons of Jacob to
make peace with them. And they said unto
the king of Hebron: Go thou, with thy
men before us, and speak in our behalf
unto the sons of Jacob, and we will come
after wards and submit to thy words. And
the king of Hebron did so. And when the
sons of Jacob heard that all the kings of
Canaan had assembled themselves and
camped in Hebron, they sent four of their
servants as spies, saying: Go ye and spy
those kings and observe and examine their
men, whether they be few or many, and if
they be few in numbers then count them
all and return unto us. And the servants of
Jacob went in secrecy unto those kings, and
did as they were commanded by the sons
of Jacob. And they returned on the same
day, saying: We have come unto those
kings and they are but few in numbers, and
we counted them and there are of them
only two hundred and eighty-six, the kings
and their men. And the sons of Jacob said:
If they are only few in numbers then we
will not go out to them all of us. And in
the morning the sons of Jacob arose and

they selected sixty-two of their men and
ten of Jacob’s sons went forth with them.
And they girt on their instruments of war,
for they said: They are coming to battle
with us, as they knew not that they came
to sue for peace.
‫ויצאו בני יעקב עם עבדיהם אל שער‬ 33 And the sons of Jacob with their servants
‫ ויעקב‬,‫שכם לקראת המלכים האלה‬ went to the gates of Shechem to meet those
kings, and Jacob their father was with
‫ ויהי בצאתם והנה מלך‬.‫אביהם איתם‬
them. And when they came forth from the
‫חברון ושלושה שריו ותשעה אנשים עמו‬ city, behold the king of Hebron with three
‫ וישאו בני‬.‫באים בדרך מול בני יעקב‬ of his princes and nine men came up the
‫יעקב את עיניהם ויראו מרחוק ויכירו את‬ road towards the sons of Jacob; and the
sons of Jacob lifted up their eyes and they
,‫יפיע מלך חברון ושריו באים לקראתם‬
saw from the distance Japhia, king of
‫ויתיצבו בני יעקב במקומם בשער שכם‬ Hebron, with his princes coming against
‫ ומלך חברון הולך הלוך וקרב‬.‫ולא הלכו‬ them. And the sons of Jacob posted
,‫הוא ושריו עד הגעתו אל בני יעקב‬ themselves on the place of the gates of
Shechem and did not advance. And the
‫ וישב מלך‬.‫וישתחו להם ארצה עם שריו‬
king of Hebron continued coming nearer
‫ ויאמרו‬,‫חברון עם שריו לפני בני יעקב‬ to the sons of Jacob, he and his princes,
‫לו בני יעקב מה לך מלך חברון למה‬ until they had reached them, and he and
his princes bowed down to the ground
.‫באת אלינו היום מה תבקש מאיתנו‬
before the sons of Jacob, and the king of
‫ בי אדוני כי‬,‫ויאמר מלך חברון אל יעקב‬
Hebron and his princes seated themselves
‫מלכי הכנעני באים כולם אליכם היום‬ before Jacob and his sons, and the sons of
‫ וישמעו בני יעקב‬.‫לעשות עמכם שלום‬ Jacob said unto him: What hast thou with
us, oh king of Hebron; wherefore comest
‫ כי‬,‫את דברי מלך חברון ולא אבו לדבריו‬
thou unto us to-day, and what desirest
‫לא האמינו לו בני יעקב כי חשבו‬
thou of us? And the king of Hebron said
‫ וידע‬.‫במרמה דיבר אליהם מלך חברון‬ unto Jacob: I pray thee, my lord, all the
‫ כי לא‬,‫מלך חברון מדברי בני יעקב‬ kings of the Canaanites have come unto
thee to-day to sue for peace. And when the
‫ ויגש עוד מלך‬.‫האמינו אל כל דבריו‬ sons of Jacob heard these words they would
‫ בי אדוני‬,‫חברון לפני יעקב ויאמר אליו‬ not incline to them, for they had no faith
in his words, for they imagined the king of
‫כי כל המלכים האלה לשלום באים‬
Hebron spoke unto them with deceit. And
‫ וגם‬.‫אליכם כי לא באו עם כל אנשיהם‬ the king of Hebron noticed in the words of
‫כל כלי מלחמות לא הביאו לא הביאו‬ Jacob's sons that they believed him not and
‫ כי על שלום מאת אדוני ובניו‬,‫עליהם‬ he drew nigh unto Jacob, saying: I pray
thee, my lord, but verily these kings came
‫ ויענו בני יעקב את מלך‬.‫באו לבקש‬
for peace unto you, for they did not come
‫ שלח נא אתה ויבואו כל‬,‫חברון לאמור‬ with all their men, nor have they any
‫המלכים האלה לבדם לפנינו אם באמת‬ weapons upon their per sons, as they came
to sue for peace of my lord and his sons.
‫ והיה אם יבואו אלינו בלא‬.‫תדבר אלינו‬
And the sons of Jacob replied unto the
‫ ונדעה כי שלום יבקשו‬,‫כלי מלחמתם‬
king of Hebron, saying: Send thou thy
‫ וישלח יפיע מלך חברון אחד‬.‫ממנו‬ messengers that those kings come before us
‫ ויבואו כולם לפני‬,‫מאנשיו אל המלכים‬ alone and if they appear without
instruments of war then we will be
.‫בני יעקב וישתחו להם אפיים ארצה‬
convinced that they have come for peace.
‫וישבו המלכים האלה לפני יעקב ולפני‬
And Japhia dispatched one of his men, and
‫ שמענו את‬,‫בניו וידברו אליהם לאמור‬ all the kings came before the sons of Jacob,
‫כל אשר עשיתם למלכי האמורי‬ and they bowed down before the sons of
‫בחרבכם הקשה ובזרועכם הגדולה מאוד‬ Jacob to the ground and they seated
themselves before Jacob and his sons and
‫ ונירא‬.‫כי לא עמד איש מהם בפניכם‬
they spoke unto them, saying: We have
‫מאוד לנפשותינו מכם פן יקראנו‬ heard of all that ye have done unto the
‫ ונבוא אליכם לכרות לנו ברית‬,‫כמקריהם‬ kings of the Amorites, with your strong
‫ ועתה כרתו לנו ברית ושלום אמת‬.‫שלום‬ swords and with your powerful arms so
that no man could stand against you and
‫ וידעו‬.‫כאשר לא תגעו בנו ולא נגע בכם‬
we were in great fear of you for our lives
‫בני יעקב כי באמת באו לבקש השלום‬ lest we fare like unto them, and therefore
‫ וישמעו להם כל בני יעקב‬,‫מאיתם‬ we have come unto you to establish a
‫ וישבעו אליהם‬.‫ויכרתו להם ברית שלום‬ covenant of peace between us. And now do
grant us such a covenant of peace and of
‫ וגם כל‬,‫בני יעקב אשר לא יגעו בהם‬
truth that you will not touch us even as we
have never touched you. And the sons of
‫ וישימום בני יעקב‬.‫מלכי הכנעני נשבעו‬ Jacob knew now beyond doubt that they
.‫ מהיום ההוא והלאה‬,‫למס‬ came to sue for peace, and the sons of
Jacob hearkened unto them and they
formed a treaty of peace with them. And
all the sons of Jacob swore unto them never
to touch them and all the kings swore
likewise to the sons of Jacob. And the sons
of Jacob made them their subjects from
that day on.
‫ואחרי כן באו כל שרי המלכים האלה‬ 34 And afterwards these kings appeared before
Jacob with their men, and gifts were in
‫עם כל אנשיהם לפני בני יעקב ומנחות‬
their hands for Jacob and his sons, and
‫ וישתחו להם‬,‫בידיהם אל יעקב ואל בניו‬
they bowed down to the ground before
‫ ויפצרו המלכים האלה‬.‫אפיים ארצה‬ Jacob and his sons. And these kings urged
‫ להשיב את‬,‫בבני יעקב ויתחננו אליהם‬ the sons of Jacob and entreated them to
‫כל השביה אשר שבו משבעת ערי‬ restore to the seven cities of the Amorites
all the spoil they had taken from them.
‫ ויעשו כן בני יעקב וישיבו את‬.‫האמורי‬
And Jacob’s sons did so, and they returned
‫ את הנשים ואת הטף ואת‬,‫כל השביה‬ all the captives and all the spoil they had
,‫כל בהמה וכל השלל אשר לקחו‬ taken, and they sent them away and each
‫ וישתחוו‬.‫וישלחו אותם וילכו איש לעירו‬ returned to his city. And the kings bowed
down once more before Jacob and his sons
,‫כל המלכים האלה עוד אל בני יעקב‬
and they gave them many more gifts in
‫וישלחו ויביאו אליהם מנחות רבות בימים‬ those days. And the sons of Jacob sent
‫ וישלחו בני יעקב את המלכים‬.‫ההם‬ away these kings and their men and they
‫ וילכו מאיתם‬,‫האלה ואת אנשיהם‬ left in peace for their cities, and Jacob and
his sons returned likewise unto their place
‫לשלום אל עריהם וגם בני יעקב שבו אל‬
in Shechem. And from that day on there
‫ ויהי שלום מהיום ההוא‬.‫מקומם שכמה‬ was peace between the sons of Jacob and
,‫והלאה בין בני יעקב ובין מלכי הכנעני‬ the kings of the Canaanites, until the
.‫עד בא בני ישראל ארץ כנען לנחלה‬ children of Israel came into Canaan to
inherit it.
Book of Genesis, Vayeshev
‫ויהי לתקופת השנה ויסעו בני יעקב‬ 1 And when the year came around, the sons
‫ וישובו ויבואו חברונה אל יצחק‬, ‫משכם‬ of Jacob journeyed from Shechem, and
they came unto Hebron to Isaac, their
‫ אך צאנם ובקרם וכל‬.‫אביהם וישבו שם‬
father, and they dwelt there, only their
‫ כי‬,‫אשר להם רועים בשכם יום יום‬ sheep and cattle and all belonging to them,
‫מרעה טוב ושמן היה בשכם בימים‬ they drove daily for pasture unto Shechem,
‫ וישב יעקב ובניו וכל ביתם בעמק‬.‫ההם‬ for there was good and fat pasture about
there in those days. And Jacob and his sons
,‫ ויהי בימים ההם בשנה ההיא‬.‫חברון‬
and all their households dwelt in the valley
‫שנת מאה ושש שנים לחיי יעקב בשנה‬ of Hebron. And it came to pass on those
‫ ותמת‬.‫העשירית לבוא יעקב מפדן ארם‬ days and in that year, which was the one
‫ בת אחת‬,‫לאה אשת יעקב בשנה ההיא‬ hundredth year of Jacob’s life, and the
tenth of his return from Padan-Aram, that
‫ ויקברו‬.‫וחמישים שנה במותה בחברון‬
Leah, Jacob's wife, died; and she was fifty
‫אותה יעקב ובניו במערת שדה המכפלה‬ one years of age at the time of her dying in
‫ אשר קנה אברהם מאת‬,‫אשר בחברון‬ Hebron. And Jacob and his sons buried her
‫ ובני יעקב ישבו‬.‫בני חת לאחוזת קבר‬ in the cave of the field of Machpelah,
which Abraham had bought from the sons
‫עם אביהם בעמק חברון וידעו כל יושבי‬
of Heth for a burial ground. And the sons
‫הארץ את גבורתם ויהי שנים בכל‬ of Jacob dwelt with their father in the
‫ ויוסף בן יעקב ובנימין אחיו בני‬.‫הארץ‬ valley of Hebron, and all the inhabitants of
the land knew their strength and their
‫רחל אשת יעקב עודם קטנים בימים‬
fame was all over the land. And Joseph,
‫ ולא יצאו עם אחיהם במלחמותם‬,‫ההם‬
and Benjamin, his brother, the sons of
‫ ירא יוסף את גבורת‬.‫בכל ערי האמורי‬ Rachel, Jacob’s wife, were quite young in
‫ אך‬,‫אחיו וגדולתם וישבח אותם ויהללם‬ those days, and they did not go forth with
their brothers in the war against the seven
‫גדל את נפשו עליהם ויתנשא בנפשו‬
cities of the Amorites. And when Joseph
‫ וגם יעקב אביו אהב אותם מכל‬.‫אליהם‬
saw the strength and greatness of his
‫ ויעש לו כתונת‬,‫בניו כי בן זקונים הוא לו‬ brothers he lauded and praised them, but
‫ וירא יוסף כי אותן‬.‫פסים באהבתו אותו‬ he considered himself greater than they
and he thought himself above them. And
‫ ויוסף עוד ויתנשא‬,‫אהב אביו מכל אחיו‬
his father Jacob loved him, indeed, more
‫יוסף על אחיו ויבא לאחיו דיבה רעה‬
than his other brothers, and he made unto
‫ ויראו בני יעקב את כל מעשה‬.‫עליהם‬ him a coat of many colors out of his love to
‫יוסף אחיהם איתם וכי אהב אותו אביהם‬ him. And when Joseph saw himself more
beloved by his father than all his brothers,
‫ וישנאו אותן ולא יכלו דברו‬,‫מכולם‬
he continued to regard himself far above
.‫לשלום כל הימים‬ his brothers, and he brought unto his
father evil reports concerning them. And
when the sons of Jacob saw all the actions
of their brother Joseph against them, and
that their father loved him best of all, they
hated him and they could not speak to him
peaceably all the time.
‫ויהי יוסף בן שבע עשרה שנה והוא‬ 2 And Joseph was seventeen years old, and he
‫ ויאמר‬,‫עודנו גדל את נפשו על אחיו‬ still continued to regard himself above his
brothers and to exalt himself above them.
‫ בעת ההיא חלם חלום‬.‫להתנשא עליהם‬
And at that time Joseph dreamed a dream,
.‫ ויגד להם את חלומו‬,‫ויבוא אל אחיו‬ and he came unto his brothers to tell them
‫ חלום חלמתי והנה כולנו‬,‫ויאמר אליהם‬ of his dream, and he said unto them: I
‫ ותקם אלומתי‬,‫מאלמים אלומות בשדה‬ dreamed a dream, and behold, we were

binding sheaves in the field, and lo, my
‫ותתייצב בארץ ויסבבוה אלומותיכם‬
sheaf arose and also stood upright, and
‫ ויענו אותו אחיו ויאמרו לו‬.‫וישתחו לה‬ behold your sheaves stood round about
‫ התאמר‬,‫מה החלום הזה אשר חלמת‬ and made obeisance to my sheaf. And his
brothers said unto him: What is the
‫ ויבוא‬.‫בללבך למלוך או למשול עלינו‬
meaning of this dream that thou didst
‫ וינשק יעקב‬,‫עוד ויגד הדבר ליעקב אביו‬
dream? Dost thou think in thine heart to
‫את יוסף כשמעו את הדברים מפיו ויברך‬ govern and to rule over us. And Joseph
‫ ויראו בני יעקב כי ברך‬.‫יעקב את יוסף‬ came also unto his father informing him of
his dream, and Jacob heard the words of
‫אביהם את יוסף וינשק אותו ויאהבהו‬
his mouth and he kissed him and Jacob
.‫ ויקנאו בו מאוד וישנאו אותו עוד‬,‫מאוד‬
blessed Joseph. And when the sons of Jacob
‫ויהי אחרי כן ויחלום עוד יוסף חלום‬ saw that their father had kissed and blessed
‫ ויספר את החלום לאביו לעיני‬,‫אחר‬ Joseph and that he loved him so dearly,
‫ ויאמר יוסף אל אביו ואל אחיו‬.‫אחיו‬ they became jealous of him and they hated
him still more. And afterwards Joseph
‫ והנה השמש‬,‫הנה חלמתי חלום עוד‬ dreamed another dream and he related it
unto his father in the presence of his
.‫והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי‬
brothers, and he said unto his father and
,‫וישמע אביו את דברי יוסף ואת חלומו‬
brothers: Behold, I have dreamed another
‫וירא כי אחיו שונאים את יוסף בדבר‬ dream, and lo, the sun, and the moon, and
‫ ויגער יעקב ביוסף לפני אחיו על‬.‫הזה‬ eleven stars bowed down before me. And
Jacob heard the words of Joseph and his
‫ מה החלום הזה אשר‬,‫הדבר הזה לאמור‬
dream, and he saw that his brothers hated
‫חלמת ותגדל את נפשך על אחיך‬
Joseph on account of these words, and
‫ התחשוב בלבבך אשר‬.‫הגדולים ממך‬ Jacob rebuked Joseph in the presence of his
‫בוא נבוא אני ואמך ואחד עשר אחיך‬ brothers, saying: What is the meaning of
‫ כי תדבר כדברים‬,‫להשתחוות אליך‬ this dream which thou hast dreamed that
thou exaltest thyself over thy brothers who
‫ ויקנאו בו אחיו על כל דבריו‬.‫האלה‬
are greater than thou. Thinkest thou
‫ ויעקב‬,‫וחלומותיו ויוסיפו עוד שנוא אותו‬ perhaps in thine heart that we will come, I
.‫שמר את החלומות בלבו‬ and thy mother and thy eleven brothers to
bow down before thee, that thou speakest
these words. And his brothers were jealous
of him concerning his words and dreams
and their hatred against him increased.
And Jacob observed and kept the dreams
within his heart.
‫ויהי היום וילכו בני יעקב לרעות צאן‬ 3 And when Jacob saw that they were
‫ כי עודם רועים בשכם‬,‫אביהם בשכם‬ delaying in Shechem, Jacob said to himself:

Perhaps that the inhabitants of Shechem
‫ ויהי בהיות בני יעקב רועים‬.‫בימים ההם‬
rose up to fight against them and therefore
‫ ויתמהמהו ויעבור‬,‫בשכמה ביום ההוא‬ their coming home hath been delayed to-
‫ וירא‬.‫עת האסף כל המקנה ולא באו‬ day. And Jacob called unto Joseph his son,
saying: Behold thy brothers are feeding the
‫ ויאמר‬,‫יעקב כי התמהמהו בניו בשכם‬
flock in Shechem, and they have not yet
‫יעקב בלבו פן יקומו עליהם אנשי שכם‬
returned; go thou therefore and look after
‫להלחם בם על כן התאחר בואם היום‬ them, and bring me back words
‫ ויקרא יעקב אל יוסף בנו ויצוהו‬.‫הזה‬ concerning the peace of thy brothers and
concerning the cattle. And Jacob sent his
‫ הלא אחיך רועים בשכם היום‬,‫לאמור‬ son from the valley of Hebron; and Joseph
‫ לך נא וראה‬,‫והנה לא באו עד עתה‬ went unto his brothers in Shechem but he

found them not. And Joseph went about in
‫איפה הם והשיבני דבר את שלום אחיך‬
the fields about Shechem to ascertain
‫ וישלח יעקב את יוסף‬.‫ואת שלום הצאן‬ whither his brothers had turned, and he
‫ ויבוא יוסף אל אחיו‬,‫בנו מעמק חברון‬ lost his way in the wilderness, and he knew
‫ וילך יוסף בשדה‬.‫שכמה ולא מצאם‬ not in which direction he should go. And
an angel of the Lord met him wandering
,‫אשר אצל שכם לראות אנה פנו אחיו‬
about in the field, and he asked him,
‫וילך ויתעה בדרך במדבר ולא ידע אנה‬ saying: What seekest thou? And Joseph
‫ וימצאהו מלאך ה׳ תועה בדרך‬.‫ילך‬ said unto the angel: I seek my brethren,
‫ ויאמר אליו יוסף יוסף אנה תלך‬,‫בשדה‬ knowest thou where they are feeding? And
the angel of the Lord replied unto Joseph: I
,‫ ויאמר יוסף אל מלאך ה׳‬.‫ומה תבקש‬
saw thy brothers feeding here, but I heard
‫את אחיי אנוכי מבקש הלא שמעת איפה‬ them say that they would go to feed in
,‫ ויאמר מלאך ה׳ אל יוסף‬.‫הם רועים‬ Dothan. And Joseph listened to the voice
of the angel and he went to Dothan unto
‫ראיתי את אחיך רועים פה ושמעתי‬
his brothers and he found them feeding the
‫ וישמע יוסף‬.‫אומרים ללכת להם בדותן‬
flock in Dothan. And Joseph advanced
,‫בקול מלאך ה׳ וילך דותינה אל אחיו‬ towards his brothers, but ere he had
‫ ויבוא יוסף‬.‫וימצאם בדותן רועים הצאן‬ reached them, they had concluded to kill
him. And Simeon said unto his brothers:
‫ ובטרם יקרב לפניהם ויראוהו‬,‫אל אחיו‬
Behold the dreamer cometh unto us to-
‫ ויאמר‬.‫אחיו מרחוק ויתיעצו עליו להמיתו‬
day. And now come and let us kill him,
‫ הנה בעל החלומות בא‬,‫שמעון אל אחיו‬ and cast him into some pit in the
‫ ועתה לכו ונהרגהו‬.‫אלינו היום הזה‬ wilderness, and when our father will
‫ונשליכהו באחד הבורות אשר במדבר‬ inquire for him, we will say, some evil beast
hath devoured him. And Reuben heard the
‫ והיה בבקשו אותו אבינו ממנו‬,‫הזה‬
words of his brothers concerning Joseph,
‫ וישמע ראובן‬.‫ואמרנו חיה רעה אכלתהו‬ and he said unto them: Do not do such a
,‫את דברי אחיו על יוסף ויאמר אליהם‬ thing, for how could we look up to our
‫אל תעשו הדבר הזה ואיך נשא פנינו‬ father? Cast him into this pit, that he may
die therein, but lay no hand upon him, to
‫ אך השליכו אותו אל‬.‫לפני יעקב אבינו‬
shed his blood. And Reuben said this that
‫הבור הזה למות שם ויד אל תשלחו בו‬
‫ וראובן אמר כן למען‬,‫לשפוך דמו‬ he might rid him out of their hands and
bring him back to his father.
.‫הצילהו מידם להשיבו אל אביו‬
‫ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו וישב‬ 4 And when Joseph came amongst his
brothers he sat down before them; and
‫ ויקומו עליו ויחזיקו בו ויכוהו‬,‫לפניהם‬
they took hold upon him and threw him to
‫לארץ ויפשיטוהו מכתונת הפסים אשר‬
the ground and stripped off the coat of
,‫ ויקחוהו וישליכו אותו הבורה‬.‫עליו‬ many colors which was upon him. And
‫והבור ריק אין בו מים כי אם נחשים‬ they took him and cast him into a pit, and
in the pit was no water, but it was full of
‫ ויירא יוסף מפני הנחשים‬.‫ועקרבים‬
serpents and scorpions. And Joseph was
‫והעקרבים אשר בבור ויצעק יוסף בקול‬
greatly afraid of the serpents and scorpions,
‫ ויסתר ה׳ את הנחשים ואת‬,‫גדול‬ and he cried out with a loud voice, and the
.‫העקרבים בקירות הבור ולא הרעו ליוסף‬ Lord hid the serpents and scorpions in the
‫ויקרא יוסף מתוך הבור אל אחיו ויאמר‬ walls of the pit, so that they could do
Joseph no harm. And Joseph cried out
‫ מה עשיתי לכם ומה חטאתי‬,‫אליהם‬
from the pit unto his brothers, saying:
‫ הלא אנוכי‬.‫למה לא תראו מפני ה׳ בעדי‬ What have I done unto you and what is
,‫עצמכם ובשרכם ויעקב אביכם אבי הוא‬ my sin, and why do you not fear the Lord
‫ולמה תעשו לי הדבר הזה היום ואיך‬ concerning me? Am I not your bone and
flesh and is not Jacob, your father, my
‫ ויהי צועק‬.‫תשאו פניכם לפני יעקב אבי‬
father also? Why are ye doing this thing
,‫וקורא אל אחיו מתוך הבור ויאמר‬ unto me this day, and how will you ever be
‫יהודה ראובן שמעון ולוי אחיי שאוני‬ able to look unto Jacob our father? And he
‫ממחשכים אשר שמתם אותי בו וראו‬ was crying and calling unto his brothers
from the midst of the pit, and he said: Oh
‫ ואם‬.‫היום את פני ה׳ ואת פני יעקב אבי‬
Judah, and Simeon and Levi, my brothers,
‫ הלא בני אברהם יצחק‬,‫אני חטאתי לכם‬ raise me from this darksome place where
‫ אשר אם ראו יתום עליו‬,‫ויעקב אתם‬ into ye have put me, and come and have
‫ירחמו ואם רעב יאכילוהו לחם ואם צמא‬ mercy upon me this day, ye children of the
Lord and sons of my father Jacob ' And
‫ ואיך אתם‬.‫ישקוהו מים ואם ערום יכסוהו‬
supposing that I have sinned against you,
‫לא תרחמו על אחיכם כי עצמכם‬ are you not the sons of Abraham, Isaac and
‫ ואם חטאתי אליכם הלא‬,‫ובשרכם אני‬ Jacob, who when they saw an orphan they
‫ ויוסף מדבר את כל‬.‫תעשו בעבור אבי‬ had pity with him, and when they found
‫ ולא שמעו‬,‫הדברים האלה מתוך הבור‬ one hungry they gave him bread to eat,
and if he was thirsty they gave him water
‫אחיו אליו ולא הטו את אזניהם לכל‬
to drink, and if he was naked they covered
.‫דברי יוסף ויהי צועק ובוכה בתוך הבור‬ him with garments. And how can ye
‫ מי יתן וידע אבי היום את‬,‫ויאמר יוסף‬ withdraw your compassion from your own
‫המעשה אשר עשו לי אחיי ואת הדברים‬ brother, of your own flesh and bone, and
even if I have sinned against you, surely
‫ וישמעו כל אחיו‬.‫אשר דיברו אליי היום‬
you ought to do it for the sake of my
‫ וילכו‬,‫את צעקתו ואת בכייתו בתוך הבור‬ father. And Joseph spoke all these words
‫אחיו ויתרחקו מן הבור למען לא ישמעו‬ from the midst of the pit but his brothers
hearkened not nor did they incline their
‫ וילכו‬.‫את צעקת יוסף ואת בכייתו בבור‬
ears to Joseph’s sup plication and he was
‫ וישבו‬,‫וישבו מנגד הרחק כמטחוי קשת‬
still crying and weeping in the pit. And
.‫שם לאכול לחם‬ Joseph said: Oh that my father knew the
thing that my brothers have done unto me
and what they said unto me this day. And
Joseph’s brothers heard the weeping and
lamentation of their brother, and they
moved away in order not to hear his crying
in the pit. And they seated themselves at a
distance of about a bow-shot, and they sat
down there to eat.
‫ויהי המה אוכלים ויתיעצו יחד מה‬ 5 And while they were eating they held
‫ אם להמיתו ואם להשיבו אל‬,‫לעשות לו‬ counsel together concerning what was to
be done with him, whether to kill him or
,‫ המה מתיעצים וישאו עיניהם ויראו‬.‫אביו‬
to bring him back unto his father. And
‫והנה ארחת ישמעאלים באה מרחוק‬ whilst they were holding their council they
.‫מדרך גלעד הולכים לרדת מצרימה‬ lifted up their eyes and behold, a company
‫ מה בצע כי נהרוג‬,‫ויאמר אליהם יהודה‬ of Ishmaelites was coming from the

distance on their road from Gilead, and
‫אנחנו את אחינו פן ידרשהו אלוקים‬
going down to Egypt. And Judah said unto
‫ זאת היא העצה היעוצה עליו אשר‬.‫ממנו‬ them: What profit is it to us if we slay our
‫ והנה ארחת הישמעאלים‬,‫תעשו לו‬ brother, perhaps the Lord may once require
.‫הזאת הבאה אלינו הולכת דרך מצרים‬ him from us, this is the advice I propose
‫עתה לכו ונמסרהו אליהם וידינו אל תהי‬ concerning him, according to which you
may do unto him: Behold this company of
‫ והם יוליכוהו אל דרכם ואבד בין‬,‫בו‬
Ishmaelites is going down to Egypt, come
‫אנשי כל הארץ והמת לא נמיתהו אנחנו‬ then and let us sell him unto them and let
‫ ויעשו‬,‫ וייטב הדבר בעיני אחיו‬.‫בידינו‬ our hands be free from him. And they will
‫ ויהי הם מדברים בדבר‬.‫כדבר יהודה‬ take him along on their way and he will be
lost amongst the people of the land, and
‫הזה ובטרם באה נגדם ארחת‬
we need not slay him with our hands. And
‫ ויעברו מאצלם שבעה‬,‫הישמעאלים‬ this pleased them well and they decided to
‫ ויהי בעברם‬.‫אנשים מדינים סוחרים‬ act according to Judah’s advice. And while
‫ויצמאו למים וישאו עיניהם ויראו את‬ they were dis cussing this matter, behold,
before the Ishmaelites had yet reached
‫ ויראו והנה עליו‬,‫הבור אשר יוסף שם‬
them, seven merchants of Midian passed
‫ וירוצו האנשים המדינים‬.‫כל עוף למינהו‬ them by, and passing by they were thirsty
‫ כי חשבו כי‬,‫ההם אל הבור לשתות מים‬ and lifting up their eyes, they saw the pit
‫ ויבואו לפני הבור וישמעו את‬.‫מים בו‬ wherein Joseph was, and behold all kinds
of birds were around him. And these
‫ וישקיפו אל‬,‫קול יוסף צועק ובוכה בבור‬
Midianites ran unto the pit to drink water,
‫הבור ויראו והנה נער יפה תואר ויפה‬ for they thought there was water in the pit,
‫ מי‬,‫ ויקראו לו ויאמרו לו‬.‫מראה מאוד‬ and when they arrived before the pit they
‫אתה ומי הביאך הלום ומי שמך בבור‬ heard the voice of Joseph weeping and
lamenting in the pit and looking into the
‫ ויתנו כולם את ידם וישאו‬.‫הזה במדבר‬
pit they saw a lad of fine figure and comely
,‫את יוסף וימשכו ויעלוהו מן הבור‬ appearance. And they called unto him:
‫ ויעברו מאצל‬.‫ויקחוהו וילכו להם לדרכם‬ Who art thou, and who hath brought thee
hither and who hath cast thee into this pit
.‫ ויראו אחיו את יוסף ביד המדינים‬,‫אחיו‬
in the wilderness? And they all assisted
‫ למה תעשו את הדבר‬,‫ויאמרו אליהם‬
Joseph to raise him, and they brought
‫הזה לקחת את עבדנו מאיתנו ותלכו‬ Joseph out from the pit and took him
‫ הלא אנחנו אשר שמנו את הנער‬.‫לכם‬ along continuing their journey. And when
they passed by his brothers, they saw
‫ ותבואו אתם‬,‫הזה בבור כי מרד בנו‬
Joseph in the hands of the Midianites and
‫ ועתה תנו לנו‬,‫ותעלו אותו ותוליכו אותו‬
they said unto them: Why are ye doing this
.‫את עבדנו‬ thing to take our servant and go away with
him? Verily, we have placed this lad into

the pit, for he hath rebelled against us, and
you came and brought him up to take him
away. And now return ye our servant unto
us.
‫ הזה‬,‫ויענו המדינים ויאמרו אל בני יעקב‬ 6 And the Midianites answered and said
‫הוא עבדכם או הזה ישרת אתכם אולי‬ unto the sons of Jacob: Is this really your
servant and was he ministering to you? It is
‫כולכם עבדים לו כי הוא יפה תואר ויפה‬
more likely that you all are his servants, for
‫ ולמה‬,‫מראה וטוב רואי הוא מכולכם‬ surely he is of a very fine figure and of
‫ ועתה לא‬.‫תדברו כולכם אלינו כזבים‬ comely appearance, and the best looking of
‫ כי‬,‫נשמע לדבריכם ולא נאזין אליכם‬ all of you and wherefore do ye tell unto us
these lies? And now we will not listen unto
‫אנחנו מצאנו את הנער בבור במדבר‬
you nor give ear unto your words; for we
‫ ויגשו אליהם כל בני יעקב‬.‫ונקחהו ונלך‬ have found this lad in a pit in the
‫ תנו לנו את‬,‫ויקומו עליהם ויאמרו אליהם‬ wilderness and we took him, and we will
go away with him. And all the sons of
.‫עבדינו ולמה תמותו כולכם לפי חרב‬
Jacob advanced and stood up against them,
‫ויצעקו עליהם המדינים וישלפו כולם את‬
saying: Give unto us our servant, and why
.‫ ויגשו להלחם בבני יעקב‬,‫חרבותיהם‬ do ye seek to die by the edge of the sword '
‫ וידלג‬,‫והנה שמעון קם ממושבו עליהם‬ And the Midianites shouted at them and
drew their swords, and they fought with
‫בארץ וישלוף את חרבו ויגש אל‬
the sons of Jacob. And Simeon rose up
‫ ויצעק צעקה גדולה לפניהם‬.‫המדינים‬
from his feet jumping to the ground, and
‫ ותרעש הארץ‬,‫ותשמע צעקתו למרחוק‬ drawing his sword he approached the
‫ וייראו המדינים מפני‬.‫מצעקת שמעון‬ Midianites, and he gave a fearful shriek
‫ ויפלו על פניהם‬,‫שמעון ומקול צעקתו‬ before them. And his shouting was heard at
a great distance, and the earth shook at
‫ הלא‬,‫ ויאמר אליהם שמעון‬.‫ויבהלו מאוד‬
Simeon’s voice. And the Midianites were
‫אנוכי שמעון בן יעקב העברי אשר‬ greatly afraid of Simeon and his terrible
‫החרבתי את כל עיר שכם לבדי ואת ערי‬ shouting, and they fell upon their faces in
‫ כה יעשה לי אלוקים‬.‫האמורי עם אחיי‬ terror. And Simeon said unto them: Verily
I am Simeon the son of Jacob, who
‫וכה יוסיף כי אם באו אתכם כל אנשי‬
destroyed single handed the city of
‫ לא‬,‫מדין אחיכם וגם מלכי כנען איתכם‬ Shechem, and the other cities of the
‫ ועתה תנו את הנער‬.‫יוכלו להלחם בי‬ Amorites with the help of my brothers.
And so may the Lord do unto me now and
‫ פן אתן את בשרכם לעוף‬,‫אשר לקחתם‬
in all future, that if all your brethren the
‫ וייראו עוד‬.‫השמים ולבהמת הארץ‬ people of Midian together with all the
‫ ויגשו אל בני‬,‫המדינים מפני שמעון‬ people of Canaan were to come, they could
.‫יעקב בפחד ואימה ובדברי רכה לאמור‬ not fight against me. And now give back
unto us the lad you have taken, or I will
‫הלא כי אמרתם עבדכם הוא הנער הזה‬
give your flesh to the birds of the heavens
,‫וימרוד בכם על כן שמתם אותו בבור‬ and to the beasts of the field.And the
‫ומה תעשו לכם בעבד אשר ימרוד‬ Midianites approached the sons of Jacob in
‫ עתה מכרו אותו לנו ונתנה לכם‬.‫באדוניו‬ fear and trembling with soft words, saying:
And have ye not said that this lad is your
‫ וה׳ חפץ לעשות‬,‫כל אשר תחפצו בו‬
servant who rebelled against you,
‫הדבר הזה לבלתי המית בני יעקב את‬ wherefore you have cast him into the pit?
.‫אחיהם‬ And now what will you do with a servant
that hath rebelled against his master? Sell
him then unto us and we will give you for
him whatsoever you demand. And the
Lord was pleased to do this, that the sons
of Jacob should not slay their brother.
‫ויראו המדינים את יוסף יפה תואר ויפה‬ 7 And the sons of Jacob hearkened unto the
Midianites, and they sold unto them their
‫ ויחמדו אותו בלבם ויתחזקו‬,‫מראה‬
brother Joseph for twenty pieces of silver;
‫ וישמעו בני יעקב‬.‫לקנות אותו מאת אחיו‬
and their brother Reuben was not with
‫ וימכרו אליהם את יוסף‬,‫אל המדינים‬ them at that time. And the Midianites took
‫ וראובן אחיהם אין‬,‫אחיהם בעשרים כסף‬ Joseph and continued on their way toward
Gilead. And as they passed on along the
‫ וילכו‬,‫ ויקחו המדינים את יוסף‬.‫איתם‬
road, the Midianites were sorry for what
‫ המה הולכים בדרך‬.‫להם לדרכם גלעדה‬
they had done in buying the youth, and
‫ אשר קנו‬,‫וינחמו המדינים על אשר עשו‬ they said one to the other: What is it that
‫ מה‬,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫את הנער‬ we have done to buy from the Hebrews
‫הדבר הזה אשר עשינו אשר לקחנו מאת‬ this young man of such comely appearance
and fine figure? For he may have been
‫העברים הנער הזה אשר הוא יפה תואר‬ stolen from the land of the Hebrews, and if
he be found in our hands all of us will be
‫ אולי כי גנוב גונב זה מארץ‬.‫ויפה מראה‬
put to death on his account. And verily
,‫העברים למה עשינו את הדבר הזה‬
they are strong and powerful men, like the
.‫והיה אם יבוקש ונמצא בידינו ומתנו בו‬ one of those that sold him unto us, and
‫והלא אנשים קשים וחזקים כאשר‬ whose strength we have seen. They have
certainly carried him away forcibly from
‫ מכרו‬,‫ראיתם היום את גבורת אחד מהם‬
his land, and therefore they sold him unto
‫ אולי כי בכוחם ובזרועם‬.‫אותו אלינו‬
us for such a small price as we have paid
‫ על כן מכרו אותו‬,‫הקשה גנבוהו מארצו‬ for him. And while they were talking over
‫ ויהי‬.‫במחיר מועט אשר נתתם להם‬ this matter, behold the company of Ish
‫ והנה ארחת‬,‫בדברם הדבר הזה ויראו‬ maelites, which was first seen by the sons
of Jacob, came towards the Midianites.
‫הישמעאלים הבאה בתחילה אשר ראו‬
And the Midianites said to each other:
‫ הולכת ובאה לקראת‬,‫בני יעקב‬ Come and let us sell this lad to the
,‫ ויאמרו המדינים איש אל רעהו‬.‫המדינים‬ company of Ishmaelites that come towards
‫לכו ונמכור את הנער הזה לארחת‬ us, and even if we should receive for him
only the little we have paid, let us get out
‫הישמעאלים הבאים לקראתנו וניקח בו‬
of trouble. And the Midianites did so, and
‫אף את המחיר המעט אשר נתנו בו‬ they sold Joseph unto the Ishmaelites, for
‫ ויגיעו עד‬.‫ ויעשו כן‬,‫ונוצל מרעתו‬ the twenty pieces of silver which they had
‫ וימכרו המדינים את‬,‫הישמעאלים ההם‬ paid unto his brothers, and the Midianites
continued their journey towards Gilead,
‫יוסף לישמעאלים בעשרים כסף אשר‬
and the Ishmaelites took Joseph and seated
‫ וילכו המדינים לדרכם‬.‫נתנו בו לאחיו‬ him upon a camel and they led him down
‫ ויקחו הישמעאלים את יוסף‬.‫גלעדה‬ into Egypt. And when Joseph heard that he
‫ ויוליכוהו‬,‫וירכיבוהו על הגמלים‬ was to be brought down to Egypt he wept

and lamented bitterly, to be removed so far
‫ וישמע יוסף כי הולכים‬.‫מצרימה‬
away from the land of Canaan from his
‫ ויצעק יוסף ויבכה‬,‫הישמעאלים מצרימה‬ father. And he wept greatly while riding
‫על הדבר הזה כי התרחק מארץ כנען‬ upon the camel, and one of the men
‫ ויבך יוסף מאוד על הגמל אשר‬.‫מאביו‬ noticing his weeping made Joseph alight
from the camel and go on foot, but Joseph
‫ וירא אותו איש אחד מהם‬,‫רכב עליו‬
still kept on crying, oh my father, my
‫ ובכל‬.‫ויורידהו מעל הגמל וילך ברגליו‬ father! And one of the Ishmaelites arose
‫ ויאמר אבי‬,‫זאת היה יוסף צועק ובוכה‬ and struck Joseph on his cheek, but he still
‫ ויקם עליו איש אחד מהישמעאלים‬.‫אבי‬ continued weeping. And Joseph became
very fatigued from walking and from the
‫ ויוסף עוד‬,‫ההם ויכה את יוסף על הלחי‬
bitterness of his soul, and all of the
‫ וילאה יוסף בדרך ולא יכול‬.‫יוסף לבכות‬ Ishmaelites beat him and abused him and
‫ ויכוהו כולם ויענוהו‬,‫ללכת ממר נפשו‬ they terrified him that he should cease
.‫בדרך ויפחידו אותו למען יחריש מהבכי‬ crying. And the Lord saw Joseph’s affliction
and the Lord brought over these men
‫ ויורד‬,‫וירא ה׳ את עוני יוסף ואת עמלו‬
darkness and dismay, and every hand
‫ה׳ על האנשים ההם חושך ובהלה‬ withered that struck Joseph. And they said
‫ ויאמרו איש אל‬.‫ותיבש יד כל מכהו‬ to one another: What is it that hath
‫ מה הדבר הזה אשר עשה אלוקים‬,‫רעהו‬ happened to us on this journey? And they
knew not that it was done on account of
‫ והם לא ידעו כי בעבור‬.‫לנו בדרך הזאת‬
Joseph.
.‫יוסף קרה להם הדבר הזה‬
,‫וילכו האנשים בדרך ויעברו מדרך אפרת‬ 8 And the men continued their journey and
‫ ויגיע יוסף עד קבר‬.‫אשר עם קבורת רחל‬ on their road they passed Ephrath the place
where Rachel was buried. And when
‫אמו וימהר וירץ יוסף אל קבר אמו‬
Joseph came near his mother's grave, he
‫ אמי אמי יולדתני עורי וקומי וראי‬,‫ויאמר‬ ran to the grave and he fell upon it and
.‫את בנך איך נמכר לעבד ואין מרחם‬ wept. And Joseph cried out loudly upon
‫ את‬,‫קומי וראי בנך והביטי אליו וראי‬ his mother's grave, saying: Oh my mother,
my mother, thou who gavest me birth,
‫ אמי אמי‬.‫דמעות עיני הנוזלות על לחיי‬
awake and arise now to see thy son sold
‫עורי והקיצי קומי וראי את בנך את בנך‬ unto slavery with no one to have
‫ וראי את לב אחיי‬,‫ובכי עמו על צרתו‬ compassion upon him. Oh arise to look at
thy son, and weep with me in my
,‫ עורי אמי עורי והקיצי משנתיך‬.‫האכזרי‬
affliction, and see the hearts of my
‫עמדי וערכי מלחמותייך נגד אחי איכה‬
brothers. Oh my mother arouse and awake
‫ וימכרו איתי‬.‫הפשיטו אותי מכתנתי‬ and direct thy warfare against my brothers,
‫ ויפרידו אותי מאבי ואין‬,‫לעבד זה פעמים‬ who have stripped me of my coat and sold
me into slavery now for the second time,
‫ עורי וערכי את טענותייך נגדם‬.‫מרחם‬
and have torn me away from my father
‫ וראי את מי יצדיק‬,‫לפני האלוקים‬
where there is no one to have pity upon
‫ קומי‬.‫האלוקים במשפט ואת מי ירשיע‬ me. Arouse and bring thy complaints
against them before the Lord and see who
‫אמי קומי והקיצי משנתיך וראי את אבי‬
is to be justified in the judgment and who
,‫איכה נפשו ולבו עלי ביום הזה עמדי‬
is to be condemned. Arise oh my mother,
‫ ויוסף עוד לדבר‬.‫ונחמיהו ודברי על לבו‬ awake from thy sleep, and see my father
‫כדברים האלה ויצעק ויבך יוסף בכי גדול‬ whose soul is with me this day, and
‫ וידום כאבן על‬,‫על קבר אמו ויכל לדבר‬ comfort him and console his heart. And
Joseph spoke continually to his mother;
‫ וישמע יוסף את קול‬.‫הקבר ממר לבו‬
and he cried aloud and wept bitterly upon
‫ ויענהו במר‬,‫מדבר אליו מתחת הארץ‬ his mother's grave; and he ceased speaking
.‫לב ובקול בכי ותחינה כדברים האלה‬ and from the bitterness of his heart he
‫ שמעתי את קול‬,‫בני בני יוסף בני‬ became silent like a stone upon the grave.
And Joseph heard a voice speaking unto
‫בכייתך ואת קול צעקותיך ראיתי את‬
him from under the ground, answering
‫ ידעתי את צרתך בני ויצר לי‬.‫דמעותיך‬ him in bitterness of heart in a voice of
‫ ועתה בני‬.‫עליך ותוסף לי יגון על יגוני‬ weeping and prayer, in these words: My
‫יוסף בני חכה את ה׳ והתחולל לו ואל‬ son Joseph, oh my son, I have heard the
voice of thy weeping and crying, and I
‫ הוא יציל אותך מכל‬,‫תירא כי ה׳ עמך‬
have seen thy tears and I know thy
‫ קום בני ולך לך מצרימה עם‬.‫צרה‬ affliction, oh my son It grieveth me for thy
,‫אדוניך ואל תירא כי האלוקים עמך בני‬ sake, oh my son. And new sorrow hath
‫ותוסף לדבר אל יוסף כדברים האלה‬ been added to my sorrow. And now my
son Joseph, hope thou in the Lord and
‫ וישמע יוסף את הדבר הזה‬.‫ותדום‬
wait for his help and do not fear, for the
.‫ ויוסף עוד לבכות‬,‫ויתמה מאוד מזה‬ Lord is with thee to deliver thee from all
‫וירא אותו אחרי כן אחד מהישמעאלים‬ trouble. Arise my son and go down with
‫ ויחר אפו‬,‫ההם צועק ובוכה על הקבר‬ thy masters unto Egypt, and do not fear for
the Lord is with thee my son And she
‫ ויאמר‬.‫עליו ויגרשהו משם ויכהו ויקללהו‬
continued to speak unto Joseph according
‫ אמצא חן בעיניכם‬,‫יוסף אל האנשים‬ to these words and then she was silent.
‫אשר תשיבוני בית אבי והוא יעשיר‬ And when Joseph heard this he was greatly
astonished, and he kept on weeping. And
‫ הלא‬,‫ ויענוהו לאמור‬.‫אתכם עושר רב‬
one of the Ishmaelites saw him weeping
‫ ואם יש לך אביך‬,‫עבד אתה איפה אביך‬
and lamenting over the grave, and his
.‫לא תמכר לעבד במעט מחיר זה פעמים‬ wrath was kindled against Joseph, and he
‫ ויוסיפו להכותו‬,‫ויחר אפם עליו מאוד‬ drove him away from the grave, and he
‫ וירא ה׳‬.‫ ויבך יוסף בכי גדול‬,‫ולייסרו עוד‬ beat him and cursed him. And Joseph said
unto the men: Let me find grace in your
‫ ויוסף ה׳ ויך את האנשים‬,‫את עוני יוסף‬
eyes and carry me back unto my father's
.‫וייסרם‬ house, and he will reward you with great
riches. And they answered unto him,
saying: Verily thou art a slave and where is
thy father? For hadst thou a father thou
shouldst not have been sold into slavery,
this the second time, and for such a small
price. And their anger was excited against
him, and they beat him and Joseph wept
bitterly. And the Lord saw Joseph's
affliction, and he smote these men once
more.
‫וישלח ה׳ עליהם רוח חזק מאוד ותחשך‬ 9 And the Lord brought darkness over the
‫עליהם הארץ ויברקו ברקים וירעמו‬ earth, and the lightning was flashing, and
the thunder was roaring, and the earth
‫ ותרעש הארץ מקול הרעם‬,‫רעמים‬
shook at the noise of the thunder and the
‫ ויבהלו האנשים ולא ידעו‬,‫והרוח החזק‬ great storm, and the men were greatly
,‫ ויעמדו הבהמות וכל הגמלים‬.‫אנה הלכו‬ alarmed and they knew not whither they
should go. And the beasts and the camels
‫וינהגום ולא יכלו ללכת ויכו אותם וירבצו‬
stood still, and when they were led they
‫ מה זאת‬,‫ ויאמר איש אל רעהו‬.‫לארץ‬
refused to go on, and when they were
‫עשה אלוקים לנו מה פשעינו ומה‬ smitten they lay down upon the ground.
.‫חטאתינו כי קרה לנו הדבר הזה היום‬ And the men said to each other: What is
that God hath done unto us, what are our
‫ אולי מעון‬,‫ויען האחד ויאמר אליהם‬
sins and our transgressions that this had to
‫העבד העני הזה קרה לנו את הדבר הזה‬
come over us? And one of them answered
‫ ועתה חלו נא את פניו ופצרו בו‬.‫היום‬ and said unto them: Peradventure on
‫ ואז נדע באשר למי הרעה‬,‫וימחול לנו‬ account of our sins in afflicting this slave
‫ והיה אם רחם ירחמנו‬.‫הזאת לנו‬ hath this evil befallen us this day. And now
entreat him and urge him on to forgive us,
‫ וידענו כי מעון העבד הזה היה‬,‫האלוקים‬
that we know on whose account this
‫ ויעשו האנשים כן ויתחננו אל‬.‫לנו כל זה‬ affliction hath come over us. And if the
‫ ויאמרו‬,‫יוסף ויפצרו בו למחול להם‬ Lord have mercy upon us, then we will
know that all this hath happened unto us
‫ עתה הואל ובקש נא‬.‫חטאנו לה׳ ולך‬
for the sin of afflicting this slave. And they
‫ כי‬,‫מאלוקיך ויסר מעלינו המות הזה‬ did so. And they entreated Joseph and
‫ וישמע‬,‫ ויעש יוסף כדבריהם‬.‫חטאנו לו‬ begged him to forgive them, saying: We
‫ה׳ אל יוסף ויסר ה׳ מעל האנשים ההם‬ have sinned against heaven and before
thee, and therefore we implore thee pray
.‫את המכה אשר הכה אותם בעבור יוסף‬
unto thy God to remove from us this
,‫ וינהגום וילכו‬,‫ויקומו הבהמות מהארץ‬ death, for we have sinned against him. And
‫ויעמוד הרוח מזעפו ותנח הארץ וילכו‬ Joseph did according to their words, and
‫ וידעו‬.‫האנשים לדרכם לרדת מצרימה‬ he prayed unto the Lord, and the Lord
hearkened unto Joseph, and he removed
‫האנשים כי בעבור יוסף היה להם‬
from them the plague wherewith the Lord
‫ ויאמרו איש אל רעהו‬,‫המקרה ההוא‬ had visited the Ishmaelites, on account of
‫הנה ידענו כי מאת העבד הזה היתה לנו‬ Joseph. And the beasts rose up from the
‫ ועתה מה לנו להביא על‬.‫הרעה הזאת‬ ground and became manageable and
walked on, and the great storm subsided,
‫ עוצו לנו עצה‬,‫נפשותינו את המות הזה‬
and the earth became quiet, and the men
‫ ויען האחד‬.‫מה לעשות לעבד הזה‬ continued their journey towards Egypt.
‫ הלא כי אמר לנו להשיבו אל‬,‫ויאמר‬ And the men knew that this affliction had
‫ עתה לכו ונשובה איתו ונבואה אל‬.‫אביו‬ come over them on account of Joseph, and
they said to each other: Behold, now we
‫ ולקחנו מביתו את‬,‫המקום אשר יאמר‬
know that for the sin of afflicting this slave,
‫ ויען‬.‫המחיר אשר נתנו בו ונלכה לנו‬ all that evil hath come over us. Come then
‫ הנה כן העצה הזאת טובה‬,‫האחד ויאמר‬ and let us consult what we shall do
concerning him, for why should we expose
‫ כי רחק‬,‫מאוד אך לא נוכל לעשות כן‬
ourselves further to such a terrible plague.
‫ממנו הדרך מאוד ולא נוכל לשוב‬
And one of them said: Verily he hath told
‫ זאת‬,‫ ויען האחד ויאמר אליהם‬.‫מדרכינו‬ unto us to bring him back unto his father,
.‫העצה היעוצה בזה וממנה לא נסור‬ and now let us carry him back to the place
he will designate, and we will take from his
‫הנה אנחנו באים היום מצרימה והיה‬
family the price that we paid for him and
‫ ומכרנו אותו שם במחיר‬,‫בבואנו מצרים‬
go our way. And one answered, saying: Thy
‫ וייטב הדבר הזה בעיני‬.‫רב ונוצל מרעתו‬ counsel is very wise but we cannot do
‫ וילכו לדרכם מצרימה‬,‫האנשים ויעשו כן‬ accordingly; for we have gone a great
‫ ובני יעקב כאשר מכרו את‬.‫עם יוסף‬ distance from his place and we cannot turn
away from our road. And still another said
‫יוסף אחיהם אל המדינים ויך את לבם‬
unto them: This is the counsel we will now
‫ וינחמו על מעשיהם ויבקשו ללכת‬,‫עליו‬ follow without further delay. We are going
‫ וראובן שב אל‬.‫להביאו ולא מצאוהו‬ down unto Egypt this day, and there we
will sell him for a high price, and thus we
‫ לשאת אותו‬,‫הבור אשר היה יוסף בו‬
will be delivered from his evil. And they
‫ ויעמוד ראובן על הבור‬.‫להשיבו אל אביו‬
were all pleased with these words, and they
‫ ויקרא יוסף יוסף ואין‬,‫ולא שמע דבר‬ continued their journey unto Egypt, taking
‫ ויאמר ראובן אך כי‬.‫עונה ואין דובר דבר‬ Joseph along with them. And after the sons
of Jacob had sold Joseph unto the
.‫ או כי נחש המיתו‬,‫מת יוסף מיראה‬
Midianites, their hearts beat within them
for their brother and they repented of what
they had done, and they searched for him
to bring him back but they could not find
him. And Reuben returned unto the pit
wherein Joseph had been in order to take
him out and return him unto his father,
and he stood by the pit crying: Joseph,
Joseph, but he heard not a word in answer.
And Reuben exclaimed: Poor Joseph he
must have died for fright, or he hath been
killed by one of the serpents.
‫וירד ראובן עד תוך הבור ויבקש את יוסף‬ 10 And Reuben went down into the pit to
search for Joseph, but he could not find
‫ ויקרע ראובן‬.‫ ויעל‬,‫ולא מצא אותו בבור‬
him in the pit, and he came out again. And
‫ הילד איננו ומה אשיב‬,‫את בגדיו ויאמר‬
Reuben rent his garments and he said: The
‫ וילך אל אחיו‬.‫את אבי עליו אם מת‬ child is not here and how can I comfort
,‫וימצא אותם עצבים על דבר יוסף‬ my father concerning him, if he be dead?
And Reuben went to his brothers and he
‫ומתייעצים יחד איכה ישיבו את אביהם‬
found them grieving for Joseph and
‫ באתי אל‬,‫ ויאמר ראובן אל אחיו‬.‫עליו‬
consulting in what manner they were to
‫הבור והנה אין יוסף שם ומה נאמר‬ comfort their father concerning him. And
‫לאבינו כי אין אבי מבקש את הילד כי‬ Reuben said unto them: Behold I have
‫ כזה וכזה‬,‫ ויענוהו אחיו לאמור‬.‫אם ממני‬ come to the pit, but Joseph was not in it,
and now what shall we say to our father,
‫ אחר כן‬,‫עשינו ויך לבנו על המעשה הזה‬
for my father will hold me alone
‫ונשב לבקש עלילה מה נשיב את יעקב‬ accountable for the youth. And his
‫ מה‬,‫ ויאמר אליהם ראובן‬.‫אבינו על ככה‬ brothers answered unto him: Thus have we
‫המעשה הזה אשר עשיתם להוריד שיבת‬ done, and our hearts ached afterwards by
reason of our action, and now we are
‫ לא טוב הדבר אשר‬,‫אבינו ביגון שאולה‬
seeking for a pretext how to comfort our
‫ ויקומו כולם‬,‫ וישב ראובן איתם‬.‫עשיתם‬ father concerning our brother. And
‫וישבעו איש את אחיו לבלתי הגיד את‬ Reuben said unto them: What is it that
‫ כל‬,‫ ויאמרו כולם‬.‫הדבר הזה ליעקב‬ you have done, to bring down the gray
head of our father with sorrow into the
‫איש אשר יגיד את הדבר הזה לאבינו‬
grave? Verily the thing that you have done
‫ולביתו או אשר ישמיע את הדבר הזה‬ is not good. And Reuben took his seat in
‫ ועמדנו כולנו עליו‬,‫לכל בני הארץ‬ their midst, and all of them arose and
‫ וייראו בני יעקב איש‬.‫ונהרגהו בחרב‬ swore to each other not to disclose a word
unto Jacob and they said: He who will
‫מאת אחיו כקטון כגדול על הדבר הזה‬
impart this to our father and his household
.‫ ויסתירו את הדבר בלבם‬,‫ואין דובר דבר‬ or who will say a word concerning it to any
‫וישבו אחרי כן בארץ יחד להתיעץ‬ of the people of the land, we will all unite
against him and kill him. And the sons of
‫ולבקש עלילה מה יאמרו אל יעקב‬
Jacob were afraid of each other from the
‫ ויאמר‬.‫ על כל הדברים האלה‬,‫אביהם‬
smallest to the greatest, and they never
‫ הנה לכם עצה אם טוב‬,‫אליהם יששכר‬ spoke a word concerning the matter; but
‫ קחו לכם‬.‫בעיניכם לעשות כדבר הזה‬ they kept it concealed in their hearts. And
they sat down together to counsel, to come
,‫את הכתונת אשר ליוסף וקרעו אותה‬
to a conclusion as to what they would tell
‫ושחטו שעיר עזים וטבלתם אותה בדמו‬
unto their father. And Issachar said unto
‫ והיה כראות‬.‫ושלחתם אותה לאבינו‬ them: Here is an advice for you if it
‫ חיה רעה אכלתהו על כן‬,‫אותה ואמר‬ pleaseth you to act accordingly: Take ye
.‫קרעה את כתונתו והנה דמו בכתונתו‬ Joseph’s coat and tear it up, and slaughter a
kid of the goats and dip the coat in its
‫ ונקינו אנחנו‬,‫והיה בעשותכם הדבר הזה‬
blood, and send it to our father. And he
‫ ותישר בעיניהם עצת‬.‫מתלונת אבינו‬ will see it and say, an evil beast hath
‫ ויעשו כדבר‬,‫יששכר וישמעו אליו‬ devoured him, and therefore the coat is
torn and bloody, and by doing this thing
‫ וימהרו ויקחו‬.‫יששכר אשר יעץ אותם‬
we will free ourselves from our father's
‫ וישחטו שעיר‬,‫את כתונת יוסף ויקרעוה‬
reproaches. And the words of Issachar
‫עזים ויטבלו את הכתונת בדם השעיר‬ pleased them well, and they agreed to act
‫ וישלחו את הכתונת ביד‬.‫וירמסוה בעפר‬ upon his advice. And they took quickly
Joseph’s coat and they tore it, and they
‫ ויצוהו לאמור‬,‫נפתלי אל יעקב אביהם‬
killed a kid from the goats, and they
‫ אנחנו אספנו את המקנה‬.‫כדברים האלה‬
dipped the coat in its blood, and they
‫ ונמצא את‬,‫ונבוא עד דרך שכם והלאה‬ trampled the coat in the dust. And they
‫הכתונת הזאת במדבר על הדרך טבולה‬ forwarded the coat to their father through
‫ ועתה הכר נא את הכתונת‬,‫בדם ובעפר‬ Naphtali, and they instructed him to speak
according to these words: We had gathered
.‫בנך היא אם לא‬
in the cattle, and when we reached a little
ways beyond Shechem, we found this coat
on the road in the wilderness dipped in
blood and covered with dust; and now
recognize the coat whether it be the coat of
thy son or not.
‫וילך נפתלי ויבוא אל אביו ויתן לו את‬ 11 And Naphtali came unto his father, and he
gave unto him the coat, and spoke unto
‫ וידבר אליו את כל דברי אחיו‬,‫הכתונת‬
him according to the instruction of his
‫ וירא יעקב את כתונת‬.‫אשר ציוו אותו‬
brothers. And when Jacob saw the coat he
‫ ויפול על פניו ארצה וידום‬,‫יוסף ויכירה‬ recognized it, and he fell to the ground
‫ ויצעק בקול גדול‬,‫ ויקם אחרי כן‬.‫כאבן‬ silent like a rock. And afterwards he rose
up and cried out, in a weeping voice: That
‫ וימהר‬.‫ובבכי ויאמר כתונת יוסף בני הוא‬
is the coat of my son Joseph! And Jacob
‫ וילך‬,‫יעקב וישלח אל בניו עבד מעבדיו‬
sent hastily one of his servants to his sons,
.‫אליהם וימצאם באים בדרך עם הצאן‬ and he met them coming along the road
‫ויבואו בני יעקב אל אביהם בערב והנם‬ with the sheep. And the sons of Jacob came
‫ וימצאו‬,‫קרועים בגדים ואדמה על ראשם‬ unto their father towards evening, with
their garments torn and dust upon their
.‫את אביהם צועק ובוכה בקול גדול‬
heads, and they met their father weeping
‫ הלא תגידו לי מה‬,‫ויאמר יעקב אל בניו‬ and lamenting with a loud voice. And
‫ ויענו‬.‫הרעה הבאה עלי פתאום ביום הזה‬ Jacob said unto his sons: Will you not tell
‫ אנחנו באים‬,‫את יעקב אביהם לאמור‬ me all about the misfortune that hath
befallen me so suddenly to-day? And they
‫היום כאשר נאספו הצאן ונבוא עד עיר‬
answered unto Jacob their father saying:
‫ ונמצא את‬.‫שכם במדבר על הדרך‬ After having gathered in the sheep, we
‫הכתונת הזו מלאה דם בארץ ונכיר‬ went on our road towards the city of
‫ ונשלח אותה אליך התוכל‬,‫אותה‬ Shechem in the wilderness, and we found

this coat full of blood and dust, and we
,‫ וישמע יעקב את דברי בניו‬.‫להכירה‬
recognized the coat, and we forwarded it
‫ויצעק בקול גדול ויאמר כתונת בני חיה‬ unto thee that thou mightst recognize it
‫ כי אנוכי‬.‫רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף‬ likewise. And when Jacob heard the words
‫שלחתיהו היום אליכם לראות את‬ of his sons, he cried out with a powerful
voice, and he said: It is my son’s coat; an
‫ להשיבני דבר‬,‫שלומכם ואת שלום הצאן‬
evil beast hath devoured him; Joseph is
‫ וילך כאשר ציותיהו ותקראן‬.‫מאתכם‬ without doubt rent in pieces. For I have
‫ ואני אמרתי כי‬,‫אותו כאלה היום הזה‬ sent him to-day unto you to inquire after
your peace and the welfare of the sheep,
,‫ ויענו ויאמר בני יעקב‬.‫איתכם היה בני‬
and to bring me back word from you. And
‫לא בא אלינו ולא ראינו אותו מעת‬
he went according to my orders, and this
‫ ויהי כשמוע יעקב‬.‫צאתנו מאתך עד פה‬ evil hath come over him, while I thought
‫ ויצעק עוד צעקה גדולה‬,‫את דבריהם‬ my son is with you. And the sons of Jacob
answered, saying: He hath never reached
‫ויקם ויקרע שמלותיו וישם שק במתניו‬
us, and we have not seen him from the day
‫ ויספוד וישא את קולו‬.‫ויבך בכי גדול‬
we have left thee even until now. And
‫ יוסף‬.‫ ויקרא ויאמר כדברים האלה‬,‫בבכי‬ Jacob rent his clothes and put sackcloth
‫בני בני יוסף שלוח שלחתיך היום אל‬ upon his loins, and he wept bitterly and he
‫ מידי היתה‬,‫שלום אחיך והנה נטרפת‬ mourned for his son, lamenting in these
words: Oh Joseph, Joseph my son, behold I
‫ צר לי עליך יוסף בני צר לי‬.‫זאת לך בני‬
have sent thee to in quire for the peace of
‫ מה מתקת לי בחיים ועתה מה‬,‫עליך‬ thy brothers and thou hast been torn into
‫ מי יתן מותי‬.‫מרה עליי מותך מאוד‬ pieces, and through me this hath befallen
‫ כי צר לי עליך‬,‫תחתיך היום בני יוסף‬ thee. It grieveth me for thy sake, my son
Joseph, oh it grieveth me! How sweet hast
‫ בני בני יוסף בני אנה אתה‬.‫מאוד בני‬
thou been unto me while living, and how
‫ עורה עורה ובוא ממקומך‬,‫ואיפה נפשך‬ bitter is thy death unto me! Would that I
‫ בוא נא‬.‫וראה את צרתי עליך בני יוסף‬ had died in thy stead to-day, oh my son,
for it grieveth me exceedingly for thee, oh
,‫וספור דמעות עיני הנופלות על פניי‬
my son. Oh my son, my son, Joseph, my
‫ איך‬.‫והעליתם לפני ה׳ וישוב אפו ממני‬
son, where art thou and where is thy soul?
‫נפלת יוסף בני ביד אשר לא נפל אדם‬ Awake oh awake from thy place and come
‫ כי מכת‬.‫ עד היום הזה‬,‫למיום היות עולם‬ and see my affliction concerning thee, oh
‫ אך ידעתי כי‬,‫אויב הוכית מוסר אכזרי‬ my son! Come and count the tears of my
eyes flowing down my cheeks, and bring
.‫על רוב עונותיי היה לך הדבר הזה בני‬
them before the Lord that his anger may
‫עורה נא וראה מה מרה עליי צרתך בני‬ turn away from me. Oh my son how hast
‫ וגם רוח‬,‫ואף לא גדלתיך ולא טפחתיך‬ thou fallen, in a manner as no man hath
‫ כי אם האלוקים אשר‬.‫ונפש לא נתתי בך‬ ever perished from the beginning of the
world, even unto this day. For thou hast
‫יצר אותך והוא בנה את עצמותיך ויתן‬
fallen by the hand of a cruel enemy, but I
‫ ויפח באפך נשמת‬,‫עליהם בשר מלמעלה‬ know that this hath happened unto thee
‫ ואולם האלוקים‬.‫חיים ויתן אותך אליי‬ on account of my many sins. Arise, oh my
‫אשר נתנך אליי הוא אשר לקח אותך‬ son, awake and see the bitterness of my
agony concerning thee! But verily I have
,‫ ותקראן אותך כאלה היום הזה‬,‫ממני‬
not caused thee to grow and I have not
.‫וכל מעשה האלוקים טוב‬ formed thee, and I have not given unto
thee a spirit and a soul, for it was God who
hath created thee, and he hath built up thy
bones, and invested them with flesh and
breathed into thy nostrils a breath of life,
and he gave thee unto me. And the same
God that hath given thee unto me hath
taken thee away from me now, and this
hath befallen thee to-day, and all the works
of God are good.
‫ויוסף יעקב לדבר על יוסף כדברים‬ 12 And Jacob kept on lamenting in this
.‫ ויבך בכי גדול ויפול לארץ וידום‬,‫האלה‬ manner and he wept bitterly, and he fell to
the ground and was silent. And all the sons
‫ויראו כל בני יעקב את צרת אביהם‬
of Jacob saw their father's agony, and they
‫ ויבכו גם הם בכי‬,‫וינחמו על אשר עשו‬ repented of what they had done, and they
‫ ויקם יהודה ויקח את ראש אביו‬.‫גדול‬ also wept bitterly. And Judah arose and
‫ ויסר‬,‫מעל הארץ וישם אותה בין ברכיו‬ lifted up the head of his father, and he
placed it upon his knees, and he removed
‫ ויבך יהודה בכי‬.‫את דמעות אביו מלחייו‬
his father's tears from his cheeks. And
‫גדול מאוד וראש אביו על ברכיו ודומם‬ Judah wept a fearful weeping, with his
,‫ ויראו בני יעקב את צרת אביהם‬.‫כאבן‬ father's head upon his lap silent like a rock.
,‫וישאו את קולם ויוסיפו עוד לבכות‬ And all the sons of Jacob and all his
servants and all his daughters rose up and
.‫ויעקב עודנו נופל בארץ כאבן דומם‬
surrounded him to comfort him; but he
‫ויקומו כל בניו וכל עבדיו וכל בנות‬ refused to be comforted. And the news
.‫ וימאן להתנחם‬,‫עבדיו ויסובבהו לנחמו‬ reached Isaac, the son of Abraham, Jacob's
father, and he and his household wept
‫ויקומו כל בית יעקב ויספדו מספד גדול‬
bitterly for Joseph. And Isaac left his home
‫ ויגע הדבר‬.‫ ועל צרת אביהם‬,‫על יוסף‬
in Hebron and his men with him, and they
‫ ויבך בכי‬,‫ליצחק בן אברהם אבי יעקב‬ came to comfort Jacob; but he refused to
‫ ויבוא‬.‫גדול על יוסף הוא וכל ביתו‬ be comforted. And afterwards Jacob rose
up from the ground with the tears
‫מהמקום אשר גר שם בחברון ואנשיו‬
streaming down his face, and he said unto
.‫ וימאן להתנחם‬,‫עמו וינחם את יעקב בנו‬
his sons: Arise and take your swords and
‫ ויקם יעקב מהארץ‬,‫ויהי אחרי כן‬ your bows and go into the field to search
,‫ ויאמר אל בניו‬.‫ודמעותיו נוזלות על פניו‬ for the body of my son, and bring it unto
‫קומו וקחו חרבותיכם וגם קשתותיכם‬ me and I will bury it. And, I pray ye, to
search likewise among the beasts and hunt
‫וצאו השדה ובקשו אולי תמצאו גויית‬
them down, and the one you meet first
‫ ואתם‬.‫ והבאתם אותה אליי וקברתיה‬,‫בני‬ seize it and bring it unto me, peradventure
‫ ואשר‬,‫בקשו נא בעד החיות וצידו אותם‬ the Lord will see my misery this day and
‫תמצאו לקראתכם בראשונה ותפשתם‬ grant you to find the one that hath torn
my son, and bring it unto me that I may
‫ אולי יראה ה׳‬.‫אותה והבאתם אותה אליי‬
avenge on it the death of my son. And the
‫בעניי היום הזה והכין לכם אשר טרף‬ sons of Jacob did according to the
.‫ והבאתם אליי ואנקום נקמת בני‬,‫את בני‬ command of their father, and they rose
‫ וישכימו‬,‫ויעשו בניו כאשר ציוה אביהם‬ early in the morning and they took each
his sword and his bow, and they went unto
‫בבוקר ויקחו איש חרבו וקשתו בידו‬
the field to hunt the beasts. And when they
‫ ויעקב עודנו‬.‫ויצאו השדה לצוד החיות‬ came unto the wilderness, and behold a
‫צועק ובוכה הולך ובא בבית ומכה כף‬ wolf came towards them, and they seized
‫ ובני‬.‫ יוסף בני יוסף בני‬,‫אל כף ויאמר‬ him and they brought him unto their
father saying: This is the first beast we met,
‫יעקב הלכו המדברה אל החיות לתפשם‬
and we have brought him unto thee
‫ ויתפשוהו‬,‫והנה לקראתם זאב אחד‬ according to thy commandment, but the
‫ ויאמרו אליו זאת‬.‫ויביאוהו אל אביהם‬ body of thy son we could not find. And
‫מצאנו בראשונה ונביא אותו אליך כאשר‬ Jacob took the beast from the hands of his
sons, and he cried out once more with a
‫ ויקח‬.‫ ואת גויית בנך לא מצאנו‬,‫ציותינו‬
terrible voice, and he seized the beast with
‫יעקב את החיה מיד בניו ויצעק עוד‬ one hand and he spoke unto the beast in
‫ ויאמר‬.‫ ובידו החיה‬,‫בקול גדול ובבכי‬ the bitterness of his heart, saying: Why
‫ מדוע אכלת‬,‫במר לב ונפש אל החיה‬ hast thou devoured my son Joseph, and
how didst thou not fear the Lord of the
‫את יוסף בני ואיך לא יראת מאלוקי‬
earth to bring over me such grief
‫ ותאכל את‬.‫הארץ ומצרתי על יוסף בני‬ concerning my son Joseph'? And thou hast
,‫בני חינם על לא חמס ותשימני עליו‬ devoured my son without any cause, for he
.‫ולכן האלוקים יבקש את נרדף‬ hath not wronged thee, and thou hast
brought guiltiness over me on his account,
and now therefore the Lord will always
find him that deserveth punishment.
‫ בעבור נחם את‬,‫ויפתח ה׳ את פי החיה‬ 13 And the Lord opened the mouth of the
‫ ותען את יעקב ותדבר‬.‫יעקב בדבריה‬ beast in order to comfort Jacob with its
words, and it answered unto Jacob and it
‫ חי האלוקים אשר‬,‫אליו כדברים האלה‬
spake these words: As God liveth who hath
‫ לא ראיתי‬,‫בראנו בארץ וחי נפשך אדוני‬ created me in the earth, and as thy soul
‫ אך מארץ רחוקה‬.‫את בנך ולא טרפתיהו‬ liveth, oh my master, I have not seen thy
‫ כי כאשר‬,‫באתי לבקש את בני גם אני‬ son nor have I torn him to pieces. . But I
am coming from a distant land likewise
.‫קרה לך עם בנך קרה לי עם בני גם אני‬
seeking my son, and as it hath happened
‫כי זה עשרה ימים אשר באתי בארץ‬ unto thee and thy son, even so it hath
,‫הזאת מבקש את בני אשר הלך מאתי‬ happened unto me and my son. And it is
‫היום שנים עשר יום ולא ידעתי אנה הוא‬ now ten days since I have come unto this
land in search of my son, who hath left me
‫ ואבוא היום בשדה‬.‫ואם מת ואם חי הוא‬
and I know not where he is, and whether
‫לבקש את בני וימצאו אותי בניך‬ he be dead or alive. And when I came to-
‫ ויביאו‬,‫ ויוסיפו לי יגון על יגוני‬,‫ויתפשוני‬ day unto the field to seek my son, thy sons
found me and they seized me, adding grief
‫אותי אליך היום ואדבר אליך את כל‬
to my grief, and they brought me to thee
‫ הנני בידך ועשית‬,‫ ועתה בן אדם‬.‫דברי‬ this day; and I have spoken unto thee all
‫ אך חי האלוקים‬.‫לי כטוב בעיניך היום‬ concerning my affairs. And now, oh son of
man, behold I am in thy hands and thou
‫ לא ראיתי את בנך‬,‫אשר בראנו בארץ‬
canst do unto me as it seem eth best in
‫ולא טרפתיהו ולא בא אל פי בשר אדם‬
thine eyes, this day, but as the Lord liveth
‫ ויהי כשמוע יעקב את דברי‬.‫כל ימי חיי‬ who hath created me in the earth, I have
‫ וישלח מידו את‬,‫החיה ויתמה מאוד‬ not seen thy son, neither have I torn him
to pieces, nor has ever human flesh entered
‫ ויעקב עודנו צועק‬.‫החיה ותלך לדרכה‬
my mouth all the days of my life. And
‫ ויתאבל יעקב על‬,‫ובוכה על יוסף יום יום‬
when Jacob heard the words of the beast he
‫ ובני ישמעאל אשר קנו‬.‫יוסף ימים רבים‬ was greatly astonished, and he released the
‫ הלכו‬,‫את יוסף מאת המדינים את אחיו‬ animal and it went away. And Jacob
.‫מצרימה עם יוסף ויבואו עד גבול מצרים‬ continued weeping and lamenting for
Joseph, and he mourned over his son many
,‫ויהי כאשר הקריבו להוא מצרימה‬
days. And the Ishmaelites who bought
‫ויפגעו ארבעה אנשים מבני מדן בן‬ Joseph from the Midianites who had
.‫אברהם יצאו מארץ מצרים לדרכם‬ bought him from his brothers went with
‫ התחפצו‬,‫ויאמרו אליהם הישמעאלים‬ Joseph unto Egypt. And when they reached
the boundaries of Egypt they met with four
‫ ויאמרו‬,‫בעבד הזה לקנות אותו ממנו‬
men of the sons of Elam, the son of
‫ ויתנו את יוסף אליהם ויראו‬.‫תנוהו לנו‬ Abraham, who came on their way from
‫ ויקנוהו‬,‫אותו והנה נער יפה מראה מאוד‬ Egypt. And the Ishmaelites said unto them:
‫ ויבואו‬.‫מהם בחמשת שקלים‬ Would you not like to buy this slave from
us? And they said: Give him unto us. And
‫ וגם‬,‫הישמעאלים מצרימה לדרכם‬
they delivered Joseph unto them and they
.‫המדנים שבו מצרימה ביום ההוא‬ examined him and they saw that he was a
‫ הנה שמענו‬,‫ויאמרו המדנים איש לרעהו‬ lad of very fine appearance and they
‫כי פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים‬ bought him for nine shekels. And the
Ishmaelites went on their journey into
‫מבקש עבד טוב אשר יעמוד לפניו‬
Egypt, and the Midianites returned like
‫לשרתו ולהפקיד אותו על ביתו ועל כל‬ wise to Egypt on the same day. And they
‫ עתה לכו ונמכרנו אליו כאשר‬.‫אשר לו‬ said to each other: Behold we have heard
‫ אם יוכל לתת לנו את כל אשר‬,‫נחפוץ‬ that Potiphar, an officer of Pharaoh’s,

captain of the guards, is seeking a good
‫ וילכו המדנים ההם ויבואו בית‬.‫חפצנו בו‬
servant to stand before him and to minister
‫ ויאמרו אליו שמענו אשר אתה‬,‫פוטיפר‬ unto him and to take charge of his house
‫ הנה איתנו‬.‫מבקש עבד טוב לשרתך‬ and all belonging unto him. And now let
‫ אם תוכל לתת לנו‬,‫עבד אשר כרצונך‬ us go and sell him unto him as this is
precisely the servant he wants, and he will
‫ ויאמר‬.‫את אשר חפצנו בו ונמכרנו לך‬
pay us for him whatsoever we desire. And
‫ והיה אם‬,‫פוטיפר הביאוהו לפני ואראנו‬ those Midianites came unto the house of
‫ייטב בעיניי ונתתי לכם את אשר תחפצו‬ Potiphar, saying unto him: We have heard
‫ וילכו המדנים ויביאו את יוסף‬.‫בו‬ that thou desirest to procure a good servant
to attend thee. Behold we have with us a
‫ ויראהו ויישר‬,‫ויעמידוהו לפני פוטיפר‬
servant according to thy desire, and if thou
.‫בעיניו מאוד‬ canst give unto us what we ask for him, we
will sell him unto thee. And Potiphar said
unto them : Bring him into my presence,
and if he pleaseth me then I will pay for
him whatsoever you ask for him. And the
Midianites brought Joseph before Potiphar,
and Potiphar saw him and he pleased him
exceedingly,
‫ויאמר אליהם פוטיפר הגידו נא לי אשר‬ 14 and Potiphar said unto them: Name the
value of that youth. And they said: We
‫ ויאמרו ארבע מאות‬,‫תחפצו בנער הזה‬
want for him four hundred pieces of silver.
‫ אני אתן‬,‫ ויאמר פוטיפר‬.‫כסף חפצנו בו‬
And Potiphar said unto them: I am ready
‫לכם אם תביאו אליי מוכרו אליכם ותגידו‬ to pay you the amount if you will bring
‫ כי הנער‬.‫לי את דברו אולי גנוב הוא‬ unto me him that hath sold the youth unto
‫ כי דם‬,‫הזה לא עבד ולא בן עבד הוא‬ you and inform me concerning his affairs;
peradventure he hath been stolen, for the
‫ וילכו המדנים‬.‫טוב ויפה אני רואה בו‬
youth is neither a slave nor the son of a
‫ויביאו לו הישמעאלים אשר מכרוהו‬ slave, for I see noble blood within him.
‫ ויודו אליו ויאמרו עבד הוא‬,‫אליהם‬ And the Midianites went away and they
brought the Ishmaelites who had sold
‫ וישמע‬.‫ואנחנו מכרנו אותו אליהם‬ Joseph unto them, and the Ishmaelites said
unto Potiphar: He is a slave, and we have
‫ וישקול‬,‫פוטיפר את דברי הישמעאלים‬
sold him unto these men. And when
‫פוטיפר אל המדנים את הכסף אשר‬
Potiphar heard their words he paid the
‫דיברו לו ארבע מאות כסף ויתנהו ביד‬ silver unto the Midianites and they went
‫ ויקחו‬.‫הישמעאלים לתתו אל המדנים‬ away and the Ishmaelites returned likewise
to their place. And Potiphar took Joseph
‫המדנים את הכסף מיד הישמעאלים‬
and he brought him into his house and he
‫ וגם הישמעאלים שבו אל‬,‫וילכו לדרכם‬
served Potiphar. And Joseph found grace in
‫ ויקח פוטיפר את יוסף ויביאהו‬.‫מקומם‬ Potiphar’s eyes, and he trusted in him, and
‫ וימצא יוסף חן‬.‫ וישרת אותו‬,‫אל ביתו‬ he made him overseer in his house and all
,‫בעיני פוטיפר ויאמן בו ויפקדהו על ביתו‬ that he had Potiphar surrendered into his
care. And the Lord was with Joseph and he
‫ ויהי ה׳ את יוסף‬.‫וכל אשר לו נתן בידו‬
was a prosperous man and the Lord blessed
‫ ויברך ה׳ את בית‬,‫ויהי איש מצליח‬ the house of Potiphar for Joseph’s sake, and
‫ ויעזוב פוטיפר את כל‬.‫פוטיפר בגלל יוסף‬ he left all that he had in Joseph’s hand. And
‫ ויהי יוסף הוא המוציא‬,‫אשר לו ביד יוסף‬ Joseph was all-in-all, and upon his
command everything was done in
‫והוא המביא ועל פיו יהיה כל דבר בבית‬
Potiphar’s house. And Joseph was eighteen
‫ ויוסף בן שמונה עשרה שנה יפה‬.‫פוטיפר‬ years of age, a youth of beautiful eyes and
‫ וכמוהו לא‬,‫בחור יפה עיניים וטוב רואי‬ pleasant appearance, and there was not his
‫ בעת ההיא בהיות‬.‫היה בכל ארץ מצרים‬ like in the whole land of Egypt. At that
time when Joseph was in his master's
‫ יוצא ובא בבית‬,‫יוסף בבית אדוניו‬
house, coming in and going out and
‫ ותשא זליכא אשת אדוניו‬.‫ומשרת את ה׳‬ attending to his master's affairs, Zulycah,
‫ והנה נער‬,‫את עיניה אל יוסף ותראהו‬ his master's wife, lifted up her eyes unto
‫יפה תואר ויפה מראה מאוד ותחמוד‬ Joseph, and she beheld his comely
appearance, and his beauty tempted her
,‫ ותדבק נפשה ביוסף מאוד‬.‫יופיו בלבה‬
heart. And her soul became attached unto
‫ותסיתהו יום יום להיות איתה ותלבישהו‬ Joseph, and she beguiled him and
‫ ותפתה זליכה את יוסף‬.‫בגדים יום יום‬ persuaded him day after day, but he would
‫ ולא נשא יוסף‬,‫יום יום בכל דבר יום יום‬ not lift up his eyes to look at his master's
wife. And Zulycah said unto him: How
‫ ותאמר‬.‫את עיניו לראות באשת אדוניו‬
comely is thy appearance and how graceful
‫ מה טוב מראיך ותוארך‬,‫אליו זליכה‬ thy figure. Verily I have looked at all the
‫מאוד הלא ראיתי בכל עבד ולא ראיתי‬ servants, but I could not find one as fair as
‫ הלא‬,‫ ויאמר אליה יוסף‬.‫עבד יפה כמותך‬ thou art. And Joseph replied unto her: He
who hath created me hath created likewise
‫אשר בראני בבטן אמי הוא אשר ברא‬
all the sons of man. And she said unto
‫ מה נאוו‬,‫ ותאמר אליו‬.‫את כל האדם‬ him: How beautiful are those eyes of thine
‫עיניך כי הרהבת בהם את כל יושבי‬ and thou hast captivated with them all the
‫ מה‬,‫ ויאמר אליה‬.‫מצרים איש ואישה‬ inhabitants of Egypt, men and women
alike. And he said unto her: Verily they are
‫טובם בעודני חי ואם ראיתם בקבר הלא‬
beautiful while alive, but if thou wert to see
‫ מה יפו ומה‬,‫ ותאמר אליו‬.‫תנוד מהם‬ them in the grave thou wouldst tremble
‫ קח נא לך את הכינור‬,‫נעמו כל דבריך‬ before them. And she continued: How
.‫אשק בבית ונגן בידך ואשמע את דבריך‬ pleasant and sweet are thy words, do take
the harp which is in the house and play
‫ מה יפו ומה נעמו דבריי‬,‫ויאמר אליה‬
with thy hands and let us hear thy voice.
.‫בשבחי את שבח אלוקיי ואת תהילתו‬ And Joseph said: How pleasant and sweet
are my words when I sing the praises and
the glory of my Lord.
‫ מה יפה מאוד שיער ראשך‬,‫ותאמר אליו‬ 15 And she continued: Oh how beautiful is
the hair of thy head! Go and take the
‫ קח נא לך‬,‫הנה מסרק הזהב אשר בבית‬
golden comb which is in the house and
,‫ ויאמר אליה‬.‫והסרק את שיער ראשך‬
dress thy hair with it. And he said unto
‫ עזוב‬,‫עד מתי תדברי אליי כדברים האלה‬ her: How long wilt thou continue to speak
‫לך את כל הדברים האלה מעליי וקום‬ unto me in such words. Cease talking unto
‫ ותאמר‬.‫ועשה לך את כל דברי ביתך‬ me and attend to thy work about the

house. And she replied: There is no work
‫ אין דבר בביתי ואין מאמר כי אם‬,‫אליו‬
to be done by me about the house, save
‫ ובכל זאת לא הביט‬.‫דבריך ומאמריך‬ what thou mightst bid me do. And in spite
‫ ויתן‬,‫יוסף אליה ולא נשא את עיניו בה‬ of all that, she could not attract Joseph, nor
‫ ותאהב זליכה את‬.‫את עיניו בארץ למטה‬ would he look up unto her but he kept his
eyes fixed upon the ground. And Zulycah's
‫ והיה בעת אשר‬,‫יוסף בלבה לשכב עמה‬
heart was yearning for Joseph to lie with
‫ישב בבית לעשות מלאכתו ותבוא זליכה‬ her, and once upon a time when Joseph
‫ ותסיתהו בדברים יום יום‬.‫ותשב לפניו‬ attended to his duties within the house,
Zulycah came and seated herself before
‫ ולא אבה‬,‫לשכב עמה או להביט אליה‬ him, and she continually tempted and
enticed him, but he would not lie with her,
‫ אם לא‬,‫ ותאמר אליו‬.‫יוסף לשמוע אליה‬
nor even look up unto her. And she said
‫תעשה את דברי אייסרך במשפט מות‬
unto him: If thou wilt not do according to
‫ ויאמר אליה‬.‫ואתנה עליך עול ברזל‬ my wishes, I will punish thee with the
‫ הלא האלוקים אשר ברא את‬,‫יוסף‬ judgment of death and I will place an iron
‫ והוא אשר‬,‫האדם הוא מתיר אסורים‬ yoke upon thee. And Joseph replied unto
her: Verily, God who hath created me
‫ ויהי‬.‫יציל אותי ממאסריך וממשפטיך‬
releases the captives, and he will deliver me
‫כאשר לא יכלה עליו לפתותו ונפשה‬ from thy prison and from thy judgment.
‫ ותיפול זליכה בחולי כבד‬,‫דבקה בו‬ And when she saw that it was impossible to
‫ ויבואו כל נשי מצרים לבקרה‬.‫מתאותו‬ persuade Joseph, her heart was full of
desire, for her soul was fixed upon Joseph,
‫ מדוע את ככה דלה ורזה‬,‫ויאמרו אליה‬
and she fell into a hard sickness. And all
‫ הלא אשת שר‬.‫ואת לא חסרת דבר‬ the women of Egypt came to visit her and
‫ החסרת‬,‫נכבד וגדול בעיני המלך את‬ they said unto her: Why art thou so pale
‫ ותען זליכה‬.‫דבר מכל אשר תאוה נפשך‬ and emaciated? Surely thou lackest
nothing, for is not thy husband an
‫ היום יוודע לכן על מה‬,‫אתהן לאמור‬
honored officer and very great in the eyes
.‫היה לי הדבר הזה אשר ראיתם אותי בו‬ of the king, and can it be that thou lackest
‫ותצו את נערותיה וישימו לחם לכל‬ the least thing that thy heart may desire?
‫ ויעשו כן ותעש להן משתה‬,‫הנשים‬ And Zulycah answered unto them: This
day shall it be known unto you what hath
‫ ותיתן‬.‫ויאכלו כל הנשים בבית זליכה‬
reduced me to this sad condition, in which
‫בידם אתרוגים ותיתן להן סכינים לקלף‬ you see me now. And Zulycah ordered her
‫ ותצו וילבישו את‬,‫האתרוגים לאכלם‬ maidens to set meat before all the women
.‫יוסף בגדים יקרים ולהביאו לפניהם‬ and to prepare a great feast for them, and
all the women ate in Zulycah’s house, and
‫ויבוא יוסף לפניהם ויביטו כל הנשים‬
she gave them knives to peel their oranges
‫ ויראו את יוסף ולא הפנו את‬,‫ביוסף‬ and to eat them. And she commanded that
‫ ויחתכו כולם את ידיהים‬.‫עיניהם ממנו‬ Joseph be put into costly garments and
that he should appear before them. And
‫ וימלאו כל‬,‫בסכינין אשר בידיהן‬
Joseph came before them, and behold,
‫ ולא ידעו‬.‫האתרוגים אשר בידיהן בדמם‬
when the women saw him they could not
‫ אך הביטו לראות ביופי‬,‫את אשר עשו‬ turn their eyes from him, and all of them
.‫יוסף ולא הפנו ממנו את עפעפיהן‬ cut their hands with the knives and the
‫ותראה זליכה את אשר עשו ותאמר‬ oranges were full of blood. And they
noticed not what they had done, being so
‫ מה המעשה הזה אשר עשיתן‬,‫אליהן‬
deeply absorbed in admiring Joseph’s
‫הלא אתרוגים נתתי לפניכם לאכול‬ beauty, and they could not turn their
‫ ויראו כל‬.‫ותחתכו אתם כולכם את ידיכן‬ eyelids from Joseph’s face. And Zulycah
‫ והנה מלאים דם וירד‬,‫הנשים את ידיהן‬ saw what they had done and she said unto
them: What is it that you are doing?
‫ כי זה‬,‫ ויאמרו אליה‬.‫דמן על כל בגדיהן‬
Behold, I have given you oranges that ye
‫העבד אשר לך בביתך הרהיבנו ולא‬ might eat and now you have cut your
.‫יכולנו להסיר עפעפינו ממנו מיופיו‬ hands all of you. And they looked at their
hands and behold they were bleeding and
blood was flowing down upon their
garments. And they said unto her: It is
because of this servant which thou hast in
thy house, who hath charmed us and we
could not turn our eyelids from him
through his beauty.
‫ הלא ברגע אשר ראיתם‬,‫ותאמר אליהם‬ 16 And she said unto them: Behold in the
‫אותו קרה לכם הדבר הזה ולא יכולתם‬ short moment that you have seen him this
hath occurred unto you and you could not
‫ ואף אנוכי אשר הוא‬.‫להתאפק עליו‬
withstand him, how much less can I do it,
‫בביתי תמיד ואראה אותו יום יום הולך‬ being always in the house with him. And I
.‫ ואיך לא אדל ואמות מזה‬,‫ובא בביתי‬ see him day after day coming in and going
‫ אמת תדברי כי מי יוכל‬,‫ויאמרו אליה‬ out about the house, can I then help my
sickness or even my death on his account?
‫לראות את התואר הזה בביתו ויתאפק‬
And they said: Thy words are true, for who
‫ והלא עבדך הוא ומשרת את‬,‫ממנו‬ can see this beautiful figure in the house
‫ביתיך ולמה לא תדברי אליו את אשר‬ and be indifferent. But is he not thy slave
‫עם לבבך ותעזבי את נפשך למות בדבר‬ and servant, wherefore then dost thou not
tell what thou hast in thy heart, and why
‫ מתחזקת אני בכל‬,‫ ותאמר אליהם‬.‫הזה‬
allowest thou thy soul to perish on that
,‫יום להסיתו ולא אבה אל דברי‬ account? And she said unto them: I am
‫ואבטיחהו בכל טובה ולא מצאתי בו‬ forcing myself daily to entice him, but he
.‫דבר על כן דלותי כאשר ראיתם אותי‬ does not heed my words, and I assure him
‫ ויכבד‬,‫וזליכה חלתה מאוד מתאות יוסף‬ of all that is good, but he does not mind,
and therefore I have fallen sick even as you
‫ וכל אנשי בית‬.‫עליה חוליה מאהבתו‬
see me this day. And Zulycah was very ill
,‫זליכה ואישה לא ידעו את הדבר הזה‬ through her desire for Joseph, and her love
‫ וישאלוה‬.‫וכי חלתה זליכה מאהבת יוסף‬ sickness weighed heavily upon her, but the
‫ מדוע את ככה דלה‬,‫כל אנשי ביתה‬ people of Zulycah's household, and her
husband knew nothing of the matter and
‫ ותאמר‬.‫וחולה ואת לא חסרת דבר‬
that Zulycah was sick out of her love to
‫ לא ידעתי את הדבר הזה אשר‬,‫אליהם‬ Joseph. And all the people of her
‫ וכל הנשים וכל‬.‫בא יום יום אליי‬ household asked her: Why art thou so
‫מאהבותיה באות יום יום לראותה ולדבר‬ emaciated and sick whereas thou lackest
not the least thing? And she said unto
‫ ותאמר אליהן אין זה כי אם‬,‫עמה‬
them: I know not the illness that is
‫ פתי אותו‬,‫ ותאמרן אליה‬.‫מאהבת יוסף‬ growing upon me day after day. And all the
‫ אולי ישמע אלייך‬,‫והחזיקי בו בסתר‬ women and her friends came to visit her
‫ ותוסף‬.‫ויסיר מעלייך רק את המות הזה‬ daily and they spoke unto her, saying: This
is certainly caused through thy love for
‫ ותלך הלוך‬,‫זליכה לחלות מאהבת יוסף‬
Joseph; entice him then and use force
‫ ויהי‬.‫ודלה עד כי לא היה בה כח לעמוד‬ against him, peradventure he will listen
,‫היום ויוסף עושה מלאכת אדוניו בבית‬ unto thee and remove thy impending
,‫ותבא זליכה בסתר ותיפול עליו פתאום‬ death. And Zulycah became more seriously
ill and she grew poorer with every coming
‫ויקם יוסף עליה ויתחזק ממנה ויושיבה‬
day until she had no more strength in her
‫ ותבכה עליו זליכה מהתאוה אשר‬.‫לארץ‬ to stand up. And one day, while Joseph was
‫ ותתחנן לפניו בבכיה‬,‫בלבבה אליו‬ attending to his work in the house,
Zulycah came in secretly and threw herself
‫ ותדבר אליו‬.‫ודמעותיה יורדות על פניה‬
suddenly upon him, and Joseph used force
‫ הראית‬,‫בקול תחינה ובמר נפש לאמור‬
to free himself from her and he cast her to
‫או השמעת או הידעת אישה יפה כמוני‬ the ground. And Zulycah wept before him
‫או טובה ממני אשר אדבר אליך יום יום‬ on account of the passion within her heart,
and she entreated him, and tears gushed
‫ ואעש לך את כל הכבוד‬,‫ואדל מאהבתך‬
down her cheeks, and she spoke unto him
‫ ואם על אשר‬.‫הזה ולא שמעת בקולי‬
in weeping and supplication, saying: Hast
‫ חי המלך‬,‫יראת מאדוניך פן ייסר אותך‬ thou ever seen, or heard, or known of a
‫ ועתה‬.‫אם יקרך עוון בדבר הזה מאדוניך‬ woman more beautiful or better than
‫שמע נא אליי ועשה למען הכבוד אשר‬ myself, that she would speak unto thee day
after day and become so reduced by
,‫כבדתיך והסר מעליי את המות הזה‬
sickness through love to thee, and ready to
‫ ותכל לדבר ויען‬.‫ולמה אמות בעבוריך‬ bestow all these honors upon thee, and still
‫ חדל לך מעליי ועזוב‬,‫יוסף אותה לאמור‬ thou dost not listen unto my voice? And if
thou be afraid of thy master, that he might
‫ חלילה לי לעשות את‬,‫את הדבר הזה‬
punish thee, as the king liveth no harm
‫ הן אדוני לא ידע‬.‫הדבר הזה לאדוני‬
shall befall thee in this matter. Do then
.‫ וכל אשר לו נתן בידי‬,‫איתי מה בבית‬ listen unto me and gratify my desire for the
‫ואיך אעשה את הדברים האלה בבית‬ honor which I have shown thee, and free
me from this disease; for why should I die
.‫אדוני‬
on thy account? And when she ceased
speaking Joseph answered unto her saying:
Get thee from me and leave that matter to
my master. Behold my master wotteth not
what is with me in the house and he hath
committed all that he hath into my hand.
And he hath bestowed upon me great
honors in his house and he hath made me
overseer over his house and he hath
elevated me, for there is none greater in
this house than I. Neither hath he kept
back anything from me but thou, because
thou art his wife, and how then can I do
this great wickedness and sin against God
and against thy husband, to do this thing
in my master's house?
‫ וגם‬,‫כי גם הוא כבדני מאוד בביתו‬ 17 And she said unto them: Behold in the
short moment that you have seen him this
‫ אין איש‬.‫הפקיד אותי על ביתו וינשאני‬
hath occurred unto you and you could not
‫גדול בבית הזה ממני ולא חשך אדוני‬
withstand him, how much less can I do it,
‫ממני מאומה כי אם אותך באשר את‬ being always in the house with him. And I
‫ ואיך תדבר אליי כדברים האלה‬,‫אישתו‬ see him day after day coming in and going
‫ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת‬ out about the house, can I then help my
‫ ועתה חדל לך‬.‫וחטאתי לאלוקים ולאישך‬ sickness or even my death on his account?
And they said: Thy words are true, for who
‫עוד מעליי ואל תדברי אליי עוד כדברים‬
can see this beautiful figure in the house
.‫ כי אינני שומע אל דברייך‬,‫האלה‬ and be indifferent. But is he not thy slave
‫וזליכה לא שמעה אל יוסף בדברו אליה‬ and servant, wherefore then dost thou not
‫ אך מסיתה אותו יום‬,‫את הדברים האלה‬ tell what thou hast in thy heart, and why
allowest thou thy soul to perish on that
‫ ויהי אחרי כן ויתמלא‬.‫יום לשמוע אליה‬
account? And she said unto them: I am
‫ ויצאו כל‬,‫נחל מצרים על כל גדותיו‬ forcing myself daily to entice him, but he
‫יושבי מצרים וילכו לראות את הנחל‬ does not heed my words, and I assure him
.‫בכל כלי שיר כמשפטם בארץ מצרים‬ of all that is good, but he does not mind,
and therefore I have fallen sick even as you
‫וגם המלך והשרים יצאו לראות בתופים‬
see me this day. And Zulycah was very ill
‫ כי שמחה גדולה היא‬,‫ובמחולות‬ through her desire for Joseph, and her love
‫למצרים ויום טוב בעת אשר יתמלא ים‬ sickness weighed heavily upon her, but the
‫ ויהי‬.‫שיחור והלכו שם לשמוח על המים‬ people of Zulycah's household, and her

husband knew nothing of the matter and
‫בצאת המצריים אל היאור לשמוח‬
that Zulycah was sick out of her love to
‫ ויצאו גם כל אנשי בית‬,‫כמשפטם‬ Joseph. And all the people of her
‫ אך זליכה לא יצאה לה כי‬.‫פוטיפר איתם‬ household asked her: Why art thou so
emaciated and sick whereas thou lackest
,‫אמרה חולה אנוכי ותשב בבית לבדה‬
not the least thing? And she said unto
‫ ויהי‬.‫בעבור המצא לה יוסף ביום ההוא‬
them: I know not the illness that is
‫ ואין‬,‫בצאתם ותישאר זליכה בבית לבדה‬ growing upon me day after day. And all the
‫ ותקם ותעל אל הבית‬.‫אחר בבית איתה‬ women and her friends came to visit her
daily and they spoke unto her, saying: This
‫ ותלבוש בגדים כבגדי‬,‫אל היכלה‬
is certainly caused through thy love for
‫ ותשם על ראשה אבנים יקרות‬.‫מלכות‬
Joseph; entice him then and use force
,‫מאבני שוהם משובצים זהב וכסף‬ against him, peradventure he will listen
‫ותייפה את פניה ואת בשרה בכל תמרוקי‬ unto thee and remove thy impending
‫ ותקטיר את ההיכל ואת הבית‬.‫הנשים‬ death. And Zulycah became more seriously
ill and she grew poorer with every coming
‫ ותפזר בכל ההיכל מור‬,‫בקדה ולבונה‬
day until she had no more strength in her
‫ ותשב אחרי כן בפתח היכלה‬.‫ואהלות‬ to stand up. And one day, while Joseph was
‫ במקום אשר יעבור משם‬,‫על דרך הבית‬ attending to his work in the house,
Zulycah came in secretly and threw herself
‫ והנה יוסף בא‬.‫יוסף לעשות מלאכתו‬
suddenly upon him, and Joseph used force
‫ ויבוא הביתה לעשות מלאכת‬,‫מהשדה‬
to free himself from her and he cast her to
‫ ויבוא עד המקום אשר יעבור‬.‫אדוניו‬ the ground. And Zulycah wept before him
‫ וירא את כל מעשה זליכה וישב‬,‫משם‬ on account of the passion within her heart,
and she entreated him, and tears gushed
‫ ותרא זליכה את יוסף שב‬.‫אחורנית‬
down her cheeks, and she spoke unto him
‫ מה‬,‫אחורנית מפניה ותקרא לו לאמור‬
in weeping and supplication, saying: Hast
‫לך יוסף בא אל מלאכתך והנני פניתי את‬ thou ever seen, or heard, or known of a
‫ וישב יוסף‬.‫הדרך עד עברך אל מושביך‬ woman more beautiful or better than
myself, that she would speak unto thee day
‫ וישב‬,‫ויבוא הבית אל מקום מושבו‬
after day and become so reduced by
‫ והנה‬.‫לעשות מלאכת אדוניו כמשפט‬
sickness through love to thee, and ready to
‫ ותעמוד לפניו בבגדי‬,‫זליכה באה אליו‬ bestow all these honors upon thee, and still
.‫מלכות וריח שלמותיה יצא למרחוק‬ thou dost not listen unto my voice? And if
‫ותמהר ותחזק ביוסף ובבגדיו ותאמר‬ thou be afraid of thy master, that he might
punish thee, as the king liveth no harm
‫ חי המלך אם אינך עושה דברי כי‬,‫אליו‬
shall befall thee in this matter. Do then
‫ ותמהר ותשלח את ידה‬.‫היום תומת‬ listen unto me and gratify my desire for the
‫האחרת ותשלוף את החרב מתחת בגדיה‬ honor which I have shown thee, and free
‫ ותאמר קום ועשה‬,‫ותיתן על צואר יוסף‬ me from this disease; for why should I die
on thy account? And when she ceased
.‫את דברי ואם אין אתה מת היום‬
speaking Joseph answered unto her saying:
Get thee from me and leave that matter to
my master. Behold my master wotteth not
what is with me in the house and he hath
committed all that he hath into my hand.
And he hath bestowed upon me great
honors in his house and he hath made me
overseer over his house and he hath
elevated me, for there is none greater in
this house than I. Neither hath he kept
back anything from me but thou, because
thou art his wife, and how then can I do
this great wickedness and sin against God

and against thy husband, to do this thing
in my master's house? Now therefore
abandon me, and do no more speak unto
me such words, for I will surely not listen
unto thy voice. And Zulycah would not
hearken unto his voice, but she enticed
him day after day to give ear unto her. And
after this the river of Egypt became full
above all its sides, and all the people of
Egypt, and the king with his princes, went
out to see it amidst music and dancing, for
there is great rejoicing and a great holiday
in Egypt whenever the sea Shichor
overfloweth and they go thither to make
merry the whole day. And when the
Egyptians went forth to the river, to rejoice
according to their custom all the people of
Potiphar’s house hold went along. But
Zulycah would not go, for she said: I am
quite ill, and she remained at home all
alone in order to find an opportunity of
meeting Joseph that day. And when all had
left and Zulycah was alone in the house,
she arose and went up into the temple of
the house, and she put on her garments,
like the garments of a queen, and she
placed upon her head an ornament of
precious stones, made of onyx stones set in
silver and gold and she beautified her face
and body with all sorts of mixtures used by
women, and she perfumed the temple and
the entire house with cassia and
frankincense, and she scattered myrrh and
aloes all over the temple, and then she
seated herself at the door of the temple in

the passage of the house where Joseph had
to pass in order to do his work. And
behold Joseph returned from the field to
do his master's work in the house and he
entered his house, and when he came to
the place where he had to pass, he saw
Zulycah’s work and he turned backwards.
And when Zulycah saw that Joseph went
back she called unto him saying: What is
the matter with thee Joseph 2 Come to do
thy work, and I will clear the way before
thee until thou shalt have passed unto thy
seat. And Joseph returned to the house and
passed on to his seat to do the work of his
master as usual, and behold Zulycah came
and stood before him in queenly garments
and the perfume of her clothes reached
into the distance. And she seized Joseph
suddenly and she said unto him: As the
king liveth, if thou wilt not gratify my
desire thou shalt die this day.
‫יוסף מלפניה בעשותה את הדבר הזה‬ 18 And she stretched out her other hand
‫ והיא תפשה את‬,‫ויקם לברוח מלפניה‬ hastily and she drew a sword from under
her garments and she placed it upon
‫ ויהי בברחו בבהלה‬.‫בגדו ממול פניו‬
Joseph’s neck and she said: Arise now and
,‫ותקרע הבגד אשר החזיקה בו זליכה‬ gratify my wishes or else thou diest this
‫ויעזוב יוסף הבגד ביד זליכה וינס ויצא‬ very day. And Joseph was afraid of her and
her action and he rose up to flee from her.
‫ ותרא זליכה כי נקרעו‬.‫החוצה כי ירא‬
But she had taken hold upon the front of
‫ ותפחד‬,‫בגדי יוסף ויעזבם בידה וינס‬
his garments and when Joseph fled in
.‫לנפשה מאוד פן ישמע עליה הדבר‬ terror, the garment which Zulycah had
‫ותקם ותעש בערמה ותסר את הבגדים‬ seized was torn, and Joseph left the
garment in Zulycah’s hand and ran away
.‫ ותלבש את בגדיה‬,‫אשר לבשה אותם‬ into the street, because he was afraid. And
‫ ותלך‬,‫ותיקח את בגדי יוסף ותנח אצלה‬ when Zulycah saw that Joseph’s garments
were torn and he had left them in her
‫ותשב במקום חוליה אשר ישבה שם‬
hands and fled, she was afraid lest the
‫ ותקרא‬.‫טרם צאת אנשי ביתה אל היאור‬ matter might become known concerning
‫את נער אחד קטן אשר היה בבית‬ her, and she rose up and acted cunningly,
‫ ויבואו‬,‫ותצוהו לקרוא אל אנשי ביתה‬ and she removed the costly garments from
herself and put on her other garments. And
‫ ויהי כראותה אותם‬.‫אנשי הבית אליה‬
she took Joseph’s garment and laid it near
‫ ראו‬,‫ותאמר אליהם בקול גדול ובצעקה‬ her and she went back to the place where
‫אשר הביא אליי אדוניכם איש עברי אל‬ she sat during her sickness, before the
people of her household had gone to the
‫ ויהי‬.‫הבית כי בא היום לשכב עמי‬
river, and she called unto a youth who
‫בצאתכם ויבוא הביתה וירא כי אין אחד‬
came into the house and she commanded
.‫ ויבוא אליי ויחזק בי לשכב עמי‬,‫בבית‬ him to go and summon the people of her
‫ואחזיק בבגדיו ואקרעם ואקרא אליו‬ household into her presence. And when
she saw them she spoke unto them in a
‫ ויהי כהרימי קולי ויירא‬,‫בקול גדול‬
loud lamenting voice: Behold the Hebrew
‫לנפשו ויעזוב בגדו לפניי ויצא וינס‬
whom your master hath brought into my
‫ ולא דיברו אנשי ביתה מאומה‬.‫החוצה‬ house hath come to me this day to lie with
‫ וילכו אל‬,‫אך חרה אפם מאוד ביוסף‬ me. And when you had left he came into
the house, and seeing that no one was in
‫ ויבוא‬.‫אדוניו וידברו לו את דברי אישתו‬
the house with me he came to forcibly lie
‫ ותצעק עליו‬,‫פוטיפר אל ביתו בחרון אף‬
with me. And I took hold upon his
‫ מה הדבר אשר עשית לי‬.‫אישתו לאמור‬ garments and tore them and I cried out
‫ כי בא אליי‬,‫להביא אל ביתי עבד עברי‬ against him with a loud voice. And when I
‫היום לצחק בי וכזאת וכזאת עשה לי‬ had lifted up my voice he was in fear of his
life and he left his garments before me and
‫ וישמע פוטיפר את דברי אישתו‬.‫היום‬
he fled into the street. And the people of
,‫ויצו להכות את יוסף במכות נמרצות‬ the house said not a word, but their anger
‫ ויצעק‬,‫ ויהי בהכותם אותו‬.‫ויעשו לו כן‬ was burning within them against Joseph,
‫יוסף בקול גדול וישא עיניו אל השמים‬ and they went to their master and they told
unto him the words of his wife. And
‫ ה׳ אלוקים אתה ידעת כי אני נקי‬.‫ויאמר‬
Potiphar came home with a raging wrath
‫ ולמה אמות היום‬,‫מכל הדברים האלה‬ and his wife cried out to him saying: What
‫על שקר ביד הערלים הרשעים האלה‬ is it that thou hast done unto me, to bring
into my house a Hebrew servant, for he
‫ ויהי מדי הכות‬.‫אשר לא ידעתי אותם‬
came unto me this day to sport with me,
.‫ ויצעק ויבכה עוד‬,‫אנשי פוטיפר את יוסף‬
and after this manner did thy servant do
‫ בן‬,‫ויהי שם עבד אחד מעבדי פוטיפר‬ unto me? And when Potiphar heard the
‫ ויפתח ה׳ את פי‬.‫עשתי עשר חודש‬ words of his wife he commanded his
‫ וידבר לפני אנשי פוטיפר המכים‬,‫הילד‬ servants to take Joseph to give unto Joseph
a terrible beating and they did so unto
‫ מה לכם‬.‫את יוסף כדברים האלה לאמור‬
him. And whilst they were beating him
‫באיש הזה ועל מה תעשו לו את הרעה‬ Joseph cried out with a loud voice and he
‫ שקר אמי דוברת וכזב ותאמר‬,‫הזאת‬ lifted up his eyes unto the heavens and he
‫ ויגד אליהם הילד‬.‫כזה וכזה היה הדבר‬ said: Oh Lord my God thou knowest that I
am innocent in this matter and why shall I
‫ ואת כל דברי‬,‫את כל הדברים על נכון‬
die this day through a falsehood by the
.‫זליכה אל יוסף יום יום הגיד אליהם‬ hands of these uncircumcised and wicked
men whom thou knowest? And whilst
Potiphar’s men were beating Joseph he kept
on weeping and crying. And there was
present a child only eleven months old,
and the Lord opened the mouth of that
child and he spoke these words before the
men of Potiphar who were beating Joseph:
What have you to do with this man and
why do you inflict upon him this great
evil? My mother hath spoken falsehoods
and hath stated lies for such was the
translation. And the child related unto
them correctly all the things that had
happened and all the words which Zulycah
spoke unto Joseph day after day he told
unto them.
,‫וישמעו כל האנשים את דברי הילד‬ 19 And when the child had finished speaking
he became silent. And all - the men heard
‫ ויכל‬,‫ויתמהו מאוד מכל דברי הילד‬
the words of the child and they were
‫ ופוטיפר נכלם מאוד‬.‫לדבר הילד וידום‬ greatly astonished at the child’s words. And
‫ ויצו את אנשיו לבלתי המית‬,‫מדברי בנו‬ Potiphar was exceedingly ashamed at the
words of his son and he ordered his men
‫ ויחדלו האנשים מהכות‬,‫את יוסף עוד‬
not to beat Joseph any longer, and the men
‫ ויקח פוטיפר את יוסף ויאמר‬.‫את יוסף‬ ceased beating him. And Potiphar took
‫להביאו במשפט לפני הכוהנים השופטים‬ Joseph and he had him brought for
judgment before the priests, the king’s
.‫ לשפטו על הדבר הזה‬,‫אשר למלך‬
judges, and he said unto them: Pronounce
‫ויבואו פוטיפר ויוסף לפני הכוהנים שופטי‬
ye judgment over this slave for thus was his
‫ שפטו נא מה‬,‫המלך ויאמר אליהם‬ behavior. And the priests said unto Joseph:
.‫משפט יש לעבד הזה כי כזה וכזה עשה‬ Why hast thou done this thing unto thy
master? And Joseph answered them, saying:
‫ למה תעשה‬,‫ויאמרו הכוהנים אל יוסף‬
Not so my lords, but such is the matter.
‫ ויען אותם יוסף‬.‫את הדבר הזה לאדוניך‬
And Potiphar said unto Joseph: have I not
‫ לא אדוני כי כזה וכזה היה‬,‫לאמור‬ put into thy hands all that is mine? and I
‫ הלא כל‬,‫ ויאמר פוטיפר אל יוסף‬.‫הדבר‬ have not kept from thee the least thing but
my wife; and how could thou do unto me
‫אשר לי שמתי בידך ולא חשכתי ממך‬
this evil? And Joseph replied, saying: Not
‫דבר כי אם אשתי ואיך תעשה לי את‬
so my lord, as the Lord liveth, and as thy
‫ לא אדוני‬,‫ ויען יוסף ויאמר‬.‫הרעה הזאת‬ soul liveth, oh my master, there is no truth
‫חי ה׳ וחי נפשך אדוני אם אמת הדבר‬ in the words, which thou hast heard from
‫ כי כזה וכזה היה‬,‫אשר שמעת מאישתך‬ thy wife, but these are the facts. Behold it
is now a full year that I have been in thy
‫ זה לי שנה תמימה היום‬.‫הדבר היום‬
house, hast thou seen in me anything
‫ הראית כי עולה או דבר אשר‬,‫בביתך‬ wrong, or the slightest thing whereby I
‫ ויאמרו הכוהנים‬.‫יחייב את ראשי אליך‬ could summon guilt upon my head? And
‫ שלח נא ויביאו בגד יוסף‬,‫אל פוטיפר‬ the priests said unto Potiphar: Do thou
send we pray thee and let them bring the
‫ והיה‬.‫הקרוע לפנינו ונראה בו את הקרע‬
torn garment of Joseph before us and let us
‫אם מלפני הבגד יהיה הקרע ממול פניו‬ see the rent within it. And if the garment
‫ ובערמה‬,‫היא החזיקתהו לבוא אליה‬ be torn in front, before his face, then she
.‫עשתה את כל אשר תדבר אישתך‬ has seized upon him forcibly, to draw him
unto her, and all that thy wife hath spoken
‫ויביאו את בגד יוסף לפני הכוהנים‬
is a matter of deceit. And they brought
‫השופטים ויראו והנה הקרע ממול פני‬ Joseph’s garment before the priests, that
‫ וידעו כל הכוהנים השופטים אשר‬,‫יוסף‬ were the judges, and they examined it and
‫היא הציקתהו ויאמרו אין לעבד הזה‬ behold the tear was in front of Joseph. And
all the priests who were the judges, knew at
‫ אך‬.‫משפט מות כי לא עשה מאומה‬
once that she hath assaulted him, and they
‫ בעבור‬,‫משפטו אשר יותן בבית הסוהר‬ said: This slave is not under the judgment
.‫השמועה אשר יצאה על אישתך מאיתו‬ of death, for he hath not done anything
‫ ויקח את‬,‫וישמע פוטיפר את דבריהם‬ wrong. But we will sentence him to be cast
into the prison on account of the report
‫יוסף ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר‬
which hath gone forth against thy wife
‫ ויהי יוסף בבית‬,‫אסירי המלך אסורים‬ through him. And Potiphar harkened unto
‫ ובכל זאת לא‬.‫הסוהר שתים עשרה שנה‬ their words, and he took Joseph and placed
‫ ולא חדלה‬,‫שבה אשת אדוניו מעליו‬ him into the prison house, the place where
the prisoners of the king were bound; and
.‫מדבר אל יוסף יום יום לשמוע אליה‬
he was in the prison for twelve years. And
‫ויהי מקץ שלושה חודשים ותוסף זליכה‬ for all that, the wife of his master did not
,‫ותלך אל יוסף אל בית הסוהר יום יום‬ turn from him, and she never ceased
‫ ותאמר זליכה אל‬.‫ותסיתהו לשמוע אליה‬ speaking unto Joseph day after day, that he
should listen unto her. And at the end of
‫ עד מתי תעמוד בבית הזה אך‬,‫יוסף‬
three months, Zulycah went once more
.‫שמע נא בקולי ואוציאך מן הבית הזה‬ unto Joseph into the prison house, and she
‫ טוב שבתי בבית‬,‫ויען יוסף אותה לאמור‬ persuaded him to listen unto her. And
Zulycah said unto Joseph: How long wilt
‫הזה מלשמוע אל דבריך לפשוע‬
thou remain in this house? do but listen
.‫באלוקים‬
unto my voice, and I will release thee from
thy prison. “And Joseph answered unto her
saying: It is better for me to remain in this
house, than to listen unto thy words, and
transgress against God.
‫ אם לא תעשה את דברי‬,‫ותאמר אליו‬ 20 And she said unto him: If thou wilt not do
‫אנקר את עיניך ואוסיף נחושתיים ברגליך‬ my wishes, I will put out thine eyes, and I
will put additional chains upon thy feet,
‫ואמסרך ביד אשר לא ידעת תמול‬
and I will surrender thee into the hands of
‫ הנה‬,‫ ויען יוסף אותה ויאמר‬.‫שלשום‬ such as thou hast not known, neither
‫אלוקי כל הארץ יוכל להצילני מכל אשר‬ yesterday nor day before yesterday. And
‫תעשי לי כי הוא פוקח עוורים ומתיר‬ Joseph replied unto her saying: Behold the
God of all the earth, he is able to deliver
‫ ושומר את כל הגרים אשר הם‬,‫אסורים‬
me from all that thou wouldst do unto me.
‫ ויהי כאשר לא יכלה‬.‫בארץ לא ידעו‬
For he giveth sight to the blind and he
‫זליכה לפתות את יוסף לשמוע אליה‬ freeth the captives and he preserveth the
‫ ויוסף עודנו‬,‫ותחדל ללכת אליו להסיתו‬ strangers that are in the land they never
knew. And it came to pass, when Zulycah
‫ ויעקב אבי יוסף וכל‬.‫אסור בבית הסוהר‬
saw that she could not succeed in
‫אחיו אשר בארץ כנען עודם מתאבלים‬
persuading Joseph to listen unto her, she
‫ כי מאן‬,‫ובוכים על יוסף בימים ההם‬ ceased from going after him to entice him.
‫ ויהי יעקב‬.‫יעקב להתנחם על יוסף בנו‬ And Joseph was still bound in the prison
house, and Jacob, the father of Joseph and
.‫צועק ובוכה ומתאבל על יוסף כל הימים‬
all his brothers, were still mourning and
‫ויהי בעת ההיא בשנה ההיא שנת רדת‬
weeping for Joseph in those days; for Jacob
,‫יוסף מצרימה כאשר מכרו אותו אחיו‬ refused to be comforted concerning Joseph
‫וילך ראובן בן יעקב תמנתה ויקח את‬ his son. And Jacob was crying and weeping
‫אליורם בת עזי הכנעני לו לאישה ויבוא‬ and mourning for Joseph all the time. And
at that time in the year of Joseph’s going
‫ ותהר ותלד אליורם אשת ראובן‬.‫אליה‬
down to Egypt after his brothers had sold
‫לו את חנוך ואת פלוא ואת חצרון ואת‬ him, Reuben the son of Jacob went to
‫ ושמעון אחיו לקח‬.‫ בנים ארבעה‬,‫כרמי‬ Timnah and he took unto him for a wife
‫את דינה אחותו לאישה ותלד לו ימואל‬ Eliuram, the daughter of Avi the
Canaanite, and he came to her. And
.‫ בנים חמישה‬,‫וימין ואהד ויכין וצוחר‬
Eliuram the wife of Reuben conceived and
,‫ואחרי כן בא שמעון אל בונה הכנענית‬ bare him Hanoch, and Palu, and Chetzron
.‫היא בונה אשר שבה שמעון מעיר שכם‬ and Carmi, four sons. And Simeon his
,‫ותהי בונה לפני דינה ותשרת אותה‬ brother took his sister Dinah for a wife,
and she bare unto him Memuel, and
.‫ויבוא אליה שמעון ותלד לו את שאול‬
Yamin, and Ohad, and Jachin and Zochar,
‫ ויט‬,‫ויהודה הלך בעת ההיא אל עדולם‬ five sons. And he came afterward to the
‫ וירא שם‬.‫עד איש עדולמי ושמו חירה‬ Canaanitish Bunah, the same Bunah
‫יהודה בת איש כנעני ושמה עלית בת‬ whom Simeon took captive from the city
of Shechem, and Bunah was before Dinah
‫ ותלד עלית‬.‫ ויקחה ויבוא אליה‬,‫שועה‬
and attended upon her, and Simeon came
.‫ בנים שלושה‬,‫ליהודה ער ואונן ושלה‬ to her, and she bare unto him Saul. And
‫ ויקחו‬,‫וילכו לוי ויששכר ארץ הקדם‬ Judah went at that time to Adulam, and he
‫להם משם את בנות יובב בן יקטן בן‬ came to a man of Adulam, and his name
was Hirah. And Judah saw there the
,‫ וליובב בן יקטן שתי בנות‬.‫עבר לנשים‬
daughter of a man from Canaan, and her
.‫שם הגדולה עדינה ושם הקטנה ארידה‬ name was Aliyath, the daughter of Shua,
‫ויקח לוי את עדינה ויששכר לקח את‬ and he took her, and came to her, and
.‫ ויביאום ארצה כנען בית אביהם‬,‫ארידה‬ Aliyath bare unto Judah, Er, and Onan and
Shiloh; three sons. And Levi and Issachar
,‫ותלד עדינה ללוי גרשון קהת ומררי‬
went into the land of the east, and they
‫ ואריזה ילדה לו ליששכר‬.‫בנים שלושה‬ took unto themselves for wives the
.‫תולע ופוה ויוב ושמרון בנים ארבעה‬ daughters of Jobab the son of Yoktan, the
son of Eber. And Jobab, the son of Yoktan,
had two daughters; the name of the older
was Adinah, and the name of the younger
was Aridah. And Levi took Adinah, and
Issachar took Aridah, and they came unto
the land of Canaan, to their father's house,
and Adinah bare unto Levi, Gershon, and
Kehath and Merari; three sons. And Aridah
bare unto Issachar, Tola, and Puvah, and
Job and Shomron, four sons.
‫ ויקח את אפללת‬,‫ודן הלך ארץ מואב‬ 21 And after the death of Asher's wife he went
and took Hadurah for a wife, and brought
‫בת חמורן המואבי לאישה ויביאה ארצה‬
her to the land of Canaan. And Serach her
‫ ותהי אפללת עקרה ימים רבים אין‬.‫כנען‬
daughter he brought also with them, and
‫ ויזכור אלוקים את אפללת אשת דן‬.‫לה‬ she was three years old; and the damsel was
‫ ותלד בן ותקרא את שמו‬,‫אחרי כן‬ brought up in Jacob's house. And the
damsel was of comely appearance, and she
‫ ויקחו‬,‫ וילכו גד ונפתלי חרנה‬.‫חושים‬
went in the holy ways of the children of
‫משם את בנות אמורם בן עוץ בן נחור‬
Jacob, and the Lord gave her wisdom and
‫ שם‬,‫ ואלה שמות בנות עמורם‬.‫לנשים‬ understanding. And Hadurah, the wife of
‫הגדולה מרימית וגד לקח את עוצית‬ Asher, conceived and bare unto him
‫ ותלד‬.‫ויביאום ארצה כנען בית אביהם‬ Yimnah, and Yishvah, and Yishvi and
Beriah; four sons. And Zebulun went to
,‫מרימית לנפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם‬ Midian, and took for a wife Merishah the
daughter of Molad, the son of Abida, the
‫ ועוצית ילדה לגד צפיון‬.‫בנים ארבעה‬
son of Midian, and he brought her to the
,‫וחגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי‬
land of Canaan. And Merushah bare unto
‫ וילך אשר ויקח את עדון‬.‫בנים שבעה‬ Zebulun, Sered, and Elon and Yachleel;
,‫בת אפלל בן הדר בן ישמעאל לאישה‬ three sons. And Jacob sent to Aram, the
son of Zoba, the son of Terah, and he took
‫ ותמת עדון אשת‬.‫ויביאה ארצה כנען‬
for his son Benjamin Mechalia the
‫ ויהי‬.‫ אין לה ולד‬,‫אשר בימים ההם‬
daughter of Aram, and she came to the
‫ וילך אשר אל עבר‬,‫אחרי מות עדון‬ land of Canaan to the house of Jacob. And
‫הנהר ויקח את הדורה בת אבימאל בן‬ Benjamin was ten years old when he took
‫ והנערה טובת‬.‫עבר בן שם לו לאישה‬ Mechalia the daughter of Aram for a wife.

And Mechalia conceived and bare unto
‫ ותהי למלכיאל בן‬,‫מראה ובעלת שכל‬
Benjamin, Bela, and Becher, and Ashbel,
‫ ותלד הדורה‬.‫עילם בן שם לאישה‬ and Gera and Naaman, five sons. And
.‫ ויקרא את שמה סרח‬,‫למלכיאל בת‬ Benjamin went afterward and took for a
‫ ותלך הדורה‬,‫וימת מלכיאל אחרי כן‬ wife Aribath, the daughter of Shomron, the
son of Abraham, in addition to his wife,
‫ ויהי אחרי מות אשת‬.‫ותשב בית אביה‬
and he was eighteen years old; and Aribath
‫ וילך ויקח את הדורה לאישה‬,‫אשר‬ bare unto Benjamin Achi, and Vosh, and
‫ ותבוא גם סרח בתה‬.‫ויביאה ארצה כנען‬ Mupim, and Chupim, and Ord; five sons.
‫ ותגדל‬,‫עמה והיא בת שלוש שנים‬

‫ והנערה טובת מראה‬.‫הנערה בבית יעקב‬
‫ותלך בדרכי בני יעקב בקדושה לא‬
.‫ ויתן לה ה׳ חוכמה ושכל‬,‫חסרה דבר‬
‫ותהר הדורה אשת אשר ותלד לו את‬
.‫ בנים ארבעה‬,‫ימנה וישוה וישוי ובריעה‬
‫ ויקח את מרושה‬,‫וזבולון הלך לו מדינה‬
‫בת מולר בן אבידע בן מדין לאישה‬
‫ ותלד מרושה לזבולון‬.‫ויביאה ארצה כנען‬
‫ וישלח‬.‫ בנים שלושה‬,‫סרד ואילון ויחלאל‬
‫יעקב אל ארם בן צובא בן תרח ויקח את‬
‫ ותבא‬,‫מחליא בת ארם אל בנימין בנו‬

‫ ובנימין בן עשר‬.‫ארצה כנען בית יעקב‬
‫שנים בקחתו את מחליא בת ארם‬
‫ ותהר מחליא ותלד לבנימין בלע‬.‫לאישה‬
.‫ בנים חמישה‬,‫ובכר ואשבל גרא ונעמן‬
‫ואחרי כן הלך בנימין ויקח את ערבת בת‬
‫ והוא‬,‫זמרן בן אברהם על אישתו לאישה‬
‫ ותלד ערבת‬.‫בן שמונה עשרה שנה‬
,‫לבנימין אחי וראש מופים וחופים וארד‬
.‫בנים חמישה‬
‫ויהי בימים וילך יהודה בית שם ויקח את‬ 22 And in those days Judah went to the house
‫תמר בת עילם בן שם לער בכורו‬ of Shem and took Tamar the daughter of
Elam, the son of Shem, to wife for his first
‫ ותהי‬,‫ ויבוא ער אל תמר אישתו‬.‫לאישה‬
born Er. And Er came to Tamar, and she
‫ ויהי בבואו אליה וישחית את‬.‫לו לאישה‬ became his wife, and when he came to her
,‫זרעו חוצה וירע בעיני ה׳ את מעשהו‬ he outwardly destroyed his seed, and his
‫ ויהי אחרי מות ער בכור‬.‫וימת אותו ה׳‬ action was evil in the sight of the Lord, and
the Lord slew him. And it was after the
‫ בוא אל‬,‫יהודה ויאמר יהודה אל אונן‬
death of Er, Judah’s first born, that Judah
.‫אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך‬ said unto Onan: Go to thy brother's wife
.‫ ויבוא אליה‬,‫וידע אונן את תמר לאישה‬ and marry her as the next of kin, and raise
up seed to thy brother. And Onan took
‫ וידע ה׳‬,‫ויעש אונן גם הוא כמעשה אחיו‬
Tamar and he came to her, and Onan also
‫ ויהי כאשר‬.‫את מעשהו וימת גם אותו‬
did like unto his brother, and his work was
‫ שבי בית‬,‫מת אונן ויאמר יהודה אל תמר‬ evil in the sight of the Lord, and he slew
‫ ויהודה לא חפץ‬.‫אביך עד יגדל שלה בני‬ him likewise. And when Onan died, Judah
said unto Tamar: Remain thou in thy
‫ כי אמר יהודה‬,‫עוד בתמר ליתנה לשלה‬
father's house until my son Shiloh shall
‫ ותקם תמר ותלך‬.‫פן ימות גם הוא כאחיו‬
have grown up. And Judah did no more
‫ ותהי תמר בבית אביה‬,‫ותשב בית אביה‬ delight in Tamar, to give her unto Shiloh,
‫ ויהי לתקופת השנה ותמת עלית‬.‫ימים‬ for he said: Perad venture he will also die
.‫ וינחם יהודה על אישתו‬,‫אשת יהודה‬ like his brothers. And Tamar rose up and
went home and remained in her father's
‫ וילך יהודה ויעל‬,‫ויהי אחרי מות עלית‬
house, and Tamar was in her father's house
.‫עם רעהו חירה תמנת לגוז את צאנם‬
for some days. And at the revolution of the
‫ותשמע תמר כי עלה יהודה תמנתה לגוז‬ year, Aliyath the wife of Judah died; and
.‫ ושלה גדל ויהודה לא חפץ בה‬,‫הצאן‬ Judah was comforted for his wife, and
‫ותקם תמר ותסר את בגדי אלמנותה‬ Judah went up with his friend Hirah to
Timnah, to shear their sheep. And Tamar
‫ ותלך ותשב‬,‫ותלבש עליה צעיף ותתעלף‬
heard that Judah had gone up to Timnah
‫ וירד‬.‫בפתח עיניים אשר על דרך תמנת‬ to shear the sheep, and that Shiloh was
‫ ויבוא אליה ותהר‬,‫יהודה ויראה ויקחה‬ grown up, and Judah did not delight in
‫ והנה תאומים‬,‫ ויהי בעת לידתה‬.‫לו‬ her, and she rose up and put off the
garments of her widowhood, and she put a
‫ ויקראו את שם הראשון פרץ‬.‫בבטנה‬
vail upon her, and she covered herself
‫ ויוסף בן‬.‫ושם השני זרח בימים ההם‬ entirely, and she went and sat in the public
.‫יעקב עודנו אסור בבית הסוהר במצרים‬ thoroughfare, which is upon the road to
,‫בעת ההיא ושרי פרעה עומדים לפניו‬ Timnah. And Judah passed by and saw her,
and he came to her, and she conceived by
‫שר המשקים ושר האופים אשר למלך‬
him. And at the time of being delivered,
‫ ויקח שר המשקים את היין וישם‬.‫מצרים‬ behold, there were twins in her womb; and
‫ וגם שר האופים שם‬,‫לפני המלך לשתות‬ he called the name of the first Perez, and
‫ וישת‬.‫את הלחם לפני המלך לאכול‬ the name of the second Zarah. In those
days Joseph was still bound in the prison
‫ הוא וכל‬,‫המלך מן היין ויאכל מן הלחם‬
house in the land of Egypt. That time the
‫ ויהי‬.‫עבדיו ושריו אוכלי שולחן המלך‬ officers of Pharaoh were standing before
‫הם אוכלים ושותים ושר המשקים ושר‬ him, the chief butler, and the chief baker,
which belonged to the king of Egypt. And
‫ וימצאו שרי‬,‫האופים יושבים עמהם‬
the butler took wine and placed it before
‫פרעה זבובים רבים ביין אשר הביא שר‬
the king to drink, and the baker placed
‫ אבני נתר נמצאו בלחם‬,‫המשקים וגם‬ bread before the king to eat, and the king
.‫שר האופים‬ drank of the wine and ate of the bread, he
and his servants and his officers that ate at
the table of the king. And whilst they were
eating and drinking, and the chief butler
and the chief baker were sitting among
them, the princes of Pharaoh found many

flies in the wine which the chief butler had
brought, and nitre stones were found in
the bread of the chief baker.
‫וירא פרעה את המעשה אשר עשו לו‬ 23 And when Pharaoh saw what his officers
‫ ויצו לייסרם ולתתם בבית הסוהר‬,‫שריו‬ had done unto him, he ordered them to be
punished and to be confined in the prison
‫ בשנה העשירית‬.‫ ויעשו להם כן‬,‫במשמר‬
house. And the chief of the guards placed
‫ באו עמו שר האופים ושר‬,‫למאסר יוסף‬ Joseph to wait on Pharaoh's officers, and
‫ ויפקוד שר הטבחים‬.‫המשקים במשמר‬ they were in confinement a full year. And
‫ ויהיו שם‬,‫את יוסף לשרת את שרי פרעה‬ at the end of the year both of them
dreamed dreams in one night in the place
‫ ויהי‬.‫שרי פרעה במשמר שנה תמימה‬
where they were imprisoned. And Joseph
‫מקץ השנה ויחלמו שניהם חלומות‬ came in unto them in the morning, and
‫ ויהי‬.‫ במשמר אשר היו שם‬,‫בלילה אחד‬ behold they were dejected. And Joseph
‫בבוקר ויבוא אליהם יוסף לשרת אותם‬ asked Pharaoh’s officers: Wherefore look ye
so sadly to-day? And they said unto him:
‫ וירא אותם והנה שניהם פניהם‬,‫כמשפט‬
We have dreamed a dream, and there is no
,‫ וישאל אותם יוסף לאמור‬.‫זועפים ורעים‬ interpreter for it. And Joseph said unto
‫ ויאמרו‬.‫מדוע פניכם רעים וזועפים היום‬ them: Relate ye your dreams unto me and
.‫ חלום חלמנו ופותר אין אותו‬,‫אליו‬ God will answer your peace as you desire.
And the chief butler told his dream unto
‫ ספרו נא לי את‬,‫ויאמר אליהם יוסף‬
Joseph, and he said: In my dream behold I
‫חלומותיכם והאלוקים יענה את שלומכם‬ have seen a great vine was before me, and
‫ ויספר שר המשקים את‬.‫כאשר תחפצו‬ upon that vine I saw three branches, and
they grew up suddenly, and they budded
‫ בחלומי ואראה‬,‫חלומו ליוסף ויאמר‬
and blossomed and the clusters thereof
‫ ובגפן ההיא‬.‫והנה גפן גדולה לפניי‬
brought forth ripe grapes, and I took the
‫ ותמהר ותפרח‬,‫ראיתי שלושה שריגים‬ grapes and I pressed them into a cup and I
.‫ותעל נץ ויבשילו אשכלותיה ויהיו ענבים‬ gave the cup into Pharaoh’s hand and he
drank. And Joseph said unto him: The
‫ ואתן‬,‫ואקח את הענבים ואסחטם בכוס‬
three branches that were on the vine are
‫ ויאמר יוסף אליו‬.‫על כף פרעה וישת‬
three days, and within three days the king
‫ שלושת‬,‫שלושת השריגים אשר בגפן‬ will command and will release thee and
‫ בעוד שלושת ימים יצוה המלך‬.‫ימים הם‬ they will restore thee unto thy place, and
‫והוציאך מזה והשיבך על כנך והשקית‬ thou shalt deliver Pharaoh’s cup into his
hand after the former manner when thou
‫את המלך יין כאשר היית משקהו‬
wast his butler. But think thou on me and
‫ אך אמצא חן בעיניך אשר‬,‫בראשונה‬ let me find grace in thine eyes, that thou
‫תזכרני אל המלך כאשר ייטב לך ועשית‬ wilt mention me unto the king when it will
‫ כי‬.‫עמדי חסד והוצאתני מן הסוהר הזה‬ be well with thee, and show mercy unto
me, I pray thee, and bring me out of this
‫גנוב גונבתי מארץ כנען ואמכר לעבד‬
prison, for I have been stolen from the land
‫ וגם אשר הוגד לכם על‬,‫במקום הזה‬ of Canaan, and sold for a slave into this
‫אשת אדוני שקר כי שמו אותי בבור הזה‬ place, and also what has been told unto
,‫ ויען שר המשקים את יוסף לאמור‬.‫חינם‬ thee concerning the wife of my master, is

false, and they have placed me into this pit
‫אם היטב ייטיב לי המלך כבתחילה‬
without any cause. And the chief butler
‫ כל אשר תחפוץ אעשה‬,‫כאשר פתרת לי‬ replied unto Joseph, saying: If the king will
‫ וירא שר‬.‫לך ואוציאך מן הבור הזה‬ do well with me as heretofore according to
‫האופים כי פתר יוסף את חלום שר‬ thy interpretation, I will do unto thee all
that thou desirest and I will get thee out of
‫ ויגש גם הוא ויספר‬,‫המשקים על נכון‬
this pit. And when the chief baker saw that
,‫ ויאמר אליו‬.‫את כל חלומו ליוסף‬ the interpretation of Joseph was good, he
‫בחלומי ואראה והנה שלושה סלי חורי‬ approached Joseph likewise and related his
‫ ואראה והנה בסל העליון מכל‬,‫על ראשי‬ dream, saying unto him: In my dream I
saw, and behold, I had three white baskets
‫מאכל פרעה מעשה אופה והנה העוף‬
on my head, and I saw, behold, in the
‫ ויאמר אליו‬.‫אוכל אותם מעל ראשי‬ uppermost basket there was of all manner
‫ שלושת הסלים אשר ראית שלושת‬,‫יוסף‬ of bake meats for Pharaoh, and the birds
did eat them out of the basket upon my
‫ בעוד שלושת ימים ישא פרעה‬.‫ימים הם‬
head. And Joseph said unto him: The three
,‫את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ‬
baskets that thou hast seen are three days;
‫ואכל העוף את בשרך מעליך כאשר‬ yet within three days shall Pharaoh lift up
‫ בימים ההם והמלכה‬.‫ראית בחלומך‬ thy head from off thee, and shall hang thee
on a tree; and the birds shalt eat thy flesh
.‫ ויהי ביום ההוא ותלד בן‬,‫הרה ללדת‬
from off thee as thou hast seen in thy
,‫למצרים יאמרו יולד בן בכור למלך‬
dream. And in those days the queen was
delivered, and on that very day she bare a
‫וישמחו כל מצרים וכל שרי פרעה ועבדיו‬ son unto the king of Egypt. And when it
.‫מאוד‬ was reported that the first born son hath

been born unto the king all Egypt rejoiced
exceedingly, the princes of Pharaoh as well
as his servant.
‫ ויעש פרעה‬,‫ויהי ביום השלישי ללדתו‬ 24 And it was on the third day of his birth
‫משתה לכל שריו ועבדיו חיל ארץ צוען‬ that Pharaoh made a feast for all his
princes and subjects, and the armies of the
‫ ויבואו כל מצרים וכל עבדי‬.‫וארץ מצרים‬
land of Zoan and of Egypt. And all the
‫פרעה לאכול ולשתות עם המלך במשתה‬ people of Egypt and all the subjects of
‫ וכל שרי‬.‫ ולשמוח בשמחת המלך‬,‫בנו‬ Pharaoh came to eat and to drink with the
‫המלך ועבדיו שמחים בעת ההיא כל‬ king at the feast of his son, and to rejoice
with the joy of the king, and all the princes
‫ וישמחו בכל כלי‬,‫שמונת הימים במשתה‬
of the king and his servants made merry at
‫שיר ובתופים ובמחולות בבית המלך‬ that time through all the eight days of the
‫ ושר המשקים אשר פתר לו‬.‫שמונה ימים‬ feast, and they rejoiced with all sorts of
instruments with music and dancing in the
‫ שכח את יוסף ולא זכר‬, ‫יוסף את חלומו‬
house of the king. And the chief butler
‫ כי מאת‬.‫אותו אל המלך כאשר דיבר לו‬
unto whom Joseph had interpreted his
‫ בעבור ענות את יוסף כי‬,‫ה׳ היה הדבר‬ dream, and who was restored by Pharaoh
‫ וישב יוסף אחרי כן בבית‬.‫בטח באדם‬ into his former place, forgot Joseph and
mentioned him not unto the king as he
‫ עד מלאת לו שתים‬,‫הסוהר שנתיים ימים‬
had promised unto him; for it was so
‫ ויצחק בן אברהם עודנו חי‬.‫עשרה שנה‬
ordained by the Lord in order to punish
‫ זקן מאוד בן‬,‫הימים הנם בארץ כנען‬ Joseph for his trusting in man. And Joseph
,‫ ועשו בנו אחי יעקב‬.‫שמונים ומאת שנה‬ still remained in the prison house for two
‫היה בארץ אדום ויאחז בה הוא ובניו‬ more years, until he had fulfilled his twelve
years. And Isaac, the son of Abraham, was
‫ וישמע עשו כי קרבו ימי‬.‫בתוך בני שעיר‬
yet alive in those days, in the land of
‫ ויבוא הוא ובניו וביתו‬,‫יצחק אביו למות‬ Canaan, being quite aged—one hundred
‫ ויעקב ובניו‬.‫ארצה כנען אל יצחק אביו‬ and eighty year...old. And his son Esau,
,‫יצאו מהמקום אשר גרו שם בחברון‬ Jacob's brother, was in the land of Edom,
and he acquired possessions in the midst of
,‫ויבואו כולם אל אוהל יצחק אביהם‬
the sons of Seir, he as well as his sons. -
‫ וישבו‬.‫וימצאו את עשו ואת בניו באוהל‬ And when Esau heard that his father's
‫ ויעקב‬,‫יעקב ובניו לפני יצחק אביהם‬ dying days were approaching, he came
with his sons and with his household to
‫ ויאמר יצחק‬.‫עודנו מתאבל על יוסף בנו‬
Isaac, his father, into the land of Canaan.
,‫אל יעקב הגישה אליי את בניך ואברכם‬ And Jacob and his sons departed likewise
‫ויגש יעקב את אחד עשר ילדיו לפני‬ from the place of their abode in Hebron,
‫ וישם יצחק את ידיו על כל‬.‫יצחק אביו‬ and all of them came unto Isaac, their
father, and there they met Esau and his
‫ ויאחז בהם ויחבקם וינשקה‬,‫בני יעקב‬
sons in the tent. And Jacob and his sons
‫ ויברכם יצחק ביום ההוא‬.‫אחד אחד‬ seated themselves before their father Isaac,
‫ ה׳ אלוקי אבותיכם יברך‬,‫ויאמר אליהם‬ and Jacob was yet mourning over Joseph
‫אתכם וירבה זרעכם ככוכבי השמים‬ his son. And Isaac said unto Jacob: Bring
thy sons unto me and I will bless them.
‫ וגם את בני עשו ברך יצחק‬.‫לרוב‬
And Jacob brought his eleven children into
‫ ישימכם האלוקים למורא ולפחד‬,‫לאמור‬ the presence of Isaac, his father. And Isaac
‫ ויקרא יצחק‬.‫על כל רואיכם וכל אויביכם‬ placed his hands on all the sons of Jacob
‫ ויבואו כולם וישבו‬,‫אל יעקב ואל בניו‬ and he took hold of them and embraced
them and kissed them, one by one, and
‫ ויאמר יצחק אל יעקב ה׳‬.‫לפני יצחק‬
Isaac blessed them on that day, and he said
,‫אלוקי כל הארץ דבר אליי לאמור‬ unto them: God of your fathers may bless
.‫לזרעך אתן את הארץ הזאת לרשתה‬ you and multiply your seed like the stars of
heaven in multitude. And the sons of Esau
,‫אם ישמרו בניך את חוקותיי ואת דרכיי‬
Isaac blessed likewise, saying: May the
‫והקימותי להם את השבועה אשר‬
Lord make you the fear and terror of all
‫ ועתה בני למד‬.‫נשבעתי לאברהם אביך‬ those that will see you, and of all your
,‫את בניך ואת בני בניך ליראה את ה׳‬ enemies. And Isaac called unto Jacob and
his sons, and all of them came and seated
‫וללכת בדרך הטובה אשר ייטב בעיני ה׳‬
themselves before Isaac, and Isaac said unto
‫ כי אם שמור תשמרון את דרכי‬.‫אלוקיך‬
Jacob: The Lord, the God of all the earth
‫ גם ה׳ ישמור לכם את‬,‫ה׳ ואת חוקותיו‬ spoke unto me saying: Unto thy seed will I
‫בריתו את אברהם והיטיב לכם ולזרעכם‬ give this land to inherit it, if thy sons will
‫ ויכל יצחק לצוות את יעקב‬.‫כל הימים‬ observe my statutes and my ways, and I
will fulfill on them the oath which I have
.‫ ויגוע וימת ויאסף אל עמיו‬,‫ואת בניו‬
sworn unto Abraham, thy father. And now,
‫ויפול יעקב ועשו על פני יצחק אביהם‬ my son, teach thou thy children, and thy
‫ ויצחק בן מאה ושמונים שנה‬,‫ויבכו‬ children’s children, to fear the Lord and to
walk in the good path which will be
.‫במותו בארץ כנען בחברון‬
pleasing in the eyes of the Lord thy God.
For if ye will observe the ways of the Lord
and his statutes, the Lord will also keep his
covenant with Abraham concerning you,
and he will do well unto your seed through
all the days. And when Isaac - had finished
instructing Jacob and his sons he died, and
was gathered unto his people. And Jacob
and Esau fell upon the face of their father,
Isaac, and they wept. And Isaac was one
hundred and eighty years old when he died
in the land of Canaan, in Hebron.
‫וישאו אותו בניו אל מערת המכפלה‬ 25 And his sons carried him to the cave of
Machpelah, which Abraham had bought
‫ מאת בני חת לאחוזת‬,‫אשר קנה אברהם‬
from the sons of Heth as a possession of a
‫ וכל מלכי ארץ כנען הלכו עם‬.‫קבר‬
burial place. And all the kings of the land
‫ ויעשו כל‬,‫יעקב ועשו לקבור את יצחק‬ of Canaan went along with Jacob and Esau
‫ ובני‬.‫מלכי כנען ליצחק כבוד גדול במותו‬ to bury Isaac. And all the kings of the land
of Canaan showed great honors unto Isaac
‫יעקב ובני עשו הולכים יחפי רגל סביב‬
when he died. And the sons of Jacob and
‫ עד הגעתם אל קרית‬,‫המיטה הלוך וקונן‬
the sons of Esau went around barefooted,
‫ ויקברו יעקב ועשו את יצחק‬.‫הארבע‬ going around, crying and lamenting until
‫אביהם במערת המכפלה אשר בקרית‬ they reached, Kerjath-arba. And Jacob and
‫ ויקברוהו בכבוד גדול‬.‫ בחברון‬,‫הארבע‬ Esau buried their father Isaac in the cave of
Machpelah, in Hebron, amidst exceedingly
‫ ויספדו לו‬.‫ כקבור את המלכים‬,‫מאוד‬
great honors according to the funerals of
‫יעקב ובניו ועשו ובניו וכל מלכי כנען‬ kings. And Jacob with his sons and Esau
‫ ויברוהו ויתאבלו‬,‫מספד גדול וכבד מאוד‬ with his sons and all the kings of Canaan,
‫ ויהי אחרי מות יצחק‬.‫עליו ימים רבים‬ mourned a great and heavy mourning over
him, and after they buried him they still
‫ ואת קנינו ואת כל‬,‫ויעזוב את כל מקנהו‬
mourned for him through many days. And
‫ ויאמר עשו אל יעקב‬.‫אשר לו לבניו‬ it was at the death of Isaac that he left all
‫הבה נא אשר הניח אבינו אלינו ונחלקהו‬ his cattle and all those belonging unto him
‫ ויאמר יעקב כן‬,‫לשניים ואני אבחר‬ unto his sons. And Esau said unto Jacob:
Behold here is all that our father hath left,
‫ ויקח יעקב את כל אשר הניח‬.‫נעשה‬
and we will divide it into two parts, and I
‫ את הבהמה ואת‬,‫להם יצחק בארץ כנען‬ will take my choice. And Jacob said let us
‫ ויחץ אותו יעקב‬,‫העושר ואת כל הרכוש‬ do so. And Jacob took all that Isaac had left
‫ ויאמר אל עשו‬.‫לשניים לפני עשו ובניו‬ unto them in the land of Canaan, the
cattle and all the other property, and he
‫ עתה בחר לך מהם‬,‫הנה כל אלה לפניך‬
divided it into two parts in the presence of
‫ ויאמר יעקב‬.‫את החצי אשר תיקח לך‬ Esau and his sons, and said unto Esau :
‫אל עשו שמע נא אחי לאשר אדבר אליך‬ Behold all is here before thee, and now
‫ ה׳ אלוקי השמים והארץ דיבר‬,‫לאמור‬ select the half thou wishest to take. And
Jacob said unto Esau: Listen now at my
‫אל אבותינו אברהם ויצחק לאמור לזרעך‬
proposal. The Lord God of heaven and of
.‫אתן את הארץ הזאת לרשתה עד עולם‬ earth spoke unto our fathers, Abraham and
,‫עתה הנה כל אשר עזב אבינו לפניך‬ Isaac, saying: Unto thy seed shall I give this
land to possess it forever. And now behold
‫ אם את‬.‫בחר לך מהם את אשר תחפוץ‬
here is before thee all the personal property
‫ קחנה לך ולבניך עד‬,‫כל הארץ תחפוץ‬
of our father on one side, and the
‫ ואם‬.‫עולם ואני אקח את העושר הזה‬ possession of Canaan on the other, and -
‫ קחנו לך ואני אקח‬,‫את העושר תחפוץ‬ select whichever thou pleaseth. If thou
wishest to have the land then take it for
‫את הארץ הזאת לי ולבניי לרשתה עד‬
thee and thy sons forever, and I will take all
‫ ושם היה נביות בן ישמעאל עם‬.‫עולם‬
these riches; and if thou wishest these
‫ וילך עשו ביום ההוא ויתייעץ‬,‫בניו בארץ‬ riches, then take them, and I will have this
‫ כזה וכזה דיבר אליי יעקב‬.‫עמו לאמור‬ land for me and my sons to possess it
‫ עתה עוצה עצתך‬,‫וכזאת וכזאת השיבני‬ forever. And Nebayoth, Ishmael’s son, was
there with his sons in the land, and Esau
‫ מה הדבר‬,‫ ויאמר אליו נביות‬.‫ונשמענה‬
went on that day, and he consulted him,
‫אשר ידבר יעקב אליך הנה כל בני כנען‬ saying: Such and such was Jacob’s proposal
‫יושבים בארצם לבטח ויעקב יאמר‬ unto me, and now give me thy advice, and
.‫יירשנה עם זרעו כל הימים‬ I will act accordingly. And Nebayoth said

unto him: What are those words that Jacob
hath spoken unto thee? Behold all the sons
of Canaan are dwelling in the land, and
Jacob speaketh of possess ing it with his

seed forever, and now go thou and take all
the riches of thy father, and leave unto thy
brother Jacob the land, according to his
words. And Esau rose up and returned
unto Jacob, and he did according as he was
advised by Nebayoth, Ishmael’s son. And
Esau took all the wealth that Isaac had left,
the slaves and the cattle, and all the other
property and of all that great wealth he
gave nothing unto Jacob. And Jacob took
the entire land of Canaan, from the river of
Egypt even unto the Euphrates, as an
inheritance forever for himself, and his
sons and his seed after him for all time.
,‫עתה לך לך ולקחת את כל עושר אביך‬ 26 And also the cave of Machpelah which was
‫ועזבת את יעקב אחיך בארץ כאשר‬ in Hebron, and which Abraham had
bought from Ephron, Jacob took for the
‫ ויעש כל‬,‫ ויקם עשו וישב אל יעקב‬.‫דיבר‬
possession of a burial ground for himself
‫ ויקם‬.‫אשר יעץ עליו נביות בן ישמעאל‬ and his seed forever. And Jacob wrote
‫עשו את כל העושר אשר עזב יצחק את‬ down all of these transactions into a book
‫הנפש ואת הבהמה ואת המקנה ואת‬ of sale and he sealed it and had it testified
to by trustworthy witnesses concerning
‫ ולא נתן ליעקב‬,‫הרכוש ואת כל העושר‬
everything. And these are the words which
‫ ויעקב לקח את כל‬.‫אחיו ממנה מאומה‬ Jacob wrote into the book, saying: The
,‫ מנחל מצרים ועד נהר פרת‬,‫ארץ כנען‬ land of Canaan and all the cities of the
‫ויקחנה לאחוזת עולם ולבניו ולזרעו‬ Hittites and of the Hivites, and of the
Jebusites, the Amorites, and the Perizzites,
‫ וגם מערת המכפלה‬.‫אחריו עד עולם‬
and of the Gergasites, of all the seven
‫אשר בחברון אשר קנה אברהם מאת‬ nations from the river of Egypt even unto
‫ לקח יעקב לאחוזת קבר לו ולזרעו‬,‫עפרון‬ the river Euphrates, and the entire city of
‫ ויכתוב יעקב‬.‫עד עולם מאת עשו אחיו‬ Hebron, to-wit, Kirjath-arba, and the cave
that is in it, all these Jacob hath bought of
,‫את כל הדברים האלה בספר המקנה‬
Esau his brother for value received, to
.‫ויחתום ויעד עדים נאמנים על כל אלה‬ possess and to inherit it for himself and his
‫ואלה הדברים אשר כתב יעקב בספר‬ sons and his seed after him forever. And
Jacob took the book of sale, and the seal,
‫ ארץ כנען וכל עריה החתי והחוי‬,‫לאמור‬
the laws and the statutes, and the public
‫ כל שבעת גויי‬,‫והיבוסי והאמורי והפריזי‬ documents, and he placed them into an
‫ וכל‬.‫הכנעני מנהר מצרים ועד נהר פרת‬ earthen vessel so that it be preserved for
‫עיר חברון קרית הארבע והמערה אשר‬ many days, and he gave it into the hands of
his sons. And Esau took all that his father
‫ את הכל קנה יעקב מאת עשו אחיו‬,‫בה‬
had left after his death, men and servants
‫במחיר לאחוזה לו ולבניו ולנחלה לזרעו‬ and camels and asses and oxen and sheep
‫ ויקח יעקב את ספר‬.‫אחריו עד עולם‬ and gold and silver and precious stones, all
the wealth that belonged to Isaac, the son
‫המקנה ואת החתום המצוה והחוקים‬
of Abraham. And Esau left not the least
‫ ויתנם בכלי חרש למען‬,‫ואת ספר הגלוי‬
thing of all the great wealth but he took it
‫ ועשו‬.‫יעמדו ימים רבים ויתנם ביד בניו‬ all, and he went into the land of Seir, the
,‫לקח את כל אשר הניח אביו אחרי מותו‬ Horite, and he returned with his sons and
procured pos sessions in the midst of the
‫ ויקח את כל הרכוש‬.‫מיד יעקב אחיו‬
sons of Seir. And Esau never returned unto
‫מאדם ועד בהמה מגמל ועד חמור משור‬
the land of Canaan after this day. And all
‫ועד שה מכסף ועד זהב אבנים טובות‬ the land of Canaan was an inheritance to
‫ וכל העושר אשר ליצחק בן‬,‫ובדולח‬ the sons of Israel forever, and Esau and his
‫ לא נותר דבר אשר לא לקח לו‬.‫אברהם‬ sons possessed the mountain of Seir.
.‫ מכל אשר הניח יצחק אחרי מותו‬,‫עשו‬

‫ויקח עשו את כל אלה וילך אל ארץ‬
‫ מפני‬,‫שעיר החורי הוא ובניו אל מקומם‬
‫ ויאחז עשו בתוך בני‬.‫יעקב אחיו ובניו‬
‫ ולא שב עשו ארצה כנען מהיום‬,‫שעיר‬
‫ ותהי כל ארץ כנען לבני‬.‫ההוא והלאה‬
‫ ועשו וכל בניו‬,‫ישראל לנחלה עד עולם‬
.‫ירשו את הר שעיר‬
Book of Genesis, Miketz
‫ ויצו ה׳‬,‫בימים ההם אחרי מות יצחק‬ 1 And in those days after Isaac's death, the
‫ בעת ההיא‬.‫ויקרא רעב על כל הארץ‬ Lord called a famine into all the earth. At
that time Pharaoh, king of Egypt, was
‫ופרעה מלך מצרים יושב על כסאו בארץ‬
seated upon his throne and he fell asleep
‫ וישב במשכב הלילה ויחלום‬,‫מצרים‬ that night and he dreamed many dreams.
‫חלומות וירא פרעה בחלומו והנה הוא‬ And Pharaoh saw in his dream, and behold
.‫עומד על שפת יאור מצרים הוא שיחור‬ he stood by the banks of the river of Egypt,
which is Shichor... And as he stood there
‫ויהי בעמדו וירא והנה שבע פרות‬
he saw, and behold, seven cows fat fleshed
.‫ עולות מן היאור‬,‫בריאות בשר וטובות‬ and well favored came up out of the river,
‫ותעלינה אחריהן שבע פרות אחרות‬ and after them came out seven cows lean
‫דקות בשר ורעות מאוד ותבלענה שבע‬ fleshed and ill favored. And the seven ill-
favored cows did eat up the seven well
‫ ועודינה‬,‫הרעות את שבע הטובות‬
favored cows and their appearance was yet
‫ וייקץ ויישן ויחלום‬.‫מראיהן רע כבתחילה‬ as bad as before. And he awoke. And he fell
‫ וירא והנה שבע שיבולים עולות‬,‫שנית‬ asleep and dreamed a second time. And he
‫ ותצמחנה‬.‫בקנה אחד מלאות וטובות‬ saw and behold seven ears of corn came up,
upon one stalk, rank and good, and right
‫אחריהן שבע שיבולים דקות ושדופות‬
after them grew up seven thin ears and
‫ ותבלענה השיבולים הדקות‬,‫ברוח הקדים‬ blasted with the east wind. And the seven
‫ ויהי‬.‫ וייקץ פרעה מחלומו‬,‫את המלאות‬ thin ears swallowed up the seven rank and
,‫בבוקר ויזכור המלך את חלומותיו‬ full ears. And Pharaoh awoke from his
dream. And in the morning when the king
‫ וימהר‬.‫ותפעם רוחו מאוד מחלומותיו‬
thought over his dreams his spirit was
‫המלך וישלח ויקרא אל כל חרטומי‬ greatly disturbed on account of his dreams.
‫ ויבואו ויעמדו לפני‬,‫מצרים והחכמים‬ And the king hastened and issued a call
unto all the magicians of Egypt, and all the
‫ חלומות‬,‫ ויאמר אליהם המלך‬.‫המלך‬
wise men thereof, and they came and stood
‫ ויאמרו אל‬.‫חלמתי ופותר אין להם‬
before the king. And the king said unto
‫ ספר נא לעבדיך את חלומותיך‬,‫המלך‬ them: I have dreamed dreams and there is
‫ ויספר להם המלך‬.‫ונשמע אותם‬ no one to interpret them. And they said
unto the king: Relate thy dreams we pray
‫ ויענו ויאמרו כולם פה אחד‬,‫חלומותיו‬
thee, unto thy servants, that we may hear
‫אל המלך יחי המלך לעולם וזה פתרון‬
them. And the king related his dreams
‫ שבע פרות הטובות אשר‬.‫חלומותיך‬ unto them. And all of them answered and
‫ שבע בנות יולדו לך באחרית‬,‫ראית‬ said unto the king, as if with one mouth:
‫ ושבע פרות הרעות העולות‬.‫הימים‬ May the king live forever! this is the
interpretation of his dreams: The seven fat
‫ ואתה רואה לאות‬,‫אחריהן ותבלען אותן‬
cows that thou hast seen are seven
‫כי הבנות אשר יולדו לך ימותו כולם‬ daughters, which will be born unto thee in
,‫ ואשר ראית בחלום השני‬.‫בחיי המלך‬ thy last days. And the seven cows that
came up after them which thou hast seen
‫שבע שיבולים מלאות וטובות עולות‬
swallow up the first cows are a sign that the
‫ זה פתרונם שבע ערים תבנה‬,‫בקנה אחד‬
daughters which will be born unto thee
.‫לך בכל ארץ מצרים באחרית הימים‬ will all die during the life time of the king.
‫ואשר ראית שבע שיבולים שדופות‬ And what thou hast seen in thy second
dream, namely, the seven rank and good
‫ ועיניך‬,‫צומחות אחריהן ותבלענה אותן‬
ears, springing up from one stalk, this is
‫רואות לאות כי הערים אשר תבנה יחרבו‬
the interpretation that thou wilt build unto
‫ ויהי‬.‫כולנה באחרית הימים בחיי המלך‬ thee seven cities in the land of Egypt in thy
‫ והמלך לא הטה‬,‫בדברם הדברים האלה‬ last days. And what thou hast seen
‫את אוזניו אל דבריהם ולא שם ליבו‬ afterwards, namely, the seven blasted ears
that grew up after them, and swallowed
‫אליהם כי ידע המלך בחכמתו כי לא‬
them up before thine eyes, is a sign that the
‫ ויהי‬.‫פתרו את החלומות על נכון‬ cities which thou shalt build shall all be
‫ ויען המלך‬,‫ככלותם לדבר לפני המלך‬ destroyed in the latter days during the life
‫ מה הדבר הזה אשר‬.‫אותם לאמור‬ time of the king. And when they had
spoken these words the king did not
‫דיברתם אליי הלא כזב ושקר הוצאתם‬
incline his ears. unto their speech, nor did
‫ אך ספרו נא את פתרון חלומותיי‬,‫מפיכם‬ he quiet his heart on their account; for the
.‫על נכונה ולא תמותו‬ king in his wisdom knew well that they
had not interpreted his dreams correctly.
And when they ceased speaking before the
king, the king answered unto them saying:
What are these words which you have
spoken unto me? Verily you have allowed
lies. And falsehoods to come out of your
mouths, and unless you give me the correct
interpretation of my dreams, all of you
shall be put to death.
‫ וישלחו ויקראו עוד‬,‫ויצו המלך אחרי כן‬ 2 And the king commanded after this, and
‫אל חכמים אחרים ויבואו ויעמדו לפני‬ they summoned other wise men, and they
came and stood before the king. And the
,‫ ויספר להם המלך חלומותיו‬.‫המלך‬
king related unto them his dream, and they
‫ ויחר אף‬.‫וישיבוהו כולם כפתרון הראשון‬ gave him the same interpretation. And the
‫המלך ויקצוף מאוד מזה ויאמר המלך‬ anger of the king burned, and he was very
‫ הלא כזב תדברו ושקר תאמרו‬,‫אליהם‬ wroth. And the king said unto them:
Verily, you have spoken lies, and your
‫ ויצו המלך ויעבירו קול בכל‬.‫בדבריכם‬
words are false hoods. And the king
‫ מטעם המלך‬.‫ארץ מצרים לאמור‬ commanded and they proclaimed
‫ כל איש חכם אשר יודע ומבין‬,‫וגדוליו‬ throughout the whole land of Egypt,
‫לפתור חלומות אשר לא יבוא היום לפני‬ saying: It is the pleasure of the king, and of
his great men, that every wise man who
‫ והיה האיש אשר יגיד‬.‫ יומת‬,‫המלך‬
knoweth and understandeth to interpret
,‫למלך את פתרון חלומותיו על נכונה‬ dreams, and who will not come this day
.‫ינתן לו כל אשר ישאל מאת המלך‬ before the king, the same shall be put to
,‫ויבואו כל חכמי ארץ מצרים לפני המלך‬ death. And the man that will impart the
correct interpretation of his dreams he will
‫וכל החרטומים וכל המכשפים אשר‬
be given all that he may require of the
‫במצרים ובגושן וברעמסס ובתחפנחס‬ king. And all the wise men of the land of
‫ ויעמדו כולם‬.‫ובצוען ובכל גבול מצרים‬ Egypt, and all the magicians, and all the
sorcerers that were in the land of Egypt,
‫לפני המלך וגם כל הפרתמים וכל‬
and in Goshen, and in Tachpanham, and
‫השרים והמשרתים אשר למלך באו יחד‬
in Zoan, and in the boundaries of Egypt
‫ וישבו כולם לפני‬,‫מכל ערי מצרים‬ came, and all of them stood before the
‫ ויספר המלך את חלומותיו לפני‬.‫המלך‬ king. And all the governors and all the
princes of the kings assembled from all the
‫ ויתמהו כל‬,‫החכמים וכל השרים‬
cities of Egypt and they seated themselves
.‫היושבים לפני המלך מן המראה‬
before the king, and the king related his
‫ויתחלקו כל החכמים אשר לפני המלך‬ dreams unto the wise men and his princes.
‫ מהם‬.‫בפתרון חלומותיו לחלקים רבים‬ And all those that were before the king
‫ שבע פרות‬,‫פתרו אל המלך לאמור‬ were greatly astonished at the vision, and
all of then divided themselves in several
‫הטובות שבעה מלכים הם אשר יעמדו‬
divisions concerning the interpretation of
‫ ושבע הפרות‬.‫על מצרים מזרע המלך‬ the dream. Part of them interpreted it unto
‫ שבע שרים יעמדו עליהם‬,‫הרעות‬ him saying, seven fat cows are seven kings
who will rule over Egypt from the seed of
‫ ושבע‬.‫באחרית הימים והשחיתום‬
the king. And the seven lean cows are seven
‫השיבולים הטובות הם שבעה שרים‬
princes who will stand up against them in
‫ אשר יפלו ביד‬,‫הגדולים אשר למצרים‬ the latter days and destroy them; and the
‫שבעה שרים אויביהם בלתי חזקים‬ seven rank ears are the seven great princes
of Egypt who will fall in the wars of the
‫ ומהם אשר פתרו‬.‫במלחמות אדוני המלך‬
kings by the hands of the seven princes,
‫ שבע פרות‬.‫אל המלך כדבר הזה לאמור‬
their enemies, less powerful. And part of
‫הטובות הם שבע ערי כל מצרים‬ them interpreted the king's dream in this
‫ הם‬,‫ ושבע הפרות הרעות‬,‫החזקים‬ wise, saying: The seven fat cows are the
‫שבעה גויי ארץ כנען אשר יבואו על‬ seven fortified cities of Egypt, and the
seven lean cows are the seven nations of the
‫שבעת ערי מצרים באחרית הימים‬
land of Canaan, who will come over the
‫ ואשר ראית את שבעת‬.‫והשחיתו אתהן‬ seven cities of Egypt and destroy them in
,‫השיבולים הטובות והרעות בחלום השני‬ the latter days. And the seven rank ears,
‫לאות כי תשוב עוד ממשלת מצרים‬ and the seven blasted ears which thou hast
seen in the second dream are a sign that the
‫ והיה במושלם‬.‫להיות לזרעך כבתחילה‬
gov ernment of Egypt will return once
‫ושבו כל אנשי ערי מצרימה על כל‬ more unto thy seed in the latter days. And
‫השבעה ערי כנען החזקים מהם והשחיתו‬ under their reign all the people of the cities
.‫ ושבה כל מלכות מצרים לזרעך‬,‫אותם‬ of Egypt will go in turn against the seven
cities of Canaan, and though more
‫ זה פתרון‬,‫ומהם אשר אמר אל המלך‬
powerful than them selves they will destroy
‫ שבע‬,‫חלומותיך שבע פרות הטובות‬ them and reclaim the govern ment of
‫מלכות הנה אשר תיקח לנשים באחרית‬ Egypt unto thy seed. And others among
‫ לאות כי‬,‫ ושבע הפרות הרעות‬.‫הימים‬ them said unto the king: This is the
interpretation of thy dreams: The seven fat
.‫ימותו הנשים ההמה כולנה בחיי המלך‬
cows are seven queens which thou wilt take
‫ושבע השיבולים הטובות והרעות אשר‬ to wives in thy latter days, and the seven
‫ הם ארבעה עשר‬,‫ראית בחלום השני‬ lean cows signify, that all these wives will
‫בניהם והיה באחרית הימים ונלחמו‬ die during the life time of the king. And
the seven rank ears, and the seven blasted
‫ ונגפו השבעה מהם את השבעה‬,‫ביניהם‬
ears, which thou hast seen in thy second
.‫החזקים מהם‬ dream, are fourteen children, who will
stand up in the latter days and fight among

them selves, and the seven weaker ones will
smite the stronger ones.
‫ומהם יאמרו אל המלך כדברים האלה‬ 3 And still others among them said unto the
king according to these words: The seven
‫ שבע הפרות הטובות שבע בנים‬,‫לאמור‬
fat cows are seven sons, who shall be slain
‫יולדו לך ויהרגום שבעת בני שריך‬
in the latter days by seven sons of thy
‫ ושבע השיבולים הטובות‬.‫באחרית הימים‬ princes; and the seven rank ears which
‫ הם השרים‬,‫אשר ראית בחלום בשני‬ thou hast seen in thy second dream are the
same seven princes who will be smitten by
‫ההם אשר ילחמו בם שבעה שרים‬
seven less powerful princes in the latter
‫אחרים בלתי חזקים כמותם וישחיתו‬
days, who will avenge on them the cause of
‫אותם באחרית הימים וינקמו מהם נקמת‬ thy sons, and thus the government will
‫ וישמע‬.‫ ושבה המלוכה עוד לזרעך‬,‫בניך‬ once more be turned over to thy seed. And
‫המלך את כל דברי חכמי מצרים וכל‬ the king heard all the words of these wise
men, and the various interpretations of his
‫ ולא ישרו כולם בעיני‬,‫פתרון חלומותיו‬
dreams none of them found favor in the
‫ וידע המלך בחכמתו כי לא דיברו‬.‫המלך‬ eyes of the king, for the king knew in his
‫ כי מאת‬.‫ בכל דבריהם יחד‬,‫אליו נכונה‬ wisdom that neither of them hath spoken
,‫ה׳ הייתה זאת לסכל דברי חכמי מצרים‬ correctly. And this came from the Lord to
pervert the words of these wise men in
‫למען מאת יוסף מן בית האסורים ולמען‬
order that Joseph be brought from the
‫ וירא המלך כי אין דובר‬.‫גדלו במצרים‬ prison house to attain greatness in Egypt.
‫אליו נכונה בכל החכמים והחרטומים‬ And when the king saw that not one
‫ ויחר אף המלך מאוד‬,‫אשר למצרים‬ among the wise men and the magicians
had spoken the correct words the anger of
‫ ויצו המלך ויוציאו כל‬.‫וחמתו בערה בו‬
the king was exceedingly aroused and his
‫ ויצאו‬,‫החכמים וכל החרטומים מלפניו‬ wrath burned within him. And the king
‫ ויצו‬.‫כולם בבושת וכלימה מלפני המלך‬ commanded that all the wise men and the
‫ ויעבירו קול במצרים אשר ימותו‬,‫המלך‬ magicians be led away from him, and all of
them went away from the presence of the
‫כל החכמים וכל החרטומים אשר‬
king in shame and contempt, and the king
‫ ויקומו שרי‬.‫במצרים לא יחיה מהם איש‬ commanded further that it be proclaimed
‫הטבחים אשר למלך וישלפו כולם איש‬ throughout the land of Egypt that all the
‫ ויחלו להכות בחרטומי מצרים‬,‫חרבו‬ magicians in Egypt should be slain so not

one of them be left alive. And the officers
‫ ויהי אחרי כן ויבוא מירוד שר‬.‫וחכמיה‬
of the king's guard rose up and all of them
‫ וישתחווה למלך‬,‫המשקים אשר למלך‬
drew their swords and they began smiting
‫ ויאמר שר המשקים אל‬.‫וישב לפניו‬ the magicians of Egypt and her wise men.
‫ יחי המלך לעולם ותגדל מלכותו‬,‫המלך‬ And after this Marod, the chief butler of
‫ אתה קצפת על עבדך בימים ההם‬.‫בארץ‬ the king, appeared and bowed down before
the king, and seated himself before him.
,‫זה שנתיים ימים ותיתן אותי במשמר‬
And the chief butler said unto the king:
‫ ושם היה איתנו‬.‫אותי ואת שר האופים‬ May the king live forever, and may his
‫בבור עבד עברי אשר לשר הטבחים יוסף‬ kingdom beenlarged in the land. Thou
‫ כי קצף עליו אדוניו ויתנהו שם‬,‫שמו‬ hast been angry at thy servant, now two
years since, and thou hast placed me into
‫ ויהי‬.‫בבית הסוהר וישרת אותנו שם‬
confinement, and I was imprisoned for
‫מימים בהיותנו במשמר ונחלמה חלומות‬ some time together with the chief baker.
‫ איש‬,‫בלילה אחד אני ושר האופים‬ And there was with us in the dungeon a
‫ ונבוא ונגד לעבד‬.‫כפתרון חלומו חלמנו‬ Hebrew slave, belonging to the prince of
the guards, and his name is Joseph; for his
‫ ויפתור לנו את חלומותינו‬,‫ההוא בבוקר‬
master became angry with him and he
‫ ויהי‬.‫איש כחלומו פתר לנו על נכונה‬ placed him into the prison house, where he
‫ לא נפל‬,‫כאשר פתר לנו כן היה הדבר‬ attended upon us. And after we had been
‫ ועתה אדוני המלך אל‬.‫מכל דבריו ארצה‬ in prison for some days we dreamed
dreams in the same night, I and the chief
‫ כי‬,‫תהרוג את כל אנשי מצרים חינם‬
baker. We dreamed each man according to
‫הנה העבד ההוא עודנו אסור בבית שר‬ the interpretation of his dream. And in the
‫ אם על‬.‫הטבחים אדוניו בבית הסוהר‬ morning we came to that slave and we told
‫ והוא‬,‫המלך טוב ישלח אליו ויבוא לפניך‬ unto him our dreams, and he interpreted
them correctly, to each man according to
‫יודיעך את פתרון החלום אשר חלמת על‬
his dream. And his interpretation was
.‫נכונה‬ fulfilled, not the least of all his words fell to
the ground. And now, oh my lord and
king, do not slay the men of Egypt without
cause! Behold the same slave is still
confined in the prison house of the prince
of the guards, and if it please the king send
for him, and let him appear before thee

and he will make known unto thee the
correct interpretation of the dream thou
hast dreamed.
‫ ויצו‬,‫וישמע המלך דברי שר המשקים‬ 4 And when the king heard the words of the
.‫המלך לבלתי המית את חכמי מצרים‬ chief butler the king gave orders that the
wise men of Egypt be not slain. And the
‫ויצו המלך את עבדיו להביא את יוסף‬
king commanded further unto his servants
‫ ויאמר המלך אליהם אל תבהלוהו‬,‫לפניו‬ to bring Joseph before him, and he said
‫ וילכו‬.‫פן יבהל ולא ידע לדבר נכונה‬ unto them: Go ye unto him, but do not
,‫עבדי המלך אל יוסף ויריצוהו מן הבור‬ frighten him lest he be confused and
unable to speak correctly. And the servants
‫ויגלחו לו עבדי המלך ויחלף את בגדי‬
of the king went unto Joseph and they
‫ והמלך יושב על‬.‫ ויבוא לפני המלך‬,‫כלאו‬ took him hastily from the dungeon, and
‫ אפוד‬,‫כיסא מלכותו בלבוש מלכות‬ they shaved him and changed his prison
,‫ והפס אשר עליו נוצץ‬.‫באפוד זהב‬ garments, and he came before the king.
And the king was seated upon his throne in
‫ וכל‬.‫והברקת והאודם והנופך מתלפדים‬
his royal garments, girt with the golden
‫אבני התפארת אשר בראש המלך‬ Ephod, and the ornaments that were upon
.‫ ויפלא יוסף מן המלך מאוד‬,‫מתלהטים‬ him sparkled, and the carbuncle and the
‫ מצופה‬,‫והכיסא אשר יושב עליו המלך‬ ruby and the emerald flashed, and all the
precious stones that were upon the head of
.‫זהב עם אבני השוהם ולו שבעים מעלות‬
the king were blazing, and Joseph was
‫ויהי משפטם בכל ארץ מצרים כל איש‬ greatly astonished at the sight of the king.
‫ והיה אם‬,‫אשר יבוא לדבר אל המלך‬ And the throne upon which the king sat
was covered with gold and with silver and
‫איש שר וחשוב בעיני המלך הוא ועלה‬
with onyx stones, and there were to it
‫אל המלך על הכיסא עד המעלה האחת‬
seventy steps. And it was the rule in all the
‫ וירד המלך על מעלת השישה‬,‫ושלושים‬ land of Egypt, when a man came to speak
‫ ואם מיתר העם‬.‫ושלושים ודיבר עמו‬ unto the king, and if he was a prince or
one highly esteemed by the king, that he
‫ וירד‬,‫הוא ועלה עד שלוש המעלות‬
ascended toward the king up to the thirty-
‫ ויהי משפטם‬.‫המלך ברביעית ודיבר עמו‬
first step, and the king would descend to
‫ כל איש אשר יבין לדבר בכל‬,‫עוד‬ the thirty sixth step and speak unto him.
‫שבעים הלשונות ועלה שבעים מעלות‬ And if he was of the common people, he
.‫ועלה עולה ודיבר עד הגעתו לפני המלך‬ ascended to the third step, and the king
descended to the fourth and spoke unto
‫ יעלה‬,‫וכל איש אשר לא ישלים השבעים‬
him. And it was further their rule that
‫אל המעלות כמספר אשר ידע ויבין‬ every man who understood to speak the
‫ ומשפט מצרים היה בימים ההם‬.‫לדבר‬ seventy languages, he would scale the
‫ כי אם איש‬,‫אשר לא ימלוך עליהם איש‬ seventy steps, and while ascending he

would speak until he reached the king.
‫ ויהי‬.‫אשר ידע לדבר בשבעים לשון‬
And any man that knew not all the seventy
‫כבוא יוסף לפני המלך וישתחו למלך‬ languages was permitted to ascend the
‫ ויעל עד שלוש המעלות וישב‬,‫ארצה‬ steps according to the number of his
,‫ וירד המלך אליו‬.‫במעלה השלישית‬ languages. And it was a law in Egypt, in

those days, that no man could be king over
.‫וישב במעלה הרביעית וידבר עם יוסף‬
them unless he knew the seventy
‫ חלום חלמתי‬,‫ויאמר המלך אל יוסף‬ languages. And when Joseph appeared
‫ ואצווה‬.‫ופותר אין לפתור אותו על נכון‬ before the king he bowed down before him
‫היום ויבואו לפני כל חרטומי מצרים וכל‬ to the ground, and he ascended three steps,
and the king sat down on the fourth and
‫ ואין‬,‫חכמיה ואספר אליהם את חלומותיי‬
he spoke unto Joseph saying: I have
‫ ואחרי כן‬.‫פותר אותם לי על נכונה‬ dreamed a dream and no one can interpret
,‫שמעתי עליך היום הזה כי חכם אתה‬ it correctly. And I commanded to-day all
‫אשר תשמע כל חלום לפתור אותו על‬ the magicians of Egypt and all the wise
men came before me, and I told my dream
‫ יספר‬,‫ ויען יוסף את פרעה לאמור‬.‫נכון‬
unto them, but there was none among
‫פרעה את חלומו אשר חלם הלא‬ them to interpret it correctly. And now I
‫ ויספר פרעה ליוסף‬.‫לאלוקים פתרונים‬ have heard of thee this day that thou art a
wise man, know ing to interpret correctly
‫את חלומותיו חלום הפרות וחלום‬
every dream. And Joseph answered
.‫ ויכל המלך לדבר‬,‫השיבולים‬
Pharaoh saying: Let the king relate his
dream which he hath dreamed, for verily
his interpretation is with God. And
Pharaoh related his dream unto Joseph
concerning the cows and concerning the
ears. And when the king ceased speaking,
‫ורוח אלוקים לבשה את יוסף בעת ההיא‬ 5 the spirit of God in vested Joseph and he
‫ וידע כל הדברים אשר יבואו‬,‫לפני המלך‬ knew at once all what was to hap pen unto
the king in the future, and also the correct
‫ וידע את‬.‫על המלך מהיום ההוא והלאה‬
interpretation of his dream. And when
‫ וידבר לפני‬,‫פתרון חלום המלך על נכונה‬ Joseph spoke unto the king he found grace
‫ ויטה‬,‫ וימצא יוסף חן בעיני המלך‬.‫המלך‬ in his eyes and the king inclined his ear
and his heart unto the words of Joseph.
‫המלך את אזניו ואת לבו וישמע את כל‬
And Joseph said unto Pharaoh, let not my
‫ אל‬,‫ ויאמר יוסף אל פרעה‬.‫דברי יוסף‬
king believe that there are two dreams, for
‫יחשוב המלך כי שתי חלומות הן אך‬ really it is only one dream. The seven good
‫ כי את אשר חפץ אלוקי‬.‫חלום אחד הוא‬ cows and the seven good ears are seven
years; and the seven lean cows and the
‫ הראה את‬,‫השמים לעשות בכל הארץ‬
seven blasted ears are seven years likewise.
‫המלך בחלומו וזה פתרון חלומך על‬
The dream is one, be hold there comes
‫ שבע הפרות ושבע השיבולים‬.‫נכונה‬ seven years of great plenty throughout all
‫ ושבע הפרות‬,‫הטובות שבע שנים הנה‬ the land of Egypt, and there shall rise after
,‫ושבע השיבולים הרעות שבע שנים הנה‬ them seven years of famine; and all the
plenty shall be forgotten in the land of
,‫ הנה שבע שנים באות‬.‫חלום אחד הוא‬
Egypt and the famine shall con sume all
‫ ואחרי כן יבואו‬.‫שבע גדול בכל הארץ‬ the inhabitants of the land. The king has
,‫שבע שני רעב אחריהן רעב כבד מאוד‬ dreamed but one dream, and for that the
‫ונשכח כל השבע ההוא מן הארץ וכלה‬ dream was doubled unto Pharaoh twice, it
is because the thing is established by God,
‫ חלום אחד‬,‫הרעב את כל יושבי הארץ‬
and God will shortly bring it to pass; and
‫ ועל השנות החלום אל‬.‫חלם המלך‬ now I will advise thee how to save thy soul
‫ כי נכון הדבר מאוד וממהר‬,‫המלך‬ and the soul of all the inhabitants of the
,‫ ועתה איעצך נא עצה‬.‫האלוקים לעשותו‬ land from the evil of the famine. Search
thou in all thy kingdom for a man wise
‫ומלט את נפשך ואת נפש יושבי הארץ‬
and discreet, acquainted with the affairs of
‫ אשר תבקש בכל מלכותיך‬.‫מרעת הרעב‬ the state, and set him over the land of
‫איש נבון וחכם מאוד אשר ידע בכל‬ Egypt. And that man whom thou will set
‫ ותשיתהו לצאת ולבוא על‬,‫דברי המלוכה‬ over the land of Egypt shall appoint his
subordinate officers to gather in all the
‫ ויפקוד האיש ההוא‬.‫כל ארץ מצרים‬
food of the good years that are to come
,‫אשר תשית על מצרים פקידים תחת ידו‬ and lay corn in thy store houses, and this
‫ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות‬ food shall be for store to the land against
‫הבאות ויצברו בר וישימוהו באוצרות‬ the seven years of famine which will suffice
for thee and for thy men and for all thy
‫ ושמרו את האוכל ההוא לשבע‬.‫פקידיך‬
lands, that the land perish not through the
‫שני הרעב וימצא לך ולאנשיך ולכל‬ famine. And command the inhabitants of
.‫ ולא תכרת אתה וכל ארצך ברעב‬,‫ארצך‬ thy lands likewise, that each of them gather
‫וגם כל יושבי ארצך יצוה ויקבצו איש‬ up, from the production of his field, all
sorts of food during the seven good years,
‫איש מתבואת שדהו מכל אוכל שבע‬
and to lay it up in their store houses, so
,‫השנים הטובות ונתנו באוצרותיהם‬ that they find it during the day of the
‫ זה‬.‫וימצא להם בימי הרעב וחיו בו‬ famine, to be kept alive. This is the correct
‫ וזאת העצה‬,‫פתרון חלומך על נכונה‬ inter pretation of thy dream, and this is the
only means of saving thy soul and the souls
‫היעוצה למלט את נפשך ואת נפש כל‬
of all thy servants. And the king answered
‫ מי יאמר‬,‫ ויען המלך ויאמר ליוסף‬.‫עבדיך‬ unto Joseph and he said: Who can tell and
‫ ויאמר יוסף אל‬.‫ומי יודע כי דבריך נכונה‬ who can know whether thy words be
‫ זה לך אות על כל דבריי כי‬,‫המלך‬ correct: And he said unto the king: This be
a sign unto thee concerning the correctness
‫ הנה‬.‫נכונים הם וכי עצתי טובה לך‬
of my words, and the value of my advice.
,‫אישתך יושבת על המשבר ביום הזה‬ Behold thy wife will bear a son unto thee
‫ והיה בצאת‬.‫וילדה לך בן ושמחת בו‬ this day and thou wilt rejoice with him,
but when this child will be born unto thee,
‫הילד ממעי אמו ומת בנך בכורך אשר‬
thy first born son, which hath been born
‫ ונחמת בילד‬,‫נולד לך זה שנתיים ימים‬
two years since will die, and thou wilt be
‫ ויכל יוסף לדבר את כל‬.‫שיולד לך היום‬ comforted through the child born unto
‫ וישתחו למלך‬,‫הדברים האלה אל המלך‬ thee this day. And when Joseph had
finished his speech, he bowed down before
.‫ויצא‬
the king and went away.
,‫ויהי כצאת יוסף מאת פני המלך‬ 6 And scarcely had Joseph departed from the
‫ותבואנה האותות האלה אשר דיבר יוסף‬ presence of the king when all the signs of
which Joseph had spoken came true. And
‫ ותלד המלכה בן‬.‫אל המלך ביום ההוא‬
the queen gave birth to a son on that day,
.‫ ויתבשר המלך בבנו וישמח‬,‫ביום ההוא‬ and when the king heard the tidings he
,‫ויהי בצאת המבשר מאת פני המלך‬ rejoiced greatly on account of his son, and
‫וימצאו עבדי המלך את בן המלך הבכור‬ when the messenger had gone away from
the presence of the king, the king's servants
‫ ותהי צעקה ומהומה‬.‫נופל ארצה מת‬
found the first born son of the king lying
‫ וישמע המלך ויאמר מה‬,‫בבית המלך‬
dead upon the ground. And there was great
.‫המהומה והצעקה אשר שמעתי בבית‬ crying and lamenting in the king's house,
‫ אז ידע‬,‫ויגידו למלך כי מת בנו בכורו‬ and the king heard and he said: What is
the cause of that great weeping and
‫המלך כי כל דברי יוסף אשר דיבר אליו‬
lamenting which I have heard in the house?
‫ וינחם המלך אל בנו בילד היולד‬.‫נכונה‬
And they informed the king that his first
.‫ כאשר דיבר אליו יוסף‬,‫לו ביום ההוא‬ born son was dead, and he knew also at the
‫אחר הדברים האלה ישלח המלך ויקבוץ‬ same time that all the words which Joseph
‫את כל שריו ועבדיו וכל הפחות‬ had spoken were good. And the king was
comforted at the loss of his son through
‫ ויבואו כולם לפני‬,‫והפרתמים אשר למלך‬
the child born unto him that day,
‫ הנה ראיתם‬,‫ ויאמר אליהם המלך‬.‫המלך‬ according to the words of Joseph. And after
‫ושמעתם את כל דברי האיש העברי וכל‬ these things the king sent and he assembled
‫ ולא נפל‬,‫האותות אשר אמר כי באו‬ all his princes and subjects, and all the
governors of the king's provinces, and all of
‫ ידעתי כי‬.‫מכל דבריו אשר דיבר ארצה‬
them came before the king, and the king
‫גם פתרון החלום אשר פתר נכונה הוא‬ spoke unto them concerning Joseph, and
‫ ועתה עוצו נא עצה ודעו מה‬,‫ובא יבוא‬ he said: Behold you have both heard and
‫ בקשו‬.‫תעשו ואיך תימלט הארץ מהרעב‬ seen everything concerning the words of
this Hebrew man, and also all his signs,
‫ אשר חכמה ודעת‬,‫נא וראו הנמצא כזה‬
and not the least of his words hath fallen to
‫ כי אתם שמעתם‬.‫בלבו ואפקידהו בארץ‬ the ground. And now you know that his
‫את העצה אשר יעץ האיש העברי על‬ interpretation of my dream is correct and
‫ ואני‬.‫ למלט בה את הארץ מהרעב‬,‫זאת‬ that it will surely come true, do therefore
consult together what hath to be done in
‫ כי‬,‫ידעתי כי לא תימלט הארץ מהרעב‬
order to save the country from the famine.
.‫אם בעצת האיש העברי אשר יעץ אותי‬ Investigate and search ye whether there is
‫ טובה‬,‫ויענו כולם את המלך ויאמרו‬ to be found around here a man with so
‫ ועתה‬.‫העצה אשר יעץ העברי על זה‬ much wisdom and knowledge in his heart
and I will set him over the land. And ye
‫ את‬,‫אדוני המלך הנה כל ארצך בידך‬
have heard the advice of the Hebrew man
‫ את אשר תחפוץ‬.‫אשר ייטב בעיניך עשה‬ concerning this matter, to save thereby the
‫ואשר תדע בחכמתך אשר הוא חכם‬ whole land from famine, and I am
‫ הוא אשר‬,‫למלט את הארץ בחכמתו‬ convinced that there is no other means of

saving the land except by his advice. And
‫ ויאמר‬.‫יפקיד המלך תחת ידו על הארץ‬
they answered all unto the king saying:
‫ אני אמרתי אחרי‬,‫המלך אל כל השרים‬ The counsel is good which the Hebrew
‫אשר הודיע אלוקים את האיש העברי‬ hath offered concerning this matter. And
‫ אין נבון וחכם כמוהו‬,‫את כל אשר דיבר‬ now, oh my lord, behold all thy lands is in
thy hand and whatsoever pleaseth thee best
‫ אם טוב בעיניכם אשיתהו‬.‫בכל הארץ‬
do thou, and whomsoever thou choosest,
‫ כי הוא אשר ימלט את הארץ‬,‫על הארץ‬ and whomsoever thou believest in thy
.‫בכל חכמתו‬ wisdom to be wise enough to save the
country in his wisdom he is the man
whom the king should appoint to have the
whole land in his power. And the king said
unto all his officers: I have thought that
forasmuch as the Lord hath made known
unto this Hebrew all these things there is
none so discreet and wise as he is through
all the land. And if it seems good in your
eyes, I will set him over the land, for he
will deliver the country in all his wisdom.
‫ והלא‬,‫ויענו כל השרים את המלך ויאמרו‬ 7 And all the princes answered unto the king
saying, and is it not written in the laws of
‫כתוב בדתי מצרים ולא יעבור אשר לא‬
Egypt, which should not be violated, that
‫ימלוך איש במצרים ולא משנה למלך כי‬
no man shall be the king of Egypt, nor
‫ ועתה‬.‫אם היודע בכל לשון בני האדם‬ second to the king, unless he knows all the
‫אדוני המלך הנה האיש העברי זה לא‬ languages of the sons of man? and now, oh
my lord and king, this Hebrew man
‫ ואיך יהיה‬,‫ידבר כי אם לשון עברית‬
speaketh only the Hebrew tongue, and
‫עלינו למשנה איש אשר לא ישע גם את‬
how can he be second to the king, who
‫ אך שלח נא אליו ויבוא לפניך‬.‫לשוננו‬ does not even know our language? but send
‫ וכאשר תראה‬,‫ונסה נא אותו בכל דבר‬ thou for him, I pray thee, and let him
‫ ויאמר המלך להעשות כן למחר‬.‫תעשה‬ come before thee and examine him in all
matters, and as thou seest best so do. And
‫ ויצאו כל‬,‫וטוב הדבר אשר דיברתם‬ the king said: Let it be done so to-morrow,
for the words you have spoken are good.
‫ ויהי‬.‫השרים מלפני המלך ביום ההוא‬
And all the princes went away from the
‫בלילה ההוא וישלח ה׳ מלאך אחד‬
presence of the king on that day. And in
‫ ויבוא ארץ‬,‫ממלאכיו המשרתים לפניו‬ that night the Lord sent an angel from the
‫ ויעמוד מלאך ה׳ על‬.‫מצרים אל יוסף‬ angels that are ministering for him, and he
‫יוסף והנה יוסף שוכב במשכב הלילה‬ came unto the land of Egypt unto Joseph,
and the angel stood before Joseph and
‫ כי השיבהו אדוניו אל‬,‫בבית אדוניו בבור‬
behold Joseph was lying on his bed in the
‫ ויעירהו המלאך‬.‫הבור מפני אישתו‬ dungeon of his master's house; for he had
‫ ויקם יוסף ויעמוד על רגליו והנה‬,‫משנתו‬ Joseph put back into prison on account of
‫ וידבר מלאך ה׳‬.‫מלאך ה׳ עומד לנגדו‬ his wife. And the angel woke him up from
his sleep, and Joseph arose and stood upon
‫את יוסף וילמדהו כל לשון האדם בלילה‬
his feet and behold an angel of the Lord
‫ וילך מלאך‬.‫ ויקרא את שמו יהוסף‬,‫ההוא‬ was standing before him. And the angel of
‫ ויוסף שב וישכב במשכבו‬,‫ה׳ מאתו‬ the Lord spoke unto Joseph and he taught
‫ ויהי‬.‫ויתמה יוסף על המראה אשר ראה‬ him all the tongues of the sons of man on
that night, and he called his name
,‫בבוקר וישלח המלך אל שריו ועבדיו‬
Jehoseph, and the angel of the Lord left
‫ ויצו‬.‫ויבואו כולם וישבו לפני המלך‬ him, and Joseph returned to his bed, and
‫ וילכו עבדי‬,‫המלך להביא את יוסף‬ he was greatly astonished at the vision
‫ ויצו‬,‫המלך ויביאו את יוסף לפני פרעה‬ which he had seen. And in the morning
the king sent for Joseph, and the servants
‫המלך ויעל יוסף על מעלות הכיסא וידבר‬
of the king went and brought Joseph
‫ ויעל יוסף‬.‫יוסף אל המלך בכל הלשונות‬ before Pharaoh. And the king went unto
‫עלה ודיבר אך המלך עד הגעתו לפני‬ all his princes and servants who were to sit
‫ וישב לפני‬,‫המלך במעלת השבעים‬ before the king, and Joseph ascended the
steps of the throne, and Joseph spoke unto
‫ וכל‬,‫ וישמח המלך על יוסף מאוד‬.‫המלך‬
the king in all the tongues, speaking unto
‫השרים אשר למלך שמחו מאוד עם‬ the king in his going up, until he reached
‫ וייטב‬.‫המלך בשמעם את כל דברי יוסף‬ the king on the seventieth step, and he sat
down before the king. And the king
‫ להפקיד את‬,‫הדבר בעיני המלך והשרים‬
rejoiced greatly over Joseph, and all the
.‫יוסף למשנה למלך על כל ארץ מצרים‬
king's princes rejoiced exceedingly with
‫ אתה יעצת‬,‫וידבר המלך אל יוסף לאמור‬ their king on hearing the words of Joseph.
‫לי עצה להפקיד בכל ארץ מצרים איש‬ And it seemed good in the eyes of the king
.‫חכם למלט בחכמתו את הארץ מהרעב‬ and his princes to appoint Joseph second
to the king, over the whole land of Egypt.
‫ועתה אחרי הודיע אותך את כל זאת ואת‬
And the king spoke unto Joseph, saying:
‫ אין חכם ונבון‬,‫כל הדברים אשר דיברת‬ Thou hast advised me to set a wise man
‫ ולא יקרא שמך עוד‬.‫כמוך בכל הארץ‬ over the land of Egypt that he might save
‫ אתה‬,‫יוסף כי אם צפנת פענח יהיה שמך‬ the land from famine with his wisdom.
And now forasmuch as God hath shown
‫תהיה לי למשנה ועל פיך יהיו כל דברי‬
unto thee all this, and since he hath made
‫ גם‬.‫מלכותי ועל דבריך יצאו ויבואו עמי‬ known unto thee all these things of which
‫מתחת ידך יקחו עבדיי ושריי את חוקם‬ thou hast spoken, there is none so discreet
and wise as thou art in the whole land.
‫אשר ינתן להם מדי חודש בחודשו ולך‬
And thy name shall no more be called
‫ רק בכיסא‬,‫ישתחוו כל אנשי הארץ‬
Joseph, but Zaphnath paaneah shall be thy
.‫אשר לי אגדל ממך‬ name, and thou shalt be my second, and
according to thy order shall everything be
done in my kingdom and at thy word shall
my people go out and come in, and from
thy hands shall my servants and princes
receive their hire which is given unto them
each month, and all the people of the land
will bow down before thee, and only on
the throne will I be greater than thou.
‫ ויתן‬,‫ויסר המלך את טבעתו מעל ידו‬ 8 And Pharaoh took off his ring from his
‫ וילבש המלך את יוסף‬.‫אותה על יד יוסף‬ hand and put it upon Joseph’s hand, and
the king dressed Joseph in royal garments,
,‫לבוש מלכות ויתן עטרת זהב על ראשו‬
and he placed a golden crown upon his
‫ ויצו המלך‬.‫וישם רביד זהב על צווארו‬ head, and a golden chain around his neck.
‫את עבדיו וירכיבו את יוסף במרכבת‬ And the king made him ride in the second
‫ ההולכת ממול‬,‫השנית אשר למלך‬ chariot which he had which went by the
side of the king's chariot, and he made him
‫ וירכיבוהו על סוס עצום‬.‫מרכבת המלך‬
ride upon a great and powerful horse of the
‫ ויוליכוהו‬,‫וגדול מאוד מסוסי המלך‬ king's horses, and to be thus con ducted
,‫ ויצו המלך‬.‫ברחוב כל ארץ מצרים‬ through the streets of the land of Egypt.
‫ויצאו עם יוסף כל המשחקים במצלצלים‬ And the king ordered that all those that
‫ ואלף תופים‬.‫ובכינורות וכל כלי זמר‬ played on musical instruments should go

along with Joseph, and a thousand drums,
‫ וחמשת‬.‫ גם הלכו אחריו‬,‫ואלף מחולות‬
and a thousand harps, and a thousand
‫אלפי איש בחרבותיהם שלופות בידיהם‬ flutes followed him. And five thousand
.‫ וילכו הלוך ושחק לפני יוסף‬,‫מתלהטים‬ men with their flashing swords drawn in
‫ועשרים אלף איש מגדולי המלך אזורים‬ their hands marched before Joseph. And
twenty thousand men of the great men of
‫באזור עור מצופה זהב הולכים לימין‬
the king went to the right of Joseph and
‫ וכל הנשים‬.‫ ועשרים אלף לשמאלו‬,‫יוסף‬ twenty thousand to his left, all wearing
‫והנערות עלו על הגגות ותצבנה ברחובות‬ girdles of skin richly covered with gold.
‫ ותראינה‬,‫משחקות ושמחות ביוסף‬ And all the women and the maidens
ascended the roofs. And they also lined the
‫ ועל אנשי המלך‬.‫בתואר יוסף וביופיו‬
streets, joyfully cheering at Joseph’s
‫הולכים לפניו ולאחריו ומקטרים בכל‬ appearance and in admiration of his
,‫הדרך בלבונה ובקדה ובכל הריח הטוב‬ beauty. And all the rest of the king's people
‫ומפזרים בכל הדרך מור ואהלות לפני‬ went in the front and in the rear of Joseph
burning frankincense and cassia and other
‫ ועשרים איש קוראים לפניו בכל‬.‫יוסף‬
perfumeries all along the road, and they
‫הארץ בקול גדול הלוך וקרוא כדברים‬ strew myrrh and aloes all over the road
‫ הראיתם את האיש הזה אשר‬.‫האלה‬ before Joseph, and twenty men exclaimed
‫בחר בו המלך למשה וכל דברי המלוכה‬ before him with a loud voice through all
the land: Have you seen this man whom
‫ ואשר ימרה את פיו ואשר‬.‫על פיו יהיו‬
the king hath chosen for his second? All
‫ כי מרד‬,‫לא ישתחווה לו ארצה יומת‬ the affairs of the king are left to his
‫ וככלות הקוראים לדבר‬.‫במלך ובמשנהו‬ command, and whosoever will disobey his
orders or fail to bow down before him the
‫והשתחוו כל מצרים ליוסף ארצה‬
same will surely die for having rebelled
‫ וכל‬.‫ יחי המלך גם יחי המשנה‬,‫ויאמרו‬
against the king and his second. And when
‫יושבי מצרים ישתחוו כולם על הדרך‬ those words were heard all the people of
‫ ושמחים‬,‫הלוך וקרוא הקוראים וישתחוות‬ Egypt bowed down to the ground before
Joseph and they shouted: May the king live
‫ וישא‬.‫בכל תוף ומחול ונבל לפני יוסף‬
and also his second And as the heralds
‫יוסף את עיניו אל השמים מעל הסוס‬
approached all the people bowed down
‫ ברוך מקים מעפר דל‬,‫ויקרא ויאמר‬ amidst great rejoicing in behalf of Joseph,
‫ ה׳ צבאות אשרי‬,‫מאשפות ירים אביון‬ with drums, lutes and harps. And Joseph,
‫ ויעבור יוסף עם עבדי‬.‫אדם בוטח בך‬ seated upon that beautiful horse lifted up
his eyes to heaven and he exclaimed: He
‫פרעה וכל שריו בכל ארץ מצרים‬
raiseth up the poor man from the dust,
‫ויראוהו את כל ארץ מצרים ואת כל‬ from the dunghill he lifteth up the needy,
‫ וישב יוסף ויבוא לפני‬,‫אוצרות המלך‬ oh Lord God of hosts, happy is the man
that trusteth in thee. And Joseph marched
‫ ויתן המלך ליוסף‬.‫פרעה ביום ההוא‬
with the servants of Pharaoh and all his
‫ אחוזת שדות‬,‫אחוזה בארץ מצרים‬
princes, through the entire land of Egypt,
‫ ויתן המלך ליוסף שלושת‬.‫וכרמים‬ and they showed unto him all the land and
‫אלפים ככרי כסף ואלף ככרי זהב ואבני‬ all the treasures of the king. And Joseph
returned and he came before Pharaoh on
.‫ ומתנות רבות‬,‫שוהם ובדולח‬
that day; and the king gave unto Joseph a
possession in the land of Egypt, fields as
well as vineyards. And the king gave unto
Joseph likewise, three thousand talents of
silver and thousand talents of gold and
onyx stones, and bdellium and many other
gifts.
‫ויהי ממחרת ויצא המלך לכל מצרים‬ 9 And in the morning the king commanded
‫ וכל‬,‫להביא אל יוסף מנחות ומתנות‬ all the people of Egypt to bring unto
Joseph offerings and gifts, and whosoever
‫ ויעשו‬.‫אשר ימרה את פי המלך יומת‬
transgressed the words of the king shall die.
‫ ברחוב העיר ויפרשו שם‬.‫במה גדול‬ And they erected a great platform in the
‫ והיה כל המביא אל יוסף דבר‬,‫בגדים‬ streets of the city, and they spread cloth
over it, and whosoever brought anything
‫ וישליכו כל מצרים‬.‫יתן אל הבמה ההיא‬
unto Joseph had to place it on that
‫על הבמה ההיא איש נזם זהב אחד‬
platform. And all the people of Egypt
‫ואיש קשיטה אחת וטבעות עגולים וכל‬ brought their gifts to that place, one a
‫כלי מעשה וזהב וכסף ואבני שוהם‬ golden earring, and one a ring, and
different ornaments of gold and silver and
‫ איש אשר‬,‫ובדולח נתנו על הבמה ההיא‬
of onyx stones, and of bdellium, they cast
,‫ ויקח יוסף את כל אלה‬.‫נמצא בידו נתן‬
upon the platform, every one according to
‫ וכל השרים והפרתמים‬.‫וישם באוצרותיו‬ what he possessed. And Joseph took all
‫אשר למלך מגדלים את יוסף ויתנו לן גם‬ these things and put them into his
‫ בראותם כי בחר בו‬,‫הם מתנות רבות‬ treasures. And all the princes and governors
of the king's provinces exalted Joseph, and
‫ וישלח המלך אל‬.‫המלך למשנה‬
they like wise brought him many gifts
‫ ויקח את‬,‫פוטיפרע בן אחירם כהן און‬ when they saw that the king had selected
‫אוסנת בתו הקטנה ויתן אותה אל יוסף‬ him for his second. And the king sent unto
‫ והנערה טובת מראה מאוד‬.‫לאישה‬ Potipheira, son of Archiron, the priest of

Ou, and he took Osnath his youngest
‫ ויקח יוסף אותה‬,‫בתולה ואיש לא ידעה‬
daughter, and he gave her unto Joseph for
‫ אני‬,‫ ויאמר המלך אל יוסף‬.‫לו לאישה‬ wife. And the maiden was of very comely
‫פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת‬ appearance, a virgin whom no man ever
‫רגלו לצאת ולבוא על עמי בכל ארץ‬ knew; and Joseph took her for his wife.
And the king said unto Joseph: I am
‫ ויוסף בן שלושים שנה בעמדו‬.‫מצרים‬
Pharaoh, and without thee shall no man
‫ ויצא יוסף מלפני המלך ויהי‬,‫לפני פרעה‬ lift up his hand or foot to go out or to
‫ ויתן המלך‬.‫למשנה המלך במצרים‬ come in, among all my people in all the
‫ וגם‬,‫ליוסף מאה עבדים לשרתו בביתו‬ land of Egypt. And Joseph was thirty years
old when he stood before Pharaoh, and
‫יוסף שלח וקנה עבדים רבים ויהיו בבית‬
Joseph went out from the presence of the
‫ אז בנה לו יוסף בית גדול מאוד‬.‫יוסף‬ king and he was second of the king in
.‫ לפני חצר בית המלך‬,‫כבתי המלכים‬ Egypt. And the king gave unto Joseph one
hundred servants to wait on him in his
‫ויעש בבית היכל גדול נחמד למראה‬
house, and Joseph like wise sent and
‫ שלוש שנים עשה‬,‫מאוד וטוב למושבו‬
purchased many servants to be in the house
‫ ויעש לו יוסף כיסא‬.‫יוסף את כל ביתו‬ of Joseph. And then Joseph built unto
‫ וירצפהו‬,‫נחמד מאוד מזהב וכסף לרוב‬ himself a grand house like the palace of a
king, before the court of the king's
‫ ויעש בו תבנית כל‬.‫באבני שוהם ובדולח‬
residence. And in that house he made a
‫ ותבנית יאור מצרים ומשקה‬,‫ארץ מצרים‬
large temple, very fine in appearance, and
‫ וישב יוסף לבטח‬.‫את כל ארץ מצרים‬ very commodious to dwell in. Three years
‫ ויוסף ה׳‬,‫בביתו על כסאו אשר עשה לו‬ Joseph was in preparing these things. And
‫ וכל יושבי‬.‫ליוסף חכמה על חכמתו‬ Joseph made unto himself a very costly
throne of gold and of silver in abundance,
‫מצרים ועבדי פרעה ושריו אהבו את יוסף‬
decked with onyx stones, and with
‫ כי מאת ה׳ היה הדבר הזה‬,‫מאוד‬ bdellium, and he made upon it the likeness
‫ ויהי ה׳ את יוסף ויגדל מאוד הולך‬.‫ליוסף‬ of the whole land of Egypt, as also the
likeness of the river of Egypt, which
‫ ויהי ליוסף‬.‫ ויהי שומעו בכל הארץ‬,‫וגדל‬
watereth all the land of Egypt. Joseph
‫ייל עושה מלחמה יוצאי צבא לגדוד‬
dwelt securely in his house, upon the
‫מספר ארבעת אלפים ושש מאות איש‬ throne that he made unto himself, and the
‫ לעזור למלך‬,‫עושי מלחמה בכח חיל‬ Lord still increased the wisdom of Joseph.
And all the inhabitants of Egypt, the
‫ לבד משרי המלך‬.‫וליוסף על האויב‬
servants of Pharaoh, as well as the princes,
.‫ אין מספר להם‬,‫ועבדיו ויושבי מצרים‬
loved Joseph exceedingly, for this was
‫ויתן יוסף לגיבוריו ולכל צבאיו מגנים‬ destined by the Lord concerning Joseph.
.‫ורמחים וכובעים ושריונות ואבני קלעים‬ The Lord was with Joseph, and he
increased continually in greatness, and his
fame spread throughout the earth. And
Joseph had an army of warriors ready to
march into the field, to the number of
forty thousand and six hundred men, all
capable to give assistance unto the king
and unto Joseph against any enemy, besides
he had all the princes of the king and his
servants and the inhabitants of Egypt
beyond number. And Joseph gave unto his
heroic men and unto all his hosts, shields
and spears and helmets and sling stones.
‫בעת ההיא באו בני תרשיש על כל בני‬ 10 And at that time the sons of Tarshish came
against all the Ishmaelites to make war
‫ וישוסו בני תרשיש‬,‫ישמעאל וילחמו בם‬
with them; and the sons of Tarshish
‫ ובני‬.‫את בני ישמעאל ימים רבים‬
subdued the Ishmaelites for many days.
,‫ישמעאל היו מתי מספר בימים ההם‬ And the Ishmaelites were few in numbers
‫ולא יכלו על כל בני תרשיש ויצא להם‬ in those days, and they could not prevail
against the sons of Tarshish, and they were
‫ וישלחו כל זקני ישמעאל ספר אל‬.‫מאוד‬
sorely grieved. And the elders of the
‫ שלח נא לעבדיך‬.‫מלך מצרים לאמור‬
Ishmaelites sent a written appeal unto the
‫שרים וצבא לעזור אותנו ונלחמה בבני‬ king of Egypt, saying: We pray thee to send
.‫ כי כלונו מאוד זה ימים רבים‬,‫תרשיש‬ unto thy servants, thy princes and thy
‫וישלח פרעה את יוסף ואת הגיבורים ואת‬ hosts to help us in fighting against the sons
,‫הצבא אשר איתו וגיבורים מבית המלך‬ of Tarshish, for we are greatly oppressed
since many days. And Pharaoh sent Joseph,
‫וילכו ארץ החוילה אל בני ישמעאל‬
with his warriors and hosts as also the
.‫לעזור אותם להלחם בבני תרשיש‬ warriors of the king's house. And they
‫ ויך‬,‫וילחמו בני ישמעאל את בני תרשיש‬ went into the land of Havilah to the
‫יוסף את את התרשישים וילכוד את כל‬ Ishmael ites to assist them against the sons
of Tarshish. And the sons of Ishmael
‫ארצם וישבו בה מבני ישמעאל עד היום‬
fought against the sons of Tarshish, and
,‫ ויהי כאשר נלכדה ארץ תרשיש‬.‫הזה‬ Joseph smote the Tarshishites, and he took
‫ויברחו כל התרשישים ויבואו בגבול בני‬ possession of their lands, and the sons of
‫ ויוסף וכל הגיבורים וכל‬.‫יון אחיהם‬ Ishmael dwell therein even unto this day.
And when the land of Tarshish was
‫ לא נפקד‬,‫הצבא אשר לו שבו מצרימה‬
subdued, all the Tarshishites fled and came
‫ ויהי לתקופת השנה בשנה‬.‫מהם איש‬ to the boundary of the sons of Javan, and
‫ ויתן ה׳‬,‫השנית למלוך יוסף על מצרים‬ Joseph with all his men returned into the
land of Egypt—not one of them was
‫ שבע שנים‬,‫שובע גדול בכל הארץ‬
missing. And it was when the year came
‫ כי ברך ה׳ את כל‬.‫כאשר דיבר יוסף‬
around, which was the second year of
,‫תבואות הארץ בימים ההם שבע שנים‬ Joseph’s reigning over Egypt, the Lord gave
‫ ויפקד יוסף פקידים‬.‫ויאכלו וישבעו מאוד‬ great plenty throughout the land for seven
years, according to the words of Joseph, for
‫בעת ההיא תחת ידו ויקבצו את כל אוכל‬
the Lord hath blessed all the productions
‫ ויצברו בר שנה שנ‬,‫השנים הטובות‬
of the land in those days for seven years,
‫ והיה בכל עת‬.‫וישימוהו באוצרות יוסף‬ and they ate and were exceedingly satisfied.
‫ וציווה יוסף‬,‫אשר יקבצו את האוכל‬ And at that time Joseph appointed his
‫והביאו את הבר בשיבולים והביא עמו‬ officers to collect all the food of those good
years, and they heaped up the corn year
‫ ויעש יוסף‬.‫עפר שדהו לבלתי יפסיד‬
after year, and they placed it into Joseph’s
‫ ויצבור בר כחול הים‬.‫כדבר הזה שנה‬ treasuries. And at all times when they
‫ כי‬,‫הרבה מאוד כי אין מספר לאוצרותיו‬ gathered the food Joseph commanded that
‫ וגם יושבי מצרים‬.‫לא יכלו לספור מרוב‬ the corn be brought in the ears and with it
also some of the soil of the field that it be
‫אספו אוכל באוצרותיהם הרבה מאוד‬
not spoilt. And Joseph did in this wise year
‫ אך לא‬,‫מכל אוכל שבע השנים הטובות‬ after year, and he gathered up corn in great
‫ ויהי כל‬.‫עשו לו כאשר עשה יוסף‬ abundance even like the sand of the sea, for
his treasuries were beyond number. And
‫האוכל אשר אספו יוסף וכל מצרים‬
the inhabitants of Egypt did likewise, and
‫בשבע שני השבע לפיקדון לארץ‬
they gathered up abundance of food into
‫ לשבע שני הרעב למחיית כל‬,‫באוצרות‬ their storehouses, from all the food of the
‫ וימלאו כל יושבי מצרים איש‬.‫הארץ‬ seven good years; but they did not prepare
.‫ בר למחייתם ברעב‬,‫אוצרו ואיש מטמונו‬ it as Joseph did it. And all the food that
Joseph and all the people of Egypt heaped
‫ בכל‬,‫ויתן יוסף את כל האוכל אשר אסף‬
up, was to be stored away for the seven
,‫ ויסתום את כל האוצרות‬.‫ערי מצרים‬ years of famine to sustain the whole land.
‫ אוסנת בת‬.‫וישם שומרים עליהם‬ And all the inhabitants of Egypt filled their
,‫פוטיפרע אשת יוסף ילדה לו שני בנים‬ treasuries and store houses with corn for
their support in the famine. And Joseph
‫ ויוסף בן‬.‫את מנשה ואת אפריים‬
stored all the food he gathered up, into the
.‫ בלדת אותם‬,‫שלושים וארבע שנים‬ cities of Egypt, and he closed up all the
stores and placed guards around them. And
Osnath, the daughter of Potipheira, wife of
Joseph, bare unto him two sons, Manasseh
and Ephraim, and Joseph was thirty-four
years of age when he begat them.
,‫ויגדלו הנערים וילכו בדרכי ה׳ ובמוסרו‬ 11 And the boys grew up and they followed
‫לא סרו מן הדרך אשר למדם אביהם‬ his ways and his instructions. They did not
turn neither to the right nor to the left
‫ ויגדלו‬,‫ ויהי ה׳ את הנערים‬.‫ימין ושמאל‬
from the path pointed out by their father.
‫ויבינו וישכילו בכל חכמה ובכל דברי‬ And the Lord was with them and they had
‫ וכל שרי המלך וגדולי יושבי‬.‫המלוכה‬ understanding, and they were versed in all
‫ ויגדלו‬,‫מצרים מנשאים את הנערים‬ wisdom and all the affairs of the

government. And all the princes of the
‫ ותכלינה שבע שני‬.‫בקרב בני המלך‬
king and the prominent inhabitants of
‫ ותבואנה‬.‫השבע אשר היו בכל הארץ‬ Egypt praised those boys, and they grew up
‫אחריהם שבע שני הרעב כאשר אמר‬ amidst the sons of the king. And the seven
‫ ויראו כל‬.‫ ויהי רעב בכל הארץ‬,‫יוסף‬ years of plenty that were throughout the
land were at an end, and after them came
‫מצרים כי החל הרעב להיות בארץ‬
seven years of famine as Joseph had
‫ ויפתחו כל מצרים את כל‬,‫מצרים‬ spoken, and the famine was in all the
‫אוצרות הבר אשר להם כי חזק עליהם‬ earth. And when the people of Egypt saw
that the famine had commenced
‫ וימצאו את כל האוכל אשר‬.‫הרעב‬
throughout the land, they opened all their
‫ ולא יצליח‬,‫באוצרותיהם מלא סס ועש‬ storehouses of corn, for the famine grew
‫ ויחזק הרעב בכל הארץ ויבואו‬.‫לאכול‬ very powerful upon them. And they found
‫ כי‬,‫כל יושבי מצרים ויצעקו לפני פרעה‬ all the food in their treasuries full of worms
unfit for food. And the famine grew
,‫ ויאמרו אל פרעה‬.‫כבד עליהם הרעב‬
stronger in all the land, and the inhabitants
‫תנה לעבדיך אוכל ולמה נמות לעיניך‬ of Egypt came and cried out before
‫ ויען אותם‬.‫ברעב גם אנחנו גם טפינו‬ Pharaoh, for the famine was heavy upon
them, and they said unto Pharaoh: Give
‫ ולמה תצעקו אליי והלא‬,‫פרעה לאמור‬
food unto thy servants and let us not starve
‫כל שבע שני השבע ציווה יוסף לצבור‬
before thine eyes, we and our children.
‫ ולמה לא שמעתם‬,‫בר לשני הרעב‬ And Pharaoh answered them saying: And
‫ חי‬,‫ ויענו המצרים את המלך‬.‫בקולו‬ why are you crying unto me? Behold
during the seven years of plenty Joseph
‫נפשך אדוני כי כל אשר דיבר יוסף כן‬
hath commanded you to gather up corn
‫ כי גם עבדיך אספו כל אוכל‬.‫עשו עבדיך‬
for the years of famine, and wherefore have
,‫שדותיהם בשני השבע ונתנוהו באוצרות‬ you not hearkened unto his voice. And the
‫ ויחזק הרעב על עבדיך‬.‫עד היום הזה‬ Egyptians answered unto the king: As thy
‫ והנה כל אוכלינו‬,‫ונפתחה את אוצרותינו‬ soul liveth, oh our lord, whatsoever Joseph

hath spoken thy servants hath done. For
‫ ויהי‬.‫מלא עש וסס ולא יצליח לאכול‬
verily thy servants hath gathered up all the
‫כשמוע המלך את כל אשר קרה ליושבי‬ food of their fields, in the seven years of
‫ ויירא מאוד המלך מפני הרעב‬,‫מצריים‬ plenty and we hath placed it into our
‫ ויען המלך את אנשי מצרים‬.‫ויבהל מאוד‬ treasuries even to this day. And when the
famine grew powerful upon thy servants
‫ אחרי אשר קרה לכם את כל‬,‫לאמור‬
we opened our treasuries, and behold all
‫ אשר יאמר לכם‬,‫אלה לכו אל יוסף‬ our food is full of worms unfit to eat. And
‫ וילכו כל‬.‫תעשו לא תאמרו את פיו‬ when the king heard all that had befallen
‫ תנה‬,‫מצרים ויבואו אל יוסף ויאמרו אליו‬ the inhabitants of Egypt, the king was
exceedingly afraid and terrified on account
‫ כי‬.‫לנו אוכל ולמה נמות ברעב נגדך‬
of the famine, and the king answered unto
‫אנחנו אספנו את תבואתינו בשבע השנים‬ the people saying: Since this has occurred
‫ ונשם אותם באוצר וכזה‬,‫כאשר ראית‬ unto you, go ye unto Joseph and do
whatsoever he will say unto you. Do not
‫ ויהי כשמוע יוסף את כל‬.‫וכזה קרה לנו‬
disobey his words. And all the Egyptians
‫ ויפתח‬,‫דברי מצרים ואת אשר קרה להם‬
went and came before Joseph and they said
‫יוסף את כל אוצרות האוכל אשר לו‬ unto him: Give us food, and wherefore
‫ והרעה היה על פני כל‬.‫וישבור למצרים‬ shall we die of hunger before thee, for
‫ ובארץ‬,‫הארץ ויהי רעב בכל הארצות‬ behold we have gathered up our produce
during the seven years as thou hast
‫ וכל יושבי‬.‫מצרים היה אוכל לשבור‬
commanded, and we placed it into the
‫מצרים באו אל יוסף לשבור אוכל כי‬ store houses, and now such and such hath
,‫חזק עליהם הרעב וכל אוכלם הופסד‬ happened unto us. And when Joseph heard
‫ וישמעו‬.‫וישבור יוסף לכל מצרים יום יום‬ the words of the Egyptians and what had
befallen them, Joseph opened the stores of
‫כל יושבי ארץ כנען ופלשתים ועבר‬
his food and he sold it unto the Egyptians.
‫הירדן ובני קדם וכל ערי הארץ הקרובים‬ And the famine was upon the face of the
‫ ויבואו‬,‫והרחוקים כי יש שבר במצרים‬ whole earth, in the other lands as well as in
‫כולם מצרימה לשבור בר כי חזק עליהם‬ Egypt. And in Egypt alone was food for
sale and all the inhabitants of Egypt came
.‫הרעב‬
unto Joseph to buy their food, for the
famine was powerful over them and all
their produce had been spoilt. And Joseph
sold it unto all the Egyptians day after day.
And all the inhabitants of the land of
Canaan, and the Philistines, and those on
the other side of Jordan, and the sons of
the east and of all the cities of the earth far
and near heard that there was corn for sale
in Egypt, and all of them came into Egypt
to purchase for the famine was heavy upon
them.
‫ויפתח יוסף את אוצרות האוכל וישם‬ 12 And Joseph opened his storehouses and
‫ ויעמדו וישברו לכל‬,‫עליהם פקידים‬ placed officers over them, and they sold
food to all comers day after day. And
‫ וידע יוסף כי גם אחיו‬.‫הבאים יום יום‬
Joseph knew that his brothers also would
‫ כי חזק‬,‫יבואו מצרימה לשבור אוכל‬ come into Egypt to buy food, for the
‫ ויצו יוסף את כל‬.‫הרעב על כל הארץ‬ famine prevailed in all the earth. And
Joseph commanded his people to
.‫ ויעבירו קול בכל מצרים לאמור‬,‫אנשיו‬
pronounce it through all Egypt saying: It is
‫מטעם המלך והמשנה וגדוליהם איש‬ the pleasure of the king and his second and
,‫איש אשר יחפוץ לשבור בר במצרים‬ their great men that everyone wishing to
buy corn in Egypt should not send his
‫אל ישלח עבדיו אל מצרים לשבור כי‬
servants but his sons. And any man in
‫ וגם כל איש מצרי או כנעני‬.‫אם בניו‬
Egypt or Canaan that cometh from all
‫אשר יבוא מכל הארצות לשבור בר‬ these lands to purchase corn in Egypt, and
.‫ יומת‬,‫במצרים והלך ומכרו בכל הארץ‬ he will go and sell it in any land the same
shall be put to death. For no man will be
‫ כי אם מחיית‬,‫כי לא ישבור כל איש‬
allowed to buy more than to supply his
‫ וגם כל איש אשר ינהג שתיים או‬.‫ביתו‬
household. And further, every man that
‫ כי לא ינהג אדם כי‬,‫שלוש בהמות יומת‬ cometh leading two or three beasts shall
‫ וישם יוסף שומרים בשערי‬.‫אם בהמתו‬ die, for no man shall bring more than his
own beast. And Joseph placed guards in the
‫ כל איש אשר יבוא‬.‫ ויצום לאמור‬,‫מצרים‬
gates of Egypt, and he commanded them,
‫ עד‬,‫לשבור אוכל אל תתנוהו לבוא‬
saying: Every man that cometh to buy food
.‫כותבו שמו ושם אביו ושם אבי אביו‬ shall not be permitted until he hath
‫ואשר תכתבו בכל יום ושלחתם את‬ written down his name, and the name of
.‫ וידעתי את שמותם‬,‫שמותם אליי בערב‬ his father, and the name of his father's
father, and all the names registered through
‫ ויצום‬,‫ויפקד יוסף פקידים בכל מצרים‬
the day shall be forwarded unto me in the
‫ ויוסף‬.‫לעשות את על הדברים האלה‬ evening, that I may know their names. And
‫עשה את כל השברים האלה וכל‬ Joseph did all these things and he made all
‫ למען אשר ידע ההוא אחיו‬,‫החוקים‬ these laws in order to know when his
brothers. should come to Egypt to buy
‫ ובכל יום ויום‬.‫מצרימה לשבור אוכל‬
food. And day after day Joseph’s men
‫יעבירו אנשי יוסף קול במצרים בכל‬ announced these laws through the land so
‫ אשר ציווה‬,‫הדברים האלה והחוקים‬ that all the people in the country east and
‫ וישמעו כל יושבי ארץ מזרח‬.‫יוסף‬ west and all the earth knew the laws which
Joseph made in Egypt. And all the people,
‫ את החוקים וכל‬,‫ומערב וכל הארץ‬
from all the ends of the earth came to buy
‫ ויבואו‬.‫הדברים אשר שם יוסף במצרים‬ food in Egypt, and then they went on their
‫ וישברו בר‬,‫כל יושבי קצוות הארץ‬ way. And the princes of Egypt did as
‫ וכל שוערי‬.‫במצרים יום יום וילכו לדרכם‬ Joseph had commanded, and all that came
into Egypt to buy food were caused by the
,‫מצרים עושים את כל אשר ציווה יוסף‬
guards to write down their names and the
‫ויהי כל הבא מצרימה לשבור אוכל‬ names of their father, and the register was
‫וכתבו השוערים את שמותם ואת שמות‬ brought unto Joseph in the evening of each
.‫אבותם והביאו לפני יוסף בערב יום יום‬ day. And Jacob heard after this that there
was food for sale in Egypt, and he called
‫וישמע יעקב אחרי כן כי יש שבר‬
upon his sons to go into Egypt to purchase
‫במצרים ויקרא אל בניו ללכת מצרימה‬ corn, for the famine was heavy upon them
.‫ כי חזק גם עליהם הרעב‬,‫לשבור בר‬ likewise. And he said unto them: Behold, I
‫ הנה שמעתי‬,‫ויקרא יעקב אל בניו ויאמר‬ have heard there is corn for sale in Egypt,
and all the world goes thither to purchase,
‫כי יש שבר במצרים וכל הארץ הולכים‬
and now why should ye seventy be better
‫ ועתה למה תראו את‬.‫שמה לשבור‬ than all the people of the earth? Go ye
‫ רדו גם‬,‫נפשכם שבעים לפני כל הארץ‬ likewise down into Egypt and purchase a
‫אתם מצרימה ושברו לנו מעט אוכל‬ little food among the many that go thither.
‫ וישמעו‬.‫בתוך הבאים ונחיה ולא נמות‬

‫ ויקומו לרדת‬,‫בני יעקב בקול אביהם‬
.‫מצרימה לשבור אוכל בתוך הבאים‬
‫ עבורכם‬,‫ויצו אותם יעקב אביהם לאמור‬ 13 And Jacob, their father, commanded unto
‫העירה אל תבואו יחד בשער אחד מפני‬ them, saying: When you come to the city
do not enter all of you by one gate, on
‫ ויצאו בני יעקב וילכו‬.‫יושבי הארץ‬
account of the inhabitants of the land. And
‫ ויעשו בני יעקב ככל אשר ציום‬,‫מצרימה‬ the sons of Jacob went forth, and they
‫ ואת בנימין לא שלח יעקב כי‬.‫אביהם‬ went unto Egypt and they did according to
‫ וילכו מבני‬,‫אמר פן יקראהו אסון בדרך‬ all that their father, Jacob, had commanded
them. But Benjamin, Joseph’s brother,
‫ ויהי בלכת עשרת בני יעקב‬.‫יעקב עשרה‬
Jacob sent not with his brothers, for he
‫ וינחמו על יוסף בכל אשר עשו‬,‫בדרך‬ said: Lest, peradventure, mischief befall
‫ ידענו‬,‫ ויאמרו איש אל אחיו לאמור‬.‫לו‬ him on the way, like his brother. And ten
only of Jacob's sons went away. And while
‫כי יוסף אחינו ירד למצרים ועתה‬
the ten sons of Jacob were going along on
‫ ויהיה אם‬.‫נבקשהו כשנלך לשם‬ their way, they repented of Joseph and of
what they had done unto him, and they
‫מצאנוהו ולקחנוהו מאדוניו בפדיון ואם‬
spoke unto each other saying: Behold, we
‫ וישמעו בני‬.‫ בחזקה ומתנו עליו‬,‫אין‬
know that our brother Joseph went down
‫ הזה ויתחזקו בלבם על יוסף‬,‫יעקב לדבר‬ into Egypt, and now let us search for him
‫להצילו מיד אדוניו וילכו בני יעקב‬ wherever we go, and if we find him, we
will take him away from his master for a
‫ ויהי בקרבם מצרימה ויתפרדו‬.‫מצרימה‬
ransom; and if not, even by force, though
‫ ויבואו בעשר שערי‬,‫איש מעל אחיו‬
we had to die on his account. And the sons
‫ והשוטרים כתבו את שמותם‬.‫מצרימה‬ of Jacob agreed upon this matter, and they
‫ ויקרא‬.‫ ויביאו אל יוסף בערב‬,‫ביום ההוא‬ had decided to deliver Joseph from the
hands of his master. The sons of Jacob
,‫יוסף את השמות מיד שוערי העיר‬
went down into Egypt. And when they
.‫וימצא את אחיו באו מעשר שערי העיר‬
approached Egypt they separated from
‫ ויעבירו קול‬,‫ויצו יוסף בעת ההיא‬ each other and they entered Egypt through
‫ לכם שומרי כל‬.‫במצרים לאמור‬ ten gates. And the gatemen registered their
‫ סגרו כל אוצרות הבר ולא‬,‫האוצרות‬ names on the same day and brought them
unto Joseph in the evening. And Joseph
‫תשאירו פתוח כי אם אחד לשבור ממנו‬
read the names handed him by the keepers
‫ ויעשו כל פקידי יוסף כן בעת‬.‫כל הבאים‬ of the gates, and he found that his brothers
‫ ויסתמו על האוצרות ולא הותירו‬,‫ההיא‬ had entered through ten different gates of
‫ ויתן יוסף את שמות‬.‫כי אם אחד פתוח‬ the city. And Joseph commanded at once,
that it be pro claimed through all the land
‫אחיו כתובים לאשר על האוצר הפתוח‬
of Egypt, saying: All the guards of the
‫ כל אשר יבוא אליך לשבור‬,‫ויאמר אליו‬ storehouses go ye forth and close up your
‫ והיה בבוא אליך‬.‫בר תשאל את שמו‬ corn stores so that only one be opened,
,‫השמות האלה ותפשתם ושלחתם אליי‬ where all the comers may purchase. And all
the officers of Joseph did so at that time,
‫ ובני יעקב כאשר באו אל תוך‬.‫ויעש כן‬
and they closed up all the stores and only
‫העיר ויתקבצו יחד בתוך העיר לבקש את‬ one they left open. And Joseph gave the
‫ וילכו להם‬.‫ טרם ישברו להם אוכל‬,‫יוסף‬ names of his brothers in writing to the
‫ ויבקשו את יוסף‬,‫אל חומות הזונות‬ officer placed over the open storehouse,
and he said unto him: All those that come
‫ כי אמרו‬.‫בחומות הזונות שלושת ימים‬
unto thee to purchase corn ask for their
‫ כי יוסף‬,‫כי יוסף החומות הזונות יבוא‬ names, and when men of those names
‫ ויבקשו בני‬.‫יפה תואר ויפה מראה מאוד‬ come unto thee seize them and send them
‫ ולא‬,‫יעקב בחומות ההם שלושת ימים‬ unto me. And the sons of Jacob, when they
came into the midst of the city, they met
‫ והאיש אשר על האוצר הפתוח‬.‫מצאו‬
again in the city to seek their brother
‫ביקש את השמות ההם אשר נתן לו‬ before buying their food. And they went to
,‫ וישלח אל יוסף לאמור‬.‫ ולא מצא‬,‫יוסף‬ the walls of the harlots and they searched
‫זה שלושת ימים לא באו אליי האנשים‬ for Joseph in the public streets for three
days. For they thought Joseph might come
‫ וישלח יוסף‬.‫ההם אשר נתת לי שמותם‬
thither, as he was of comely appearance
,‫עבדים לבקש את האנשים בכל מצרים‬ and of fine figure. And the sons of Jacob
‫ וילכו עבדי יוסף‬.‫להביאם לפני יוסף‬ searched three days in those walls but they
‫ וילכו גושנה‬,‫ויבקשו במצרים ולא מצאו‬ found him not. And the man placed over
the storehouse sought for the names which
‫ ויבואו אל‬.‫ואין וילכו רעמסס ולא מצאו‬
Joseph had given unto him, but he found
‫ ביקשנו בכל הארץ עד עיר‬,‫יוסף ויאמרו‬ them not, and he sent unto Joseph saying:
.‫רעמסס ולא מצאנו‬ Three days have passed and yet the men
whose names thou hast given unto me did
not come before me. And Joseph sent his
servants to search for the men in all Egypt
and to bring them before Joseph. And
Joseph’s servants went and passed through
all Egypt, but they found them not, and
they went unto Goshen, but they were not
there. And they searched the city of
Raamses, and yet they could not find
them.
‫ויוסף עוד יוסף וישלח שישה עבדים‬ 14 And the men returned to Joseph and
‫ וילכו ויתפזרו בארבע‬,‫לבקש את אחיו‬ informed him thereof, and Joseph once
more dispatched sixteen of his servants to
‫ וילכו ארבעה עבדים בית‬.‫פינות העיר‬
seek his brothers; and they went and
‫ וימצאו את עשרת האנשים שמה‬,‫הזונות‬ dispersed themselves towards the four
‫ ויקחום ארבעת‬.‫מבקשים את אחיהם‬ corners of the city. And four of the servants
‫ ויבואו‬,‫האנשים ההם ויביאום לפני יוסף‬ went into the house of the harlots and they
found the ten men there seeking their
‫בני יעקב ביתה יוסף וישתחוו לו אפיים‬ brother. And those four men took them,
‫ ויוסף יושב בהיכלו על כסאו‬.‫ארצה‬ and they brought them before Joseph, and
they bowed down before him to the
‫מחובש בבגדי בוץ וארגמן ובראשו‬
ground. And Joseph was seated upon his
‫ וכל הגיבורים יושבים‬,‫עטרת זהב גדולה‬ throne in his temple, robed in garments of
‫ ויפלא‬,‫ ויראו בני יעקב את יוסף‬.‫סביביו‬ white and purple and upon his head was a
‫בעיניהם מאוד תוארו וטוב יופיו והדר‬ large crown of gold and all the valiant men
were around him.And the sons of Jacob
‫ וירא‬.‫ וישתחוו לו עוד אפיים ארצה‬,‫פניו‬
saw him, and his beautiful appearance and
,‫יוסף את אחיו ויכירם והם לא הכירוהו‬ dignity surprised them, and they once
‫כי גדל יוסף מאוד בעיניהם על כן לא‬ more bowed down before him to the
,‫ וידבר יוסף אליהם לאמור‬.‫הכירו אותו‬ ground, and when Joseph saw his brothers
he recognized them, but they recognized
‫ מארץ‬,‫ ויענו כולם ויאמרו‬.‫מאין באתם‬
him not, because he was too great in their
‫כנען באו עבדיך לשבור אוכל כי חזק‬ eyes. And Joseph spoke unto them saying:
‫ וישמעו עבדיך כי יש‬.‫הרעב בכל הארץ‬ Whence do you come? And all of them
answered, saying: Thy servants came from
‫שבר במצרים ויבואו עבדיך בתוך‬
the land of Canaan to purchase food, for
‫ ויען יוסף‬.‫ לשבור בר למחייתנו‬,‫הבאים‬
verily the famine is heavy in all the earth,
‫ ואם באתם לשבור אוכל‬,‫אותם לאמור‬ and when thy servants heard that there was
‫כאשר אמרתם למה תבואו בעשר שערי‬ food in Egypt we came amongst the others
to buy corn for our support. And Joseph
‫ אין זה כי אם לחפור את כל‬,‫העיר‬
answered unto them saying: And if you
‫ ויענו כולם יחד את יוסף‬.‫הארץ באתם‬
have come to purchase food as ye have
‫ לא אדוני כנים אנחנו לא היו‬,‫ויאמרו‬ said, wherefore did you come through ten
‫ כי‬.‫עבדיך מרגלים כי לשבור אוכל באנו‬ different gates of the city? This cannot be
‫כל עבדיך אחים בני איש אחד בארץ‬ otherwise but that you have come to spy
out the whole land. And they all together
‫ ויצוה עלינו אבינו לאמור בבואכם‬,‫כנען‬
answered unto Joseph: Nay, my lord, we
‫העירה אל תבואו יחד בשער אלד מפני‬ are honest men. Thy servants have never
,‫ ויען אותם יוסף עוד ויאמר‬.‫יושבי הארץ‬ been spies, but we have come to purchase
‫הוא הדבר אשר דיברתי אליכם לחפור‬ food. For all of us, thy servants, are the
sons of one man, in the land of Canaan,
‫ על כן באתם‬,‫את כל הארץ באתם‬
and our father commanded unto us saying:
‫כולכם בעשר שערי העיר לראות את‬ When you come unto the city do not enter
‫ הלא כל בא לשבור ישבור‬.‫ערות הארץ‬ into one gate, on account of the

inhabitants of the land. And Joseph
‫ ואתם שלושת ימים היום‬,‫והולך לדרכו‬
answered unto them once more and he
‫לכם בארץ ומה תעשו בחומות הזונות‬
said: That is precisely what I said unto you,
‫אשר הייתם שם זה שלושת ימים הלא‬ that you have come to spy out the whole
,‫ ויאמרו אל יוסף‬.‫כי מרגלים יעשו כאלה‬ land, and, therefore, you have entered ten
‫חלילה לאדוני מדבר הדבר הזה כי‬ different gates to see the nakedness of the
land. And verily every one that comes to
‫אנחנו שנים עשר אחים בני יעקב אבינו‬
purchase doth so, and he goeth his way;
.‫בארץ כנען בן יצחק בן אברהם העברי‬ but ye are now three days in the land. And
,‫והנה הקטן את אבינו היום בארץ כנען‬ what have ye done among the walls of the
‫ ונאמר‬.‫והאחד איננו כי נאבד מאתנו‬ harlots, whence ye have been these three
days? Verily spies only will do such things.
‫ ונבקש בכל‬,‫אולי בארץ הזאת הוא‬
And they said unto Joseph: Far be it from
‫מצרים ונבוא גם בבתי הזונות לבקש‬ our lord to speak these words, for we are
‫ והלא‬,‫ ויאמר אליהם יוסף‬.‫אותו שם‬ twelve brothers, the sons of our father,
‫ביקשתם אותו בכל הארץ עד לא נשאר‬ Jacob, in the land of Canaan, the son of
Isaac, the son of Abraham, the Hebrew.
.‫לכם כי אם במצרים לבקש אותו בה‬
And behold the youngest is this day with
our father, and one is not here. For he hath
been lost from us, and we said:
Peradventure he is in this land. And we
searched for him in all the land of Egypt,
and we came unto the house of the harlots
also to seek him there. And Joseph said
unto them: And have you searched for him
in all the earth, that there is not left
another place but Egypt to seek him in?
‫וגם מה אשר יעשה אחיכם בבתי הזונות‬ 15 And what should your brother do in the
‫ הלא אמרתם כי‬,‫אף אם הוא במצרים‬ house of the harlots, even though he be in
Egypt, for have ye not said that you are of
‫מבני יצחק בן אברהם אתם ומה יעשו‬
the sons of Isaac, the son of Abraham, and
‫ כי‬,‫ ויאמרו אליו‬.‫בני יעקב בבתי הזונות‬ what should the sons of Jacob do in the
,‫שמענו אשר גנבוהו הישמעאלים מאיתנו‬ house of the harlots? And they said unto
‫ ועבדך‬.‫ויוגד לנו כי מכרו אותו מצרימה‬ him: Because we have heard that the
‫אחינו יפה תואר ומראה מאוד ונאמר‬ Ishmaelites have stolen him from us, and
we were informed that they had sold him
‫ על כן הלכו‬,‫איננו כי אם בבתי הזונות‬
into Egypt. And thy servant, our brother, is
‫ ויען אותם‬.‫שם עבדיך לבקשו ולפדותו‬ of exceeding comely appearance and figure,
‫יוסף עוד לאמור הלא שקר תאמרו וכזב‬ and we thought he can be nowhere else but
‫תדברו בנפשכם לאמור בניר אברהם‬ in the house of the harlots, and therefore
we went thither to seek and to redeem
‫ חי פרעה כי מרגלים אתם על כן‬,‫אתם‬
him. And Joseph answered unto them,
‫באתם בבתי הזונות לבלתי דעת איש‬ saying: Verily, you are speaking falsehoods,
‫ ויאמרו לו עוד לא אדוני כי הלוך‬.‫בכם‬ and your words are lies to say of yourselves
,‫הלכו שם לבקש את אחינו ולפדותו‬ that you are the sons of Abraham. As
Pharaoh liveth, you are spies; therefore you
‫ ויאמר אליהם‬.‫כאשר דיברנו אל אדוני‬
went into the house of the harlots that no
‫ והנה אם מצאתם אותו וביקש מכם‬,‫יוסף‬ man should know you. And Joseph said
‫ ויאמרו‬,‫אדוניו מחיר רב התתנוהו בו‬ further: And supposing you find your
‫ ואם לא יחפוץ‬,‫ ויאמר אליהם‬.‫ניתן‬ brother and his master require of you an
immense ransom, would you give it for
‫אדוניו לתתו במחיר רב מה תעשו להם‬
him? And they answered him: If he would
‫ ואם לא יתנוהו‬,‫ ויענוהו לאמור‬.‫עליו‬ not deliver our brother, then we would slay
.‫והרגנו אותו ולקחנו את אחינו והלכנו‬ him and take our brother and go our ways.
‫ הוא הדבר אשר‬,‫ויאמר אליהם יוסף‬ And Joseph said unto them: That is
precisely what I have said unto you, you
‫ כי להרוג‬,‫דיברתי אליכם מרגלים אתם‬
are spies, for you have come to slay the
‫ כי שמענו אשר‬.‫את יושבי הארץ באתם‬ inhabitants of the land. For verily we have
‫שניים מאחיכם הכו את כל יושבי שכם‬ heard it, that two of your brothers hath
‫ ותבואו‬,‫בארץ כנען בעבור אחותיכם‬ slain all the inhabitants of Shechem in the
land of Canaan on account of your sister,
‫לעשות גם במצרים על אחיכם כדבר‬
and now you come to do the same thing in
‫ אם‬,‫ אך בזאת אדע כי כנים אתם‬.‫הזה‬ Egypt on account of your brother. But
‫תשלחו מכם אחד לקחת את אחיכם‬ hereby will I know that you are honest
.‫הקטן מאת אביכם ולהביאו אליי הנה‬ people, if you send one of your brothers to
take your youngest brother from your
‫ ואדעה כי‬,‫והיה בעשותכם הדבר הזה‬
father and to bring him hither unto me.
‫ ויקרא יוסף אל שבעים‬.‫כנים אתם‬ And by doing this thing I will know that
‫ קחו את‬,‫גיבורים מגיבוריו ויאמר אליהם‬ you are true men. Joseph called unto
‫האנשים האלה והבאתם אותם אל‬ seventy of his most valiant men and said
unto them: Take these men and put them
‫ ויקחו הגיבורים את עשרת‬.‫משמר‬
into confinement, and these powerful men
,‫האנשים ויחזיקו בם ויתנום במשמר‬ took the ten brothers and they seized them
‫ ויהי ביום‬.‫ויהיו במשמר שלושת ימים‬ and kept them in prison for three days.
‫השלישי ויוציאם יוסף מהמשמר ויאמר‬ And on the third day, Joseph brought them
out of the prison, and said unto them: If
‫ זאת עשו לכם אם כנים אתם‬,‫אליהם‬
you be true men do you this and you shall
,‫ אחיכם אחד יאסר במשמר‬.‫וחייתם‬ live. Let one of your brothers be bound in
‫ואתם לכו הביאו שבר בתיכם ארצה‬ the house of the prison, and ye go, carry
‫ ולקחתם את אחיכם הקטן והבאתם‬.‫כנען‬ corn for the famine of your houses into the
land of Canaan, and take your youngest
‫ ואדעה כי כנים אתם כאשר‬,‫אליי הנה‬
brother and bring him hither unto me, and
‫ ויצא יוסף מעליהם‬.‫תעשו הדבר הזה‬ thus shall I know that you are true men if
‫ כי נכמרו‬,‫ויבוא החדרה ויבך בכי גדול‬ you will do this thing. And Joseph
,‫ וירחץ פניו ויצא אליהם‬.‫רחמיו אליהם‬ withdrew from them into a chamber and
wept bitterly, for his compassion was
.‫ויקח מאיתם את שמעון ויאמר לאסרו‬
aroused in their behalf. And he washed his
‫ולא אבה שמעון לעשות כן כי היה גיבור‬ face and returned unto them. And he took
.‫ ולא יכול יוסף לאסרו‬,‫חיל מאוד‬ Simeon from among them and ordered
him to be bound. But Simeon would not
permit himself to be bound, and they
could not do it, for Simeon was a very
powerful man.
‫ ויבואו לפניו‬,‫ויקרא יוסף אל גיבוריו‬ 16 And Joseph called unto the warriors, and
‫שבעים איש גיבורי חיל וחרבותם‬ seventy of the most powerful men among
them appeared before him with drawn
‫ ויבהלו כל בני יעקב‬,‫שלופות בידם‬
swords in their hand. And the sons of
‫ תפשו את‬,‫ ויאמר אליהם יוסף‬.‫מהם‬ Jacob were terrified before them, and
‫האיש הזה ואסרתם אותו בבית הסוהר‬ Joseph said unto them: Seize ye upon this
,‫ וימהרו גיבורי יוסף‬.‫עד בוא אחיו אליו‬ man, and confine him in the prison house
until his brothers shall return unto him.
‫ ויצעק‬.‫ויחזיקו בשמעון לאסור אותו‬
And Joseph’s men hastened, and all of
,‫עליהם שמעון צעקה גדולה מאוד ומרה‬ them seized Simeon to bind him. And
‫ ויבהלו כל‬.‫ותשמע הצעקה למרחוק‬ Simeon shouted at them a bitter and

terrible shouting, and his voice was heard
‫ ויפלו על‬,‫גיבורי יוסף מקול הצעקה‬
to a great distance, and all the powerful
‫ וגם כל‬.‫פניהם וייראו מאוד וינוסו להם‬ men of Joseph became terrified at his great
‫ כי יראו‬,‫האנשים אשר היו את יוסף נסו‬ shouting, and they fell down upon their
faces, and they were greatly afraid and fled.
‫מאוד לנפשותם וישאר אך יוסף ומנשה‬
And all the other men which were around
‫ וירא מנשה בן יוסף את גבורת‬.‫בנו שם‬
Joseph fled likewise for they were afraid of
‫ ויקם מנשה בן‬.‫ ויחר אפו מאוד‬,‫שמעון‬ their lives, and no one remained there but
‫ ויכה מנשה את‬,‫יוסף ויגש אל שמעון‬ Joseph and Manasseh, his son. And when
Manasseh, the son of Joseph, saw Simeon’s
‫שמעון באגרופו מכה רבה בעורפו וינח‬
strength his anger was greatly aroused and
‫ ויאחז מנשה בשמעון‬.‫שמעון מחמתו‬
he rose up against Simeon and Manasseh
‫ויחזק בו ויאסור אותו וידחהו אל בית‬ struck Simeon a heavy blow with his fist
‫ ויתמהו כל בני יעקב ממעשה‬,‫הכלא‬ on his neck. And Simeon was pacified, and
‫ איש מכם‬,‫ ויאמר שמעון אל אחיו‬.‫הנער‬ Manasseh seized Simeon and he

overpowered him, and he bound him and
‫אל יאמר כי מכת מצרי זאת אין זאת כי‬
brought him into the prison house. And all
‫ ויצו יוסף אחרי כן‬.‫אם מכת בית אבי‬ the sons of Jacob were greatly astonished at
‫ויקרא לאשר על האוצר למלאות את‬ the work of that lad. And Simeon said
‫כליהם בר כאשר יוכלון שאת ולתת איש‬ unto his brothers: Let no one among ye
think that this was the blow of an
‫ ויעש‬,‫כספו בשקו ולתת להם צדה לדרך‬
Egyptian, for it is really a blow of one of
‫ השמרו‬,‫ ויצו אותם יוסף לאמור‬.‫להם כן‬ the house of our father, and after this
‫לכם פן תמרו את פי ולא תביאו את‬ Joseph commanded that the officer set over
‫ והיה כאשר‬.‫אחיכם כאשר דיברתי לכם‬ the store house to fill the vessels be called
upon to fill the sacks of those men with
‫ וידעתי כי‬,‫תביאו את אחיכם אליי הנה‬
corn as much as they could carry, and to
‫ והשיבותי‬.‫כנים אתם ואת הארץ תסחרו‬ return and to place every man’s money into
‫ ושבתם לשלום אל‬,‫לכם את אחיכם‬ his sack, and to give them provisions for
‫ כאשר דיבר‬,‫ ויענו כולם ויאמרו‬.‫אביכם‬ the road, and thus they did unto them.
And Joseph commanded them: Take ye
‫ וישאו‬.‫אדוני כן נעשה וישתחוו לו ארצה‬
heed not to trespass my words, and that
‫ ויצאו ללכת ארצה‬,‫איש שברו על חמורו‬ you bring your brother according as I have
‫ ויבואו אל המלון ויפתח‬.‫כנען אל אביהם‬ spoken unto you. And when you shall have
‫ וירא‬,‫לוי את שקו לתת מספוא לחמורו‬ brought your brother unto me, I will know
that you are true men, and you may do
.‫והנה כספו במשקלו עודנו באמתחתו‬
business in the land. And I will restore
‫ הושב‬,‫ויירא האיש מאוד ויאמר אל אחיו‬ your brother unto you, and you may return
‫כספי והנה הוא באמתחתי וייראו‬ in peace unto your father, and all together
‫האנשים מאוד ויאמרו מה זאת עשה‬ answered unto him and said: As our lord
hath spoken so shall we do. And they
‫ ויאמרו כולם ואיה חסדי ה׳‬.‫אלוקים לנו‬
bowed down before him to the ground,
‫את אבותינו את אברהם יצחק ויעקב‬ and each of them lifted his corn upon his
‫ כן נתננו ה׳ היום ביד מלך מצרים‬,‫אבינו‬ ass, and they left to go unto the land of
,‫ ויאמר אליהם יהודה‬.‫להתעולל עלינו‬ Canaan, unto their father. And when they
came to the inn, Levi opened his sack to
‫הלא אשמים אנחנו וחטאים לפני ה׳‬
give provender unto his ass, and he saw
‫אלוקינו במוכרינו את אחינו בשרנו ולמה‬ and behold his money in its weight was
‫ ויאמר‬.‫תאמרו איה חסדי ה׳ את אבותינו‬ still in his sack. And the man was greatly
‫ הלא אמור אמרתי אליכם‬,‫אליהם ראובן‬ afraid, and he said unto his brothers: My
money is restored, and lo it is even in my
‫ כי דמו‬.‫אל תחטאו בילד ולא שמעתם לי‬
sack. And the men were greatly afraid and
‫ ואיך תאמרו איה‬,‫דרש אלוקים ממנו‬ they said: What is this that God hath done
.‫חסדי ה׳ את אבותינו ואתם חטאתם לו‬ unto us, and all of them said: Where is the
kindness of our Lord for our forefathers,
Abraham, Isaac and Jacob, to deliver us this
day into the hands of the kings of Egypt to
mock us. And Judah said unto them and
are we not guilty, and have we not sinned
against the Lord our God in having sold
our brother, our own flesh? And why do
you say where are the mercies of God
against our forefathers. Reuben said unto
them: And have I not said unto you, do
not sin against the child, but you would
not listen unto me. And now God
requireth his blood of us, and why do you
say where are the mercies of our God to
our forefathers, whereas we hath sinned

against the Lord.
,‫וילינו במקום ההוא וישכימו בבוקר‬ 17 And when Jacob heard the words of the
infants of his sons, he wept bitterly and his
‫וישאו את שברם על חמוריהם וינהגו‬
compassion was aroused in their behalf.
‫אותם וילכו ויבואו ארצה כנען בית‬
And Jacob called unto his sons, and all of
‫ ויצא יעקב וביתו לקראת בניו‬.‫אביהם‬ them came unto him, and they sat down
‫ והנה אין שמעון אחיהם‬,‫וירא יעקב‬ before him. And he said unto them: See ye
‫ ויאמר יעקב אל בניו איפה שמעון‬.‫איתם‬ not that your children are this day crying
before me: Oh give us bread and there is
‫ ויגידו לו‬,‫אחיכם אשר לא ראיתיו איתכם‬
none, and now go ye once more and buy
.‫בניו את כל הקורות אותם במצרים‬ for us a little food. And Judah answered
‫ויבואו בתיהם ויפתחו איש את שקו ויראו‬ and said unto his father: If thou wilt send
‫ וייראו‬,‫והנה איש צרור כספו בשקו‬ the lad with us, then we will go down and
purchase food for thee, but if thou wilt not
‫ ויאמר אליהם‬.‫מאוד מזה המה ואביהם‬
send him along we shall not go down; for
‫ מה זאת עשיתם לי שלוח שלחתי‬,‫יעקב‬ the man hath admonished us saying: You
‫אליכם את יוסף אחיכם לדרוש את‬ shall not see my face unless your brother be
.‫שלומכם ותאמרו לי חיה רעה אכלתהו‬ with you. For the king of Egypt is great
and powerful, and if we go unto him
‫וילך שמעון איתכם לשבור אוכל‬
without our brother, then all of us will die.
.‫ מלך מצרים אסר אותו בכלא‬,‫ותאמרו‬ Knowest thou not, and hast thou not heard
‫ואת בנימין תאמרו לקחת להמית גם‬ it, that this king is exceedingly brave and
‫ והורדתם את שיבתי ביגון שאולה‬,‫אותו‬ wise and there is none like him in all the
earth? Behold we have seen all the kings of
‫ עתה לא ירד בני‬.‫על בנימין ויוסף אחיו‬
the earth yet have we seen none like the
,‫איתכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר‬ king of Egypt. For there is none greater
‫וקרהו אסון בדרך אשר תלכו בה כאשר‬ among the kings of the earth than
‫ את‬,‫ ויאמר ראובן אל אביו‬.‫קרה לאחיו‬ Abimelech, king of the Philistines, but the
king of Egypt is greater and mightier than
‫שני בניי תמית אם לא אביא לפניך את‬
he, and Abimelech could not compare with
,‫ ויאמר יעקב אל בניו‬.‫בנך והצגתיו לפניך‬ one of his princes. Thou hast not seen, oh
‫שבו לכם ואל תרדו מצרימה כי לא ירד‬ my father, his temple and his throne and
his servants that stand before him. Thou
.‫בני איתכם מצרימה ולא ימות כאחיו‬ hast not seen this king seated upon his
‫ חדלו נא לכם ממנו‬,‫ויאמר אליהם יהודה‬ throne in his beauty and in the dignity of
royalty, in kingly garments, with a large
‫עד כלות לו את השבר והוא יאמר‬
crown of gold upon his head. Thou hast
‫הורידו את אחיכם כי ימצא את נפשו‬ not seen the glory and the grandeur which
‫ והרעב היה כבד‬.‫ברעב ואת נפש ביתו‬ God hath bestowed upon him, for there is
‫ וכל אנשי‬,‫בכל הארץ בימים ההם‬ none like him in all the earth. Thou hast
not seen, oh my father, the wisdom,
‫הארץ הולכים ובאים מצרים לשבור‬
understanding and knowledge which God
‫ וישבו‬.‫אוכל כי חזק עליהם הרעב מאוד‬ has placed within his heart, nor his
,‫בני יעקב בארץ כנען ימים ושני חודשים‬ pleasant voice when he spoke unto us. We
‫ ויהי כאשר‬.‫עד כלות להם את השבר‬ don’t know, oh my father, who has made
known unto him our names and all the
‫כלו לאכול את השבר ותרעב נפשם‬
incidents of our lives. He has inquired even
‫ ויבואו ילדי בני‬.‫ כל בית יעקב‬,‫מאוד‬ concerning thee, saying: Is your father still
‫יעקב יחד ויגשו אל יעקב ויסובבו אותו‬ alive and is peace with him. Thou hast not
seen that all the affairs of the Egyptian
‫ תנה לנו לחם ולמה‬,‫כולם ויאמרו לו‬
government are under his control without
.‫נמות כולנו ברעב נגדך‬
even asking Pharaoh his master. Thou hast
not seen the awe and the terror which he
exercises over all the Egyptians, and even
we, when on leaving his presence, we
concluded to do unto Egypt as we have
done to all the cities of the Amorites, and
yet, though our anger was burning
exceedingly concerning his words,
considering us as spies, when we came
before him once more his fear fell upon all
of us and no man will be able to speak
unto him a word great or small. And now,
our father, do send the lad along with us,
and we will go down and purchase food for
thee for our support that we die not of
hunger.
‫ ויבך‬,‫וישמע יעקב את דברי ילדי בניו‬ 18 And when Jacob heard the words of the
infants of his sons, he wept bitterly and his
‫ ויקרא‬.‫בכי גדול ויכמרו רחמיו אליהם‬
compassion was aroused in their behalf.
.‫ ויבואו כולם וישבו לפניו‬,‫יעקב אל בניו‬
And Jacob called unto his sons, and all of
‫ הלא ראיתם כי‬,‫ויאמר אליהם יעקב‬ them came unto him, and they sat down
,‫בניכם בוכים עליי היום תנה לנו לחם‬ before him. And he said unto them: See ye
.‫ עתה שובו שברו לנו מעט אוכל‬.‫ואין‬ not that your children are this day crying
before me: Oh give us bread and there is
‫ אם ישך‬,‫ויען יהודה ויאמר אל אביו‬
none, and now go ye once more and buy
‫משלח את אחי ואיתנו נרדה ונשברה לך‬ for us a little food. And Judah answered
‫ יען כי‬,‫ ואם אינך משלחו לא נרד‬.‫אוכל‬ and said unto his father: If thou wilt send
‫מלך מצרים העד העיד עלינו לא תראו‬ the lad with us, then we will go down and
purchase food for thee, but if thou wilt not
‫ כי מלך מצרים‬.‫פניי בלתי אחיכם איתכם‬
send him along we shall not go down; for
‫ והיה אם הלכנו‬,‫מלך אדיר וחזק הוא‬ the man hath admonished us saying: You
‫ הלא ידעת‬.‫אליו בלתי אחינו ומתנו כולנו‬ shall not see my face unless your brother be
‫אם לא שמעת כי המלך ההוא גיבור‬ with you. For the king of Egypt is great
and powerful, and if we go unto him
‫ הנה‬.‫ ואין כמוהו בכל הארץ‬,‫וחכם מאוד‬
without our brother, then all of us will die.
‫ ולא ראינו‬,‫ראינו את כל מלכי הארץ‬ Knowest thou not, and hast thou not heard
‫ הלא אין גדול‬.‫כמלך ההוא מלך מצרים‬ it, that this king is exceedingly brave and
‫כאבימלך מלך פלשתים מכל מלכי‬ wise and there is none like him in all the
earth? Behold we have seen all the kings of
,‫הארץ ומלך מצרים גדול ועצום ממנו‬
the earth yet have we seen none like the
‫ לו‬.‫ולא יהיה לו אבימלך כאחד שריו‬ king of Egypt. For there is none greater
‫ ואת כל‬,‫ראית אבי את היכלו ואת כסאו‬ among the kings of the earth than
‫ לו ראית המלך‬.‫עבדיו העומדים לפניו‬ Abimelech, king of the Philistines, but the
king of Egypt is greater and mightier than
,‫ההוא בשבתו על כסאו ביופיו ובתוארו‬
he, and Abimelech could not compare with
‫מלובש בבגדי מלכות ועטרת זהב גדולה‬ one of his princes. Thou hast not seen, oh
‫ לו ראית ההוד וההדר אשר‬.‫על ראשו‬ my father, his temple and his throne and
‫ כי אין כמוהו בכל‬,‫נתן לו אלוקים‬ his servants that stand before him. Thou
hast not seen this king seated upon his
‫ לו ראית אבי החכמה והתבונה‬.‫הארץ‬
throne in his beauty and in the dignity of
‫ הראית‬.‫ אשר נתן אלוקים בלבו‬,‫והדעת‬ royalty, in kingly garments, with a large
‫ לא ידענו‬.‫אל קולו הנעים בדברו אלינו‬ crown of gold upon his head. Thou hast
‫אבי מי הודיעו את שמותינו ואת כל‬ not seen the glory and the grandeur which
God hath bestowed upon him, for there is
‫ וישאל גם עליך לאמור‬,‫אשר קרה לנו‬
none like him in all the earth. Thou hast
‫ לו ראית את‬.‫העוד אביכם חי השלום לו‬ not seen, oh my father, the wisdom,
‫ על פיו יצא ועל‬,‫כל דברי מלכות מצרים‬ understanding and knowledge which God
‫ לו‬.‫פיו יבוא ואין שואל בפרעה אדוניו‬ has placed within his heart, nor his
pleasant voice when he spoke unto us. We
‫ראית את פחדו ואת אימתו על כל‬
don’t know, oh my father, who has made
‫ וגם אנחנו בצאתנו מלפניו ונאמר‬.‫מצרים‬ known unto him our names and all the
‫לעשות למצרים כיתר ערי האמורי ויחר‬ incidents of our lives. He has inquired even
,‫אפינו מאוד על כל דבריו אשר דיבר‬ concerning thee, saying: Is your father still
alive and is peace with him. Thou hast not
‫ והיה בבואנו עוד לפניו‬.‫לתתנו מרגלים‬
seen that all the affairs of the Egyptian
‫ ואין איש יוכל‬,‫ונפלה אימתו עלינו יחד‬ government are under his control without
‫ ועתה‬.‫לדבר אליו דבר קטון או גדול‬ even asking Pharaoh his master. Thou hast
‫אבינו שלח נא את הנער איתנו ונרדה‬ not seen the awe and the terror which he
exercises over all the Egyptians, and even
‫ ולא נמות‬,‫ונשברה לך אוכל למחייתנו‬
we, when on leaving his presence, we
‫ למה הרעותם לי‬,‫ ויאמר יעקב‬.‫ברעב‬ concluded to do unto Egypt as we have
‫להגיד למלך כי יש לכם אח מה הדבר‬ done to all the cities of the Amorites, and
‫ ויאמר יהודה אל יעקב‬.‫אשר עשיתם‬ yet, though our anger was burning
exceedingly concerning his words,
‫ תנה הנער בידי ונקומה ונרדה‬,‫אביו‬
considering us as spies, when we came
‫ והיה‬.‫מצרימה ונשברה אוכל ונבוא‬ before him once more his fear fell upon all
‫ וחטאתי לך כל‬,‫בבואנו ואין הנער איתנו‬ of us and no man will be able to speak
.‫הימים‬ unto him a word great or small. And now,

our father, do send the lad along with us,
and we will go down and purchase food for
thee for our support that we die not of
hunger. And Jacob said unto them: Ye have
dealt ill with me as to tell the man whether
ye had yet a brother. What is this thing
that ye have done unto me? And Judah said
unto his father, Jacob, deliver thou the lad
into my hands, and we will go down into

Egypt and buy food and return, and if we
come back and the lad is not with us, then
let me bear the blame forever.
‫הראית את כל ילדינו הקטנים בוכים‬ 19 Hast thou seen all our little infants
‫ עתה יכמרו‬,‫עליך ברעב ואין לאל ידיך‬ weeping before thee for bread, and there is
no power in thine hands to give it. And
‫נא רחמיך עליהם ושלחה את אחינו‬
now let thy mercy be aroused in their
‫ ואיה חסד ה׳ את אבותינו‬.‫איתנו והלכנו‬ behalf, and send our brother along with us
‫ אשר תאמר כי מלך מצרים יקח‬,‫איתך‬ that we may go. And where are the mercies
‫ חי ה׳ לו אמות עליו עד‬.‫את בנך‬ of our Lord to our forefathers in thy belief
that the king of Egypt will take away thy
‫ אך התפלל נא‬.‫הביאותיו והצגתיו לפניך‬
son? As the Lord liveth I shall not die in
‫בעדינו אל ה׳ אלוקינו ויעשה איתנו חסד‬ peace unless I bring him and set him
‫לתננו לחן ולחסד לפני מלך מצרים‬ before thee. But pray thou to the Lord our
‫ כי לולי התמהמנו כי עתה שבנו‬,‫ואנשיו‬ God in our behalf, to grant us grace and to
give us kindness and mercy before the king
‫ ויאמר יעקב‬.‫זה פעמיים אליך עם בניך‬
of Egypt and his men, for had we not
‫ בה׳ אלוקיי אבטח אשר יציל‬,‫אל בניו‬ tarried we should have twice since returned
‫אתכם ונתן אתכם לחם בעיני מלך‬ unto thee with thy son. And Jacob said
‫ ועתה קומו ולכו‬.‫מצרים ובעיני כל אנשיו‬ unto his sons: I trust in the Lord my God
that he will deliver you and grant you grace
‫אל האיש וקחו לו בידכם מנחה מן‬
in the eyes of the king of Egypt and in the
‫ ואל‬.‫ והביאו לפניו‬,‫הנמצא בארץ הזאת‬ eyes of his men. And now rise ye and go
‫ ושלח לכם‬,‫די יתן לכם רחמים לפניו‬-‫ש‬ down to the man and carry down to him a
‫ ויקומו כל‬.‫את בנימין ואת שמעון אחיכם‬ present from whatsoever is found in the
land, and God Almighty give you , mercy
‫האנשים ויקחו את בנימין אחיהם ומנחה‬
before the man, that he may send to you
‫ וגם‬,‫גדולה מזמרת ארץ כנען לקחו בידם‬ Benjamin and Simeon your brother. And
‫ ויצו יעקב את בניו‬.‫משנה כסף לקחו‬ the men rose up and they took Benjamin
‫ השמרו בו בדרך אשר‬,‫מאוד על בנימין‬ their brother and a rich present of the
choice productions of the land and double
‫תלכו בה ואל תתפרדו מעמו גם בדרך‬
money they took in their hands likewise.
‫ ויקם יעקב מאת בניו ויפרוש‬.‫גם במצרים‬ And Jacob gave his sons special orders
‫ ה׳‬,‫כפיו ויתפלל אל ה׳ בעד בניו לאמור‬ concerning Benjamin, saying: Take ye heed
‫אלוקי השמים ואלוקי הארץ זכור‬ to protect him on the road on which you
are going and do not separate yourselves
‫לאברהם אבינו את בריתך אותו וזכור‬
from him neither on the road or in Egypt.
‫ ואל‬,‫ליצחק אבי ועשה חסד עם בניי‬ And Jacob rose up from his sons, and he
‫ עשה נא אלוקיי‬.‫תתנם ביד מלך מצרים‬ spread out his hands and he prayed to the
Lord in behalf of his sons saying: Oh Lord
‫למען רחמיך ופדה את כל בניי והצילם‬
God of heaven and God of the earth,
‫ וישלחו להם את שני‬,‫מיד מצרים‬
remember unto our father Abraham thy
‫ וגם כל נשי בני יעקב וילדיהם‬.‫אחיהם‬ covenant established with him, remember
‫ ויבכו‬,‫נשאו כולם את עיניהם השמימה‬ Isaac my father and do mercy with my
sons; and do not deliver them into the
‫כולם אל ה׳ ויצעקו להציל את אבותם‬
hands of the king of Egypt. Do it, oh Lord,
‫ ויכתוב יעקב ספר אל‬.‫מכף מלך מצרים‬
for the sake of thy mercy, and deliver all
,‫מלך מצרים ויתנה ביד יהודה וביד בניו‬ my sons and save them from the powers of
‫ מאת עבדך‬.‫אל מלך מצרים לאמור‬ Egypt and send unto them their two
‫יעקב בן יצחק בן אברהם העברי נשיא‬ brothers. And all the wives of the sons of
Jacob with little ones lifted up their eyes to
‫אלוקים אל המלך האדיר והחכם צפנת‬
heaven and they wept and cried unto the
‫ ידוע יהיה‬,‫פענח מלך מצרים שלום‬ Lord that he should deliver their husbands
‫לאדוני מלך מצרים כי חזק עלינו הרעב‬ and parents from the hands of the
‫בארץ כנען ושלחתי אליך בניי לשבור‬ Egyptian king. And Jacob wrote a letter
unto the king of Egypt placing it into the
‫ כי אני‬.‫לנו מעט אוכל מאיתך למחייתנו‬
hands of Judah and his sons, saying: From
,‫סבבוני בשבעים נפש בניי ואני זקן מאוד‬ thy servant Jacob, son of Isaac, son of
.‫אינני רואה בעיניי כי כבדו מזוקן מאוד‬ Abraham, prince of the Lord, unto
‫וגם בוכה בכל יום תמיד על בני יוסף‬ Zophnath-paaneah, the mighty and wise
king of Egypt, peace! It will be known unto
‫ ואצווה את בניי אשר‬,‫אשר נאבד מלפניי‬
my lord the king of Egypt, that the famine
‫לא יבואו יחד בשערי העיר בבואם‬ is very heavy upon us in the land of
‫ וגם כי‬.‫מצרימה מפני יושבי הארץ‬ Canaan, and I have sent my sons unto thee
‫ציויתים להתהלך במצרים ולבקש את‬ to purchase for us some food for our
support. And my sons came around me,
.‫ויעשו כן‬,‫בני יוסף אולי ימצאוהו שמה‬
and I being very old and unable to see with
.‫ותתנם אתה כמרגלים את הארץ‬ mine eyes because they have become very
heavy with age, and of weeping every day

continuously for my son Joseph who had
been lost from before me, and I have
commanded my sons that on reaching
Egypt they should not enter the city
together by one gate on account of the
inhabitants of the land. And I have also
commanded them to pass through Egypt
and to seek my son Joseph peradventure
they might find him there. And my sons
have done so and thou hast regarded them
as spies against the land.
‫הלא שמענו עליך כי אתה חכם ונבון‬ 20 Verily, we have heard of thee that thou art
‫ איך יהיו‬,‫ הלא תראה את פניהם‬,‫מאוד‬ wise and exceedingly reasonable, and
couldst thou not see on their faces that
‫ עם כי שמע ואשר פתרת אתה‬.‫מרגלים‬
they cannot be spies? We have also heard
‫את חלום פרעה ותודיעהו ברעב הזה‬ that thou hast interpreted Pharaoh’s dream
‫ ואיך לא‬,‫טרם יבוא ותדבר אליו נכונה‬ acquainting him with this famine long
before its coming and thy words have
‫תדע בחוכמתך את בניי המרגלים הם אם‬
proven to be correct, and how couldst thou
‫ הנה שלחתי‬,‫ ועתה אדוני המלך‬.‫לא‬
not know in thy wisdom whether my sons
‫לפניך את בנימים בני כאשר דיברת אל‬ be spies or not? And now, oh my lord and
‫ אחלה נא את פניך אשר תשים‬,‫בניי‬ king, behold I have sent before thee my
son Benjamin, according as thou hast
‫עינך עליו עד השיבותיו אליי בשלום עם‬
spoken unto my sons, and I beseech thee
‫ והלא ידעת אם לא שמעת את‬.‫אחיו‬
to keep thine eye on him until he be
‫אשר עשה אלוקינו לפרעה בקחתו את‬ returned unto me in peace with his
‫ ואשר עשה לאבימלך מלך‬,‫שרה אמי‬ brethren. And knowest thou not, or hast
‫ וגם את אשר עשה‬.‫פלשתים עליה‬ thou not heard what our God hath done
unto Pharaoh when he took our mother
‫ אשר‬,‫אברהם אבינו לתשעה מלכי עילם‬
Sarah? and what God hath done unto
‫המית את כולם במתי מספר אנשים‬ Abimelech king of the Philistines
‫ וגם את אשר עשו שמעון‬.‫אשר היו איתו‬ concerning her, and also what our father
Abraham hath done unto the five kings of
‫ולוי שני בניי לשמונה ערי האמורי אשר‬ Elam, all of whom he hath smitten with a
‫ ואף‬.‫ בעבור דינה אחותם‬,‫החריבו אתהן‬ small number of his men, and also what
my two sons Simeon and Levi have done
‫בעבור בנימין אחיהם אשר התנחמו בו‬
unto the eight cities of the Amorites, which
‫ מה יעשו עליו בראותם כי‬,‫על יוסף אחיו‬ they have destroyed on account of their
‫ הלא‬.‫תגבר יד אחד העם עליהם בעבורו‬ sister Dinah! And now what will they not
‫ידעת מלך מצרים כי גבורת אלוקינו‬ do in behalf of Benjamin, their brother, in

whom they have found comfort for the loss
‫ וגם שומע אלוקינו את תפילתינו‬,‫איתנו‬
of his brother Joseph, if they see that the
‫ חי ה׳ כי‬.‫תמיד כי לא יעזבנו כל הימים‬ hand of any people was raised against him
‫ לו‬,‫בהגיד בניי אליי את מעשיך איתם‬ on his account? Knowest thou not, oh king
‫קראתי אל ה׳ עליך כי אז נאבדת עם‬ of Egypt, that the power of our God is
with us, and that our Lord heareth our
‫ אך‬.‫אנשיך טרם בא בנימין בני לפניך‬
prayer at all times, and that he forsaketh us
‫אמרתי כי שמעון בני בביתך אולי טובה‬ not through all the days? and when my
‫ על כן לא עשיתי לך הדבר‬,‫תעשה איתו‬ sons informed me of thy actions I have not
‫ ועתה הנה בני בנימין בא אליך עם‬.‫הזה‬ as yet called upon the Lord against thee, or
else thou shouldst have perished with thy
‫ השמר לך בו ושים עינך עליו וישים‬,‫בניי‬
men before my son Benjamin could come
.‫אלוקינו את עיניו עליך בכל מלכותך‬ before thee. But I have considered that my
‫ועתה הנה הגדתי לך את אשר עם לבבי‬ son Simeon was in thy house and thou
‫ ראה‬,‫והנה בניי באים אליך עם אחיהם‬ mightst, perhaps, do well with him,
therefore I have not done unto thee this
‫נא בעדם את פני כל הארץ ושלחתם עם‬
thing. And now behold, my son Benjamin
‫ ויתן יעקב את הספר אל‬.‫אחיהם לשלום‬ cometh unto thee with my other sons, take
.‫ לתתה למלך מצרים‬,‫בניו ביד יהודה‬ thou heed of him and keep thine eyes upon
‫ויקומו בני יעקב ויקחו את בנימין ואת כל‬ him and God will keep his eyes upon thee
and on all thy government. And now,
‫ וילכו ויבואו מצרימה ויעמדו‬,‫המנחה‬
behold, I have disclosed unto thee all that
‫ וירא יוסף איתם את בנימין‬.‫לפני יוסף‬ was within, my heart, and behold my sons
‫ ויבואו‬,‫אחיו ויתן יוסף אליהם שלום‬ are coming unto thee with their brother. I
‫ ויצו יוסף את‬.‫האנשים ההם ביתה יוסף‬ pray thee and the face of the whole earth in
their behalf, and send them away with
,‫אשר על ביתו לטבוח להם טבח לאכול‬
their brothers in peace. And Jacob gave this
letter unto his sons to deliver by the hands
‫ וישלח יוסף‬,‫ ויהי בצהריים‬.‫ויעש להם כן‬ of Judah unto the king of Egypt. - - And
.‫אל האנשים לבוא לפניו עם בנימין‬ the sons of Jacob arose, and they took
Benjamin, and all the presents, and they
went away, and they came into the land of
Egypt and they stood before Joseph. And
Joseph saw his brother Benjamin with
them, and Joseph bade them peace, and
these men came in the house of Joseph.
And Joseph commanded the steward to
prepare a great meal for his brothers to eat.
And he did so unto them. And it was at
noontime, and Joseph sent unto the men
to come before him with Benjamin.
‫ויגידו האנשים אל האיש אשר על בית‬ 21 And the men informed the steward of
Joseph’s house concerning the money that
‫יוסף את דבר הכסף המושב‬
was returned in their sacks, and he said
‫ ויאמר להם שלום לכם‬,‫באמתחותיהם‬
unto them: Peace be to you, fear not. And
‫אל תיראו ויוציא אליהם את שמעון‬ he brought out unto them their brother
‫ טובה‬,‫ ויאמר שמעון אל אחיו‬.‫אחיהם‬ Simeon. And Simeon said unto his
‫רבה עשה איתי אדוני מצרים גם לא‬ brothers: My lord the king of Egypt has
dealt very kindly with me; he did not
‫ כי‬.‫אסרני כאשר ראיתם בעינכם‬
continue my confinement as you have seen
‫ ויעש איתי‬,‫בצאתכם מהעיר הוציא אותי‬ with your eyes. For on your leaving this
‫ ויקח יהודה את בנימין בידו‬.‫טובה בביתו‬ city he had me released and he hath shown
‫ וישתחוו לו אפיים‬,‫ויבואו לפני יוסף‬ unto me kindness in his own house. And
Judah took Benjamin by the hand and they
‫ ויתנו האנשים את המנחה אל‬.‫ארצה‬
came before Joseph, and they bowed down
‫ ויאמר אליהם‬.‫ וישבו כולם לפניו‬,‫יוסף‬ before him to the ground. And the men
‫יוסף השלום לכם השלום לבניכם‬ gave their presents unto Joseph and they
.‫ ויאמרו שלום‬,‫השלום לאביכם הזקן‬ sat down before him. And Joseph said unto
them: Is there peace with you and peace
,‫ויקח יהודה את הספר אשר שלח יעקב‬
with your children and peace unto your
‫ ויקרא יוסף את הספר‬.‫ויתנהו ביד יוסף‬ aged father? And they said peace. And
‫ ולא‬,‫ויכר את מכתב אביו ויבקש לבכות‬ Judah took the letter which Jacob had sent,
‫יוכל להתאפק וילך החדרה ויבך בכי‬ and he put it into the hands of Joseph.
And Joseph read the letter and he
‫ וישא עיניו וירא את בנימין‬.‫גדול ויצא‬
recognized his father's hand writing and he
‫ הזה אחיכם אשר אמרתם‬,‫אחיו ויאמר‬
felt like weeping. And Joseph could not
‫ ויתן יוסף‬,‫ ויגש בנימין לפני יוסף‬.‫אליי‬ refrain himself, and he entered into his
‫את ידו על ראשו ויאמר לו אלוקים יחנך‬ chamber and he wept a great weeping, and
then he came out again, and he lifted up
‫ ויהי כראות יוסף את אחיו בן אמו‬.‫בני‬
his eyes and saw his brother Benjamin, and
‫ ויבוא החדרה ויבך‬,‫ויבקש לבכות שנית‬
he said: Is this your brother of whom ye
‫שמה וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר‬ spoke unto me? And Benjamin came near
‫ ויהי ביד יוסף גביע אשר‬.‫שימו לחם‬ unto Joseph, and Joseph placed his hand
‫ישתה בו והוא מכסף רצוף באבני שוהם‬ upon his head and said unto him: God be
gracious unto thee, my son And when
‫ ויך יוסף בגביע ההוא‬.‫ובדולח טוב מאוד‬
Joseph saw his brother, the son of his
‫ ויאמר‬.‫ בשבתם לאכול איתו‬,‫לעיני אחיו‬ mother, he sought once more where to
‫ ידעתי בגביע הזה כי‬,‫יוסף אל האנשים‬ weep, and he entered into his chamber and
‫ ושמעון ולוי ויהודה‬.‫ראובן הבכור‬ he wept there. And he washed his face and
went out and refrained himself and said:
‫ שבו לכם‬,‫ויששכר וזבולון בני אם אחת‬
Set on bread. And in the hand of Joseph
‫ ויושב גם את‬.‫לאכול כאשר יולדתם‬ was a cup from which he drank, and it was
‫ ויאמר ידעתי כי‬.‫האחרים כתולדותם‬ of silver studded with onyx stones and
‫אחיכם הקטן הזה אין לו אח ואני כמוהו‬ bdellium, in beauty exceeding. And Joseph
struck this cup before the eyes of his
‫ ויעל‬.‫ ישב נא איתי לאכול‬,‫אין לי אח‬
brothers when they sat down to eat with
‫ ויראו‬,‫בנימין לפני יוסף וישב על הכיסא‬ him. And Joseph said unto the men: I
‫האנשים את מעשה יוסף ויתמהו על‬ divine by this cup that Reuben is the first
‫ ויאכלו וישתו האנשים עם יוסף‬.‫ככה‬ born, and Simeon and Levi and Judah and
Issachar and Zebulun are sons of one
‫ ויתן להם מתנות ומנות בעת‬,‫בעת ההיא‬
mother. Set down therefore to eat
‫ ויוסף ויתן יוסף לבנימין מנה‬.‫ההיא‬ according to your birth. And he seated the
‫ ויראו מנשה ואפרים את מעשה‬,‫אחת‬ others likewise according to their birth.
‫ וגם‬.‫אביהם ויתנו לו גם הם את מנותיהם‬ And Joseph said: I' know that this, your
youngest brother, hath no brother, and I,
‫ ותהיין ביד‬,‫אוסנת נתנה לו מנה אחת‬
like him, have no brother, therefore let him
‫ ויוציא להם יוסף יין‬.‫בנימין חמש מנות‬ sit down and eat with me. And Benjamin
‫ ולא אבו לשתות ויאמרו מיום‬,‫לשתות‬ went up before the face of Joseph and he
‫אשר נאבד יוסף אחינו מאיתנו לא שתינו‬ seated himself upon the throne. And when
the men saw what Joseph did they
‫ וישבע להם‬.‫יין ולא אכלנו אוכל טוב‬
wondered greatly at these things, and the
‫ וישתו וישכרו עמו‬,‫יוסף ויפצר בם מאוד‬ men ate and drank with Joseph at that
.‫ביום ההוא‬ time. And he gave them presents at that
time, and Joseph gave an additional present
unto Benjamin. And when Manasseh and
Ephraim saw the act of their father they
also gave their presents unto Benjamin,
and Osnath gave him also a present, so that
there were in Benjamin’s hand five
presents. And Joseph brought wine for
them to drink, but they would not drink it,
and they said, from the day that our
brother Joseph hath been lost unto us, we
did not drink any wine nor did we eat any
delicious food. And Joseph swore and he
urged them exceedingly and they drank
and became intoxicated with him on that
day.
‫ויהי אחרי כן ויפן יוסף אל בנימין אחיו‬ 22 And after this Joseph turned unto his
‫ ובנימין עודנו יושב על‬,‫לדבר איתו‬ brother Benjamin to speak with him. And
Benjamin was still sitting upon the throne
,‫ ויאמר אליו יוסף‬.‫הכיסא לפני יוסף‬
before Joseph. And Joseph said unto him:
‫ יש‬,‫ ויאמר בנימין‬.‫הילדת יש לך בנים‬ Hast thou any children? And he said: Thy
‫ בלע‬,‫ ואלה שמותם‬.‫לעבדך עשרה בנים‬ servant hath ten sons, and these are their
‫ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש‬ names: Bela, and Becher, and Ashbal, and
Gera, and Naaman, and Achi, and Rosh,
‫ ואקרא את שמותם‬.‫מופים וחופים וארד‬
and Mupim, and Chupim, and Ord, and I
‫ אשר לא‬,‫על כל אשר קרה ליוסף אחי‬ called their names after my brother whom
‫ ויצו יוסף ויביאו לפניו את משטר‬.‫ראיתיו‬ I have not seen. And Joseph commanded
‫ אשר בו יודע יוסף את‬,‫הכוכבים אשר לו‬ and they brought before him the charts of
the stars whereby Joseph knew all the
,‫ ויאמר יוסף אל בנימין‬.‫כל העתים‬ future things, and Joseph said unto
‫שמעתי כי העברים יודעים בכל חכמה‬ Benjamin: I have heard that the Hebrews
know all things of wisdom, art thou able to
‫ ויאמר בנימין‬,‫התוכל לדעת מאומה בזה‬
understand anything in this? And
‫גם עבדך ידע בכל חכמה כאשר הורני‬ Benjamin said: Thy servant is acquainted
‫ הבט נא‬,‫ ויאמר יוסף אל בנימין‬.‫אבי‬ with all wisdom that my father taught me.
‫בזה הכלי והבן איפה הוא אחיך יוסף‬ And Joseph said unto Benjamin: Look then
into this instrument, and ascertain where
‫ ויקח‬.‫במצרים אשר אמרתם למצרים ירד‬
thy brother Joseph is in Egypt, of whom
‫בנימין את הכלי ההוא את משטר כוכבי‬ you said he had been brought down into
‫ ויתחכם ויבט בו לדעת איפה‬,‫השמים‬ Egypt. And Joseph looked through that
‫ ויחלק בנימין את כל ארץ מצרים‬.‫אחיו‬ instrument at the celestial map of the stars,
and he studied it to know where his
‫לארבעה חלקים וימצא את יוסף אחיו כי‬
brother was. And Benjamin divided all the
‫ ויתמה‬,‫הוא היושב לפניו על הכיסא‬ land of Egypt into four quarters, and he
‫ וירא יוסף את בנימין כי‬.‫בנימין מאוד‬ found his brother Joseph to be sitting
‫ ויאמר אל בנימין מה ראיתה‬,‫תמה מאוד‬ before him upon the throne, and Benjamin
was greatly astonished. And Joseph saw the
,‫ ויאמר בנימין אל יוסף‬.‫ועל מה תתמה‬
astonishment of his brother and he said
‫רואה אני בזה כי יוסף אחי יושב איתי‬ unto Benjamin: What seest thou and what
‫ אני‬,‫ ויאמר אליו יוסף‬.‫פה על הכיסא‬ astonisheth thee so. And Benjamin said
‫הוא יוסף אחיך אך אל תגלה את הדבר‬ unto Joseph: I see through this thing, that
my brother Joseph sitteth here with me
‫ הנני שולח אותך עמם‬.‫הזה אל אחיך‬
upon the throne. And Joseph said unto
‫ וצויתי להשיב אתכם העירה‬,‫וילכו‬ him: I am really thy brother Joseph, but do
‫ והיה אם יתנו את‬.‫ולקחתיך מאיתם‬ not reveal this thing unto thy brothers.
Behold I will send thee away with them.
‫נפשם והלחמו עליך אז ידעתי כי ניחמו‬
And when they are gone, I will command
‫ ואם‬.‫ ונודעתי אליהם‬,‫על אשר עשו לי‬
to have them brought back unto the city.
,‫עזבוך ולקחתי אותך וישבת איתי‬ And I will take thee away from them. And
‫ושלחתי אותם וילכו להם ולא אודע‬ if they jeopardize their lives in fighting for
your sake then I will be convinced that
‫ בעת ההיא ציוה יוסף את פקידו‬.‫אליהם‬
they have repented of what they had done
‫למלאת את כליהם אוכל ולשים את כסף‬
unto me, and I will make myself known
‫ ולתת את הגביע בשק בנימין‬,‫איש בשקו‬ unto them. And if they abandon thee, then
.‫ ויעש להם כן‬,‫ולתת להם צדה לדרך‬ I will take thee, and thou shalt dwell with
‫ויהי ממחרת וישכימו האנשים בבוקר‬ me, and I will fight with them and then let
them go without making myself known
‫ ויצאו‬,‫וישאו את שברם על חמוריהם‬
unto them. At that time Joseph
‫להם עם בנימין ללכת ארצה כנען עם‬ commanded the steward of his house to fill
‫ הם יצאו ממצרים לא‬.‫שמעון אחיהם‬ their sacks with food and to put every
man’s money into his sack, and to place the
‫ ויוסף ציוה לאשר על ביתו‬,‫הרחיקו‬
silver cup into the sack of Benjamin, and
‫לאמור קום רדוף אחרי האנשים טרם‬
to give them provision for their way. And it
‫ירחיקו ממצרים ואמרת אליהם למה‬ was done unto them so. And it was in the
‫ ויקם פקיד יוסף‬.‫גנבתם את גביע אדוני‬ morning the men arose early and they
lifted the corn upon their asses and they
‫ וידבר אליהם את כל‬,‫וירדפם וישיגם‬
went their way with Benjamin and with
‫ שמעם את הדבר הזה‬.‫ ויהי‬.‫דברי יוסף‬
their brother Simeon towards the land of
‫ כל הנמצא איתו‬,‫ויחר אפם מאוד ויאמרו‬ Canaan. And when they were gone out of
‫את גביע אדוניך יומת וגם אנחנו נהיה‬ the city, and not yet far off, Joseph said
unto his steward: Up, follow after the men,
.‫לעבדים‬
before they are at a great distance from
Egypt, and say unto them: Wherefore have
ye stolen the cup of my master? And
Joseph’s steward rose up and followed them
and he overtook them, and he spoke unto
them all the words of Joseph. And when
they heard these words their anger was
greatly aroused, and they said: With
whomsoever the cup of thy master be
found both let him die and we likewise will
be slaves unto you.
‫וימהרו ויורידו איש את שקו מעל חמורו‬ 23 Then they speedily took every man his sack
‫ וימצא הגביע‬,‫ויחפשו באמתחותיהם‬ from the ass to the ground. And he

searched their sacks and the cup was found
‫ ויקרעו כולם את‬.‫באמתחת בנימין‬
in Benjamin’s sack. Then they all rent their
‫ וישובו העירה ויכו את‬,‫שמלותיהם‬ clothes and they returned unto the city.
‫בנימין בדרך הלוך והכות אותו עד בואם‬ And they beat Benjamin continually on the
‫ ויחר אף‬.‫ ויעמדו לפני יוסף‬,‫העירה‬ road until he came into the city, and they
‫ חי ה׳ כי לא השיבנו‬,‫יהודה ויאמר‬ stood before Joseph. And Judah’s anger was

kindled and he said: This man hath
‫האיש הזה כי אם להחריב את מצרים‬
brought me back to destroy all Egypt this
‫ וימצאו‬,‫ ויבואו האנשים ביתה יוסף‬.‫היום‬ day. And when the men entered Joseph’s
‫את יוסף יושב על כסאו וכל גיבוריו‬ house they found Joseph seated upon his
‫ ויאמר‬.‫עומדים עליו מימינו ומשמאלו‬ throne and all his warriors stood before
him to the right and to the left. And
‫ מה המעשה הזה אשר‬,‫אליהם יוסף‬
Joseph said unto them: What deed is this
‫עשיתם כי לקחתם את גביע הכסף אשר‬ that ye have done, to take my silver cup
‫ אך ידעתי כי בעבור דעת‬.‫לי ותלכו לכם‬ and go your way? But I know that you
‫ לקחתם את‬,‫בו איפה אחיכם בכל הארץ‬ have taken this cup in order to ascertain
thereby where your brother is in all the
‫ מה נאמר‬,‫ ויאמר יהודה‬.‫הגביע אשר לי‬
earth. And Judah said: What shall we say
‫ האלוקים‬,‫לאדוני מה נדבר ומה נצטדק‬ unto my lord; what shall we speak, or how
‫מצא את עון עבדיך היום על כן עשה לנו‬ shall we clear ourselves? God has found out
‫ ויקם יוסף ויחזק‬.‫הדבר הזה היום‬ the iniquities of thy servants this day,
therefore, this thing hath been done unto
‫ ויבוא‬,‫בבנימין ויקחו מאת אחיו בחוזקה‬
us. And Joseph rose up and seized upon
‫ ויצו‬.‫הביתה וינעל את הדלת בפניהם‬ Benjamin and he took him from his
,‫יוסף לאשר על ביתו ויצא ויאמר אליהם‬ brethren by force, and when he came into
‫כה אמר המלך לכו לשלום אל אביכם‬ the house he locked the door before them,
and then Joseph commanded unto his
‫הנה לקחתי את האיש אשר נמצא גביעי‬
steward and he said unto them: Thus saith
‫ ויהי כראות יהודה את מעשה יוסף‬.‫בידו‬ the king: Go ye in peace to your father, for
.‫איתם‬ behold I have taken, the man in whose
hands my cup was found. And when Judah
heard the actions of Joseph toward them,
Book of Genesis, Vayigash
,‫ויגש אליו יהודה וישבור את הדלת‬ 1 he came nigh unto Joseph and he forced
‫ ויאמר יהודה‬.‫ויבוא עם אחיו לפני יוסף‬ the door open and he came with his
brethren before Joseph. And Judah said
‫ אל יחר בעיני אדוני ידבר נא‬,‫אל יוסף‬
unto Joseph: Oh my lord, let thy servant, I
.‫ ויאמר לו יוסף דבר‬,‫עבדך דבר לפניך‬ pray thee, speak a word in my lord's ear
‫ ואחיו עומדים‬,‫וידבר יהודה לפני יוסף‬ and let not thine anger burn against thy
servant: And Joseph said unto him: Speak!
‫ הלא‬,‫ ויאמר יהודה אל יוסף‬.‫לפניהם שם‬
And Judah spoke unto Joseph while his
‫בתחילה כאשר באנו אל אדוני לשבור‬ brethren stood before them. And Judah
‫אוכל ותשם אותנו כמרגלים את הארץ‬ said unto Joseph: Be hold when we first
‫ ועודך‬,‫ונביא לפניך את בנימין אחינו‬ came unto my lord to purchase food, thou
hast taken us for spies against this land,
‫ ועתה ישמע נא‬.‫מתעולל עלינו היום‬
and we have brought our brother Benjamin
‫המלך את דברי ושלח נא את אחינו וילך‬ into thy presence. And why dost thou
‫ פן תאבד את נפשך ואת נפש כל‬,‫לו‬ further carry on thy mockery with us? And
‫ הלא ידעת את‬.‫יושבי מצרים היום הזה‬ now I pray, may the king hearken unto my
words and release our brother that he go
‫אשר עשו שני אחיי שמעון ולוי אל עיר‬
home with us to our father lest thou perish
‫שכם ושל שבעת ערי האמורי בעבור‬ this day, and all the inhabitants of Egypt.
‫ ואף מה יעשו בעבור‬,‫דינה אחותינו‬ Knowest thou not what my two brothers,
‫ ואני בכחי חזק וגדול‬.‫בנימין אחיהם‬ Simeon and Levi, have done unto the city
of Shechem and unto the seven cities of the
,‫משניהם היום הזה עליך ועל כל ארצך‬
Amorites on account of our sister Dinah
‫ הלא‬.‫אם לא תאבה לשלוח את אחינו‬ and what will they not do on account of
‫שמעת אשר עשה אלוקינו אשר בחר בנו‬ their brother Benjamin And I with my
‫ אשר לקחה‬,‫לפרעה בעבור שרה אמנו‬ strength, greater and more powerful than
both of them, will come over thee and all
‫ אשר הכה אותן ואת ביתו‬.‫מעם אבינו‬
thy land this very day if thou do not
‫בנגעים גדולים אשר עוד כל מצרים‬ willingly release our brother. Hast thou not
‫מספרים את הפליאה הזאת איש אל‬ heard what our God who hath chosen us
‫ כן יעשה לך‬.‫ עד היום הזה‬,‫רעהו‬ has done unto Pharaoh on account of our
mother Sarah, whom he had taken away
‫אלוקינו על בנימין אשר לקחת מאביו‬
from our father? How the Lord hath
‫ ועל הרעות אשר אתה מתגולל‬,‫היום‬ smitten him and all his household with
‫ כי יזכור אלוקינו את‬.‫עלינו בארצך היום‬ terrible plagues that even to this day all the
‫ והביא עליך‬,‫בריתו עם אברהם אבינו‬ Egyptians speak to one another of that

great wonder. And even so will our God do
‫רעה בעבור אשר דאגת את נפש אבינו‬
unto thee on account of Benjamin whom
‫ ועתה שמע נא את דברי אשר‬.‫היום‬ thou takest from our father this day on
‫דיברתי אליך היום ושלח את אחינו וילך‬ account of the evils which thou art
‫ פן תומת אתה וארצך בחרב כי לא‬,‫לו‬ bringing over us in thy land this day. For
our God will remember his covenant with
.‫תוכלו כולכם עליי‬
Abraham our father and he will bring evil
upon thee because thou hast grieved the
soul of our father this day. And do thou
listen, I pray thee, unto my words which I
have spoken unto thee this day, and send
away our brother that he may go lest thou
and all the people of thy lord will die by
my sword, for all of you cannot prevail
against me.
‫ למה‬,‫ויען יוסף את יהודה לאמור‬ 2 And Joseph answered unto Judah saying:
‫הרחבת את פיך בכל הדברים האלה‬ Why dost thou open thy mouth so wide
concerning these words, exalting thyself
.‫ותתפאר עלינו לאמור יש איתך גבורה‬
over us, saying that there is great strength
‫חי פרעה לו צויתי עליכם את כל גיבוריי‬ within 7 As Pharaoh liveth, if I order my
‫ הלא תטבע ברוקם‬,‫להילחם איתכם‬ powerful men to fight against you, verily
,‫ ויאמר יהודה אל יוסף‬.‫אתה ואחיך אלה‬ thou and thy brothers here would soon
find themselves in the mud. And Judah
‫ חי ה׳ כי‬,‫הלא לך ולאנשיך לירוא מפניי‬
said unto Joseph: It were better for thee
‫אם שלפתי את חרבי לא השיבותיה‬ and thy men to fear me. As the Lord liveth,
‫ עד אם הרגתי היום הזה את כל‬.‫ריקם‬ if I once draw my sword I will not return it
‫ ואכלה בפרעה‬,‫מצרים ואחל ממך‬ unto its scabbard until I have slain all
Egypt this day, and I will begin with thee
‫ הלא לא‬,‫ ויען יוסף ויאמר אליו‬.‫אדוניך‬
and finish up with Pharaoh thy lord. And
‫לבדך היא הגבורה גם אנוכי גיבור וחזק‬ Joseph answered and said unto him: Verily,
‫ אשיב‬,‫ הלא אם הוצאת את חרבך‬.‫ממך‬ not thou alone hast all the strength. I
‫אותה אל צוארך ואל צואר כל אחיך‬ myself am more powerful than thou art,
and if thou drawest thy sword I will place
‫ הלא אם פתוח‬,‫ ויאמר אליו יהודה‬.‫אלה‬
it upon thine neck and upon the neck of
‫אפתח את פי עליך היום עליך כי עתה‬ all those thy brothers. And Judah said unto
‫בלעתיך ותיכחד מן הארץ ותאבד היום‬ him: Verily, if I open my mouth against
thee this day, I can swallow thee up, and
‫ הלא אם תפתח את‬,‫ ויען יוסף‬.‫ממלכותך‬ thou wilt be forgotten from the earth and
be lost from thy kingdom. And Joseph
‫פיך יש איתי כח וגבורה לסתום את פיך‬
answered: Verily, if thou openest thy
.‫באבן גדולה עד כי לא תוכל לדבר דבר‬
mouth I have power and strength to close
‫ מה לך ולשם מלך הלא‬,‫ויאמר יהודה‬ it with a big rock until thou canst not utter
‫המלך יוציא מביתו את כל הארץ כסף‬ a word. Behold how many stones there are
before us, and can I not take one of them
‫וזהב הרבה מאוד אם במתן אם‬
and put it into thy mouth and break thy
‫ ואתה עודך מדבר על גביעך‬.‫באבידה‬
jaws? And Judah said: God be a witness
‫ ותאמר‬,‫אשר נתת אתה באמתחת אחינו‬ between us, that I have not sought to war
‫ חלילה חלילה‬.‫כי גנב אותו מאיתך‬ with thee from the beginning even until
‫לבנימין אחינו ולזרע אברהם מעשות‬ now, only to give us our brother to go away
from thee. And Joseph answered and said:
‫ אם‬,‫הדבר הזה לגנוב מאיתך או מזולתך‬
As Pharaoh liveth, if all the kings of
‫ ועתה‬.‫ממלך אם או שר או מכל האדם‬ Canaan were to come with you, you could
‫דום לך מהדבר הזה פן ישמעו דבריך כל‬ not altogether take him from my hands.
‫ על כסף מעט נלחם מלך‬,‫הארץ לאמור‬ And now go ye your ways unto your father
and your brother shall be a slave unto me
‫מצרים עם אנשים ויתגולל עליהם ויקח‬
for robbing the house of the king. And
‫ קחו‬,‫ ויען יוסף ויאמר‬.‫את אחיהם לעבד‬ Judah said: What is it unto thee, oh king,
‫לכם את הגביע הזה ולכו מעליי ועזבו‬ or to thy fame? Verily the king sendeth out
‫את אחיכם לעבד כי משפט הגנב להיות‬ of his house in presents or in losses
abundance of silver and of gold in all the
‫ למה לא תבוש‬,‫ ויאמר יהודה‬.‫עבד‬
land, and thou continuest to speak of thy
‫בדבריך לעזוב את אחינו ולקחת את‬ cup which thou sayest he hath stolen from
‫ והלא אם תיתן לנו כגביעך אלף‬.‫גביעך‬ thee, while thou hast placed it into the bag
‫ על כסף‬,‫פעמים לא נעזוב את אחינו‬ of our brother. Far be it from our brother

Benjamin, and from the seed of Abraham,
.‫הנמצא ביד כל האדם ולו נמות עליו‬
to do such a thing or any other person be
he king or prince or an ordinary man. And
now refrain thou from saying such a thing,
lest thy words be heard in the land and
people will say: On account of a little silver
the king of Egypt had quarrels and fights
with these men, and he hath taken away
from them their brother for a slave. And

Joseph answered unto them: Take then this
cup and go your way from me and leave
your brother to be a slave, for it is the
judgment of a thief to be a slave. And
Judah said unto him: And art thou not
ashamed at thy words, that we should leave
with thee our brother for this cup? Surely,
if thou wouldst give unto us a thousand
times as much as thy cup we should not
leave our brother even for all the silver of
all mankind; verily, we should first die for
his sake.
‫ ולמה עזבתם את‬,‫ויען יוסף ויאמר‬ 3 And Joseph answered and said: And
‫אחיכם ותמכרו אותו בעשרים כסף עד‬ wherefore have you forsaken your brother
and you have sold him for twenty pieces of
‫ ולמה לא תעשו כן גם‬,‫היום הזה‬
silver even unto this day, and why don’t
‫ ה׳ עד ביני‬,‫ ויאמר יהודה‬.‫לאחיכם זה‬ you do likewise to this your brother? And
‫ עתה תנה‬,‫ובינך כי לא חפצנו במלחמתך‬ Judah said: The Lord did witness between
.‫את אחינו והלכנו מאיתך בלא מלחמה‬ me and thee that we have not desired this
fight, and now give us our brother that we
‫ האסף תאספו את כל‬,‫ויען יוסף ויאמר‬
go away from thee without trouble. And
‫מלכי הארץ לא יוכלו להם לקחת את‬ Joseph answered and said: If all the kings
‫ מה נאמר‬,‫ ויאמר יהודה‬.‫אחיכם מידי‬ of the land were to gather together, they
‫לאבינו בראותו כי אין אחינו בא איתנו‬ could not deliver your brother from my
hand. And Judah said: What shall we say
‫ זה הדבר‬,‫ ויען יוסף ויאמר‬.‫ודאג עליו‬
unto our father when he seeth us and
‫ הלך‬,‫אשר תדברו אל אביכם לאמור‬ behold our brother is not with us, and his
‫ הלא‬,‫ ויאמר יהודה‬.‫החבל אחר הדלי‬ soul will grieve over him? And Joseph
‫מלך אתה ולמה תדבר כדברים האלה‬ answered and said: This is what you have
to tell unto your father: The rope has
.‫ אוי למלך אשר יהיה כמוך‬,‫משפט שקר‬
followed the bucket. And Judah said: And
‫ אין משפט שקר בדבר‬,‫ויען יוסף ויאמר‬ art thou a king who speaketh such things
‫ כי‬.‫אשר דיברתם בעבור אחיכם יוסף‬ and give us the wrong judgment? Woe
‫מכרתם אותו כולכם למדינים בעשרים‬ unto the king that is thy like. And Joseph
‫כסף ותכחשו כולכם אל אביכם ותאמרו‬ answered and said: There is no wrong
judgment in the words I have spoken
.‫ טרוף טורף יוסף‬,‫לו חיה רעה אכלתהו‬
concerning your brother Joseph, for verily,
‫ המה אש שכם נבערה‬,‫ויאמר יהודה‬ you all have sold him unto the Midianites
‫בלבי עתה אשרוף אתכם ואת כל‬ for twenty pieces of silver, and you have
‫ הלא אש‬,‫ ויען יוסף ויאמר‬.‫ארצכם באש‬ denied it to your father saying an evil beast
hath devoured him, Joseph hath been torn
‫תמר כלתך אשר הרגה את בניך מכבה‬
into pieces. And Judah said: Behold the fire
‫ חי ה׳ כי‬,‫ ויאמר יהודה‬.‫את אש שכם‬ of Shechem is burning within my heart. I
‫אם הסירותי מבשרי שיער אחד עד‬ will burn all thy land with fire. And Joseph
‫ ויען יוסף‬.‫מילאתי בדמה את כל מצרים‬ answered: Verily, Tamar, thy sister-in-law

who killed thy sons, she hath put out the
‫ כן משפטכם לעשות כאשר‬,‫ויאמר‬
fire of Shechem. And Judah said: If I pluck
‫ ותטבלו‬.‫עשיתם לאחיכם אשר מכרתם‬ out one hair from my body, all Egypt will
‫את כתונתו בדם ותביאו אותה אל אביכם‬ be killed with my blood. And Joseph
‫בעבור יאמר חיה רעה אכלתהו והנה‬ answered unto him: Verily, such is your
manner of doing, the same that you did
.‫דמו בכתונתו‬
unto your brother when you sold him, and
you dipped his coat into blood and you
brought it unto your father, that he should
think an evil beast has devoured him, and
this is his blood.
‫ ויחר אפו‬,‫וישמע יהודה את הדבר הזה‬ 4 And when Judah heard these words he was
terribly angry and his wrath burned within
‫ ותהי לפניו‬.‫מאוד וחמתו בערה בו‬
him. And there was lying before him a
‫במקום ההוא אבן אחת משקלה כארבע‬
stone whose weight was four hundred
‫ ויחר אף יהודה ויקח את‬,‫מאות שקל‬ shekels, and while Judah’s anger was
‫האבן בידו האחת ויזרקה השמימה‬ burning he seized the stone with one of his
‫ ויתן‬.‫ויקבלה בידו השנית השמאלית‬ hands and threw it heavenward and he

caught it up with his left hand. And after
‫אותה אחרי כן תחת רגליו וידק אותה‬
this he placed it under his feet and he sat
‫ ותהי האבן לעפר מכח‬,‫בחמת כוחו‬ down upon it with his might and the stone
‫ וירא יוסף את מעשה יהודה ויירא‬.‫יהודה‬ was crumbled to dust by Judah’s strength.
‫ אך ציוה אל מנשה בנו ויעש גם‬,‫מאוד‬ And when Joseph saw the action of Judah
‫ ויאמר‬.‫הוא באבן אחרת כמעשה יהודה‬ he was greatly afraid, and Joseph
commanded his son Manasseh, and he did
‫ אל יאמר איש מכם כי‬,‫יהודה אל אחיו‬
unto another stone what Judah had done
‫האיש הזה מצרי הוא כי אם ממשפחת‬ before. And Judah said unto his brothers
‫ ויאמר‬.‫אבינו הוא בעשותו הדבר הזה‬ let not the man among you think this man
is an Egyptian, for being able to do such a
‫ כי גם‬,‫יוסף הלא לבדכם ניתנה הגבורה‬
thing he must be of the family of our
‫אנחנו גיבורים ולמה תתפארו עלינו‬
father. And Joseph said: Not upon you
‫ שלח נא‬,‫ ויאמר יהודה אל יוסף‬.‫כולכם‬ alone was strength bestowed, for we also
‫את אחינו ואל תחריב את ארצך היום‬ are powerful men, and why will you exalt
yourself over all of us? And Judah said unto
‫ לכו אמרו‬,‫ ויען יוסף ויאמר אליהם‬.‫הזה‬
Joseph: I pray thee release our brother and
‫אל אביכם חיה רעה אכלתהו כאשר‬
do not invite ruin upon thy country this
‫ ויפן יהודה אל‬.‫אמרתם על יוסף אחיכם‬ day. And Joseph answered unto them
‫ מהר לך נא‬,‫נפתלי אחיו ויאמר אליו‬ saying: Go ye and tell your father that an
evil beast hath devoured Benjamin as you
‫וספור את שווקי כל מצרים ובוא והגד‬
have said concerning your brother Joseph.
‫ אל נא יהיה לך‬,‫ ויאמר אליו שמעון‬.‫לי‬
And Judah conferred with Naphtali saying
‫ עתה אלך אני ההרה‬,‫הדבר הזה לטורח‬ unto him: Go now hastily and bring me
‫ונשאתי אבן אחת גדולה מההר ושמתיה‬ the number of all the streets that are in
‫על כל מצרים כולה והמתי את כל אשר‬ Egypt. And Simeon said unto him: Let not
this concern thee, for behold I will ascend
‫ ויוסף שמע את כל הדברים אשר‬.‫בה‬
the mountain and take one of its large
‫ והם לא ידעו כי שומע‬,‫דיברו אחיו לפניו‬ stones and cast it on all the people of Egypt
.‫יוסף כי אמרו כי לא ידע לדבר עברית‬ and kill all those that are in it. And Joseph
‫ויירא יוסף מאוד מדברי אחיו פן יחריבו‬ heard all that his brothers had spoken in
his presence, for they knew not that Joseph
.‫ ויצו את מנשה בנו לאמור‬,‫את מצרים‬
understood them for they thought he
‫לך נא מהר והזעק לי את כל יושבי‬ understood not the Hebrew tongue. And
‫מצרים וכל הגיבורים יחד ויבואו אליי‬ Joseph, hearing the words of his brethren
‫ וילך‬,‫עתה בסוסים וברגלי ובכל כלי זמר‬ was in great fear lest they might really
destroy all Egypt, and he commanded unto
‫ ונפתלי הלך כאשר ציוהו‬.‫מנשה ויעש כן‬
his son Manasseh, saying? Go thou hastily
‫ כי נפתלי קל ברגליו מאוד כאחת‬,‫יהודה‬ and assemble all the inhabitants of Egypt
‫הצבאים הקלים והלך על שיבולי הזרע‬ and all the mighty men, and let them at
‫ וילך ויספור את כל‬.‫ולא ישברו תחתיו‬ once appear before me on horses and on
foot, with all musical instruments in their
,‫שווקי מצרים וימצא בהם שנים עשר‬
hands. And Manasseh went and did so.
‫ ויאמר‬.‫ויבוא מהרה ויגד אל יהודה‬ And Naphtali had gone according to
‫ מהרו לכם ושימו איש‬,‫יהודה אל אחיו‬ Judah’s order. And Naphtali was nimble
‫חרבו על יריכו ונבואה על מצרים ונכה‬ footed like a swift stag, so that he could
walk upon the ears of corn and they would
.‫את כולם ולא תשאירו מהם שריד‬
not bend under him. And he went swiftly
‫ויאמר יהודה הנני אחריב את שלושה‬ and he numbered the streets of Egypt and
‫ ואתם כולכם יחריב כל‬,‫שווקים בכוחי‬ behold they were twelve, and he returned
‫ ויהי בדבר יהודה‬.‫איש מכם שוק אחד‬ hastily and told it unto Judah. And Judah
said unto his brothers: Put on quickly
‫ והנה יושבי מצרים כל‬,‫את הדבר הזה‬
every one of you his sword and we will
‫הגיבורים באו כולם נגדם בכל כלי זמר‬ come over Egypt and smite them all that
‫ ויהי כל מספרם חמש‬.‫ובזעקות רבות‬ there be not left a remnant. And behold, I
‫מאות איש רוכבי סוסים ועשרת אלפים‬ will destroy with my own strength three of
these streets and you destroy each one.
‫ וארבע מאות גיבורים אשר יוכלו‬,‫רגלי‬
While Judah was saying these words
‫להלחם בלא חרב ובלא חנית כי אם‬ behold the inhabitants of Egypt with all
.‫בידיהם ובגבורתם‬ their mighty men came against them all
with musical instruments and amid loud
shouting. And their number was five
hundred horsemen and ten thousand
footmen and four hundred men that
fought only with their hands and strength
without swords and spears.
‫ויבואו כל הגדודים האלה ברעש גדול‬ 5 And all these powerful men came with
great storming and shouting, and they
‫ובצעקות ויסובבו כולם את בני יעקב‬
encircled the sons of Jacob and they
.‫ ותבקע האדמה מקול צעקתם‬,‫ויבהלום‬
terrified them, and the earth trembled at
‫ויהי כראות בני יעקב את הגדודים האלה‬ that fearful noise. And the sons of Jacob
‫ ויוסף עשה כן למען‬,‫וייראו מאוד לנפשם‬ saw these hosts and they were greatly afraid
of their lives. And Joseph did that to terrify
.‫הפחיד את בני יעקב להחרישם מעליו‬ the sons of Jacob and to pacify them. And
‫וירא יהודה את מקצת אחיו נבהלים‬ when Judah saw that his brothers were
afraid he said unto them: What causeth
‫ למה תתראו וחסד‬,‫ויאמר אליהם‬
you such fear as long as the mercy of God
‫ וירא יהודה את כל אנשי‬.‫אלוקינו איתנו‬ is upon us. And Judah saw all the people of
‫מצרים סובבים אותם כצוות יוסף‬ Egypt around him to terrify them, but
‫ אך יוסף ציוה להם לאמור אל‬,‫להפחידם‬ Joseph commanded them saying: Touch no
one of these men. And Judah drew his
‫ וימהר יהודה וישלוף‬.‫תגעו באחד מהם‬
sword quickly and screamed a loud and
‫חרבו ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד‬ bitter scream. And he smote with his
‫ ויוסף עוד‬,‫ויך בחרבו וידלג על הארץ‬ sword, and he jumped all over the ground,
‫ ויהי בעשותו‬.‫לזעוק על כל האנשים‬ continuing to scream at all the people. And

the Lord impressed all the mighty men and
‫ ויפל ה׳ פחד יהודה ואחיו‬,‫הדבר הזה‬
all the people with great fear of Judah and
‫על כל הגיבורים וכל האנשים אשר‬ his brethren, and they all fled at the noise
‫ וינוסו כולם מקול הצעקה‬.‫סביבותם‬ of Judah’s screaming, and terror came over
‫והפחד ויפלו איש על רעהו וימותו מהם‬ them and they fell one from the other, and
great many of them died as they fell. And
‫ ויברחו כולם מפני יהודה‬,‫הרבה בנפלם‬
all of them fled from before Judah and his
‫ ויהי כנוסם וירדפם‬.‫ואחיו ומפני יוסף‬ brethren. And Judah and his brethren
‫ וימלטו להם‬,‫יהודה ואחיו עד בית פרעה‬ pursued them into the house of Pharaoh
‫ וינהום‬,‫ וישב יהודה עוד לפני יוסף‬.‫כולם‬ and they escaped. And Judah returned
once more before Joseph and he roared at
‫עליו כאריה ויצעק עליו צעקה גדולה‬
him like a lion, and he uttered a terrible
‫ ותשמע הצעקה ההיא עד‬.‫ומרה מאוד‬ shout against him, and the shouting was
,‫למרחוק וישמעוה כל יושבי סוכות‬ heard at a great distance, even among the
‫ וגם כל‬.‫ותרעש כל מצרים מקול הצעקה‬ inhabitants of Succoth, and all Egypt
trembled from the noise of that shouting,
‫חומות מצרים וארץ גושן נפלו כולם‬
and also the walls of Egypt fell from the
‫ ויפול גם פרעה מעל‬,‫מרעש הארץ‬ trembling of the earth. And Pharaoh fell
‫ וגם כל נשי‬.‫כיסאו על פניו ארצה‬ from his throne to the ground and also the
‫מצרים וגושן ההרות נפלו ילדיהן ממעיהן‬ pregnant women of Egypt and Goshen
miscarried on hearing the noise and
‫ כי יראו מאוד‬,‫בשמעם את כל הרעש‬
trembling, for they were greatly terrified.
‫ מה הדבר‬,‫ וישלח פרעה לאמור‬.‫מאוד‬ And Pharaoh sent his servants, saying:
,‫הזה אשר נהיה היום בארץ מצרים‬ What is it that is going on in Egypt to-day?
‫ויבואו ויגידו לו את כל הדברים מראש‬ And they came and they informed Pharaoh
of what hath happened, and he wondered
‫ ויבהל פרעה ויתמה ויחרד‬.‫ועד סוף‬
greatly, and he was exceedingly afraid. And
‫ ותוסף לו יראה על יראה בשמעו‬,‫מאוד‬ his fright grew upon him, and he sent
,‫ וישלח אל יוסף לאמור‬.‫את כל הדברים‬ word unto Joseph, saying: Thou hast
‫הלהחריב את כל מצרים הבאת לי את‬ brought over me the Hebrews to destroy all
the land of Egypt. What dost thou care for
,‫העבדים מה לך בעבד הגנב ההוא‬
that thief whom thou hast taken for thy
‫שלחהו וילך עם אחיו ולא נאבד ברעתם‬ slave? Let him depart with his brothers lest
‫ ואם‬.‫גם אנחנו גם אתה גם כל מצרים‬ we perish through the evil they will bring
‫ עזוב‬,‫לא תחפוץ לעשות הדבר הזה‬ over us, and I, and you, and all Egypt. And
if thou art not willing to do this thing and
‫מעליך כל חמודותי ולך לך עמהם אל‬
thou de lightest in those Hebrews, then
‫ כי החריבו היום‬.‫ארצם אם חפצת בם‬ remove from thee all the precious things I
‫את כל ארצי ויהרגו את כל אנשיי וכל‬ gave unto thee and go along with them, for
‫ ראה‬,‫נשי מצרים הפילו ילדיהן בצעקתם‬ surely they will smite all my people and
destroy my whole country, for behold even
‫את אשר עשו בצעקתם ובדבריהם ואף‬
in Goshen all the women have miscarried
‫אם ילחמו בחרב והחריבו את יתר‬ for fear of their shouting. See they have
,‫ עתה בחר לך את אשר תחפוץ‬.‫הארץ‬ done these things simply by their
screaming and yelling and what more can
‫אם אני אם העברים ואם מצרים ואם‬
they do if they fight with their swords?
.‫ארץ העברים‬
Surely they will destroy the whole land.
And now choose thou between me and the
Hebrews, and between my land and the
land of the Hebrews.
‫ויבואו ויגידו ליוסף את כל דברי פרעה‬ 6 And when they came and spoke unto
‫ ויירא יוסף מדברי‬,‫אשר שלח אליו‬ Joseph all the words of Pharaoh concerning
him, he was greatly afraid of the words of
‫ ויהודה ואחיו עודם נצבים‬.‫פרעה מאוד‬
Pharaoh. And Judah and his brethren were
‫ וינהמו כל‬,‫לפני יוסף בחמה ובחרון אף‬ still standing before Joseph raging terribly,
‫ ויירא‬.‫בני יעקב על יוסף כנהמת ים וגליו‬ and all the sons of Jacob were screaming at
Joseph even like the roaring of the waves of
,‫יוסף מאוד מפני אחיו ומפני פרעה‬ the sea. And Joseph was in great fear of
Pharaoh and of his brothers, and he sought
‫ויבקש יוסף עלילה להודע אל אחיו פן‬
an opportunity to make himself known,
‫ ויצו יוסף את‬.‫יחריבו את כל מצרים‬
before they destroyed all the land of Egypt.
‫ וילך מנשה ויגש לפני יהודה‬,‫מנשה בנו‬ And Joseph ordered Manasseh, his son,
‫וישם את ידו על כתפו וחמת יהודה‬ and he went and came near unto Judah,
and he placed his hand upon Judah’s
‫ ויאמר יהודה אל אחיו אל יאמר‬.‫שכבה‬
shoulder, and Judah’s rage subsided. And
‫ כי‬,‫איש מכם כי מעשה נער מצרי זה‬
Judah said once more unto his brothers:
‫ וירא יוסף וידע‬.‫אם מעשה בית אבי זה‬ Let no man among you say this is the work
‫ ויגש לדבר אל‬,‫כי חמת יהודה שככה‬ of an Egyptian lad, for verily that is like the
,‫ ויאמר יוסף אל יהודה‬.‫יהודה לשון רכה‬ action of one of my father's house. And
when Joseph saw that Judah’s anger was
‫הלא אמת תדברו ונכונה בפיכם על כל‬
silenced, he approached and spoke unto
‫גבורתכם היום ואלוקיכם אשר חפץ בכם‬ Judah in gentle words. And Joseph said
‫ אך הלא תגיד נא לי‬.‫יוסף עליכם טובה‬ unto Judah Verily you have spoken the
‫למה תלחם עמי אתה על הנער מכל‬ truth, and you have proven your words
concerning your great strength, and the
‫ אשר לא דיבר אליי אחד מהם‬,‫אחיך‬
Lord who hath pleasure in you may
,‫ ויען יהודה את יוסף לאמור‬.‫בעבורו דבר‬ increase your peace. But tell me the truth,
‫הלא ידעת כי אנוכי ערבתי את הנער‬ why thou art the only one among thy
‫מעם אבי לאמור אם לא אביאנו אליו‬ brothers to rage against me, while not one
among the others speaketh one word? And
‫ על כן ניגשתי‬.‫וחטאתי לו כל הימים‬
Judah answered: Thou must know that I
‫ כי ראיתי כי לא‬,‫לפניך היום מכל אחיי‬ have pledged myself for this boy, saying
‫ עתה אמצא‬.‫אבית לתתו ולשלחו מאיתך‬ unto my father: If I bring him not and set
‫ והנני‬,‫חן בעיניך ושלחתו ללכת עם אחיו‬ him before thee then let me bear the blame
through all my days. And therefore have I
‫אנוכי יושב תחתיו לשרתך בכל אשר‬
been the foremost among my brothers after
‫ כי לכל אשר תשלחני אלך‬.‫תחפוץ‬ I saw that thou wouldst not suffer him to
‫ שלח נא אותי‬.‫לשרתך בגבורתי הגדולה‬ go with us. And now let me find grace in
‫ וידעת את‬,‫אל מלך קשה אשר מרד בך‬ thine eyes and send our brother to go with
us. Behold I will remain in his stead to
‫ אף אם לו רכב‬.‫אשר אעשה לו ולארצו‬
serve thee in anything thou desirest. And
,‫ורגלי ועם עצום מאוד והרגתי את כולם‬ wherever thou shalt send me I will go to
‫ הלא ידעת‬.‫ואביא את ראש מלכם לפניך‬ serve thee with all my might. If there: be a
‫ כי אברהם אבינו עם‬,‫אם לא שמעת‬ mighty king who hath rebelled against
thee, send me and thou wilt see what I will
‫עבדו אליעזר הכו שניהם את כל מלכי‬
do unto him and unto his land. And even
‫עילם עם צבאותיהם בלילה אחת לא‬ if he have hosts of horsemen and on foot,
‫ ומהיום ההוא‬.‫השאירו מהם שריד‬ and an exceedingly powerful army, I will
‫ לרשתה‬,‫והלאה ניתנה לנו גבורת אבינו‬ smite them all, and bring their king's head
before thee. Dost thou not know, and hast
.‫לנו ולזרענו עד עולם‬
thou not heard of it, that our father
Abraham with his servant Eliezer smote all
the kings of Elam and all their hosts in one
night that there was not left of them a
remnant? And from that day on the
strength of our father was given unto us
and our seed as an inheritance forever.
‫ אמת תדברו וכזב אין‬,‫ויען יוסף ויאמר‬ 7 And Joseph answered and said: Thou art
‫בפיכם כי גם הוגד לנו כי יש לעברים‬ speaking the truth and there is no false
hood in thy mouth, for it hath been told
‫גבורה וה׳ אלוקיהם חפץ בם מאוד ומי‬
unto us that the Hebrews are possessed of
‫ אך בזאת אשלח‬.‫יוכל לעמוד בפניהם‬ great strength, and that the Lord their God
‫ אם תביאו לפניי את‬,‫לכם את אחיכם‬ hath great pleasure in them, and that no
‫אחיו בן אמו אשר אמרתם כי ירד‬ one can stand against them. And on this I
will agree to release your brother, if thou
‫ והיה בהביאכם אליי‬.‫מצרים מאיתכם‬
wilt agree to bring into my presence his
‫את אחיו ולקחתיו תחתיו יען כי לא ערב‬ brother the son of his mother of whom ye
‫ והיה בבואו‬,‫אותו אחד מכם אל אביכם‬ have said he went away from you into
Egypt. And if you bring unto me his
‫אליי ושלחתי לכם את אחיו אשר‬
brother, I will take him as a substitute for
‫ ויחר אף יהודה אל יוסף בדברו‬.‫ערבתם‬
not one among you has pledged himself for
,‫ ויזלגו עיניו דם מכעסו‬,‫את הדבר הזה‬ him unto your father. And when he shall
‫ויאמר אל אחיו זה מבקש להמית את‬ be brought before me I will send away with
you thy brother for whom thou art
‫ ויען שמעון‬.‫נפשו ואת על מצרים היום‬
pledged. And when Joseph spoke these
‫ הלא אמור אמרנו לך‬,‫את יוסף לאמור‬
words Judah’s wrath was kindled against
‫בתחילה כי לא ידענו מקום לכתו ואם‬ him, and his eyes filled with blood for
‫מת ואם חי הוא ולמה ידבר אדוני את‬ anger, and he said unto his brothers:
Behold this man seeketh this day his own
‫ וירא יוסף פני יהודה‬.‫הדברים האלה‬
destruction and the destruction of all
‫וידע כי החל אפו לחרות עליו בדברו‬ Egypt. And Simeon answered unto Joseph
.‫ הביאו אחיכם תחת אחיו‬,‫אליו לאמור‬ saying: And did we not tell unto thee at the
‫ והלא אמרתם כי‬,‫ויאמר יוסף אל אחיו‬ outset that we know not the place whither
he went, nor do we know whether he be
‫אחיכם מת ונאבד והנה אם קראתיו היום‬
dead or alive, and wherefore does my lord
.‫ התתנוהו לי תחת אחיו‬,‫ובא לפניכם‬ demand of us such a thing? And when
‫ יוסף יוסף בוא‬,‫ויחל יוסף לדבר ולקרוא‬ Joseph looked at Judah’s countenance he
‫היום לפניי והראה אל אחיך ושב נא‬ saw that his wrath began once more to
kindle within him. And Joseph said unto
‫ ויהי כדבר יוסף לפניהם את‬.‫לפניהם‬
his brothers: Verily you have said that your
‫ ויביטו איש כה ואיש כה‬,‫הדבר הזה‬ brother was dead or lost, now therefore, if I
‫ וירא‬.‫לראות מאין יבוא יוסף אחיהם‬ should call him and he should appear in
,‫יוסף את כל מעשיהם ויאמר אליהם‬ our presence would you give him unto me
as a ransom for his brother? And Joseph
‫למה תראו כה וכה אני יוסף אחיכם‬
called out with a loud voice: Joseph 1 oh,
‫ ועתה אל‬.‫אשר מכרתם אותי מצרימה‬ Joseph! come this day into my presence
‫ כי‬,‫נא יחר בעיניכם כי מכרתם אותי‬ and appear before thy brethren and sit
.‫למחיה לרעב שלחני אלוקים לפניכם‬ before them, and when Joseph had spoken
these words his brothers looked around
‫ויבהלו אחיו ממנו בשמעם את דברי‬
themselves each one in a different direction
.‫ ויבהל יהודה ממנו מאוד מאוד‬,‫יוסף‬ to see whither Joseph was to come before
‫ובנימין בשמעו את דברי יוסף והוא היה‬ them. And when Joseph saw their actions
‫ וירץ בנימין אל‬,‫לפניהם בבית פנימה‬ he said unto them: Why do ye look around
here and there, I am your brother Joseph
‫יוסף אחיו ויחבקהו ויפול על צואריו‬
whom you have sold into Egypt? Now,
‫ ויראו אחי יוסף את בנימין נופלים‬.‫ויבכו‬ therefore, be not grieved nor angry with
‫ ויפלו גם הם על יוסף‬,‫על אחיו ויבך עמו‬ yourselves that ye sold me hither; for God
did send me before you to pre serve life.
‫ והקול‬.‫ויחבקוהו ויבכו בכי גדול עם יוסף‬
And his brothers were greatly afraid of him
‫ וייטב‬,‫נשמע בית פרעה כי אחי יוסף הם‬
on hearing his words, and Judah especially
‫בעיני פרעה מאוד כי נתיירא מהם פן‬ was exceedingly terrified. And Benjamin,
‫ וישלח פרעה את‬.‫יחריבו את מצרים‬ who was in a chamber when he heard the
‫ אשר באו‬,‫עבדיו אל יוסף לשמחו באחיו‬ words of Joseph, he ran at Joseph and
embraced him, and he fell upon his neck
‫ ויבואו כל שרי החיילים והגיבורים‬.‫אליו‬
and they wept. And when the brothers of
‫ וישמחו‬,‫אשר במצרים לשמוח עם יוסף‬ Joseph saw that Benjamin hath fallen upon
‫ וישלח‬.‫כל מצרים באחי יוסף מאוד‬ the neck of his brother and wept with him,
‫ אמור לאחיך‬,‫פרעה אל יוסך לאמור‬ they also fell upon Joseph and they
embraced him and they wept a great
‫להביא את כל אשר להם ויבואו אליי‬
weeping with Joseph. And the fame thereof
.‫ ויעשו כן‬,‫והושבתם במיטב ארץ מצרים‬ was heard in Pharaoh's house, saying:
Those men are Joseph’s brothers, and it
pleased Pharaoh greatly, for he was afraid
of them, lest they turn Egypt into ruin.
And Pharaoh sent his servant unto Joseph,
to wish him joy on account of his brothers.
And all the princes of the army and of the
hosts that were in Egypt, came to rejoice
with Joseph, and all Egypt rejoiced
exceedingly about the brothers of Joseph.
And Pharaoh sent his servant unto Joseph
saying: Tell unto thy brothers and bring
down all that they have and let them come
unto me and I will allow them to dwell in
the best part of Egypt. And they did so.
‫ויצו יוסף את אשר על ביתו להוציא אל‬ 8 - And Joseph commanded his steward to
bring unto his brothers offerings and gifts
‫ ויוציא להם‬.‫אחיו מנות ומתנות ובגדים‬
and garments. And he brought unto them
,‫בגדים רבים בגדי מלכות ומתנות רבות‬
many regal garments and great many gifts.
‫ ויתן לכל אחד‬.‫ויחלקם יוסף לכל אחיו‬ And Joseph divided it amongst them. And
,‫מאחיו חליפות בגדים כבגדי המלוכה‬ to each of them Joseph gave changes of
golden and silver raiments and three
‫ ויתן לבנימין אליו‬.‫ומאה כסף עמהם‬
hundred pieces of silver. And Joseph
,‫חמש חליפות בגדים בגדי זהב וכסף‬
commanded them to put on those
‫ ויצו יוסף אליהם‬.‫ושלוש מאות כסף‬ garments. And he brought them before
‫ ויביאם‬,‫וילבשו כולם את הבגדים האלה‬ Pharaoh, and when Pharaoh saw all the
‫ וירא פרעה את כל אחי יוסף‬.‫לפני פרעה‬ brothers of Joseph, all of them powerful
men and of comely appearance, he rejoiced
‫ וישמח‬,‫כי כולם גיבורים ויפה תואר‬
exceedingly. And after this they went away
‫ ויצאו אחרי כן מלפני פרעה ללכת‬.‫מאוד‬ from the presence of Pharaoh to go into
‫ ובנימין אחיהם‬,‫ארצה כנען אל אביהם‬ the land of Canaan, unto their father, and
‫ ויקם יוסף ויתן להם עשתי עשרה‬.‫איתם‬ Benjamin their brother with them. And
Joseph took eleven chariots of Pharaoh and
‫ ויתן להם יוסף‬.‫ מאת פרעה‬,‫מרכבות‬
gave unto them. And Joseph gave unto
‫מרכבתו אשר רכב עליה ביום מלכו על‬ them likewise his own chariot in which he
‫ להביא את אביו עליה אל‬,‫מצרים‬ rode on the day he was made king of
‫ וישלח יוסף לכל ילדי אחיו‬.‫מצרים‬ Egypt, to bring their father in it unto
Egypt. And Joseph sent garments to all the
‫ ומאה כסף לכל אחד‬,‫בגדים כמספרם‬
children of his brothers and a hundred
‫ וגם לנשי אחיו שלח בגדים‬.‫מהם‬ pieces of silver to every one of them, and
‫ וקטורת‬,‫כמספרן מבגדי נשי המלך‬ he sent also garments for the wives of his
‫ ויתן לכל אחד‬.‫ותמרוקין שלח אליהן‬ brothers from the garments of the king's
wives according to their numbers, and
‫מאחיו עשרה אנשים ללכת עמו ארצה‬
various perfumeries he sent likewise unto
‫ ולשאת את בניהם ואת כל‬,‫כנען לשרתו‬ them. And he gave to every one of his
‫ וישלח יוסף‬.‫אשר להם לבוא מצרימה‬ brothers ten men to go with them into the
‫ביד בנימין אחיו עשרה בגדים לעשרת‬ land of Canaan to attend upon them and
their children and all belonging to them in
.‫ שכם אחד על ילדי בני יעקב‬,‫בניו‬
coming into Egypt. And Joseph sent by the
‫וישלח לכל אחד חמישים כסף ועשר‬ hand of his brother Benjamin, ten
‫ וישלח לאביו‬.‫ מאת פרעה‬,‫מרכבות‬ garments for his ten sons, an additional gift
‫עשרה חמורים נושאים מכל טוב מצרים‬ above the gifts sent to the other children of
Jacob's sons. And he sent to each of them
,‫ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון‬
fifty pieces of silver and ten of Pharaoh’s
.‫לאביו ולכל אשר איתו לצדה לדרך‬ chariots. And to his father he sent ten asses
‫וישלח לדינה אחותו בגדי זהב וכסף‬ laden with the good things of Egypt and
‫וקטורת ומור ואהלים ותמרוקי נשים‬ ten she asses laden with corn and bread
and meat for his father, and all those that
‫ וגם לנשי בנימין שלח‬,‫הרבה מאוד‬
were with him, for provision on the road.
‫ ויתן לכולם‬.‫ מאת נשי פרעה‬,‫כזאת‬ And unto his sister Dinah he sent garments
‫לאחיו גם לנשיהם מכל אבני שוהם‬ of silver and of gold and frankincense and
‫ובדולח ברקת ופטדה ומכל סגולות גדולי‬ myrrh and aloes, and all sorts of toilet
articles in abundance. And he sent likewise
‫ לא נותר דבר אשר לא נתן יוסף‬,‫מצרים‬
such things to the wives of Benjamin from
‫ וישלח‬.‫לכל בית אביו מכל דבר חמדה‬ Pharaoh’s wives. And he gave unto all his
‫ ואת בנימין אחיו שלח‬,‫את אחיו וילכו‬ brothers and also to their wives, from all
‫ ויצא יוסף‬.‫עמהם ללכת ארצה כנען‬ sorts of onyx stones and bdellium, rubies
and emeralds, and from all luxuries worn
,‫עמהם לשלחם בדרך עד גבול מצרים‬
by the nobility of the Egyptians. There was
.‫ויצום על אביו ועל ביתו לבוא מצרימה‬ nothing left, of all precious things that
‫ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך כי מאת‬ Joseph did not send unto his father's
‫ למען חיות עם רב‬,‫ה׳ היה הדבר הזה‬ house. And he sent away his brothers and
they went, and his brother Benjamin he
.‫ כי עוד חמש שנים רעב בארץ‬,‫מרעב‬
sent with them, to go into the land of
‫ בבואכם ארץ כנען אל‬,‫ויצו אותם לאמור‬ Canaan. And Joseph went out, to
‫ כי‬,‫תבואו פתאום לפני אבי בדבר הזה‬ accompany them on the road on to the
.‫עשו תעשו כחכמתכם‬ boundaries of Egypt, and he instructed

them concerning his father and his
household and their coming down into
Egypt. And he said unto them: See that
you fall not out by the way, for this thing
was from the Lord in order to save the
multitude of people from the famine, for
five years yet will the famine be in the
earth. And he commanded them saying:
When you come into the land of Canaan
do not bring that matter suddenly upon
my father, but act prudently.
‫ויכל יוסף לצוות אותם ויפן וישב‬ 9 And when Joseph had finished giving them
his orders, he turned: and went back into
‫ ובני יעקב הלכו ארצה כנען‬,‫מצרימה‬
Egypt, and the sons of Jacob went to the
‫ ויבואו‬.‫בשמחה ובטובה אל יעקב אביהם‬
land of Canaan, in joy and happiness to
,‫עד גבול הארץ ויאמרו איש אל רעהו‬ their father. And when they came to the
‫ כי אם‬.‫מה נעשה בדבר הזה לפני אבינו‬ boundaries of the land, they said to one
‫נבוא אליו פתאום ונגד לו הדבר ויבהל‬ another: What shall we do in bringing this
.‫ ולא יאבה לשמוע אלינו‬,‫מאוד מדברינו‬ matter before our father? For if we impart
it to him suddenly, and tell him all about
‫וילכו להם עד קרבם אל בתיהם וימצאו‬
it, he will be greatly astounded at our
‫את שרח בת אשר אשר יוצאת‬ words and he will refuse to listen to us.
‫ והנערה טובה עד מאוד‬,‫לקראתם‬ And when they went on until they
‫ ויקראו אליה‬.‫וחכמה ויודעת לנגן בכינור‬ approached their houses they met Serach
coming towards them, and the damsel was
‫ ויקחוה ויתנו‬,‫ותבוא אליהם ותשק להם‬
exceedingly beautiful and wise, and a
‫ בואי נא לפני‬.‫לה כינור אחד לאמור‬ skilled player on the harp; and they called
‫ והך בכינור ודיברת‬,‫אבינו וישבת לפניו‬ her and she came unto them and she kissed
‫ ויצוו אותה‬.‫ואמרת כדברים האלה לפניו‬ them. And they took her and gave her a
harp saying unto her: Go, we pray thee,
‫ ותיקח הכינור ותמהר‬,‫ללכת אל ביתם‬
before our father and sit down before him
‫ ותיטיב‬.‫ותלך לפניהם ותשב אצל יעקב‬ and strike this harp and speak unto him
‫ יוסף‬,‫הכינור ותנגן ותאמר בנועם דבריה‬ according to these words. And they
‫דודי חי הוא וכי הוא מושל בכל ארץ‬ instructed her concerning what she had to
say, and she hastened unto Jacob and she
‫ ותוסף ותנגן ותדבר‬.‫מצרים ולא מת‬
sat down before him. And she sang and she
‫ וישמע יעקב את דבריה‬,‫כדברים האלה‬ played beautifully upon the harp, and she
‫ וישמע עוד בדברה פעמיים‬.‫ויערב לו‬ sang in the sweetness of her voice: Joseph
my uncle is alive and he reigneth over all
‫ ותבוא השמחה בלב יעקב‬,‫ושלוש‬
the land of Egypt; he is not dead. And she
‫מנועם דבריה ותהי עליו רוח אלוקים‬
often repeated these words. And Jacob
‫ ויברך יעקב‬.‫וידע כי כל דבריה נכונה‬ heard her words and it pleased him greatly,
‫את שרח בדברה הדברים האלה לפניו‬ and when he heard her sing it twice and
three times, the heart of Jacob was
‫ בתי אל ימשול מות בך עד‬,‫ויאמר אליה‬
possessed by joy, through the sweet ness of
‫ אך דברי נא‬.‫עולם כי החיית את רוחי‬
her voice, and the spirit of God came over
‫ כי שמחתני‬,‫עוד לפניי כאשר דיברת‬ him, and he knew that all her words were
‫ ותוסף ותנגן כדברים האלה‬.‫בכל דברייך‬ true. And Jacob blessed Serach for singing
‫ ותהי עליו‬,‫ויעקב שומע ויערב לו וישמח‬ these words before him, and he said: My
daughter, may death never prevail against
‫ עודנו מדבר עמה והנה בניו‬.‫רוח אלוקים‬
thee forever, for thou hast reviled my spirit,
,‫באו אליו בסוסים ומרכבות ובגדי מלכות‬ only repeat thou this song once more
‫ ויקם יעקב‬.‫ועבדים רצים לפניהם‬ before me, for thou hast caused me
gladness with thy words. And she sang
‫לקראתם וירא את בניו מלובשים בלבוש‬
once more the same words and Jacob
‫ וירא את כל הטובה אשר שלח‬,‫מלכות‬
listened, and he was pleased and he
‫ התבשר כי‬,‫ ויאמרו אליו‬.‫יוסף אליהם‬ rejoiced, and the spirit of God came over
‫יוסף אחינו חי והוא המושל בכל ארץ‬ him. And while he was yet speaking with
her, his sons came before him with horses
‫ והוא אשר דיבר אלינו ככל אשר‬,‫מצרים‬
and chariots and royal garments and
‫ וישמע יעקב את כל דברי‬.‫דיברנו אליך‬
servants running before them. And Jacob
‫ כי לא האמין‬,‫בניו ויפג לבו אל דבריהם‬ arose and went to meet them, and he saw
‫להם עד ראותו את כל אשר נתן להם‬ his sons dressed in royal garments and all
‫יוסף ואשר שלח לו ואת כל האותות‬ the good things that Joseph sent unto
them. And they said unto him: Be thou
‫ ויפתחו לפניו‬.‫אשר דיבר יוסף אליהם‬
informed that our brother Joseph liveth,
‫את שקיהם ויראוהו את כל אשר שלח‬ and that he ruleth over the whole land of
‫ וידע יעקב כי נכונה דיברו וישמח‬,‫יוסף‬ Egypt, and it is he who hath spoken unto
‫ רב לי אשר‬,‫ ויאמר יעקב‬.‫מאוד על בנו‬ us all we have told unto thee. And Jacob
heard all the words of his sons and his
‫ עתה אלכה ואראנו‬,‫עוד יוסף בני חי‬
heart fainted, for he believed them not,
‫ ויגידו לו בניו את כל‬.‫בטרם אמות‬ until he saw all that Joseph had given unto
.‫הקורות אותם‬ them and all that Joseph had sent along
with them, and all the signs he had spoken
of unto them. And they unpacked all the
things before him, and they displayed all
that Joseph had sent, and they gave to
every one of them what Joseph had sent
him. And Jaco-b knew that they have
spoken the truth, and Jacob was greatly
rejoiced on account of his son. And he
said: It is enough, Joseph, my son, is yet
alive. I will go and see him before I die.
And his sons told unto him all that had
befallen them, and Jacob said: I will go
down into Egypt, to see my son and my
children. | And Jacob rose up and he put
on the garments which Joseph had sent

unto him, and he put a turban upon his
head which Joseph had sent him after
having washed and shaved himself. And all
the men of the house of Jacob and their
wives dressed themselves with the things
that Joseph had sent them. And they
rejoiced greatly on account of Joseph that
he was still alive and that he was the ruler
over Egypt. And all the inhabitants of
Canaan heard the news, and they came and
rejoiced with Jacob on account of Joseph
that he was still alive. And Jacob prepared
for them a feast of three days, and all the
kings of Canaan, and all the great men of
the land ate and drank and made merry in
Jacob’s house.
‫ ארדה לי מצרימה לראות‬,‫ויאמר יעקב‬ 10 And after this Jacob said: I will go down to
see my son in Egypt, and then I will return
‫ ויקם יעקב וילבש את‬.‫את בני ואת ילדיו‬
unto the land of Canaan which the Lord
‫הבגדים אשר שלח לו יוסף וישם את‬
hath promised unto Abraham. For I cannot
,‫המצנפת על ראשו אשר שלח לו יוסף‬ leave my native land. And behold the Lord
.‫אחרי אשר רחץ וגילח את כל שיערו‬ spoke unto Jacob: Go down into Egypt
‫וילבשו כל אנשי בית יעקב ונשיהם את‬ and dwell there with all thy household.
Fear thou not to go down into Egypt, for I
‫ וישמחו‬,‫כל אשר שלח אליהם יוסף‬
will make thee there to a great nation. And
‫מאוד ביוסף כי עודנו חי וכי הוא המושל‬ Jacob said in his heart: I will go and see my
‫ וישמעו כל יושבי כנען את‬.‫במצרים‬ son, whether the fear of his God is still in
‫ ויבואו וישמחו את יעקב‬,‫הדבר הזה‬ his heart amongst all the inhabitants of
Egypt. And the Lord said unto Jacob: Fear
‫ ויעש להם‬.‫ביוסף מאוד כי עודנו חי‬
thou not concerning Joseph, for he still
‫ ויאכלו וישתו‬,‫יעקב משתה שלושת ימים‬ continues in his piety to serve me as it will
‫וישמחו בבית יעקב כל מלכי כנען וכל‬ be pleasant in thine eyes. And Jacob
rejoiced exceedingly on account of his son.
‫ ויהי אחרי כן ויאמר יעקב‬.‫גדולי הארץ‬ At that time Jacob commanded his sons
‫אלך ואראה את בני במצרים ונשובה‬ and his household to go into Egypt,
according to the word of the Lord unto
,‫ארץ כנען אשר דיבר אלוקים לאברהם‬
him. And Jacob rose up with his sons and
.‫כי לא אוכל לעזוב את ארץ מולדתי‬ all his household, and they went forth
‫ קום רד מצרימה עם‬,‫והנה דבר ה׳ אליו‬ from the land of Canaan, from Beersheba,
‫ אל תירא מרדה‬,‫כל ביתך ושב שם‬ with joy and a cheerful heart they went
into the land of Egypt. And when they
.‫מצרימה כי הה לגוי גדול אשימך שם‬
came near entering the land of Egypt,
‫ אלכה לי ואראה‬,‫ויאמר יעקב אל לבו‬ Jacob sent Judah before him unto Joseph to
‫את בני העוד יראת אלוקיו בלבו בין כל‬ direct his face towards his location in
‫ אל‬,‫ ויאמר ה׳ אל יעקב‬.‫יושבי מצרים‬ Egypt. And Judah did according to the
words of his father, and he hastened and
‫תירא מיוסף כי עודנו מחזיק בתומתו‬
ran and he came unto Joseph, and they
‫ וישמח יעקב‬,‫לעבדני כאשר ייטב בעיניך‬ prepared a place in the land of Goshen, for
‫ ציוה‬,‫ בעת ההיא‬.‫מאוד מאוד על בנו‬ Jacob and all his household, and Judah
‫יעקב אל בניו ואל ביתו ללכת מצרימה‬ returned unto his father on the road. And
Joseph made ready his chariot and he
‫ ויקם יעקב ובניו וכל ביתו‬.‫בדבר ה׳ אליו‬
called all his mighty men and his servants
‫ויצאו מארץ כנען מבאר שבע בשמחה‬ and all the princes of Egypt to go and
‫ ויהי‬.‫ וילכו ארצה מצרים‬,‫וטוב לבב‬ receive Jacob his father. And Joseph had it
‫ וישלח יעקב את‬,‫בקרבם לבוא מצרימה‬ proclaimed in Egypt, saying: Whosoever

faileth to go and meet Jacob shall be put to
‫יהודה לפניו אל יוסף להורות לפניו‬
death. And in the morning, Joseph went
‫ ויעש יהודה כדבר אביו‬.‫מושב במצרים‬ forth with all Egypt, a great and mighty
‫וימהר וירץ אל יוסף וישימו להם מקום‬ host, all of them dressed in white and
‫ וישב‬,‫בארץ גושן אל יעקב ואל כל ביתו‬ purple garments, and with ornaments of
gold and silver and their instruments of
‫ ויוסף אסר‬.‫יהודה וילך אל אביו בדרך‬
war with them. And all of them went forth
‫ ויזעק את כל גיבוריו‬,‫את המרכבה‬ to meet Jacob with all sorts of musical
‫ועבדיו וכל שרי מצרים ללכת לקראת‬ instruments, the drums and fifes, and they
scattered myrrh and aloes all along the
‫ ויעבר יוסף קול במצרים‬.‫יעקב אביו‬
road. And all of them marched on in that
‫ כל אשר איננו יוצא לקראת‬,‫לאמור‬
manner, and the earth shook at their
‫ ויצא יוסף עם‬,‫ ויהי ממחרת‬.‫יעקב יומת‬ voices.
‫כל מצרים חיל גדול ועצום מלובשים‬

‫כולם בבגדי בוץ וארגמן וכלי זהב וכלי‬
‫ ויצאו כולם‬.‫כסף וכלי מלחמתם עמם‬
‫לקראת יעקב בכל כלי זמר ותופים‬
‫ומחולות ומור ואהלים מפוזרים בכל‬
‫ וילכו כולם כמשפט הזה ותרעש‬,‫הדרך‬
.‫הארץ מקולם‬
‫וגם כל נשי מצרים עלו על גגות מצרים‬ 11 And the women of Egypt went up on the
‫ ושוחקות גם‬,‫ועל החומות לקראת יעקב‬ roofs and upon the walls to meet Jacob,
and they likewise played with drums and
‫ ויוסף וכל העם‬.‫הנה בתופים ובמחולות‬
with lutes, and thus Joseph and all his
‫אשר איתו הלכו לקראת יעקב ובראש‬ people went forth to meet Jacob. And
‫ כי‬,‫יוסף כתר המלכות אשר לפרעה‬ Joseph had upon his head Pharaoh’s royal
‫שלחו אליו פרעה ללבשו בעת לכתו‬ crown, for Pharaoh had sent it unto him to
wear it on the occasion of meeting his
‫ ויהי כאשר קרב יוסף אל‬.‫לקראת אביו‬
father. And when Joseph came near unto
‫ וירד מעל המרכבה‬,‫אביו כחמישים אמה‬ his father, within fifty cubits, he stepped
‫ וכל שרי‬.‫וילך ברגליו לקראת אביו‬ down from his chariot and walked towards
his father. And all the princes and
‫מצרים וגדוליה בראותם כי ירד יוסף‬
prominent men of Egypt, when they saw
‫ וירדו גם הם וילכו‬,‫ברגליו אל אביו‬
that Joseph went on foot towards his
‫ ויהי כאשר‬.‫ברגליהם לקראת יעקב‬ father, they too, dismounted and walked
‫הקריב יעקב ובניו אל מחנה יוסף ויבט‬ on foot to meet Jacob. And when Jacob
and his sons approached Joseph’s camp,
‫יעקב אל המחנה ההולכת לקראתו עם‬
and when Jacob beheld the multitude that
‫ ותישר בעיניו ויפלא יעקב‬,‫יוסף בנו‬
came to meet him with Joseph his son, it
‫ מי האיש‬,‫ ויאמר יעקב אל יהודה‬.‫ממנה‬ was pleasing in his eyes, and Jacob
‫אשר אנוכי רואה במחנה המצרים הדור‬ wondered greatly at the sight. And Jacob
‫ ועליו בגד אדום‬.‫בלבושו בבגדי המלוכה‬ said unto Judah: Who is the man whom I
see in the Egyptian camp adorned in royal
‫ וירד לארץ‬,‫מאוד וכתר מלכות בראשו‬
garments with a very red robe around him,
‫ ויען יהודה‬.‫מעל מרכבתו וילך לקראתנו‬ and a regal crown upon his head, who hath
,‫את אביו לאמור הוא בנך יוסף המלך‬ now stepped down from his chariot to the
.‫וישמח יעקב בראותו את כבוד בנו‬ ground, and who is coming to meet us.
Judah answered unto Jacob saying: He is
,‫ויקרב יוסף לפני אביו וישתחווה לאביו‬
thy son Joseph, the king. And Jacob
‫וישתחוו עמו כל אנשי המחנה אל יעקב‬ rejoiced on seeing the glory of his son. And
‫ והנה יעקב רץ וימהר אל יוסף‬.‫ארצה‬ Joseph approached his father and he bowed
.‫ ויפול על צוארו וישקהו ויבך עמו‬,‫בנו‬ down before his father, and all the people
of his camp with him bowed down before
,‫ויחבק גם יוסף את אביו וישקהו ויבכו‬
Jacob to the ground. And behold Jacob ran
‫ ויאמר‬.‫ויבכו עמהם כל אנשי מצרים‬ hastily towards his son Joseph, and he fell
‫ הנה אמותה הפעם‬,‫יעקב אל יוסף‬ upon his neck and he kissed him and they
‫בטובה אחרי אשר ראיתי פניך כי עודך‬ wept. And Joseph also embraced his father
and he kissed him and they wept. And all
‫ וכל בני יעקב ונשיהם ובניהם‬.‫חי ובכבוד‬
the people of Egypt wept with them. And
‫ועבדיהם וכל בית יעקב בכו עם יוסף‬ Jacob said unto Joseph: I will gladly die
‫ וישקוהו ויחבקוהו ויבכו עמו‬,‫מאוד‬ presently after I have seen thy face that
‫ ואחרי כן שבו להם יוסף‬.‫הרבה מאוד‬ thou art still alive and so honored. And all
the sons of Jacob and their wives and
‫ ויעקב‬.‫ אל מקומם‬,‫וכל עמו מצרימה‬
children and servants and all the house
,‫ובניו וכל ביתו באו עם יוסף מצרימה‬ hold of Jacob wept with Joseph, and they
.‫ויושיבם יוסף במיטב מצרים בארץ גושן‬ kissed him, and they wept with him
‫ אעלה‬,‫ויאמר יוסף אל אביו ואל אחיו‬ exceedingly. And after this, Joseph and all
his people returned unto Egypt to their
‫ואגידה אל פרעה לאמור אחיי ובית אבי‬
places. And Jacob with his sons and his
‫וכל אשר להם באו אליי והנם בארץ‬ household came with Joseph unto Egypt,
‫ ויקח מאחיו את‬,‫ ויעש כן יוסף‬.‫גושן‬ and Joseph placed them in the best part of
,‫ראובן ואת יששכר וזבולון ובנימין אחיו‬ Egypt, in the land of Goshen. And Joseph
said unto his father and his brothers: I will
‫ וידבר יוסף אל‬.‫ויעמידם לפני פרעה‬
go up and inform Pharaoh that my
‫ אחיי ובית אבי וכל אשר‬,‫פרעה לאמור‬ brothers’ and my father's house, and all
‫להם גם צאנם גם בקרם באו אליי מארץ‬ belonging unto them, and behold they are
‫כנען לגור מצרימה כי חזק עליהם‬ in the land of Goshen. And Joseph did
accordingly, and he took from among his
‫ במיטב כל‬,‫ ויאמר פרעה אל יוסף‬.‫הרעב‬
brothers Reuben, and Issachar, and
‫הארץ הושב את אביך ואת אחיך אל‬ Zebulun, and Benjamin, his brothers, and
‫ והאכלתם חלב‬,‫תמנע מהם כל טוב‬ he presented them before Pharaoh. And
.‫הארץ‬ Joseph spoke unto Pharaoh saying: My

brothers’ and my father's house and all
belonging unto them as also their sheep
and cattle have come unto me from the
land of Canaan to sojourn in Egypt, for the
famine was heavy upon them. And
Pharaoh said unto Joseph: The best of the
land make thy father and brothers to dwell.
Do not withhold from them all that is
good, and cause them to eat the fat of the
land.
‫ הנה הושבתים בארץ‬,‫ויען יוסף לאמור‬ 12 And Joseph answered saying: Behold I have
‫גושן כי רועי צאן הם על כן ישבו להם‬ placed them in the land of Goshen for they
are keepers of sheep and therefore let them
‫ ויאמר‬.‫בגושן לרעות צאנם מפני המצרים‬
dwell in Goshen to feed their sheep away
‫פרעה אל יוסף כל אשר יאמרו לך אחיך‬ from the face of the Egyptians. And
‫ וישתחוו בני יעקב אל פרעה‬,‫עשה איתם‬ Pharaoh said unto Joseph: All that thy
‫ ואחרי כן הביא‬.‫ויצאו מאיתו בשלום‬ brothers will say unto thee, do thou with
them. And the sons of Jacob bowed down
‫ ויבוא יעקב‬,‫יוסף את אביו לפני פרעה‬
before Pharaoh and they went away from
‫וישתחווה אל פרעה ויברך יעקב את‬ him in peace. And After this Joseph
‫ בעת ההוא ישבו יעקב וכל‬.‫פרעה ויצא‬ brought his father into the presence of
‫ בשנה השנית‬.‫ בארץ גושן‬,‫בניו וכל ביתו‬ Pharaoh, and Jacob came, and he bowed
down before Pharaoh, and blessed
‫ שנת שלושים ומאת שנה לחיי‬,‫היא‬
Pharaoh. And then he left. And Jacob with
‫ ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו‬.‫יעקב‬ his sons and all his household dwelt in the
‫ כל ימי‬,‫ואת כל בית אביו לפי הטף‬ land of Goshen. And Joseph gave unto
‫ ויתן להם יוסף את‬.‫הרעב לא חסרו דבר‬ Jacob the land of Goshen. And Joseph gave
unto Jacob and his household the best
‫ ויאכלו בני יעקב את‬,‫מיטב כל הארץ‬
things of the land, and they dwelt securely
‫ גם בגד ושמלה‬.‫טוב מצרים כל ימי יוסף‬ in the land of Goshen, and Jacob and his
,‫יתן להם יוסף לכל בית אביו שנה שנה‬ sons ate at Joseph’s table all the time,
except when they ate in their own houses.
‫וישבו בני יעקב במצרים לבטח כל ימי‬ And all the Egyptians were eating and
‫ ויעקב יאכל תמיד עם יוסף‬.‫יוסף אחיהם‬ drinking in the house of Joseph, through
all the days of the famine, for they had sold
‫ לא סרו יעקב ובניו משולחן‬,‫בשולחנו‬
all belonging to them on account of the
‫ מלבד אשר יאכלו בני‬,‫יוסף לילה ויום‬ famine. And Joseph bought all the land of
‫ וכל מצרים אוכלים‬.‫יעקב בבתיהם‬ Egypt for Pharaoh, and Joseph supported
,‫ושותים לחם כל ימי הרעב מבית יוסף‬ them with food through all the days of the
famine, and Joseph collected all the silver
‫כי מכרו כל מצרים את כל אשר להם‬
and the gold and the onyx stones and
‫ ויקן יוסף את מצרים ואת‬.‫מפני הרעב‬ costly garments, all of which they brought
.‫ אל פרעה‬,‫אדמתם ואת שדותיהם בלחם‬ unto Joseph from all the parts of the earth
‫ כל‬,‫ויכלכל יוסף את כל מצרים בלחם‬ when they had no money. And Joseph took
all the silver and gold that came into his
‫ וילקט יוסף את כל הכסף‬.‫ימי הרעב‬
hands, about seventy-two talents, as also
‫ואת הזהב בשבר אשר הם שוברים כל‬ onyx stones and bdellium in great
.‫ וימצא זהב וכסף הרבה מאוד‬,‫הארץ‬ abundance, and Joseph divided it into four
,‫מלבד אבני שוהם ובדולח ובגדים יקרים‬ parts and he concealed one part in the
wilderness by the red sea, and one part by
‫אשר הביאו אל יוסף כל הארץ בכלות‬
the river Euphrates; and the other two
‫ ויקח מכל הכסף‬.‫להם הכסף לאין מספר‬ parts he concealed in the wilderness which
‫והזהב הבא בידו בשבר כשתיים ושבעים‬ was opposite to the wilderness of Persia
and Media. And Joseph took the gold and
‫ וגם מאבני שוהם‬,‫ככרי זהב וכסף‬
silver that still was left and he gave thereof
‫ וילך יוסף ויטמון‬.‫ובדולח הרבה מאוד‬
to all his brothers and unto his father's
‫ ויטמון אחד‬,‫אותם אל ארבעה חלקים‬ household and their wives, and the
.‫במדבר אצל ים סוף ואחד על נהר פרת‬ remainder he brought into the house of
Pharaoh, about twenty talents of gold and
‫ נגד‬,‫והשלישי והרביעי טמן אותם במדבר‬
silver. And Pharaoh placed it into his
‫ ויקח מן הנשאר זהב‬.‫מדבר פרס ומדי‬
treasure.
‫וכסף ויתן אל כל אחיו ואת כל בית אביו‬
‫ ואת היותר הביא‬,‫ולכל נשי בית אביו‬
.‫ביתה פרעה כעשרים ככרי זהב וכסף‬
‫ויתן יוסף את הזהב ואת הכסף הנותר‬
.‫ וישימהו פרעה באוצרותיו‬,‫אל פרעה‬
‫ותכלינה כל ימי הרעב מכל הארץ אחרי‬ 13 And the days of the famine were over in all
the land, and after this they sowed and
‫ ויזרעו ויקצרו כל הארץ וימצאו להם‬,‫כן‬
reaped all over the earth, and they found
‫ ויוסף‬.‫כמשפט שנה שנה לא חסרו דבר‬
their yield year after year. They lacked
‫ישב במצרים לבטח ותהי כל הארץ תחת‬ nothing. And Joseph dwelt in Egypt
‫ ואביו וכל אחיו ישבו להם בארץ‬,‫עצתו‬ securely, and the whole land was under his
counsel, and his father and all his brothers
‫ ויעקב זקן מאוד בא‬.‫גושן ויאחזו בה‬
dwelt in the land of Goshen and they
‫ ושני בני יוסף אפרים ומנשה‬,‫בימים‬
obtained possessions in it. And Jacob
‫יושבים תמיד בבית יעקב עם ילדי בני‬ became very aged and advanced in days
‫יעקב אחיהם ללמוד את דרכי ה׳ ואת‬ and the two sons of Joseph, Ephraim and
‫ וישבו יעקב ובניו בארץ מצרים‬.‫תורותיו‬ Manasseh, dwelt continually in Jacob’s

house with the children of the sons of
.‫ ויפרו וירבו מאוד‬,‫בארץ גושן ויאחזו בה‬
Jacob their brothers, to learn the ways of
the Lord and his laws. And Jacob dwelt
with his sons in the land of Egypt in the
land of Goshen and they gained
possessions therein and they were fruitful
and they multiplied exceedingly.
Book of Genesis, Vayechi
‫ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה‬ 1 And Jacob lived in the land of Egypt
‫ ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים‬,‫שנה‬ seventeen years, and the days of his life was
one hundred and forty-seven years. At that
‫ בעת ההיא חלה‬.‫וארבעים ומאת שנה‬
time Jacob took sick, it was the sickness of
‫ וישלח‬,‫יעקב את חילו אשר ימות בו‬ which he died. And he had his son Joseph
‫ויקרא אל יוסף בנו ממצרים ויבוא יוסף‬ called from Egypt, and Joseph came unto
‫ ויאמר יעקב אל יוסף ואל בניו‬.‫אל אביו‬ his father. And Jacob said unto Joseph and
unto his sons: Behold, I am dying, and the
‫הנה אנוכי מת ואלוקי אבותיכם פקוד‬
God of your fathers will remember you
‫יפקוד אתכם והשיב אתכם אל הארץ‬ and he will bring you back to the land
‫אשר נשבע ה׳ לתת לכם ולבניכם‬ which the Lord hath sworn to give unto
‫ ועתה במותי קברו אותי במערת‬.‫אחריכם‬ you and unto your children after you. And
now after I am dead bury me in the cave of
‫ אל‬,‫שדה המכפלה בחברון בארץ כנען‬ Machpelah, in Hebron, in the land of
‫ וישבע יעקב את בניו לקבור‬.‫אבותיי‬ Canaan, with my forefathers. And Jacob

caused his sons to swear that they would
‫ וישבעו לו בניו‬,‫אותו במכפלה בחברון‬
bury him in Machpelah, in Hebron, and
‫ עבדו‬,‫ ויצו אותם לאמור‬.‫על הדבר הזה‬ his sons swore unto him concerning this
‫ כי הוא יציל אתכם‬,‫את ה׳ אלוקיכם‬ thing. And he commanded unto them
.‫מכל צרה כאשר הציל את אבותיכם‬ saying: Serve ye the Lord your God, for he
will deliver you from all trouble as he hath
‫ ויבואו‬,‫ויאמר יעקב קראו לי לכל בניכם‬
delivered your forefathers. And Jacob said:
‫ ויברך‬.‫כל ילדי בני יעקב וישבו לפניו‬ Call unto me all your children. And all the
‫ ה׳ אלוקי‬,‫אותם יעקב ויאמר אליהם‬ children of Jacob's household came, and
‫אבותיכם יוסף עליכם ככם וככם אלף‬ they sat down before him. And Jacob
blessed them, and he said unto them : May
‫פעמים ויברך אתכם ויתן לכם את ברכת‬
God the Lord of your forefathers add unto
‫ ויצאו כל ילדי בני יעקב‬.‫אברהם אביכם‬ you a thousand times as many as you are,
‫ כאשר ברך‬,‫מאת פני יעקב ביום ההוא‬ and may he bless you and bestow upon you
‫ ויהי ממחרת ויקרא יעקב עוד אל‬.‫אותם‬ the blessing of Abraham your forefather.
And all the children went away on that
‫ ויקבצו כולם ויבואו אליו וישבו‬,‫בניו‬
day, after Jacob had blessed them. And on
‫ ויברך יעקב את בניו ביום ההוא‬.‫לפניו‬ the following morning Jacob called his sons
,‫ איש איש כברכתו ברך אותם‬,‫לפני מותו‬ once more and they assembled and seated
.‫הנה כתובה בספר תורת ה׳ לישראל‬ themselves before him. And Jacob blessed
his sons on that day before his death every
‫ ידעתי בני כי‬,‫ויאמר יעקב אל יהודה‬
one of them according to his blessing Jacob
‫ ובניך‬,‫גביר לאחיך אתה ומלך עליהם‬ blessed his sons, and behold it is all written
‫ אך למד נא‬.‫ימלכו על בניהם עד עולם‬ in the book of the law of the Lord to the
‫ למען‬,‫את בניך קשת וכל כלי מלחמה‬ children of Israel. And Jacob said unto
Judah: Behold, my son, I know that thou
‫ילחמו את מלחמות אחיהם המלך בכל‬
art the most valiant among thy brothers
‫ ויצו יעקב את בניו עוד ביום‬.‫אויביו‬ and therefore rule thou over them, and thy
‫ אני הנני נאסף היום הזה‬,‫ההוא לאמור‬ sons shall rule over their sons forever. But
‫ שטוני ממצרים וקברוני במערת‬,‫אל עמי‬ teach thou thy sons to handle the bow and
all the instruments of war that they may
.‫המכפלה כאשר צויתי אתכם‬
know to fight in the wars of their brothers
against their enemies. And Jacob
commanded his sons once more on that

day, saying: Behold, I shall be gathered
unto my people this day, and you shall
carry me up from Egypt and bury me in
the cave of Machpelah as I have
commanded you,
‫ אל ישא אותי אחד‬,‫אך השמרו נא בי‬ 2 and take heed that none of your sons carry
‫ וזה הדבר אשר‬.‫מבניכם כי אם אתם‬ me, but yourselves. And thus shall ye do
unto me when ye are carrying my body to
‫תעשו לי בשאתכם את גויתי ללכת בה‬
go with it unto the land of Canaan to bury
‫ יהודה יששכר‬.‫ארצה כנען לקבור אותי‬ me. Judah, and Issachar, and Zebulun shall
,‫וזבולון ישאו את מטתי מקדמה מזרחה‬ carry my bier at the east; Reuben, and
‫ אפרים‬.‫ראובן שמעון גד ישאו מתימנה‬ Simeon, and Gad at the south; Ephraim,
and Manasseh, and Benjamin at the west;
‫ דן אשר ונפתלי‬,‫מנשה ובנימין ימה‬
Dan, and Asher, and Naphtali at the north.
‫ כי‬,‫ לוי אל תעזבוהו לשאת עמכם‬.‫צפונה‬ And suffer not Levi to carry me with you,
‫הוא ובניו ישאו את ארון ברית ה׳ עם‬ for he and his children are destined to
‫ וגם יוסף בני לא ישא כי‬.‫ישראל במחנה‬ carry the ark of the covenant of the Lord in
Israel's camp, nor shall Joseph, my son,
‫ אך אפרים ומנשה בניו‬,‫כמלך כן כבודו‬
carry me, for he is a king, and his honor
‫ ככה תעשו לי בשאתכם‬.‫יהיו תחתיהם‬ must be given him accordingly; but let
‫ לא תגרעו דבר מכל אשר צויתי‬,‫אותי‬ Ephraim and Manasseh be in their stead.
,‫ והיה כאשר תעשו לי הדבר הזה‬.‫אתכם‬ And thus ye shall do unto me when you
carry me and do not omit the least from
‫יפקוד ה׳ אתכם לטובה ובניכם אחריכם‬
what I have commanded you. And if you
‫ ואתם בניי כבדו איש את אחיו‬.‫עד עולם‬ will faithfully do unto me all these things,
‫ וצוו את בניכם ואת בני‬,‫ואיש את קרובו‬ the Lord will remember you to all good
‫בניכם אחריכם לעבוד את ה׳ אלוקי‬ and your children after you forever. And
you, my sons, honor one another and your
‫ למען תאריכו ימים‬.‫אבותיכם כל הימים‬
relatives likewise, and instruct your
,‫בארץ אתם ובניכם ובני בניכם עד עולם‬ children and your children’s children after
‫כי תעשו הטוב והישר בעיני ה׳ אלוקיכם‬ you to serve the Lord, the God of your
forefathers, through all the days, that your
‫ ואתה יוסף בני שא נא‬.‫ללכת בכל דרכיו‬
days may be prolonged in the land, and the
‫לפשע אחיך ולכל חטאתם ברעה אשר‬ days of your children and your children’s
‫ כי הנה האלוקים חשבה לטובה‬,‫גמלוך‬ children, forever, by your doing whatsoever

is good and just in the eyes of the Lord
‫ ואל תעזוב בני את אחיך‬.‫לך ולבניך‬
your God, and by walking in all his ways.
,‫מפני יושבי מצרים ואל תעצב את פניהם‬ And thou Joseph, my son, I pray thee to
‫ ובידך‬,‫כי הנם ביד אלוקיהם נתתים‬ forgive the sins and transgressions of thy
‫ ויענו בני‬.‫לשמרם כל ימיך מפני המצרים‬ brothers in the evil that they have done
unto thee, for the Lord hath ordained it for
‫יעקב את אביהם כל אשר צויתנו כן‬
thy good, and the good of thy children.
.‫ אך יהי נא אלוקים עמנו‬,‫נעשה אבי‬ And do not forsake thy brothers, oh my
‫ויאמר יעקב אל בניו כן יהיה אלוקים‬ son, before the Egyptian, and do not cause
thy brothers any grief, for behold, I have
‫ לא‬,‫אתכם בשמרכם את כל דרכיו‬
entrusted them to the care of the Lord and
‫תסורו מכל דרכיו ימין ושמאל בעשותכם‬
to thy care, and it is in thy hand to protect
‫ כי אנוכי‬.‫את הטוב ואת הישר בעיניו‬ them against the Egyptians throughout thy
‫ידעתי כי צרות רבות ורעות ימצאו אתכם‬ days. And the sons of Jacob answered unto
their father, saying: All that thou hast
‫באחרית הימים בארץ הזאת לבניכם‬
commanded unto us will we do, oh our
‫ אך עבדו את ה׳ ויושיע‬,‫ולבני בניכם‬
father, only may the Lord be with us! And
‫ והיה כי תלכו אחרי‬.‫אתכם מכל צרה‬ Jacob said unto his sons: Lo may the Lord
‫ ולימדתם את בניכם‬,‫אלוקיכם לעבדו‬ be with you, as ye will observe all his ways.
.‫ואת בני בניכם אחריכם לדעת את ה׳‬ Do not turn, neither to the right nor to the
left, from doing all that is good and just in
‫והקים ה׳ לכם ולבניכם מושיע מבניכם‬
his eyes. For verily I know that many
,‫והציל ה׳ אתכם על ידו מכל צרה‬ disastrous evils will befall you in the latter
‫והוציא אתכם ממצרים והשיב אתכם אל‬ days even in this land, as also your children
‫ ויכל יעקב‬.‫ארץ אבותיכם לרשתה לבטח‬ and children’s children; but serve ye the
Lord and he will deliver you from all
,‫לצוות את בניו ויאסוף רגליו אל המיטה‬
troubles. And if you shall follow your God
.‫וימת ויאסף אל עמיו‬ and serve him, and if you will instruct your
children, and your children’s children after
you, to know the Lord, then the Lord will
raise up unto you a savior from among
your own sons, and through his power the
Lord will deliver you from all troubles, and
bring you out of this land and bring you

back unto the land of your fathers to
possess it securely. And after Jacob had
finished instructing his sons, Jacob
withdrew his feet into his bed and he was
gathered to his people.
‫ויפול יוסף אל אביו ויצעק ויבך עליו‬ 3 And Joseph fell upon his father crying and
.‫ אבי אבי‬,‫וישקהו ויקרא בקול מר ויאמר‬ weeping, and he kissed his father and cried
out in a bitter voice, oh my father, my
‫ויבואו גם נשי בניו וכל ביתו ויפלו על‬
father! And all the wives of his sons, and all
‫ ויצעקו בקול גדול מאוד‬,‫יעקב ויבכו עליו‬ his household, came, and they fell upon
‫ ויקומו כל בני יעקב יחד‬.‫על יעקב‬ Jacob and wept over him and they cried
‫ויקרעו שמלותיהם וישימו כולם יחד‬ over Jacob in an exceedingly loud voice.
And all the sons of Jacob rose up, and they
‫ ויזרקו‬,‫שקים במתניהם ויפלו על פניהם‬
rent their garments and put sackcloth upon
‫ ויוגד הדבר‬.‫עפר על ראשיהם השמימה‬ their loins, and they fell upon their faces
‫ ותקם ותלבש שק‬,‫לאסנת אשת יוסף‬ and they scattered dust over their heads
‫ותבוא היא וכל נשי מצרים עמה ויספדו‬ heavenwards. And the sad news was told
unto Osnath, Joseph’s wife, and she arose
‫ וגם כל אנשי‬.‫כולם ויבכו את יעקב‬
and she put on a sack, and she came with
‫ באו כולם‬,‫מצרים אשר ידעו את יעקב‬ all the Egyptian women and all of them
‫היום ההוא בשמעם את הדבר הזה ויבכו‬ mourned and wept over Jacob. And all the
‫ וגם‬.‫כל מצרים את יעקב ימים רבים‬ people of Egypt that knew Jacob, on
hearing this thing, assembled and came
‫מארץ כנען באו אנשים אל מצרים‬
likewise on that day to weep over Jacob,
‫ ויבכו אותו‬,‫בשמעם כי מת יעקב‬ and all Egypt wept for Jacob many days.
‫ ויהי אחרי כן ויצו‬.‫במצרים שבעים יום‬ And the women from the land of Canaan
‫יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את‬ came also unto Egypt when they heard of
Jacob’s death, and they wept for him in
,‫אביו במור ולבונה וכל קטורת ובושם‬
Egypt seventy days. And after wards Joseph
‫ויחנטו הרופאים את יעקב כאשר ציוה‬ ordered his servants, the physicians, to
‫ וכל מצרים וזקניה וכל יושבי‬.‫אותם יוסף‬ embalm his father with myrrh and
‫ וכל‬,‫ארץ גושן בוכים וסופדים את יעקב‬ frankincense, and with all sorts of spices
and perfumery. And the physicians
‫בניו ובני ביתו מקוננים ומתאבלים על‬ embalmed Jacob according to Joseph’s
‫ ויהי כאשר‬.‫יעקב אביהם כל הימים‬ commandments. And all Egypt, and all the
elders and inhabitants of Goshen wept and
‫ ויאמר‬,‫עברו ימי בכיתו מקץ שבעים יום‬
mourned for Jacob. And all the sons of
‫יוסף אל פרעה אעלה ואקברה את אבי‬ Jacob and the children of his household
.‫ארצה כנען כאשר השביעני ואשובה‬ wept and mourned over Jacob, their father,
‫ עלה‬,‫וישלח פרעה אל יוסף לאמור‬ for many days. And when the days of
weeping were over, at the end of seventy
‫וקבור את אביך כאשר דיבר וכאשר‬
days, Joseph said unto Pharaoh: I will go
‫ ויקם יוסף וכל אחיו ללכת‬.‫השביעך‬ up to bury my father in the land of Canaan
‫ לקבר את יעקב אביהם‬,‫ארצה כנען‬ according to what he caused me to swear,
‫ ויצו פרעה ויעבירו‬.‫כאשר כאשר ציום‬ and then I shall return. And Pharaoh sent
Joseph, saying: Go up and bury thy father
‫ כל אשר איננו‬,‫קול במצרים לאמור‬
as he hath said, and as he hath caused thee
‫עולה עם יוסף ואחיו ארצה כנען לקבור‬ to swear. And Joseph arose with all his
‫ וישמעו כל מצרים את‬.‫ יומת‬,‫את יעקב‬ brothers, and they went up to the land of
‫ ויעלו עם‬,‫קול פרעה ויקומו כולם יחד‬ Canaan to bury their father as he had
commanded them. And Pharaoh issued a
‫יוסף כל עבדי פרעה וזקני ביתו וכל זקני‬
proclamation throughout Egypt, saying:
‫ ויעלו כל השרים והפרתמים‬.‫ארץ מצרים‬ All those that fail to go up with Joseph and
‫ וילכו לקבור‬,‫אשר לפרעה ועבדי יוסף‬ his brothers to the land of Canaan to bury
‫ וישאו בני יעקב‬.‫את יעקב בארץ כנען‬ Jacob, shall die. And all Egypt obeyed
Pharaoh’s order, and they rose up all
‫ ככל‬,‫את מיטת יעקב אשר שכב על יד‬
together, and all the servants of Pharaoh,
.‫אשר ציום אביהם כן עשו בניו לו‬ and all the elders of his household, and all
‫והמיטה היתה מזהב טהור ואבני שוהם‬ the elders of the land of Egypt went up
‫ ומכסה‬.‫ במסגרתה מסביב‬,‫ובדולח עליה‬ with Joseph. And all the princes and
officers of Pharaoh, the servants of Joseph,
,‫המיטה מעשה אורג וקשור בפתילים‬
went up likewise, to bury Jacob in the land
.‫ועליהם קרסים מאבני שוהם ובדולח‬ of Canaan. And the sons of Jacob carried
‫וישם יוסף על ראש יעקב אביו עטרת‬ the bier on which Jacob lay, according to
,‫זהב גדולה וישם שרביט זהב בידו‬ all their father had commanded unto them,
his sons did unto Jacob. And the bier was
‫ויסכהו על המיטה כמשפט המלכים‬
of pure gold inlaid with onyx stones and
.‫בחייהם‬ bdellium all around, and the cover of the
work was a cloth woven of gold trimmed

in fringes and over it were fastenings of
onyx stones and bdellium. And upon the
head of his father, Jacob, Joseph placed a
large crown of gold and a scepter of gold
he gave into his hand, and they surrounded
the bier according to the manner of kings
during their life time.
,‫וכל גדודי מצרים לפניו כמערכת הזה‬ 4 And all the armies of Egypt marched on
before him, in the following order: First
‫וילכו בראשונה כל גיבורי פרעה וגיבורי‬
came all the great men of Pharaoh and the
‫ וכולם‬.‫יוסף ועליהם יתר יושבי מצרים‬
great men of Joseph, and after them the
‫ ומלבושי שריונות ועדיי‬,‫חגורי חרב היו‬ rest of the people of Egypt. And they were
‫ וכל הבוכים והמקוננים‬.‫המלחמה עליהם‬ all girt with swords, and clothed with coats
of mail, and all the ornaments of war were
‫הולכים רחוק נגד המיטה הלוך ובכה‬
upon them. And all the weepers and
.‫ ויתר העם הולכים אחרי המיטה‬,‫וקינן‬
mourners went opposite the bier at a
‫ויוסף וביתו הולכים יחד קרוב אל המיטה‬ distance, continually onward weeping and
‫ ויתר עבדי יוסף וגיבוריו‬,‫יחפים ובוכים‬ lamenting, and the rest of the people
followed after the bier. And Joseph and his
‫הולכים סביביו איש עדיו עליו וכולם‬
household in a body went near the bier
‫ וחמישים מעבדי‬.‫חגורים כלי מלחמתם‬
barefooted and weeping, and the rest of
‫ ויפזרו בכל‬,‫יעקב הולכים אל פני המיטה‬ Joseph’s servants followed around him,
‫ וכל בני‬.‫הדרך מור ואהלות וכל בושם‬ every man with his ornaments of war upon
,‫יעקב נושאי המיטה הולכים על הבושם‬ him and all armed with their instruments
of war. And fifty of Jacob’s servants went
‫ועבדי יעקב ילכו לפניהם הלוך והשלך‬
before the bier scattering all along the road,
‫ ויעל יוסף במחנה‬.‫כל הבושם על הדרך‬ myrrh and aloes and all kinds of
‫ עד‬,‫כבד ויעשו כמשפט הזה בכל יום‬ perfumery. And all the sons of Jacob, who
‫ ויבואו עד גורן האטד‬.‫הגעתם ארץ כנען‬ carried the bier walked over the perfumery.
And they did after this manner day after
‫ ויספדו שם מספד‬,‫אשר בעבר הירדן‬
day until they reached the land of Canaan.
‫ וישמעו‬.‫גדול ועבד מאוד במקום ההוא‬ And when they came to the threshing floor
‫על מלכי כנען את הדבר הזה ויצאו‬ of Atad, which was on the other side of
‫כולם איש ממקומו שלושים ואלד מלכי‬ Jordan, they mourned a very great and
heavy mourning in that place. And all the
‫ ויבואו כולם על כל אנשיהם לספור‬,‫כנען‬
kings of Canaan heard of this thing and
‫ ויראו כל המלכים‬.‫ולבכות את יעקב‬
they went forth, every one of them, from
‫האלה את מיטת יעקב והנה עליה כתר‬ their houses, thirty-one kings of Canaan,
‫ ויקחו גם המה וישימו את כתריהם‬,‫יוסף‬ and they came with all their men to mourn
and weep over Jacob. And the kings made a
‫ ויעשו‬.‫על המיטה ויסובבוה בכתריהם‬
very heavy mourning in this place, with the
‫כל המלכים האלה במקום ההוא מספד‬
sons of Jacob and with all Egypt, for all the
‫גדול וכבד עם בני יעקב ומצרים על‬ kings of Canaan knew the fortitude of
‫ כי ידעו כל מלכי כנען את גבורת‬,‫יעקב‬ Jacob and his sons. And when these saw
‫ והשמועה באה עד עשו‬.‫יעקב ובניו‬ Jacob’s bier, and beheld Joseph’s crown was
upon it, they also placed their crowns upon
‫ כי מת יעקב במצרים ויביאו אותו‬,‫לאמור‬
it, thus covering it with crowns all around.
.‫בניו וכל מצרים ארצה כנען לקבור אותו‬ And the news reached Esau, saying:
‫וישמע עשו את הדבר הזה והוא יושב‬ Behold, Jacob died in Egypt, and now his
‫ ויקם הוא ובניו ובני בניו וכל‬,‫בהר שעיר‬ sons and all Egypt are bringing him into
the land of Canaan to bury him. And
‫אנשיו וכל ביתו עם רב מאוד ויבואו‬
when Esau heard these things in his
‫ ויהי בבוא עשו‬.‫לספוד ולבכות את יעקב‬ dwelling place on Mount Seir, he rose up
‫ ויקומו עוד כל‬,‫ויספוד את יעקב אחיו‬ with his sons, and with his house hold, and
‫מצרים וכל כנען ויספדו מספד גדול עם‬ with all his people, a very numerous
people, and they came to weep and mourn
‫ וישאו יוסף‬.‫עשו אל יעקב במקום ההוא‬
over Jacob. And when Esau had arrived to
,‫ואחיו את יעקב אביהם מן המקום ההוא‬ mourn for his brother Jacob, all the people
‫וילכו חברונה לקבור את יעקב במערה‬ of Egypt and of Canaan rose up once more
‫ ויבואו קרית ארבע אל‬.‫עם אביו‬ and they mourned over Jacob a great
mourning with Esau, in that place. And
‫המכפלה ויהי בבואם ויעמוד עשו וכל‬
Joseph and his brothers took their father
‫בניו ואנשיו אל יוסף ואחיו לשטן במערה‬ Jacob from that place and they carried him
‫ לא יקבר יעקב בה כי לנו‬,‫לאמור‬ to Hebron to bury Jacob in the cave of
‫ וישמע יוסף ואחיו את דברי‬.‫ולאבינו הוא‬ Macphelah near his fathers, and they came
to Kirjath-arba, near the cave. And when
‫ ויגש יוסף אל‬,‫בני עשו ויחר אפם מאוד‬
they reached that place Esau and his sons
‫ מה הדבר הזה אשר תדברו‬.‫עשו לאמור‬ stood up against Joseph and his brothers,
‫הלא קנה קנה אותה יעקב אבי ממך‬ to prevent them from entering the cave,
‫ זה היום‬,‫בעושר רב אחרי מות יצחק‬ saying: Jacob cannot be buried in this cave
for it belongeth to us and to our father.
.‫עשרים וחמש שנה‬
And when Joseph and his brothers heard
the words of Esau’s sons, they were
exceedingly angry, and Joseph stepped
forwards unto Esau saying: What is it thou
hast said? Verily, Jacob my father has
bought this cave of thee for great riches
after the death of Isaac, twenty-five years
ago,
‫ ומאת‬,‫וגם כל ארץ כנען קנה מאתך‬ 5 and all the land of Canaan he hath bought
‫ ויקנה אותה יעקב‬.‫בניך ולזרעך אחריך‬ likewise of thee and of thy seed after thee.
And Jacob bought all of thee for his sons
.‫ לאחוזה‬,‫לבניו ולזרעו אחריו עד עולם‬
and his seed after him, for a possession
.‫ היום הזה‬,‫ולמה תדבר כדברים האלה‬ forever, and why speakest thou these words
‫ שקר תאמר‬,‫ויען עשו את יוסף לאמור‬ to-day? And Esau answered, saying: Thou
‫וכזב תדבר כי לא מכרתי את אשר לי‬ speakest falsehood and statest lies, for I
have not sold the least thing belonging
‫בכל הארץ הזאת אשר תדבר וגם יעקב‬
unto me in this land, as thou sayest,
‫אחי לא קנה מכל אשר לי בארץ הזאת‬ neither did my brother Jacob buy anything
,‫ ועשו דיבר הדברים האלה‬.‫מאומה‬ belonging to me in this land. And Esau
‫ כי ידע‬.‫למען הכחיש את יוסף בדבריו‬ said these words to deceive Joseph, for Esau
knew that Joseph was absent from home in
‫עשו כי לא היה יוסף בימים ההם במכור‬
those days when he sold all his claims upon
.‫עשו את כל אשר לו בארץ כנען ליעקב‬ the land of Canaan unto Jacob. And Joseph
‫ הלא כי ספר‬,‫ויאמר יוסף אל עשו‬ said unto Esau: Verily, my father hath
‫המקנה כתב אבי בדברים האלה עמך‬ reduced all these transactions with thee to
writing in a book of sale, and he had it
.‫ויעד עדים בספר והנה במצרים איתנו‬
attested by witnesses, and behold that book
‫ לכו הביאו את הספר‬,‫ויען עשו לאמור‬ is even now with us in Egypt. And Esau
‫ואת כל אשר אמצא בספר ההוא‬ said: Bring then that book and we will do
‫ ויקרא יוסף אלא נפתלי אחיו‬.‫אעשה‬ according to what is written therein. And
Joseph called his brother Naphtali and he
‫ מהרה חושה אל תעמוד ורוץ נא‬,‫ויאמר‬ said unto him: Make haste and do not
‫מצרימה והבא את כל הספרים את ספר‬ stand still, but run quickly into Egypt I
pray thee and bring unto me all the
‫ וגם כל‬,‫המקנה ואת החתום ואת הגלוי‬
documents concerning this purchase. The
‫הספרים הראשונים אשר כתוב בהן את‬ book of sale which is sealed and the book
,‫ והבאת לנו פה‬.‫כל דברי הבכורה קח‬ of sale which is open, and also all the first
‫ונדעה מהם את כל דברי עשו ובניו אשר‬ books in which are recorded all the
transactions concerning the birth-right.
‫ וישמע נפתלי בקול‬.‫ידברו ביום הזה‬
And fetch all hither that we may ascertain
‫ ונפתלי‬.‫ וימהר וירץ לרדת מצרימה‬,‫יוסף‬ everything concerning the words of Esau
‫קל ברגליו מאוד מכל הצבאים אשר על‬ and his sons which they have spoken this
‫ כי הלוך ילך על שיבולת‬,‫פני המדבר‬ day. And Naphtali listened unto the words
of Joseph and he hastened and ran unto
‫ וירא עשו כי הלך‬.‫הזרע ולא תישבר‬
Egypt. And Naphtali was swift of foot and
‫נפתלי להביא את הספרים ויוסף להשטין‬ lighter than the stags of the wilderness, for
‫ ויקומו כולם עשו‬,‫על המערה הוא ובניו‬ he could run upon the ears of the standing
‫ וילחמו‬.‫ואנשיו על יוסף ואחיו למלחמה‬ fruit of the field without breaking them.
And when Esau saw that Naphtali had
,‫על בני יעקב ומצרים עם עשו ואנשיו‬
gone to bring the documents he became
‫וינגפו בני עשו ואנשיו לפני בני יעקב‬ still bolder concerning his claims upon the
‫ויהרגו בני יעקב מאנשי עשו ארבעים‬ cave, and Esau with all his men rose up to
‫ וחושים בן דן בן יעקב היה בעת‬.‫איש‬ fight against Joseph and his brothers. And
all the sons of Jacob and all the Egyptians
‫ההיא את בני יעקב אך היה רחוק‬
fought against Esau and his men, and Esau
‫ כי ישב‬,‫ממקום המלחמה כמאה אמה‬ and his sons with all their people were
‫עם ילדי בני יעקב על מיטת יעקב‬ smitten by the sons of Jacob, and they slew
‫ וחושים היה אילם מדבר וחרש‬.‫לשמרה‬ of Esau’s people forty men. And Chushim,
the son of Dan, the son of Jacob, was
.‫ אך הבין את קול האדם הומה‬,‫משמוע‬
amongst Jacob’s sons, yet he stood at the
,‫וישאל לאמור מדוע לא קברתם המת‬ distance of about a hundred cubits from
‫ ויענוהו‬.‫ומה היא ההמייה הגדולה הזאת‬ the place of battle, for he was left with the
children of Jacob’s sons, by Jacob’s bier to
‫ אשר מנעם‬,‫ויגידו לו את דברי עשו ובניו‬
guard it; and Chushim was deaf and dumb,
‫ ויהי בהבינו‬.‫מלקבור את יעקב במערה‬
yet he could notice the voice of men in an
‫ ויחר אפו‬,‫הדברים אשר עשה עשו ובניו‬ uproar. And he inquired, saying: Why do
‫ וימהר ויקח חרב וירץ אל‬.‫מאוד עליהם‬ ye not bury the dead, and what is the cause
‫ ויך את עשו‬,‫עשו אל תוך המלחמה‬ of this great uproar? And they explained
unto him all concerning the words of Esau
‫בחרב ויכרות את ראשו ממנו ותלך‬
and his sons, and he ran towards Esau in
‫ ויפול עשו בתוך אנשי‬,‫למרחוק‬ the midst of the fight, and he smote Esau
.‫המלחמה‬ with a sword, and he cut off his head and it
rolled away to a great distance, while Esau
fell down dead amongst the fighting
people.
‫ויהי בעשות חושים את הדבר הזה ויגברו‬ 6 And after Chushim had done this thing the
‫ ויקברו בני יעקב‬,‫בני יעקב על בני עשו‬ sons of Jacob prevailed against the sons of
Esau, and they buried their father Jacob in
‫את יעקב אביהם בחזקה במערה ובני‬
the cave by force, before the eyes of Esau’s
‫ ויקב יעקב בחברון במערת‬.‫עשו רואים‬ sons. Thus Jacob was buried in the cave of
‫המכפלה אשר קנה אברהם מאת בני‬ Machpelah, which Abraham had purchased
‫ ויקבר בבגדים יקרים‬,‫חת לאחוזת קבר‬ of the sons of Heth for the possession of a
burial ground, and he was buried in very
‫ ולא נעשה למלך ככל הכבוד הזה‬.‫מאוד‬
costly garments. And never had a king
‫ כי קבר‬,‫אשר עשה יוסף לאביו במותו‬ received such honors as Joseph conferred
‫אותו בכבוד גדול מאוד כקבור את‬ upon his father at his death, for he had
‫ ויעשו יוסף ואחיו ליעקב‬.‫המלכים‬ him buried with great honors like to the
funeral of kings; and Joseph and his
‫ ויהי אחרי כן‬.‫ שבעת ימים‬,‫אביהם אבל‬
brethren mourned a mourning of seven
,‫ויערכו בני עשו מלחמה את בני יעקב‬ days for their father. And after this the sons
‫וילחמו בני עשו בבני יעקב בחברון ועשו‬ of Esau instituted war against the sons of
‫ ותהי מלחמה חזקה‬.‫עודנו מת ולא נקבר‬ Jacob, and the sons of Esau fought with the
sons of Jacob in Hebron; and Esau was still
‫מאוד ביניהם וינגפו בני עשו לפני בני‬
unburied. And the war was heavy between
‫ ויהרגו בני יעקב מבני עשו שמונים‬,‫יעקב‬ them and the sons of Esau were smitten by
‫ ותגבר יד‬.‫איש ומבני יעקב לא מת אחד‬ the sons of Jacob, and they slew of them
eighty men, while not one man fell from
‫יוסף על כל אנשי בני עשו וילכוד את‬
the people of the sons of Jacob. And Joseph
‫צפו בן אליפז בן עשו ואת חמישים‬
overpowered all the people of Esau’s sons,
‫ ויאסור את כולם בכבלי ברזל‬,‫מאנשיו‬ and he captured Zepho, the son of Eliphaz,
‫ ויהי‬.‫ויתנם ביד עבדיו להביאם מצרימה‬ with fifty of his men, and he bound them
‫כאשר לכדו בני יעקב את צפו ואת‬ with iron chains, and he surrendered them
into the hands of his servants to bring
‫אנשיו וייראו כל הנשארים מבית עשו‬
them down into Egypt. And when the sons
‫ ויברחו‬,‫מאוד לנפשם פן ילכדו גם הם‬ of Jacob had captured Zepho and his
‫כולם עם אליפז בן עשו ואנשיו וישאו‬ people, the rest of Esau’s household were
.‫את גויית עשו וילכו הר שעיר לדרכם‬ afraid of their lives lest they be also taken
captive, and they fled with Eliphaz, Esau’s
,‫ויבואו הר שעיר ויקברו את עשו בשעיר‬
son, taking with them the body of Esau,
‫ כי‬,‫אך ראשו לא הביאו אותה שעירה‬ and they pursued their way to Mount Seir.
‫נקברה במקום ההוא במקום המלחמה‬ And when they reached Mount Seir they
‫ ויהי כאשר ברחו בני עשו מפני‬.‫בחברון‬ buried his body, but they have not brought
his head along with them, for it was buried
‫בני יעקב וירדפו בני יעקב אחריהם עד‬
on the battle field in Hebron. And when
‫גבול שעיר אך לא המיתו מהם איש‬ the sons of Esau took flight the sons of
‫ כי חמלו על גויית עשו‬,‫ברדפם אותם‬ Jacob pursued them to the boundaries of
‫ וישובו בני יעקב‬.‫אדר נשאו עמהם וינוסו‬ Seir, but they did not slay any man among
them, because the body of Esau, which was
‫מעליהם ויבואו עד המקום אשר שם‬
with them, aroused their compassion; and
‫ וישבו שם ביום ההוא‬,‫אחיהם בחברון‬ after the sons of Esau had fled the sons of
‫ ויהי ביום‬.‫ומחרתו עד נחו מהמלחמה‬ Jacob returned unto their brethren in
‫השלישי ויאספו את כל בני שעיר החורי‬ Hebron, and they rested there from the
battle on that day and the day following.
‫ויאספו את כל בני קדם עם כחול הים‬
And on the third day the sons of Esau
‫ וילכו וירדו מצרימה‬,‫הרבה מאוד‬ assembled all the sons of Seir, the Horite,
‫להילחם עם יוסף ואחיו להציל את‬ and all the people of the east, a great
‫ כי‬,‫ וישמעו יוסף וכל בני יעקב‬.‫אחיהם‬ multitude of men, even like the sand of the
sea, and they marched down to Egypt to
‫התקבצו בני עשו ובני קדם ויבואו עליהם‬
battle with Joseph and his brothers, and to
‫ ויצאו‬.‫למלחמה להציל את אחיהם‬ rescue their brethren. And when Joseph
,‫לקראתם יוסף ואחיו וגיבורי מצרים‬ and all the sons of Jacob heard that the
‫ ויכו יוסף‬.‫וילחמו בם בארץ רעמסס‬ sons of Esau and the people of the east
came against them to battle, and to rescue
‫ואחיו את בני עשו ואת בני שעיר ואת‬
their brethren, Joseph and his brothers and
‫ ויהרגו מהם‬.‫ מכה רבה מאוד‬,‫בני קדם‬ all the heroic men of Egypt went forth and
‫כשש מאות אלף איש ויהרגו בהם את‬ they fought in the city of Raamses, and
‫ לא נותר‬,‫כל גיבורי בני שעיר החורי‬ Joseph and his brothers smote a terrible
smiting amongst the sons of Esau and the
.‫מהם כי אם מתי מספר אנשים‬
people of the east; and they slew six
hundred thousand of their men, and also
all the mighty men of the sons of Seir, the
Horite, so that but few of them were left,
‫וגם מבני קדם ובני עשו הרגו מהם‬ 7 and they slew likewise many of the peeple
of the east, and Eliphaz, the son of Esau,
‫ וינוסו כולם אליפז בן עשו‬,‫הרבה מאוד‬
with the people of the east fled before
‫ וירדפו‬.‫ובני קדם לפני יוסף ולפני אחיו‬
Joseph and his brothers. And Joseph with
‫יוסף ואחיו אחריהם עד בואכה סוכות‬ his brothers and the mighty men of Egypt
,‫ויהרגו מהם עוד בסוכות שלושים איש‬ pursued them until they reached Succoth,
.‫והנשארים נמלטו וינוסו איש לעירו‬ and they slew of them thirty more men,
and then they returned unto Egypt in
‫וישובו מעליהם יוסף ואחיו וגיבורי‬
triumph, for they had smitten all their
‫ כי נגפו את‬,‫מצרים בשמחה ובטוב לבב‬ enemies. And Zepho, the son of Eliphaz,
‫ וצפו בן אליפז ואנשיו עודם‬.‫כל אויביהם‬ with his men, continued to be slaves in
‫ ויוסף להם‬,‫במצרים עבדים לבני יעקב‬ Egypt to the sons of Jacob, and their pains
were only increased. And when the sons of
‫ ויהי בשוב בני עשו‬.‫מכאוב על מכאובם‬
Esau returned to their land with the sons
‫ ויראו בני שעיר כי‬,‫ובני שעיר אל ארצם‬ of Seir, the people of Seir saw that most of
‫נפלו כולם ביד בני יעקב ומצרים בעבור‬ their sons had fallen by the hands of the
‫ ויאמרו בני שעיר אל‬.‫מלחמת בני עשו‬ sons of Jacob and the people of Egypt,
while battling for the sons of Esau, and the
‫ אתם ראיתם וידעתם כי‬,‫בני עשו‬
sons of Seir said unto the sons of Esau: You
‫בגללכם היתה המכה בנו לא נותר איש‬ have seen it, and you know it well, that this
‫ ועתה צאו לכם‬.‫גיבור ויודע מלחמה‬ war was on your account, and now not one
‫מארצנו ולכו מאיתנו ארצה כנען אל‬ of our heroic men, skilled in warfare
remaineth unto us. Now, therefore, depart
‫ למה יירשו בניכם‬,‫ארץ מגורי אבותיכם‬
ye from us and go unto the land of
‫ ולא‬.‫את בנינו בארצנו באחרית הימים‬ Canaan, the dwelling place of your
,‫אבו בני עשו לשמוע אל בני שעיר‬ ancestors, for why should your children
possess themselves in the latter days of all
‫ וישלחו‬.‫ויאמרו בני שעיר להילחם בם‬ belonging to our children? But the sons of
‫בני עשו בסתר אל אנגיאס מלך‬ Esau would not hearken unto the children
of Seir, and the children of Seir concluded
‫ שלח לנו‬.‫ היא דנהבה לאמור‬,‫אפריקה‬
to make war against them. And the sons of
‫אנשים מאנשיך ויבואו אלינו ונלחמה‬ Esau sent secretly unto Augias, king of
‫ כי נועצו‬,‫יחד עם בני שעיר החורי‬ Africa, which is Danhabah, saying: Send
.‫להילחם איתנו להוריש אותנו מן הארץ‬ unto us some men of thy people, that we
fight together against the sons of Seir, the
‫ כי אוהב‬,‫ויעש אנגיאס מלך דנהבה כן‬
Horite, for they are resolved to make war
.‫היה אנגיאס לבני עשו בימים ההם‬ with us and to drive us from the land. And
‫וישלח אנגיאס אל בני עשו חמש מאות‬ the king of Danhabah did so, for he was a
‫ ושמונה מאות‬,‫איש רגלי גיבורי החיל‬ friend of the sons of Esau in those days,
and he sent unto them five hundred
‫ ובני שעיר שלחו אל בני‬.‫רוכבי סוסים‬
mighty men on foot and eight hundred
‫ אתם ראיתם את‬,‫קדם ואל מדין לאמור‬ horse men. And the children of Seir sent
‫אשר עשו לנו בני עשו אשר בעבורם‬ unto the people of the east and of Midian,
.‫תמנו כולנו במלחמותם את בני יעקב‬ saying: You have seen what the sons of
Esau have done unto us, for on their
‫ועתה בואו אלינו ועזרונו ונלחמה יחד‬
account most of us have perished in their
‫ וננקמה‬,‫איתם והורשנו אותם מן הארץ‬ battle against the sons of Jacob. Now, then,
‫מהם את נקמת אחיכם ואחינו אשר מתו‬ come ye to our assistance, that we fight
against them together and drive them out
‫בעבורם במלחמתם את בני יעקב‬
of the land, to avenge on them the cause of
‫ וישמעו כל בני קדם אל בני‬.‫אחיהם‬
our brethren who have died on their
‫ ויבואו אליהם כשמונה מאות איש‬,‫שעיר‬ account in their battle against the sons of
‫ וילחמו בני עשו את בני‬.‫שולף חרב‬ Jacob. And all the people of the east
hearkened unto the sons of Seir, and they
‫ ויתחזקו‬,‫שעיר בעת ההיא במדבר פארן‬
came unto them about eight hundred men
‫ ויהרגו‬.‫בני שעיר מבני עשו בפעם ההוא‬
able to draw the sword, and the sons of
‫בני שעיר מבני עשו במלחמה ההיא‬ Esau fought at that time with the sons of
‫כמאתיים איש מאנשי אנגיאס מלך‬ Seir in the wilderness of Paran; and the
‫ ויהי‬.‫ ביום ההוא‬,‫אפריקה מלך דנהבה‬ sons of Seir were victorious over the sons of
Esau in that fight, and they slew of the
‫ ויבואו‬,‫ביום השני ויוסיפו עוד בני עשו‬
men of Augias, king of Danhabah, about
‫ ותכבד‬.‫להילחם את בני שעיר שנית‬ two hundred men on that day. And on the
‫ ויצר‬,‫המלחמה עוד על בני עשו שנית‬ second day the sons of Esau came once
more to fight with the sons of Seir the
.‫להם מאוד מפני שעיר‬
second time, and the second battle was
even more disastrous upon the sons of Esau
and they were in great agony on account of
the sons of Seir.
‫ויראו בני עשו כי חזקו מהם בני שעיר‬ 8 And when the sons of Esau saw that the
sons of Seir were too strong for them, some
‫ויסובו וישובו מבני עשו אנשים איש אל‬
of their own men turned and went over to
.‫ ויעזרו את בני שעיר אויביהם‬,‫רעהו‬
their enemies, and they assisted the sons of
‫ויפלו עוד מאנשי בני עשו במלחמה‬ Seir, their enemies, and in that second
‫ מאנשי‬,‫השנית חמישים ושמונה איש‬ battle there fell fifty-eight more men from
the people of Augias, king of Danhabah.
‫ ויהי ביום השלישי‬.‫אנגיאס מלך דנהבה‬
And on the third day, the sons of Esau
‫וישמעו בני עשו כי שבו עליהם מאחיהם‬
heard that some of their own brethren
‫ ויתאבלו‬,‫להילחם בם במלחמה השנית‬ went over to their enemy in the second
‫ ויאמרו‬.‫בני עשו בשמעם את הדבר הזה‬ battle to fight against them, and they
,‫מה נעשה לאחינו אשר שבו עלינו‬ mourned when they heard this thing, and
they said: What shall we do with our
‫ ויוסיפו בני‬.‫לעזור את בני שעיר אויבינו‬
brethren, who have turned against us, to
‫עשו וישלחו אל אנגיאס מלך דנהבה‬ assist our enemies, the sons of Seir ? And
‫ שלח לנו עוד אנשים אחרים‬,‫לאמור‬ the sons of Esau sent once more to Augias,
‫ונלחמה בהם את בני שעיר כי כבדו‬ king of Danhabah, saying: Send unto us
some more men that we may fight against
‫ ויוסף עוד אנגיאס‬.‫ממנו זה פעמיים‬
the sons of Seir, for twice already they have
‫וישלח אל בני עשו כשש מאות איש‬ been stronger than we. And Augias sent
.‫ ויבואו לעזור את בני עשו‬,‫גיבורי חיל‬ unto them once more about six hundred of
‫ ויוסיפו בני עשו‬,‫ויהי לעשרת הימים‬ his mighty men, and they came to
reinforce the sons of Esau. And after ten
‫ויערכו מלחמה את בני שעיר במדבר‬
days the sons of Esau gave battle once more
‫ ותכבד המלחמה ההיא על בני‬.‫פארן‬ against the sons of Seir in the wilderness of
‫ ויתחזקו בני עשו אל בני שעיר‬,‫שעיר‬ Paran, and the fight was very terrible upon
‫ וינגפו בני שעיר לפני בני‬.‫בפעם הזאת‬ the sons of Seir, and the sons of Esau
prevailed over them, and the sons of Seir
‫ ויהרגו מהם בני עשו כאלפיים‬,‫עשו‬ were smitten and the sons of Esau slew of
‫ וימותו כל גיבורי בני שעיר‬.‫איש‬ them about two thousand men; and all the
mighty men of the sons of Seir were slain
‫ ולא נשאר בהם איש כי‬,‫במלחמה הזאת‬
in that battle, and only their little children
.‫אם בניהם הקטנים אשר נשארו בעירם‬ remained, who were left in their cities. And
‫וכל מדין ובני קדם נסו להם מהמלחמה‬ all the Midianites and the people of the
‫ וינוסו בראותם כי‬,‫ויעזבו את בני שעיר‬ east fled from the battle field leaving the
sons of Seir when they saw that the battle
‫ וירדפו בני עשו‬.‫כבדה מהם המלחמה‬
was heavy upon them; and the sons of Esau
,‫אחרי כל בני קדם עד הגעתם אל ארצם‬ pursued the people of the east until they
‫ויהרגו בני עשו בדרך מהם עוד כמאתיים‬ had reached their country, and the sons of
‫ ומאנשי בני עשו נפלו‬.‫וחמישים איש‬ Esau slew of them two hundred and fifty
more men. And from the men of the sons
‫ אך מאת‬,‫במלחמה ההיא כשלושים איש‬
of Esau about thirty men fell in that battle,
‫אחיהם היתה הרעה אליהם לשוב‬ and this evil was brought over them by
.‫אליהם לעזור את בני שעיר החורי‬ their brethren who had turned against
,‫וישמעו בני עשו עוד את רעת אחיהם‬ them to join the sons of Seir, the Horite;
and when the sons of Esau heard once
‫ ויהי אחרי‬.‫ויתאבלו עוד על הדבר הזה‬
more of the evil actions of their brethren
‫ וישובו בני עשו ויבואו שעירה‬,‫המלחמה‬ they mourned again concerning this thing.
‫ ויהרגו בני עשו את‬.‫אל מקומותם‬ And after the battle was over the sons of
‫ גם נשיהם‬,‫הנשארים בארץ מבני שעיר‬ Esau returned into the land of Seir to their
dwelling places, and the sons of Esau slew
‫ אך‬.‫וטפם הרגו לא החיו מהם נשמה‬
all those that had remained in the land of
‫החיו מהם כחמישים נערים ונערות‬ the sons of Seir, their wives and their
‫ ויהיו להם‬,‫קטנים ולא המיתום בני עשו‬ young children, and they left not one soul
‫הנערים לעבדים ואת הנערות לקחו‬ alive, save fifty youths and fifty maidens,
which the sons of Esau did not slay; and
‫ וישבו בני עשו בשעיר תחת בני‬.‫לנשים‬
the youths were unto them for slaves and
‫ ויקחו‬.‫ וירשו את ארצם ויאחזו בה‬,‫שעיר‬ the maidens they took for wives. And the
,‫בני עשו את כל אשק לבני שעיר בארץ‬ sons of Esau dwelt in Seir, in the place of
‫גם צאנם גם בקרם ורכושם וכל אשר‬ the sons of Seir, and they inherited them
and possessed themselves of their land.
‫לבני שעיר לקחו בני עשו וישבו בני עשו‬
And the sons of Esau appropriated
.‫בשעיר תחת בני שעיר עד היום הזה‬ everything in the land belonging to the
,‫ויחלקו בני עשו את הארץ למחלקות‬ sons of Seir, their flocks, and their herds,
.‫לחמשת בני עשו למשפחותיהם‬ and all their riches, and they divided the
land into five sections, according to the five
sons of Esau and their families.
‫ ויתייעצו בני עשו‬,‫ויהי בימים ההם‬ 9 And in those days the sons of Esau decided
‫להמליך עליהם מלך בארץ אשר ירשו‬ to select a king over them in the land of
their possession. And they said to each
‫ לא כי מלך‬,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫אותה‬
other: Verily a king shall rule over us, in
‫ימלוך עלינו בארצנו להיות תחת עצתו‬ our land, who will guide us by his counsel,
‫וללחום את מלחמותינו באויבינו ויעשו‬ and who will fight our battles with our
‫ וישבעו כל בני עשו לאמור אשר לא‬.‫כן‬ enemies, and they did so. And all the sons
of Esau swore, saying: No one of our
‫ כי‬,‫ימלוך עליהם מחל מאחיהם עד עולם‬
brethren shall ever be king over us, but a
‫ כי‬.‫אם איש נוכרי אשר לא מאחיהם‬ stranger who is not one of us; for the sons
‫מרה נפש כל בני עשו איש על בנו ואיש‬ of Esau were greatly embittered, every man
‫ מפני הרעה‬,‫על אחיו ואיש על רעהו‬ against his son, and against his brother,
and against his neighbor, on account of the
‫אשר עשו להם אחיהם בהילחמם את‬
evil which their brethren had done unto
,‫ על כן נשבעו בני עשו לאמור‬.‫בני שעיר‬ them in the war against the sons of Seir,
‫מהיום ההוא והלאה לא ימליכו עליהם‬ and therefore the sons of Esau swore, that
.‫מאחיהם כי אם איש נוכרי עד היום הזה‬ from this day on, no one of their brethren
should ever reign over them, but only a
‫ויהי שם איש אחד מאנשי אנגיאס מלך‬
stranger, as it is even to this day. And there
‫ והאיש גיבור‬.‫ בלע בן בעור שמו‬,‫דנהבה‬ was a certain man among the people of
‫חיל מאוד ויפה תואר וטוב רואי וחכם‬ Augias, king of Danhabah, Bela, the son of
‫ ואין איש‬,‫בכל חכמה ובעל שכל ועצה‬ Beor, was his name, and he was an
exceedingly valiant man, of fine figure and
‫ ויקחוהו כל בני‬.‫מאנשי אנגיאס כמוהו‬
comely appearance, acquainted with all
‫עשו וימשחו אותו וימליכוהו עליהם‬ sciences and a man of wisdom and good
‫ וישתחוו לו ויאמרו יחי המלך יחי‬,‫למלך‬ counsel, and there was not his like among
‫ ויפרשו השמלה ויתנו לו איש נזם‬.‫המלך‬ all the people of Augias. - And all the sons
of Esau took him, and they anointed him,
‫זהב וכסף ואיש והעת ואיש צמיד ואיש‬
and they made him king over themselves
‫ ויעשירוהו מאוד בכסף ובזהב‬,‫קשיטה‬ and they bowed down before him, and
‫ ויעשו לו כיסא מלכות‬.‫ושוהם ובדולח‬ they said unto him: May the king live, may
‫וישימו לו כתר מלכות בראשו ויבנו לו‬ the king live. And they spread out a cloth,
and every one of them brought unto him
.‫ ויהי על בני עשו למלך‬,‫היכל וישב בו‬
nose rings of gold and of silver, and rings
‫ואנשי אנגיאס לקחו את שכר מלחמתם‬ and armlets, and they made him very rich
‫ וילכו וישובו אל אדוניהם‬,‫מאת בני עשו‬ in silver and gold, and in onyx and
‫ וימלוך בלע על בני‬.‫דנהבה בעת ההיא‬ bdellium, and they made for him a royal
throne, and they placed a regal crown upon
‫ וישבו בני עשו בארץ‬,‫עשו שלושים שנה‬
his head, and they built unto him a palace
‫תחת בני שעיר וישמידום וישבו תחתם‬ to dwell therein, and he was king over all
‫ ויהי בשנת שתיים‬.‫לבטח עד היום הזה‬ the sons of Esau. And the people of Augias
took their hire for their fighting from the
,‫ושלושים שנה לרדת ישראל מצרימה‬
children of Esau, and then they went and
.‫היא שנת שבעים ואחת שנה לחיי יוסף‬
returned to their master unto Danhabah at
,‫וימת פרעה מלך מצרים בשמה ההיא‬ that time. And Bela ruled over the sons of
‫ ופרעה ציוה את‬.‫וימלוך מגרון בנו תחתיו‬ Esau for thirty years. And the sons of Esau
dwelt in the land in the place of the
,‫יוסף לפני מותו להיות למגרון בנו לאב‬
children of Seir, whom they exterminated,
.‫ולהיות מגרון תחת יד יוסף ותחת עצתו‬
and they dwelt securely in their land even
‫וישמעו כל מצרים לדבר הזה להיות‬ unto this day. And it came to pass in the
‫ כי אהבו כל מצרים את‬,‫יוסף עליהם‬ thirty-second year of Israel’s going down to
Egypt, which was the seventy first year of
‫ אך מגרון בן פרעה‬.‫יוסף כתמול שלשום‬
Joseph’s life, that Pharaoh, king of Egypt,
‫ ויהי למלך תחת‬,‫ישב על כיסא אביו‬
died in the same year, and Migron, his son,
‫ בן ארבעים ואחת שנה‬.‫אביו בימים ההם‬ reigned instead of him. And Pharaoh
‫ וארבעים שנה מלך‬,‫מגרון במלכו‬ commanded Joseph before his death to be
.‫במצרים‬ a father unto Migron his son, and that

Migron should be under Joseph’s hand and
advice. And all the people of Egypt listened
unto these words, and they agreed that
Joseph should rule over them, for all Egypt
loved Joseph even as they loved him in
former days. And Migron was sitting upon
the throne of his father, and he was king
instead of his father in those days. And
Migron was forty-one years of age when he

was made king, and he ruled over Egypt
for forty years,
‫ויקראו כל מצרים את שמו פרעה כשם‬ 10 and all Egypt called his name Pharaoh,
‫ כמשפטם לעשות במצרים על מלך‬,‫אביו‬ according to the name of his father, as it

was customary in Egypt with every king
‫ ויהי כמלוך פרעה‬.‫אשר ימלוך עליהם‬
that ruled over them; and when Pharaoh
‫תחת אביו ויתן את משפטי הארץ וכל‬ ruled instead of his father, he surrendered
‫ כאשר ציוהו‬,‫דברי המלכות ביד יוסף‬ all the laws and the government affairs of
‫ ויהי יוסף למלך על מצרים כי הוא‬.‫אביו‬ Egypt into the hands of Joseph, as his
father had commanded unto him. And
‫ ויהיו כל‬,‫המביא והמוציא בכל מצרים‬
thus Joseph became the king over Egypt,
‫ כי נטו כל‬.‫מצרים תחת ידו ותחת עצתו‬ for he was the actual ruler over all the land,
,‫מצרים אחרי יוסף אחרי מות פרעה‬ and all the matters of Egypt were under his
‫ אך לא‬.‫ויאהבוהו מאוד למלוך עליהם‬ hand and command. And all Egypt
inclined towards Joseph after the death of
‫ לא ימלוך‬,‫חפצו מהם אנשים לאמור‬
Pharaoh, and they were greatly pleased
‫ ואולם על פי יוסף‬.‫עלינו איש נוכרי‬ with his ruling over them, although some
‫היתה על מלכות מצרים בימים ההם‬ men among them were not satisfied,
‫ הוא המוציא והוא‬,‫אחרי מות פרעה‬ saying: A foreigner should not be king over
us. But for all that, the yoke of the
‫המביא לעשות כחפצו בכל הארץ ואין‬
Egyptian govern ment was carried by
‫ ותהי כל מצרים תחת יד‬.‫דובר אליו דבר‬ Joseph, and he did everything in the land
‫ וילחם יוסף עם על אויביו מסביב‬,‫יוסף‬ of Egypt according to his pleasure, and no
‫ וגם כל הארץ וכל‬.‫ויכניעם תחת ידו‬ one said a word unto him; and all Egypt
was under the hand of Joseph, and Joseph
‫ ויהיו‬,‫פלשתים עד גבול כנען הכניע יוסף‬
waged war against all his enemies around
‫כולם תחת ידו ויתנו ליוסף מס מדי שנה‬ him, and he humbled them under his
‫ ופרעה מלך מצרים ישב על כסאו‬.‫בשנה‬ hands. And all the land also, and all the
‫ אך היה תחת יד יוסף ועצתו‬,‫תחת אביו‬ Philistines, even unto the boundaries of
Canaan, Joseph subdued, and they were all
‫ וגם‬.‫כאשר היה בתחילה תחת יד אביו‬
under his hand, and they paid tribute unto
,‫לא היה מושל כי אם בארץ מצרים לבד‬ Joseph, from year to year. And Pharaoh,
‫ ויוסף מלך על כל הארץ‬.‫תחת עצת יוסף‬ the king of Egypt, sat upon the throne
‫ ממצרים ועד הנהר הגדול‬,‫בעת ההיא‬ instead of his father, but he continued
,‫ ויהי יוסף בכל דרכיו משכיל‬.‫נהר פרת‬ subject to Joseph’s orders, as he was for
merely subject to the will of his father; and
‫ ויוסף ה׳ ליוסף חכמה‬.‫וה׳ אלוקיו עמו‬
his kingdom extended only over the land
‫והוד והדר ואהבה בלב מצרים וכל‬ of Egypt even under Joseph’s control, while
‫ וימלוך יוסף על כל הארץ‬,‫הארץ‬ Joseph was at that time king over all the
‫ וכל ארץ פלשתים וכנען‬.‫ארבעים שנה‬ land, from Egypt unto the great stream,
the stream Euphrates, and he was
‫וצידון ועבר הירדן מביאים ליוסף מנחות‬
successful in all his ways, and the Lord his
‫ ומס יביאו לו מדי שנה בשנה‬,‫כל ימיו‬ God was with him. And the Lord increased
‫ וילחם יוסף עם כל אויביו‬.‫כמשפט‬ Joseph’s wisdom, and his honor and
‫ ותהי כל הארץ ביד‬,‫מסביב ויכניעם‬ dignity, and also the love of him in the
heart of Egypt, and the entire country, and
‫ וישב יוסף על כסאו במצרים‬.‫יוסף‬
Joseph reigned over all the land for forty
‫ וגם כל אחיו בני יעקב ישבו‬.‫לבטח‬ years. And all the land of the Philistines,
‫לבטח בארץ גושן כל ימי יוסף ויפרו‬ and Canaan, and Zidon, and the lands on
‫ ויעבדו את ה׳‬,‫וירבו מאוד מאוד בארץ‬ the other side of Jordan, brought gifts unto
Joseph through all his days, as also a yearly
‫כל ימיהם כאשר ציוה אותם יעקב‬
tribute according to the law, and Joseph
‫ ויהי מקץ ימים רבים ושנים‬.‫אביהם‬ fought against all his enemies around him,
‫בשבת בני עשו בארצם לבטח עם בלע‬ and he humbled them, and all the land was
‫ ויתיעצו‬.‫ ובני עשו פרו ורבו בארץ‬,‫מלכם‬ in his hands; and Joseph sat securely upon
his throne in Egypt. And all his brothers,
‫ללכת להילחם עם בני יעקב וכל מצרים‬
the sons of Jacob, dwelt likewise securely in
‫ולהציל את צפו בן אליפז אחיהם ואת‬ the land of Goshen, through all the days of
‫ כי עודם במצרים בימים ההם‬,‫אנשיו‬ Joseph, and they increased and multiplied
‫ וישלחו בני עשו אל כל‬.‫עבדים ליוסף‬ exceedingly in the land, and they served
the Lord through all their days, as Jacob
‫ ויבואו‬,‫בני קדם ויעשו איתם שלום‬
their father had commanded them. And at
‫אליהם כל בני קדם ללכת את בני עשו‬ the end of many days and years, when the
.‫מצרימה למלחמה‬ sons of Esau were dwelling securely in their
land with Bela, their king, and the sons of
Esau had increased and multiplied
themselves in the land, they concluded in
council, to go to war against the sons of
Jacob and against all Egypt, and to secure

Zepho, the son of Eliphaz their brother,
and his men, who were still slaves unto
Joseph in Egypt in those days. And the
sons of Esau sent unto all the people of the
east and they made peace with them, and
all the people of the east came unto them
to go with the sons of Esau to fight against
Egypt;
‫וגם מאנשי אנגיאס מלך דנהבה באו‬ 11 and from the people of Augias, king of
,‫אליהם וגם אל בני ישמעאל שלחו‬ Danha bah, some came down also ; and
they sent likewise unto the sons of Ishmael
,‫ ויתקבצו כל העם הזה‬.‫ויבואו אליהם‬
and they came. And all these people
‫ויבואו שעירה לעזור את בני עשו‬ assembled and they came unto Seir, to
‫ ותהי המחנה הזאת מחנה‬.‫במלחמתם‬ assist the sons of Esau in their war. And
‫גדול וכבד עם אשר כחול הים הרבה‬ this army was very great and powerful and
numerous in people like the sand of the
‫ כשמונה מאות אלף איש בין רגלי‬,‫מאוד‬
sea, more than eight hundred thousand
‫ וירדו כל הגדודים האלה‬.‫ורוכבי סוסים‬ men, foot and horsemen; and all these
‫ ויחנו על‬,‫מצרימה להילחם את בני יעקב‬ hosts went down into Egypt to fight with
‫ ויצאו לקראתם יוסף ואחיו וכל‬.‫רעמסס‬ the sons of Jacob, and they camped before
Raamses. And Joseph went to meet them
,‫גיבורי מצרים כשש מאות אלף איש‬
with his brothers and the valiant men of
‫ וילחמו בני‬.‫וילחמו איתם בארץ רעמסס‬ Egypt, about six hundred men, and they
‫יעקב את בני עשו בעת ההיא עוד בשנת‬ fought with them in the land of Raamses.
,‫החמישים שנה לרדת בני יעקב מצרימה‬ Thus the sons of Jacob fought once more
with the sons of Esau in the fiftieth year of
‫היא שנת השלושים שנה למלוך בלע על‬
the sons of Jacob going down into Egypt,
‫ ויתן ה׳ את כל גיבורי‬.‫בני עשו בשעיר‬ which was the thirtieth year of Bela's
‫עשו ובני קדם ביד יוסף ואחיו וינגפו‬ administration. And the sons of Esau and
‫ ויפלו‬.‫אנשי בני עשו ובני קדם לפני יוסף‬ the people of the east were smitten before
Joseph, and there fell from the men of Esau
‫מאנשי עשו ובני קדם חללים רבים לפני‬
and the people of the east two hundred
‫ ויפול גם‬,‫בני יעקב כמאתיים אלף איש‬ thousand men before the sons of Jacob,
.‫בלע בן בעור מלכם עמם במלחמה‬ and Bela, their king, fell likewise in that
fight And when the sons of Esau saw that
‫ויראו בני עשו כי נפל מלכם עמם‬
their king had fallen amongst the many
.‫ וירפו ידיהם מהמלחמה‬,‫במלחמה וימת‬
slain, they abandoned the war, but Joseph
‫ויוסף ואחיו וכל מצרים עודם מכים‬ and his brothers and all Egypt continued
‫ וייראו מאוד כל אנשי‬,‫באנשי בית עשו‬ to smite the men of Esau’s household; and
all the sons of Esau were greatly afraid of
.‫עשו מפני בני יעקב וינוסו לפניהם‬
the sons of Jacob and they fled. And Joseph
‫וירדפו אותם יוסף ואחיו וכל מצרים‬
with his brothers and all Egypt pursued
‫מהלך יום ויכו מהם עוד כשלוש מאות‬ them one day's journey, and they
‫ וישובו‬,‫איש הלוך הכות אותם בדרך‬ continued to smite them on the road and
they slew of them again about three
‫ וישובו יוסף וכל אחיו‬.‫אחרי כן מעליהם‬
hundred men; and afterwards they turned
‫ אך‬,‫מצרימה לא נפקד מהם איש‬
back from them, and Joseph with all his
‫ ויהי‬.‫מהמצרים נפלו שנים עשר אנשים‬ brothers returned unto Egypt, and there
‫בשוב יוסף מצרימה ויצו לאסור עוד את‬ was not missing even one of their men,
‫ ויאסרו אותם בנחושתיים‬,‫צפו ואת אנשיו‬ only of the Egyptians twelve men had
fallen. And when Joseph returned to Egypt
‫ וכל אנשי בני‬.‫ויוסיפו להם יגון על יגונם‬
he commanded that Zepho and his men be
‫עשו ובני קדם שבו איש אל עירו‬ bound more than before, and they were
‫ כי נפלו כל הגיבורים אשר היו‬,‫בבושה‬ put in additional chains so as to increase
‫ ויראו בני עשו כי מת‬.‫בהם במלחמה‬ their woes. And all the sons of Esau and
the people of the east returned to their
‫מלכם במלחמה וימהרו ויקחו איש‬
homes in great shame, for all the valiant
‫מאנשי בני קדם יובב בן זרח שמו מארץ‬ men among them had fallen in the war.
‫ וימליכוהו עליהם תחת בלע‬,‫בצרה‬ And when the sons of Esau saw that their
‫ וישב יובב על כיסא בלע תחתיו‬.‫מלכם‬ king had been slain in the battle, they went
hastily and they took a man from the midst
‫ וימלוך יובב באדום על כל בני‬,‫למלך‬
of the people of the east, and his name was
‫ ולא יספו בני עשו עוד‬.‫עשו עשר שנים‬ Johab, the son of Zerach from the land of
‫ללכת להילחם עם בני יעקב מהיום‬ Bozrah, and they crowned him their ruler
‫ כי ידעו בני עשו את‬,‫ההוא והלאה‬ instead of Bela, their former king. And
Johab sat upon the throne instead of Bela,
‫ אך‬.‫גבורת בני יעקב וייראו מהם מאוד‬
and he ruled in Edom over all the sons of
‫מהיום ההוא והלאה שנאו בני עשו את‬ Esau, for ten years; yet the sons of Esau
‫ ותהי השנאה והאיבה חזקה‬,‫בני יעקב‬ never attempted to fight against the sons of
.‫ביניהם כל הימים עד היום הזה‬ Jacob from that day on. For they knew the
strength of Jacob's sons and they were
greatly afraid of them. But from that day
on the sons of Esau hated the sons of
Jacob, and hatred and enmity were very
strong between them during all the days,
even unto this day.
‫ וימת יובב‬,‫ויהי אחרי כן מקץ עשר שנים‬ 12 And after this, at the end of ten years,
‫ ויקחו בני עשו איש‬.‫בן זרח מלך אדום‬ Johab, son of Zerach, the king of Edom
died, and the sons of Esau took another
‫ וימליכוהו‬,‫אחד ושמו חושם מארץ תימן‬
man, by the name of Chusham, from the
‫ וימלוך חושם באדום‬.‫עליהם תחת יובב‬ land of the south, and they crowned him
‫ ויוסף מלך‬.‫ עשרים שנה‬,‫על בני עשו‬ king over them, instead of Johab; and
‫מצרים ואחיו וכל בני ישראל ישבו לבטח‬ Chusham reigned in Edom over the sons of
Esau for twenty years. And Joseph, king of
‫במצרים בימים ההם כל ימי יוסף ואחיו‬
Egypt, with his brothers and all the
‫ ותשבות ארץ‬,‫אין שטן ואין פגע רע‬ children of Israel, dwelt securely in those
‫מצרים מהמלחמה בעת ההיא בימי יוסף‬ days in the land of Egypt, and they
.‫ואחיו‬ continued so through all the days of Joseph

and his brothers, without any mishap or
obstacle, and the land of Egypt rested from
war at that time, in the days of Joseph and
his brothers.
Book of Exodus
‫ואלה שמות בני ישראל אשר ישבו‬ 1 Now these are the names of the children of
‫ איש וביתו‬,‫במצרים הבאים את יעקב‬ Israel who dwelt in Egypt, who had come
with Jacob, every man with his family
,‫ בני לאה‬.‫באו כל בני יעקב מצרימה‬
came all the sons of Jacob unto Egypt. The
‫ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר‬ children of Leah: Reuben, and Simeon,
‫ יוסף‬,‫ ובני רחל‬.‫וזבולון ודינה אחותם‬ and Levi, and Judah, and Issachar, and
Zebulun, and Dinah, their sister. And the
‫ גד‬,‫ ובני זלפה שפחת לאה‬.‫ובנימין‬ sons of Rachel: Joseph and Benjamin.And
‫ דן‬,‫ ובני בלהה שפחת רחל‬.‫ואשר‬ the sons of Zilpah, the handmaid of Leah:
Gad and Asher. And the sons of Bilhah, the
‫ ואלה תולדותם אשר ילדו להם‬.‫ונפתלי‬
handmaid of Rachel: Dan and Naphtali.
‫ טרם בואם מצרימה עם‬,‫בארץ כנען‬ And these are their generations that were
‫ חנוך ופלוא‬,‫ בני ראובן‬.‫יעקב אביהם‬ born unto them in the land of Canaan,
‫ ימואל וימין‬,‫ ובני שמעון‬.‫חצרון וכרמי‬ before they came unto Egypt with Jacob
their father. The sons of Reuben: Chanoch,
.‫ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית‬
and Pallu, and Chetzron and Carmi. And
‫ גרשון קהת ומררי ויוכבד‬,‫ובני לוי‬ the sons of Simeon: Jemuel, and Jamin,
‫אחותם אשר יולדה להם ברדתם‬ and Ohad, and Jachin, and Zochar and
‫ ער ואונן ושלה‬,‫ ובני יהודה‬.‫מצרימה‬ Saul, the son of the Canaanitish woman.
And the children of Levi: Gershon, and
‫ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען‬
Kehath and Merari, and their sister
,‫ ובני יששכר‬.‫ויהיו בני פרץ חצרון וחמול‬ Jochebed, who was born unto them in
‫ סרד‬,‫ ובני זבולון‬.‫תולע ופוה ויוב ושמרון‬ going down to Egypt. And the sons of
‫ ובני‬.‫ חושים‬,‫ ובני דן‬.‫ואלון ויחלאל‬ Judah: Er, and Onan, and Shelah, and
Herez and Zarach. And Er and Onan died
,‫ ובני גד‬.‫ יחצאל וגוני ויצר ושלם‬,‫נפתלי‬
in the land of Canaan; and the sons of
‫צפיון וחגי שוני ואצבון ערי וארודי‬ Perez were Chezron and Chamul. And the
‫ ימנה וישוה וישוי‬,‫ ובני אשר‬.‫ואראלי‬ sons of Issachar: Tola, and Puvah, and Job
‫ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר‬ and Shomron. And the sons of Zebulun:
Sered, and Elon and Jachleel, and the son
‫ בלע ובכר ואשבל‬,‫ ובני בנימין‬.‫ומלכיאל‬
of Dan was Chushim. And the sons of
‫גרא ונעמן אחי וראש מופים וחופים‬ Naphtali: Jachzeel, and Guni, and Jetzer
,‫ ובני יוסף אשר יולדו לו במצרים‬.‫וארד‬ and Shilam. And the sons of Gad: Ziphion,
‫ ויהי כל נפש יוצאי ירך‬.‫מנשה ואפרים‬ and Chaggi, and Shuni, and Ezbon, and
Eri, and Arodi and Areli. And the children
‫ אלה הבאים את‬,‫יעקב שבעים נפש‬
of Asher: Jim nah, and Jishvah, and Jishvi,
‫ וישבו‬.‫יעקב אביהם מצרימה לגור שם‬ and Beriah and Serach, their sister. And the
‫ ויאכלו‬,‫יוסף וכל אחיו במצרים לבטח‬ sons of Beriah: Cheber and Malchiel. And
the sons of Benjamin: Bela, and Becher,
.‫את טוב ארץ מצרים כל ימי חיי יוסף‬
and Ashbel, and Gera, and Naaman, and
‫ויחי יוסף בארץ מצרים שלוש ותשעים‬
Achi, and Rosh, and Mupim, and Chupim
‫ וימלוך יוסף על כל מצרים שמונים‬,‫שנה‬ and Ord. And the sons of Joseph, that had
‫ ויקרבו ימי יוסף למות וישלח‬.‫שנה‬ been born unto him in Egypt were:
‫ ויבואו‬,‫ויקרא אל אחיו ואל כל בית אביו‬ Manasseh and Ephraim. And all the souls
that came out of the loins of Jacob were
‫ ויאמר יוסף אל‬.‫כולם יחד וישבו לפניו‬
seventy souls, those that had come with
‫ הנה אנוכי מת‬,‫אחיו ואל כל בית אביו‬ Jacob their father to dwell there. And
‫ואלוקים פקוד יפקוד אתכם והעלה‬ Joseph and all his brothers dwelt in Egypt
‫אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר‬ securely, and they ate the best of the land
in Egypt, through all the days of Joseph’s
‫ והיה בפקוד‬.‫נשבע לאבותיכם לתת לכם‬
life; and Joseph lived in the land of Egypt
‫אלוקים אתכם להעלותכם מזה אל ארץ‬ for ninety-three years, and he ruled over all
‫ והעליתם את עצמותיי מזה‬,‫אבותיכם‬ Egypt eighty years. And when the days of
Joseph drew nigh that he had to die, he
‫ וישבע יוסף את בני ישראל ואת‬.‫איתכם‬
sent and called his brothers and all the
‫ פקוד יפקוד‬,‫זרעם אחריהם לאמור‬
household of his father, and they all came
‫אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי‬ together and they seated themselves before
‫ ויהי אחרי כן וימת יוסף‬.‫מזה איתכם‬ him, and Joseph said unto his brothers,
and all the household of his father: Behold,
‫ היא שנת שבעים ואחת‬,‫בשנה ההיא‬
I die, and God will surely visit you, and he
‫ ויוסף בן‬.‫שנה לרדת ישראל מצרימה‬
will bring you up into the land which he
‫מאת שנה ועשר שנים במותו בארץ‬ hath sworn to your fathers to give it unto
‫ ויקומו כל אחיו וכל עבדיו ויחנטו‬.‫מצרים‬ them. And when the Lord will visit you to
bring you up from this land into the land
‫ ויבכו אותו אחיו וכל‬,‫את יוסף כמשפט‬
of your fathers, then carry ye up my bones
‫ וישימו את יוסף‬.‫מצרים שבעים יום‬
with you from here. And Joseph took an
‫בארון אשר מלא בשמים וכל מעשה‬ oath from the children of Israel, saying:
‫ ויקברוהו על שפת היאור הוא‬,‫רוקח‬ God will surely visit you, and ye shall then
‫ ויעשו לו בניו וכל אחיו וכל בית‬.‫שיחור‬ carry up my bones from here; and after this
Joseph died in that year, the seventy-first
.‫ שבעת ימים‬,‫אביו אבל‬
year of their going down to Egypt. And
Joseph was a hundred and ten years old
when he died in the land of Egypt, and all
his brothers and all his servants took him
and they embalmed Joseph according to
their custom, and his brothers and all
Egypt wept over him for seventy days. And
they placed Joseph into a coffin filled with

spices and all kinds of perfumery, and they
buried him on the side of the river
Thiebor, and his sons and all his brothers,
and the entire house hold of his father,
made for him a mourning of seven days.
‫ויהי אחרי מות יוסף ויחלו כל מצרים‬ 2 And after the death of Joseph all the
‫ ופרעה‬.‫ בימים ההם‬,‫למשול בבני ישראל‬ Egyptians began to rule over the children
of Israel in those days, and Pharaoh, the
‫מלך מצרים המולך תחת אביו לקח את‬
king of Egypt, who was reigning instead of
‫ וינהג את כל מלכות‬,‫כל משפטי מצרים‬ his father, took upon himself all the laws
.‫מצרים תחת עצתו וימלוך לבטח על עמו‬ and government affairs of Egypt, and
‫ויהי לתקופת השנה בשנת שתיים‬ everything was under his control, and he
ruled securely over his people. And at the
‫ושבעים שנה לרדת ישראל מצרימה‬
revolution of the year which was the
‫ ויברח צפו בן אליפז בן‬,‫אחרי מות יוסף‬ seventy second year of the children of
‫ ויבואו‬.‫עשו ממצרים הוא ואנשיו וילכו‬ Israel’s going down to Egypt, after the
‫אפריקה היא דנהבה אל אנגיאס מלך‬ death of Joseph, Zepho the son of Eliphaz
son of Esau escaped from Egypt with his
,‫ ויקבלם אנגיאס בכבוד גדול‬,‫אפריקה‬
men, and they came to Danhabah, to
‫ וימצא צפו חן‬.‫וישם את צפו לשר צבאו‬ Augias, king of Africah, and Augias
‫ ויהי צפו שר‬,‫בעיני אנגיאס ובעיני עמו‬ received them with great honors, and he
.‫צבא לאנגיאס מלך אפריקה ימים רבים‬ made Zepho the chief of his hosts. And
Zepho found favor in the eyes of Augias
‫ויסת צפו את אנגיאס מלך אפריקה‬
and in the eyes of all his people, and Zepho
‫לקבץ את כל חילו ללכת להילחם עם‬ was chief of hosts unto Augias, king of
‫ ולנקום מהם‬,‫המצרים ועם בני יעקב‬ Africah, for many days. And Zepho enticed
‫ ולא אבה אנגיאס לשמוע‬.‫נקמת אחיו‬ Augias, king of Africah, to assemble all his
armies, and to go to war with the
‫ כי ידע‬,‫אל צפו לעשות הדבר הזה‬
Egyptians and with the sons of Jacob, and
‫אנגיאס את גבורת בני יעקב ואשר עשו‬ to avenge on them the cause of his
‫ וצפו גדול‬.‫לחילו במלחמתם את בני עשו‬ brothers. But Augias was not willing to
‫מאוד בימים ההם בעיני אנגיאס ובעיני‬ listen unto Zepho to do this thing, for
Augias knew the strength of the sons of
‫כל עמו‪ ,‬ויסיתם תמיד להילחם במצרים‬ ‫‪Jacob, and what they had done unto his‬‬
‫ולא אבו‪ .‬ויהי בימים ההם ויחי בארץ‬ ‫‪armies in their war with the children of‬‬
‫‪Esau. And in those days Zepho was very‬‬
‫כתים איש בעיר פוצימנא ושמו עוצי‪,‬‬
‫‪great in the eyes of Augias and in the eyes‬‬
‫ויהי לבני כיתים לאלוה תעתועים‪ .‬וימת‬ ‫‪of all his people, and he always enticed‬‬
‫האיש ובין אין לו כי אם בת אחת‪ ,‬ושמה‬ ‫‪Augias to fight with Egypt, but he would‬‬
‫יאניה‪ .‬והנערה יפה עד מאוד טובת‬ ‫‪not.‬‬
‫מראה וחכמה‪ ,‬לא נראה כיופיה‬

‫וכחכמתה בכל הארץ‪ .‬ויראו אותה אנשי‬
‫אנגיאס מלך אפריקה‪ ,‬ויביאו ויהללו‬
‫אותה אליו‪ .‬וישלח אנגיאס אל בני כיתים‬
‫וישאל אותה לקחתה לו לאישה‪ ,‬ויאבו‬
‫לו אנשי כתים לתתה לו לאישה‪ .‬ויהי‬
‫בצאת מלאכי אנגיאס מלך כיתים ללכת‬
‫לדרכם והנה מלאכי תורגוס מלך ביבינטו‬
‫באו כתימה‪ ,‬כי תורגוס מלך ביבינטו גם‬
‫הוא שלח את מלאכיו לשאול לו את‬
‫יאניה לקחתה לו לאישה כי היללו אותה‬
‫אליו גם הוא כל אנשיו על כן שלח‬
‫אליה כל עבדיו‪ .‬ויבואו עבדי תורגוס‬
‫כתימה‪ ,‬וישאלו את יאניה לקחתה אל‬
‫תורגוס מלכם לאישה‪ .‬ויאמר להם אנשי‬
‫כיתים לא נוכל לתתה‪ ,‬כי אנגיאס מלך‬
‫אפריקה ביקש אותה לקחתה לו לאישה‬
‫טרם בואכם ונתננו אותה אליו‪ .‬ועתה לא‬
‫נוכל לעשות הדבר הזה להסיר את‬
‫הנערה מיד אנגיאס לתתה לתורגוס‪ ,‬כי‬
‫אנחנו יריאים מאוד מאנגיאס פן יבוא‬
‫עלינו למלחמה והשמידנו‪ ,‬ותורגוס‬

‫אדוניכם לא יוכל להציל אותנו מידו‪.‬‬
‫ויהי כשמעם מלאכי תורגוס את כל דברי‬ ‫ג‬
‫בני כיתים‪ ,‬ויפנו וישובו אל אדוניהם‬

‫ויגידו לו את כל דברי בני כיתים‪ .‬ובני‬
‫כיתים שלחו ספר אל אנגיאס לאמור‪,‬‬
‫הנה תורגוס שלח בעד יאניה לקחתה לו‬
‫לאישה ובזה השיבנו אותו‪ .‬ונשמע כי‬
‫קיבץ את כל חילו לבוא עליך למלחמה‪,‬‬
‫וישם פניו לעבור דרך סרדוניא להילחם‬
‫עם לוקוש אחיך ואחר יבוא להילחם‬
‫איתך‪ .‬וישמע אנגיאס את דברי בני‬
‫כיתים אשר שלחו לו בספר‪ ,‬ויחר אפו‪.‬‬
‫ויקם ויאסוף את כל חילו‪ ,‬ויבוא באיי‬
‫הים דרך סרדוניא אל לוקוש אחיו מלך‬
‫סרדוניא‪ .‬וישמע גיבלוש בן לוקוש כי בא‬
‫אנגיאס דודו‪ ,‬ויצא לקראתו בחיל כבד‬
‫וישקהו ויחבקהו‪ .‬ויאמר גיבלוש אל‬
‫אנגיאס‪ ,‬בשאלך שלום מעם אבי בצאתו‬
‫איתך להילחם עם תורגוס ושאלת ממנו‬
‫להשימני שר צבאו‪ .‬ויעש אנגיאס כן‬
‫ויבוא אל אחיו‪ ,‬ויצא אחיו לקראתו‬
‫וישאלהו לשלום‪ .‬וישאל אנגיאס מעם‬
‫לוקוש אחיו לשים את גיבלוש בנו לשר‬
‫צבאו‪ ,‬ויעש לוקוש כן‪ .‬ויקומו אנגיאס‬
‫ולוקוש אחיו וילכו לקראת תורגוס‬
‫למלחמה‪ ,‬וחיל רב ועם כבד עמהם‪.‬‬
‫ויבואו באוניות‪ ,‬ויבואו במחוז אשתורש‪.‬‬

‫והנה תורגוס בא לקראתם‪ ,‬כי יצא אל‬
‫סרדוניא ויאמר להחרימה ואחר יעבור‬
‫משם אל אנגיאס להילחם עמו‪ .‬ויפגשו‬
‫אנגיאס ולוקוש אחיו את תורגוס בבקעת‬
‫כנפיא‪ ,‬ותהי מלחמה חזקה ועצומה‬
‫מאוד ביניהם במקום ההוא‪ .‬ותכבד‬
‫המלחמה על לוקוש מלך סרדוניא ויפול‬
‫כל חילו‪ ,‬ויפול גם גיבלוש בנו המלחמה‬
‫ההיא‪ .‬ויצו אנגיאס דודו את עבדיו‪ ,‬ויעשו‬
‫לגיבלוש גולם זהב ויתנוהו בתוכו‪ .‬ויערוך‬
‫עוד אנגיאס מלחמה לקראת תורגוס‬
‫ויחזק ממנו אנגיאס ויהרגהו‪ ,‬ויפל את כל‬
‫עמו לפי חרב‪ .‬וינקום אנגיאס את נקמת‬
‫גיבלוש בן אחיו ואת נקמת חיל לוקוש‬
‫אחיו‪ .‬ויהי במות תורגוס וירפו ידי‬
‫הנשארי מחילו במלחמה‪ ,‬וינוסו לפני‬
‫אנגיאס ולפני לוקוש אחיו‪ .‬וירדפו‬
‫אחריהם אנגיאס ולוקוש אחיו עד אם‬
‫הדרך אשר בין אלבנו ובין רומח‪ ,‬ויהרגו‬
‫כל חיל תורגוס לפי חרב‪ .‬ולוקוש מלך‬
‫סרדוניא ציוה את עבדיו‪ ,‬ויעשו ארון‬
‫נחושת וישימו בתוכו את גויית גיבלוש‬
‫בנו ויקברוהו במקום ההוא‪ .‬ויבנו עליו‬
‫מגדל גבוה שם על אם הדרך‪ ,‬ויקראו‬
‫את שמו גיבלוש על שמו עד היום הזה‪.‬‬
‫וגם תורגוס מלך ביבינטו קברו אותו שם‬
‫עם גיבלוש במקום ההוא‪ .‬והנה על אם‬
‫ קבר גיבלוש‬,‫הדרך בין אלבנו ובין רומה‬

‫מזה וקבר תורגוס מזה ורצפה ביניהם עד‬
.‫היום הזה‬
‫ויהי בקבור גיבלוש וישב לוקוש אביו עם‬ 4 And at that time Pharaoh, king of Egypt,
‫ ואנגיאס אחיו‬.‫ אל ארצו סרדוניא‬,‫חילו‬ commanded all his people to build unto
him a strong palace in Egypt, and he
‫מלך אפריקה עם חילו הלכו עד עיר‬
commanded the sons of Jacob likewise to
‫ וישמעו יושבי‬.‫ היא עיר תורגוס‬,‫ביבינטו‬ assist in the erection of the building, and
‫ וייראו מאוד ממנו‬,‫ביבינטו את שומעו‬ the Egyptians built a beautiful and costly
‫ ויתחננו‬.‫ויצאו לקראתו בבכי ובתחנונים‬ palace for the king's residence, and he
dwelt therein, and he renewed his
‫יושבי ביבינטו אל אנגיאס לבלתי המיתם‬
government and he reigned securely. And
‫ כי‬.‫ ויעש כן‬,‫ולבלתי השחית את עירם‬ Zebulun, the son of Jacob, died in that
‫מערי בני כיתים תחשב ביבינטו בימים‬ year, which was the seventy-second year of
‫ אך‬.‫ על כן לא השחית את העיר‬,‫ההם‬ the Israelite's going down into Egypt, and
Zebulun was one hundred and fourteen
‫מהיום ההוא והלאה ילכו גדולי מלך‬
years old when he died, and he was placed
‫אפריקה כתימה לשלול שלל ולבוז בז‬ into a coffin and given into the hands of
‫ והלך צפו שר צבא‬,‫ויהי מדי לכתם‬ his children; and in the seventy-fifth year
‫ ויהי אחרי כן ויפן אנגיאס‬.‫אנגיאס עמהם‬ his brother Simeon died, he was one
hundred and twenty years old when he
‫ ויקח‬,‫עם חילו ויבואו אל עיר פוצימנא‬
died, and he was also put into a coffin and
‫שם אנגיאס את יאניה בת עוצה לאישה‬ transferred to his children. And Zepho, the
‫ ויהי בעת ההיא‬.‫ויביאה אפריקה אל עירו‬ son of Eliphaz, the son of Esau, chief of the
‫ויצו פרעה מלך מצרים לכל עמו לעשות‬ hosts of Augias, king of Africah, was still
enticing Augias day after day to wage war
‫ ויצו גם על כל‬,‫לו היכל חזק במצרים‬
and to fight against the sons of Jacob; but
‫ ויעשו‬.‫בני יעקב לעזור את מצרים בבניין‬ Augias would not consent to do this thing,
‫המצרים אל פרעה היכל יפה ונאה לבית‬ for his servants had told unto him all
‫ וישב בו ויחדש את מלכותו‬,‫מלכותו‬ concerning the strength of the sons of

Jacob, and what they had done unto them
‫ וזבולון בן יעקב מת בשנה‬.‫וימלוך לבטח‬
in their war with the children of Esau. And
‫ היא שנת שבעים וארבע שנה‬,‫ההיא‬ after some days Augias listened unto
‫ וימת זבולון בן‬.‫לרדת ישראל מצרימה‬ Zepho’s voice, and he consented to fight in
‫ ויושם בארון‬,‫מאה וארבע עשרה שנה‬ Egypt against the sons of Jacob. And
Augias collected all his people, a people
‫ ובשנת שבעים וחמש‬.‫ויותן ביד בניו‬
very numerous even like the sand upon the
‫שנה מת שמעון אחיו בן מאה ועשרים‬ sea shore, and he turned his face to go
‫ ויושם גם הוא בארון ויותן‬,‫שנה במותו‬ towards Egypt to battle. And there was
‫ וצפו בן אליפז בן עשו שר‬.‫ביד בניו‬ among the servants of Augias a certain
youth fifteen years of age, and his name
‫ עודנו מסית‬,‫צבא אנגיאס מלך דנהבה‬
was Balaam, the son of Beor, and the youth
‫את אנגיאס יום יום לערוך מלחמה‬ was very wise and learned in the art of
‫ ולא‬.‫להילחם את בני יעקב במצרים‬ sorcery. And Augias said unto Balaam:
‫ כי‬,‫אבה אנגיאס לעשות הדבר הזה‬ Conjure thou for us with witchcraft, that
we ascertain who is to be victorious in this
‫סיפרו לו עבדיו את כל גבורת בני יעקב‬
battle, into which we are now going. And
.‫אשר עשו להם במלחמתם את בני עשו‬ Balaam commanded them to bring unto
,‫ויהי צפו מסית את אנגיאס יום יום‬ him some wax, and he shaped it into
‫ ויהי‬.‫להילחם את בני יעקב בימים ההם‬ chariots and horsemen, representing the
army of Augias and the army of Egypt, and
,‫מימים וישמע אנגיאס אל דברי צפו‬
he placed all into water which he had
‫ויאבה לו להילחם במצרים את בני‬ prepared wisely for that purpose, and he
‫ ויערוך אנגיאס אל כל עמו עם רב‬.‫יעקב‬ took into his hands palm branches, and he
‫ וישם פניו‬,‫כחול אשר על שפת הים‬ bewitched with them the water in his
wisdom, and there appeared unto him in
‫ ושם היה נער‬.‫ללכת מצרימה למלחמה‬
the water the likeness of the army of Augias
‫אחד מעבדי אנגיאס בן חמש עשרה‬ falling before the army of Egypt and the
‫ והנער חכם‬,‫שנה בלעם בן בעור שמו‬ sons of Jacob. And Balaam told these
‫ ויאמר‬.‫מאוד ומבין בחכמת הקסם‬ things unto Augias, and Augias was
discouraged, and he would not arm to go
‫ קסום לנו בקסם‬,‫אנגיאס אל בלעם‬
down and fight the Egyptians, but he
‫ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת אשר‬ remained in his city.
‫ ויצו בלעם ויביאו לו‬.‫אנחנו הולכים עליה‬
,‫דוגג ויעש ממנו תמונת רכב ופרשים‬
‫ וישימם‬.‫תבנית חיל אנגיאס וחיל מצרים‬
,‫במים המחוכמים אשר איתו על ככה‬
‫ויאחזו בידו כפות תמרים ויתחכם ויקסום‬

‫ ויראו אליו במים תמונת‬.‫בהם על המים‬
‫צלמי חיילות אנגיאס נופלים לפני תמונת‬
‫ ויגד בלעם את‬.‫צלמי מצרים ובני יעקב‬
‫ ויתייאש אנגיאס‬,‫הדבר הזה אל אנגיאס‬
‫ולא התאזר לרדת מצרימה למלחמה‬
.‫וישב בעירו‬
‫ויהי כראות צפו בן אליפז כי נתייאש‬ 5 And when Zepho saw that Augias was
,‫אנגיאס לצאת למלחמה את מצרים‬ discouraged and would not go to battle,

Zepho fled from Augias and he went to the
‫ויברח צפו מאת אנגיאס מאפריקה וילך‬
land of Chittim. And all the people of
‫ ויקבלוהו כל אנשי כיתים‬.‫ויבוא כתימה‬ Chittim received him with great honors,
‫ וישכרו אותו להילחם‬,‫בכבוד גדול‬ and they engaged him to fight their battles
‫ ויתעשר צפו מאוד‬.‫מלחמותם כל הימים‬ all the days, and Zepho became
exceedingly wealthy; and the troops of the
‫ וגדודי מלך אפריקה עודם‬,‫בימים ההם‬
king of Africah made frequent incursions
.‫פושטים בארץ כיתים בימים ההם‬ to the land of Chittim in those days. And
‫ויאספו בני כיתים וילכו אל הר‬ the sons of Chittim assembled and they
‫ מפני גדודי אנגיאס מלך‬,‫קופטיציאה‬ went into the mountains of Kuptizah from
before the troops of Augias, king of
‫ ויהי היום ויאבד‬.‫אפריקה הבאים עליהם‬
Africah, that have come over them. And it
,‫לצפו פר בן בקר וילך לבקש את הפר‬ came to pass on a certain day that Zepho
.‫וישמע את געייתו סביבות ההר ההוא‬ lost a young heifer, and he went in search
of it, and he heard the heifer's lowing
‫וילך צפו וירא והנה בתחתית ההר ההוא‬
about in the mountain; and Zepho
‫ ואבן גדולה שומה בפתח‬,‫מערה גדולה‬
advanced and he saw, and behold, at the
‫ ויפוצץ צפו את האבן ויבוא אל‬.‫המערה‬ foot of the mountain there was a cave and
‫המערה וירא והנה חיה גדולה אוכלת‬ there was a large stone at the mouth of the
cave. And Zepho shattered the stone and
‫ מחציה ומעלה דמות איש‬,‫השור‬
he entered the cave, and he saw and
‫ ויקם צפו על‬.‫ומחציה ומטה דמות חיה‬
behold, a large animal was devouring the
.‫ ויהרוג אותה בחרבו‬,‫החיה ההיא‬ heifer, the upper half of that animal was
‫וישמעו יושבי כיתים הדבר הזה וישמחו‬ after the form of a man, and the other half
resembled a beast, and Zepho rose up
‫ מה נעשה לאיש הזה‬,‫מאוד ויאמרו‬
against the animal and slew it with his
‫אשר הרג את החיה הזאת אשר כלתה‬
sword. And when the people of Chittim
‫ ויועדו כולם לעשות לו יום אחד‬.‫בהמתנו‬ heard of this thing they rejoiced greatly,
‫ ויקראו את שם היום‬,‫בשנה יום מועד‬ and they said: What shall we do unto this
‫ וינסכו לו נסכים מדי‬.‫ההוא צפו על שמו‬ man who hath slain the beast that
destroyed our cattle? And they assembled
.‫ ויביאו לו מנחות‬,‫שנה בשנה ביום ההוא‬
and they set apart a cer tain day of the year
‫בעת ההיא חלתה יאניה בת עוצי אשת‬ to be celebrated as a festival in his honor,
‫ ויקשה חוליה על אנגיאס‬,‫המלך אנגיאס‬ and they named that day, Zepho, after his
‫ ויאמר אנגיאס אל‬.‫המלך ועל שריו‬ name, and they offered up drink offerings
in his behalf on that day, and they brought
‫ מה אעשה ליאניה ובמה ארפא‬,‫חכמיו‬
unto him gifts. And at that time Janiah,
‫ כי לא‬,‫ ויאמרו לו חכמיו‬.‫את חוליה‬ the wife of Augias, became ill, and her
‫כאוויר ארצנו כאויר ארץ כיתים ולא‬ illness fell heavily upon Augias and his
‫מימינו כמימיהם על כן חלתה המלכה‬ officers, and the king said unto his wise
men: What shall I do for Janiah, and how
‫ כי בהשתנות אליה האוויר‬.‫יאניה מזה‬
shall I cure her of this illness? And the wise
‫ וגם כי בארצה איננה‬,‫והמים חלתה‬ men said unto him: Behold, the air of our
‫שותה כי אם המים הבאים מן פורמה‬ country is not like the air of the land of
‫ ויצו‬.‫אשר העלו אותם אבותיה בגשרים‬ Chittim, her native land, and our water is
not like their water, and this hath caused
‫ ויביאו לו ממימי‬,‫אנגיאס את עבדיו‬
the illness of our queen. For she took sick
‫ וישקלו‬.‫פורמה אשר לכיתים בכלים‬ because the air around her, and the water,
,‫המים ההם עם כל מימי ארץ אפריקה‬ were changed, and even in her own
‫וימצאו את מימי פורמה קלים ממימי‬ country she drank only the water coming
from Purmah, which their forefathers had
,‫ וירא אנגיאס את הדבר הזה‬.‫אפריקה‬
brought over on bridges. And Augias
‫ויצו את כל שריו לאסוף חוצבי אבנים‬ commanded his servants and they brought
‫לאלפים ולרבבות ויחצבו אבנים לאין‬ from the waters of Purmah in vessels, and
‫ ויבואו הבונים ויבנו גשר עצום‬.‫מספר‬ when they weighed the water of Purmah
against all the waters of Africah, they found
‫ ויביאו מעין מים מארץ כיתים עד‬,‫מאוד‬
the water of Purmah to be the lightest of
‫ ויהיו המים ההמה ליאניה‬.‫אפריקה‬ all. And when Augias saw these things, he
‫המלכה ולכל אודותיה לשתות ולאפות‬ ordered all his officers to collect stone
‫ וגם להשקות‬,‫בהם ולכבס ולרחוץ בהם‬ cutters in thousands and in tens of

thousands, and they hewed stones beyond
‫בהם כל זרע האוכלת ממנו וכל פרי‬
number, and the builders came and built a
‫ וגם מעפר ארץ כיתים ציוה‬.‫האדמה‬ very strong bridge, and they transported
‫המלך ויביאו ממנו באוניות רבות וגם‬ the spring of water from the land of
‫ ויבנו הבונים‬,‫אבנים לבנות מהם הביאו‬ Chittim unto Africah. And these waters
were intended for queen Janiah for all her
‫היכלות ליאניה המלכה ותתרפא המלכה‬
uses, for drinking, and for baking, and for
.‫מחוליה‬ washing, and for bathing, and likewise for
the watering of all the fruits and vegetables
she was to eat. And from the soil of the
land of Chittim the king commanded to
have brought over in ships, and they
brought it in great many ships, and they
brought also building stones, and the
builders erected thereof a grand palace for
queen Janiah, and thus the queen was
healed from her illness.
‫ ויוסיפו עוד גדודי‬,‫ויהי לתקופת השנה‬ 6 And at the revolution of the year the troops
‫אפריקה ויבואו ארץ כיתים לשלול שלל‬ of Africah came once more into the land of
Chittim to plunder it as before, and when
‫ וישמע צפו בן אליפז את‬.‫כפעם בפעם‬
Zepho, the son of Eliphaz heard the news
‫שמעם ויצו אליהם וילחם בם וינוסו‬ he went forth against them, and he fought
‫ ויראו‬.‫ ויצל את ארץ כיתים מהם‬,‫לפניו‬ with them, and they fled from before him,
‫ ויתייעצו בני‬,‫בני כיתים את גבורת צפו‬ and he freed the land of Chittim from
these men. And when the sons of Chittim
‫כיתים וימליכו עליהם את צפו ויהי למלך‬
saw the strength of Zepho, they counseled
‫ ויהי במלכו וילכו לכבוש את בני‬.‫עליהם‬ together, and they crowned Zepho king
.‫ ואת כל איי הים אשר סביבותיהם‬,‫תובל‬ over them, and under his rule they went to
‫ וילחמו את בני‬,‫ויצו צפו מלכם בראשם‬ humble the sons of Tubal and all the
islands around them. And with Zepho,
‫ ויהי בשובם‬.‫תובל ואת האיים ויכבשום‬
their king, at their head, they fought with
‫ ויבנו‬,‫מהמלחמה ויחדשו לו את מלכותו‬ Tubal and the islands, and they conquered
‫לו היכל גדול מאוד לבית מלכותו‬ them; and on returning from the battle
‫ וימלוך‬,‫ ויעשו לו כיסא גדול‬.‫ולמושבו‬ they renewed Zepho's kingdom, and they
built a very large palace for the seat of his
‫צפו על כל ארץ כיתים ועל כל ארץ‬
government and his royal dwelling, and
‫ בשנה ההיא היא‬.‫איטליא חמישים שנה‬ they made for him a lofty throne, and
‫שנת שבעים ותשע שנה לרדת ישראל‬ Zepho ruled the land of Chittim and the
‫ מת ראובן בן יעקב בארץ‬,‫מצרימה‬ land of Italiah for fifty years. In that year,
the seventy-ninth year of Israelite's going
‫ בן מאה שנה ועשרים וחמש‬.‫מצרים‬
down to Egypt, Reuben, the son of Jacob,
‫ וישימוהו בארון ויותן‬,‫שנה ראובן במותו‬ died in Egypt, and Reuben was one
,‫ ובשנת השמונים מת דן אחיו‬.‫ביד בניו‬ hundred and twenty-five years old when he
‫בן מאת שנה ועשרים וארבע שנים‬ died, and they placed him into a coffin and
gave him into the hands of his children.
.‫ ויושם בארון ויותן ביד בניו‬,‫במותו‬
And in the eightieth year died Dan, his
,‫ובשנה ההיא מת חושם מלך אדום‬ brother, at the age of one hundred and
‫וימלוך אחריו הדד בן בדד חמש‬ twenty-four years, and he also was put into
‫ ובשנת שמונים ואחת‬.‫ושלושים שנה‬ a coffin and transferred into the hands of
his children. In the same year died
.‫ מת יששכר בן יעקב במצרים‬,‫שנה‬
Chusham, king of Edom, and Hadad, son
‫ויששכר בן מאת שנה ושתיים ועשרים‬ of Bedad, ruled after him for thirty-five
.‫ ויושם בארון ויותן ביד בניו‬,‫שנה במותו‬ years. And in the eighty-first year died
‫ בן‬,‫ובשנת שמונים ושלוש שנים מת גד‬ Issachar, son of Jacob, one hundred and
twenty-two years old, and he was put into
‫מאה ועשרים וחמש שנים היה ויושם‬
a coffin and given into the hands of his
‫ ויהי בשנת‬.‫בארון במצרים ויותן ביד בניו‬ children; and in the eighty-second year
‫שמונים וארבע שנים היא השנה‬ died Asher, his brother, being one hundred
and twenty years old at the time of his
‫החמישית למלכות הדד בן הדד מלך‬
death, and he was put into a coffin in
‫ ויקבוץ הדד את כל בני עשו‬,‫אדום‬
Egypt and placed into the hands of his
‫ויערוך את כל חילו כארבע מאות אלף‬ children. And in the eighty-third year Gad
‫ וישם פניו ארץ מואב וילך להילחם‬,‫איש‬ died, and he was one hundred and twenty-
five years old when he died, and he was put
‫את מואב ולתת אותם תחת ידו למס‬
into a coffin in Egypt and given into the
‫ וישמעו בני מואב את הדבר הזה‬.‫עובד‬
hands of his children.
‫ וישלחו אל בני מדין לעזור‬,‫וייראו מאוד‬
‫אותם להילחם את הדד בם הדד מלך‬

‫אדום‪ .‬והדד בא ארץ מואב‪ ,‬ויצאו בני‬
‫מואב ובני מדין לקראתו ויערכו איתו‬
‫מלחמה בשדה מואב‪ .‬וילחם הדד את‬
‫מואב‪ ,‬ויפלו מבני מואב ובני מדין חללים‬
‫רבים כאלפיים איש‪ .‬ותכבד המלחמה על‬
‫מואב וייראו בני מואב כי חזקה עליהם‬
‫המלחמה וירפו ידיהם‪ ,‬ויתנו עורף ויעזבו‬
‫את בני מדין להילחם‪ .‬ובני מדין לא ידעו‬
‫את מחשבת מואב אך התחזקו במלחמה‬
‫וילחמו את הדד ואת כל חילו‪ ,‬ויפלו כל‬
‫מדין לפניו‪ .‬ויכה הדד את כל מדין מכה‬
‫רבה ויהרגם לפי חרב לא השאיר מהם‬
‫שריד‪ ,‬את כל הבאים לעזור את מואב‪.‬‬
‫ויהי כאשר תמו כל בני מדין במלחמה‬
‫ובני מואב נמלטו‪ ,‬וישם הדד את כל‬
‫מואב בעת ההיא למס עובד ויהיו תחת‬
‫ידו‪ .‬ויתנו לו מס כמשפט שנה שנה‪ ,‬ויפן‬
‫הדד וישב אל ארצו‪.‬‬
‫ויהי לתקופת השנה כשמוע יתר מדין‬ ‫‪7‬‬ ‫‪And in the eighty-sixth year died Judah,‬‬
‫אשר בארץ כי נפלו כל אחיהם במלחמת‬ ‫‪the son of Jacob, and he was one hundred‬‬
‫‪and twenty-nine years old at his death, and‬‬
‫הדד בעבור מואב‪ ,‬וכי נתנו מואב עורף‬
‫‪they embalmed him, and put him into a‬‬
‫במלחמה ויעזבו את מדין להילחם‪.‬‬ ‫‪coffin and he was given into the hands of‬‬
‫ויתייעצו חמשת נשיאי מדין עם יתר‬ ‫;‪his children‬‬
‫אחיהם אשר נשארו בארצם‪ ,‬להילחם‬

‫את מואב לנקום מהם מלחמת אחיהם‪.‬‬
‫וישלחו בני מדין אל כל אחיהם בני‬
‫קדם‪ ,‬ויבואו כל אחיהם כל בני קטורה‬

‫לעזור את מדין להילחם את מואב‪.‬‬
‫וישמעו בני מואב את הדבר הזה ויראו‬
‫מאוד‪ ,‬כי נאספו עליהם כל בני קדם‬
‫למלחמה‪ .‬וישלחו גם הם בני מואב ספר‬
‫אל ארץ אדום‪ ,‬אל הדד הן בדד מלך‬
‫אדום לאמור‪ .‬בוא נא אלינו ועזרנו ונכה‬
‫את מדין‪ ,‬כי נאספו כולם יחד ויבואו‬
‫עלינו עם כל אחיהם בני קדם למלחמה‬
‫להינקם ממנו נקמת מדין הנופלים‬
‫במלחמה‪ .‬ויצא הדד בן בדד מלך אדום‬
‫מארץ אדום עם כל חילו‪ ,‬וילך ארץ‬
‫מואב לעזור את בני מואב להילחם את‬
‫מדין‪ .‬וילחמו מדין ובני קדם עם מואב‬
‫בשדה מואב‪ ,‬ותהי ביניהם מלחמה‬
‫חזקה מאוד‪ .‬ויך הדד את כל בני מדין‬
‫ובני קדם לפי חרב‪ ,‬ויצל הדד את מואב‬
‫מיד מדין בעת ההיא‪ .‬וינוסו הנשארים‬
‫ממדין ובני קדם לפני הדד וחילו‪ ,‬וירדוף‬
‫הדד אחריהם עד ארצם ויכם מכה רבה‬
‫מאוד ויפלו חללים בדרך‪ .‬ויצל הדד את‬
‫מואב מכף מדין כי נפלו כל בני מדין‬
‫לפי חרב‪ ,‬ויפן הדד וישב אל ארצו‪.‬‬
‫ומהיום ההוא והלאה שנאו בני מדין את‬
‫בני מואב על אשר נפלו בעבורם‬
‫במלחמה‪ ,‬ותהי שנאה גדולה ועצומה‬
‫ביניהם כל הימים‪ .‬והיה כל הנמצא‬
‫ממדין בדרך ארץ מואב ימות בחרב‬
‫ וכל הנמצא ממואב בדרך ארץ‬,‫מואב‬

‫ ככה יעשו מדין‬.‫מדין ימות בחרב מדין‬
‫ ימים‬,‫למואב ומואב למדין כל הימים‬
‫ ויהי בעת ההיא וימת יהודה בן‬.‫רבים‬
‫ בשנת שמונים ושש שנים‬,‫יעקב במצרים‬
‫ ויהודה בן‬.‫לרדת יעקב ובניו ומצרימה‬
,‫מאת שנה ועשרים ותשע שנים במותו‬
‫ויחנטו אותו וישימוהו בארון וינתן ביד‬
‫ ובשנת שמונים ושבע שנים מת‬.‫בניו‬
‫ בן מאת שנה ושבע עשרה‬,‫בנימין אחיו‬
‫ וישימו אותו בארון ויותר‬.‫שנה במותו‬
.‫ביד בניו‬
‫ובשנת שמונים ותשע שנים מת נפתלי בן‬ 8 and in the eighty-ninth year died Naphtali,
one hundred and thirty two years old, and
‫ ויושם‬,‫מאת שנה ושתיים ושלושים שנה‬
he was put into a coffin and given into the
‫ ויהי בשנת תשעים‬.‫בארון ויותן ביד בניו‬
hands of his children. And in the ninety-
‫ואחת שנה לרדת ישראל מצרימה היא‬ third year Levi, the son of Jacob, died in
‫שנת שלוש עשרה שנה למלוך צפו בן‬ Egypt, he was one hundred and thirty-
‫ באו בני אפריקה‬,‫אליפז על בני כיתים‬ seven years old when he died, and they put
him into a coffin and they gave him into
‫על בני כיתים לשלול שלל מהם כפעם‬
the hands of his children. And it came to
‫בפעם אך לא באו אליהם זה שלוש‬ pass after Levi’s death, when the Egyptians
,‫ ויבואו אליהם בשנה ההיא‬.‫עשרה שנה‬ saw that all the sons of Jacob, Joseph’s
‫ויצא צפו הן אליפז אליהם עם אנשים‬ brothers, had died, the Egyptians began to
afflict the children of Israel, and to
.‫מאנשיו ויך בהם מכה רבה ועצומה‬
embitter their lives from that day on even
‫וינוסו גדודי אפריקה מפני צפו ויפלו‬ unto the day of their going out of Egypt;
‫ וירדפם צפו‬,‫חללים רבים לפניו בדרך‬ and they took away from their possession
‫ואנשיו הלוך והכות בהם עד קרוב‬ all the vine yards which Joseph had given
unto them, and all the fine houses in
‫ וישמע אנגיאס מלך אפריקה‬.‫לאפריקה‬
which the children of Israel were dwelling,
,‫את הדבר אשר עשה צפו ויחר לו מאוד‬ and all the fat of Egypt, everything the
.‫ויירא אנגיאס מפני צפו כל הימים‬ Egyptians took away from the children of
Israel in those days. And the land of Egypt
‫ובשנת תשעים ושלוש שנים מת לוי בן‬
grew heavy upon the children of Israel in
‫ ולוי בן מאת שנה‬.‫יעקב במצרים‬ those days, and the Egyptians mistreated
‫ וישימו‬,‫ושלושים ושבע שנים במותו‬ them until the children of Israel were
‫ ויהי אחרי‬.‫אותו בארון ויותן ביד בניו‬ wearied of their lives on account of the
Egyptians. And in those days, in the one
‫מות לוי כאשר ראו כל מצרים כי מתו‬
hundred and second year of the Israelites’
‫ ויחלו כל מצרים‬,‫כל בני יעקב ואחי יוסף‬ going down to Egypt, Pharaoh, the king of
‫לענות את בני יעקב ולמרר את חייהם‬ Egypt, died, and his son Melol reigned in
‫מהיום ההוא והלאה עד יום צאתם‬ his stead, and all the valiant men of Egypt,
and all the generation that knew Joseph
‫ ויסירו מידם את כל הכרמים‬.‫ממצרים‬
and his brethren died in those days. And
‫ ואת כל‬,‫והשדות אשר נתן להם יוסף‬ there rose up another generation which
‫הבתים הטובות אשר היו בני ישראל‬ had not known the sons of Jacob, and all
the good which they had done unto them,
‫ את הכל‬,‫ ואת כל חלב מצרים‬.‫בהם‬
and how much they had added to the
.‫לקחו מצרים מאת בני יעקב בימים ההם‬
strength of Egypt. Therefore all Egypt
‫ותלך יד כל מצרים הלוך וקשה על בני‬ began to embitter the lives of the children
‫ישראל בימים ההם וירעו מצרים‬ of Jacob from that day on, and to afflict
them with hard labor, for they knew not
‫ עד אשר קצו בני ישראל‬,‫לישראל‬
their ancestors who had saved them in the
‫ ויהי לימים רבים‬.‫בחייהם מפני מצרים‬
days of the famine. And it was from the
‫בשנת מאה ושתיים שנה לרדת ישראל‬ Lord that this should befall the children of
‫מצרימה וימת פרעה מלך מצרים וימלוך‬ Israel in order to be benefited at the end,
‫ וגם כל גיבורי מצרים‬,‫מלול בנו תחתיו‬ and that all the children of Israel might
know the Lord their God, and in order
‫וכל הדור ההוא אשר ידע את יוסף ואת‬
that they might know the signs and fearful
‫ ויקם דור אחר‬.‫אחיו מתו בימים ההם‬ wonders which the Lord enacted in Egypt
‫תחתם אשר לא ידעו את בני יעקב ואת‬ on account of Israel his people, and in
‫ ואת כל‬,‫כל הטובה אשר עשו להם‬ order that the children of Israel might fear
the Lord, the God of their forefathers, and
‫ על כן החלו כל מצרים‬.‫גבורתם במצרים‬
that they might walk in all his ways, they
‫מהיום ההוא והלאה למרר את חי בני‬ and their seed after them forever.
‫יעקב ולענותם בכל עבודה קשה‪ ,‬על כי‬

‫לא ידעו את אבותם אשר הצילו אותם‬
‫בימי הרעב‪ .‬וגם מאת ה׳ היתה זאת לבני‬
‫ישראל להטיב להם באחריתם‪ ,‬למען‬
‫דעת כל בני ישראל את ה׳ אלוקיהם‪.‬‬
‫ולמען דעת האותות והמופתים הנוראים‬
‫אשר יעשה ה׳ במצרים בעבור עמו‬
‫ישראל‪ ,‬למען ייראו בני ישראל את ה׳‬
‫אלוקי אבותם לעבוד אותו וללכת בכל‬
‫דרכיו הם וזרעם אחריהם כל ימיהם‪.‬‬
‫בן עשרים ושש שנים מלול במלכו‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Melol was twenty years of age when he‬‬
‫ותשעים וארבע שנים מלך‪ .‬ויקראו כל‬ ‫‪assumed the kingdom, and for ninety-four‬‬
‫‪years he ruled over Egypt, and all the‬‬
‫מצרים את שמו פרעה כשם אביו‪,‬‬
‫‪Egyptians called him by the name of‬‬
‫כמשפט לעשות בכל מלך המולך עליהם‬ ‫‪Pharaoh, after the name of his father, as it‬‬
‫במצרים‪ .‬בעת ההיא יצאו כל גדודי‬ ‫‪was their custom to call every king that‬‬
‫אנגיאס מלך אפריקה לפשוט בארץ‬ ‫‪reigned over them in Egypt.‬‬
‫כיתים כפעם בפעם‪ ,‬לשלול את שללם‪.‬‬

‫וישמע צפו בן אליפז בן עשו מלך כיתים‬
‫את שמעם‪ ,‬ויצא לקראתם בחילו וילחם‬
‫בם בדרך‪ .‬ויך צפו את גדודי מלך‬
‫אפריקה לפי חרב לא השאיר מהם‬
‫שריד‪ ,‬ולא שב מהם אל אדוניו אפריקה‬
‫עד אחד‪ .‬וישמע אנגיאס את הדבר הזה‬
‫אשר עשה צפו בן אליפז לכל חילו אשר‬
‫השמיד אותם‪ ,‬וישמע אנגיאס את כל‬
‫חילו כל אנשי ארץ אפריקה עם רב‬
‫מאוד כחול אשר על שפת הים‪ .‬וישלח‬
‫אנגיאס אל לוקוס אחיו לאמור‪ ,‬בוא אליי‬

‫עם כל אנשיך ועזרני ונכה את צפו ואת‬
‫כל בני כיתים אשר השמידו את אנשיי‪.‬‬
‫ויבוא לוקוש עם כל חילו חיל גדול מאוד‬
‫לעזור את אנגיאס אחיו‪ ,‬להילחם את צפו‬
‫ואת בני כיתים‪ .‬וישמע צפו ובני כיתים‬
‫את הדבר הזה וייראו מאוד‪ ,‬ויפול פחד‬
‫גדול בלבבם‪ .‬וישלח צפו גם הוא ספר‬
‫לארץ אדום‪ ,‬אל הדד בן בדד מלך אדום‬
‫ואל כל בני עשו לאמור‪ .‬שמעתי כי‬
‫אנגיאס מלך אפריקה בא אלינו עם אחיו‬
‫להילחם בנו ונירא מאוד ממנו כי חילו‬
‫רב מאוד‪ ,‬ואף אשר בא אלינו עם אחיו‬
‫וחילו‪ .‬ועתה עלו איתי גם אתם ועזרוני‬
‫ונלחמה יחד באנגיאס ובלוקוש אחיו‪,‬‬
‫והושעתם אותנו מידם ואם לא דעו כי‬
‫נמות כולנו‪ .‬וישלחו בני עשו ספר אל בני‬
‫כיתים‪ ,‬ואל צפו מלכם לאמור‪ .‬לא נוכל‬
‫להילחם את אנגיאס ואת עמו‪ ,‬כי ברית‬
‫ושלום בינינו איתו זה ימים רבים מימי‬
‫בלע בן בעור המלך הראשון‪ .‬ומימי יוסף‬
‫בן יעקב מלך מצרים‪ ,‬אשר נלחמנו איתו‬
‫בעבר הירדן בקברו את אביו‪ .‬ויהי‬
‫כשמוע צפו את דברי אחיו בני עשו‬
‫ויחדל מעליהם‪ ,‬ויירא צפו מפני אנגיאס‬
‫מאוד‪ .‬ואנגיאס ולוקוש אחיו ערכו את‬
‫כל חילם כשמונה מאות איש‪ ,‬וילכו‬
‫כתימה להילחם את צפו‪.‬‬
‫וצפו בן אליפז יצא לקראתם בפחד‬ ‫י‬
‫וברעדה כשלושת אלפים אנשים‪ ,‬כל בני‬

‫כיתים‪ .‬ויאמרו כל בני כיתים אל צפו‪,‬‬
‫התחנן נא בעדינו אל אלוקי אבותיך אולי‬
‫יצילנו מכף אנגיאס וחילו‪ .‬כי אלוקים‬
‫גדול הוא‪ ,‬והוא המציל את כל הבוטחים‬
‫אליו‪ .‬וישמע צפו אל דבריהם‪ ,‬ויבקש‬
‫צפו את ה׳ ויאמר‪ .‬ה׳ אלוקי אברהם‬
‫ויצחק אבותיי‪ ,‬היום יודע כי אתה‬
‫אלוקים אמת וכל אלוקי כל הגוים הבל‬
‫המה ותוהו‪ .‬זכור נא אליי היום את‬
‫בריתך את אברהם אבינו‪ ,‬אשר סיפרו‬
‫לנו אבותינו‪ .‬ועשה חסד עמי היום בעבור‬
‫אברהם ויצחק אבינו‪ ,‬והושעת אותי ואת‬
‫בני כיתים מיד מלך אפריקה הבאים‬
‫עלינו למלחמה‪ .‬וישמע ה׳ בקול צפו‬
‫וידרוש אליו בעבור אברהם ויצחק‪ ,‬ויציל‬
‫ה׳ את צפו ואת בני כיתים מיד אנגיאס‬
‫ועמו‪ .‬וילחם צפו את אנגיאס מלך‬
‫אפריקה ואת כל עמו ביום ההוא‪ ,‬ויתן ה׳‬
‫את כל אנשי אנגיאס ביד בני כיתים‪.‬‬
‫ותכבד המלחמה על אנגיאס‪ ,‬ויך צפו את‬
‫כל אנשי אנגיאס ולוקוש אחיו לפי חרב‪.‬‬
‫ויפול מהם עד ערב היום ההוא כארבע‬
‫מאות אלף איש‪ .‬וירא אנגיאס כי מתו כל‬
‫אנשיו‪ ,‬וישלח ספר אל כל יושבי‬
‫אפריקה לבוא אליו לעזרו במלחמה‪.‬‬
‫ויכתוב בספר לאמור‪ ,‬כל הנמצא‬
‫באפריקה יבוא אליי מבן עשר שנים‬

‫ומעלה כולם יבואו אליי‪ .‬והנה כאשר לא‬
‫יבוא ומת‪ ,‬ואת כל אשר לו ואת כל ביתו‬
‫יקח המלך‪ .‬וייראו כל יתר יושבי אפריקה‬
‫מדברי אנגיאס‪ ,‬ויצאו מהעיר כשלוש‬
‫מאות אלף איש ונער מבן עשר שנים‬
‫ויבואו אל אנגיאס‪ .‬ויהי מקץ עשרה ימים‬
‫ויערוך עוד אנגיאס מלחמה עם צפו ועם‬
‫בני כיתים‪ ,‬ותהי מלחמה גדולה וחזקה‬
‫מאוד ביניהם‪ .‬וישלח צפו מחיל אנגיאס‬
‫ולוקוש אחיו חללים רבים בארץ‬
‫כאלפיים איש‪ ,‬ויפול גם סוסיפטר שר‬
‫צבא אנגיאס במלחמה ההיא‪ .‬ויהי‬
‫כאשר מת סוסיפטר ויפנו גדודי אפריקה‬
‫ויתנו עורף לנוס וינוסו‪ ,‬ואנגיאס ולוקוש‬
‫אחיו עמהם‪ .‬וירדפו צפו ובני כיתים‬
‫אחריהם‪ ,‬ויכו בהם עוד מכה רבה בדרך‬
‫כמאתיים איש‪ .‬וירדפו את אזדרובל בן‬
‫אנגיאס כי נס עם אביו ויכו מאנשיו‬
‫בדרך עשרים איש‪ ,‬וימלט אזדרובל מיד‬
‫בני כיתים ולא המיתוהו‪ .‬ואנגיאס ולוקוש‬
‫אחיו ברחו עם יתר אנשיהם‪ ,‬וימלטו‬
‫ויבואו אפריקה בפחד וברעדה‪.‬‬
‫ויירא אנגיאס מפני צפן בן אליפז כל‬ ‫‪11‬‬ ‫‪And Balaam, the son of Beor, who was‬‬
‫הימים פן ילחם עוד איתו‪ .‬ובלעם בן‬ ‫‪with Augias, saw that Zepho had prevailed‬‬
‫‪over the men of Augias, and Balaam fled‬‬
‫בעור היה בעת ההיא עם אנגיאס‬
‫‪from Danhabah, and he came unto‬‬
‫במלחמה‪ ,‬ויהי בראותו כי גבר צפו על‬ ‫‪Chittim, and Zepho and the children of‬‬
.‫אנגיאס ויברח משם ויבוא כתימה‬ Chittim received him with great honors,
‫ויקבלוהו צפו ובני כיתים בכבוד גדול כי‬ for Zepho knew Balaam’s wisdom, and he
gave unto Balaam many gifts that he
‫ ויתן צפו‬,‫ידע צפו את חכמת בלעם‬
should remain with him. And when Zepho
‫ ויהי‬.‫לבלעם מתנות רבות וישב איתו‬ had returned from the battle against the
‫ ויצו ויפקוד את‬,‫בשוב צפו מהמלחמה‬ people of Africah, he commanded that all
‫כל בני כיתים אשר הלכו במלחמה והנה‬ the children of Chittim who had gone to
battle with him be counted, and behold
‫ וישמח צפו על‬.‫לא נפקד מהם איש‬
there was not one man of them missing;
‫ ויוסף עוד ויחדש את מלכותו‬,‫הדבר הזה‬ and he rejoiced greatly at this thing, and he
‫ אך לא זכר צפו‬.‫ויעש משתה לכל עבדיו‬ renewed his kingdom, and he made a feast
‫ ולא ידע כי ה׳ עזר אותו‬,‫את ה׳‬ to all his servants. But Zepho did not
remember the Lord, neither did he reflect
‫ וכי הוא הציל אותו ועמו מיד‬,‫במלחמתו‬
that the Lord had delivered him and his
‫ אך עודנו ילך בדרכי בני‬.‫מלך אפריקה‬ people from the hands of the people of
‫כיתים ובני עשו הרעים לעבוד אלוקים‬ Africah, but he continued to walk in the
‫ על‬,‫אחרים כאשר למדונו אחיו בני עשו‬ ways of the sons of Chittim and in the
ways of the wicked sons of Esau, and he
‫ וימלוך צפו‬.‫כן יאמרו מרשעים יצא רשע‬
served other gods as the sons of Esau had
‫ ואת ה׳ אשר‬,‫על כל בני כיתים לבטח‬ taught him; therefore it is * said: From the
‫הציל אותו ואת כל עמו )מיד( מלך‬ wicked goeth forth wickedness. And at that
‫ ולא יספו עוד גדודי‬.‫אפריקה לא ידע‬ time, when Zepho had seen how he
prevailed over all the people of Africah
‫אפריקה לבוא כתימה לשלול שלל כפעם‬
whom he had smitten at the edge of the
‫ כי ידעו את כל גבורת צפו אשר‬,‫בפעם‬ sword, Zepho held counsel with the
‫ ויירא אנגיאס‬.‫הכה את כולם לפי חרב‬ children of Chittim to go unto Egypt
‫ כל‬,‫מפני צפו בן אליפז ומפני בני כיתים‬ against the children of Jacob and against
Pharaoh the king of Egypt; for Zepho had
‫ בשוב צפו‬,‫ בעת ההיא‬.‫הימים‬
heard that all the valiant men of Egypt had
‫מהמלחמה וכראות צפו כי גבר על כל‬ died, and that Joseph and his brothers, the
‫אנשי אפריקה וימיתם לפי חרב‬ sons of Jacob, were dead, and that all their
‫ יתייעץ צפו עם כל בני כיתים‬.‫במלחמה‬ children, the children of Israel, had

remained in Egypt. And Zepho concluded
‫ להילחם את בני יעקב‬,‫ללכת מצרימה‬
to go and fight against them and against all
‫ כי שמע צפו כי‬.‫ואת פרעה מלך מצרים‬ Egypt, in order to avenge the cause of his
‫ וכי מתו יוסף‬,‫מתו כל גיבורי מצרים‬ brethren, the sons of Esau, whom Joseph,
‫ואחיו בני יעקב וישארו כל בניהם בני‬ and his brothers with all Egypt had smitten
in the land of Canaan, when they had gone
‫ ויאמר צפו ללכת‬.‫ישראל במצרים‬
up to bury Jacob in Hebron. And he sent
‫ לנקום‬,‫להילחם איתם ועם כל מצרים‬ messengers unto Hadad, son of Bedad,
‫מהם את נקמת אחיו בני עשו אשר הכה‬ king of Edom, and to all his relatives, the
‫יוסף ואחיו וכל מצרים בארץ כנען‬ children of Esau, saying: Have ye not said
that you refused to fight against the king of
‫ וישלח‬.‫בעלותם לקבור את יעקב בחברון‬
Africah because he was a party to your
‫צפו מלאכים אל הדד בן בדד מלך‬ covenant? Yet I have fought against him
.‫ ואל כל אחיו בני עשו לאמור‬,‫אדום‬ and I have smitten him with all his people.
‫הלא אמרתם כי לא תלחמו את מלך‬ And now I have fixed my mind upon
fighting against Egypt and against the
‫ הנה‬,‫אפריקה כי בעל בריתכם הוא‬
children of Joseph who are there, and I will
.‫אנוכי נלחמתי בו והכתיו ואת כל עמו‬ take revenge on them for what his brothers
‫ועתה אמור אמרתי להילחם את מצרים‬ have done unto us in the land of Canaan,
‫ ונקמתי מהם‬,‫ואת בני יעקב אשר שם‬ when they went up to bury their father in
Hebron. And now if ye be willing to come
‫את אשר עשה יוסף ואחיו אבותיהם לנו‬
to our assistance, to fight against them and
‫בארץ כנען בעלותם לקבור את אביהם‬ the Egyptians, then come and let us avenge
‫ ועתה אם יש את נפשכם לבוא‬.‫בחברון‬ the cause of our brethren.
,‫אליי לעזרני להילחם איתם ואת מצרים‬

.‫ונקמנו מהם נקמת אחינו‬
‫ ויתקבצו‬,‫וישמעו בני עשו אל דברי צפו‬ 12 And the children of Esau hearkened unto
‫יחד כל בני עשו עם רב מאוד וילכו‬ the words of Zepho, and they gathered
themselves together, a people very
.‫לעזור את צפו ואת בני כיתים במלחמה‬
numerous, and they went to assist Zepho
‫ ואל כל בני‬,‫וישלח צפו אל כל בני קדם‬ and the sons of Chittim in their battle.
‫ ויתקבצו וילכו‬.‫ישמעאל כדברים האלה‬ And Zepho sent messages likewise to all
‫ למלחמה‬,‫כולם לעזרת צפו ובני כיתים‬ the people of the east and to the children
of Ishmael, in the same words, and they
‫ ויצאו ויבואו כל המלכים‬.‫על מצרים‬
assembled and came to assist Zepho and
‫ מלך אדום ובני קדם וכל בני‬,‫האלה‬ his people in their battle against Egypt.
‫ישמעאל וצפו מלך כיתים ויערכו את כל‬ And all * these kings, the kings of Edom,
‫ ותהי כל המחנה‬.‫צבאותיהם בחברון‬ and the people of the east, and all the sons
of Ishmael, and Zepho, went forth, and
‫ עם רב‬,‫כבד מאוד כמהלך שלושת ימים‬
they came and arrayed their hosts in
‫כחול אשר על שפת הים אשר אין להם‬ Hebron. And the camp was exceedingly
‫ וירדו כל המלכים האלה וכל‬.‫מספר‬ heavy three days journey in length, a
‫צבאותיהם ויבואו על כל מצרים‬ numerous people like the sand on the sea
shore which cannot be numbered, and all
‫ ויחנו כולם יחד בבקעת‬,‫למלחמה‬
these with their hosts marched down
,‫ וכל מצרים שמעו את שמעם‬.‫פתרוס‬ before Egypt to give battle, and they
‫ויתקבצו גם הם כל אנשי ארץ מצרים‬ encamped themselves together in the valley
‫וכל הערים אשר במצרים כשלוש מאות‬ of Pithros. And when all Egypt heard the
news of their coming, they also gathered
‫ וגם מבני ישראל אשר היו‬.‫אלף איש‬
together, all the people of Egypt and of all
‫בארץ גושן בימים ההם שלחו אנשי‬ the cities belonging unto Egypt, about
‫ ללכת‬,‫מצרים אליהם לבוא איתם‬ three hundred thousand men. And the
people of Egypt sent also for the children
‫ ויתקבצו‬.‫להילחם יחד עם כל המלכים‬
of Israel who were dwelling in Goshen in
‫כל איש ישראל בעת ההיא ויהיו כמאה‬
those days, to come unto them to fight
‫ וילכו למלחמה לעזרת‬,‫וחמישים איש‬ against those kings, and some of the men
‫ ויצאו איש ישראל ומצרים‬.‫מצרים‬ of Israel assembled and they were about
one hundred and fifty men, and they went
,‫כשלוש מאות אלף ומאה וחמישים איש‬
to assist the Egyptians in their battle. And
‫וילכו לקראת המלכים ההם למלחמה‬
the men of Israel and Egypt went forth
‫ויתיצבו כולם מחוץ לארץ גושן נגד‬ about three hundred thousand and one
‫ ומצרים לא האמינו בישראל‬.‫פתרוס‬ hundred and fifty men, and they posted
‫ כי‬,‫ללכת עמהם במחניהם יחד למלחמה‬ themselves outside of Goshen, opposite

Pithros. And the Egyptians had no
‫אמרו כל מצרים פן יסגרונו בני ישראל‬
confidence in the Israelites to go with them
‫ביד בני עשו ובני ישמעאל כי אחיהם‬ together into battle, for they said: Mayhap
,‫ ויאמרו כל מצרים אל בני ישראל‬.‫הם‬ the children of Israel will deliver us into
‫התיצבו פה אתם יחד במעמדכם והלכנו‬ the hands of the children of Esau and
Ishmael, for they are their relatives. And all
‫כולנו אנחנו ונלחמנו בבני עשו‬
the Egyptians said unto the children of
‫ והיה אם יחזקו ממנו המלכים‬.‫וישמעאל‬ Israel: Remain ye here in your present
‫ ובאתם אתם כולכם יחד עליהם‬,‫האלה‬ position, and we will go to fight against the
children of Esau and Ishmael, and if they
‫ וצפו‬.‫ועזרתם אותנו ויעשו בני ישראל כן‬
should prevail over us then all of you will
‫בן אליפז בן עשו מלך כיתים והדד בן‬
come over them to assist us; and the
‫בדד מלך אדום וכל מחניהם וכל בני‬ children of Israel did so. And Balaam, the
‫ חונים‬,‫קדם ובני ישמעאל עם רב כחול‬ son of Beor, the Aramite, was with Zepho
‫ ושם‬.‫יחד בבקעת פתרוס נגד תחפנחס‬ in the camp, for he had come with the
children of Chittim, and Balaam was
‫היה במחנה צפו בלעם בן בעור הארמי‬
highly honored in the eyes of Zepho and
‫ ובלעם‬,‫כי בא עם בני כיתים למלחמה‬ his men. And they said unto Balaam: Do
.‫היה איש נכבד מאוד בעיני צפו ואנשיו‬ thou employ thy knowledge of witchcraft
‫ קסום נא לנו‬,‫ויאמר צפו אל בלעם‬ in our behalf, that we may know who will
be victorious in this battle, we or the
‫בקסם ונדעה מי יגבר במלחמה הזאת‬
Egyptians. And Balaam rose up to
‫ ויקם בלעם וישב‬.‫האנחנו או מצרים‬ undertake his divination, and although he
‫ ולא נתכן‬,‫בחכמת הקסם ויתחכם לדעת‬ was skilled in that art he was confused this
‫ ויוסף‬.‫אליו הקסם ותשחת המלאכה בידו‬ time, and his work failed in his hands. And
he attempted it again, but without success,
‫ ויתייאש ממנה‬,‫לעשותה עוד ולא נתכנה‬
and Balaam was despaired of it, and he
.‫בלעם ויעזבה ולא עשה אותה‬ abandoned it,
‫ למען הפיל ה׳ את‬,‫כי מה׳ היתה זאת‬ 13 for it was the will of God, in order that the
‫צפו ואת עמו ביד בני ישראל אשר בטחו‬ Lord might cause Zepho and his people to
fall into the hands of the children of Israel,
‫ ויערכו‬.‫בה׳ אלוקי אבותם במלחמתם‬
who trusted in their wars only in the Lord
‫ וילכו‬,‫צפו והדד את מערכתם למלחמה‬ the God of their ancestors. And Zepho and
‫כל מצרים לבדם יחד לקראתם כשלוש‬ Hadad arrayed their armies for the fight,
‫מאות אלף איש ואין אחד מבני ישראל‬ and all the Egyptians went against them
alone, about three hundred thousand men,
‫ וילחמו כל מצרים עם המלכים‬.‫איתם‬
and there was not a single Israelite among
‫ ותכבד‬,‫האלה נגד פתרוס ותחפנחס‬ them. And the kings overpowered the
‫ ויחזקו המלכים‬.‫המלחמה על מצרים‬ Egyptians in that battle, and there fell of
‫ ויפלו‬,‫מהמצרים במלחמה ההיא‬ the Egyptians on that day about one

hundred and eighty men, and about thirty
‫ממצרים ביום ההוא כמאה ושמונים איש‬
men of the people of the kings, and all the
.‫ומאנשי המלכים נפלו כשלושים איש‬ Egyptians retreated from before the kings,
,‫וינוסו כל אנשי מצרים לפני המלכים‬ and the children of Esau pursued the
Egyptians, smiting them continually until
‫וירדפו בני עשו וישמעאל את מצרים‬
they reached the place where the camp of
‫הלוך והכות אותם עד המקום אשר שם‬ the children of Israel was. And all the
‫ ויצעקו כל מצרים אל‬.‫מחנה בני ישראל‬ Egyptians cried unto the children of Israel:
‫ מהרו אלינו ועזרונו‬,‫בני ישראל לאמור‬ Hasten and come to our assistance, and
save us from the hand of the children of
‫והושעתם אותנו מיד עשו וישמעאל ובני‬
Esau and Ishmael and Chittim! And the
‫ וירוצו בני ישראל ממקום מעמדם‬.‫כיתים‬ one hundred and fifty men of the children
‫כמאה וחמישים איש אל מחנות המלכים‬ of Israel hastened and ran from their
‫ ויצעקו בני ישראל אל ה׳‬,‫האלה‬ position unto the camps of those kings,
and the children of Israel cried unto the
‫ וישמע ה׳ אל‬.‫אלוקיהם להציל אותם‬
Lord their God to deliver them. And the
‫ ויתן ה׳ את כל אנשי המלכים‬,‫ישראל‬ Lord hearkened unto the Israelites, and he
‫ וילחמו בני ישראל את המלכים‬.‫בידם‬ delivered into their hands all the men of
‫ ויכו בני ישראל מאנשי המלכים‬,‫האלה‬ the kings, and the children of Israel smote
of them about four thousand men. And the
‫ ויתן ה׳‬.‫מכה רבה כארבעת אלפים איש‬
Lord sent great confusion into the camp of
‫ ויפול‬,‫מהומה גדולה במחנות המלכים‬ the kings, and the fear of the children of
‫ וינוסו כל‬.‫פחד בני ישראל עליהם‬ Israel fell upon them. And all the armies of
,‫צבאות המלכים האלה לפני בני ישראל‬ the kings fled from before the children of
Israel, and they pursued them, smiting
‫וירדפו אחריהם בני ישראל הלוך והכות‬
them continually, until they reached the
‫ ויהרגו מהם בני‬.‫עד גבול ארץ כוש‬ boundaries of Cush; and the children of
‫ ומבני‬,‫ישראל בדרך עוד כאלפיים איש‬ Israel slew of them about two thousand
‫ וכראות מצרים כי‬.‫ישראל לא נפל אחד‬ more men on the road, while of the
children of Israel not even one man did
‫נלחמו בני ישראל עם המלכים במעט‬
fall. And when the Egyptians saw this small
‫ וכי היתה המלחמה חזקה מאוד‬,‫אנשים‬ number of Israelites fighting against those
‫ וייראו כל מצרים מאוד‬.‫ביניהם‬ kings, and that the battle was so very
‫ ויברחו כל‬,‫לנפשותם מהמלחמה החזקה‬ disastrous, the Egyptians were greatly

afraid on account of the heavy battle, and
‫מצרים בהחבא איש איש ממערכת‬
they hid themselves all along the road, and
‫ ויעזבו את‬,‫המלחמה ויתחבאו בדרך‬ they left the Israelites alone in the fight.
‫ ובני ישראל היכו את‬.‫ישראל להילחם‬ And the Israelites smote a terrible smiting
,‫אנשי המלכים ההם מכה רבה מאוד‬ among the men of the kings, and after
driving them to the borders of Cush, the
‫וישבו מעליהם אחרי אשר הבריחו אותם‬
Israelites returned. And all the Israelites
‫ וידעו כל ישראל את‬.‫עד גבול ארץ כוש‬ knew what the Egyptians had done unto
,‫המעשה אשר עשו להם אנשי מצרים‬ them, and that they had fled from the
‫אשר ברחו מעליהם מהמלחמה ויעזבום‬ battle leaving them alone in the fight. And
the children of Israel acted likewise
‫ ויעשו גם הם בני ישראל‬.‫להילחם‬
deceitfully, and when they returned from
‫ והיה כאשר שבו בני ישראל‬,‫בערמה‬ the battle they met some of the Egyptians
‫מהמלחמה ומצאו מהמצרים בדרך‬ and they slew them,
.‫ויהרגו אותם בדרך‬
‫ויהי בהרגם אותם ויאמרו אליהם כדברים‬ 14 saying unto them: Wherefore have you
‫ מדוע באתם מעלינו ותעזבונו‬,‫האלה‬ gone away from us and left us so few in
numbers, to fight against those kings, who
‫במתי מעט אנשים להילחם במלכים‬
had a numerous people to smite us, in
‫האלה אשר הם בעם רב להכות אותנו‬ order to save yourselves? And betimes they
‫ ויש אשר‬.‫ותמלטו אתם את נפשותיכם‬ would meet some of the Egyptians, and the
‫ וידברו‬,‫ימצאו אותם בני ישראל בדרך‬ children of Israel would say to one another:
Smite him for he is an Ishmaelite, or an
‫אליהם בני ישראל איש אל רעהו‬
Edomite, or from the children of Chittim,
‫ הכו הכו כי ישמעאלי‬.‫כדברים האלה‬ and they stood up over him and slew him,
,‫הוא או אדומי או מבני כיתים הוא‬ although they knew he was an Egyptian;
‫ועמדו עליו והרגוהו והם ידעו כי מצרי‬ and the children of Israel acted thus
cunningly against the Egyptians, because
‫ ויעשו בני ישראל את הדברים‬.‫הוא‬
they had left them in the fight and fled
‫ על אשר‬,‫האלה בערמה על מצרים‬ from them, and the children of Israel slew
‫ ויהרגו‬.‫עזבום במלחמה ויברחו מעליהם‬ of the Egyptians in that manner about two
‫הני ישראל מאנשי מצרים בדרך במעשה‬ hundred men. And when the people of
Egypt saw the evil which the children of
‫ ויראו כל אנשי‬.‫הזה כמאתיים איש‬
Israel had done unto them, all the
‫מצרים את הרעה אשר עשו להם בני‬ Egyptians were in great fear of the children
‫ וייראו כל מצרים מבני ישראל‬,‫ישראל‬ of Israel, for they had seen their strength,
‫מאוד כי ראו את גבורתם הגדולה וכי לא‬ and that not one man had fallen amongst
‫ וישובו כל בני ישראל‬.‫נפל מהם איש‬ them. And the children of Israel returned
rejoicing on their way to Goshen, and the
‫ ויתר מצרים‬,‫בשמחה אל דרכם גושנה‬
rest of the Egyptians returned likewise to
‫ ויהי אחרי כן ויתקבצו‬.‫שבו איש למקומו‬ their homes. And after this all the
‫כל יועצי פרעה מלך מצרים וכל זקני‬ counselors of Pharaoh, king of Egypt,
assembled, and also all the elders of Egypt,
‫ ויבואו כולם לפני המלך וישתחוו‬,‫מצרים‬
and they came into the presence of the
‫ וידברו‬.‫לו אפיים ארצה וישבו לפניו‬
king, and they bowed down before him to
‫היועצים וכל זקני מצרים לפני המלך‬ the ground, and they seated themselves
‫ הנה עם בני ישראל רב ועצום‬.‫לאמור‬ before him. And the counselors and elders
of Egypt spoke unto the king saying:
‫ ואתה ידעת את כל הרעה אשר‬,‫ממנו‬
Behold, the people of the children of Israel
‫ וגם‬.‫עשו לנו בדרך בשובנו מהמלחמה‬
are more numerous and mightier than we
‫ כי גבורה‬,‫הנך ראית את גבורתם החזקה‬ are, and thou knowest all the evil which
‫ כי מתי מעט אנשים עמדו‬.‫להם מאבותם‬ they have done unto us on the road, when
‫לנגד עם רב כחול ויכום לפי חרב ומהם‬ we were returning from the battle; and
thou hast seen likewise their great strength
‫ ואף אם יהיו רבים כי אז‬,‫לא נפל אחד‬
which they have inherited from their
‫ עתה הבה לנו עצה‬.‫ישמידו אותם כולם‬ fathers, by reason of which only a few of
‫מה לעשות להם עד אשר נאבדם‬ them maintained their position against a
‫ פן‬,‫ונשמידם מעט מעט כולם מעלינו‬ people numerous like the sand, smiting
them at the edge of the sword, while not
‫ כי אם ירבו בני ישראל‬.‫ירבו עלינו בארץ‬
one man of them fell, and if they had been
‫בארץ והיו לנו לשטן והן כי תקראנה‬ many all of their enemies would have been
‫מלחמה ונוסף גם הוא עלינו בגבורתו‬ exterminated. And now we want thy
‫ וילחמו בנו‬,‫החזקה עם שונאינו‬ advice, what hath to be done with them in

order to wipe them out gradually from our
‫ ויען‬.‫והשמידונו מן הארץ ועלו ממנה‬
midst, before they become too numerous
,‫המלך את זקני מצרים ויאמר אליהם‬ for us in the land; for if the children of
‫זאת העצה היעוצה על ישראל וממנה‬ Israel be allowed to increase, then they
‫ המה ארץ פיתום ורעמסס‬.‫לא נסור‬ would be a great obstacle in our way, and
in case of war they might join our enemies
‫ ונלכה‬,‫ערים בלתי חוזק מהמלחמה לנו‬
to fight against us, and destroy us from the
‫ ועתה לכו גם אתם‬.‫לבנות אותם ולחזקם‬ land with their great strength, or to cause
‫ והעבירו קול‬,‫ושטו בערמה עליהם‬ us to go away from it. And the king
.‫במצרים ובגושן כמצוות המלך לאמור‬ answered unto the elders of Egypt, and he
said unto them: This is my advice
‫לכם כל אנשי מצרים וגושן ופתרוס וכל‬
concerning the children of Israel from
‫ המלך ציוה עלינו לבנות את‬,‫יושביהם‬ which we cannot turn. Behold, Pithros and
.‫פיתום ואת רעמסס ולחזקם מהמלחמה‬ Rameses are cities not sufficiently fortified
‫מי בכם מכל מצרים ומבני ישראל ומכל‬ to stand in war, and now it is your duty
and ours to build fortifications; go ye
‫יושבי הערים לבנות עמנו ולתת שכרו יום‬
therefore and act likewise cunningly
‫ והלכתם אתם‬,‫יום כמצוות המלך‬ towards them, and proclaim it through
‫ראשונה ועשיתם בערמה והתקבצתם‬ Egypt and Goshen at the king's command,
.‫ובאתם פיתום ורעמסס לבנות‬ saying: Hear ye men of Egypt, and of

Goshen, and of Pithros and all inhabitants
thereof, the king hath commanded us to
build up Pithros and Rameses, and to
fortify them against war; all those amongst
you people of Egypt, and children of Israel
and inhabitants of the cities, who will
come to build with us, shall receive their
hire day after day, by command of the
king. And then go ye cunningly and
assemble in Pithros and Rameses and
commence building;
‫ תעבירו את הקול‬,‫והיה כאשר תבנו‬ 15 and while you are at work cause ye the
‫כדבר הזה בכל מצרים יום יום כמצוות‬ proclamation to be made through all Egypt
day after day at the king's command, and
‫ והיה כאשר יבואו איתכם מבני‬.‫המלך‬
when some of the Israelites will come to
‫ ונתתם להם שכרם‬,‫ישראל לבנות עמכם‬ build with you, pay them their wages for a
‫ והיה כאשר יבנו‬.‫יום יום ימים אחדים‬ few days.And after they shall have been
‫ והברחתם את‬,‫עמכם יום יום בשכרם‬ engaged in the work for their daily hire,
depart ye from them daily one by one in
‫עצמכם מעליהם יום יום אחד אחד‬
secret, and then you shall rise up and
‫ וקמתם והייתם עליהם לנוגשים‬,‫בהחבא‬ become their task masters and overseers,
‫ ועזבתם אותם אחרי כן לבנות‬.‫ולשוטרים‬ and you shall cause them to continue the
‫ והיה אם עשו תעשו הדבר‬,‫בלתי שכר‬ work without wages, and if they refuse
‫ ורע‬,‫הזה והיה טוב לנו לחזק את ארצנו‬ then you all will force them to do the
building. And if ye will surely do this
‫ כי מיגיעת הבניין והמלאכה‬.‫לבני ישראל‬
thing, then it will be well unto us in having
‫ כי תשביתו אותם‬,‫ימעטו בני ישראל‬ fortified our land, and it will result in great
‫ וישמעו כל זקני‬.‫מעל נשיהם יום יום‬ evil to the children of Israel, for by reason
‫ישראל את עצת המלך ותיטב העצה‬ of the fatigue in building they will become
diminished, as you will keep them away
‫בעיניהם ובעיני עבדי פרעה ובעיני כל‬
from their wives day after day. And when
‫ ויצאו כל‬.‫ ויעשו כדבר המלך‬,‫מצרים‬ the elders of Egypt heard the king's counsel
‫ ויעבירו קול‬,‫עבדי פרעה מלפני המלך‬ it seemed good in their eyes and in the eyes
‫בכל מצרים ובתחפנחס ובגושן ובכל‬ of all the servants of Pharaoh, and they did
as the king had spoken. And all the
,‫הערים אשר סביבות מצרים לאמור‬
servants of the king went away, and they
‫אתם ראיתם את אשר עשו לנו בני עשו‬ caused it to be proclaimed through all
‫וישמעאל אשר באו עלינו למלחמה‬ Egypt, and Goshen, and the cities around
‫ ועתה הנה ציוה‬.‫ויאמרו להשמיד אותנו‬ Egypt, saying: You have seen what the sons
of Esau and Ishmael have done unto us,
‫ לבנות את‬,‫המלך עלינו לחזק את הארץ‬
who came to fight against us and to
‫ערי פיתום ואת רעמסס ולחזקם‬ exterminate us. And now the king hath
‫ מי בכם בכל‬.‫מהמלחמה בבואם עלינו‬ commanded that we fortify our land to
‫מצרים ובני ישראל אשר יבוא לבנות‬ build up Pithros and Rameses and to
fortify them for battle, in case our enemies
‫ ויותן לו שכרו יום יום מאת המלך‬,‫איתנו‬
should come again upon us. All those
‫ ויהי כשמוע מצרים וכל בני‬.‫כמצוותו‬ willing to come and build with us shall
,‫ישראל את כל אשר דיברו עבדי פרעה‬ receive their daily hire from the king
‫ויבואו מהמצרים וכל בני ישראל לבנות‬ according to his commandment unto us.
And when the Egyptians and the children
,‫עם עבדי פרעה את פיתום ואת רעמסס‬
of Israel heard this proclamation by the
‫אך כל בני לוי לא באו עם ישראל‬ servants of Pharaoh, many of the Egyptians
‫ וכל עבדי פרעה ושריו‬.‫אחיהם לבנות‬ and the children of Israel came to build up
‫באו במרמה בראשונה לבנות עם כל‬ Pithros and Rameses, but of the sons of
Levi no one came to build with their
‫ ויתנו לישראל שכרם‬,‫ישראל כשכירי יום‬
brethren. And all the servants and the
‫ ויבנו עבדי פרעה על‬.‫יום ויום בראשונה‬ princes of Pharaoh came at first with
‫ ויעשו במלאכה ההיא עם‬,‫כל ישראל‬ cunning, to build together with the
‫ ויהי מקץ חודש‬.‫ישראל חודש ימים‬ Israelites for daily hire, and they paid the
children of Israel their daily wages in the
‫ ויחלו כל עבדי פרעה לברוח מעם‬,‫ימים‬
beginning, and the servants of Pharaoh
‫ וישראל‬.‫ישראל בהחבא אחד יום יום‬ were thus engaged in the work with the
‫ אך‬,‫עודם עושים במלאכה בעת ההיא‬ children of Israel for one month. And at
‫עודם לוקחים את שכרם יום יום בעת‬ the end of one month the servants of
Pharaoh began to withdraw gradually and
‫ כי עוד אנשים מהמצריים עושים‬,‫ההיא‬
secretly, day after day, from the children of
‫במלאכה בעת ההיא עם ישראל על כן‬ Israel, but the Israelites continued their
‫נותנים המצרים לישראל שכרם בימים‬ work at that time, for they received their
‫ההם בעבור יקחו גם הם המצרים‬ daily hire, and because some of the
Egyptians were still working with them;
‫אחיהם את שכר עבודתם‬
and the Egyptians gave unto the children
of Israel their hire, so that the Egyptians
who still worked with them might also
receive the wages for their work.
‫ויהי מקץ ימים וארבעה חודשים ברחו‬ 16 And at the end of one year and four
‫ וישארו בני‬,‫כל מצרים מעל בני ישראל‬ months all the Egyptians had withdrawn,
so that only the children of Israel remained
‫ ויהי‬.‫ישראל לבדם עושים במלאכה‬
to do the work. And after all the Egyptians
,‫כאשר ברחו כל מצרים מעל בני ישראל‬ had finally withdrawn, they returned and
.‫וישובו ויהיו עליהם לנוגשים ולשוטרים‬ became their task masters and overseers,
‫ומהם אשר עמדו על בני ישראל לשרי‬ and some of them were placed over the
children of Israel to take away from them
‫ לקחת מהם את כל אשר נתנו‬,‫מיסים‬
all they had received in wages. And the
‫ ויעשו המצרים‬.‫להם בשכר עבודתם‬ Egyptians treated the children of Israel in
‫ למען‬,‫לבני ישראל כמעשה הזה יום יום‬ this manner, in order to afflict them in
‫ ויהיו כל‬.‫ענות את ישראל בכל עבודתם‬ their work, and when the children of Israel
were the only ones engaged in the work,
‫ וימנעו‬,‫בני ישראל לבדם עושים בעבודה‬
the Egyptians refused from that day on to
‫כל מצרים מתת שכר לבני ישראל‬ pay unto them their daily hire. And when
‫ ויהי כאשר ימאן‬.‫מהיום ההוא והלאה‬ some of the Israelites would not work
without receiving their wages, the task
‫כל איש ישראל לעשות במלאכה על‬ masters and servants of Pharaoh afflicted
them, and they gave them a terrible
‫ וניגשו אליו כל‬,‫אשר לא ניתן לא שכרו‬
beating until they were forced to return
‫הנוגשים עליהם וכל עבדי פרעה והכו‬
and work with their brethren; and so did
‫אותו במכות נמרצות והשיבו אותו‬ the Egyptians do unto the Israelites all the
‫ ככה יעשו כל‬,‫בחזקה לעבוד עם אחיו‬ time. Thus all the children of Israel had to
‫ וייראו כל‬.‫מצרים לבני ישראל כל הימים‬ build Pithros and Rameses, part of them
were making bricks, and part of them did
,‫בני ישראל מהמצרים מאוד בדבר הזה‬
the building, and the children of Israel
‫וישובו ויעבדו כל בני ישראל לבדם בלא‬ fortified all the land of Egypt and its walls,
‫ ויבנו בני ישראל את פיתום ואת‬.‫שכר‬ and they continued in that work for many
‫ ויעשו את המלאכה כל בני‬,‫רעמסס‬ years, until the Lord remembered them

and brought them out of Egypt; and the
.‫ישראל מהם לובנים לבנים ומהם בונים‬
children of Levi were the only ones who
‫ויבנו בני ישראל ויחזקו את כל ארץ‬ did not work with their brethren from the
‫ ויעשו בני ישראל‬,‫מצרים וכל חומותיה‬ beginning on even unto the day that they
‫במלאכה ההיא שנים וימים רבים עד יום‬ went out of Egypt. For the children of Levi
knew that the Egyptians spoke deceitfully
‫ אך כל‬.‫זכור ה׳ אותם ויוציאם ממצרים‬
unto the children of Israel, and therefore
‫בני לוי לא היו עם ישראל אחיהם‬ the children of Levi abstained from going
‫ עד יום צאתם‬,‫בעבודה ההיא מבראשונה‬ to work with their brethren. Nor did the
‫ כי ידעו כל בני לוי כי במרמה‬.‫ממצרים‬ Egyptians care to have the children of Levi
work afterwards, since they had not been at
‫דיברו כל מצרים אל ישראל את כל‬
work with their brethren from the
‫ על כן חדלו כל בני לוי‬,‫הדברים האלה‬ beginning, and therefore all the Egyptians
‫ וגם כל‬.‫מגשת אל העבודה עם אחיהם‬ left them alone. And the hand of the
‫מצרים לא שמו פניהם אל בני לוי לעבוד‬ Egyptians grew always heavier upon the
children of Israel in their labor, and the
‫אחרי כן אחרי אשר לא היו עם אחיהם‬
Egyptians made them work with rigor. And
‫ על כן עזבו אותם כל‬,‫מבראשונה‬ the Egyptians embittered the lives of the
‫ ותלך יד אנשי מצרים הלוך‬.‫מצרים‬ children of Israel with hard labor, in
,‫וקשה על בני ישראל בעבודה ההיא‬ mortar and in bricks, and also in all kind
of work in the field; and the children of
.‫ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך‬
Israel called Melol, the king of Egypt,
‫וימררו המצרים את חיי בני ישראל‬
‫ וגם בכל‬,‫בעבודה קשה בחומר ובלבנים‬ “Meror,” because in his days the Egyptians
.‫עבודה אשר תהיה למצרים בשדה‬ embittered their lives with all kind of work.
‫ויקראו בני ישראל את מלול מלך מצרים‬

‫ כי בימיו מיררו‬,‫מרור מלך מצרים‬
.‫המצרים את חייהם בכל עבודה‬
‫ובכל עבודה אשר יעבידו מצרים את בני‬ 17 And in all the work which the Israelites
‫ למען ענות את‬,‫ישראל יעבדו מהם בפרך‬ were compelled to perform, the Egyptians
were very rigorous, in order to afflict the
‫ אך כאשר יענו אותם גן ירבו‬.‫בני ישראל‬
children of Israel; but the more they
‫ ויקוצו מצרים‬,‫בני ישראל וכן יפרוצו‬ afflicted them the more they multiplied
‫ בעת ההיא מת בדד בן‬.‫מפני בני ישראל‬ and grew, and they were grieved because of
‫ וימלוך תחתיו שמלה‬,‫בדד מלך אדום‬ the children of Israel. And at that time
Pharaoh, king of Egypt, heard the report,
‫ בשנת שלוש‬.‫ממשרקה מארץ בני קדם‬
saying: Samlah, king of Edom, has resolved
‫עשרה שנה לפרעה מלך מצרים היא‬ to fight against the children of Chittim and
‫שנת מאה שנה וחמש עשרה שנה לרדת‬ afterwards he will come to war with Egypt.
‫ מלך שמלה על אדום‬,‫ישראל מצרימה‬ And the Egyptians heard this thing and
they increased the work of the Israelites, for
‫ ויהי במלכו ויוצא‬.‫שמונה עשרה שנה‬
fear that the children of Israel might do
‫צבא ללכת להילחם בצפו בן אליפז ואת‬ unto them, as they had done unto them in
‫ על אשר נלחמו עם אנגיאס‬,‫בני כיתים‬ their war with the children of Esau, in the
‫ אך‬.‫מלך אפריקה וישמידו את כל חילו‬ days of Hadad. And the Egyptians said
unto the children of Israel: Make ye haste
‫ כי מנעו אותו בני עשו‬,‫לא נלחם איתו‬
in doing your work and finish your task to
‫ וישמע שמלה‬.‫לאמור כי אחיהם הוא‬ fortify the land, lest the sons of Esau, your
‫ ויפן וישב עם כל חילו‬,‫בקול בני עשו‬ brethren, come and fight with us, for only
‫ארץ אדום ולא הלך להילחם את צפו בן‬ on your account will they come against us.
And the children of Israel did all the work
‫ ופרעה מלך מצרים שמע הדבר‬.‫אליפז‬
of the Egyptians day after day, and the
‫הזה לאמור יעץ שמלה מלך אדום‬ Egyptians afflicted them in order to
‫ ואחר יבוא‬,‫להילחם את בני כיתים‬ decrease them in the land; but the more
‫ ויהי כשמוע מצרים‬.‫להילחם את מצרים‬ the Egyptians added to the work of the
children of Israel the more did the children
‫את הדבר הזה ויכבידו את העבודה על‬ of Israel increase and multiply, and all
‫ פן יעשו להם ישראל כאשר‬,‫בני ישראל‬ Egypt became full of them. And in the one
hundred and twenty-fifth year of the
‫עשו להם במלחמתם את בני עשו בימי‬
Israelites’ going down to Egypt the
,‫ ויאמרו מצרים אל בני ישראל‬.‫הדד‬ Egyptians saw that their plan against the
‫מהרו ועבדו את עבודתכם וכלו את‬ Israelites was not successful, for they
‫מעשיכם וחיזקתם את הארץ פן יבואו‬ multiplied so exceedingly that both the

land of Egypt and the land of Goshen were
‫בני עשו אחיכם עלינו למלחמה כי‬
full of the children of Israel. And therefore
‫ ויעשו בני‬.‫בעבורכם הם באים אלינו‬ all the elders and wise men of Egypt came
‫ישראל את עבודת כל אנשי מצרים יום‬ before the king, and they bowed down
‫ ויענו מצרים את בני ישראל למען‬,‫יום‬ before him to the ground, and they seated
themselves before him. And all the elders
‫ אך כאשר ירבו כל‬.‫המעיט אותם בארץ‬
and wise men of Egypt said unto the king:
‫ כן ירבו‬,‫מצרים בעבודה על בני ישראל‬ May the king live forever! thou, oh king,
‫בני ישראל וכן יפרוצו ותמלא כל מצרים‬ hast given us thy counsel against the
‫ ויהי בשנת מאה וחמש‬.‫מבני ישראל‬ Israelites, and we have done unto them
according to thy words; but the more we
,‫ועשרים שנה לרדת ישראל מצרימה‬
add to their labor the more do they
‫בראות כל מצרים כי לא נהייתה עצתם‬ increase, and behold, now the whole
‫ אך הם ירבו ויפרוצו ותמלא‬,‫בישראל‬ country is full of them.
.‫ארץ מצרים וארץ גושן מבני ישראל‬

‫וילכו כל זקני מצרים וחכמיה ויבואו לפני‬
‫ ויאמרו‬.‫ וישתחוו לו וישבו לפניו‬,‫המלך‬
,‫כל זקני מצרים וכל חכמיה אל המלך‬
‫ יעוץ יעצת אותנו את‬.‫יחי המלך לעולם‬
‫ ונעש‬,‫העצה אשר יעצת על בני ישראל‬
‫ והיה מדי הכביד‬.‫להם כדבר המלך‬
‫עליהם את העבודה כן ירבו וכן יפרו‬
.‫ והנה כל הארץ מלאה מהם‬,‫בארץ‬
18
‫ועתה אדוני המלך עיני כל מצרים עליך‬ Now, oh lord our king, the eyes of all
‫ באשר על‬,‫לתת להם עצה בחכמתך‬ Egypt are turned unto thee to give them
counsel according to thy wisdom, so that
‫ ויען‬.‫ישראל לאבדם ולהמעיטם מן הארץ‬
they may prevail over the Israelites to
‫ הבו אתם עצה‬,‫המלך אותם לאמור‬ exterminate them, or to lessen them in the
‫ ויען‬.‫בדבר הזה ונדעה מה לעשות להם‬ land. And the king answered unto them
saying: Counsel ye in this matter that we
‫סריס אחד מיועצי המלך ושמו איוב‬
may know what should be done unto
‫ מארץ עוץ את המלך‬,‫מארם נהרים‬
them. And one of the king's counselors,
‫ אם על המלך טוב ישמע נא את‬.‫לאמור‬ and his name was Job, from Mesopotamia,
‫ וידבר‬.‫ ויאמר לו המלך דבר‬,‫עצת עבדו‬ in the land of Uz, answered unto the king
saying: If the king please let him listen to
‫ ולפני כל זקני‬,‫איוב לפני המלך והשרים‬
the counsel of his servant. And the king
‫ הנה עצת המלך אשר‬.‫מצרים לאמור‬
said unto him: Speak. And Job spoke
,‫יעץ בימים ההם בעבודת בני ישראל‬ before the king and the princes and the
‫טובה היא מאוד ולא תשביתו מעליהם‬ elders of Egypt, saying: Behold the counsel
which the king hath counseled in these
‫ ואולם זאת‬.‫המלאכה ההיא עד עולם‬
days, concerning tasking the Israelites with
‫העצה היעוצה עליהם אשר תוכלו‬
work is very good, and it should not be
‫ אם על המלך טוב‬,‫להמעיטם בה‬ departed from forever, but this would be
‫ הנה אנחנו יריאים מהמלחמה‬.‫לעשותה‬ my counsel whereby they could be
‫זה ימים רבים ונאמר בפרות ישראל‬ lessened, if it please the king to afflict
them; behold, we have been for a long time
‫ יגרשו אותנו מן הארץ כאשר‬,‫הארץ‬
in fear of war, and we have said, if Israel
‫ אם על המלך טוב‬.‫תקראנה מלחמה‬ become fruitful in the land they will drive
‫יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי‬ us away from the land in case of war. And
‫ אשר כל זכר הילוד‬,‫מצרים ולא יעבור‬ now, if it please the king, let a royal decree
be issued, and let it be recorded in the laws
‫ והיה‬.‫לעברים ישפך דמו ארצה‬
of Egypt, and let it be made irrevokable,
‫בעשותכם הדבר הזה כאשר ימותו כל‬ that every male child born unto Israel, shall
‫ וחדלה מעלינו רעת‬,‫זכר בבני ישראל‬ have its blood spilt upon the ground. And
‫ יעשה פרעה ויקרא לכל‬.‫מלחמותיהם‬ if you do this and all their male children
shall have been slain, the evil they could do
‫ ויצווה אליהן על‬,‫המיילדות העבריות‬
us in case of war would be removed. Let,
‫ וייטב הדבר בעיני‬.‫הדבר הזה לעשותו‬ then, the king send for the midwives of the
.‫ ויעש המלך כדבר איוב‬,‫המלך והשרים‬ Hebrews, and order them to do according
,‫וישלח פרעה ויקרא למיילדות העבריות‬ to this thing. And this counsel seemed
good in the eyes of the king and princes,
‫אשר שם האחת שפרה ושם השנית‬
and the king did as Job had spoken, and
,‫ ותבאן המיילדות לפני המלך‬.‫פועה‬ the king sent for the Hebrew midwives, of
,‫ ויאמר המלך אליהן‬.‫ותעמודנה לפניו‬ whom the name of one was Shiphrah, and
‫בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים‬ the name of the other Puah, and the
midwives appeared before the king, and
‫אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא‬
they stood before him, and the king said
,‫ והיה אם לא תעשו הדבר הזה‬.‫וחיה‬ unto them: When ye do the office of a
.‫ושרפתי אתכן ואת כל בתיכם באש‬ midwife for the Hebrew women and see
‫ ולא‬,‫ותיראן המיילדות את האלוקים‬ them upon the stools, if it be a son then ye

shall kill him; but if it be a daughter then
.‫שמעו אל מלך מצרים ואל כל דבריו‬
she shall live. And if you will not do this
‫והיה בלדת האישה העברית על‬ thing, then I will burn you and all your
‫המיילדת בן או בת ועשתה המיילדת את‬ household with fire. But the midwives
‫ ככה יעשו‬,‫כל צרכי הילד והחיה אותו‬ feared God and they did not listen to the
voice of the king of Egypt, but when the
‫ ויוגד למלך את‬.‫המיילדות כל הימים‬
Hebrew women brought forth to the
‫הדבר הזה וישלח ויקרא למיילדות ויאמר‬ midwife, be it a son or a daughter, the
‫ מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין‬,‫אליהן‬ midwife would do everything that was
‫ ותעננה המיילדות ותדברנה‬.‫את הילדים‬ wanted for the child, and they let it live.
Thus did the midwives do all the days.
‫ אל יאמר‬.‫שתיהן לפני המלך לאמור‬
And this thing was told unto the king who
‫ כי‬,‫המלך כי כנשים המצריות העבריות‬ had the midwives called, and he said unto
‫כל בנות ישראל חיות הנה בטרם תבוא‬ them: Why have ye done this thing and
‫ ואנחנו שפחותיך‬.‫אליהן המיילדת וילדו‬ have saved the male children alive? And the
midwives answered unto the king, saying:
‫זה ימים רבים לא ילדה אישה עברית‬
Let not our king imagine that the Hebrew
‫ כי כל נשי ישראל מיילדות הן‬,‫עלינו‬ women are like unto the Egyptian women,
.‫לנפשם כי חיות הנה‬ for all the children of Israel are lively and
are delivered ere the midwives come in
unto them; and as to us, thy handmaids,
for many days no Hebrew women hath
been delivered by us, because all the
Hebrew women are their own midwives for

they are all lively.
‫ ויאמן להם על‬,‫וישמע פרעה את דבריהן‬ 19 And Pharaoh hearing their words believed
them in this thing, and the midwives
‫ והמיילדות יצאו מלפני‬.‫הדבר הזה‬
departed from Pharaoh; and the Lord did
‫ וירב העם‬,‫ וייטב האלוקים להן‬,‫פרעה‬
well unto them, and the people increased
‫ איש היה בארץ מצרים‬.‫ויעצמו מאוד‬ and became very powerful. And there was a
‫ ושמו עמרם בן קהת בן לוי בן‬,‫מזרע לוי‬ man in the land of Egypt, from the seed of
‫ וילך האיש ההוא ויקח אישה‬.‫ישראל‬ Levi, and his name was Amram, son of
Kehath, son of Levi, the son of Israel. And
‫ והיא בת‬,‫את יוכבד בת לוי אחות אביו‬
this man went and took for a wife
.‫מאה ושש ועשרים שנים ויבוא אליה‬ Joshebed, the daughter of Levi, the sister of
‫ותהר האישה ותלד בת ותקרא שמה‬ his father, and she was one hundred and
‫ כי בימים ההם מיררו מצרים את‬,‫מרים‬ twenty-six years of age when he came unto
her. And the woman conceived and bare a
‫ ותהר עוד ותלד בן‬.‫חיי בני ישראל‬
daughter, and she called her name Miriam,
‫ כי בימי הרותה החל‬,‫ותקרא שמו אהרון‬ for in those days the Egyptians embittered
.‫פרעה לשפוך דמי זכורי בני ישראל‬ the lives of the children of Israel; and she
‫בימים ההם מת צפו בן אליפז בן עשו‬ conceived again. And bare a son, and she
called his name Aaron, for in the days of
.‫ וימלוך יאניוש תחתיו‬,‫מלך כיתים‬
her pregnancy Pharaoh began to spill the
‫והימים אשר מלך צפו על כל בני כיתים‬ blood of the male children in Israel. In
‫ וימת ויקבר בעיר נבנא‬,‫חמישים שנה‬ those days Zepho, son of Eliphaz, son of
‫ וימלוך אחריו על כל בני‬.‫בארץ כיתים‬ Esau, the king of Chittim died, and Janias
ruled in his stead, and the days that Zepho
‫ וימלוך‬,‫כיתים יאניוש מגיבורי בני כיתים‬
reigned over the children of Chittim were
‫ ויהי אחרי מות צפו מלך‬.‫חמישים שנה‬ fifty years, and he died and was buried in
‫כיתים ויברח בלעם בן בעור מארץ‬ the city of Nobua, in the land of Chittim,
‫ וילך ויבוא מצרימה אל פרעה‬,‫כיתים‬ and Janias, one of the valiant men of the
children of Chittim, reigned after him.
‫ ויקבלהו פרעה בכבוד גדול‬.‫מלך מצרים‬
And after the death of Zepho, Balaam, the
‫ ויתן לו מתנות‬,‫כי שמע את חכמתו‬ son of Beor, fled from Chittim, and he
‫ וישב בלעם‬.‫וישימהו לו ליועץ ויגדלהו‬ went and came unto Egypt, and Pharaoh
received him with great honors, for he had
,‫במצרים בכבוד עם כל שרי המלך‬ heard of his wisdom, and he gave him gifts
‫וינשאו השרים את בלעם כי התאוו כולם‬ and made him his coun selor, and exalted
him. And Balaam dwelt in Egypt with
‫ ויהי בשנת מאה‬.‫ללמוד את חכמתו‬
great honor, and all the princes of Pharaoh
,‫ושלושים שנה לרדת ישראל מצרימה‬ exalted him, for they were very eager to
‫ופרעה חולם והוא יושב על כיסא‬ learn his wisdom. And it came to pass in
‫מלכותו וישא עיניו וירא והנה איש זקן‬ the one hundred and thirtieth year of
Israel’s going down into Egypt, and
‫עומד לנגדו וביד הזקן מאזניים ממאזני‬
Pharaoh dreamed, and behold, he sat upon
‫ ויקח האיש הזקן את‬.‫הסוחרים‬ his regal throne, and he saw, and behold,
‫ ויקח הזקן‬.‫המאזניים ויתלם לפני פרעה‬ an old man stood opposite him, and in the
‫את כל זקני מצרים וכל שריה וכל‬ hand of the old man was a pair of scales
like unto the scales of the merchants, and
‫ ויתנם בכף‬,‫גדוליה ויאסרם יחד‬
the old man took the scales. And cast them
‫ ויקח טלה חלב אחד‬.‫המאזניים האחת‬ down before Pharaoh. And the old man
‫ ויכרע‬,‫ויתנהו בכף המאזניים השנית‬ took all the elders of Egypt and all the
princes and great men, and he tied them
‫ ויתמה פרעה על החזון‬.‫הטלה את כולם‬
together and placed them into one scale;
‫הנורא ההוא מדוע יכרע הטלה את‬
and then he took a kid and placed it into
‫ וישכם‬.‫ וייקץ פרעה והנה חלום‬,‫כולם‬ the other scale, and the kid was heavier
‫פרעה בבוקר ויקרא לכל עבדיו ויספר‬ than all the elders, princes and great men.
And Pharoah awoke and behold, it was a
‫ וייראו האנשים‬,‫פרעה להם את החלום‬
dream. And when Pharaoh rose up in the
‫ ויאמר המלך אל כל‬.‫יראה גדולה‬
morning and he related his dream unto his
‫ פיתרו נא אליי החלום הזה אשר‬,‫חכמיו‬ servants, the men were all in great fear.
‫ ויען בלעם בן בעור את‬.‫חלמתי ואדענו‬ And Pharaoh said to all of his wise men: I
pray you, interpret the dream which I have
‫ אין זה כי אם רעה‬,‫המלך ויאמר אליו‬
dreamed, and let me know its meaning.
‫גדולה אשר תצמח על מצרים באחרית‬
And Balaam, the son of Beor, answered
‫ כי הנה בן יולד לישראל אשר‬.‫הימים‬ unto the king, and he said unto him: This
‫יחריב את כל מצרים והשחית את כל‬ can have reference to nothing else but to a
‫ והוציא את ישראל ביד חזקה‬,‫יושביה‬ great evil, which will grow up against
Egypt in the latter days; for behold, a son
.‫ממצרים‬
will be born unto Israel, who will lay all
Egypt into ruins, and destroy all its
inhabitants, and bring the Israelites out of

Egypt with a powerful hand.
‫ועתה אדוננו המלך הבו לכם עצה על‬ 20 And now, our lord and king, reflect over
‫הדבר הזה ואבדתם את תקות בני‬ this matter and crush the strength of Israel,
and their hope, before this great evil grows
‫ טרם תצמח הרעה‬,‫ישראל ואת תוחלתם‬
up over all Egypt. And Pharaoh replied
‫ ויאמר המלך אל‬.‫הזאת על כל מצרים‬ unto Balaam: And what is it that we can do
‫ ומה לנו לעשות לישראל הלא‬,‫בלעם‬ unto the Israelites? for have we not had our
‫כזה וכזה יעצנו עליהם בתחילה ולא‬ plans concerning them time and again, and
yet we could not prevail over them ? And
‫ ועתה הבה לנו עצה גם‬.‫יכולנו עליהם‬
now give thou thy counsel concerning
‫ ויען‬.‫ במה נוכל אליהם‬,‫אתה עליהם‬ what we should do unto the children of
‫ שלח נא וקרא‬,‫בלעם את המלך לאמור‬ Israel. And Balaam answered unto the
‫אל שני יועציך ונראה מה עצתם על‬ king, saying: Send now for thy two
counselors and let us see what they will
‫ וישלח‬.‫הדבר הזה ואחר ידבר עבדך‬
advise concerning this, and afterwards thy
‫המלך ויקרא את שני יועציו את רעואל‬ servant will speak. And the king sent for
‫ ויבואו וישבו‬,‫המדיני ואת איוב העוצי‬ his two counselors, for Reuel, the
‫ הנה‬,‫ ויאמר אליהם המלך‬.‫לפני המלך‬ Midianite, and Job, the Uzite, and they
came and seated themselves before the
‫כולכם שמעתם את החלום אשר חלמתי‬
king, and the king said unto them: Behold,
‫ ועתה עוצו נא עצה ודעו וראו‬.‫ופתרונו‬ both of you have heard the dream I have
‫מה לעשות לבני ישראל ובמה נוכל‬ dreamed, as also its interpretation, and
.‫ טרם אשר תצמח רעתם עלינו‬,‫עליהם‬ now counsel ye and reflect concerning
what hath to be done unto the children of
‫ יחי‬,‫ויען רעואל המדיני את המלך ויאמר‬
Israel in order that we prevail over them,
‫ אם על המלך‬.‫המלך יחי המלך לעולם‬ before their evil will grow upon us. And
‫ יחדל לו מעל העברים ויעזוב אותם‬,‫טוב‬ Reuel, the Midianite, answered unto the
king saying: May the king live; may the
‫ כי אלוקיהם בחר‬.‫ואל ישלח ידו בהם‬
king live forever: If it please the king let
‫ ויקחם לחבל נחלתו מכל‬,‫בם מימי קדם‬
him desist from the Hebrews and leave
‫ ומי אשר‬.‫גויי הארץ ומכל מלכי האדמה‬ them to themselves, and let him not stretch
‫ ולא עשה בו‬,‫שלח ידו בהם וניקה‬ out his hand against them; for they are the
people whom the Lord hath chosen in days
‫ הלא ידעת כי ברדת‬.‫אלוקיהם נקם‬ of old, and he took them as the portion of
‫ וירא פרעה‬,‫אברהם אביהם מצרימה‬ his inheritance from the midst of all the
nations of the earth and the kings of the
‫מלך מצרים הקדמוני את שרה אישתו‬
earth; and who is he that hath ever put
‫ כי אמר אברהם‬.‫ויקחה לו לאישה‬ forth his hand against them with impunity,
‫ כי ירא פן יהרגוהו אנשי‬,‫אחותי היא‬ without being punished by their Lord?
‫ ויהי בקחת מלך‬.‫מצרים על אישתו‬ Verily, thou knowest that when Abraham
fled unto Egypt, Pharaoh, one of the first
‫ וינגעהו אלוקיהם נגעים‬,‫מצרים את שרה‬
kings of Egypt, saw his wife Sarah and took
‫גדולים ואת ביתו עד אשר השיב‬ her unto himself for a wife, after Abraham
.‫ אז נרפאו‬,‫לאברהם את שרה אישתו‬ had declared she was his sister, for fear lest
‫וגם לאבימלך הגררי מלך פלישתים‬ the Egyptians might slay him on account
of his wife; and when the king of Egypt
‫הוכיח אלוקימו בעבור שרה אשת‬
had taken Sarah, God visited him and his
‫ בעצור להם כל רחם למאדם‬,‫אברהם‬ household with fearful plagues, and he was
‫ יבוא אלוקימו אל אבימלך‬.‫ועד בהמה‬ not healed until he restored unto Abraham
‫ למען ישיב‬,‫בחלום הלילה ויפחידהו‬ his wife. And Abimelech, the Gerarite, was
likewise punished by the Lord on account
‫ ואחרי כן‬.‫לאברהם את שרה אשר לקח‬
of Sarah, Abraham’s wife, and the Lord
,‫התווכחו כל אנשי גררה בעבור שרה‬ closed up among them every womb, from
‫ויתפלל אברהם עליהם אל אלוקיו ויעתר‬ men even unto beast. And their God came
‫ וירא אבימלך את כל הרעה‬.‫לו וירפאם‬ unto Abimelech in a dream of night and

terrified him, in order to return unto
‫הבאה עליו ועל עמו וישב לאברהם את‬
Abraham Sarah whom he had taken away;
‫ ויתן לו עמה מנות ומתנות‬,‫שרה אישתו‬ and after all the people of Gerar were
.‫רבות‬ smitten on account of Sarah, and Abraham
prayed in their behalf unto the Lord, and
his God was entreated of him and healed
them. And when the king saw all the evil
that had come upon him and his people,
he restored unto Abraham Sarah his wife,
and he gave him many gifts along with her.
21
‫וגם אל יצחק כה עשה בגרשם אותו‬ And now, our lord and king, reflect over
‫ ויפליא אלוקיו עמו פליאות‬,‫מגרר‬ this matter and crush the strength of Israel,
and their hope, before this great evil grows
‫ויתיבשו כל מוצאי מימי גררה ועצי‬
up over all Egypt. And Pharaoh replied
‫תנובתם לא צמחו עד אשר הלכו אליו‬ unto Balaam: And what is it that we can do
‫אבימלך מגרר ואחוזת מרעהו ופיכול שר‬ unto the Israelites? for have we not had our
‫ ויבקשו‬.‫צבאו ויקדו וישתחוו לו ארצה‬ plans concerning them time and again, and
yet we could not prevail over them ? And
,‫ממנו תחינה להתפלל עליהם אל ה׳‬
now give thou thy counsel concerning
‫ וגם יעקב איש‬.‫ויעתר לו ה׳ וירפא אותם‬ what we should do unto the children of
‫ ומיד‬,‫תם הוצל בתומו מיד עשו אחיו‬ Israel. And Balaam answered unto the
‫לבן הארמי אחי אמו המבקשים את‬ king, saying: Send now for thy two
counselors and let us see what they will
‫ וגם מיד כל מלכי כנען אשר באו‬.‫נפשו‬
advise concerning this, and afterwards thy
‫ ויצל‬,‫כולם יחד עליו ועל בניו להשמידם‬ servant will speak. And the king sent for
‫אותם ה׳ מידם וישובו עליהם וימיתום כי‬ his two counselors, for Reuel, the
‫ הלא‬.‫מי אשר שלח ידו בהם וניקה‬ Midianite, and Job, the Uzite, and they
came and seated themselves before the
‫פרעה הקדמוני אבי אביך גידל את יוסף‬
king, and the king said unto them: Behold,
‫בן יעקב על כל שרי ארץ מצרים בראותו‬ both of you have heard the dream I have
‫ כי בחכמתו מלט את כל‬,‫את חכמתו‬ dreamed, as also its interpretation, and
‫ ואחרי כן ציוה‬.‫יושבי הארץ מן הרעב‬ now counsel ye and reflect concerning

what hath to be done unto the children of
‫ למען‬,‫להוריד את יעקב ובניו מצרימה‬
Israel in order that we prevail over them,
‫תמלט ארץ מצרים וארץ גושן בחסדם‬ before their evil will grow upon us. And
‫ ועתה אם אוב בעיניך חדל לך‬.‫מן הרעב‬ Reuel, the Midianite, answered unto the
king saying: May the king live; may the
‫ ואם אין בלבך‬,‫מהשחית את בני ישראל‬
king live forever: If it please the king let
‫להושיבם מצרימה שלח אותם מזה וילכו‬
him desist from the Hebrews and leave
‫ ויהי‬.‫ארצה כנען ארץ מגורי אבותיהם‬ them to themselves, and let him not stretch
‫כשמוע פרעה את דברי יתרו ויחר אפו‬ out his hand against them; for they are the
people whom the Lord hath chosen in days
‫ ויקם מאת פני המלך בבושת‬,‫מאוד עליו‬
of old, and he took them as the portion of
‫ויצא ממצרים ביום ההוא וילך אל ארצו‬
his inheritance from the midst of all the
‫ ויאמר‬.‫מדינה ומטה יוסף לקח בידו‬ nations of the earth and the kings of the
‫ מה תאמר אתה‬,‫המלך לאיוב העוצי‬ earth; and who is he that hath ever put
‫ ויאמר‬.‫איוב ומה תהיה עצתך בעברים‬ forth his hand against them with impunity,
without being punished by their Lord?
‫ הלא כל יושבי הארץ‬,‫איוב אל המלך‬
Verily, thou knowest that when Abraham
‫ ויאמר‬.‫בידך כטוב בעיני המלך יעשה‬ fled unto Egypt, Pharaoh, one of the first
‫ מה תאמר אתה בלעם‬,‫המלך אל בלעם‬ kings of Egypt, saw his wife Sarah and took
her unto himself for a wife, after Abraham
‫ ויאמר בלעם‬.‫דבר את דבריך ונשמענו‬
had declared she was his sister, for fear lest
‫ כל אשר יעץ המלך על העברים‬,‫למלך‬
the Egyptians might slay him on account
‫ימלטו ממנה ולא יוכל המלך עליהם‬ of his wife; and when the king of Egypt
‫ כי אם בלהבת אש תאמר‬.‫בכל עצה‬ had taken Sarah, God visited him and his
household with fearful plagues, and he was
‫ לא תוכל עליהם בה כי הלא‬,‫להמעיטם‬
not healed until he restored unto Abraham
‫אלוקיהם מילט את אברהם אביהם מאור‬
his wife. And Abimelech, the Gerarite, was
,‫ אם בחרב תאמר להשמידם‬.‫כשדים‬ likewise punished by the Lord on account
‫הלא יצחק אביהם נמלט ממנה וינתן איל‬ of Sarah, Abraham’s wife, and the Lord
closed up among them every womb, from
‫ ואם בעבודת פרך וקושי תאמר‬.‫תחתיו‬
men even unto beast. And their God came
‫ לא תוכל על זה הלא‬,‫להמעיט אותם‬
unto Abimelech in a dream of night and
‫יעקב אביהם עבד את לבן בכל עבודה‬ terrified him, in order to return unto
.‫קשה והצליח‬ Abraham Sarah whom he had taken away;
and after all the people of Gerar were
smitten on account of Sarah, and Abraham
prayed in their behalf unto the Lord, and
his God was entreated of him and healed
them. And when the king saw all the evil
that had come upon him and his people,
he restored unto Abraham Sarah his wife,
and he gave him many gifts along with her.
‫ועתה אדוני המלך שמע נא את דברי‬ 22 And also unto Isaac he did in like manner,
when they drove him away from Gerar,
‫וזאת העצה היעוצה עליהם אשר תוכל‬
and the Lord worked wonders in his
‫ אם על‬.‫ וממנה לא תסור‬,‫עליהם בה‬
behalf, that all its fountains of water
‫המלך טוב יצוה להשליך ילדיהן אשר‬ became dry and their fruit trees did not
,‫יולידו מהיום ההוא והלאה אל המימה‬ bring forth, until Abimelech from Gerar
‫כי בזה תוכל למחות את שמם כי לא‬ went to him, with Ahuzzath, one of his
friends, and Phichol, the chief captain of
.‫נוצל אחד מהם ומאבותם בדבר הזה‬
his army, and they bowed down before him
‫ ויטב בעיני‬,‫וישמע המלך את דברי בלעם‬ to the ground, and they begged him to
.‫המלך והשרים ויעש המלך כדבר בלעם‬ entreat the Lord in their behalf; and the
‫ויצו המלך ויעבירו קול ותנתן דת בכל‬ Lord was entreated of him and they were
healed. And Jacob, the plain man, also was
‫ כל זכר היולד‬,‫ארץ מצרים לאמור‬
delivered, by reason of his piety, from the
‫לעברים מהיום הזה והלאה ישלך אל‬ hands of his brother Esau, and from the
‫ ויקרא פרעה אל כל עבדיו‬.‫המימה‬ hands of Laban, his uncle, who were seek
‫ צאו נא ובקשו בכל ארץ גושן‬,‫לאמור‬ ing his life; and also from the hands of all
the Canaanitish kings, who had all come
‫אשר שם בני ישראל וראו כל בן הילוד‬
together over Jacob and his sons to
‫לעברים היאורה תשליכוהו וכל הבת‬ exterminate them; the Lord hath delivered
‫ ויהי כשמוע בני ישראל את הדבר‬.‫תחיון‬ them, for where is there a man who hath
‫אשר ציוה פרעה להשליך את זכוריהם‬ put forth his hand against them with
impunity? And hath not Pharaoh, thy
,‫ ויפרדו מקצת העם מנשיהם‬,‫היאורה‬
father's father, exalted Joseph, the son of
‫ ויהי מהיום ההוא‬.‫ומקצתם דבקו בהנה‬ Jacob above all the princes of Egypt, when
‫והלאה בעת לדת נשי ישראל אשר עודם‬ he saw his wisdom? for by his wisdom he
‫ ותצאן השדה ללכת שמה‬,‫דברו בהנה‬ delivered all the inhabit ants of the land
from the famine; and after this Pharaoh
‫ותלדן בשדה ותעזובנה ילדיהן על פני‬
ordered Jacob and his sons to be brought
‫ וה׳ אשר‬.‫השדה וישובו אל בתיהם‬ down to Egypt, that by reason of their
‫ שלח להם‬,‫נשבע לאברהם להרבותם‬ virtue, the land of Egypt and Goshen be
‫מלאך ממשרתיו אשר בשמים לרחצו‬ saved from the famine. And now, if it
seemeth good in thine eyes, desist thou
‫ ולשום‬,‫במים ולסוכו ולמושחו ולהחתלו‬
from harming the children of Israel, and if
‫בידו שתי חלוקי אבנים מן האחת ינק‬ it be not in thine heart to have them dwell
‫ וגם את‬.‫חלב ומן השנית יונק דבש‬ in Egypt, send them away and let them
‫ למען‬,‫שערות ראשו מגדל עד ארכובותיו‬ depart unto the land of Canaan, the former
dwelling place of their fathers. And when
.‫יתכסה בהם לענגו ולדבקו בחמלו עליו‬
Pharaoh heard the words of Jethro he was
‫ויהי בחמול האלוקים עליהם ובבקשו‬ exceedingly angry, and Jethro rose up in
‫להרבותם על פני האדמה ויצו לתבל‬ shame and departed from the presence of
‫ארצו ותקבלם להישמר בתוכם עד עת‬ the king, and he left Egypt on the same
day and he went into his land, unto
‫ ואחרי כן פתחה הארץ פיה‬.‫גדולם‬
Midian, taking along with him the stick
‫ ויציצו מעיר כעשב הארץ‬,‫ותקיא אותם‬ which belonged unto Joseph. And the king
‫וכתמסי יער וישובו איש אל משפחתו‬ said unto Job, the Uzite: What sayest thou,
‫ ויהיו ילדי‬.‫ואיש אל אבותיו וידבקו בהם‬ and what is thy counsel concerning the
Hebrews? And Job said: Behold all the
,‫בני ישראל בתבל הארץ כעשב השדה‬
people of the land are in the hand of the
‫ ויראו כל מצרים את‬.‫בחמלת ה׳ עליהם‬ king, let then the king do as it seemeth best
‫הדבר הזה ויצאו כל מצרים איש אל‬ in his eyes. And then Balaam said unto the
,‫שדהו איש בצמד בקרו ובמחרשתו‬ king: From all the plans of the king against
the Hebrews they will be delivered, for the
‫ויחרישו על גביו כמשדד תבל בעת‬
king will not prevail against them with all
‫ ויהי כחרשם ולא יכלו להזיק את‬.‫הזרע‬ his counsels. For if thou thinkest to lessen
.‫ וירב העם ויעצמו מאוד‬,‫ילדי בני יעקב‬ them with flaming fire thou canst not
succeed, for hath not their God delivered
Abraham, their father, from the fire of Ur
Chasdim? and if thou wouldst destroy
them with the sword, remember that Isaac,
their father, was delivered from it, and a
ram was given to destruction in his stead.
And if thou thinkest to prevail against
them with hard and rigorous labor, surely
thou wilt fail, for hath not Jacob, their
father, served unto Laban in all kinds of
rigorous work, and he was prosperous?
‫ופרעה מצוה את סריסיו יום יום ללכת‬ 23 And Pharaoh commanded his officers day
‫ והיה‬.‫ לבקש את ילדי בני ישראל‬,‫גושנה‬ by day, to go through Goshen to search for
the new-born infants of the Israelites. And
‫בבקשם והיה במצאם את הילד ולקחו‬
in their searching, if they found a male
‫אותו מחיק אמו בחזקה והשליכוהו‬ child, they would take it from the lap of its
.‫ ואת הבת יעזבוה אל אמה‬,‫היאורה‬ mother and cast it into the river, but if it
was a female child, they left it with its
‫ככה יעשו המצרים אל ישראל כל‬ mother; and thus did the Egyptians unto
‫ ויהי בעת ההיא ותהי רוח אלוקים‬.‫הימים‬ the children of Israel all the days. And at
that time the spirit of God came over
‫על מרים בת עמרם אחות אהרון ותלך‬
Miriam, daughter of Amram, the sister of
‫ הנה בן נולד‬,‫ותנבא בתוך הבית לאמור‬ Aaron, and she went around prophesying
‫לנו מאבי ומאמי בפעם הזאת והוא יושיע‬ through the house, saying: Behold a son
‫ ויהי כשמוע‬.‫את ישראל מיד מצרים‬ will be born unto us from my father and
mother this time, and he will deliver the
‫ וילך ויקח את‬,‫עמרם את דביק בתו‬
children of Israel from the hands of Egypt.
‫אישתו וישיביה אל ביתו אחרי אשר‬ And when Amram heard the words of his
‫גירש אותה בעת אשר ציוה פרעה‬ daughter he went and reclaimed his wife,
.‫להשליך כל זכר לבית יעקב המימה‬ and he brought her back into his house, for
he had separated from her, after Pharaoh
‫ויקח עמרם את יוכבד אישתו בשנת‬
had commanded that all the male children
‫ ויהי‬.‫ ויבוא אליה ותהר לו‬,‫שלוש לגרשה‬ of the house of Jacob be cast into the river.
‫ ותלד‬,‫מקצה שבעה חודשים לעת הרותה‬ And Amram reclaimed his wife in the third
year of their separation, and she conceived;
‫ וימלא כל הבית אור גדול כאור‬,‫בן‬
and after seven months she bare a son, and
‫ ותרא האישה‬.‫השמש והירח בעת זרחם‬
at the time of his birth the whole house
,‫את הילד כי טוב ונחמד הוא למראה‬ was filled with a great light, like unto the
.‫ותצפנהו שלושה ירחים בחדר הפנימי‬ light of the sun and the moon in their
shining. And when the woman saw that he
,‫בימים ההם הערימו סוד כל המצרים‬
was so comely and pleasing to behold, she
‫ ותלכנה נשי‬.‫לאבד שם כל העברים‬
concealed him in her innermost chamber,
,‫מצרים גושנה אשר שם בני ישראל‬ and kept him hidden for three months. In
‫ותשאנה גוריהן על כתפיהן ילדיהן אשר‬ those days all the Egyptians were united in
their purpose to destroy the Hebrews, and
‫ וכל נשי בני ישראל בלדתן‬.‫לא ידברו‬
the Egyptian women went to Goshen
‫ ותצפון האישה את בנה‬,‫בימים ההם‬
among the Hebrew women, with their
‫מפני מצרים לבלתי דעת מצרים את‬ infants upon their shoulders. For in those
.‫לדתנה לבלתי השחיתם מעל האדמה‬ days the Hebrew women concealed their
‫ותבואנה נשי מצרים גושנה וילדיהן על‬ male children from before the Egyptians,
so that they should not destroy them from
‫ ויהי בבוא המצרית‬,‫כתפיהן טרם ידברו‬
the earth, and, therefore, the Egyptian
‫ ויהי‬.‫בית העברית וילדה מגמגם בלשונו‬ women came to Goshen with their babes
‫כמתגמגמו ויענהו הילד הצפון מתוך‬ that could not speak, and when they
entered the houses of the Hebrews they
‫ ותלכנה המצריות ותאמרנה בית‬,‫החדר‬
caused their babes to cry, and the babes
‫ ופרעה שולח את שוטריו לקחת‬.‫פרעה‬
hidden in the innermost chamber would
‫ ככה יעשו כל‬.‫את הילדים להמיתם‬ answer, and then the Egyptian women
‫ ויהי בעת‬.‫מצרים לעבריות כל הימים‬ went and told it in the house of Pharaoh,
and Pharaoh sent his servants to take the
‫ההיא כמשלוש חודשים לעת צפון יוכבד‬
children and to slay them; thus did the
‫ ותמהר‬.‫ ויודע הדבר בית פרעה‬,‫את בנה‬
Egyptians unto the Hebrew women all the
‫האישה טרם בוא השוטרים לקחת את‬ days. And it was at the time, in the third
‫ ותיקח לו תיבת גומא ותחמרה‬,‫בנה‬ month of Jochebed’s concealment of her
‫ ותשם בה את הילד ותשם‬,‫בחמר ובזפת‬ son, that the thing was made known unto
Pharaoh’s household. And the woman
‫ ותתצב מרים‬.‫בסוף על שפת היאור‬
hastened to remove her son before the
‫ לדעת מה יעשה לו ומה‬,‫אחותו מרחוק‬ officers came, and she procured an ark of
‫ וישלח האלוקים בעת ההיא‬.‫יהיה דבריה‬ bulrushes, and she daubed it with slime
‫ ויבער בבשר‬,‫שרב וחום בארץ מצרים‬ and with pitch, and she put the child
therein, and she placed the ark among the
‫האדם כאשר יבער השמש בתקופתו‬
flag near the bank of the river, and his
.‫ויצר למצרים מאוד‬ sister Miriam stationed herself at a distance
to know what would become of him and of
her prophecy. And the Lord sent on that
day a scorching heat into the land of
Egypt, which burnt the flesh of men like
the sun when in his zenith, and it annoyed
the Egyptians exceedingly,
‫ מפני‬,‫וירדו כל מצרים לרחוץ על היאור‬ 24 and all the Egyptians went down to bathe
‫ ותרד גם‬.‫חום השרב אשר בעור בשרם‬ in the river on account of the terrible heat.
And Bathia, Pharaoh’s daughter, went also
‫בתיה בת פרעה לרחוץ על היאור מפני‬
to bathe in the river on account of the
‫ ונערותיה הולכות על יד‬,‫חום השרב‬ fearful heat, and her maidens and all the
‫ ותשא‬.‫היאור וגם כל נשי מצרים כהנה‬ women of Egypt were walking about by
‫בתיה בת פרעה את עיניה אל היאור‬ the side of the river. And Bathia lifted up
her eyes and saw the ark in the water, and
‫ ותשלח‬,‫ותרא את התיבה על פני המים‬ she sent her maiden to fetch it. And she
‫ ותפתח ותראהו את‬.‫את אמתה ותקחה‬ opened the ark and behold a weeping babe
was in it, and she had com * passion on it,
‫הילד והנה נער בוכה ותחמול עליו‬
and said: This is one of the Hebrews’
‫ ותאמרן כל‬.‫ מילדי העברים זה‬,‫ותאמר‬ children. And all the Egyptian women,
‫נשי מצרים ההולכות על שפת היאור‬ that were walking by the river's side,
‫ כי מאת ה׳ היה‬,‫להניקהו ולא אבה לינק‬ offered him suck, but he refused it; and
this was so ordained by the Lord, in order
‫הדבר הזה אל הילד בעבור השיבו אל‬
to restore him to the breast of his mother.
‫ ומרים אחותו היתה בעת ההיא‬.‫שדי אמו‬ And Miriam was at that time among the
‫ ותרא את‬,‫עם נשי מצרים על היאור‬ Egyptian women by the river, and seeing
‫ האלך‬,‫ ותאמר אל בת פרעה‬.‫הדבר הזה‬ this thing she said unto Pharaoh’s
daughter: Shall I go and call to thee a nurse
‫וקראתי לך אישה מינקת מן העבריות‬
of the Hebrew women, that she may nurse
‫ ותאמר לה בת‬.‫ותניק לך את הילד‬ the child for thee: And Pharaoh’s daughter
‫ ותלך העלמה ותקרא את אם‬,‫פרעה לכי‬ said unto her: Go. And she went and called
‫ ותאמר בת פרעה אל יוכבד היליכי‬.‫הילד‬ the child’s mother. And Pharaoh’s daughter
said unto her: Take this child away and
‫את הילד הזה והניקהו לי ואני אתן את‬
nurse it for me, and I will give thee wages,
‫ ותיקח האישה את‬,‫שכרך שתי כסף ליום‬ two pieces of silver for each day. And
‫ ויהי מקץ שנתיים ימים‬.‫הילד ותניקהו‬ Jochebed took the child and nursed it, and
‫ ויהי לה‬,‫ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה‬ at the end of two years when the child
grew up, she brought him unto Pharaoh’s
‫לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן‬
daughter and he became her son. And she
‫ ועמרם אביו קרא שמו‬.‫המים משיתיהו‬ called his name Moses, and she said:
‫ כי אמר בעבורו חובר עם אישתו‬,‫חבר‬ Because I drew him out of the water. And
‫ ויוכבד אמו קראה שמו‬.‫אשר גירש‬ his father Amram called his name Chabar,
for he said: It was on his account that I
‫ל‬-‫ כי אמרה כי קויתיהו מא‬,‫יקותיאל‬
have associated again with my wife after
‫ ומרים‬.‫די וישיבהו האלוקים אליי‬-‫ש‬ having separated from her. And Jochebed
‫ לאמור כי היא‬,‫אחותו קראה לו ירד‬ called his name Jekuthiel, for she said: I
‫ירדה אחריו אל היאור לדעת מה תהיה‬ have hoped to the Lord, and he hath
restored him unto me. And his sister
‫ ואהרון אחיו קרא שמו אבי‬.‫אחריתו‬
Miriam called him Jared, saying: I have
‫ לאמור זנח אבי את אמי וישיבה‬,‫זנוח‬ gone down after him to the river, to know
‫ וקהת אבי עמרם קרא שמו‬.‫אליו בעבורו‬ what will be his end. And Aaron called him
‫ כי בעבורו גדר האלוקים את‬,‫אבי גדור‬ Abizonach, saying: My father hath

abandoned my mother, but he reclaimed
‫פרץ בית יעקב ולא יספו להשליך‬
her on his account. And Kehath, Amram’s
‫ ומניקתו קראה לו אבי‬.‫זכוריהם המימה‬ father, called his name Abigdor, saying:
‫ לאמור בסוכו הוצפן שלושה ירחים‬,‫סוכו‬ The Lord re paired the breach of the house
‫ וכל ישראל קראו את שמו‬.‫מפני בני חם‬ of Jacob on his account. And they did no
more cast their male children into the
‫ כי אמרו כי‬,‫אחרי כן שמעיה בן נתנאל‬
water. And his nurse called his name Abi-
‫בימיו שמע האלוקים את נאקתם ויצילם‬ Socho, saying: In his tabernacle was he
‫ ויהי משה בבית פרעה‬.‫מיד דוחקיהם‬ concealed three months, on account of the
‫ ויגדל משה‬,‫ויהי לבתיה בת פרעה להן‬ sons of Ham. And all Israel called his name
afterwards, Shemayah, son of Nathaniel,
.‫בקרב בני המלך‬
saying: In his days God hath heard our
cries, and he hath rescued us from the
hands of our oppressors. And Moses was in
the house of Pharaoh, and he was unto
Bathia a son, and Moses grew up among
the children of the king.
‫ומלך אדום מת בימים ההם בשנת‬ 25 And when Pharaoh saw that Balaam's
‫ ויקבר בהיכלו‬,‫שמונה עשרה למלכו‬ counsel did not succeed, and that the
children of Israel continued to be fruitful
.‫אשר בנה לו למלכותו בארץ אדום‬
and multiply throughout the land of
‫וישלחו בני עשו פתורה אשר על הנהר‬ Egypt, then Pharaoh commanded it to be
‫ויקחו משם בחור אחד יפה עיניים וטוב‬ proclaimed through all Egypt, saying: No
‫ וימליכוהו עליהם תחת‬,‫רואי ושמו שאול‬ man shall diminish aught of his daily labor;
and he who shall be found wanting in the
‫ וימלוך שאול על כל בני עשו‬.‫שמלה‬
performance of his daily task in mortar or
‫ ופרעה מלך‬.‫ ארבעים שנה‬,‫בארץ אדום‬ in bricks, shall have his youngest son put in
‫מצרים בראותו כי לא נהיתה עצתו אשר‬ to fill the vacant place in his work. And the
,‫יעץ בלעם אל בני ישראל בימים ההם‬ labor of the children of Israel was very
oppressive in those days, and if a man
‫אך הם עוד בני ישראל יפרו וירבו‬
diminished even one brick in his daily task,
‫ ויצו פרעה‬.‫וישרצו בכל ארץ מצרים‬ the Egyptians took forcibly his youngest
‫בימים ההם ויעבירו קול בכל מצרים אל‬ son from his mother, and immured him
‫ איש אל יגרע‬,‫בני ישראל לאמור‬ into the building instead of the brick, of
which his father had been deficient. But
‫ והיה האיש‬.‫מעבודתו דבר יום ביומו‬
the tribe of Levi did not work with their
‫אשר יגרע מעבודתו אשר יעבוד יום יום‬ brethren from the beginning even unto the
‫ ונתן את בנו‬,‫אם בחומר ואם בלבנים‬ end. And in the third year from the birth
‫ ותחזק עבודת מצרים על‬.‫הקטן תחתיהם‬ of Moses, Pharaoh, with Alpharanith, the
queen, at his right hand, and Bathia at his
‫ והיה כל איש‬,‫בני ישראל בימים ההם‬
left, was sitting at a feast, and the boy
‫אשר תחסר לבנה אחת מעבודתו כיום‬ Moses was lying on Bathia's bosom, and
‫ביום ולקחו המצרים את נערו הקטן מעם‬ Balaam with his two sons and all the
princes of Egypt were sitting around the
‫אישתו בחוזקה ושמו אותו בבניין תחת‬
table before the king. And the boy put
‫ ויעשו כל‬.‫הלבנה אשר חסרה לאביו‬
forth his hand upon the head of the king,
‫אנשי מצרים לכל בני ישראל כמעשה‬ and he took the crown from Pharaoh’s
‫ אך‬.‫ ימים רבים‬,‫הזה יום יום כל הימים‬ head and he placed it upon his own head.
And when Pharaoh and the princes saw
‫כל שבט לוי לא היו עושים במלאכה‬
this thing they were greatly terrified and
‫בעת ההיא עם ישראל אחיהם‬
astonished, and Pharaoh said unto his
‫ כי ידעו בני לוי את ערמת‬,‫מבראשונה‬ princes around the table: What say you
.‫מצרים אשר הערימו בישראל בראשונה‬ concerning this thing, oh ye princes, and
,‫ויהי בשנה השלישית ללדת משה‬ what shall be the judgment against this lad
for doing this thing? And Balaam said unto
‫ופרעה יושב לאכול ואלפרענית המלכה‬
Pharaoh: Remember now, my lord, the
‫יושבת מימינו ובתיה יושבת אל שמאלו‬ dream which thou hast dreamed some time
‫ ובלעם בן‬,‫והנער משה יושב בחיקה‬ since and the interpretation thereof by thy
‫בעור ושני בניו וכל שרי המלוכה יושבים‬ servant. For behold, this is a Hebrew child,
and the spirit of God is in him, and let not
‫ ויושט הנער את‬.‫על השולחן לפני המלך‬
my lord think that this lad hath done this
‫ידו על ראש המלך ויקח את העטרה‬ thing without his knowledge; for he hath
,‫מעל ראש המלך וישם אותה בראשו‬ done this with wisdom, though a mere
‫ויראו המלך והשרים את המעשה אשר‬ child, to select for himself the kingdom of
Egypt. And this is the manner of the
‫עשה הנער ויבהל המלך והשרים על‬
Hebrews to deceive their kings and princes,
‫הדבר הזה ויתמהו האנשים איש אל‬ and they do these things cunningly, in
‫רעהו‪ .‬ויאמר המלך אל השרים אשר היו‬ ‫‪order to cause the kings and princes of the‬‬
‫לפניו על השולחן‪ ,‬מה תדברו ומה‬ ‫‪earth to stumble.‬‬
‫תאמרו אתם השרים בדבר הזה ומה‬

‫יהיה משפט הנער העברי הזה על‬
‫המעשה הזה‪ .‬ויען בלעם בן בעור הקוסם‬
‫לפני המלך והשרים ויאמר‪ ,‬זכור נא‬
‫אדוני המלך את החלום אשר חלמת זה‬
‫ימים רבים ואת אשר פתר לך עבדך‪.‬‬
‫ועתה הלא זה העלם מילדי העברים‪,‬‬
‫אשר רוח אלוקים בקרבם‪ .‬ואל יחשוב‬
‫אדוני המלך כי קטון הוא גם בלא דעת‬
‫עשה את הדבר הזה‪ ,‬כי נער עברי הוא‬
‫וחכמה ותבונה איתו אף בעודו נער‬
‫ומחכמה עשה זאת ויבחר לו את מלכות‬
‫מצרים‪ .‬כי כן משפט כל העברים לדמות‬
‫את המלכים ואת גדוליהם לעשות את‬
‫כל הדברים האלה בערמה‪ ,‬למען הכשיל‬
‫את מלכי הארץ ואת אנשיהם‪.‬‬
‫הלא ידעת כי כה עשה אברהם אביהם‬ ‫‪26‬‬ ‫‪And verily, thou knowest that Abraham‬‬
‫אשר הכחיש את חיל נמרוד מלך בבל‬ ‫‪their father acted in like manner to deceive‬‬
‫‪the hosts of Nimrod, king of Babel, and of‬‬
‫בכל ואת אבימלך מלך גרר‪ ,‬וירש את‬
‫‪Abimelech, king of Gerar, and that he‬‬
‫ארץ בני חת ואת כל ממלכות כנען‪ .‬וירד‬ ‫‪appropriated the land of the children of‬‬
‫מצרימה ויאמר על שרה אישתו אחותי‬ ‫‪Heth and all the kingdoms of Canaan. And‬‬
‫היא‪ ,‬בעבור הכשיל את מצרים ואת‬ ‫‪that he went down unto Egypt and‬‬
‫‪declared Sarah his wife to be his sister, in‬‬
‫מלכה‪ .‬וגם יצחק בנו עשה כן בלכתו‬
‫‪order to lead astray the Egyptians and their‬‬
‫גררה‪ ,‬ויגר שמה ויעצם כוחו מכל חיל‬ ‫‪king. And his son Isaac acted even so when‬‬
‫אבימלך מלך פלישתים‪ .‬וגם את מלכות‬ ‫‪he went down to Gerar to dwell there, and‬‬
‫ באמרו על‬,‫פלישתים אמר להכשיל‬ his strength triumphed over the hosts of
‫ וגם יעקב הלך‬.‫רבקה אישתו אחותי היא‬ Abimelech, king of the Philistines, and he
likewise desired the stumbling of the
‫ ויקח מידו את בכורתו‬,‫בעקבה עם אחיו‬
kingdom of the Philistines by saying that
‫ וילך פדנה ארם אל בית לבן‬.‫ואת ברכתו‬ Rebekah, his wife, was his sister. And
‫אחי אמו ויקח בערמה מידו את בנותיו‬ Jacob, too, acted deceitfully against his
‫ ויברח‬,‫ואת כל מקנהו ואת כל אשר לו‬ brother, depriving him of his birthright
and of his blessing, and then he fled to
‫ וימכרו‬.‫וישב לו ארצה כנען אל אביו‬
Padan-aram into the house of Laban, his
‫בניו את יוסף אחיהם וירד מצרימה ויהי‬ uncle, and obtained from him with
‫ וינתן בבית הכלא שתים עשרה‬,‫לעבד‬ cunning his daughters and his cattle and all
‫ עד אשר חלם פרעה הקדמוני‬.‫שנה‬ belonging unto him, and then he ran away
and returned unto the land of Canaan, to
‫חלומות ויוציא אותו מבית הכלא ויגדלהו‬
his father. And his sons sold their brother
‫ על שפתר לו‬,‫על כל שרי מצרים‬ Joseph, and he went down to Egypt and he
‫ ויהי בהרעיב האלוקים את כל‬.‫חלומותיו‬ became a slave, and was finally put into the
‫ וישלח ויבוא אל אביו ואת כל‬,‫הארץ‬ prison house for twelve years, until one of
the first Pharaohs dreamed certain dreams,
‫אחיו ואת כל בית אביו ויכלכלם בלא‬
and he had him taken out of the prison
‫מחיר והון ויקנה את מצרים ואת כל‬ house, and he exalted him above all the
‫ ועתה אדוני המלך הנה‬.‫אנשיה לעבדים‬ princes of Egypt, because of his
,‫גם הנער הזה קם תחתיהם במצרים‬ interpreting Pharaoh’s dreams. And when
the Lord sent a famine into the land, he
‫לעשות כמעשיהם ולהתל על כל מלך‬
had his father and his brothers and all his
‫ אם על המלך טוב נשפכה‬.‫שר ושופט‬ father's household brought down, and he
‫ פן יגדל ויקח‬,‫נא את דמו ארצה‬ supported them all without any price or
‫המלוכה מידך ותאבד תקות מצרים אחרי‬ payment, while he bought all the Egyptians
to be his slaves. And now, oh my lord,
‫ עוד נקרא‬,‫ ויאמר המלך אל בלעם‬.‫מלכו‬
behold, this child is rising up in Egypt in
‫לכל שופטי מצרים וכל חכמיה ונדעה‬ their stead to do according to their actions,
‫היש משפט מות לנער הזה כאשר‬ and to triumph over all the kings, princes
‫ וישלח פרעה ויקרא‬.‫דיברת ואז נהרגהו‬ and judges. If it seemeth good unto the
king let us at once spill his blood upon the
,‫לכל חכמי מצרים ויבואו לפני המלך‬
ground, before he take away the
‫ויבוא מלאך ה׳ בתוכם וידמה לאחד‬ government from thy hand, and all the
‫ ויאמר המלך אל‬.‫מחכמי מצרים‬ hope of Egypt perish under his reign. And
‫ הלא שמעתם את אשר עשה‬,‫החכמים‬ Pharaoh said unto Balaam: Let us invite all
the judges and wise men of Egypt, and let
‫הנער העברי אשר בבית וכזה וכזה שפט‬
them determine, whether the judgment of
‫ ועתה שפטו נא גם‬.‫בלעם על הדבר‬ death is due to this lad, as thou hast said,
‫אתם ודעו מה משפט הנער על המעשה‬ and then we will slay him. And Pharaoh
‫ ויען המלאך אשר נדמה‬.‫אשר עשה‬ sent for all the wise men of Egypt and they
came before him, and an angel of the Lord
‫לאחד מחכמי פרעה ויאמר לפני כל‬
came amongst them, and he had the
‫חכמי מצרים ולפני המלך והשרים‬ semblance of one of the wise men. And the
‫ אם על המלך טוב ישלח המלך‬,‫לאמור‬ king said unto the wise men: You have
‫ויביאו לפניו אבן שוהם וגחלי אש וישימו‬ surely heard what this Hebrew boy, who is
in my house, hath done, and such is
‫ והיה אם ישלח הילד‬.‫אותם לפני הילד‬
Balaam’s judgment concerning this matter;
‫ וידענו כי‬,‫את ידו ולקח את השוהם‬ and now judge ye and decide what is due
‫מחכמה עשה הנער את כל אשר עשה‬ this boy for the deed which he hath done.
,‫ ואם על הגחלת ישלח את ידו‬.‫ונהרגהו‬ And the angel, who seemed to be one of
the wise men of Pharaoh, answered, and
‫וידענו כי לא בדעת עשה הדבר הזה‬
said: If it please the king, let the king send
.‫ויחי‬ that they bring before him an onyx stone
and a coal of fire, and set them both before
the child; and if he will put forth his hand
to take the onyx stone, then we shall know
that the youth hath done with his wisdom
all that he hath done. But if he stretch
forth his hand to grasp after the coal, then
we will know that he hath done this thing
without any understanding.
‫ ויעש‬,‫וייטב הדבר בעיני המלך והשרים‬ 27 And the thing seemed good in the eyes of
,‫ ויצו המלך‬.‫המלך כדבר מלאך ה׳‬ Pharaoh and his princes, and the king did
as the angel of the Lord had spoken, and
‫ויביאו לפניו אבן השוהם ואת הגחלת‬
the king ordered an onyx stone and a coal
‫ ויושיבו את‬.‫וישימו אותם לפני משה‬ to be brought and placed before Moses.
‫הנער לפניהם ויבקש הילד לשלוח ידו‬ And when they placed the lad before them
‫ ויקח מלאך ה׳ את ידו ויתן‬,‫אל השוהם‬ he stretched forth his hand to take the
onyx, but the angel of the Lord, un seen by
.‫אותה על הגחלת ותכבה הגחלת בידו‬
any of the others, turned his hand to the
‫וישאה ויתנה בפיו וישרף קצת שפתיו‬
coal, and Moses took it and the coal
.‫ ויהי כבד פה וכבד לשון‬,‫וקצת לשונו‬ became extinguished in his hand, and he
,‫ויראו המלך והשרים את הדבר הזה‬ lifted it up and put it into his mouth, and
he burned part of his lips and tongue, and
‫וידעו כי לא מחכמה עשה משה בשאת‬
thus he became slow of speech and of a
‫ ויחדלו המלך‬.‫העטרה מעל ראש המלך‬
slow tongue. And when the king and
‫ ויהי משה‬,‫והשרים להמית את הילד‬ princes saw this thing, they were convinced
‫ ויהי‬.‫בבית פרעה הולך וגדל וה׳ עמו‬ that Moses had not acted with
‫ בגדי ארגמן‬,‫בהיות הנער בבית המלך‬ understanding when he took the crown
from Pharaoh’s head and they desisted
‫ ויהי‬.‫לבושו ויגדל בקרב בני המלך‬
from slaying the child. And Moses grew up
‫כאשר גדל משה בבית המלך ותחשבהו‬ in Pharaoh’s house, and the Lord was with
‫ ויכבדוהו כל בית‬,‫בתיה בת פרעה לבן‬ him, and he was robed in purple, and he
.‫פרעה וייראו מפניו כל אנשי מצרים‬ was brought up among the children of the
king; and Bathia considered him her son,
‫ויצא ויבוא יום יום ארצה גושן אשר שם‬
and all the household of Pharaoh honored
‫ וירא אותם משה‬,‫אחיו כל בני ישראל‬ him, and all the men of Egypt were afraid
.‫בקוצר רוח ובעבודה קשה יום יום‬ of him. And he visited daily the land of
‫ על מה‬,‫וישאל אותם משה לאמור‬ Goshen where his brethren were dwelling,
and he saw them in shortness of breath and
‫ ויגידו‬.‫העבודה הזאת לכם דבר יום ביומו‬
in hard labor day after day. And Moses
‫ ואת כל‬,‫לו את כל הקורות אותם‬ asked them, saying: Wherefore must you
‫החוקים אשר שם עליהם פרעה לפני‬ perform this work day after day? And they
‫ ויגידו לו את כל העצות אשר יעץ‬.‫לידתו‬ told him all that hath befallen them, and
they acquainted him with all the laws
‫עליהם בלעם בן בעור ואשר יעץ עליו גם‬
which Pharaoh had burdened them with
‫ בשאתו עטרת המלך מעל‬,‫הוא להמיתו‬ before Moses was born, and all the
,‫ וישמע משה את הדברים האלה‬.‫ראשו‬ counsels which Balaam had counseled
‫ויחר אף משה בבלעם ויבקש להמיתו‬ against them, and also what he had
counseled against him, in order to have
‫ ויהי מימים ויוגד‬.‫ויארב לו יום יום‬
him slain for taking the king's crown from
‫ הנה בן בתיה מבקש‬,‫לבלעם לאמור‬ his head. And Moses heard these things
‫ ויירא‬.‫להרגך והנה הוא אורב לך יום יום‬ and his anger was kindled against Balaam,
‫ ויקם הוא ושני בניו‬,‫בלעם מפני משה‬ and he resolved to kill him, and he lay in
wait for him day after day. And they
‫איתו ויצאו ממצרים ויברחו וימלטו את‬
informed Balaam saying: Behold, the son
‫נפשם וילכו להם אל ארץ כוש אל‬ of Bathia seek eth thy life. And Balaam was
‫ ויהי בהיות משה בבית‬.‫קיקנוס מלך כוש‬ in fear of Moses, and he went away from
‫ ויתנהו ה׳ לחן‬,‫המלך יוצא ובא בבית‬ Egypt with his two sons, and they fled for
their lives to Kikianus, king of Cush. And
‫בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו ובעיני כל‬
Moses was still in the house of Pharaoh,
.‫אנשי מצרים ויאהבו את משה מאוד‬ going out and coming in, and the Lord
‫ויהי היום וילך משה גושנה לראות את‬ caused him to find favor in the eyes of
‫ וירא את בני ישראל בסבלותם‬,‫אחיו‬ Pharaoh and his servants and all the people
of Egypt, and they loved Moses greatly.
‫ובעבודתם הקשה וייצר למשה מאוד‬
And Moses went again to Goshen to see his
‫ וישב משה מצרימה ויבוא בית‬.‫עליהם‬ brethren, and he saw their affliction and
‫ ויבוא לפני המלך וישתחווה משה‬,‫פרעה‬ hard labor, and Moses was very grieved on
.‫לפני המלך‬ their account. And Moses returned unto

Egypt to the house of Pharaoh, and he
came before the king and he bowed down
before him.
‫ בי אדוני שאלה‬,‫ויאמר משה אל פרעה‬ 28 And Moses said unto Pharaoh: My lord, I
‫אחת קטנה באתי לבקש מלפניך אל נא‬ have come to ask a small favor of thee, and
I pray thee not to turn my face away
‫ ויאמר לו פרעה‬,‫תשיב את פניי ריקם‬
empty; and Pharaoh said unto him: Speak.
‫ ינתן נא‬,‫ ויאמר משה אל פרעה‬.‫דבר‬ And Moses said unto Pharaoh: Grant thou
‫לעבדיך בני ישראל אשר בגושן יום אחד‬ that thy servants, the children of Israel, be
given one day to rest from their labor. And
‫ ויען המלך את משה‬.‫לנוח בו מעבודתם‬
Pharaoh said: Behold, I will grant that
‫ הנה נשאתי פניך לדבר הזה‬,‫ויאמר‬
request, for thy sake. And Pharaoh ordered
‫ ויצו פרעה ויעבירו‬.‫לעשות את דבריך‬ it to be proclaimed through all Egypt and
‫ אליכם כל‬,‫קול במצרים ובגושן לאמור‬ Goshen, saying: Thus said the king unto
you, all ye children of Israel: For six days
‫בני ישראל כה אמר המלך עשו‬
you shall do your work and on the seventh
‫מלאכתכם ועבודתכם ששת ימים ויום‬
day you shall rest and not perform any
‫ ככה‬.‫השביעי תנוחו ולא תעבודו מאומה‬ labor; thus shall ye do all the days accord
‫תעשו לכם כל הימים כאשר ציוה המלך‬ ing to the commandment of the king and
of Moses, son of Bathia. And Moses
‫ וישמח משה על הדבר‬.‫ומשה בן בתיה‬
rejoiced greatly at the thing with which the
‫ ויעשו כל בני‬,‫הזה אשר נתן לו המלך‬ king had favored him, and all the children
‫ כי‬.‫ישראל כאשר ציוה אליהם משה‬ of Israel did as Moses had commanded
,‫מאת ה׳ היה הדבר הזה אל בני ישראל‬ unto them. And this was ordained by the
Lord, for the Lord had begun to remember
‫כי החל ה׳ לזכור את בני ישראל‬
the children of Israel to deliver them for
‫ ויהי ה׳ את‬.‫להושיעם למען אבותיהם‬ the sake of their fathers. And when Moses
‫ ויהי משה‬.‫ ויהי שמעו בכל מצרים‬,‫משה‬ was eighteen years of age, he desired to see
‫גדול בעיני כל מצרים ובעיני בני ישראל‬ his father and mother, and he went unto
them to Goshen, and he saw the burden of
‫ ודובר עליהם‬,‫ודורש טוב אל עמו ישראל‬
his brethren, and he saw an Egyptian
‫ ויהי בהיות משה‬.‫דברי שלום לפני המלך‬ smiting one of his brethren, the Hebrews.
‫בן שמונה עשרה שנה ויתאו את אביו‬ And when the smitten man saw Moses he
‫ וילך אליהם‬,‫ואת אמו לראות אותם‬ ran unto him for help, for Moses was
greatly respected in the house of Pharaoh,
‫ ויהי כאשר הקריב משה אל גושן‬.‫גושנה‬
and he said unto him: My lord, I pray thee,
‫ויבוא אל המקום אשר שם בני ישראל‬ this Egyptian came unto my house by
‫ וירא‬,‫עושים בעבודה וירא בסבלותם‬ night and he bound me and defiled my
‫ ויהי‬.‫איש מצרי מכה איש עברי מאחיו‬ wife in my presence, and now he seeketh to
take my life. And when Moses heard of this
‫כראות האיש המוכה את משה וינס אליו‬
wicked action he was very wroth at the
‫ כי האיש משה נכבד מאוד וגדול‬,‫לעזרה‬ Egyptian, and he looked this way and that
‫ בי אדוני‬,‫ ויאמר אליו‬.‫בבית פרעה‬ way, and when he saw that there was no
‫המצרי הזה בא אל ביתי לילה ויאסרני‬ man, he slew the Egyptian and hid him in
the sand, and delivered the Hebrew from
‫ואל אשתי בא לפניי ועתה מבקש את‬
the hand of his oppressor. And when the
‫ ויהי כשמוע משה את‬.‫נפשי לקחתה‬ man returned home he desired to separate
‫הדבר הרע הזה ויחר אפו מאוד על‬ from his wife, for it was not lawful in the
house of Jacob for any man to come unto
‫ ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך‬,‫המצרי‬
his wife if she was defiled; and the woman
‫את המצרי ויטמנהו בחול ויצל את‬
went and informed her brothers and they
,‫ וילך העברי אל ביתו‬.‫העברי מיד מכהו‬ wanted to slay him; but he fled into his
‫ומשה שב אל דרכו וילך וישב בית‬ house and escaped. And on the second day,
‫ ויהי בשוב האיש הביתה ויאמר‬.‫המלך‬ when Moses went forth to his brethren and
behold the two men were quarreling, and
‫ כי לא נכון לבית יעקב‬,‫לגרש את אישתו‬
Moses said to the wicked one: Wherefore
.‫לבוא איש אל אישתו אחרי הוטמאה‬ smitest thou thy fellow And he answered
‫ותלך האישה ותגד לאחיה ויבקש אחי‬ unto him and said: Who made thee a
.‫ וינוס אל ביתו וימלט‬,‫האישה להורגו‬ prince and a judge over us? intendest thou
to kill me as thou killedst the Egyptian
‫ויהי כיום השני ויצא משה אל אחיו וירא‬
And Moses feared and said: Surely, this
,‫והנה שני אנשים נצים ויאמר לרשע‬ thing is known.
‫ מי‬,‫ ויען אותו ויאמר לו‬.‫למה תכה רעך‬
‫שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני‬
,‫אתה אומר כאשר הרגת את המצרי‬
.‫ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר‬
‫וישמע פרעה את הדבר הזה ויצו להרוג‬ 29 And when Pharaoh heard of this
‫ וישלח האלוקים את מלאכו‬,‫את משה‬ occurrence he ordered Moses to be slain,

but God sent his angel and he appeared in
‫ ויקח‬.‫וידמה לפרעה כדמות שר הטבחים‬
the guise of a captain of the guards before
‫מלאך ה׳ את החרב מיד שר הטבחים‬ Pharaoh. And the angel seized the sword
‫ כי נהפך דמות שר‬,‫ויסר בה את ראשו‬ from the hand of a captain of the guard
‫ ויחזק מלאך ה׳‬.‫הטבחים לדמות משה‬ and he cut off the captain's head, for the
likeness of the captain was turned into the
‫ ויניחהו‬,‫בימין משה ויוציאהו ממצרים‬
likeness of Moses. And the angel took
.‫מחוץ לגבול מצרים מהלך ארבעים יום‬ Moses by the right hand and transferred
,‫וישאר אך אהרון אחיו בארץ מצרים‬ him from Egypt a distance of forty days’
‫ כה אמר‬.‫ויתנבא אל בני ישראל לאמור‬ journey. And Aaron, his brother, remained
alone in the land, and he prophesied unto
‫ איש שיקוצי עיניו‬,‫ה׳ אלוקי אבותיכם‬
the people of Israel, saying: Thus says God
.‫השליכו ובגילולי מצרים אל תטמאו‬ the Lord of your ancestors, cast ye away,
‫ ולא אבו לשמוע אל‬,‫וימרו בית ישראל‬ each one among you, the abominations of
,‫ ויאמר ה׳ להשמידם‬.‫אהרון בעת ההיא‬ his eyes, and do not defile yourselves with
the idols of Egypt. But the children of
‫לולי כי זכר ה׳ את בריתו אשר כרת את‬
Israel would not listen unto Aaron at that
‫אברהם את יצחק ואת יעקב‪ .‬ותלך יד‬ ‫‪time, and the Lord should have destroyed‬‬
‫פרעה מלך מצרים בימים ההם הלוך‬ ‫‪them, were it not for the covenant which‬‬
‫‪he had made with Abraham, Isaac and‬‬
‫וקשה על בני ישראל‪ ,‬וילחצם וידחקם‬
‫‪Jacob. And the hand of Pharaoh continued‬‬
‫עד עת שלח ה׳ את דברו ויפקדם‪ .‬ויהי‬ ‫‪to be rigorous upon the Israelites at that‬‬
‫בימים ההם ותהי מלחמה גדולה בין בני‬ ‫‪time, and he afflicted and oppressed them‬‬
‫כוש ובין בני קדם וארם‪ ,‬ויפשעו במלך‬ ‫‪up to the time when God fulfilled his word‬‬
‫‪and he remembered them. And in those‬‬
‫כוש אשר היו תחת ידו‪ .‬ויצא קיקנוס‬
‫‪days was a heavy war between the people of‬‬
‫מלך כוש עם כל בני כוש עם רב כחול‬ ‫‪the east and Aram, for they rebelled against‬‬
‫הרבה מאוד‪ ,‬וילך להילחם בארם ובני‬ ‫‪the king of Cush, under whose hands they‬‬
‫קדם להשיבם תחת ידו‪ .‬ויהי כצאת‬ ‫‪had been.‬‬
‫קיקנוס ויעזוב בלעם הקוסם הוא ושני‬

‫בניו בעיר‪ ,‬לשמור את העיר ואת דלת‬
‫הארץ‪ .‬ויצא קיקנוס וילך אל ארם ובני‬
‫קדם וילחם איתם ויך אותם‪ ,‬ויפלו חללים‬
‫כולם לפני קיקנוס ועמו‪ .‬וישב מהם שבי‬
‫גדול ויכניעם תחת ידו כבראשונה‪ ,‬ויחן‬
‫על ארצם לקחת את המס מהם‬
‫כמשפטו‪ .‬ובלעם בן בעור כאשר עזבו‬
‫מחל כוש לשמור את העיר ואת דלת‬
‫העיר‪ ,‬ויקם ויתייעץ את עם הארץ למרוד‬
‫במלך קיקנוס לבלתי בוא העירה כאשר‬
‫יבוא‪ .‬וישמעו אליו כל עם הארץ‪ ,‬וישבעו‬
‫לו וימליכו אותו עליהם ואת שני בניו‬
‫לשרי צבאות‪ .‬ויקומו ויגביהו את את‬
‫חומות העיר משני הפאות‪ ,‬ויבנו בניין‬
‫עצום וחזק מאוד‪ .‬ולכתף השלישי חפרו‬
‫בארות רבות אין מספר בין העיר ובין‬
‫הנהר הסובב את כל ארץ כוש‪ ,‬ויבקעו‬
‫ ולכתף הרביעי קיבצו‬.‫שם את מי הנהר‬

,‫נחשים רבים בלחשיהם ובכשפיהם‬
‫ויבצרו את העיר וישבו בה ואין יוצא ואין‬
‫ וקיקנוס נלחם בארם ובני‬.‫בא לפניהם‬
‫ ויתנו‬,‫קדם ויכניעם תחת ידו כבראשונה‬
.‫לו מס כמשפטם וילך וישב אל ארצו‬
‫ויהי בקרוב קיקנוס מלך כוש אל עירו‬ 30 And when Kikianus with all the captains of
‫וכל שרי החיילים איתו וישאו עיניהם‬ his hosts approached the city they lifted up
their eyes and they saw the walls of the city
‫ויראו והנה חומות העיר נבנו ויגבהו‬
raised to a very great height, and they were
‫ ויאמרו איש‬.‫ ויתמהו האנשים מזה‬,‫מאוד‬ greatly astonished at this change. And they
‫ כי ראו אשר בוששנו‬,‫אל רעהו‬ said to each other: It was done because the
people have seen that we tarried too long
‫ על כן עשו‬.‫במלחמה ויראו מאוד עלינו‬
in the battle, and therefore they have built
‫את הדבר הזה ויגביהו את חומות העיר‬
up the walls of the city and fortified them,
‫ לבלתי בוא אליהם מלכי כנען‬,‫ויחזקום‬ that the kings of Canaan might not come
‫ ויגשו המלך והחיילים אל פתח‬.‫למלחמה‬ to fight against them. And the king with
his armies approached the gates of the city
‫ ויראו והנה כל שערי העיר סגורות‬,‫העיר‬
and behold, all the gates were closed, and
‫ויקראו אל השוערים לאמור פתחו לנו‬
they called unto the watchmen, saying:
‫ וימאנו השוערים לפתוח‬.‫ונבוא העירה‬ Open unto us that we enter the city. But
‫ ולא‬,‫אליהם במצות בלעם הקוסם מלכם‬ the gatemen refused to open for them, by
order of Balaam, the magician, their king,
‫ ויערכו איתם‬.‫נתנום לבוא העירה‬
and they would not suffer them to enter
‫ ויפלו מחיל‬,‫מלחמה נוכח העיר השערה‬
the city. And they attacked them and they
.‫קיקנוס ביום ההוא שלושים ומאה איש‬ fought against them opposite the gates of
,‫ויהי ביום השני ויוסיפו עוד להילחם‬ the city, and thirty men of the host of
‫וילחמו מעבר הנהר ויבקשו לעבור ולא‬ Kikianus fell on that day. And on the
second day they renewed the battle from
.‫יכולו ויטבעו מהם בתוך הבורות וימותו‬
the side of the river, and they attempted to
‫ויצו המלך לחטוב עצים ולעשות‬ cross the river, but they could not, and
.‫ ויעשו כן‬,‫רפסודות לעבור בהן אליהן‬ many of them fell into the pits and died.
‫ ויהיו‬,‫ויהי כבואם אל מקום הבורות‬ And the king commanded to cut down
‫המים מתגלגלים בריחים ויטבעו ביום‬ trees and make rafts in order to cross the
river upon them, and they did so. And
.‫ההוא מאתיים איש על עשר רפסודות‬
when they came to the place of the ditches
‫ויהי ביום השלישי ויבואו להילחם מפאת‬ the waters began to revolve, like mill
‫ ויהרגו‬.‫ ולא יכלו לגשת שמה‬,‫הנחשים‬ stones, and two hundred men were
‫ ויחדלו‬,‫מהם הנחשים שבעים ומאה איש‬ drowned upon ten of the rafts. And on the
third day they came to fight from the
‫ ויצורו על כוש תשע‬.‫מלהילחם על כוש‬
corner of the serpents, but they could not
‫ בעת ההיא‬.‫ ואין יוצא ואין בא‬,‫שנים‬ approach it, and the serpents slew of them
‫בהיות המלחמה והמצור על כוש ברח‬ one hundred and seventy men, and they
‫ אשר ביקש‬,‫משה ממצרים מלפני פרעה‬ ceased fighting against Cush; but they lay
siege to the city that no man could enter or
‫ ומשה‬.‫להמיתו על אשר הרג את המצרי‬
leave Cush for nine years. And it was at the
‫בן שמונה עשרה שנה בברחו ממצרים‬ time of the war and siege of Cush that
‫ וינס וימלט אל מחנה‬,‫מפני פרעה‬ Moses fled from Egypt and he came into
‫ ויהי‬.‫קיקנוס הצרים בעת ההיא על כוש‬ the camp of Kikianus who was besieging
Cush at that time, and Moses was nine
‫משה במחנה קיקנוס מלך כוש תשע‬
years in the camp, through all the time of
‫ ויהי‬,‫שנים כל ימי היותם צרים על כוש‬ the siege of Cush. And the king and the
‫ ויאהבו המלך‬.‫משה הולך ובא עמהם‬ princes and all the soldiers loved Moses, for
he was very efficient and worthy, his
,‫והשרים וכל אנשי המלחמה את משה‬
stature and strength was like a lion’s, and
‫כי רב ויקר הוא וקומתו כאריה אדיר‬
his countenance beamed like the sun, and
‫ופניו כשמש וכח גבורתו כאריה חזק ויהי‬ he was the king's counselor. And at the end
‫ ויהי מקץ תשע שנים ויחלה‬.‫יועץ למלך‬ of nine years Kikianus fell sick—it was the
disease of which he died, for his sickness
‫ ויחזק‬,‫קיקנוס את חליו אשר ימות בו‬
overpowered him and he died on the
‫ ויחנטו‬.‫חוליו עליו וימת ביום השביעי‬
seventh day. And his servants embalmed
‫ וישאוהו ויקברוהו נוכח שער‬,‫אותו עבדיו‬ him and they carried him away and they
‫ ויבנו עליו בניין‬.‫העיר הפונה ארץ מצרים‬ buried him opposite the gates of the city
‫ וישימו עליו‬,‫נאה ועצום וגבוה מאוד‬ northwards of Egypt, and they erected over
him a lofty and costly building, and they
‫ ויכתבו סופרי‬.‫מלמעלה אבנים גדולות‬
placed large stones upon it, and the scribes
‫קיקנוס על האבנים ההם את כל גבורת‬ of the king wrote down upon these stones
‫קיקנוס מלכם ואת כל מלחמותיו אשר‬ all the heroic deeds of Kikianus, and all the
wars in which he participated, and behold
.‫ והנם כתובים שם עד היום הזה‬,‫נלחם‬
they are there in writing even to this day.
‫ וייצר‬,‫ויהי אחרי מות קיקנוס מלך כוש‬ 31 And after the death of Kikianus, his people
.‫לאנשיו וחייליו מאוד מפני המלחמה‬ were very grieved on account of the war,
and they said to each other: Let us counsel
‫ הבו לנו עצה מה‬,‫ויאמרו איש אל רעהו‬
together what we are to do, for we have
‫לעשות לנו בעת הזה אשר ישבנו במדבר‬ been living in the wilderness away from
‫ אם אמרנו‬.‫חוץ מבתינו היום תשע שנים‬ our homes, nine years this day. If we
‫נלחמה על העיר ונפלו ממנו חיילים‬ continue to fight against the city, then
many of us will be wounded and slain, and
‫ כי‬.‫ ואם ישבנו פה במצור ומתנו‬,‫ומתנו‬
if we keep up the siege we shall die
‫עתה ישמעו כל מלכי ארם ובני קדם כי‬ likewise. For now all the Kings of Aram
‫ ובאו עלינו פתאום למלחמה‬,‫מת מלכנו‬ and the people of the east will hear that
.‫וילחמו בנו ולא ישאירו ממנו שריד‬ our king is dead, and they will come upon
us suddenly, and they will fight against us,
‫ ונשב‬,‫ועתה לכו ונמליכה עלינו מלך‬
and they will not leave of us a remnant.
.‫במצור עד אשר תנתן העיר בידינו‬ Come then and let us select a king and
‫ויבחרו בכל חיל קיקנוס ביום ההוא איש‬ continue the siege until the city is given
‫ ולא מצאו לבחור למלך עליהם‬,‫למלך‬ into our hands. And they searched all the
army of Kikianus for a man fit to be king
‫ וימהרו ויפשיטו איש בגדיו‬.‫כמשה‬
over them, and they found none like Moses
,‫וישליכו אותם ארצה ויעשו במה גדולה‬ worthy to be king over them; and they
‫ ויקומו ויתקעו‬.‫ויושיבו עליה את משה‬ hastened and stripped themselves of their
‫ יחי המלך‬,‫בשופרות ויקראו לפניו ויאמרו‬ garments and cast them upon the ground,
and they made a great heap. And placed
‫ וישבעו לו כל העם וכל‬.‫יחי המלך‬
Moses upon it, and they rose up and blew
‫השרים לתת לו את אדוניה המלכה‬ the trumpets and they exclaimed before
‫ וימליכו‬,‫הכושית אשת קיקנוס לאישה‬ him, saying: May the king live; may the
‫ ויעבירו כל‬.‫את משה עליהם ביום ההוא‬ king live. And all the princes and the
people swore to give him for a wife
‫ איש‬,‫אנשי כוש קול ביום ההוא לאמור‬
Adoniah, the queen of Cush, wife of
.‫איש לתת למשה מעל אשר ימצא בידו‬ Kikianus, and they crowned Moses their
‫ וישליכו‬,‫ויפרשו השמלה על הבמה‬ king on that day. And all the people of
‫עליה איש איש נזם זהב אחד ואיש‬ Cush proclaimed in a loud voice: Every
‫ וגם‬.‫קשיטה אחת מכל הנמצא בידם‬ man must give unto Moses something of
what he hath in his possession. And they
‫מאבני השוהם והבדולח ואבני דר‬
spread out a cloth upon the heap and every
‫וסחרת השליכו כל בני כוש אל משה‬ man threw into it something of what he
.‫ גם כסף גם זהב הרבה מאוד‬,‫על הבמה‬ had, nose rings and coins, and onyx stones,
‫ויקח משה את כל הכסף ואת הזהב ואת‬ and baellium, and pearls and rare stones,
and silver and gold in great abundance,
‫כל הכלים ואת הבדולח ואת השוהם‬
and Moses took all that the sons of Cush
‫ וישם אותם‬,‫אשר נתנו לו כל בני כוש‬ had given unto him, and he put it into his
‫ וימלוך משה על כל בני כוש‬.‫באוצרותיו‬ treasury; and Moses was king over the sons
.‫ביום ההוא תחת קיקנוס מלך כוש‬ of Cush from that day on instead of
Kikianus, their former king. In the fifty
‫בשנת חמישים וחמש שנים לפרעה מלך‬
fifth year of Pharaoh’s being king over
‫מצרים היא שנת מאה וחמישים ושבע‬ Egypt, which is the one hundredth and
‫ מלך משה‬,‫שנים לרדת ישראל מצרימה‬ fifty-seventh year of the Israelites going
‫ בן עשרים ושבע שנים משה‬.‫על כוש‬ down to Egypt, Moses was made king of
Cush; he was twenty-seven years of age
‫ ויתן‬.‫ וארבעים שנה מלך‬,‫במלכו על כוש‬
when he began reigning, and for forty years
‫ה׳ את משה לחן ולחסד בעיני כל בני‬ did he reign. And the Lord caused Moses
‫ ויאהבו בני כוש אותו מאוד ויהי‬,‫כוש‬ to find grace in the eyes of the sons of
‫ ויהי ביום‬.‫משה טוב עם ה׳ ועם אנשים‬ Cush, and they loved him greatly, and
Moses was liked by the Lord and by men.
‫השביעי למלכו ויתקבצו יחד כל בני כוש‬
And in the seventh day of his reigning all
‫ ויבואו לפני משה וישתחוו‬,‫ויועדו כולם‬ the sons of Cush assembled and they came
‫ וידברו כל בני כוש כולם יחד‬.‫לו ארצה‬ before Moses, and they bowed down before
‫ הבה לנו עצה ונראה‬,‫לפני המלך לאמור‬ him to the ground, and they spoke unto
their king, saying: Give us an advice as to
‫ כי היום תשע‬.‫מה לעשות לעיר הזאת‬
what we shall do concerning this city, for it
‫ ולא‬,‫שנים ישבנו במצור בעד העיר‬ is nine years now since we are in siege
.‫ראינו את בנינו ואת נשינו‬ before the city, and we have not seen our
children and wives ever since.
32
‫ אם תשמעו‬,‫ויען המלך אותם לאמור‬ And the king answered unto them, saying:
‫ ונתן ה׳‬.‫בקולי לכל אשר אצוה אתכם‬ If ye will listen unto my voice in all that I
will command you, then the Lord will give
‫ כי אם‬.‫ ולכדנו אותה‬,‫את העיר בידינו‬
the city into our hands and we will take it;
‫נלחמה איתם כמלחמה הראשונה אשר‬ for if we will continue to fight as we did
‫ ונפלו ממנו‬,‫נלחמנו טרם מות קיקנוס‬ before the death of Kikianus, many of us
‫ ועתה הנה לכם‬.‫חללים רבים כראשונה‬ will be smitten as at first. And all the
armies replied unto the king, saying:
,‫עצה בדבר הזה אם תשמעו בקולי‬
Whatsoever our lord shall command we
‫ ויענו כל החיילים‬.‫וניתנה העיר בידינו‬ will do. And Moses said unto them: Go ye
‫ כל אשר יצוה אדוני‬,‫את המלך לאמור‬ and pro claim in a loud voice unto all the
,‫ ויאמר אליהם משה‬.‫כן יעשו עבדיך‬ people of the camp, saying: Thus saith the
king: Go ye into the forest and bring you
‫עיברו וקראו קול בכל המחנה אל כל‬
young storks, and each of you come with a
‫ לכו היערה‬,‫ כה אמר המלך‬.‫העם לאמור‬ young stork in his hand. And whosoever
‫והבאתם מבני החסידה איש אפרוחו‬ faileth to bring with him a young stork, the
‫ וכל איש אשר יעבור את דבר‬.‫בידו‬ same will be put to death, and the king will
take away all that is belonging unto him.
‫ וכל אשר‬,‫המלך ולא יביא אפרוחו ומת‬
And when ye shall have brought them, you
‫ והיה בהביאכם אותם והיו‬.‫לו יקח המלך‬ shall raise them until fully grown, and you
‫ וגדלתם אותם עד‬,‫איתכם למשמרת‬ shall teach them to dart upon their prey
‫גדלם ולמדתם אותם לטוש כדרך בני‬ after the manner of the young hawks. And
all the people did so, and they went into
‫ וישמעו כל בני כוש את דברי‬.‫הנץ‬
the forests, and they climbed the cypress
.‫ ויקומו ויעבירו קול במחנה לאמור‬,‫משה‬ trees, and they caught each man his young
‫ לכו‬,‫אליכם כל בני כוש במצות המלך‬ stork, and they brought them into the
‫לכם יחד היערות ותפשתם לכם מבני‬ desert, and they raised them and they
trained them to dart like young hawks,
‫החסידה איש אפרוחו בידו והבאתם‬
according to the order of the king. And
‫ וכל איש אשר ימרה את דבר‬.‫לכם‬ after the young storks were fully grown, the
.‫ ולקח המלך את כל אשר לו‬,‫המלך ומת‬ king commanded to hunger them for three
days, and all the people did so. And on the
‫ וילכו להם‬,‫ויעשו כל העם כדבר הזה‬
third day the king said unto them: Be ye
‫היערה ויעלו על הברושים ויתפשו להם‬
courageous and valiant, and mount your
‫איש אפרוחו בידו כל בני החסידה ויביאו‬ horses and take your storks in your hands,
‫ ויגדלום כמצות המלך‬.‫אותם בערב‬ and we will rise up and fight against the
‫וילמדום לטוש כבני הנץ ככל אשר ציוה‬ city from the place where the serpents are.
And all the people did, according to the
‫ ויהי כאשר‬.‫ כן עשו כל בני כוש‬,‫המלך‬
words of the king, and they took their
‫גדלו בני החסידה ויצו המלך להרעיבם‬ storks in their hands and marched on. And
‫ ויהי‬.‫ ויעשו כל העם כן‬,‫שלושת ימים‬ when they reached the place of the serpents
,‫ביום השלישי ויאמר להם המלך‬ the king said unto them: Send forth all
your storks against the serpents. And they
‫התחזקו והייתם לבני חיל ולבשו איש‬
let loose their storks as the king had
‫כלי מלחמתו וחגרו איש חרבו עליו‬ commanded, and the young storks darted
‫ורכבו איש סוסו ולקחתם לכם איש‬ down upon the serpents and devoured
them, and they exterminated all of them
‫ ונקומה ונלחמה על העיר‬.‫אפרוחו בידו‬
from that place. And when the king and
‫ ויעשו כל‬,‫מן המקום אשר שם הנחשים‬
the people saw that all the serpents were
‫ ויקחו איש אפרוחו‬.‫העם כדבר המלך‬ destroyed from that place, all the people
‫ ויהי בהגיעם אל מקום‬,‫בידו וילכו‬ shouted a great shouting, and they drew
near the city and fought against it, and
‫הנחשים ויאמר אליהם המלך שלחו איש‬
they took the city by storm, and they
‫ וישלחו איש‬.‫אפרוחו על הנחשים‬
entered it. And they slew on that day
‫ וירוצו בני החסידה‬,‫אפרוחו כדבר המלך‬ among the people of the city, one thousand
‫על הנחשים ויאכלום כולם וישביתו אותם‬ and one hundred men, all that were in the
‫ ויראו המלך והעם כי‬.‫מן המקום ההוא‬ city, but of the besiegers not one man died;
and all the sons of Cush went to their
,‫נשבתו כל הנחשים מן המקום ההוא‬
houses, to their wives and children, and
‫ ויגשו‬.‫ויריעו כל העם תרועה גדולה‬ unto all belonging to them.
,‫וילחמו על העיר ויתפשוה וילכדוה‬
‫ וימותו ביום ההוא מעם‬.‫ויבואו העירה‬
,‫העיר אלף ומאה איש כל יושבי העיר‬
‫ ויבואו כל בני‬.‫ומעם המצור לא מת אחד‬
,‫כוש איש אל ביתו ואל אישתו ואל בניו‬
.‫ואל כל אשר לו‬
33
‫ובלעם הקוסם בראותו כי נלכדה העיר‬ And when Balaam, the magician, saw that
‫ויפתח השער וינוסו הוא ושני בניו‬ the city was taken, he opened the gate and
fled unto Egypt, to Pharaoh, with his two
‫ וישובו מצרימה אל פרעה‬,‫ושמונה אחיו‬
sons and eight brothers, and they are the
‫ הם המה החרטומים‬.‫מלך מצרים‬ magicians and sorcerers men tioned in the
‫והמכשפים הכתובים בספר התורה‬ book of the law, as standing up against
‫ בהביא ה׳ על‬,‫העומדים נגד משה‬ Moses when the Lord brought the plagues
over Egypt. And after Moses had captured
‫ וילכוד משה את‬.‫מצרים את כל המכות‬
the city through his wisdom, the sons of
‫ ויושיבוהו בני כוש על‬,‫העיר בחכמתו‬ Cush placed him upon the throne instead
.‫כיסא המלוכה תחת קיקנוס מלך כוש‬ of Kikianus, their king, and they put the
‫ ויתנו‬,‫וישימו את כתר המלכות בראשו‬ regal crown upon his head, and they gave
him Adoniah, their queen, for a wife. But
‫לו את אדוניה המלכה הכושית אשת‬
Moses feared the Lord the God of his
‫ ויירא משה את ה׳‬.‫קיקנוס לאישה‬ ancestors, and he never came near unto
‫ ולא בא אליה ולא פנה‬,‫אלוקי אבותיו‬ her, nor did he turn even his eyes towards
‫ כי זכר משה את אשר‬.‫אליה את עיניו‬ her. For Moses re membered that Abraham
caused his servant Eliezer to swear, saying:
,‫השביע אברהם את אליעזר עבדו לאמור‬
Thou shalt not take for my son Isaac a wife
.‫לא תקח לבני ליצחק אישה מבנות כנען‬ from the daughters of Canaan, and that
‫וגם את זה עשה יצחק בברוח יעקב מפני‬ Isaac did likewise, when Jacob fled from
‫ אשר ציוהו לאמור לא תיקח אישה‬,‫אחיו‬ before his brother, saying unto him: Thou
shalt not take a wife from the daughters of
‫ כי‬.‫מבנות כנען ולא תתחתן בכל בני חם‬
Canaan, and not intermarry with all the
‫ה' אלוקינו נתן את חם ואת בניו ואת כל‬ sons of Ham, for the Lord our God gave
‫זרעו לעבדים לבני שם ולבני יפת ולזרעם‬ Ham, the son of Noah, with all his
‫ על כן לא הפנה‬.‫ עד עולם‬,‫אחריהם‬ children and his seed, for slaves to the

children of Shem and Japhet, and to their
‫משה את ליבו ואת עיניו אל אשת‬
seed after them, to be slaves unto them
‫ ויירא‬.‫ כל ימי מלכו על כוש‬,‫קיקנוס‬ forever. And therefore Moses inclined
‫ ויתהלך‬,‫משה מפני ה׳ אלוקיו כל ימיו‬ neither his heart nor his eyes to the wife of
‫משה לפני ה׳ באמת בכל לבבו ובכל‬ Kikianus, all the days that he reigned over
Cush; and Moses feared the Lord his God
‫ לא סר משה מן הדרך הטובה כל‬.‫נפשו‬
all his life, and he walked before the Lord
‫ לא נטה מן הדרך אשר הלכו‬,‫ימי חייו‬ in truth with all his heart and with all his
‫בה אברהם יצחק ויעקב ימין ושמאל‪.‬‬ ‫‪soul, and he did not turn neither to the‬‬
‫ויתחזק משה במלכות בני כוש וינהג את‬ ‫‪right nor to the left from the way in which‬‬
‫‪Abraham, Isaac and Jacob walked. And‬‬
‫בני כוש כמשפט בחכמתו‪ ,‬ויצליח משה‬
‫‪Moses strengthened himself in his‬‬
‫במלכותו‪ .‬וישמעו בני ארם ובני קדם‬ ‫‪kingdom, and he guided the sons of Cush‬‬
‫בעת ההיא כי מת קיקנוס מלך כוש‪,‬‬ ‫‪in accordance with his wisdom, and Moses‬‬
‫ויפשעו ארם ובני קדם מתחת יד כוש‬ ‫‪was prosperous in his kingdom.‬‬
‫בימים ההם‪ .‬ויקבוץ משה את כל בני‬

‫כוש עם כבד מאוד כשלושים אלף איש‪,‬‬
‫ויצא להילחם את ארם ואת בני קדם‪.‬‬
‫וישמעו כל בני קדם את שמעם‪ ,‬ויצאו‬
‫לקראתם ויערכו איתם מלחמה‪ .‬ותחזק‬
‫המלחמה על בני קדם ויתן ה׳ את כל‬
‫בני קדם ביד משה‪ ,‬ויפלו מהם חללים‬
‫כשלוש מאות איש‪ .‬ויתנו כל בני קדם‬
‫עורף וינוסו‪ ,‬וירדפו אחריהם משה ובני‬
‫כוש ויכניעו אותם תחת ידם ויתנו להם‬
‫מס כמשפטם‪.‬‬
‫ויעבור משה וכל העם אשר איתו משם‪,‬‬ ‫לד‬
‫אל ארץ ארם למלחמה‪ .‬ויצאו אנשי‬

‫ארם גם הם לקראתם וילחמו בם‪ ,‬ויתנם‬
‫ה׳ ביד משה ויפלו חללים רבים מאנשי‬
‫ארם‪ .‬ויכנעו ארם גם הם לפני משה‬
‫ולפני כוש‪ ,‬ויתנו מס גם הם כמשפטם‪.‬‬
‫ויכנע משה את ארם ואת בני קדם תחד‬
‫יד בני כוש‪ ,‬ויפן וישב משה וכל העם‬
‫אשר איתו ארץ כוש‪ .‬ויתחזק משה‬
‫במלכות בני כוש‪ .‬ויהי ה׳ איתו‪ ,‬וייראו‬
‫מפניו כל בני כוש‪ .‬ויהי מקץ שנים וימת‬

‫שאול מלך אדום‪ ,‬וימלוך תחתיו בעל חנן‬
‫בן עכבור‪ .‬בשנת שש עשרה שנה‬
‫למלכות משה על כוש‪ ,‬מלך חנן בן‬
‫עכבור בארץ אדום על כל בני אדום‬
‫שלושים ושמונה שנה‪ .‬בימיו פשע מואב‬
‫מתחת יד אדום אשר היו תחת אדום‪,‬‬
‫בימי הדד בן בדד המכה אותם ואת מדין‬
‫ויכניע את מואב תחת יד אדום‪ .‬ויהי‬
‫כמלוך בעל חנן בן עכבור על בני אדום‪,‬‬
‫פשעו כל בני מואב מתחת יד אדום‪.‬‬
‫ואנגיאס מלך אפריקה מת בימים ההם‪,‬‬
‫וימלוך אזדרובל בנו תחתיו‪ .‬ובימים ההם‬
‫מת יאניוש מלך בני כיתים‪ ,‬ויקברוהו‬
‫בהיכלו אשר בנה לו בבקעת כנפיא‬
‫למושב וימלוך תחתיו לטיאנוס‪ .‬בשנת‬
‫עשרים ושתיים שנה למלכות משה על‬
‫בני כוש‪ ,‬מלך לטיאנוס על כל בני כיתים‬
‫ארבעים וחמש שנים‪ .‬ויבן לו גם הוא‬
‫מגדל גדול ועצום מאוד‪ ,‬ויבן בתוכו היכל‬
‫נאה למושבו להתנהג במלכותו כמשפט‪.‬‬
‫בשנת שלוש למלכו העביר קול לכל‬
‫חכמיו‪ ,‬ויעשו לו אוניות הרבה‪ .‬ויקבוץ‬
‫לטיאנוס את כל חילו ויבואו באוניות‪,‬‬
‫וילכו להילחם עם אזדרובל בן אנגיאס‬
‫מלך אפריקה‪ .‬ויבואו אפריקה‪ ,‬ויערכו‬
‫מלחמה עם אזדרובל ועם חילו‪ .‬ויחזק‬
‫לטיאנוס על אזדרובל‪ ,‬וילכוד לטיאנוס‬
‫מאת אזדרובל את תעלת המים אשר‬

‫הביא אנגיאס אביו מאת בני כיתים‬
‫בקחתו את יאניה בת עוצי לאישה‪,‬‬
‫ויהרוס לטיאנוס את גשר התעלה ההיא‬
‫ויכה את כל חיל אזדרובל מכה רבה‬
‫מאוד‪ .‬ויתחזקו יתר גיבורי אזדרובל‬
‫וימלא ליבם קנאה וחפצו במות‪ ,‬ויערכו‬
‫עוד מלחמה עם לטיאנוס מלך כיתים‪.‬‬
‫ותחזק המלחמה על כל אנשי אפריקה‬
‫ויפלו כולם חללים לפני לטיאנוס‪ ,‬ויפול‬
‫גם אזדרובל המלך במלחמה ההיא‪.‬‬
‫וישימו פניהם ארץ גת‪ ,‬וירדו וימצאו רועי‬ ‫‪35‬‬ ‫‪And all the children of Cush loved Moses,‬‬
‫‪through all the days that he ruled over‬‬
‫גת רועים את מקנה בני גת‪ .‬ויאמרו אל‬
‫‪them, and all the inhabitants of Cush were‬‬
‫הרועים‪ ,‬תנו לנו מהצאן במחיר לאכול‬
‫‪greatly afraid of Moses.‬‬
‫כי רעבים אנחנו כי לא אכלנו לחם היום‪.‬‬
‫ויאמרו הרועים‪ ,‬הצאננו הם אם מקננו כי‬
‫ניתן לכם אף במחיר‪ .‬ויגשו בני אפרים‬
‫לקחתם בחזקה‪ .‬ויצעקו רועי גת עליהם‬
‫ותשמע צעקתם למרחוק‪ ,‬ויצאו כל בני‬
‫גת אליהם‪ .‬ויראו בני גת את רעת בני‬
‫אפרים וישובו ויזעיקו את כל אנשי גת‪,‬‬
‫ויחגרו איש כלי מלחמתו ויצאו אל בני‬
‫אפרים למלחמה‪ .‬ויערכו איתם מלחמה‬
‫בבקעת גת‪ ,‬ותהי המלחמה חזקה ויכו‬
‫אלה מאלה רבים ביום ההוא‪ .‬ויהי ביום‬
‫השני‪ ,‬וישלחו בני גת אל כל ערי‬
‫פלשתים לבוא אליהם לעזרה לאמור‪.‬‬
‫עלו אלינו ועזרונו ונכה את בני אפרים‬

‫אשר יצאו ממצרים לקחת את מקננו‬
‫ולהילחם איתנו חינם‪ .‬ובני אפרים עייפה‬
‫נפשם ברעב ובצמא‪ ,‬כי לא אכלו לחם‬
‫שלושה ימים‪ .‬ויצאו מכל ערי פלשתים‬
‫לעזרת אנשי גת‪ ,‬כארבעים אלף איש‪.‬‬
‫ויערכו האנשים האלה את בני אפרים‬
‫מלחמה‪ ,‬ויתן ה׳ את בני אפרים ביד‬
‫פלשתים‪ .‬ויכו את כל בני אפרים כל‬
‫אשר יצאו ממצרים לא השאירו שריד‪,‬‬
‫כי אם עשרה אנשים אשר ברחו‬
‫ממערכת המלחמה‪ .‬כי מאת ה׳ הייתה‬
‫הרעה הזאת אל בני אפרים‪ ,‬כי מרו את‬
‫פי ה׳ לצאת ממצרים טרם בא הקץ‬
‫אשר חק ה׳ על ישראל מימי קדם‪ .‬וגם‬
‫מפלשתים נפלו הרבה כעשרים אלף‬
‫איש‪ ,‬וישאום אחים ויקברו אותם‬
‫בעריהם‪ .‬וישארו חללים בני אפרים‬
‫נטושים בבקעת גת ימים רבים ושנים ולא‬
‫ניתנו לקבורה‪ ,‬ותהי כל הבקעה מלאה‬
‫עצמות אנשים‪ .‬והאנשים אשר נמלטו‬
‫מהמלחמה באו מצרימה‪ ,‬ויגידו אל בני‬
‫ישראל את כל הקורות אותם‪ .‬ויתאבל‬
‫אפרים אביהם עליהם ימים רבים‪ ,‬ויבאו‬
‫אחיו לנחמו‪ .‬ויבוא אל אישתו ותלד בן‬
‫ויקרא את שמו בריעה‪ ,‬כי ברעה הייתה‬
‫בביתו‪ .‬ומשה בן עמרם עודנו מלך בארץ‬
‫כוש בימים ההם‪ ,‬ויצליח במלכותו וינהג‬
‫את כל מלכות בני כוש במשפט בצדק‬

‫ ויאהבו כל בני כוש את משה‬.‫ובתמים‬
‫ וייראו כל יושבי‬,‫כל ימי מלכו עליהם‬
.‫ארץ כוש מלפניו יראה גדולה‬
‫ויהי בשנת הארבעים למלוך משה על‬ 36 And in the fortieth year of the kingdom of
Moses over Cush, Moses was sitting upon
,‫כוש ומשה יושב על כיסא המלוכה‬
his throne with queen Adoniah before him,
‫ואדוניה המלכה לפניו וכל השרים‬
and all the princes were seated around
‫ ותאמר אדניה המלכה‬.‫יושבים סביבותיו‬ them, and Adoniah spoke before the king
‫ מה הדבר אשר‬,‫לפני המלך והשרים‬ and the princes saying: What is this thing
which you have done, oh children of Cush
‫ הלא‬.‫עשיתם כל בני כוש זה ימים רבים‬
these many days? Know ye not that within
‫ידעתם כי ארבעים שנה אשר מלך זה‬
the forty years that this man reigned over
‫ אליי לא קרב ואת אלוקי בני‬,‫על כוש‬ Cush he hath not come near me, nor hath
‫ ועתה שמעו נא בני כוש‬.‫כוש לא עבד‬ he served the gods of the children of Cush.
‫ אשר איננו‬,‫ולא ימלוך עליכם עוד זה‬ Now, therefore, hear me, oh children of
Cush, and suffer this man no longer to rule
‫ הנה מנכרוס בני גדל והוא‬.‫מבשרכם‬
over us, for he is not of our flesh; behold
‫ כי טוב לכם לעבוד את בן‬,‫ימלוך עליכם‬ here is my oldest son Menaeris, and let him
‫אדוניכם מעבוד איש נוכרי עבד מלך‬ be your king, for verily it is better for you
‫ וישמעו כל העם וכל השרים בני‬.‫מצרים‬ to serve the son of your master, than to
serve a stranger, a former slave to the king
‫כוש את כל הדברים אשר דיברה אדוניה‬
of Egypt. And the people heard the words
‫ ויהי כל העם נכון עד‬.‫המלכה באוזניהם‬ which Adoniah had spoken in their
‫ וישכימו בבוקר וימליכו עליהם‬,‫הערב‬ hearing, and they were in consultation
‫ וייראו‬.‫את מנכרוס בן קיקנוס מלך כוש‬ until evening, and next morning they arose
and made Menaeris, the son of Kikianus,
‫כל בני כוש משלוח ידם במשה כי ה׳‬
king over Cush. And all the sons of Cush
‫עם משה וכי זכרו בני כוש את השבועה‬ were afraid to put forth their hands against
‫ על כן לא הרעו לו‬,‫אשר נשבעו למשה‬ Moses, for the Lord was with him, and the
‫אך נתנו כל בני כוש מתנות רבות אל‬ sons of Cush remembered the oath which
they have sworn unto Moses, and therefore
.‫משה וישלחוהו מאיתם בכבוד גדול‬
they would do him no harm; but they gave
,‫ויצא משה מארץ כוש וילך לדרכו‬ unto Moses many gifts and they sent him
‫ ומשה בן שבע‬.‫ויחדל ממלוך על כוש‬ away from them with great honors. Thus
Moses left the land of Cush and he went
.‫שנים ושישים שנה בצאתו מארץ כוש‬
his way after he ceased to be king over
‫ כי בא הקץ אשר‬,‫כי מה׳ היה הדבר‬ Cush; and Moses was sixty seven years of
‫מימי קדם להוציא את ישראל מעוני בני‬ age when he departed from the land of
‫ וילך משה מדינה כי ירא לשוב‬.‫חם‬ Cush, and this was ordained by the Lord,
for the time had come which he had
‫ וילך וישב על באר‬,‫מצרימה מפני פרעה‬
appointed in times of old, when he was to
‫ ותצאנה שבע בנות רעואל‬.‫המים במדין‬ bring forth the children of Israel from the
‫ ותבואנה אל‬,‫המדיני לרעות צאן אביהן‬ affliction of the sons of Ham. And Moses
went to Midian, as he was afraid to return
.‫הבאר ותדלנה מים להשקות צאן אביהן‬
unto Egypt on account of Pharaoh, and he
‫ ויקם משה‬,‫ויבואו רועי מדין ויגרשום‬
went and seated himself at the well of
‫ ותבואנה אל‬.‫ויושיען וישקה את הצאן‬ water in Midian. And the seven daughters
‫ ותגדנה לו את אשר עשה‬,‫רעואל אביהן‬ of Reuel, the Midianite, went forth to feed
the sheep of their father, and they came to
‫ ותאמרנה איש מצרי הצילנו‬.‫להן משה‬
the well to draw water for their father's
‫ וגם דלה דלה לנו וישקה‬,‫מיד הרועים‬
flocks; but the shepherds of Midian came
‫ ואיו‬,‫ ויאמר רעואל אל בנותיו‬.‫את הצאן‬ and drove them away, and Moses stood up
‫ וישלח רעואל‬.‫למה זה עזבתן את האיש‬ and assisted them, and watered their sheep.
‫ ויאכל עמו‬,‫ויקחהו ויביאהו עמו הביתה‬ And they came home to Reuel, their father,
and they told him what Moses had done
‫ ויספר משה לרעואל את אשר ברח‬.‫לחם‬
for them, and they said: An Egyptian man
‫ ואת אשר מלך על כוש‬,‫ממצרים‬ hath delivered us from the hand of the
‫ ואחרי כן לקחו הממלכה‬.‫ארבעים שנה‬ shepherds, and he drew up for us the water,
.‫ וישלחוהו לשלום בכבוד ובמתנות‬,‫מידו‬ and he watered the sheep. And Reuel said
unto his daughters: And where is he, why
,‫ויהי כשמוע רעואל את דברי משה‬
have ye left the man? And Reuel sent for
‫ויאמר רעואל בליבו אתנה את זה אל‬ him, and brought him into his house and
‫בית הכלא וארצה בו את בני כוש כי נוס‬ he ate with him bread. And Moses related
‫ ויקחהו ויתנהו אל בית‬.‫נס הוא מפניהם‬ unto Reuel, that he had fled from Egypt
and that he had been reigning for forty
‫ ויהי משה בבית הסוהר עשר‬,‫הסוהר‬
years over Cush, and how they had
,‫ ויהי בהיות משה בבית הסוהר‬.‫שנים‬ deprived him of his kingdom, and sent
‫ותחמול עליו ציפורה בת רעואל‬ him away in peace with honor and with
‫ וכל בני‬.‫ותכלכלהו לחם ומים כל הימים‬ gifts. And when Reuel heard the words of
Moses he said within himself: I will put
‫ישראל עודם בארץ מצרים עובדים את‬
this man into the prison house and gain
‫ ויד מצרים‬,‫מצרים בכל עבודה קשה‬ favor by the children of Cush on his
.‫הולך וקשה על בני ישראל בימים ההם‬ account, for he hath surely fled from them;
and they took him and put him into the
prison house, and Moses remained in
prison for ten years. And while Moses was
in the prison house, Zipporah, Reuel’s
daughter, had pity upon him, and she
supplied Moses with bread and with water
all the time. And all the children of Israel
were still in the land of Egypt, and they
served the Egyptians in all manner of hard
labor, and the hand of Egypt continued in
its rigor over the children of Israel in those
days.
‫בעת ההיא הכה ה׳ את פרעה מלך‬ 37 At that time the Lord smote Pharaoh, the
‫מצרים וינגע ה׳ אותו בנגע הצרעת מכף‬ king of Egypt, with the plague of leprosy,
from the sole of his foot to the crown of his
‫ מפני עבודת פרך בני‬,‫רגלו ועד קדקדו‬
head, and on account of the rigorous labor
‫ישראל היה הנגע הזה לפרעה מלך‬ of the children of Israel this plague was
‫ כי שמע ה׳‬.‫מצרים מאת ה׳ בעת ההיא‬ visited upon Pharaoh at that time by the
‫ ותבוא אליו‬,‫אל תפילת עמו בני ישראל‬ Lord; for the Lord had listened unto the
prayer of Israel, his people, and their crying
‫ ובכל זאת‬.‫צעקתם מפני עבודתם הקשה‬
came before him on account of their hard
‫לא שב אפו מהם ועוד יד פרעה נטויה‬ labor. And for all that, Pharaoh’s anger was
‫ ויקשה פרעה את ערפו‬,‫על בני ישראל‬ not turned away from them, and his hand
‫לפני ה׳ ויכביד עולו על כל בני ישראל‬ continued outstretched against the children
of Israel, and Pharaoh stiffened his neck
‫ ויהי‬.‫וימרר את חייהם בכל עבודה קשה‬
before the Lord and he made the yoke of
,‫כאשר נגע ה׳ את פרעה מלך מצרים‬ Israel heavier, and he embittered their lives
.‫וישאל את חכמיו ואת חרטומיו לרפאותו‬ in all manner of hard work. And when the
‫ כי אם יותן‬,‫ויאמרו לו חכמיו וחרטומיו‬ Lord had smitten Pharaoh, he sent for all
‫מדם ילדים קטנים אל הנגע ההוא ונרפא‬ his magicians and wise men to come and
cure him. And his wise men and magicians
‫ וישלח סריסיו‬,‫ וישמע אליהם פרעה‬.‫לו‬
said that the blood of little babes be put
‫גושנה אל בני ישראל לקחת ילדיהם‬ upon the wounds, and they would be
‫ וילכו סריסי פרעה ויקחו ילדי‬.‫הקטנים‬ healed. And Pharaoh listened unto them,
,‫בני ישראל מחיק אמותם בחוזקה‬ and he sent his officers to Goshen, to the
children of Israel, to take away their little
‫ ילד ליום ילד‬.‫ויביאום אל פרעה יום יום‬
babes. And Pharaoh’s officers went and
,‫ליום וישחטום הרופאים ויתנו אל הנגע‬ they tore away the little infants forcibly
‫ ויהי מספר הילדים‬.‫ככה יעשו כל הימים‬ from the breasts of their mothers, and they
‫אשר שחט פרעה שלוש מאות ושבעים‬ brought them unto Pharaoh day after day,
one infant each day, and the physicians
‫ ולא שמע ה׳ אל רופאי‬.‫וחמישה ילדים‬
slaughtered them, and applied the blood to
‫ ויהי הנגע הולך וחזק ורב‬,‫מלך מצרים‬ his sores, and thus did they all the days.
‫ ויהי פרעה בחולי הנגע ההוא‬.‫מאוד‬ And the number of infants that Pharaoh
‫ ולב פרעה הולך וקשה על‬,‫עשר שנים‬ had slaughtered in this manner, was three
hundred and seventy-five; but the Lord did
‫ ויוסף‬,‫ ויהי מקץ עשר שנים‬.‫בני ישראל‬
not hearken unto the physicians of the
‫ה׳ לפרעה מלך מצרים שבר על שבר‬ king, and the plague grew always more
‫ ויכהו ה׳ בשחין רע וחולי‬.‫ומכה על מכה‬ painful, and Pharaoh continued to suffer
.‫ ויהפך הנגע ההוא לשחין רע‬,‫הבטן‬ the plague of that disease for ten years, and
yet Pharaoh's heart grew always in cruelty
‫בעת ההיא באו שני סריסי פרעה מארץ‬
against the children of Israel. And at the
‫ ויבואו בית‬,‫גושן אשר שם בני ישראל‬ end of ten years the Lord added blow upon
‫פרעה ויאמרו לו ראו ראינו את בני‬ blow and sore upon sore unto the king of
.‫ישראל רפו מעבודתם ויתעצלו במלאכה‬ Egypt, and the Lord smote him with
malignant sores and abdominal diseases,
‫ ויחר‬,‫ויהי כשמוע פרעה את דברי סריסיו‬
and the plague assumed its worst forms. At
‫אף פרעה על בני ישראל מאוד כי נעצב‬ that time two of the king's officers had
‫ אך עתה‬,‫ ויען ויאמר‬.‫מאוד מכאב בשרו‬ returned from Goshen and they said unto
‫הנה כאשר ידעו בני ישראל כי חולה‬ Pharaoh: We have seen the children of
Israel very careless of their work, and very
‫ ועתה מהרו‬.‫אנוכי וישובו וילעגו עלינו‬
negligent in their labor. And when Pharaoh
‫ואסרו לי המרכבה ואלכה לי גושנה‬ heard the words of his officers, Pharaoh’s
‫ אשר הם‬,‫ואראה את לעג בני ישראל‬ anger was kindled against the children of
‫ ויאסרו לו עבדיו‬.‫מלעיבים ומלעיגים עליי‬ Israel, for he was at the time suffering from
great physical pain, and he answered,
,‫המרכבה ויקחוהו וירכיבו אותו על הסוס‬
saying: Behold, now, since the children of
‫ ויקח עמו עשרים‬.‫כי לא יכול לרכוב‬ Israel know that I am sick, they turn
‫ וילך אל בני ישראל‬,‫פרשים ועשרה רגלי‬ around and deride us; but hasten ye now
.‫גושנה‬ and harness my chariot, that I go to

Goshen and see the children of Israel, and
the manner in which they are deriding me.
And his servants harnessed for him the
chariot, and they seated him upon the
horse, for he was not able to ride in the
chariot, and he took with him ten
horsemen and ten footmen, and he went to
the children of Israel unto Goshen.
‫ויהי בלכתם עד קצה מצרים ויעבור סוס‬ 38 And when they had reached the boundary
‫המלך במקום צר וגבוה במשעול‬ of Egypt, the horse of the king passed into
a narrow place which was elevated between
‫ גדר מזה וגדר מזה ועומק‬,‫הכרמים‬
the hollows of the vineyards, with a fence
‫ וימהרו וירוצו‬.‫הארץ והשפלה מזה‬ on one side and the depth of the plain on
,‫הסוסים במקום ההוא וידחיקו זה את זה‬ the other side. And when the horses were
‫ ויפול‬.‫וידחיקו הסוסים את סוס המלך‬ running and passed that place, they pushed
against one another, and the horse of the
‫ והמלך‬,‫סוס המלך אל העומק והשפלה‬
king was pushed off the narrow place, and
‫ ויהי בנפלו ותהפך המרכבה‬.‫רוכב עליו‬ it fell into the depth of the plain below,
,‫על פני המלך וישב הסוס על המלך‬ with the king riding upon it. And in
‫ ויקרע‬.‫ויצעק המלך כי נכאב בשרו מאוד‬ falling, the chariot turned and fell upon
the king's face, and the horse, too, fell
‫בשר המלך עליו ותשברנה עצמותיו ולא‬
upon the king, and Pharaoh cried out in
‫ כי מאת ה׳ היה הדבר הזה‬,‫יכול לרכוב‬ agony, for his flesh pained him terribly.
‫אליו כי שמע ה׳ את צעקת עמו בני‬ And the flesh of the king was torn, and his
‫ וישאוהו עבדיו על‬.‫ישראל ואת ענים‬ bones were broken, and all this hath
befallen him by the will of God, for the
‫שכמם מעט זה ומעט זה וישיבו אותו‬
Lord had hearkened unto the cries of the
‫ וישובו גם הפרשים אשר עמו‬,‫מצרימה‬ children of Israel in their affliction. And his
servants carried him upon their shoulders,
‫ וישכיבו את המלך במיטתו‬.‫מצרימה‬
one a little, and another a little, and they
‫ ותבוא‬,‫וידע המלך כי בא קצו למות‬
brought him back to Egypt, and the
‫אפרענית המלכה אישתו ותבך לפני‬ horsemen that were with him returned
‫ ויבואו‬.‫המלך ויבך המלך עמה בכי גדול‬ unto Egypt likewise. And when they lay
him upon his bed the king knew that his
‫ ויראו את‬,‫כל שריו ועבדיו ביום ההוא‬
end was drawing nigh for him to die, and
.‫המלך ברעה ההיא ויבכו עמו בכי גדול‬
Queen Alpha ranis, his wife, came and
,‫ויועצו שרי המלך וכל יועציו את המלך‬ lamented over the king, and the king wept
‫להמליך תחתיו בארץ את אשר יבחר‬ exceedingly with her; and all his officers
‫ ולמלך שלושה בנים ושתי בנות‬.‫מבניו‬ and servants came on that day, and when
they saw his great suffering they wept
,‫אשר ילדה לו אפרענית המלכה אישתו‬
bitterly over their king. And the princes of
‫ ואלה‬.‫מלבד בני הפילגשים אשר למלך‬ the king and all his counselors, advised the
‫ הבכור עתרי ומשנהו אדיקם‬,‫שמותם‬ king to select one of his sons to reign over
‫ שם הגדולה‬,‫ ואחיותיהם‬.‫והשלישי מוריון‬ the land in his stead; and the king had
three sons and two daughters born unto
‫ ויהי עתרי בכור‬.‫בתיה והקטנה עכוזית‬
him by Alpharanis, outside of the children
‫ ונמהר בכל‬,‫המלך איש שוטה ומבוהל‬ of the king from his concubines, and these
‫ ואדיקם היה איש ערום וחכם‬.‫דבריו‬ were their names: The first born Othroo,
‫ ואולם רע‬.‫ ויודע כל חכמת מצרים‬,‫מאוד‬ and the second Adicom, and the third
Moryon; and their sisters, the name of the
‫בתואר מאוד ועב בשר וקצר קומה‬
oldest, Bathia, and of the youngest Acuzia.
‫ ויהי כראות‬.‫ ויהי ארכו אמה וזרת‬,‫מאוד‬ And Othroo, the first born of the king, was
‫המלך את אדיקם בנו ערום וחכם בכל‬ a foolish man, hasty and precipitate in all
‫ וישם המלך בליבו להמליכו תחתיו‬,‫דבר‬ his words. But Adicom was a very cunning
and wise man, and versed in all the
‫ ויקח לו אישה את גדידה בת‬.‫אחרי מותו‬
wisdom of Egypt, but of very ungainly
‫ והוא בן עשר שנים ותלד לו‬,‫אבילט‬ appearance, very stout and short of body,
‫ ויקח‬,‫ וילך הוא אחרי כן‬.‫ארבעה בנים‬ his height being only one cubit. And when
‫שלוש נשים והוליד שמונה בנים ושלוש‬ the king saw that his son Adicom was so
cunning and wise in all matters, the king
,‫ ויחזק החולי על המלך מאוד‬.‫בנות‬
decided upon him to be king in his place
‫ויבאש בשרו כבשר החלל המושלך על‬ after his death. And he took for his wife,
.‫פני השדה בעת הקיץ לחום השמש‬ Gedudah, the daughter of Abilot, when he
‫וירא המלך כי חזק עליו חליו מאוד ויצו‬ was only ten years of age, and she bare
unto him four sons. And afterwards he
‫ וימליכהו תחתיו‬,‫ויקחו לו את אדיקם בנו‬
went and took three more wives, and he
‫ וימת‬,‫ ויהי מקץ שלושת ימים‬.‫בארץ‬ begat eight sons and three daughters. And
‫ וישאוהו‬.‫המלך בבושת וכלימה ובחרפה‬ the disease prevailed exceedingly upon the
,‫עבדיו ויקברוהו בקברי מלכי מצרים‬ king, and his flesh was stinking like the
flesh of a carcass which is exposed upon the
‫ ולא חנטוהו כמשפט‬.‫בצוען מצרים‬
field in summer time to the heat of the
‫ כי הבאיש בשרו מאוד ולא‬,‫המלכים‬ sun. And when the king saw that his
‫יכלו לגשת אליו לחנוט אותו מפני הריח‬ disease had overpowered him, he sent for
‫ כי מאת ה׳ היתה‬.‫ויקברוהו בבהלה‬ Adicom, his son, and he was brought

before him, and they made him king over
‫הרעה הזאת אליו כי שילם לו ה׳ רעה‬
the land in Pharaoh’s place. And at the end
‫ וימת‬.‫ אשר עשה לישראל בימיו‬,‫כרעתו‬ of three years the king died in shame and
‫ וימלוך אדיקם בנו‬,‫בבהלה ובחרפה‬ disgrace, and his servants carried him up
.‫תחתיו‬ and they buried him among the graves of

the kings of Egypt, in Zoan Mizraim. But
they did not embalm him after the manner
of the kings, for his flesh was rotten and
they could not come near him to embalm
him on account of the stench, and they
buried him hastily. And this evil came
upon him from the Lord, for the Lord had
requited him according to his wickedness,
which he had practiced in his days against
the children of Israel. And he died in agony
and terror, and Adicom his son reigned in
his stead.
‫בן עשרים ושתיים שנה אדיקם במלכו‬ 39 Adicom was twenty years old when he
‫ בשנת‬.‫ ארבע שנים מלך‬,‫על מצרים‬ assumed the government, and he reigned
for four years. In the two hundred and
,‫מאתיים ושש שנים לרדת ישראל מצרים‬
sixth year of Israel's going down to Egypt,
‫ ולא האריך ימים‬.‫מלך אדיקם על מצרים‬ Adicom reigned over Egypt, but he did not
‫ כאשר האריכו‬,‫על ממלכתו על מצרים‬ lengthen his days in his kingdom as his
‫ כי מלול אביו ארבע‬.‫אבותיו במלכותם‬ fathers did, for his father, Melol, ruled over
Egypt ninety-four years, but he lay sick for
‫ותשעים שנה מלך במצרים אך חלה‬
ten years and died because he had been
‫ כי הרשיע מאוד לפני‬,‫עשר שנים וימת‬ wicked before the Lord. And the Egyptians
‫ ויקראו כל מצרים את שם אדיקם‬.‫ה׳‬ called the name of Adicom, Pharaoh, after
‫ כמשפטם לעשות‬,‫פרעה כשם אבותיו‬ the name of his father, according to the
custom in Egypt to do so. But the wise
‫ וכל חכמי לרעה קראו את שם‬.‫במצרים‬
men of Pharaoh called the name of
‫ כי אכוז‬,‫אדיקם אכוז כח היה קצר מאוד‬ Adicom, Abuz, because he was so short,
‫ ואדיקם היה‬.‫יקראו לקצר בלשון מצרים‬ and short is called abuz in the Egyp tian
‫ ותהי‬,‫רע בתואר מאוד ויהי בו אמה וזרת‬ tongue. And Adicom was extremely ugly,
only one cubit and a span in hight, and he
.‫לו זקן גדולה ותגיע עד קרסולי רגליו‬
had a very long beard which reached to his
‫וישב פרעה על כיסא אביו למלך על‬ ankles. And Pharaoh sat upon the throne
‫ וינהג את מלכות מצרים‬,‫מצרים‬ of his father, and he managed the
‫ ויהי במלכו וירשיע מאביו‬.‫בחכמתו‬ government of Egypt in his wisdom. And

in his reigning he was even more wicked
‫ ויכביד‬,‫ומכל המלכים אשר היו לפניו‬
than his father, and all the kings that ruled
‫ וילך עם‬.‫את עולו מאוד על בני ישראל‬ before him, and he made his yoke very
‫ ויחזק‬,‫עבדיו גושנה אל בני ישראל‬ heavy upon the children of Israel; and he
‫ כלו‬,‫ ויאמר אליהם‬.‫עליהם העבודה‬ went with his servants to Goshen to the
children of Israel, and he made their work
‫מעשיכם דבר יום ביומו ואל תרפינה‬
more oppressive than before, and he said
‫ידיכם מעבודתנו מהיום והלאה כאשר‬ unto them: Finish ye your daily task and
‫ וישם על ישראל‬.‫עשיתם בימי אבי‬ do not neglect your work in future as it
‫ ועל השוטרים שם‬,‫שוטרים מבני ישראל‬ was your habit in the days of my father;
and he placed over them overseers from
‫ וישם עליהם מתכונת‬.‫נוגשים מעבדיו‬
among the people of Israel, and over those
‫הלבנים ליום לעשות כמספר ההוא יום‬ overseers he placed task masters from the
‫ בעת ההיא ציוו‬.‫ ויפן וישב מצרימה‬,‫יום‬ midst of his servants, and he assigned for
them the number of bricks which they had
‫נוגשי פרעה את שוטרי בני ישראל על פי‬
to make daily, and then he returned to
‫ עבדו את‬,‫ כה אמר פרעה‬.‫פרעה לאמור‬
Egypt. And at that time the task masters of
‫עבודתכם דבר יום ביומו וכלו מעשיכם‬ Pharaoh commanded the overseers of the
‫ואת מתכונת הלבנים ליום תשמורו לא‬ children of Israel according to Pharaoh’s
‫ והיה אשר תגרעו מלבניכם‬.‫תגרעו דבר‬ order, saying: Thus saith Pharaoh: Do ye
the work of your daily task, and the tale of
‫ ושמתי את ילדיכם הקטנים‬,‫יום יום‬
bricks ye shall observe to have fulfilled
‫ ויעשו כן נוגשי פרעה בימים‬.‫תחתיהם‬ every day, according to measure, ye shall
‫ והיה‬.‫ כאשר ציוה אליהם פרעה‬,‫ההם‬ not diminish aught thereof. And if it
‫בכל עת אשר יחסר אל בני ישראל‬ happen that you are wanting in your daily
measure of bricks, I will put your little
‫ והלכו נוגשי‬,‫ממתכונת הלבנים יום יום‬
children in instead of the bricks. And the
‫ ולקחו מספר‬.‫פרעה אל נשי בני ישראל‬ task masters of Egypt did according to
‫הנגרע מהלבנים מילדי בני ישראל‬ Pharaoh’s commandment in those days,
and whenever they were deficient in their
‫הקטנים ולקחו אותם בחזקה מבין ברכי‬
daily task, the task master of Pharaoh
‫ וישימו אותם תחת הלבנים‬,‫אמותם‬
would go to the wives of the children of
‫ ואבותם ואמותם צועקים עליהם‬.‫בבניין‬ Israel and take away their infants,
‫ בשמעם את קול בכית ילדיהם‬,‫ובוכים‬ according to the deficiency of bricks, and
they would tear them away from the laps
.‫בקיר הבניין‬
of their mothers and put them into the
walls of the building, in place of the bricks,
midst the weeping and lamentations of
their fathers and mothers, who heard the
crying of their infants in the walls of the
building.
‫ויתחזקו הנוגשים על ישראל לתת ישראל‬ 40 And the task masters forced the Israelites to
‫ וישם האיש את בנו‬,‫את בניהם בבניין‬ put their children into the building, and a
man had to take his own child and place
‫בקיר ויתן עליו חומר ועיניו בוכות עליו‬
him into the wall and put mortar over him,
‫ ויעשו כן נוגשי‬.‫ודמעותיו יורדות על בנו‬ though his eyes were weeping and his tears
‫ ואין‬,‫פרעה אל ילדי ישראל ימים רבים‬ streamed down upon his child. And the
.‫חומל ואין מרחם אל ילדי בני ישראל‬ task masters of Pharaoh did so for many
days, and they had no pity and mercy
,‫ויהי מספר כל הילדים המומתים בבניין‬
upon the infants of the children of Israel;
‫ מהם אשר בנו‬.‫מאתיים ושבעים ילדים‬ and the number of children that were
‫עליהם תחת הלבנים אשר חסרו‬ caused to die in the building was two
‫ ומהם אשר משכו אותם מתים‬,‫לאבותם‬ hundred and seventy. And the labor of the
children of Israel was heavier upon them in
‫ ותחזק ותכבד העבודה על בני‬.‫מהבניין‬
the days of Adicom than in the days of his
‫ מעבודה אשר עבדו‬,‫ישראל בימי אדיקם‬
father, and the children of Israel sighed
‫ ויאנחו בני ישראל יום יום‬.‫בימי אביו‬ every day in the hardship of their labor,
‫ כי אמרו‬,‫מהעבודה הקשה אשר עליהם‬ saying: Behold, when Pharaoh died and his
‫הנה במות פרעה וקם בנו והקל מעלינו‬ son was crowned we hoped to have our
work lightened, and now the rigor of the
‫ אך הם מחזקים עליהם את‬.‫העבודה‬
latter is by far greater than of the former;
‫ ויאנחו‬,‫העבודה האחרונה מן הראשונה‬ and the children of Israel sighed on that
‫בני ישראל מזה ותעל שועתם אל‬ account, and their cries ascended to the
‫ וישמע אלוקים את‬.‫האלוקים מן העבודה‬ Lord, and the Lord heard their cries in
those days, and he remembered unto them
,‫קול בני ישראל ואת נאקתם בימים ההם‬
the covenant which he had made with
‫ויזכור אלוקים להם את בריתו אשר כרת‬ Abraham, Isaac and Jacob, and he resolved
‫ וירא‬.‫את אברהם את יצחק ואת יעקב‬ to deliver them. Meantime Moses, the son
‫אלוקים את סבלות בני ישראל ואת‬ of Amram, was still confined in the prison
house in those days, in the house of Reuel,
,‫עבודתם הקשה עליהם בימים ההם‬
the Midianite, and his daughter Zipporah
‫ ומשה בן עמרם עודנו‬.‫ויאמר להצילם‬ supplied Moses secretly with food day after
‫כלוא בבור בימים ההם בבית רעואל‬ day. And at the end of ten years, which was
‫ וציפורה בת רעואל מכלכלתו‬,‫המדיני‬ the first year of the kingdom of the new
Pharaoh, Zipporah said unto Reuel, her
‫ ויהי משה כלוא‬.‫לחם בסתר יום יום‬
father: Behold, the Hebrew man whom
‫ ויהי מקץ‬.‫ עשר שנים‬,‫בבית רעואל בבור‬ thou hast bound in the prison house is
‫ היא השנה הראשונה למלוך‬,‫עשר שנים‬ there for ten years, and yet no man
‫ ותאמר‬.‫פרעה על מצרים תחת אביו‬ inquired or searched for him; and now if it
seemeth good in thine eyes, let us send and
‫ האיש העברי‬,‫ציפורה אל רעואל אביה‬
see whether he be dead or alive; and her
‫אשר אסרת זה עשר שנים בבית הסוהר‬ father knew not that she had supported
‫ ועתה אם‬.‫ואין דורש ואין מבקש אותו‬ him. And her father said unto her: Hath
‫טוב בעיניך אבי נשלחה נא ונראה אם‬ ever such a thing come to pass, that a man
could stand to be ten years in prison
‫ ואביה לא ידע כי היא‬,‫חי ואם מת הוא‬
without eating and live? And Zipporah
,‫ ויען רעואל אביה ויאמר אליה‬.‫כלכלתו‬ answered unto her father, saying: Verily,
‫הנהיה כדבר הזה להעצר הגבר בבית‬ thou hast heard that the God of the
‫ ותען‬.‫הכלא עשר שנים ולא יאכל ויחיה‬ Hebrews is great and fearful, and that he
works wonders in their behalf at all times.
‫ הלא שמעת‬,‫ציפורה את אביה לאמור‬
It is he who hath delivered Abraham from
‫אדוני כי אלוקי העברים גדול ונורא הוא‬ Ur Chasdim, and Isaac from his father's
‫ הוא אשר הציל‬.‫ומפליא להם בכל עת‬ sword, and Jacob from the angel of the
‫את אברהם מאור כשדים ואת יצחק‬ Lord at the ford of Jabbok; and with this
man also he hath done many things, for he
‫ ואת יעקב ממלאך ה׳‬,‫מחרב אביו‬
delivered him from the river of Egypt, and
‫ וגם עם‬.‫בהאבקו עמו במעבר יבוק‬ from the sword of Pharaoh, and from the
‫האיש הזה רבות עשה ויצל אותו ציבור‬ sons of Cush, and in the same way he can
‫ וגם מן‬,‫מצרים ומחרב פרעה ובני כוש‬ save him from starvation and keep him
alive. And the thing seemed good in the
‫ וייטב‬.‫הרעב יכול להצילו ולהחיותו‬
eyes of Reuel, and he did according to the
,‫הדבר בעיני רעואל ויעש כדבר בתו‬ words of his daughter, and he sent to the
‫וישלח אל הבור לראות מה נעשה‬ prison to see what had become of Moses,
,‫ וירא והנה משה האיש חי בבור‬.‫במשה‬ and he saw and behold, the man was alive
in the pit, standing upon his feet, engaged
‫עומד על רגליו משבח ומתחנן אל אלוקי‬
in singing praises and praying to the God
.‫אבותיו‬ of his fathers.
‫ויהי אחרי כן וירד משה אל גינת רעואל‬ 41 And Reuel commanded that Moses be
brought forth from the pit, and they
‫ ויתפלל שם אל ה׳‬,‫אשר אחרי הבית‬
shaved him and he changed his prison
.‫אלוקיו אשר עשה איתו נפלאות רבות‬
garments, and he ate bread; and afterwards
‫ויהי בהתפללו ויבט נגדו והנה מטה ספיר‬ he went into Reuel's garden, which was
.‫ והוא נטוע בתוך הגינה‬,‫מוצב ארצה‬ back of the house, and there he prayed
unto the Lord his God, who had done with
‫ויקרב אל המאה וירא והנה חקוק בו‬
him such great wonders. And whilst he was
‫ כתוב ומפורש על‬,‫שם ה׳ אלוקים צבאות‬
praying he looked before him, and beheld
‫ ויקראהו וישלח את ידו ויתלוש‬.‫המטה‬ a rod of the saphir tree, which had been
‫ ויהי למטה‬,‫כהתלש עץ יער מסבכו‬ planted in the midst of the garden. And he
‫ הוא המטה הנברא‬,‫ והמטה הזה‬.‫בכפו‬ approached the rod, and looking at it
closer, he saw the name of the Lord, the
‫בה כל מפעלות אלוקינו אחרי בראו‬
God of hosts, engraved upon the rod in
‫שמים וארץ וכל צבאם ימים ונהרות וכל‬ distinct characters. And he read it, and put
‫ ויהי בהגרש אלוקים את האדם‬.‫דגתם‬ forth his hand, and he extracted it from the
ground wherein it was rooted, like a tree in
‫ ויצא‬,‫מגן עדן ויקח את המטה בידו‬
the forest. And this is the rod with which
.‫ויעבוד את האדמה אשר לוקח משם‬ all the wonders of our God have been
‫ויגע המטה עד נח וינתן אל שם ואל‬ performed from the day he finished heaven
‫ עד געתו אל יד אברהם‬,‫תולדותיו‬ and earth and all their hosts, the oceans
and streams, and all their fishes. And when
‫ ויהי בתת אברהם את כל אשר‬.‫העברי‬
God drove Adam from the Garden of
‫ נתן אליו גם את המטה‬,‫לו ליצחק בנו‬ Eden, Adam took this rod along with him,
‫ ויהי בברוח יעקב פדנה ארם ויקח‬.‫הזה‬ and he went to till the ground whence he
‫ ויהי בשובו אל אביו נטוש‬,‫אותה בידו‬ was taken. And the rod was transmitted to
Noah and through him to Shem and his
‫ וגם ברדתו מצרימה ויקח אותו‬.‫לא נטשו‬
descendants, and then it came into the
,‫בידו ויתנהו אל יוסף שכם אחד על אחיו‬ hands of Abraham, the Hebrew; and when
‫כי בחוזקה לקח אותו יעקב מיד עשו‬ Abraham gave all his property unto Isaac,
‫ ויהי אחרי מות יוסף ויבואו שרי‬.‫אחיו‬ his son, he gave him this rod likewise. And
when Jacob fled to Padan-aram he took
‫ ויגע המטה אל יד‬.‫מצרימה בית יוסף‬
that rod with him, and when he returned
‫ ויהי בצאתו ממצרים ויקח‬,‫רעואל המדיני‬ to his father the rod was not forgotten.
‫ ויבחנו כל‬.‫אותו בידו ויטעהו בתוך גינתו‬ And when Jacob went down to Egypt he
gave that rod unto Joseph, saying: I have
‫ בבקשם‬,‫גיבורי קינים לתלוש אותו‬
given to thee a portion above thy brethren
‫ וישאר‬.‫לקחת את ציפורה בתו ולא יכלו‬
which I took out of the hands of the
‫ עד‬,‫המטה ההוא נטוע בתוך גינת רעואל‬ Amorite; for Jacob took it forcibly from
‫ ויהי‬.‫בוא אשר לו המשפט ויקחהו‬ Esau, his brother. And after the death of
Joseph, when the princes of Egypt came
,‫כראות רעואל את המטה ביד משה‬
into his house, the rod fell into the hands
‫ויתמה על ככה ויתן את ציפורה בתו‬
of Reuel, the Midianite, and when he left
‫ בעת ההיא מת בעל חנן‬.‫למשה לאישה‬ Egypt he took it along and planted it into
‫ ויקבר בביתו בארץ‬,‫בן עכבור מלך אדום‬ his garden. And whenever a man came to
ask Zipporah for a wife, Reuel would tell
‫ ויהי אחרי מותו וישלחו בני עשו‬.‫אדום‬
him to extract the rod from the ground, for
‫ארץ ארם ויקחו משם איש מעיר אשר‬
she would not be given for a wife to any
‫ וימליכו אותו עליהם‬,‫בארם ושמו הדר‬ man who could not pluck it. And all the
‫ וימלוך הדר על‬.‫תחת בעל חנן מלכם‬ powerful men of the Kanites tried to pluck
that stick, for they endeavored to get
‫ ויהי‬.‫בני אדום ארבעים ושמונה שנה‬
Zipporah, his daughter, but they could
‫במלכו ויועץ להילחם את בני מואב‬
not. Thus that rod remained in Reuel's
‫ ולא‬,‫להשיבם תחת בני עשו כבראשונה‬ garden until the man came who had the
,‫ כי שמעו בני מואב את הדבר הזה‬.‫יכול‬ right to take it. And when Reuel saw the
rod plucked by the hand of Moses, he was
‫ויקומו וימהרו וימליכו עליהם מלך‬
greatly astonished, and he gave his
.‫מאחיהם‬
daughter Zipporah unto Moses for a wife.
‫ וישלחו אל‬,‫ויתקבצו אחרי כן בעם רב‬ 42 And Zipporah walked in the way of the
‫בני מעון אחיהם לעזרם להילחם את‬ women of Jacob; she never failed in the
least from the righteousness of Sarah,
‫ וישמע הדר את הדבר‬.‫הדר מלך אדום‬
Rebekah, Rachel and Leah. And Zipporah
‫ ויירא מאוד מפניהם‬,‫אשר עשו בני מואב‬ conceived and bare a son, and he called his
‫ בימים ההם לקח‬.‫ויחדל להילחם איתם‬ name Gershom, for he said: I have been a
‫משה בן עמרם במדין את ציפורה בת‬ stranger in a strange land. But Moses did
not circumcise him, at the command of
‫ ותלך ציפורה‬.‫רעואל המדיני לאישה‬
Reuel, his father-in-law. And she conceived
‫ לא חסרה דבר‬,‫בדרכי נשי בני יעקב‬ again and bare a son, whom he did
‫ ותהר‬.‫מצדקת שרה רבקה רחל ולאה‬ circumcise, and he called his name Eliezer,
saying: The God of my father was my
,‫ציפורה ותלד בן ויקרא את שמו גרשום‬
helper, and he delivered me from the sword
‫ רק לא‬.‫כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה‬
of Pharaoh. And Pharaoh, the king of
‫ בגזרת רעואל‬,‫מל את בשר עורלתו‬ Egypt, continued to increase the labor of
‫ ותהר עוד ותלד בן וימל את בשר‬.‫חותנו‬ the children of Israel, and to make his yoke
heavier upon them in those days, and he
‫ כי אמר‬.‫ ויקרא את שמו אליעזר‬,‫עורלתו‬
ordered it to be proclaimed throughout all
‫משה כי אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב‬
Egypt, saying: Ye shall no more give the
‫ ופרעה מלך מצרים החזיק‬.‫פרעה‬ people straw to make brick, as hereto fore;
‫העבודה מרוד על בני ישראל בימים‬ let them go and gather straw for
.‫ ויוסף להכביד עולו על בני ישראל‬,‫ההם‬ themselves. And the tale of bricks which
they did make heretofore, ye shall lay upon
‫ויצו ויעבירו קול במצרים לאמור לא‬
them; ye shall not diminish aught thereof,
,‫תוסיפון לתת תבן לעם ללבון הלבנים‬ for they are negligent in their work. And
‫והם ילכו וקוששו להם תבן מאשר‬ when the children of Israel heard this, they
‫ וגם את מתכונת הלבנים אשר‬.‫ימצאו‬ mourned and sighed, and they cried unto
the Lord in the bitterness of their souls.
‫ כי‬,‫יעשו ליום יתנו לא יגרעו מהם דבר‬
And the Lord became jealous of his people
‫ וישמעו בני ישראל‬.‫נרפים הם בעבודתם‬ and of his inheritance, and he heard their
‫ ויתאבלו ויאנחו ויצעקו‬,‫את הדבר הזה‬ voice, and he decided to bring them forth
‫ וישמע ה׳ את צעקת‬.‫אל ה׳ ממר נפשם‬ from the affliction of Egypt, and to give
unto them the land of Canaan for a
‫ וירא את הלחץ אשר מצרים‬,‫בני ישראל‬
possession. And in those days Moses was
‫ ויקנא ה׳ על עמו ועל‬.‫לוחצים אותם‬ feeding the sheep of his father-in-law,
‫נחלתו וישמע את קולם ויאמר להוציאם‬ Reuel, the Midianite, beyond the wilder
‫ לתת להם ארץ כנען‬,‫מעוני מצרים‬ ness of Zin, and the rod which he took
from his father in-law he had with him.
‫ ובימים ההם ומשה היה רועה‬.‫לאחוזה‬
And one day a kid of the goats ran astray
‫את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי‬ from the flock, and Moses searched for it
‫ והמטה אשר לקח מאת חותנו‬,‫מדבר סין‬ and pursued it, until he came to the
‫ ויהי היום ויברח למשה גדי עזים‬.‫בידו‬ mountain of God, to Horeb. And when he
came to Horeb the Lord appeared unto
‫ וירדוף משה אחריו ויבוא עד‬,‫מן הצאן‬
him in the bush, and he saw the bush
‫ ויהי בבואו חורבה‬.‫הר האלוקים חורבה‬ burning with fire, but the fire could not
‫ וירא את הסנה‬,‫וירא אליו ה׳ שם בסנה‬ prevail over the bush to consume it. And
‫בוער באש רק האש לא שלטה בסנה‬ Moses was greatly astonished at the sight,
and he wondered why the bush was not
‫ ויתמה משה מן המראה הזה‬.‫לשורפו‬
consumed; and he drew nigh to examine
‫ ויגש לראות את‬,‫מדוע לא יבער הסנה‬ that awful thing. And the Lord called unto
‫ ויקרא ה׳ אל משה‬.‫הדבר הנורא הזה‬ Moses from the midst of the fire, and he
‫ ויצוהו לרדת מצרימה אל‬,‫מתוך האש‬ commanded him to go down to Pharaoh,

king of Egypt, to release the children of
‫פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל‬
Israel from bondage. And the Lord said
‫ לך שוב‬,‫ ויאמר ה׳ אל משה‬.‫מעבודתו‬ unto Moses: Go thou and return to Egypt,
‫מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים‬ for all those men are dead who sought thy
‫ ודיברת אל פרעה לשלח את‬,‫את נפשך‬ life, and speak unto Pharaoh, that he send
forth the children of Israel from his land.
‫ ויורהו ה׳ לעשות אותות‬.‫ישראל מארצו‬
And the Lord showed unto him how to
‫ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני‬ perform signs and wonders in Egypt before
.‫ למען יאמינו כי שלח אותו ה׳‬,‫עבדיו‬ the eyes of Pharaoh and his servants, so
‫וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב‬ that they might believe that the Lord had
sent him; and Moses hearkened to all that
‫ ויאמר לו יתרו‬,‫אל חותנו ויגד לו הדבר‬
the Lord commanded unto him, and
.‫לך לשלום‬ Moses returned to his father in-law and
informed him of this thing, and Reuel said:
Go in peace.
‫ ויקח עמו את‬,‫ויקם משה ללכת מצרימה‬ 43 And Moses rose up to go to Egypt, and he
‫ וירד‬,‫ ויהי בדרך במלון‬.‫אישתו ואת בניו‬ took with him his wife and his sons, and
when he was at an inn on the road an angel
.‫מלאך האלוקים ויבקש ממנו תואנה‬
of the Lord came down and sought to kill
‫ על דבר בנו בכורו אשר‬,‫ויאמר להמיתו‬ him, on account of his first born son
‫לא מל אותו ויעבור על הברית אשר‬ whom he had not circumcised at the
‫ כי שמע משה אל‬.‫כרת ה׳ את אברהם‬ command of Reuel, thus transgressing the

covenant, which the Lord established with
‫דברי חותנו אשר דיבר אליו לבלתי מול‬
Abraham. And Zipporah hastened and
‫ ותרא‬.‫ על כן לא מל אותו‬,‫את בנו בכורו‬ took a sharp rock and circumcised her son,
‫ציפורה את מלאך ה׳ מבקש תואנה‬ and she delivered her husband and her son
‫ ותדע כי בעבור אשר לא מל את‬,‫ממשה‬ from the hand of the angel. And Aaron,
the son of Amram, brother of Moses, was
.‫גרשום בנה היה הדבר הזה לילד‬
in Egypt walking about by the side of the
‫ותמהר ציפורה ותיקח מחדודי הצורים‬ river, and the Lord appeared unto him on
‫ ותמלא את‬,‫אשר שמה ותמל את בנה‬ that day, saying unto him: Go now to meet
.‫אישה ואת בנה מיד מלאך האלוקים‬ Moses in the wilderness; and he went and
he met him on the mountain of God, and
‫ואהרון בן עמרם אחי משה היה במצרים‬
he kissed him. And Aaron lifted up his eyes
‫ וירא‬.‫הולך על שפת היאור ביום ההוא‬ and he saw Zipporah, the wife of Moses,
‫אליו ה׳ במקום ההוא ויאמר אליו לך נא‬ with her children, and he said unto Moses:
‫ וילך ויפגשהו‬,‫לקראת משה המדברה‬ Who are these here unto thee? And Moses
said unto him: They are my wife and my
‫ וישא אהרון את‬.‫בהר האלוקים וישק לו‬
sons, whom the Lord hath given unto me
‫עיניו וירא את ציפורה אשת משה‬ in Midian; and he said unto Moses: Send
.‫ ויאמר אל משה מי אלה לך‬,‫וילדיה‬ away the woman with her children to the
house of her father; and Moses hearkened
‫ויאמר לו משה אשתי ובניי הם אשר נתן‬ to the voice of his brother and he did so.
‫ וירע לאהרון הדבר על‬,‫לי אלוקים במדין‬ Zipporah returned therefore with her
children, and they went and returned to
‫ ויאמר אהרון אל‬.‫אודות האישה וילדיה‬
the house of Reuel, and they tarried there
‫משה לשלח את האישה ואת ילדיה‬ until the time had come when the Lord
‫ וישמע משה אל דברי‬,‫ללכת בית אביה‬ remembered his people to deliver them
‫ ותשב ציפורה ובניה‬.‫אהרון ויעש כן‬ from Egypt, from the hand of Pharaoh.
And Moses and Aaron came to Egypt to
‫ עד עת פקד‬,‫וילכו בית רעואל וישבו שם‬
the congregation of Israel, and they told
.‫ה׳ את עמו ויוציאם ממצרים מיד פרעה‬ unto them all that the Lord had spoken,
‫ומשה ואהרון באו מצרימה אל עדת בני‬ and the people rejoiced greatly; and they
rose up early next morning, and they went
,‫ישראל וידברו אליהם את כל דברי ה׳‬
unto Pharaoh, and the rod of God was in
.‫וישמח העם שמחה גדולה מאוד‬
the hand of Moses. And at the king's gate
‫ וילכו עד‬,‫וישכימו משה ואהרון ממחרת‬ two young lions were fastened with iron
.‫בית פרעה ומטה האלוקים לקחו בידם‬ chains, so that no one could enter or leave
the house of the king, unless it was the
‫ויהי בבואם אל שער המלך ושני כפירי‬
pleasure of the king; and then the
‫אריות סגורים שם בכבלי ברזל ואין איש‬
conjurors came and subdued the lions with
‫יוצא ובא מפניהם לבד מאשר יצוה‬ their incantations, and brought the person
‫ ויבואו אתם המלחשים‬,‫המלך לבוא‬ before the king. But when Moses
approached the gate, he lifted up the rod
‫ויסירו הכפירים בלחשיהם ויביאוהו‬
against the lions and he released them, and
‫ וימהר משה ויגף את המטה על‬.‫למלך‬
Moses and Aaron entered the king's house,
‫ ויבואו משה ואהרון‬,‫הכפירים ויתירם‬ and the lions also came with them in great
‫ וגם הכפירים באו איתם‬.‫בית המלך‬ joy, and they followed them rejoicing, even
‫ וירדפו אחריהם וישמחו כאשר‬,‫בשמחה‬ as the dog rejoiceth with his master when
he returneth from the field. And when
.‫ישמח הכלב אל אדוניו בבואו מן השדה‬
Pharaoh saw this thing he was greatly
‫ויהי כראות פרעה את הדבר הזה ויתמה‬ astonished and terrified, for their
‫ ויבהל מאוד מפני השמועה כי‬,‫על ככה‬ appearance was like to the sons of God;
‫ ויאמר‬.‫היה תארם כתואר בני האלוקים‬ and Pharaoh said unto Moses and Aaron:
What desire ye? and they answered unto
,‫פרעה אל משה ואל אהרון מה תחפצו‬
him saying : The Lord God of our people
‫ויענוהו לאמור ה׳ אלוקי העברים שלחנו‬ hath sent us unto thee, saying: Send forth
my people that they may serve me.
.‫אליך לאמור שלח את עמי ויעבדוני‬
‫ויהי כשמוע פרעה את דבריהם ויירא‬ 44 And when Pharaoh heard their words he
‫ לכו היום‬,‫מאוד מפניהם ויאמר אליהם‬ was exceedingly terrified, and he said unto
them: Go ye away to-day and return to-
.‫ ויעשו כדבר המלך‬,‫ובאתם אליי למחר‬
morrow; and they did according to the
‫ויהי בלכתם וישלח פרעה ויקרא אל‬ words of the king. And when they had left
‫בלעם הקוסם ואל יונוס וימברוס בניו‬ him Pharaoh sent for Balaam, the
‫ואל כל המכשפים והחרטומים היועצים‬ magician, and for Janus and Jambrus, his
sons, and for all the magicians and
‫ ויבואו כולם וישבו לפני‬,‫אשר למלך‬
sorcerers and counselors which belonged to
‫ ויספר להם המלך את כל‬.‫המלך‬ Pharaoh, and they came and sat before the
‫הדברים אשר דיברו אליו משה ואהרון‬ king. And the king told unto them all the
‫ ואיך‬,‫ ויאמרו החרטומים אל המלך‬.‫אחיו‬ words of Moses and his brother, and they
said unto the king: And how could these
‫באו אליך האנשים מפני הכפירים‬
men come before thee on account of the
‫ ויאמר המלך כי הניפו‬.‫האסורים בשער‬ lions, which are chained to the gate? And
,‫מטיהם על הכפירים ויתירום ויבואו אליי‬ the king said unto them: They have raised
‫וגם הכפירים שמחו לקראתם כשמוח‬ their rod upon the lions, and released
them; and they came before me, and the
‫ ויען בלעם בן בעור‬.‫הכלב לקראת אדוניו‬
lions rejoiced with them, as the dog
‫ אין אלה כי‬,‫הקוסם את המלך לאמור‬ rejoiceth before his master. And Balaam,
‫ ועתה שלח נא בעדם‬.‫אם מכשפים כמונו‬ the magician, answered unto the king,
.‫ ויעש המלך כן‬,‫ויבואו ונבחנה אותם‬ saying: These can be nothing else but
magicians like unto ourselves, and
‫ויהי בבוקר וישלח פרעה אל משה ואל‬
therefore send and let them come and we
‫ ויקחו את מטה‬.‫אהרון לבוא לפני המלך‬ will try them; and the king did so. And
‫ וידברו לו‬,‫האלוקים ויבואו אל המלך‬ Pharaoh sent for Moses and Aaron to come
‫ כה אמר ה׳ אלוקי העברים שלח‬.‫לאמור‬ before the king, and they took the rod of
God and they came to the king and spoke
,‫ ויאמר אליהם המלך‬.‫את עמי ויעבדוני‬
unto him, saying: Thus, said the Lord, the
‫ומי יאמין לכם כי שלוחי אלוקים אתם‬ God of the Hebrews: Send away my people
‫ עתה תנו לכם מופת‬.‫ועל פיו באתם אליי‬ that they may serve me. And the king said
‫ ואז יאמנו דבריכם אשר‬,‫ואות בדבר הזה‬ unto them: And who will believe you that
‫ וימהר אהרון וישלך את המטה‬.‫תדברו‬ you are the messengers of God, and that by
his order you have come to me? Now, give
‫ ותשב‬,‫מידו לפני פרעה ולפני עבדיו‬
unto us a wonder or a sign concerning this
‫ ויראו החרטומים את הדבר‬.‫המטה לתנין‬ thing, and then your words can be
‫ וישליכו‬,‫הזה ויעשו גם הם החרטומים כן‬ believed. Then Aaron hastened and cast
‫ וישא‬.‫איש מטהו ארצה ויהיו לתנינים‬ down his rod from his hand before
Pharaoh and his servants, and the rod
‫ ויפתח את‬,‫תנין מטה אהרון את ראשו‬
turned into a serpent; and the sorcerers did
.‫פיו לבלוע את תניני מטות המכשפים‬ likewise, and they cast their rods to the
‫ מימי קדם היה‬,‫ויען בלעם הקוסם ויאמר‬ ground and they turned into serpents. And
‫הדבר הזה אשר יבלע תנין את רעהו‬ the serpent of Aaron's rod lifted up its head
and opened its mouth to swallow up the
.‫ואשר יבלעו דגי הים איש את רעהו‬
serpents of the sorcerers’ rods. And Balaam,
,‫ועתה השיבהו נא למטה כבראשונה‬ the magician, said: This thing is since
‫ונשיבה גם אנחנו את מטותינו‬ times of old, that one serpent should
‫ והיה אם בלע מטך את‬.‫כבראשונה‬ swallow up another, and that living beings
should devour one another. But turn thy
‫ ואם‬,‫מטותינו וידענו כי רוח אלוקים בך‬
serpent into a rod as before, and we
‫ וימהר אהרון‬.‫אין הנה חרש אתה כמונו‬ likewise shall restore our rods as they were
‫ ויהי למטה‬,‫וישלח ידו ויחזק בזנב התנין‬ at first, and then if thy rod will swallow up
‫ ויעשו גם הם החרטומים כן‬.‫בכפו‬ our rods we will know that the spirit of
God is within thee, otherwise thou art only
‫ ויחזיקו איש בזנב תנינו ויהיו‬,‫במטותם‬
an artificer like ourselves. And Aaron
‫ ויהי בשובם למטות‬.‫למטות כבראשונה‬ stretched out his hand hastily and seized
‫ ויהי‬.‫ויבלע מטה אהרון את מטותם‬ the tail of the serpent, and it became a rod
‫ ויצו‬,‫כראות המלך את הדבר הזה‬ in his hand, and the sorcerers did also
restore their rods in like manner, and after
‫להביא את ספר הזיכרונות אשר למלכי‬
being turned into rods again, the rod of
‫ ויביאו ספר הזכרונות דברי‬,‫מצרים‬ Aaron swallowed up their rods. And when
‫הימים אשר למלכי מצרים אשר כל‬ the king saw this thing, he commanded to
‫ ויקראו לפני‬,‫אלילי מצרים כתובים בו‬ bring the records of the kings of Egypt,
and they brought before him the chronicles
.‫המלך‬
of the land of Egypt, wherein all the idols
of Egypt were registered.
‫ויהי בהקרא ספר אלילי מצרים לפני‬ 45 And they read the book of Egyptian idols
‫פרעה כי אמר למצוא הו שם ה׳ מה‬ before the king, in order therein to find the
name of Jehovah, but they found it not.
‫ ויאמר פרעה אל משה‬.‫ ולא מצא‬,‫הוא‬
And his wise men spoke unto the king,
‫ הנה לא מצאתי את שם‬,‫ואל אהרון‬ saying: We have heard that the God of the
‫אלוקיכם כתוב בספר הזה ואת שמו לא‬ Hebrews is the son of wise men, of some of
‫ ויענו יועצי פרעה וחכמיו את‬.‫ידעתי‬ the former kings. And Pharaoh said unto
Moses and unto Aaron: I know not that
‫ שמענו כי אלוקי העברים‬,‫המלך לאמור‬
Jehovah of whom you speak, nor shall I
‫ ויפן פרעה‬.‫ בן מלכי קדם‬,‫בן חכמים הוא‬ send away his people. And they replied,
‫ לא‬,‫אל משה ואל אהרון ויאמר אליהם‬ saying unto the king: Jehovah, the God of
‫ידעתי את ה׳ אשר אמרתם וגם את עמו‬ gods, is his name, and he hath called his
name over us in the days of our ancestors,
‫ ה׳‬,‫ ויענו ויאמרו אל המלך‬.‫לא אשלח‬
and he hath sent us, saying: Go ye unto
‫אלוקי האלוקים שמו ויקרא עלינו שמו‬ Pharaoh and say unto him, send away my
‫ וישלחו לאמור לכו אל‬,‫מימי אבותינו‬ people that they may serve me. Now,
.‫פרעה ואמרתם אליו שלח עמי ויעבדוני‬ therefore, send us away, that we go a three
days’ journey into the wilderness, to
‫ועתה שלח נא אותנו ונלכה נא דרך‬
sacrifice unto him, for since the days of the
‫ כי מימי‬,‫שלושת ימים במדבר ונזבחה לו‬ going down to Egypt he hath not received
‫רדת יעקב מצרימה לא לקח מידינו עולה‬ from our hands any offerings. But if thou
wilt not send us, then his anger will kindle
‫ ואם אינך משלח אותנו‬.‫ומנחה וזבח‬
against thee and he will smite all Egypt
‫ והכה את מצרים בדבר‬,‫יחרה אפו עליך‬
with pestilence or with the sword. And
‫ ספרו נא‬,‫ ויאמר פרעה אליהם‬.‫או בחרב‬ Pharaoh said unto them: Relate unto me
‫ הוא‬,‫ ויאמרו לו‬.‫לי את כוחו ואת גבורתו‬ something concerning his power and
might. And they said: He created the
‫בראת את השמים ואת הארץ ימים וכל‬
heaven and the earth, and the seas with all
‫ יוצר אור ובורא חושך ממטיר‬.‫דגתם‬
their fishes, he produced the light and
.‫ ויציץ בה צמח ודשא‬,‫ארץ ומרוה אותה‬ created the darkness, he lets rain fall upon
‫בורא אדם ובהמה וחיתו יער ועוף‬ the earth to water it, and he causeth the
grass and herbs to sprout, he created man
.‫ ועל פיו יחיו וימותו‬,‫השמים ודגי הים‬
and cattle and the beasts of the forest, and
‫הלא הוא ברא אותך ברחם אמך ויתן בך‬
the fowls of heaven and the fishes of the
‫ ויגדלך ויושיבך על כיסא‬,‫רוח חיים‬ sea; and by his mouth they live and die.
‫ והוא יקח את רוחך ואת‬.‫מלכות מצרים‬ Verily, he created thee in thy mother's
‫ וישיב אותך אל האדמה‬,‫נפשך ממך‬ womb, and he gave unto thee the breath of
life, and he made thee great and placed
‫ ויחר אף המלך‬.‫אשר לוקחת משם‬
thee upon the throne of Egypt's kingdom,
‫בדבריהם ויאמר אליהם ומי בכל אלוקי‬ and he will take from thee thy breath and
‫ לי יאורי‬,‫העמים אשר יוכל לעשות כן‬ thy soul, and return thee to the ground
whence thou hast been taken. And the
‫ ויצו‬,‫ ויגרש אותם מלפניו‬.‫ואני עשיתני‬
anger of the king was kindled at their
‫להכביד עבודת מצרים על ישראל‬
words, and he said unto them: And who
‫ ומשה ואהרון יצאו מאת‬.‫מתמול שלשום‬ among all the gods of the nations could
,‫פני פרעה ויראו את בני ישראל ברעה‬ have made my river, which I have made
myself? And he drove them away from his
‫כי הכבידו עליהם נוגשי פרעה את‬
presence, and he commanded to make the
‫ וישב משה אל ה׳ ויאמר‬.‫העבודה מאוד‬
labor of Israel heavier than yesterday or day
‫ כי מאז באתי לדבר‬,‫למה הרעות לעמך‬ before yesterday; and Moses and Aaron
‫אל פרעה את אשר שלחתני הרע לבני‬ went forth from the presence of Pharaoh.
‫ הנך‬,‫ ויאמר ה׳ אל משה‬.‫ישראל מאוד‬ And they saw the children of Israel in the
evil that the task masters of Pharaoh had
‫רואה כי ביד חזקה ובמכות נמרצות‬
made their labor heavier than before, and
.‫ישלח פרעה את בני ישראל מארצו‬ Moses returned unto the Lord and said:
‫וישבו משה ואהרון בקרב אחיהם בני‬ Wherefore hast thou so evil entreated this
‫ ובני ישראל מררו‬,‫ישראל במצרים‬ people? For since I came to Pharaoh to

speak in thy name, he hath done evil to the
‫המצרים את חייהם בעבודה קשה אשר‬
children of Israel. Then the Lord said unto
.‫הכבידו עליהם עוד‬ Moses: Now shalt thou see that with a
strong hand and under terrible plagues,
Pharaoh will drive the children of Israel out
of this land.
‫ויהי מקץ שנתיים ימים ויוסף ה׳ שלח‬ 46 And at the end of two years the Lord sent
‫ להוציא את בני‬,‫את משה אל פרעה‬ Moses once more unto Pharaoh, to bring
forth the children of Israel and to send
‫ וילך‬.‫ישראל לשלחם מארץ מצרים‬
them away from the land of Egypt; and
‫משה ויבוא בית פרעה וידבר אליו את‬ Moses came to the house of Pharaoh and
‫ ולא אבה פרעה‬,‫דברי ה׳ אשר שלחו‬ he spoke unto him according to the words
‫ ויעורר האלוקים את‬.‫לשמוע בקול ה׳‬ of the Lord, but Pharaoh would not
‫ ויך‬,‫גבורתו במצרים על פרעה ועל עבדיו‬ hearken unto the voice of Jehovah, and the
Lord concluded to show his might in
‫אלוקים את פרעה ואת עמו במכות רעות‬
Egypt, on Pharaoh and his servants. And
,‫ וישלח ה׳ ביד אהרון‬.‫וגדולות עד מאוד‬ God smote Pharaoh and his people with
‫ויהפוך את כל מימי מצרים לדם ואת כל‬ very terrible plagues, and he turned by the
‫ ויהי בבוא המצרי‬.‫יאוריהם ואת נהרותם‬ hands of Aaron all the waters of Egypt into
blood, and when an Egyptian came to
‫ והביט אל כדו‬,‫לשתות ולשאוב מים‬
drink and drew water and he looked into
‫ ובבואו‬.‫והנה כל המים נהפכו לדם‬ his pitcher, behold it was turned into
‫ והיה המים אשר בכוס‬,‫לשתות בכוסו‬ blood, and also when a woman kneaded
‫ וגם בלוש האישה את קמחה‬.‫לדם‬ her bread or cooked her meals, all had the
appearance of blood. And the Lord sent
‫ ויהיו מראיהם‬,‫ובבשלה את תבשילה‬
again, and he caused all the waters to
‫ וישלח ה׳ עוד וישרוץ כל‬.‫למראה הדם‬ produce frogs, so that the frogs came into
‫ ויבואו כל הצפרדעים‬,‫מימיהם צפרדעים‬ the houses of the Egyptians, and when the
‫ ויהי בשתות על המצרים‬.‫בית מצרים‬ Egyptians drank the water, their stomachs
were filled with frogs, and they leaped
‫ ותמלאנה בטנם צפרדעים‬,‫מים‬
within them like in the river. And all the
‫ותקרקרנה במעיהם כאשר תקרקרנה‬ water they used for cooking and drinking
‫ וגם כל מי משתיהם ומי‬.‫בהיותם ביאור‬ turned into frogs, and when they lay upon
‫ וגם בשכבם‬,‫תבשילם שבו לצפרדעים‬ their beds, they perspired frogs from their
body. But for all that the anger of the Lord
.‫על מיטתם ויזיעו כל זיעתם צפרדעים‬
did not turn from them, and his hand was
‫ ועוד ידו‬,‫בכל זאת לא שב אף ה׳ מהם‬ still out stretched upon all Egypt, to smite
‫נטויה על כל מצרים להכותם בכל מכה‬ them with all the terrible plagues; and he
,‫ וישלח ה׳ ויך את עפרם לכינים‬.‫גדולה‬ sent and turned their dust into lice, so that
the ground of Egypt was covered with lice
‫ותהי הכינם במצרים ברום שתי אמות‬
two cubits in height. And the lice were also
‫ וגם על בשר האדם והבהמה היו‬.‫הארץ‬ upon the flesh of man and beast among all
.‫ בכל יושבי מצרים‬,‫הכינים הרבה מאוד‬ the people of Egypt, and also upon the
‫וגם על המלך והמלכה שלח ה׳ את‬ king and the queen, and Egypt was greatly
afflicted on account of the lice. But for all
.‫ ויצר למצרים מאוד מפני הכינים‬,‫הכינים‬
that the anger of the Lord did not turn,
‫ ועוד ידו נטויה‬,‫בכל זאת לא שב אף ה׳‬ and his hand was still outstretched over
‫ וישלח ה׳ במצרים את כל‬.‫על מצרים‬ Egypt, and the Lord sent all the beasts of
‫ ויבואו וישחיתו את כל‬,‫חית השדה‬ the field, and they came and destroyed
man and beast, and the trees, and all that
‫מצרים ואת האדם והבהמה והעץ וכל‬
was in Egypt. Then the Lord sent fiery
‫ וישלח ה׳ נחש שרף‬.‫אשר למצרים‬ serpents, and scorpions, and mice, and rats,
‫ גם עכבר וחולד וצב עם זוחלי‬,‫ועקרב‬ and weasels, and other vermin, that
,‫ זבוב וצירעה פרעוש ופשפש ויתוש‬.‫עפר‬ creepeth in the dust, as also flies and fleas
and all sorts of insects, and they came and
‫ וכל שרץ ובעל כנף‬.‫כל ערוב למינהו‬
tortured the Egyptians, entering even their
‫ וירעו למצרים‬,‫למינהו באו מצרימה‬ eyes and their ears. Then the hornets came
‫ ויבואו הפרעושים והזבובים בעיני‬.‫מאוד‬ over them also, and they drove them to
‫ וגם הצירעה באה‬.‫כל מצרים ובאוזניהם‬ hide in their innermost chambers, and the
Egyptians had to hide themselves from the
‫ ויבואו מפניה חדר‬,‫עליהם ותגרשם‬
swarms of vermin and they locked the
‫ ויהי בהיחבא‬.‫בחדר ותרדוף אחריהם‬ doors after them. But the Lord
‫ וינעלו דלתותיהם‬,‫מצרים מפני הערוב‬ commanded the Tulzoth, the great monster
‫ ויצו האלוקים את הסילונית‬.‫אחריהם‬ of the sea to come up and invade Egypt;

and she had very long arms, ten cubits in
‫ ולה‬.‫ ותעל ותבוא מצרימה‬,‫אשר בים‬
length according to the cubits of a man,
‫ עשר אמות באורך באמת‬,‫אמות ארוכות‬ and she went up and unroofed their
‫ ותגך את התיקרה‬,‫ ותעל הגגות‬.‫איש‬ houses, and she put forth her arms into the
‫ ותישלח אמתה‬.‫ואת המעזיבה ותחתכם‬ houses and removed the bolts and bars and
opened the houses of the Egyptians, and
‫הבייתה ותסר את המנעול ואת הבריח‬
the swarm of animals filled the houses of
‫ ואחרי כן יבואו‬,‫ותפתח את בתי מצרים‬ the Egyptians, to torture them exceedingly.
‫הערוב בית מצרים וישחית הערוב את‬
.‫ וייצר להם מאוד‬,‫מצרים‬
‫ ועוד‬,‫בכל זאת לא שב אף ה׳ ממצרים‬ 47 But for all that the anger of the Lord did
‫ וישלח אלוקים את‬.‫ידו נטויה עליהם‬ not turn from Egypt, and his arm was still
outstretched upon them, and he sent the
‫ ויבוא דבר במצרים בסוסים‬,‫הדבר‬
pestilence to rage in Egypt amongst horses,
‫בחמורים ובגמלים בבקר ובצאן ובכל‬ and asses, and camels, and oxen, and sheep,
‫ ויהי בהשכים כל מצרים בבוקר‬.‫האדם‬ and man, and when the Egyptians rose up
‫ וימצאו את כל‬,‫להוציא מקניהם לרעות‬ in the morning to drive their cattle to
‫ ולא נותר ממקנה כל‬.‫מקניהם כי מתו‬ pasture, they found it dead. And there
remained only one out of ten of the cattle
‫ וממקנה בני‬,‫מצרים זולתי אחד מעשר‬
of the Egyptians, but of the cattle
‫ וישלח‬.‫ישראל אשר בגושן לא מת אחד‬ belonging to the Israelites in Egypt not one
‫אלוקים דלקת אש בבשר מצרים ויבקע‬ died. And God sent burning heat into the
‫ ויהי לשחין רע בכל מצרים‬,‫את בשרם‬ bodies of the Egyptians that their flesh
burst and turned into malignant sores on
‫ ותהיין בכל‬.‫מכף רגלם ועד קדקדם‬
all the Egyptians from the soles of their feet
‫בשרם אבעבועות רבות ויזב בשרם‬ to the crowns of their heads, and they had
‫ בכל זאת‬.‫ עד כי נמקו ויבאשו‬,‫מעליהם‬ ulcers all over their bodies that their flesh
‫ ועוד ידו נטויה על מצרים‬,‫לא שב אף ה׳‬ sloughed away in stench. But the Lord’s
anger did not turn for all this, and his hand
‫ ויך את‬,‫ וישלח ה׳ ברד כבד מאוד‬.‫כולה‬
was still outstretched upon Egypt, and he
‫גפנם וישבר את עץ פרים ויבש אותם‬ sent a heavy hail storm which smote their
‫ וגם כל ירק עשב יבש‬.‫ויבלו עליהם‬ vines, and injured their fruit trees, so that
they dried up and finally fell upon the
‫ואבד כי אש מתלקחת ירדה בתוך‬
people. And every green herb became
‫ על כן כילה הברד והאש את‬,‫הברד‬
blighted and destroyed, for fire was
‫ וגם האדם והבהמה הנמצאים‬.‫הכל‬ mingled with the hail, and therefore the
,‫הנמצאים חוצה מתו מלהבי אש וברד‬ fire and hail consumed all things on the
field, also man and beast that were found
‫ וישלח ה׳ ויבא‬.‫וכל הכפרים נתשו‬
in the streets, so that the villages became
‫ חסיל וסלעם‬,‫ארבה כבד מצרימה‬
depopulated. Then the Lord brought into
‫וחרגול וחגב וכל הארבה למינהו ויאכל‬ Egypt all sorts of locusts in great numbers,
‫ אז שמחו כל‬.‫את אשר השאיר הברד‬ and they devoured all that was left after the
‫מצרים בארבה ואף כי אכל כל תנובת‬ hail. Then all the Egyptians were pleased
with the locusts, although they consumed
‫ ויצודו מצרים מהארבה לרוב‬,‫השדה‬
all the productions of the field, for the
‫ ויהפוך ה׳ רוח ים‬.‫מאוד וימלחום למאכל‬ Egyptians caught them in great numbers
‫חזק מאוד וישא את כל הארבה וגם את‬ and salted them for food; but the Lord
‫ לא נשאר‬,‫מלוחים ויתקעהו ימה סוף‬ turned a mighty sea wind which carried
away all the locusts, even those that were
‫ וישלח‬.‫ארבה אחד בכל גבול מצרים‬
salted, and cast them into the Red Sea, and
‫ ותחשך כל ארץ‬,‫אלוקים חושך במצרים‬ not a single locust remained within the
‫מצרים ופתרוס שלושת ימים עד אשר‬ boundaries of Egypt. And the Lord sent
darkness over Egypt, and the whole land of
.‫לא יראה אדם את ידו בשומה אל פיו‬
Egypt was so dark for three days that a
‫בעת ההיא מתו רבים מעם ישראל על‬
man could not see his hand when he put it
‫ ולא שמעו אל משה‬,‫אשר מרדו בה׳‬ even to his mouth. In those days many of
‫ואל אהרון ולא האמינו בהם כי אלוקים‬ the children of Israel died, all those that
‫ ויאמרו לא נצא ממצרים פן נמות‬.‫שלחם‬ had rebelled against the Lord, and would
not hearken unto Moses and believed not
‫ ולא אבו לשמוע‬,‫ברעב במדבר שמם‬
that God had sent him, and said: We will
‫ ויגוף ה׳ אותם בשלושת ימי‬.‫בקול משה‬ not go away from Egypt to die of
‫ ויקברום ישראל בימים ההם‬,‫החושך‬ starvation in the barren wilderness. And
‫לבלתי דעת בהם יושבי מצרים וישמחו‬ the Lord punished them in those days of
darkness, and the children of Israel buried
‫ והחושך חזק מאוד במצרים‬.‫עליהם‬
them in those days, so that the Egyptians
‫שלושת ימים ויהי כל העומד בבוא‬ should not know and rejoice over them;
‫ והיושב‬.‫ עודנו עומד במקומו‬,‫החושך‬ and the darkness was so intense in Egypt
‫עודנו יושב ונשובה עודנו שוכב כאשר‬ for three days, that any man who stood up
when the darkness came had to remain
‫ ויהי‬,‫הוא וההולך ישב לו בארץ במקומו‬
standing in his place, and he that was
.‫הדבר הזה לכל מצרים עד עבור החושך‬ sitting had to remain sitting, and he that
was lying had to keep on lying, and he that
was walking remained fixed to the ground,
and thus it was with all the Egyptians until
the darkness had subsided.
‫ויעבור ימי החושך וישלח ה׳ את משה‬ 48 And when the days of darkness were over,
‫ חגו‬,‫ואת אהרון אל בני ישראל לאמור‬ the Lord sent Moses to the children of
Israel, saying: Celebrate ye your feast and
‫את חגיכם ועשיתם את פסחיכם כי הנני‬
prepare your passover, for behold I will
‫בא בחצי הלילה בתוך כל מצרים והרגתי‬ come at midnight in the midst of the
‫את כל בכוריהם מבכור אדם ועד בכור‬ Egyptians, and I will slay all their first
‫ וראיתי את פסחיכם ופסחתי‬,‫בהמה‬ born, from the first born of man to the
first born of beast, and when I will see your
‫ ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה‬.‫עליכם‬
passover I will pass over you; and the
‫ כן עשו בלילה‬,‫ה׳ את משה ואת אהרון‬ children of Israel did according to all that
‫ ויהי בחצי הלילה ויצא ה׳ בתוך‬.‫ההוא‬ the Lord had commanded unto Moses.
‫ ויך את כל בכורי מצרים מבכור‬,‫מצרים‬ And at midnight the Lord passed through
Egypt, and he slew all the first born of the
‫ ויקם פרעה לילה‬.‫אדם ועד בכור בהמה‬
Egyptians, from the first born of man to
‫הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה‬ the first born of beast; and Pharaoh rose up
‫ כי אין‬,‫גדולה בכל מצרים בלילה ההוא‬ in the night, he and all his servants and all
‫ גם דמות בכורי‬.‫בית אשר אין שם מת‬ the Egyptians, and there was a great crying
in Egypt; for there was not one house
‫מצרים החקוקים בקירות בתיהם נמחו‬
where there was not one dead; and even
‫ וגם כל עצמות בכוריהם‬.‫ויפלו ארצה‬ the likenesses of the first born, which were
,‫אשר מתו טרם זה ויקברום בבתיהם‬ engraved upon the walls of their houses,
‫ויגררו אותם כלבי מצרים בלילה ההוא‬ fell broken to the ground, and the bones of
their first born, which had died before and
‫ויסחבום לפני כל מצרים וישליכו אותם‬
lay buried in their houses, were raked up
‫ ויראו כל מצרים את הרעה‬.‫לפניהם‬ by the dogs of Egypt in that night, and
‫ ויצעקו‬,‫הזאת אשר באה עליהם פתאום‬ dragged about before the eyesight of the
‫ ויבכו כל משפחות‬.‫כל מצרים בקול רם‬ Egyptians. And when the Egyptians saw
the great evil which had befallen them so
‫מצרים בלילה ההוא איש על בנו ואיש‬
suddenly, they cried with a loud voice, so
‫ ותשמע מהומת מצרים‬,‫על בתו בכוריהם‬ that all the families of Egypt were weeping
‫ ותצא בתיה בת‬.‫בלילה ההוא למרחוק‬ in that night, one for his son and one for
‫פרעה עם המלך בלילה ההוא לבקש את‬ his daughter, their first born, and the
consternation and noise of Egypt
‫ וימצאו אותם‬,‫משה ואת אהרון בבתיהם‬
resounded in the distance on that night.
‫בבתיהם אוכלים ושותים ושמחים עם כל‬ And Bathia, Pharaoh’s daughter, went forth
‫ הלא זה‬,‫ ותאמר בתיה אל משה‬.‫ישראל‬ with the king in search of Moses, and they
‫יהיה גמולי הטוב אשר עשיתי אליך אשר‬ found him eating and drinking and
rejoicing with all the Israelites, and Bathia
‫גדלתיך ואשר טפחתיך ותביא עליי ועל‬
said unto Moses: Shall this be the reward
‫ ויאמר אליה‬.‫בית אבי הרעה הזאת‬ for my kindness towards thee, for raising
‫ הלא עשר מכות אשר הביא ה׳‬,‫משה‬ and elevating thee, that thou bringest now
‫על כל מצרים ההגיע אלייך רע מכולם‬ upon me and upon the house of my father
this evil? And Moses answered unto her:
.‫ ותאמר לא‬,‫אם באה אלייך אחת מהן‬
Behold the Lord hath brought ten plagues
‫ גם כי את בכורה‬,‫ויאמר אליה משה‬ over Egypt, and hath ever one annoyed
‫לאמך הינך לא תמותי ולא יבוא לך רע‬ thee? And she said: No. And Moses said:
‫ ומה יתרון לי אחרי‬,‫ ותאמר‬.‫בתוך מצרים‬ Behold, although thou art the first born of
thy mother thou shalt not die, neither shall
‫אשר אני רואה את המלך אחי וכל ביתו‬
any evil befall thee. And she replied: Of
‫ועבדיו ברעה הזאת אשר מתו כל‬ what good is that to me after I see my
‫ ויאמר‬.‫בכוריהם עם כל בכורי מצרים‬ brother, the king, and all the household of
‫ הלא אחיך וביתו ועבדיו‬,‫אליה משה‬ my father, and all his servants in that great
evil, for their first born perish with all the
,‫משפחות מצרים לא שמעו אל דברי ה׳‬
first born of Egypt? And Moses said unto
.‫על כן באה עליהם הרעה הזאת‬ her: Surely, thy brother and his household
and his servants, the families of Egypt
refused to listen to the words of God and
therefore this evil hath come over them.
‫ופרעה מלך מצרים ניגש לפני משה‬ 49 Then Pharaoh, king of Egypt, approached
Moses and Aaron and part of the children
‫ואהרון ומקצת בני ישראל אשר היו‬
of Israel that were with them in that place,
‫ ויתחנן אליהם‬,‫איתם במקום ההוא‬
and he entreated them, saying: Rise up and
‫ קומו וקחו את אחיכם כל בני‬.‫לאמור‬ get you forth from among my people, and
‫ישראל אשר בארץ וצאנם ובקרם וכל‬ take your brethren, all the children of Israel
that are in the land, with their sheep and
‫ אך העתירו‬,‫אשר להם לא ישאירו דבר‬
oxen, and all belonging unto them, leave
‫ ויאמר משה אל‬.‫אל ה׳ אלוקיכם בעדי‬
nothing here, but pray ye unto the Lord in
‫ הנה גם אתה בכור לאמך אך אל‬,‫פרעה‬ my behalf. And Moses said unto Pharaoh:
‫ כי ציוה ה׳ להחיותך‬,‫תירא כי לא תמות‬ Behold, thou art the first born of thy
‫בעבור הראותך כוחו הגדול וזרועו‬ mother, but fear thou not as thou shalt not
die, for the Lord hath commanded that
‫ ויצו פרעה לשלח את‬.‫הנטויה והחזקה‬
thou shouldst live, in order to show unto
‫ ויתחזקו כל מצרים לשלחם‬,‫בני ישראל‬ thee his great might and his outstretched
‫ וישלחו כל מצרים‬.‫כי אמרו כולנו מתים‬ arm. And Pharaoh commanded that all the
‫את ישראל בעושר רב מאוד וצאן ובקר‬ children of Israel be sent away, and the
Egyptians were urgent upon the people to
‫ כשבועת ה׳ בינו ובין אברהם‬,‫ומגדנות‬
send them away in haste, for they said: We
‫ ויתמהמהו מבני ישראל לצאת‬.‫אבינו‬ be all dead men. And all the Egyptians sent
‫ ויהי בבוא המצריים להוציאם‬,‫בלילה‬ the children of Israel away with great
‫ויאמרו אליהם הגנבים אנחנו כי נצא‬ riches, with sheep, and oxen, and valuables,
‫ וישאלו בני ישראל ממצרים כלי‬.‫בלילה‬ according to the oath of our Lord between
him and Abraham our father. But the
‫ וינצלו בני‬,‫כסף וכלי זהב ושמלות‬
children of Israel were unwilling to depart
‫ וימהר משה ויקם‬.‫ישראל את מצרים‬ at night, and when the Egyptians came to
‫ ויעל משם את ארון‬,‫וילך אל נחל מצרים‬ cause them to leave they said unto them:
Are we thieves to leave at night? And the
‫ וגם כל בני ישראל‬.‫יוסף ויקח אותו עמו‬
children of Israel asked of the Egyptians
,‫העלו איש איש את ארון אבותיו עמו‬
jewels of silver and jewels of gold and
‫ ויסעו בני ישראל‬.‫ואיש ארון שבטו עמו‬ raiment, and they spoiled the Egyptians.
‫ כשש מאות אלף רגלי‬,‫מרעמסס סוכותה‬ And Moses hastened and brought up from
the river of Egypt the coffin of Joseph, and
‫ וגם ערב רב‬.‫הגברים לבד מטפם ונשיהם‬
he took it with him, and the children of
.‫ וצאן ובקר מקנה כבד מאוד‬,‫עלה איתם‬
Israel brought up likewise every one of
‫ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ‬ them the coffins of his ancestors, and the
‫ עשר שנים‬,‫מצרים בעבודה קשה‬ coffins of the tribe of his people. And the
‫ ויהי מקץ עשר שנים‬.‫ומאתיים שנה‬ children of Israel from Rameses to Succoth,
about six hundred thousand on foot that
‫ ויוציא ה׳ את בני ישראל‬,‫ומאתיים שנה‬
were men, beside their children and wives.
‫ ויסעו בני ישראל‬.‫ממצרים ביד חזקה‬ And a mixed multitude went up also with
‫ממצרים ומגושן ומארץ רעמסס ויחנו‬ them, and flocks and herds, even very
‫ בחמישה עשר יום לחודש‬,‫בסוכות‬ much cattle. Now the sojourning of the
children of Israel who dwelt in Egypt in
‫ ומצרים מקברים את כל‬.‫הראשון‬
servitude was two hundred and ten years,
‫ ויקברו כל‬,‫בכוריהם אשר הכה ה׳‬ and at the end of two hundred and ten
‫ ויסעו‬.‫מצרים כל חלליהם שלושת ימים‬ years the Lord delivered them from Egypt
‫ ויחנו באיתם בקצה‬,‫בני ישראל מסוכות‬ with a strong hand, and the children of
Israel journeyed from Egypt, and from
‫ ויהי ביום השלישי אחרי קבור‬.‫המדבר‬
Goshen and from Rameses, and they
‫ ויקומו אנשים רבים‬,‫מצרים את בכוריהם‬ encamped in Succoth on the fifteenth day
‫ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם‬ of the first month. And the Egyptians
‫ כי ניחמו על אשר שלחו את‬.‫למצרים‬ buried all the first born whom the Lord
had slain, and the Egyptians buried their
,‫ ויאמרו איש אל רעהו‬.‫ישראל מעבודתם‬
dead for three days. And the children of
‫הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה‬ Israel journeyed from Succoth and
‫לאמור דרך שלושת ימים נלך במדבר‬ encamped in Etham, at the end of the
‫ ועתה נשכימה‬.‫וזבחנו לה׳ אלוקינו‬ wilderness. And on the third day, after the
Egyptians had buried all their first born,
‫אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב‬
many men among the Egyptians rose up
‫ וידענו כי‬,‫ישובו איתנו מצריםאך אדוננו‬ and they went after the children of Israel to
‫ ונלחמה‬,‫ ואם לא ישובו‬.‫אמונה איתם‬ bring them back into Egypt, for they were
‫אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד‬ sorry to have sent away the children of
Israel from their servitude, and they said to
.‫חזקה‬
each other: Surely, Moses and Aaron spoke
unto Pharaoh, saying: Only a three days
journey will we go into the wilderness, and
we will bring sacrifices to the Lord our
God. Let us therefore rise up in the
morning to bring them back, and if they
actually return unto Egypt to their masters,
then will we know that there is faith in
them, but should they refuse to return,
then we will cause them to come back,
with great force and with a powerful arm.
‫וישכימו בבוקר כל שרי פרעה ועמם‬ 50 And they rose up in the morning, all the
‫ ויצאו ממצרים‬,‫כשבע מאות אלף איש‬ princes of Pharaoh with their people, about
seven hundred thousand men, and the
‫ויבוא ביום ההוא עד המקום אשר שם‬
Egyptians went forth on that day, and they
‫ ויראו כל מצרים והנה משה‬.‫בני ישראל‬ came to the place where the children of
‫ואהרון וכל בני ישראל יושבים לפני פי‬ Israel were encamped, and all the
‫ אוכלים ושותים וחוגגים את חג‬,‫החירות‬ Egyptians saw, and behold Moses and
Aaron and all the children of Israel sat
,‫ ויאמרו כל מצרים אל בני ישראל‬.‫ה׳‬
before Pi-hachiroth eating and drinking
‫הלא אמרתם דרך שלושת ימים נלך‬ and celebrating the feast of the Lord. And
‫ ועתה‬.‫במדבר וזבחנו לאלוקינו ושבנו‬ all the Egyptians said unto the children of
,‫הלא זה חמישה ימים היום שהלכתם‬ Israel: Have ye not said: We will go a three
days journey into the wilderness and
‫ ויען‬.‫מדוע אין אתם שבים אל אדוניכם‬
sacrifice to our God and then we will
‫ כי העד‬,‫משה ואהרון ויאמרו אליהם‬ return? And now it is four days since your
‫העיד ה׳ אלוקינו בנו לאמור לא תוסיפו‬ going away, and why do you not return
‫ כי אם אל ארץ זבת‬.‫לשוב עוד מצרימה‬ unto your masters? And Moses and Aaron
said unto them: Because the Lord our God
‫ כאשר נשבע ה׳‬,‫חלב ודבש נלכה לנו‬
hath instructed us saying: Ye shall return
‫ ויראו כל‬.‫אלוקינו לאבותינו לתת לנו‬ no more unto Egypt; but we will go unto a
‫שרי מצרים כי לא שמעו אליהם כל‬ land flowing with milk and honey, as the
‫ ויתאזרו להילחם‬,‫ישראל לשוב מצרימה‬ Lord our God had sworn to our fathers to
give it unto us. And when the princes of
‫ ויחזק ה׳ את לב בני ישראל‬.‫עם ישראל‬
Egypt saw that the children of Israel would
‫ וילחמו ישראל עם שרי‬,‫על מצרים‬ not listen unto them to return, they
,‫ ותגבר יד בני ישראל על מצרים‬.‫מצרים‬ assembled to fight with the children of
‫ ותכבד המלחמה‬.‫ויכו אותם מכה גדולה‬ Israel. But the Lord strengthened the hearts
of the children of Israel over the Egyptians,
‫על מצרים וינוסו כל מצרים לפני בני‬
and they smote them a great smiting, and
‫ כי מתו מהם רבים ביד בני‬,‫ישראל‬ the battle was very disastrous upon the
‫ וילכו שרי פרעה מצרימה ויגידו‬.‫ישראל‬ Egyptians, and they fled from before the
‫ ברחו בני ישראל להם‬,‫לפרעה לאמור‬ children of Israel for many of them were
slain by the hand of Israel. And the princes
‫ולא יוסיפו לשוב מצרימה וכזאת וכזאת‬
of Pharaoh went to Egypt unto Pharaoh,
‫ וישמע פרעה‬.‫דיברו אלינו משה ואהרון‬ and they spoke unto Pharaoh saying: The
‫את הדבר הזה ויהפך לבבו ולבב כל‬ children of Israel have fled and refuse to
‫ וינחמו כי שלחו את‬,‫עבדיו על ישראל‬ return to Egypt, and thus did Moses and
Aaron speak unto us. And when Pharaoh
‫ ויאמרו כל מצרים אל פרעה‬.‫ישראל‬
heard this thing his heart turned against
‫ להשיבם‬,‫לרדוף אחרי בני ישראל‬ Israel, and also the hearts of all his servants,
‫ מה‬,‫ ויאמרו איש אל אחיו‬.‫לסבלותם‬ and they repented having sent away the
‫זאת עשינו כי שלחנו את ישראל‬ Israelites, and all the Egyptians counseled
Pharaoh to pursue the children of Israel,
‫ ויחזק ה׳ את לב כל מצרים‬.‫מעבדנו‬
and to force them to return to their
‫ כי חפץ ה׳ להפיל‬,‫לרדוף אחרי ישראל‬ servitude; and they said to each other: Why
‫ ויקם פרעה‬.‫את כל מצרים בתוך ים סוף‬ have we done this, that we have let Israel
‫ויאסור מרכבתו ויצו ויקבצו את כל‬ go from serving us? And the Lord hardened
the hearts of the Egyptians to pursue the
‫ לא נותר איש כי אם הטף‬,‫מצרים‬
children of Israel, for it was the pleasure of
‫ ויצאו כל מצרים עם פרעה‬.‫והנשים‬ the Lord to cast all the Egyptians into the
‫ ותהי מחנה‬,‫לרדוף אחרי בני ישראל‬ Red Sea. And Pharaoh made ready his
‫מצרים מחנה גדול מאוד וכבד כעשר‬ chariot, and he commanded and they
assembled all Egypt, not one man
‫ ותלך כל המחנה הזאת‬.‫מאות אלף איש‬
remained, save the children and women.
‫וירדפו אחרי בני ישראל להשיבם‬ And all Egypt went forth with Pharaoh to
‫ וישיגו את ישראל חונים על ים‬,‫מצרימה‬ pursue the children of Israel, and the army
.‫סוף‬ of Egypt was exceedingly large, about one

million of men, and this entire army
moved on in pursuit of the children of
Israel and overtook them encamped by the
Red Sea.
‫וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה‬ 51 And the children of Israel lifted up their
‫ וייראו בני‬,‫כל מצרים רודפים אחריהם‬ eyes and behold, the Egyptians marched
after them, and they were afraid, and the
‫ישראל מאוד מפניהם ויצעקו בני ישראל‬
children of Israel cried out unto the Lord.
‫ ויתחלקו כל בני ישראל מפני‬.‫אל ה׳‬ And the children of Israel divided
‫מצרים לארבע ראשים ויתחלקו אל‬ themselves into four parties in their views
concerning the Egyptians, for they were
‫ ומשה ידבר‬,‫דבריהם כי יראו את מצרים‬
afraid of the Egyptians, and Moses spoke
‫ הראש האחת‬.‫אליהם אל כל אחת ואחת‬
to every one of those parties. The first
‫ ויאמרו‬,‫בני ראובן ושמעון ויששכר‬ party consisted of the children of Reuben,
‫להפיל את נפשם בים כי יראו מאד מפני‬ and Simeon and Issachar, who thought to
cast themselves into the sea, so exceedingly
‫ אל‬,‫ ויאמר אליהם משה‬.‫כל מצרים‬
afraid were they of the Egyptians, and
‫תיראו התייצבו וראו את ישועת ה׳ אשר‬
Moses said unto them: . Fear ye not, stand
‫ והראש השנית בני‬.‫יעשה לכם היום הזה‬ still and see the salvation of the Lord,
‫ ויאמרו לשוב‬,‫זבולון ובנימין ונפתלי‬ which he will show to you to-day. The
‫ ויאמר אליהם‬.‫מצרימה עם מצרים‬ second party consisted of the children of

Zebulun, and Benjamin and Naphtali and
‫ אל תיראו כי אשר ראיתם את‬,‫משה‬
they thought they would return unto
‫מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד‬ Egypt with the Egyptians, and to them
‫ והראש השלישית בני יהודה ודן‬.‫עולם‬ Moses said: Fear ye not, for the Egyptians
‫ ויאמרו ללכת לקראת מצרים‬,‫ויוסף‬ whom ye have seen to-day, ye shall see
them again no more forever. The third
,‫ ויאמר אליהם משה‬.‫להילחם איתם‬ party consisted of the children of Judah

and Joseph, and they thought to go against
‫עמדו במעמדכם כי ה׳ ילחם לכם ואתם‬
the Egyptians to fight with them, and to
‫ והראש הרביעית בני לוי וגד‬.‫תחרישון‬
them Moses said: Maintain your position,
‫ ויאמרו לבוא בתוך מצרים‬,‫ואשר‬ the Lord will fight for you and ye hold
‫ עמדו בתוך‬,‫ ויאמר אליהם משה‬.‫להומם‬ your peace. And the fourth party consisted
‫מעמדכם ואל תיראו אך קראו אל ה׳‬ of the children of Levi, and Gad, and
Asher and they thought to go among the
‫ ויהי אחרי כן ויקם‬.‫להושיע אתכם מידם‬
Egyptians and confound them, and to
,‫משה מתוך העם ויתפלל אל ה׳ ויאמר‬ them Moses said: Maintain your position
‫אנא ה׳ אלוקי כל הארץ הושיעה נא‬ and fear ye not, only call upon the Lord to
‫ ואל‬,‫לעמך הזה אשר הוצאת ממצרים‬ deliver you from the hand of the
Egyptians. And after this Moses stood up
.‫יאמרו כל מצרים כי יד וגבורה להם‬
in the midst of the people, and he prayed
,‫ מה תצעק אליי‬,‫ויאמר ה׳ אל משה‬ unto the Lord, saying: Oh Lord, God of all
‫ ואתה נטה‬.‫דבר אל בני ישראל ויסעו‬ the earth, deliver now thy people, whom
‫ ויעברו בני‬,‫את מטך על הים ובקעהו‬ thou hast brought forth from Egypt and let
not all the Egyptians say that they have a
‫ וירם‬,‫ ויעש כן משה‬.‫ישראל בתוכו‬
powerful hand ' And the Lord said unto
‫ ויקרעו מי ים‬.‫במטהו על הים ויבקעהו‬ Moses: Wherefore cryest thou unto me?
‫ ויעברו בני‬,‫סוף לשתים עשרה קרעים‬ speak unto the children of Israel that they
‫ישראל בתוך הים ברגליהם בנעליים‬ go forward. But lift thou up thy rod and
stretch out thine hand over the sea, and
.‫כאשר יעבור האדם באורח סלולה‬
divide it; and the children of Israel shall go
‫והראה ה׳ אל בני ישראל את נפלאותיו‬ on dry ground through the sea. And Moses
.‫ ביד משה ואהרון‬,‫במצרים ובתוך הים‬ did so, and he lifted up his rod over the sea
‫ ויבואו‬,‫ויהי בבוא בני ישראל הימה‬ and he divided it. And the waters of the
Red Sea were divided into twelve sections,
‫מצרים אחריהם וישובו מי הים עליהם‬
and the children of Israel passed through
.‫ויטבעו כולם במים ולא נותר מהם איש‬ the sea on foot, and in their shoes, as a
‫זולתי פרעה מלך מצרים אשר נתן תודה‬ man walketh over a beaten road, and the
‫ על כן לא המיתו ה׳ בעת‬,‫לה׳ ויאמן בו‬ Lord thus showed unto the children of
Israel his wonders, through Moses and
‫ ויצו ה׳ מלאך ויוציאהו‬.‫ההיא עם מצרים‬
Aaron, both in Egypt and on the sea. And
,‫מבין המצרים וישליכהו ארצה נינוה‬ when the children of Israel had come unto
‫ ויושע ה׳ ביום‬.‫וימלוך עליה ימים רבים‬ the sea the Egyptians followed them, and
‫ההוא את ישראל מיד מצרים ויראו כל‬ the waters of the sea returned upon them
and they sank all into the water; and there
‫בני ישראל כי מתו כל מצרים ויראו את‬
was not left of them one man, save
.‫יד ה׳ הגדולה אשר עשה במצרים ובים‬ Pharaoh, king of Egypt, who rendered
thanks unto the Lord and confessed his
belief in him, and therefore the Lord did
not cause him to die at that time with the
Egyptians, but the Lord commanded one
of his angels, and he cast him into the land
of Ninevah, where he reigned for many
days. Thus the Lord saved Israel that day
from the hand of the Egyptians, and Israel
saw the Egyptians dead upon the sea shore,
and Israel saw the great work which the
Lord did upon the Egyptians and in the
sea.
‫אז ישיר משה ובני ישראל את השירה‬ 52 Then sang Moses and the children of Israel
‫ ביום הפיל ה׳ את מצרים‬,‫הזאת לה׳‬ this song unto the Lord, on the day when
the Lord caused the Egyptians to fall before
‫ ויאמרו כל ישראל בשירה‬.‫לפניהם‬
them, and all Israel took up the song,
‫ אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס‬,‫לאמור‬ saying: I will sing unto the Lord for he
‫ הנה כתובה על ספר‬,‫ורוכבו רמה בים‬ hath triumphed gloriously, the horse and
‫ ויסעו בני‬,‫ ויהי אחרי כן‬.‫תורת אלוקים‬ the rider hath he thrown into the sea;
behold it is written in the book of the law
‫ ויתן ה׳ אל בני‬.‫ישראל ויחנו במרה‬
of God. And after this the children of Israel
‫ישראל חוקים ומשפטים במקום ההוא‬ journeyed and encamped in Marah, and
‫ ויצו ה׳ את בני ישראל ללכת‬,‫במרה‬ the Lord gave them statutes and judgments
‫ ויסעו ממרה‬.‫בכל דרכיו ולעבוד אותו‬ in Marah, and the Lord commanded the
children of Israel to walk in his ways and to
‫ויבואו אילימה ובאילים שתים עשרה‬
serve him. And they journeyed from
‫ ויחנו שם בני‬,‫עינות מים ושבעים תמרים‬ Marah and they came to Elim; and in Elim
‫ ויסעו מאילים ויבואו‬.‫ישראל על המים‬ were twelve springs of water, and three
score and ten palm trees, and the children
‫ בחמישה עשר יום לחודש‬,‫אל מדבר סין‬ of Israel encamped there by the waters.
‫ בעת ההיא נתן‬.‫השני לצאתם ממצרים‬ And they journeyed from Elim and they
came into the wilderness of Zin, on the
,‫ה׳ את המן אל בני ישראל לאכול‬
fifteenth day of the second month after
‫וימטר ה׳ אלבני ישראל לחם מן השמים‬ their going out of Egypt, and at that time
‫ ויאכלו בני ישראל את המן‬.‫יום יום‬ the Lord gave the manna to the children of
‫ כל ימי היותם במדבר עד‬,‫ארבעים שנה‬ Israel to eat, and thus the Lord caused food
to rain from heaven for the children of
‫ ויסעו ממדבר‬.‫בואם ארצה כנען לרשתה‬
Israel, day after day. And the children of
‫ ויחנו‬,‫ ויסעו מאלוש‬.‫ ויחנו באלוש‬,‫סין‬ Israel ate manna for forty years, all the days
‫ ויהי בהיות בני ישראל‬.‫ברפידים‬ of their being in the wilderness, until they
‫ ויבוא עליהם עמלק בן אליפז‬,‫ברפידים‬ came to the land of Canaan to possess

it.And they journeyed from the wilderness
.‫בן עשו אחי צפו למלחמה עם ישראל‬
of Zin and encamped in Alush, and they
‫ויביא איתו אלף ושמנים ריבוא איש‬ journeyed from Alush and encamped in
‫ ויערוך מלחמה עם‬,‫קוסמים ובעלי אוב‬ Rephidim. And when the children of Israel
‫ וילחמו בישראל‬.‫ישראל ברפידים‬ were in Rephidim, Amalek, the son of

Eliphaz, the son of Esau, brother of Zepho,
‫ ויתן ה׳ את עמלק‬,‫מלחמה רבה וחזקה‬
came to fight against Israel, and there came
‫ואת עמו ביד משה ובני ישראל וביד‬ with him eight hundred and one thousand
‫ ויכו‬.‫יהושע בן נון האפרתי משרת משה‬ men, magicians and sorcerers, and they
,‫בני ישראל את עמלק ואת עמו לפי חרב‬ arrayed themselves for a fight with Israel in
Rephidim. And they fought a very terrible
‫אך מלחמה חזקה הייתה המלחמה‬
battle with Israel, but the Lord delivered
‫ ויאמר ה׳ אל‬.‫ההיא על בני ישראל‬ Amalek and his people into the hands of
‫ כתוב לך את הדבר הזה זיכרון‬,‫משה‬ Moses and the children of Israel, and into
the hands of Joshua, son of Nun, the
.‫בספר ושמת ביד יהושע בן נון משרתך‬
Ephratite servant of Moses, and the
‫ בבואכם‬,‫וצוית את בני ישראל לאמור‬
children of Israel smote Amalek at the edge
‫ארצה כנען מחה תמחה את זכר עמלק‬ of the sword, but the battle was very
‫ ויקח‬,‫ ויעש כן משה‬.‫מתחת השמים‬ disastrous upon the children of Israel. And
the Lord said unto Moses: Write this for a
‫הספר ויכתוב עליו את הדברים האלה‬
memorial in a book and rehearse it in the
,‫ זכור את אשר עשה לך עמלק‬.‫לאמור‬
ears of Joshua, thy servant, and thou shalt
‫ אשר קרך‬.‫בדרך בצאתכם ממצרים‬ command it unto the children of Israel,
‫בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך‬ saying: When thou shalt come into the
‫ והיה‬.‫ ולא ירא אלוקים‬,‫ואתה עיף ויגע‬ land of Canaan thou shalt utterly put out
the remembrance of Amalek from under
‫בהניח ה׳ אלוקיך לך מכל אויביך מסביב‬
heaven. And Moses did so, and he took the
‫בארץ אשר ה׳ אלוקיך נותן לך נחלה‬ book and made the following record,
‫לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת‬ saying: Remember what Amelek hath done
unto thee on the road when thou wast
‫ והיה המלך אשר‬.‫ לא תשכח‬,‫השמים‬
going out of Egypt, for he surprised thee
,‫יחמול על עמלק ועל זכרו ועל זרעו‬
on the road and followed thee up to smite
‫אנוכי אדרוש מעמו והכרתי אותו מקרב‬ the feeble ones in thy rear, when thou wast
‫ ויכתוב משה את כל הדברים‬.‫עמיו‬ weak and weary, and he had no fear of
God. Therefore, when the Lord thy God
‫ ויצוה את בני ישראל על‬,‫האלה בספר‬
shall have given thee rest from all thy
.‫כל הדברים האלה‬
enemies around thee, in a land which the
Lord thy God giveth unto thee for a
possession, shalt thou wipe out the
remembrance of Amalek from under the
heaven, forget it not. And it shall come to
pass, if a king will have pity upon Amalek,
and upon his memory, and upon his seed,
behold I will require it of him, and I will
blot him out from the midst of his people.
And Moses wrote down all these words in
the book, and he gave the children of Israel
commandments concerning this matter.
‫ויסעו בני ישראל מרפידים ויחנו במדבר‬ 53 And the children of Israel journeyed from
.‫ בחודש השלישי לצאתם ממצרים‬,‫סיני‬ Rephidim and encamped in the wilderness

of Sinai, in the third month after their
‫בעת ההיא בא רעואל המדיני חותן משה‬
going out of Egypt. At that time Reuel, the
‫ כי שמע את‬,‫עם ציפורה בתו ושני בניה‬ father-in-law of Moses, came with
‫נפלאות ה׳ אשר עשה לישראל אשר‬ Zipporah his daughter and her two sons,
‫ ויבוא יתרו אל‬.‫הציל אותם מיד מצרים‬ for he had heard of the wonders which the
Lord had done in behalf of Israel, that he
,‫משה אל המדבר אשר הוא חונה שם‬
delivered them from the hand of Egypt;
‫ ויצא משה לקראת חותנו‬.‫הר האלוקים‬ and Reuel came to Moses into the
‫ וישב יתרו‬.‫ וכל ישראל עמו‬,‫בכבוד גדול‬ wilderness where he was encamped on the
mountain of God; and Moses went to meet
‫ וידע יתרו‬,‫ובניו בקרב ישראל ימים רבים‬
his father-in-law with great honors, and all
‫ ויהי בחודש‬.‫את ה׳ מהיום ההוא והלאה‬ Israel went with him, and Reuel with his
‫השלישי לצאת בני ישראל ממצרים‬ children remained for many days in the
‫ ויתן ה׳ אל ישראל את‬,‫בששת ימים בו‬ midst of the children of Israel, and he
knew the Lord from that day on. And in
‫ וישמעו כל‬.‫עשרת הדברים בהר סיני‬
the third month after the children of Israel
‫ וישמחו כל‬,‫ישראל את הדברים האלה‬ went forth from Egypt, in the sixth day of
‫ וישכון‬.‫ישראל מאוד בה׳ ביום ההוא‬ the month, the Lord gave the
,‫כבוד ה׳ על הר סיני ויקרא אל משה‬ commandments unto Israel on Mount

Sinai, and all Israel heard these
.‫ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר‬
commandments, and they all rejoiced
‫ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים‬ greatly in the Lord on that day. And the
,‫לילה לחם לא אכל ומים לא שתה‬ glory of the Lord was resting upon Mount
‫וילמדהו ה׳ חוקים ומשפטים להורות את‬ Sinai, and he called unto Moses from the
midst of the cloud, and Moses came in the
‫ ויכתוב ה׳ את עשרת‬.‫בני ישראל‬
midst of the fire and went up the mount.
‫הדברים אשר ציוה את בני ישראל על‬ And Moses was upon the mount forty days
‫ לתתם אל משה‬,‫שני לוחות אבנים‬ and forty nights, he ate no bread, neither
‫ ויהי מקץ ארבעים‬.‫לצוות את בני ישראל‬ did he drink water, and the Lord gave him
statutes and judgments to teach the
‫יום וארבעים לילה ככלות ה׳ לדבר אל‬
children of Israel. And the Lord wrote the
‫ ויתן אל משה את לוחות‬,‫משה בהר סיני‬ ten commandments, which he had
‫ ובני‬.‫האבן כתובים באצבע אלוקים‬ commanded unto the children of Israel,
‫ישראל ראו כי בושש משה לרדת מן‬ upon two tables of stone, to give them
unto Moses, in order to command them
‫ ויקהלו על אהרון לאמור האיש‬,‫ההר‬
unto the children of Israel. And at the end
‫ עתה קום‬.‫משה לא ידענו מה היה לו‬ of forty days and forty nights, when the
‫ ולא‬,‫עשה לנו אלוקים אשר ילכו לפנינו‬ Lord had ceased speaking unto Moses on
‫ ויצו‬,‫ ויירא אהרון מהעם מאוד‬.‫תמות‬ Mount Sinai, the Lord gave unto Moses
the tables of stone, written with the finger
‫ויביאו לו זהב ויעשו עגל מסכה אל‬
of God. And when the children of Israel
‫ ויאמר ה׳ אל משה טרם רדתו מן‬.‫העם‬ saw that Moses delayed to come down out
‫ לך רד כי שחת העם אשר הוצאת‬,‫ההר‬ of the mount, the people gathered
‫ כי עשו להם עגל מסכה‬.‫ממצרים‬ themselves together unto Aaron and said:
As for this man Moses we wot not what is
‫ ועתה הניחה לי ואכלם מן‬,‫וישתחוו לו‬
become of him, now therefore, up, make
‫ ויחל משה‬.‫הארץ כי עם קשה עורף הוא‬ us gods which shall go before us, lest thou
‫ על‬,‫את פני ה׳ ויתפלל אל ה׳ בעד העם‬ shalt die. And Aaron was greatly afraid of
‫ וירד אחרי כן‬.‫אודות העגל אשר עשו‬ the people, and he commanded, and they
brought unto him gold, and he made a
,‫משה מן ההר ובידו שני לוחות האבן‬
molten calf unto the people. And the Lord
.‫אשר נתן לו אלוקים לצוות את ישראל‬ said unto Moses before he had gone down
‫ויהי כאשר קרב משה אל המחנה וירא‬ from the mountain: Go, get thee down, for
‫ ויחר אף משה‬,‫את העגל אשר עשו העם‬ the people which thou broughtest out of
the land of Egypt, have corrupted
‫ ויבוא‬.‫וישבר את הלוחות תחת ההר‬
themselves. They have made a molten calf
‫משה אל המחנה ויקח את העגל‬ and have bowed down to it. Now
‫ ויטחן עד אשר דק ויזר‬,‫וישרפהו באש‬ therefore, let me alone, that I may
.‫על המים וישק את ישראל‬ consume them from the earth, for they are
a stiff necked people. And Moses entreated
the Lord, and he prayed to the Lord in
behalf of the people, concerning the calf
which they had made, and after wards he
went down from the mount with the two
tables which God had given unto him to
command unto the Israelites. And when
Moses approached the camp and beheld
the calf which the people had made,
Moses’ anger waxed hot, and he cast the
tables out of his hands and broke them
beneath the mount. And Moses entered the
camp, and he took the calf and burnt it in
fire and ground it to powder, and strewed
it upon the water, and made the children
of Israel drink of it.
54
‫וימותו מן העם איש בחרב רעהו‬ And there died of the people, by the
‫ אשר עשו את‬,‫כשלושת אלפי איש‬ swords of one another, about three
thousand men, who have caused the
‫ ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם‬.‫העגל‬
making of the calf. And on the next
‫ אולי אכפרה בעד‬,‫אעלה אל ה׳‬ morning Moses said unto the people: I will
‫ ויעל משה‬.‫חטאתכם אשר חטאתם לה׳‬ go up unto the Lord, perhaps I can make
‫ וישב עם ה׳ ארבעים יום‬,‫עוד אל ה׳‬ atonement for your sins, which you have
committed against the Lord; and Moses
‫ ויהי משה מבקש את ה׳‬.‫וארבעים לילה‬
went up once more unto the Lord and he
,‫בעד בני ישראל את ארבעים היום‬ tarried with the Lord forty days and forty
‫וישמע ה׳ אל תפילת משה ויעתר לו ה׳‬ nights. And during the forty days Moses
‫ אז דיבר ה׳ אל משה‬.‫בעד ישראל‬ was praying unto the Lord in behalf of

Israel, and the Lord hearkened unto the
‫לפסול שני לוחות אבנים להעלותם אל‬
prayer of Moses, and the Lord was
.‫ לכתוב עליהם את עשרת הדברים‬,‫ה׳‬ entreated of him concerning Israel. Then
‫ויעש כן משה וירד ויפסול שני לוחות‬ said the Lord unto Moses: Hew thee two
tables of stone like unto the first, and I will
‫ ויכתוב ה׳ על‬,‫ויעל אל הר סיני אל ה׳‬
write upon these tables the words that were
‫ וישב עוד‬.‫הלוחות את עשרת הדברים‬
on the first tables, which thou hast broken.
,‫משה עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה‬ And Moses did so, and he went down and
‫וילמדהו ה׳ עוד חוקים ומשפטים אל‬ hewed the two tables, and he went up to
the Lord and the Lord wrote the ten
‫ ויצוהו ה׳ אל בני ישראל לעשות‬.‫ישראל‬
commandments upon the tables; and
‫ ויראהו ה׳‬,‫לה׳ משכן לשכן שמו בתוכם‬
Moses remained again with the Lord forty
.‫את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו‬ days and forty nights, and the Lord taught
‫ וירד משה מן‬,‫ויהי מקץ הארבעים יום‬ him statutes and judgments for the
‫ ויבוא משה אל‬.‫ההר ושני לוחות בידו‬ children of Israel. And the Lord
commanded him that the children of Israel
‫ וידבר אליהם את כל דברי‬,‫בני ישראל‬
should make a sanctuary to dwell in their
,‫ וילמד להם תורות חוקים ומשפטים‬.‫ה׳‬ midst, and the Lord shewed unto him the
‫ ויגד משה אל בני ישראל‬.‫אשר ציוהו ה׳‬ model of the sanctuary, and the model of
‫ לשכון‬,‫את דברי ה׳ לעשות לו משכן‬ each vessel therein. And at the end of forty
days Moses came down from the mount
‫ וישמח העם שמחה‬.‫בתוך בני ישראל‬
with the tables in his hand, and Moses
‫גדולה עד מאוד על כל הטובה אשר‬ came to the children of Israel and he said
‫ ויאמרו כל‬,‫דיבר ה׳ אליהם ביד משה‬ unto them all the words of the Lord, and
he taught them the laws, and statutes, and
‫ ויקומו כל‬.‫אשר דיבר ה׳ אליך כן נעשה‬
judgments, which the Lord had taught
,‫העם כאיש אחד ויתנדבו אל משכן ה׳‬
him. And when Moses told unto the
‫ויביאו כל איש ואיש את תרומת ה׳‬ children of Israel the word of the Lord,
‫ ויביאו‬.‫למלאכת המשכן ולכל עבודתו‬ that they should build a sanctuary for the
‫כל בני ישראל איש איש מכל הנמצא‬ Lord to dwell in the midst of Israel, the
people rejoiced exceedingly at all the good
‫בידו למלאכת משכן ה׳ זהב וכסף‬
which the Lord had spoken concerning
.‫ וכל דבר אשר יעשה במשכן‬,‫ונחושת‬ them through Moses, and they said: We
‫ויבואו כל החכמים העושים במלאכה‬ will do as the Lord hath spoken unto thee;
,‫ויעשו את משכן ה׳ ככל אשר ציוה ה׳‬ and the people arose like one man, and
they brought liberal contributions towards
.‫איש איש ממלאכתו אשר המה עושים‬
the sanctuary, and each man brought the
‫ויעשו כל חכם לב את המשכן ואת כל‬ offering of the Lord for the work of the
,‫כליו וכל כלי עבודת מלאכת הקודש‬ sanctuary, and for all its service. And every
‫ ותכל כל‬.‫כאשר ציוה ה׳ את משה‬ man in Israel brought of whatsoever was

found in his hand for the work of the
‫עבודת משכן אוהל מועד מקץ חמישה‬
sanctuary of the Lord, gold, and silver, and
‫ ויעשו בני ישראל ככל אשר‬,‫חודשים‬ brass, and everything that could be utilized
‫ ויביאו את המשכן אל‬.‫ציוה ה׳ את משה‬ for the sanctuary. And all the wise men
‫משה ואת כל כליו כמראה אשר הראה‬ skilled in work, came and made the
sanctuary of the Lord according to all that
‫ וירא‬.‫ כן עשו בני ישראל‬,‫ה׳ את משה‬
the Lord had commanded unto Moses; and
‫משה את המלאכה והנה עשו אותה‬ all the men who had wisdom in their
.‫ ויברך אותם משם‬,‫כאשר ציוה ה׳ אותו‬ hearts made the sanctuary, and its furniture
and the vessels for the holy service, as the
Lord had commanded unto Moses, and the
work of the tabernacle was completed at
the end of five months, and the children of
Israel have done all that the Lord had
commanded unto Moses, according to the
models which the Lord had shown unto
Moses. And they brought the sanctuary
unto Moses, and he saw and behold, they
have done it as the Lord had commanded,

and Moses gave them his blessing.
Book of Leviticus
‫ויהי בחודש השנים עשר בעשרים‬ 1 And in the twelfth month, on the twenty-
third day of the month Moses took Aaron
‫ ויקח משה את אהרון‬,‫ושלושה בחודש‬
and his sons, and he dressed them in the
‫ואת בניו וילבישם את הבגדים וימשח‬
official garments, and he anointed them,
.‫אותם ויעש להם כאשר ציוה ה׳ אותו‬ and he did unto them according to the
‫ כאשר‬,‫ויקרב משה את כל הקורבנות‬ commandment of the Lord, and Moses
‫ ואחרי כן לקח‬.‫ציוה ה׳ אותו ביום ההוא‬ brought up all the offerings, as the Lord
had commanded him on that day. And
,‫משה את אהרון ואת בניו ויאמר אליהם‬
afterwards Moses took Aaron and his sons,
‫פתח אוהל מועד תשבו שבעת ימים ולא‬ and he said unto them: Keep within the
‫ ויעש אהרון ובניו את‬.‫תצאו כי כן צויתי‬ doors of the tabernacle for seven days for
‫ וישבו פתח‬,‫כל אשר ציוה ה׳ ביד משה‬ thus am I commanded; and they did all as
the Lord had commanded through Moses,
‫ ויהי ביום‬.‫אוהל מועד שבעת ימים‬
and they remained within the doors of the
‫השמיני באחד לחודש הראשון בשנה‬ tabernacle for seven days. And on the
‫ ויקם‬,‫השנית לצאת בני ישראל ממצרים‬ eighth day, the first day of the first month
‫ ויקם משה את כל‬.‫משה את המשכן‬ of the second year since the Israelites’
departure from Egypt, Moses erected the
‫ ויעש‬,‫כלי אוהל מועד וכל כלי המשכן‬
tabernacle and all the furniture, and he did
‫ ויקרא משה אל‬.‫ככל אשר ציוה ה׳ אותו‬ all as the Lord had commanded unto him.
‫אהרון ואל בניו ויקריבו את העולה ואת‬ Then called Moses, Aaron, and his sons,
‫ כאשר ציוה‬,‫החטאת להם ולבני ישראל‬ and they brought up the burnt offering
and the sin offering for themselves and the
‫ ביום ההוא לקחו שני בני‬.‫ה׳ את משה‬
people, as the Lord had commanded unto
‫אהרון נדב ואביהוא אש זרה ויקריבו‬ Moses. And on that day, Nadab and Abihu
‫ ותצא אש‬,‫לפני ה׳ אשר לא ציוה אותם‬ the two sons of Aaron offered strange fire
‫מלפני ה׳ ותאכל אותם וימותו לפני ה׳‬ before the Lord, which he commanded
them not, and there went out fire from the
‫ אז החלו נשיאי בני ישראל‬.‫ביום ההוא‬
Lord and devoured them, and they died
‫ביום ההוא ביום כלות משה להקים את‬ before the Lord on that day. And the
‫ להקריב את קורבנותיהם לפני‬,‫המשכן‬ offerings, which each man brought in his
‫ ויקריבו את‬.‫ה׳ לחנוכת המזבח‬ day, were: One silver charger, the weight
whereof was a hundred and thirty shekels,
‫קורבנותיהם נשיא אחד ליום נשיא אחד‬
one silver bowl of seventy shekels, after the
‫ ויהי כל הקורבנות‬.‫ שנים עשר יום‬,‫ליום‬ shekel of the sanctuary; both of them full
‫ קערת‬,‫אשר הקריבו איש איש ביומו‬ of fine flour, mingled with oil for a meat
‫כסף אחת מאה ושלושים משקלה מזרק‬ offering. One spoon of gold of ten shekels,
full of incense. One young bullock, one
,‫אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש‬
ram, one lamb of the first year. One kid of
‫שניהם מלאים סולת בלולה בשמן‬ the goats for a sin offering. And for a
‫ כף אחת עשרה זהב משקלה‬.‫למנחה‬ sacrifice of peace offerings, two oxen, five
‫ פר אחד בן בקר איל‬.‫מלאה קטורת‬ rams, five he goats and five lambs of the
first year. Thus did the princes of Israel
‫ ושעיר‬.‫אחד כבש אחד בן שנתו לעולה‬
bring their offerings day after day, each
‫ ולזבח השלמים בקר‬.‫עזים אחד לחטאת‬ man on his day; and after this Moses
‫שניים אילים חמישה עתודים חמישה‬ commanded the children of Israel to
‫ ככה יעשו יום‬.‫כבשים בני שנה חמישה‬ celebrate the Passover. And the children of
Israel observed the Passover in its season,
‫ איש איש‬,‫יום שנים עשר נשיאי ישראל‬
on the fourteenth day of the month; as the
‫ ויהי אחרי כן ביום שלושה עשר‬.‫יומו‬ Lord had commanded unto Moses so did
‫ ויצו משה את בני ישראל‬,‫לחודש‬ the children of Israel. And in the second
‫ ויעשו בני ישראל את‬.‫לעשות הפסח‬ month, on the first day of the month, the
Lord spoke unto Moses, saying: Number
‫ בארבעה עשר יום‬.‫הפסח במועדו‬
the heads of all the males among the
‫ כן עשו‬,‫לחודש כאשר ציוה ה׳ את משה‬ children of Israel from twenty years and
.‫בני ישראל‬ upwards, thou and Aaron thy brother and
the twelve princes of Israel; and Moses did
so, and Aaron came with the twelve princes
of Israel, and they numbered the children
of Israel in the wilderness of Sinai, and the
numbers of the children of Israel,
according to the houses of their fathers
from twenty years and upwards were six
hundred and three thousand and five
hundred and fifty. But the children of Levi
were not numbered amongst their brethren

the children of Israel. And the number of
all the first born male children in Israel
from one month and upwards was twenty-
two thousand and two hundred and
seventy three, and the number of the
children of Levi, from one month and
upwards, was twenty-two thousand. And
Moses stationed the priests and Levites,
every man to his duties to serve in the
sanctuary of the tabernacle, as the Lord
had commanded unto Moses.
Book of Numbers
‫ דיבר ה׳‬,‫ובחודש השני באחד לחודש‬ 1 And on the twentieth day of the month the
‫ שא את ראש כל זכר‬.‫אל משה לאמור‬ cloud was removed from over the
tabernacle, and at the same time the
‫לבני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה‬
children of Israel continued their journey
‫אתה ואהרון אחיך ושנים עשר נשיאי‬ from the wilderness of Sinai, and after they
‫ ויבוא אהרון‬,‫ ויעש כן משה‬.‫ישראל‬ had gone a three days’ journey the cloud
‫ושנים עשר נשיאי ישראל ויפקדו את בני‬ rested over the wilderness of Paran. There
the anger of the Lord was kindled against
‫ ויהיו כל פקידי בני‬.‫ישראל במדבר סיני‬
Israel, for they provoked the Lord in their
‫ישראל לבית אבותם מבן עשרים שנה‬ asking of him flesh for food; and the Lord
‫ שש מאות אלף ושלושת אלפים‬,‫ומעלה‬ hearkened unto their voice and he gave
‫ ובני לוי לא‬.‫וחמש מאות וחמישים‬ them flesh and they ate it for a full month.
But soon after the anger of the Lord was
.‫התפקדו בתוך בני ישראל אחיהם‬
kindled against them, and he smote them
‫ומספר כל זכר לבני ישראל מהן חודש‬ terribly, and great many of them were
‫ ויתן משה‬.‫ שניים ועשרים אלף‬,‫ומעלה‬ buried in that place. And the children of
Israel called the name of the place Kibroth-
‫את הכוהנים ואת הלויים איש איש על‬
hattaavah, because there they buried the
‫ לעבוד את משכן‬,‫עבודתו ועל משאו‬
people that lusted after flesh. And they
.‫אוהל מועד כאשר ציוה ה׳ את משה‬ journeyed from Kibroth-hattaavah, and
‫ובעשרים יום לחודש נעלה הענן מעל‬ encamped in Hazeroth, which is in the
‫ בעת ההיא נסעו בני‬.‫משכן העדות‬ wilderness of Paran, and whilst the
children of Israel abode in Hazeroth, the
‫ישראל למסעיהם ממדבר סיני וילכו דרך‬
anger of the Lord was kindled against
,‫שלושת ימים וישכון הענן במדבר פארן‬ Miriam on account of Moses, and she
‫שמה חרה אף ה׳ בישראל כי הכעיסו‬ became leprous, white as snow, and
.‫את ה׳ בשאלם ממנו בשר לאכול‬ Miriam was shut out from the camp seven
days, until her leprosy subsided, and then
,‫וישמע ה׳ בקולם ויתן להם בשר‬
the children of Israel journeyed from
‫ ואחרי כן חרה אך‬.‫ויאכלוהו חודש ימים‬ Hazeroth and they encamped in the end of
‫ ויקברו‬,‫ה׳ בהם ויך בהם מכה רבה‬ the wilderness of Paran. Then the Lord
‫ ויקראו בני ישראל‬.‫שמה במקום ההוא‬ spoke unto Moses to send twelve men from
the children of Israel, one man for each
‫ כי שם‬,‫אל המקום ההוא קברות התאוה‬
tribe, to go and search the land of Canaan,
‫ ויסעו‬.‫קברו את העם המתאוים בשר‬ and Moses sent the twelve men and they
‫מקברות התאוה ויחנו בחצרות אשר‬ came into the land of Canaan to search it
‫ ויהי בהיות בני ישראל‬.‫במדבר פארן‬ and to spy it out, and they explored the
whole land from the wilder ness of Zin
‫ ויחר אף ה׳ במרים על אודות‬,‫בחצרות‬
unto Rehob, as men come to Hamath. And
‫ ותיסגר‬.‫משה ותהי מרים מצורעת כשלג‬ they returned unto Moses at the end of
‫מחוץ למחנה שבעת ימים עד האספה‬ forty days, and they brought them word as
‫ ואחר נסעו בני ישראל‬,‫מצרעתה‬ it was in their hearts, and ten of the men
brought forth an evil report concerning the
‫ בעת‬.‫מחצרות ויחנו בקצה מדבר פארן‬
land they had searched, saying: It is better
‫ההיא דיבר ה׳ אל משה לשלח שנים‬ for us to return unto Egypt than to go
‫עשר אנשים מבני ישראל איש אחד‬ unto this land, a land that eateth up its
.‫ ללכת לתור את ארץ כנען‬,‫לשבט‬ inhabitants. But Joshua, the son of Nun,
and Caleb, the son of Jephunneh, which
‫וישלח אותם משה שנים עשר איש וילכו‬
were of them that searched the land, said:
‫ ויתורו את‬,‫ארצה כנען לרגלה ולחקרה‬ The land is exceedingly good. If the Lord
‫כל הארץ ממדבר סין עד רחוב לבוא‬ delight in us then he will bring us into this
‫ ויבואו אל משה ואל אהרון מקץ‬.‫חמת‬ land, and give it unto us, a land which
floweth with milk and honey. But the
‫ וישיבו אותו דבר כאשר‬,‫ארבעים יום‬
children of Israel hearkened not unto
‫ ויוציאו עשר האנשים‬.‫היה עם לבבם‬ them, and they listened unto the ten men
‫דיבה על הארץ אשר תרו אותה אל בני‬ that brought an evil report concerning the
‫ טוב לנו שוב מצרים‬,‫ישראל לאמור‬ land.
‫מלכת אל הארץ הזאת כי ארץ אוכלת‬

‫ ויהושע בן נון וכלב בן‬.‫יושביה היא‬
,‫יפונה היו מן התרים את הארץ אמרו‬
‫ אם חפץ בנו‬.‫טובה הארץ מאוד מאוד‬
‫ והביא אותנו אל הארץ ההיא ונתנה‬,‫ה׳‬
‫ ולא‬.‫ כי ארץ זבת חלב ודבש היא‬,‫לנו‬
‫ וישמעו אל‬,‫שמעו אליהם בני ישראל‬
‫דברי עשרת האנשים אשר הוציאו דיבה‬
.‫על הארץ‬
‫וישמע ה׳ את תלונות בני ישראל ויקצוף‬ 2 And the Lord heard the murmuring of the
‫ אם יראה איש מן הדור‬,‫וישבע לאמור‬ children of Israel and he was angry, and he
swore, saying: Surely not one man of this
‫הרע הזה את הארץ מבן עשרים שנה‬
wicked generation, from twenty years and
‫ כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן‬,‫ומעלה‬ upwards, shall see this land, save Caleb, the
‫ אם לא במדבר הזה יתמו הדור הרע‬.‫נון‬ son of Jephunneh, and Joshua, the son of
‫ ובניהם הם יבואו אל הארץ והם‬,‫הזה‬ Nun, for this wicked generation shall
perish in this wilderness; but their children
‫ ויחר אף ה׳ בישראל ויניעם‬.‫יירשוה‬
shall come into the land to possess it. Thus
‫ עד תום כל הדור‬,‫במדבר ארבעים שנה‬ the anger of the Lord was kindled against
‫ וישב העם‬.‫הרע אשר לא מלאו אחרי ה׳‬ Israel, and he caused them to journey
‫ ואחר נסעו‬,‫במדבר פארן ימים רבים‬ about in the wilderness for forty years until
that wicked generation had died out,
‫ בעת ההיא לקח‬.‫המדברה דרך ים סוף‬
because they did not follow the Lord. And
‫קורח בן יצהר בן קהת בן לוי אנשים‬ the people abode in the wilderness of Paran
‫ ויקומו והיצו על‬,‫רבים מבני ישראל‬ for many days, and then they journeyed in
‫ ויחר אף‬.‫משה ועל אהרון ועל כל העדה‬ the wilderness on the road of the Red Sea.
Now Korah, the son of Izhar, the son of
‫ה׳ בהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע‬
Kohath, the son of Levi, took many men of
,‫אותם ואת בתיהם ואת כל אשר להם‬ the children of Israel, and they rose up and
‫ ויהי אחרי‬.‫ואת כל האדם אשר לקורח‬ quarreled with Moses and Aaron, and the
‫כן ויסע אלוקים את העם דרך שעיר‬ entire congregation. And the anger of the
Lord was kindled against them, and the
‫ בעת ההוא אמר ה׳ אל‬.‫ימים רבים‬
earth opened her mouth and swallowed
‫ אל תתגר מלחמה בבני עשו כי‬,‫משה‬ them up and their houses and all their
,‫לא אתן לכם מאיתם עד מדרך כף רגל‬ goods, and all the men that appertained
‫ על‬.‫כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר‬ unto Korah; and after this God caused the
people to journey around about the way of
‫כן נלחמו בני עשו בבני שעיר בימים‬
Mount Seir for many days. Then the Lord
‫ ויתן ה׳ את בני שעיר ביד בני‬,‫הראשונים‬ said unto Moses: Do not engage in a battle
‫עשו וישמידום מפניהם וישבו תחתם עד‬ with the sons of Esau, for I will not give
‫ על כן אמר ה׳ אל בני ישראל‬.‫היום הזה‬ away from their land even as much as the
sole of a foot, for I have given Mount Seir
‫ כי אין‬,‫אל תלחמו עם בני עשו אחיכם‬
for a possession unto Esau. And the
‫ אך אוכל תשברו‬.‫לכם מארצם מאומה‬ children of Israel journeyed about in the
‫ ויעשו בני ישראל‬,‫מאיתם בכסף ושתיתם‬ wilderness around Mount Seir for many
days, without touching the sons of Esau,
‫ וילכו בני ישראל במדבר הסב‬.‫כדבר ה׳‬
and they journeyed on that way for nine
‫את דרך הר שעיר ימים רבים ולא נגעו‬
teen years, and then they journeyed into
‫ וילכו בדרך ההוא תשע‬,‫את בני עשו‬ the wilderness of Moab. And the Lord said
‫ ויהי בעת ההיא וימת‬.‫עשרה שנה‬ unto Moses: Besiege not Moab, neither
shalt thou fight with them, for I will not
‫לטיאנוס מלך בני כיתים בשנת ארבעים‬
give unto you aught of their land; and the
‫ היא שנת ארבע עשרה‬,‫וחמש למלכו‬
children of Israel journeyed about in the
‫ ויקברו‬.‫שנה ליציאת בני ישראל ממצרים‬ wilderness of Moab for nineteen years and
,‫אותו בהיכלו אשר בנה לו בארץ כיתים‬ they did not fight against them.
‫וימלוך תחתיו אביאנוס שלושים ושמונה‬

‫ ובני ישראל עברו את גבול בני‬.‫שנה‬
,‫עשו בימים ההם מקץ תשע עשרה שנה‬
‫ ויאמר‬.‫ויבואו ויעברו מדרך מדבר יואב‬
‫ה׳ אל משה אל תצר את מואב ואל‬
,‫תלחם בם כי לא אתן לכן מארצם‬
‫ויעברו בני ישראל את דרך מדבר מואב‬

.‫תשע עשרה שנה ולחום לא הלחמו בם‬
‫ויהי בשנת שלושים ושש שנה לצאת בני‬ 3 And in the thirty-ninth year of the
‫ ויך ה׳ אל לב סיחון‬,‫ישראל ממצרים‬ Israelites’ going out of Egypt, the Lord

provoked the heart of Sihon, king of the
‫ ויערוך מלחמה ויצא‬.‫מלך האמורי‬
Amorites, to go forth and fight against the
‫ וישלח סיחון‬.‫להילחם את בני מואב‬ children of Moab. And Sihon sent
‫מלאכים אל בעור בן יונוס בן בלעם יועץ‬ messengers to Beor the son of Janeus, the
‫ לקלל את‬,‫מלך מצרים ואל בלעם בנו‬ son of Balaam, counselor to the king of
Egypt, and unto Balaam his son, to curse
‫ וילכו‬.‫מואב למען תינתן ביד סיחון‬
Moab, that it might be delivered into the
‫מלאכי סיחון ויביאו את בעור בן יונוס‬ hands of Sihon. And Beor and Balaam his
.‫ מפתור ארם נהריים‬,‫ואת בלעם בנו‬ son came, and they cursed Moab, and the
‫ ויקללו‬,‫ויבואו בעור ובלעם בנו עיר סיחון‬ Lord delivered the children of Moab into
the hands of Sihon; and Sihon slew the
‫את מואב ואת מלכם בעיני סיחון מלך‬
king of Moab, and he took all the cities of
‫ וסיחון יצא עם כל חילו וילך אל‬.‫האמורי‬ Moab, including Heshbon which was one
.‫ וילחם בם ויכניעם ויתנם ה׳ בידו‬,‫מואב‬ of the cities of Moab, and he placed his
‫ויהרוג סיחון את מלך מואב ויקח סיחון‬ princes and officers over Heshbon.
Therefore they that spoke in proverbs,
‫ וגם את‬,‫את כל ערי מואב במלחמה‬
Beor and his son Balaam, speak in these
‫חשבון לקח מהם כי חשבון מערי מואב‬ words, saying: Come into Heshbon, let the
‫ וישם סיחון את שריו ואת גדוליו‬.‫היא‬ city of Sihon be built and prepared. Woe to
‫ ותהי חשבון לסיחון בימים‬,‫בחשבון‬ thee, Moab, thou art undone, O people of
Chemosh! Behold it is written in the book
‫ על כן יאמרו עליה המושלים בעור‬.‫ההם‬
of the law of God. And Sihon gave many
‫ בואו‬.‫ כדברים האלה לאמור‬,‫ובלעם בנו‬ presents unto Beor and his son Balaam,
‫ אוי לך‬,‫חשבון תיבנה ותיכונן עיר סיחון‬ and they returned to their home. And at
‫ הנה כתובה על‬,‫מואב אבדת עם כמוש‬ that time all the children of Israel
journeyed from the wilderness of Moab,
‫ ויהי כאשר ניצח‬.‫ספר תורת האלוקים‬
and they went around the wilderness of
‫ וישם שומרים בערים‬,‫סיחון את מואב‬ Edom, and they came into the wilderness
‫ ובני מואב נפלו‬.‫אשר לקח מאת מואב‬ of Zin on the first month of the fortieth
‫הרבה במלחמה ביד סיחון וישב מהם‬ ‫‪year after their going out of Egypt; and‬‬
‫שבי גדול בנים ובנות ויהרוג מלכם‪ ,‬ויפן‬ ‫‪Israel abode there in Kadesh, and there‬‬
‫‪Miriam died, and she was buried in that‬‬
‫סיחון וישב לו אל ארצו‪ .‬ויתן סיחון‬
‫‪place. Then Moses sent messengers unto‬‬
‫כותנות רבות ומנות כסף וזהב אל בעור‬ ‫‪Hadad, king of Edom, saying: Let me pass,‬‬
‫ואל בלעם בנו וישלחם‪ ,‬וילכו ארם‬ ‫‪I pray thee, through thy country; we will‬‬
‫נהריים אל מקומם ואל ארצם‪ .‬בעת‬ ‫‪not pass through the fields or through the‬‬
‫‪vine yards, neither will we drink of the‬‬
‫ההיא עברו כל בני ישראל מדרך מדבר‬
‫‪waters of the wells; we will go by the king's‬‬
‫מואב‪ ,‬וישובו ויסובו את מדבר אדום‪.‬‬ ‫‪highway. And Edom said unto him: Thou‬‬
‫ויבואו כל העדה מדבר צין בחודש‬ ‫‪shalt not pass by me; and Edom went forth‬‬
‫הראשון‪ ,‬בשנת הארבעים לצאתם‬ ‫‪against Israel with a numerous host, but‬‬
‫‪the children of Israel removed from Edom‬‬
‫ממצרים‪ .‬וישבו שם בני ישראל בקדש‬
‫‪without fighting with them. And the‬‬
‫מדבר סין‪ ,‬ותמת שם מרים ותיקבר שם‪.‬‬ ‫‪children of Israel journeyed from Kadesh‬‬
‫בעת ההיא שלח משה מלאכים אל הדד‬ ‫‪and they came to Mount Hor.‬‬
‫מלך אדום לאמור‪ ,‬כה אמר אחיך‬

‫ישראל אעברה נא בארצך לא נעבור‬
‫בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר‪ ,‬דרך‬
‫המלך נלך‪ .‬ויאמר אליו אדום לא תעבור‬
‫בי‪ ,‬ויצא אדום לקראת בני ישראל בעם‬
‫כבד‪ .‬וימאנו בני עשו נתון את בני‬
‫ישראל לעבור בארצם‪ ,‬ויט ישראל מעליו‬
‫ולא נלחמו בבני עשו‪ .‬כי לפני זה ציוה‬
‫ה׳ את בני ישראל לאמור לא תילחמו‬
‫את בני עשו‪ ,‬על כן נטה ישראל מעליו‬
‫ולא נלחמו איתם‪ .‬ויסעו בני ישראל מעל‬
‫בני עשו מקדש‪ ,‬ויבואו כל העדה הר‬
‫ההר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ אמור אל‬,‫בעת ההיא דיבר ה׳ אל משה‬ Then the Lord said unto Moses: Tell unto
‫אהרון אחיך יאסף שם כי לא יבוא אל‬ Aaron thy brother that he must die here,
for he shall not enter the land which I have
‫ ויעל‬.‫הארץ אשר נתתי לבני ישראל‬
sworn to give unto the children of Israel.
,‫אהרון כדבר ה׳ אל הר ההר וימת שם‬ And Aaron went up the mountain of Hor
‫בשנת הארבעים בחודש החמישי באחד‬ according to the word of the Lord, in the
‫ ואהרון בן מאת שנה ועשרים‬.‫לחודש‬ fortieth year in the fifth month, on the first
day of the month, and Aaron was one
‫ וישמע‬.‫ושלוש שנים במותו בהר ההר‬
hundred and twenty-three years of age
‫הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא‬ when he died on Mount Hor. And the
‫ ויערוך את חילו‬,‫ישראל דרך האתרים‬ children of Israel journeyed from Mount
‫ וייראו בני ישראל‬.‫להילחם בישראל‬ Hor and encamped in Oboth, and they
journeyed from Oboth and encamped in
,‫מאוד מפניו כי חיל גדול וכבד מאוד לו‬
Ije-haabarim, on the border of Moab. And
.‫ויתנו לב בני ישראל לשוב מצרימה‬ Moses sent unto Moab, saying: Let us
‫וישובו בני ישראל אחוריהם כמהלך‬ journey through thy land to our place; but
‫ כי‬,‫שלושת ימים עד מוסרות בני יעקן‬ Moab would not suffer Israel to journey
through his land, and the children of Israel
‫ ולא‬.‫יראו להם מאוד מפני מלך ערד‬
journeyed from the border of Moab, and
,‫יכלו בני ישראל ללכת לשוב אל מקומם‬ they came to the other side of Arnon, the
‫ ויהי‬.‫וישבו בבני יעקן שלושים יום‬ border of Moab between Moab and the
‫כראות בני לוי כי לא אבו בני ישראל‬ Amorites, and they encamped on the
border of the Amorites in the wilderness of
‫ ויקנאו אל ה׳ ויקומו וילחמו את‬,‫לשוב‬
Kidemoth. And the children of Israel sent
,‫ ויהרגו מהם עם רב‬.‫ישראל אחיהם‬ messengers unto Sihon, king of the
.‫ויושיבום בחוזקה אל מקומם הר ההר‬ Amorites, saying: Let us pass through thy
land, we shall not turn into the fields and
‫ ומלך ערד עודנו עורך צבאו‬,‫ויהי בשובם‬
into the vineyards, but we shall go over the
‫ וידר ישראל‬.‫למלחמה לקראת ישראל‬
king's high way. But Sihon would not
‫ אם נתון תיתן את העם הזה‬,‫נדר לאמור‬ suffer the children of Israel to pass, and he
‫ וישמע ה׳‬.‫בידי והחרמתי את עריהם‬ assembled all the people of the Amorites,
and he went forth to fight against Israel.
,‫בקול ישראל ויתן את הכנעני בידם‬
And the Lord delivered Sihon into the
‫ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם‬
hands of the children of Israel, and they
‫ ויסעו בני ישראל מהר‬.‫המקום חרמה‬
‫ההר ויחנו באובות‪ .‬ויסעו מאובות ויחנו‬ ‫‪smote Sihon and all his people at the edge‬‬
‫בעיי העברים בגבול מואב‪ .‬וישלח בני‬ ‫‪of the sword.‬‬
‫ישראל אל מואב לאמור‪ ,‬נעברה נא‬

‫בארצך עד מקומי‪ .‬ולא אבו בני מואב‬
‫נתון את ישראל עבור בארצם‪ ,‬כי יראו‬
‫בני מואב מאוד‪ .‬פן יעשו להם בני‬
‫ישראל כאשר עשה להם סיחון מלך‬
‫האמורי‪ ,‬אשר לקח את ארצם ויהרוג‬
‫מהם רבים‪ .‬על כן לא נתן מואב את‬
‫ישראל עבור בארצו‪ ,‬וה׳ ציוה את בני‬
‫ישראל לאמור לבלתי הילחם במואב ויט‬
‫ישראל מעל מואב‪ .‬ויסעו בני ישראל‬
‫מגבול מואב ויבואו בעבר ארנון בגבול‬
‫מואב‪ ,‬בין מואב ובין האמורי‪ .‬ויחנו‬
‫בגבול סיחון מלך האמורי‪ ,‬במדבר‬
‫קדמות‪ .‬וישלחו בני ישראל מלאכים אל‬
‫סיחון מלך האמורי לאמור‪ ,‬נעברה נא‬
‫בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה‬
‫מי באר‪ ,‬דרך המלך נלך עד עברנו את‬
‫גבולך‪ .‬ולא נתן סיחון את ישראל עבור‬
‫בגבולו ויקבוץ סיחון את כל עם האמורי‪,‬‬
‫ויצא המדברה לקראת בני ישראל וילחם‬
‫בישראל יהצה‪ .‬ויתן ה׳ את סיחון מלך‬
‫האמורי ביד ישראל ויך ישראל את כל‬
‫עם סיחון לפי חרב‪ ,‬וינקום את נקמת‬
‫מואב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ויירשו בני ישראל את סיחון מארנון עד‬ And the children of Israel possessed
‫ ויקחו את כל שלל‬,‫יבוק עד בני עמון‬ themselves of the Sihon’s land, from Arnon
unto Jabbok, even unto the sons of
‫ ויקח ישראל את כל הערים‬.‫הערים‬
Ammon, and the children of Israel dwelt in
.‫ וישב ישראל בכל ערי האמורי‬,‫האלה‬ all the cities of the Amorites. And the
‫ויאמרו כל בני ישראל להילחם את בני‬ children of Israel decided to fight also
.‫ לקחת את כל ארצם גם המה‬,‫עמון‬ against the sons of Ammon, but the Lord
said unto them: Do not besiege the sons of
‫ויאמר ה׳ אל בני ישראל אל תצר את‬
Ammon, neither provoke a battle with
‫ כי לא‬,‫בני עמון ואת תתגר בם מלחמה‬ them, for I will not give unto you aught of
‫ וישמעו בני‬.‫אתן לכם מארצם מאומה‬ their land. Therefore did not the children
‫ ולא נלחמו את בני‬,‫ישראל את דבר ה׳‬ of Israel fight against the sons of Ammon,
but they turned away from them and
,‫ ויפנו בני ישראל ויעלו דרך הבשן‬.‫עמון‬
journeyed by way of Bashan towards the
‫ ויצא עוג מלך‬.‫ארץ עוג מלך הבשן‬ land of Og, king of Bashan. And Og, the
‫הבשן לקראת ישראל למלחמה ועמו‬ king of Bashan, went forth against the
‫ ויד חזקה‬,‫אנשים הרבה גיבורי חיל‬ Israelites to fight with them, and he had
with him many mighty men, and a great
‫ ועוג מלך הבשן איש‬.‫מאוד מעם האמורי‬
army of the people of the Amorites. And
,‫גיבור חיל מאוד ונעריץ בנו גיבור מאוד‬ Og, the king of Bashan, was an exceedingly
‫ הנה‬,‫ ויאמר עוג בלבו‬.‫יותר גיבור ממנו‬ powerful man, but Naron, his son, was
‫כל מחנה ישראל מהלך שלוש פרסאות‬ even more powerful than he, and Og said
within his heart: Behold all the camp of
‫עתה אמיתם כאחת בלא חרב ובלא‬
the Israelites covers three Parsaoth, and
‫ ויעל עוג הרה יעצה ויקח משם‬.‫חנית‬ now I will slay them all with one blow
,‫אבן אחת גדולה אורכה שלוש פרסאות‬ without sword or spear. And Og ascended
‫וישם אותה על ראשו ויאמר להשליכה‬ Mount Jahaz and took up a large stone,
three Parsaoth in length, and placed it
‫על מחנה בני ישראל להמית את כל‬
upon his head and he intended to cast it
‫ ויבוא מלאך ה׳‬.‫ישראל באבן ההיא‬ upon the camp of the children of Israel, to
,‫וינקוב את האבן ההיא מעל ראש עוג‬ slay all the Israelites with that stone. But
‫ותרד האבן בצוואר עוג ויפול עוג לארץ‬ the angel of the Lord came and perforated
the stone from over his head and the stone
‫ בעת ההיא‬.‫מכובד ירידת האבן בצווארו‬
fell upon the neck of Og, and Og fell to
‫אמר ה׳ אל בני ישראל אל תיראו ממנו‬ the ground through the weight of the stone
‫כי בידכם נתתי אותו ואת כל עמו ואת‬ around his neck. And Moses went down to
‫ ועשיתם לו כאשר עשיתם‬,‫כל ארצו‬ him with a few men of the Israelites, and
he smote Og upon his ankles with a stick
‫ וירד אליו משה עם מתי מספר‬.‫לסיחון‬
and slew him. And afterwards the children
‫ ויך משה את עוג במטהו‬,‫מבני ישראל‬ of Israel pursued the sons of Og and their
‫ ואחרי כן‬.‫אל קרסולי רגליו וימיתהו‬ people, and they smote them and
‫רדפו בני ישראל את בני עוג ואת כל‬ destroyed them, so that there was not left
of them a remnant. Then Moses sent some
‫ עד בלתי השאיר להם‬,‫עמו ויכום ויכתום‬
of the children of Israel to spy out Jaazer,
‫ ואחרי כן שלח משה מבני ישראל‬.‫שריד‬ for Jaazer was a very prominent city, and
‫ כי יעזר היתה קריה‬,‫לרגל את יעזר‬ the spies searched it, and they trusted in
‫ וילכו המרגלים יעזר וירגלו‬.‫עליזה מאוד‬ the Lord, and the spies fought against the
people of Jaazer. And these men took Jaazer
‫ וילחמו הם‬,‫אותה ויבטחו המרגלים בה׳‬
and its suburbs, and the Lord delivered
‫ וילכדו האנשים ההם את‬.‫באנשי יעזר‬ them into their hands, and they drove
‫ ויורישו‬,‫יעזר ואת בנותיה ויתנה ה׳ בידם‬ away the Amorites that were there. Thus
‫ ויקחו בני ישראל‬.‫את האמורי אשר שם‬ the children of Israel conquered the two
kings of the Amorites and their land, sixty
‫ שישים עיר‬,‫את ארץ שני מלכי האמורי‬
cities on the other side of Jordan, from the
‫אשר בעבר הירדן מנחל ארנון עד הר‬ brook of Arnon even to Mount Hermon.
‫ ויסעו בני ישראל ויבואו בערבות‬.‫חרמון‬ And the children of Israel journeyed and
‫ וישמעו‬.‫מואב אשר מעבר לירדן יריחו‬ they came unto the plain of Moab, which
is on the other side of Jordan near Jericho.
‫בני מואב את כל הרעה אשר עשו בני‬
And when the sons of Moab heard of all
‫ישראל אל שני מלכי האמורי אל סיחון‬ the evil which the children of Israel had
‫ וייראו כל אנשי מואב מפני בני‬,‫ואל עוג‬ done unto the two kings of the Amorites,
.‫ישראל מאוד‬ to Sihon and Og, all the people of Moab

were in great fear of the Israelites,
‫ הנה שני מלכי‬,‫ויאמרו זקני מואב‬ 6 And when the elders of Moab heard these
words, it pleased them greatly to send for
‫האמורי סיחון ועוג החזקים מכל מלכי‬
Balaam, the son of Beor, and Balak, the
‫הארץ לא עמדו בפני בני ישראל ואיך‬
son of Zippor, king of Moab, sent
‫ הלא שלוח שלחו‬.‫נעמוד בני ם אנחנו‬ messengers unto Balaam saying: Behold
‫אלינו טרם זה לעבור לעבור מארצנו‬ there is a people come out of Egypt;
‫לדרכם ולא עזבנו אותם‪ ,‬עתה ישובו‬ ‫‪behold they cover the face of the earth, and‬‬
‫עלינו בחרבם הקשה והשמידו אותנו את‬ ‫‪they abide over against me. Come now‬‬
‫;‪therefore, I pray thee, curse me this people‬‬
‫אשר השאיר ממנו סיחון‪ .‬ויקץ מואב‬
‫;‪for they are too mighty for me‬‬
‫מפני בני ישראל וייראו מאוד מהם‪,‬‬ ‫‪peradventure I shall prevail, that we smite‬‬
‫ויתייעצו מה לעשות אל בני ישראל‪.‬‬ ‫‪them, and that I may drive them out of the‬‬
‫ויאמרו זקני מואב ויקחו איש מאנשיהם‬ ‫‪land; for I wot that he whom thou blessest‬‬
‫‪is blessed, and he whom thou cursest is‬‬
‫את בלק בן ציפור המואבי וימליכוהו‬
‫‪cursed. And [the messengers of Balak went,‬‬
‫עליהם בעת ההיא‪ ,‬ובלק איש חכם‬ ‫‪and they brought Balaam to curse the‬‬
‫מאוד‪ .‬ויקומו זקני מואב וישלחו אל בני‬ ‫‪people. But when Balaam came to curse‬‬
‫מדין לעשות איתם שלום‪ ,‬כי מלחמה‬ ‫‪Israel, the Lord said unto him: Curse not‬‬
‫‪this people for it is blessed. And Balak‬‬
‫גדולה ושנאה היתה בין מואב ובין מדין‬
‫‪requested Balaam day after day to curse‬‬
‫בימים ההם מימי הדד בן בדד מלך‬ ‫‪Israel, but Balaam did not hearken unto‬‬
‫אדום המכה את מדין בשדה מואב עד‬ ‫‪Balak on account of the word of the Lord‬‬
‫;‪which he had spoken unto Balaam‬‬
‫הימים ההם‪ .‬וישלחו בני מואב אל בני‬
‫מדין ויעשו איתם שלום‪ ,‬ויבואו זקני מדין‬
‫ארץ מואב לשלום בני מדין‪ .‬ויתייעצו‬
‫זקני מואב וזקני מדין מה לעשות להם‪,‬‬
‫להציל את נפשם מישראל‪ .‬ויאמרו כל‬
‫בני מואב אל זקני מדין‪ ,‬עתה ילחכו בני‬
‫ישראל את כל סביבותינו כלחוך השור‬
‫את ירק השדה כי כזאת וכזאת עשו‬
‫לשני מלכי האמורי החזקים ממנו‪.‬‬
‫ויאמרו זקני מדין אל מואב‪ ,‬שמענו כח‬
‫בעת אשר נלחם איתכם סיחון מלך‬
‫האמורי ויגבר ידו עליכם ויקח את‬
‫ארצכם‪ .‬כי שלח אל בעור בן יונוס ואל‬
‫בלעם בנו מארם נהריים ויבואו ויקללו‬
‫אתכם‪ ,‬על כן גברה יד סיחון בכם וילכוד‬
‫את ארצכם‪ .‬ועתה שלחו נא גם אתם אל‬

‫בלעם בנו כי הנה עודנו בארצו‪ ,‬ונתתם‬
‫לו שכרו ויבוא ויקלל את כל העם אשר‬
‫יראתם מפניהם‪ .‬וישמעו זקני מואב את‬
‫הדבר הזה וייטב בעיניהם לשלוח אל‬
‫בלעם בן בעור‪ ,‬וישלח בלק בן ציפור‬
‫מלך מואב מלאכים אל בלעם לאמור‪.‬‬
‫הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את כל‬
‫הארץ‪ ,‬והוא יושב ממולי‪ .‬ועתה לכה נא‬
‫ארה לי אותו כי עצום הוא ממני אולי‬
‫אוכל להילחם בו וגרשתיו‪ ,‬כי שמעתי‬
‫את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר‪.‬‬
‫וילכו מלאכי בלק אל בלעם‪ ,‬לקלל את‬
‫העם להילחם את מואב‪ .‬ויבוא בלעם אל‬
‫בלק‪ ,‬לקלל את ישראל‪ .‬ויאמר ה׳ אל‬
‫בלעם לא תאור את העם‪ ,‬כי ברוך הוא‪.‬‬
‫ויסת בלק בלעם לקלל את ישראל יום‬
‫יום‪ ,‬ולא שמע בלעם אל בלק מפני דבר‬
‫ה׳ אשר דיבר אל בלעם‪.‬‬
‫וירא בלק כי לא שמע בלעם אל דברו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪and when Balak saw that Balaam was not‬‬
‫ויקם וילך אל מקומו‪ ,‬וגם בלעם שב אל‬ ‫‪willing to follow his words, he rose up and‬‬
‫‪went to his home, and Balaam also‬‬
‫ארצו וילך משם מדינה‪ .‬ובני ישראל‬
‫‪returned to his home in Midian. And the‬‬
‫נסעו מערבות מואב‪ ,‬ויחנו על הירדן‬ ‫‪children of Israel journeyed from the plain‬‬
‫מבית הישימות עד אבל השיטים בקצה‬ ‫‪of Moab and encamped by the Jordan,‬‬
‫ערבות מואב‪ .‬ויהי בשבת בני ישראל‬ ‫‪from Beth-hajesi moth up to Abel-shittim‬‬
‫‪in the end of the plain of Moab. And when‬‬
‫בנחל השיטים‪ ,‬ויחל לזנות אל בנות‬
‫‪the children of Israel abode in the plain of‬‬
‫מואב‪ .‬ויגשו בני ישראל לפני מואב‪ ,‬ובני‬ ‫‪Shittim they began to commit fornication‬‬
‫מואב תקעו אהליהם נגד מחנה בני‬ with the daughters of Moab. For when the
‫ וייראו בהי מואב מפני ישראל‬.‫ישראל‬ children of Israel approached Moab, and
the people of Moab pitched their tents
‫ויקחו בני מואב את כל בנותיהם וכל‬
opposite the camp of Israel, the Moabites
,‫נשיהם היפות תואר וטובות המראה‬ were in great fear of the children of Israel,
.‫וילבישו אותם כסף וזהב ובגדים יקרים‬ and they took their daughters and wives
‫ויושיבו בני מואב את הנשים ההנה פתח‬ who were of fine figure and comely
appearance, and they dressed them in silver
‫ למען ראות אותם בני ישראל‬,‫אהליהם‬
and in gold and in costly garments; and the
‫ ויעשו‬.‫ויפנו אליהן ולא ילחמו את מואב‬ children of Moab placed those women in
‫כל בני מואב את הדבר הזה אל בני‬ the doors of their tents, that the children of
‫ ויושיבו איש את בתו ואיש את‬,‫ישראל‬ Israel might incline to them and not fight
against Moab; and the children of Israel
‫ וכל בני ישראל ראו‬.‫אשתו פתח אהלו‬
turned unto the daughters of Moab, and
‫את מעשה בני מואב ויפנו בני ישראל‬ they were charmed with them and went
.‫ ויתאוו להן וילכו אליהן‬,‫אל בנות מואב‬ after them. And when a Hebrew came to
‫ויהיה בבוא העברי אל פתח אוהל מואב‬ the door of a Moabitish tent and he saw
the daughter of Moab, he felt a desire for
‫ ויחמוד אותה בלבו‬,‫ויראה את בת מואב‬
her in his heart, and he spoke unto her as
.‫וידבר עמה פתח האוהל את אשר יחפוץ‬ he pleased. And while they were en gaged
‫ ויבואו אליהם כל אנשי‬,‫ויהי בדברם‬ in conversation, the men of Moab would
.‫האוהל וידברו אל העברי כדברים האלה‬ come out of the tent and address the
Hebrew in words like these, saying: Are we
‫הלא ידעתם כי אחים אנחנו כולנו יחד‬
not brethren, all the descendants of Lot
‫ ולמה לא‬,‫בני לוט ובני אברהם אחיו‬ and the descendants of Abraham his
‫תשבו איתנו ולמה לא תאכלו את לחמינו‬ brother, wherefore then do you not abide
‫ ויהי כי ירבו עליו בני מואב‬.‫ואת זבחינו‬ with us, and wherefore do you not eat of
our bread and of our sacrifices? And when
‫בדבריהם ויסיתו אותו בחלקת דבריהם‬
the Moabites had thus spoken and enticed
,‫והושיבוהו האהלה וטבחו לו וזבחו לו‬ him with their smooth words, they seated
‫ ויתנו לו יין‬.‫ואכל מזבחם ומלחמם‬ him in the tent and they slaughtered and
‫ ויושיבו לפניו נערה‬,‫וישתה וישכרוהו‬ sacrificed before him, and he ate of their
bread and sacrifices; and they gave him
‫יפה ועשה בה כרצונו כי לא ידע כי‬
wine and he drank, and when they had
‫ ככה יעשו בני מואב‬.‫שתה יין הרבה‬ him intoxicated they placed a beautiful
.‫לישראל במקום ההוא בנחל השיטים‬ maiden before him, and he did with her
‫ויחר אף ה׳ בישראל על הדבר הזה‬ according to his pleasure, for he knew not
what he was doing after having drunk such
‫ וימותו מישראל‬,‫וישלח בהם מגפה‬
an abundance of wine. Thus did the sons
‫ והנה איש‬.‫ארבעה ועשרים אלף איש‬ of Moab unto Israel in that place in the
‫אחד מבני שמעון זמרי בן סלוא שמו‬ valley of Shittim. And the anger of the
‫ויקרב את המדינית את כזבי בת צור‬ Lord was kindled against the children of
Israel on that account, and he sent a
‫ וירא‬.‫ לעיני כל בני ישראל‬,‫מלך מדין‬
pestilence among them, and there died of
‫פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן את‬ Israel twenty-four thousand men. And
‫ ויקח‬.‫הדבר הרע הזה אשר עשה זמרי‬ there was a man of the children of Simeon,
‫רומח וילך אחריהם וידקור את שניהם‬ Zimri, son of Salu, was his name, and he
enjoyed the person of the Midianite, Cobi,
.‫ ותעצר המגפה מעל בני ישראל‬,‫ויהרגם‬
daughter of Zur, king of Midian, before
the eyes of all the children of Israel; and
when Phineas, son of Eleazar, son of
Aaron, the priest, saw this great wickedness
of Zimri, Phineas went and took a spear
into his hands, and he followed them and
pierced both of them through, and slew
them. So the plague was stayed from the
children of Israel.
‫ ויאמר ה׳ אל‬,‫בעת ההיא אחרי המגפה‬ 8 And at that time, after the pestilence was
.‫משה ואל אלעזר בן אהרון הכהן לאמור‬ over, the Lord said unto Moses and Eleazar,
the priest, saying: Number ye the heads of
‫שאו את כל ראש עדת בני ישראל מבן‬
the entire congregation of the children of
,‫עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא‬ Israel from twenty years and upwards, all
‫ויפקדו משה ואלעזר את בני ישראל‬ those that went forth in the army; and
‫למשפחותיהם ויהיו פקודי כל ישראל‬ Moses and Eleazar numbered all the
children of Israel according to their
.‫שבע מאות אלף ושבע מאות ושלושים‬
families, and the number of all Israel was
,‫ופקודי בני לוי מבן חודש ומעלה‬ seven hundred thousand and seven
‫ ובאלה לא היה‬.‫שלושה ועשרים אלף‬ hundred and thirty. And of the number of
the children of Levi from one month and
,‫איש מפקודי משה ואלעזר אשר פקדו‬ upwards was twenty three-thousand; and
‫ כי אמר ה׳ להם מות ימותו‬.‫במדבר סיני‬ there was not among those numbers one
man of those that were numbered by
‫ וימותו כולם ולא נותר מהם איש‬,‫במדבר‬
Moses and Aaron in the wilderness, for the
‫ ויהי‬.‫כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון‬ Lord had said concerning them, that they
‫ אמור אל‬,‫אחרי כן ויאמר ה׳ אל משה‬ would all die in the wilderness, and thus
not one remained of them, save Caleb, the
‫בני ישראל לנקום מאת מדין את נקמת‬
son of Jephunneh, and Joshua, the son of
‫ ויעש כן משה‬.‫אחיהם בני ישראל‬
Nun. After this the Lord spoke unto
‫ויתבחרו בני ישראל מהם שנים עשר‬ Moses, saying: Speak unto the children of
‫ ויצבאו‬.‫ וילכו מדינה‬,‫ אלף למטה‬.‫אלף‬ Israel, that they avenge the cause of their
brethren. And Moses did so, and the
‫ וגם‬,‫בני ישראל על מדין ויהרגו כל זכר‬
children of Israel selected twelve thousand
‫את חמשת נסיכי מדין ואת בלעם בן‬
men from their midst, one thousand from
‫ וישבו בני ישראל את‬.‫בעור הרגו בחרב‬ each tribe, and they went unto Midian.
‫ ואת כל בהמתם ואת‬,‫נשי מדין ואת טפם‬ And they fought against Midian, and they
slew every male, and the five princes of
‫ ויקחו את כל השלל ואת‬.‫כל אשר להם‬
Moab and Balaam, the son of Beor, they
‫ ויביאו אותו אל משה ואל‬,‫כל המלקוח‬
slew likewise with the sword. And the
‫ ויצאו משה‬.‫אלעזר אל ערבות מואב‬ children of Israel captured all the wives of
‫ואלעזר וכל נשיאי העדה לקראתם‬ the Midianites, and their children, and
‫ ויחצו את כל שלל מדין אל‬.‫בשמחה‬ their cattle, and alf belonging unto them,
and they took all the spoil and all the
,‫ ויקחו בני ישראל משלל מדין‬.‫ישראל‬
captives, and they brought them unto
‫וינקמו בני ישראל ממדין נקמת אחיהם‬ Moses and Eleazar, into the plain of Moab.
.‫בני ישראל‬ And Moses and Eleazar, and all the princes
of the congregation went forth to meet
them with joy, and they divided all the
spoil of Midian, and thus the children of
Israel avenged on Midian the cause of their
brethren, the children of Israel.
Book of Deuteronomy
‫בעת ההיא אמר ה׳ אל משה הן קרבו‬ At that time the Lord said unto Moses:
‫ קח לך את יהושע בן נון‬,‫ימיך למות‬ Behold, the days are approaching for thee
to die. Take thou Joshua, the son of Nun,
,‫משרתך והתייצבו באוהל מועד ואצונו‬
thy servant, and place him in the
‫ וירא ה׳ באוהל בעמוד‬.‫ויעש משה כן‬ tabernacle that I may give him my
.‫ ויעמוד עמוד הענן על פתח האוהל‬,‫ענן‬ commandments, and Moses did so. And
‫ חזק‬,‫ויצו ה׳ את יהושע בן נון ויאמר לו‬ the Lord appeared in the tabernacle in a
pillar of cloud, and the pillar of cloud
‫ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל‬
stood at the door of the tabernacle, and the
‫הארץ אשר נשבעתי להם ואנוכי אהיה‬ Lord commanded Joshua, the sun of Nun,
‫ חזק ואמץ‬,‫ ויאמר משה אל יהושע‬.‫עמך‬ saying unto him: Be thou strong and
‫כי אתה תנחיל את הארץ אל בני ישראל‬ courageous for thou shalt bring the
children of Israel to the land which I have
‫וה׳ יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך אל‬
given unto them, and I will be with thee.
‫ ויקרא משה אל כל‬.‫תירא ואל תחת‬ And Moses said unto Joshua: Be strong
‫ אתם ראיתם את כל‬,‫ישראל ויאמר להם‬ and courageous, for thou wilt cause the
‫הטובה אשר עשה לכם ה׳ אלוקיכם‬ children of Israel to inherit the land, and
the Lord will be with thee, He will not
‫ ועתה שמרו לכם את כל דברי‬.‫במדבר‬
leave thee nor forsake thee. Fear not and be
,‫התורה הזאת ולכו בדרך ה׳ אלוקיכם‬ not dismayed. And Moses called to all
‫אל תסורו מכל הדרך אשר ציוה ה׳‬ Israel and he said unto them: Ye have seen
‫ וילמד משה את בני‬.‫אתכם ימין ושמאל‬ all the good which the Lord your God hath
done for you in the wilderness. Now
‫ישראל חוקים ומשפטים ותורות לעשות‬
therefore observe ye all the words of this
‫ וילמדם את דרך‬.‫ כאשר ציוהו ה׳‬,‫בארץ‬ law and walk in the way of the Lord your
‫ הלא הם כתובים על‬,‫ה׳ ואת תורותיו‬ God, do not turn from the path which the
‫ספר תורת האלוקים אשר נתן אל בני‬ Lord hath commanded you, neither to the
right nor to the left. And Moses taught the
‫ ויכל משה לצוות את‬.‫ישראל ביד משה‬
child ren of Israel statutes, and judgments,
‫ עלה‬.‫ ויאמר ה׳ אליו לאמור‬,‫בני ישראל‬ and laws, to practice them in the land, as
‫אל ער העברים ומות שם והאסף אל‬ the Lord had commanded him, behold
‫ ויעל‬.‫ כאשר נאסף אהרון אחיך‬,‫עמך‬ they are written in the book of the law of
God which he gave unto the children of
‫משה כאשר ציוהו ה׳ וימת שם בארץ‬
Israel by the hand of Moses. And when
‫ בשנת הארבעים לצאת‬,‫מואב על פי ה׳‬ Moses had finished instruct ing the
‫ ויבכו בני‬.‫בני ישראל מארץ מצרים‬ children of Israel, the Lord said unto him:
‫ישראל את משה בערבות מואב שלושים‬ Go up to Mount Abarim and die there,
and thou shalt be gathered to thy people
.‫ ויתמו ימי בכי אבל משה‬,‫יום‬
like unto Aaron, thy brother. And Moses
went up, as the Lord had commanded unto
him, and he died there, in the land of
Moab, in the fortieth year of the children
of Israel’s departure from the land of
Egypt. And the children of Israel wept for
Moses in the plains of Moab, thirty days;
so the days of mourning for Moses were
ended.
Book of Joshua
‫ ויאמר ה׳ אל‬,‫ויהי אחרי מות משה‬ 1 And it came to pass after the death of
‫ קום עבור את‬.‫יהושע בן נון לאמור‬ Moses that the Lord spoke unto Joshua,
saying: Arise, go over this Jordan unto the
‫הירדן אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל‬
land which I do give unto the children of
‫והנחלת לבני ישראל את הארץ כל‬ Israel, and thou shalt divide it for an
‫מקום אשר תדרך כף רגליכם בו לכם‬ inheritance unto these people. Every place
‫ מהמדבר והלבנון הזה עד הנהר‬,‫יהיה‬ that the sole of your foot will tread upon,
that have I given unto you, as I said unto
‫ לא‬.‫הגדול נהר פרת יהיה גבולכם‬
Moses. From the wilderness and this
‫ כאשר‬,‫יתייצב איש לפניך כל ימי חייך‬ Lebanon, even unto the great river, the
‫ רק חזק‬.‫הייתי עם משה אהיה עמך‬ river Euphrates, all the land of the Hittites,
‫ואמץ לשמור את התורה אשר ציוך‬ and unto the great sea toward the going
down of the sun, shall be your coast. There
‫ אל תסור מן הדרך ימין ושמאל‬,‫משה‬
shall not any man be able to stand before
‫ ויצו יהושע‬.‫למען תשכיל בכל אשר תלך‬ thee all the days of thy life; as I was with
‫ עברו במחנה‬,‫את שוטרי ישראל לאמור‬ Moses so will I be with thee. Only be thou
,‫ הכינו לכם צדה‬.‫וצוו את העם לאמור‬ strong and courageous, that thou mayest
observe to do according to all the laws
‫כי בעוד שלושת ימים אתם עוברים את‬
which Moses commanded thee; turn not
‫ ויעשו כן שוטרי‬.‫הירדן לרשת את הארץ‬ from it to the right hand or to the left
‫ ויעשו ככל‬,‫בני ישראל ויצוו את העם‬ hand, that thou mayest prosper
‫ וישלח יהושע שניים‬.‫אשר ציוה יהושע‬ whithersoever thou goest. Then Joshua
commanded the officers of the people,
‫ וילכו וירגלו‬,‫אנשים לרגל את יריחו‬
saying: Pass through the host and
‫ ויבואו מקץ שבעת‬.‫האנשים את יריחו‬ command the people, saying: Prepare you
‫ כי‬,‫ימים אל יהושע המחנה ויאמרו לו‬ victuals, for within three days you shall
‫נתן ה׳ בידינו את כל הארץ וכי נמוגו כל‬ pass over this Jordan to possess the land;
and the officers did so. And Joshua sent
‫ ויהי אחרי כן וישכם‬.‫יושביה מפנינו‬
two men to search the land about Jericho,
‫ ויסעו‬,‫יהושע בבוקר וכל ישראל עמו‬ and the men went and they spied out
‫ ויעבור יהושע את הירדן וכל‬.‫מהשיטים‬ Jericho, and at the end of seven days they
‫ ויהושע בן שמונים ושתיים‬,‫ישראל עמו‬ returned unto Joshua, and said unto him:
Truly the Lord hath delivered unto our
‫ ויעל העם‬.‫שנה בעברו עם ישראל בירדן‬
hands all the land; for even all the
‫מהירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו‬ inhabitants of the country do faint because
‫ ויעשו בני‬.‫ בקצה מזרח יריחו‬,‫בגלגל‬ of us. And after this Joshua rose up in the
morn ing and all Israel with him, and they
‫ישראל את הפסח בגלגל בערבות יריחו‬
journeyed from Shittim, and Joshua with
‫ ככתוב בתורת‬,‫בארבע עשר לחודש‬
all the people passed over the Jordan; and
‫ וישבות המן בעת ההיא ממחרת‬.‫משה‬ Joshua was eighty-two years old when he
,‫הפסח ולא היה עוד לבני ישראל מן‬ passed over the Jordan with all Israel. And
the people went up from the Jordan on the
.‫ויאכלו מתבואת ארץ כנען‬
tenth day of the first month, and they
encamped in Gilgal, on the eastern end of
Jericho. And the children of Israel observed
the Passover in Gilgal in the plain of
Jericho, on the fourteenth day, as it is
written in the law of Moses. And the
manna ceased to fall at that time on the
morning of the Passover, and there was no
more manna for the children of Israel and
they ate of the productions of the land of
Canaan.
,‫ויריחו סוגרת ומסוגרת מפני בני ישראל‬ Now Jericho was straitly shut up because of
the children of Israel, none went out and
‫ ויהי בחודש השני‬.‫אין יוצא ואין בא‬
none came in. And it came to pass in the
‫ קום‬,‫באחד לחודש ויאמר ה׳ אל יהושע‬
second month, on the first of the month,
‫הנה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה‬ that the Lord said unto Joshua: Arise, for
‫ וסבותם את העיר כל‬.‫ואת כל עמה‬ behold I have given Jericho into thy hands
with all the people therein; and all your
‫אנשי המלחמה יום יום פעם אחת כה‬
host shall go around the city once each day
‫תעשה ששת ימים והכוהנים יתקעו‬
and blow trumpets, for six days, and the
‫ והיה כשמעם את קול השופר‬.‫בשופרות‬ priests shall blow trumpets. And when you
‫יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת‬ hear the sound of the trumpets all the
.‫ ועלו כל העם איש נגדו‬,‫העיר תחתיה‬ people shall utter a great shout, and the
walls of the city shall fall down flat, and all
‫ ויהי‬.‫ ככל אשר ציוהו ה׳‬,‫ויעש יהושע כן‬
the people shall ascend up, every man
‫ביום השביעי ויסובו את העיר שבע‬ straight before him; and Joshua did as the
‫ ויהי‬,‫פעמים והכוהנים תקעו בשופרות‬ Lord had commanded him, and on the
‫בשביעית ויאמר יהושע אל העם הריעו‬ seventh day he went around the city seven
times, and the priests blew their trumpets.
‫ אך חרם‬.‫כי נתן ה׳ בידינו את כל העיר‬
And at the seventh circuit, Joshua said
.‫ היא וכל אשר בה‬,‫לה׳ תהיה העיר‬ unto the people: Shout ye, for the Lord
‫ פן תשימו את‬,‫ואתם תשמרו מן החרם‬ hath delivered the whole city into your
‫ וכל‬.‫מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו‬ hands, but let the city with all that is in it
be accursed unto the Lord, and keep ye
‫ קודש לה׳ הוא‬,‫כסף וזהב ונחושת וברזל‬
away from the accursed thing, lest ye bring
‫ ויתקעו העם בשופרות‬.‫אוצר ה׳ יבוא‬ curse and affliction into the camp of Israel;
,‫ויריעו תרועה גדולה ויפלו חומות יריחו‬ and let all the gold and silver, the brass and
.‫ויעל כל העם איש נגדו וילכדו את העיר‬ iron, be consecrated unto the Lord, to
come into the treasury of the Lord. And
‫ מאיש עד‬,‫ויחרימו את כל אשר בה‬
the priests blew their trumpets, and the
‫אישה מנער ועד זקן שור ושה וחמור‬ people gave a great shouting, and the walls
‫ רק כל‬,‫ וכל העיר שרפו באש‬.‫לפי חרב‬ of Jericho fell down flat, and every man
‫כלי הכסף והזהב והנחושת והברזל נתנו‬ went into the city straight before him. And
they took the city, and they exterminated
‫ וישבע יהושע בעת ההיא‬.‫אוצר ה׳‬
all that was in it, men and women, young
‫ ארור האיש אשר יבנה את יריחו‬,‫לאמור‬ and old, oxen, sheep and asses, at the edge
.‫בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה‬ of the sword, and they burned the entire
‫ועכן בן כרמי בן זבדי בן זרח בן יהודה‬ city with fire, only the vessels of silver, and
gold, and of brass, and of iron, they put
‫מעל בחרם ויקח מן החרם ויחביאו‬
into the treasury of the Lord. And Joshua
‫ ויהי אחרי‬.‫ ויחר אף ה׳ בישראל‬,‫באהלו‬ swore at that time, saying: Cursed be the
,‫כן בשוב בני ישראל משרוף את יריחו‬ man who buildeth Jericho; he shall lay the
‫וישלח יהושע אנשים לרגל את העי‬ foundation thereof in his first born, and in
his youngest son shall he set up the gates of
‫ ויעלו האנשים וירגלו את‬.‫להילחם בה‬
it. But Achan, the son of Carmi, the son of
‫העי וישובו ויאמרו אל יהושע אל יעל‬ Zabdi, the son of Zerah, the son of Judah,
‫עמך כל העם אל העי רק כשלושת אלפי‬ committed a trespass on the accursed
‫ כי מעט אנשים‬,‫איש יעלו ויכו את העי‬ thing, and he took thereof and hid it in his
tent, and the anger of the Lord was kindled
‫ ויעלו עמו מבני‬,‫ ויעש כן יהושע‬.‫המה‬
against Israel. And after the children of
‫ישראל שלושת אלפי איש וילחמו עם‬ Israel had returned from the burning of
‫ ותכבד המלחמה על ישראל‬.‫אנשי העי‬ Jericho, Joshua sent men to search the city
‫ויכו אנשי העי מישראל שלושים ושישה‬ of Ai, and the men went and they spied
out the city, and they returned, saying: Let
.‫ וינוסו בני ישראל לפני אנשי העי‬,‫איש‬
not all the people go up; let about three
‫וירא יהושע את הדבר הזה ויקרע‬ thousand men go up to smite Ai, for they
,‫שמלותיו ויפול על פניו ארצה לפני ה׳‬ are but few. And Joshua did so, and he
.‫הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם‬ took with him about three thousand men,
and they fought with the men of Ai. But
the battle was adverse to Israel, and the
men of Ai smote of Israel thirty-six men,
and the children of Israel fled from before
the men of Ai. And Joshua rent his clothes
and fell to the ground upon his face before
the Lord, with all the elders of Israel, and
threw dust upon their heads.
‫ אהה ה׳ למה‬,‫ויאמר יהושע אל ה׳‬ 3 And Joshua said: O Lord, wherefore hast
thou brought this people over this Jordan
‫העברת את העם הזה את הירדן מה‬
What shall I say when Israel turneth his
‫אומר אחרי אשר הפך ישראל עורף לפני‬
back before his enemies? For the
‫ עתה ישמעו כל הכנעני יושבי‬.‫אויביו‬ Canaanites and all the inhabitants of the
‫ ונסבו עלינו‬,‫הארץ את הדבר הזה‬ land shall hear of it, and shall environ us
round, and cut off our name from the
,‫ ויאמר ה׳ אל יהושע‬.‫והכריתו את שמנו‬
earth. And the Lord said unto Joshua:
‫למה אתה נופל על פניך קום לך כי חטא‬ Wherefore fallest thou upon thy face? Arise
‫ לא אוסיף להיות‬,‫ישראל ויקחו מן החרם‬ and go away, for Israel hath sinned in
‫עמהם אם לא ישמידו את החרם‬ taking from the accursed thing, and I shall
be with them no more, unless they
‫ ויקם יהושע ויאסוף את העם‬.‫מקרבם‬
exterminate the accursed thing from their
‫ וילכד שבט‬,‫ויקרב את האורים כדבר ה׳‬ midst. And Joshua arose and assembled the
‫ ויאמר יהושע‬.‫יהודה וילכד עכן בן כרמי‬ people, and brought the Urim, according
.‫ הגד נא לי בני מה עשית‬,‫אל עכן‬ to the word of God, and the tribe of Judah
was taken, and finally Achan, the son of
‫ ראיתי בשלל אדרת שנער‬,‫ויאמר עכן‬
Carmi, was taken; and Joshua said unto
‫טובה ומאתיים שקלים כסף ולשון זהב‬ Achan: Inform me now my son of what
‫ ואחמדם‬.‫חמישים שקלים משקלו‬ thou hast done. And Achan said: I saw
‫ והנה בתוך האוהל טמונים‬,‫ואקחם‬ among the spoils a goodly garment of

Shinar and two hundred shekels of silver,
‫ וילכו‬,‫ וישלח יהושע אנשים‬.‫בארץ‬
and a wedge of gold of fifty shekels weight,
‫ויקחום מאוהל עכן ויביאו אותם אל‬ and I coveted them and took them; and
‫ ויקח יהושע את עכן ואת הכלים‬.‫יהושע‬ behold they are hid in the earth in the
‫האלה ואת בניו ואת בנותיו ואת כל אשר‬ midst of my tent. And Joshua sent men,
and they went and took all these things
‫ וישרוף אותם‬.‫ ויעל אותם עמק עכור‬,‫לו‬
from Achan’s tent, and brought them unto
‫יהושע שם באש וירגמו כל ישראל את‬ Joshua. And Joshua took Achan with all
‫ על‬,‫עכן באבנים ויקימו עליו גל אבנים‬ these things, with his sons and daughters,
and all belonging unto him, into the valley
‫ וישב‬,‫כן קרא למקום ההוא עמק עכור‬
of Achor, and Joshua burned them all with
‫ ואחרי כן קרב יהושע אל‬.‫ה׳ מחרון אפו‬
fire; and all Israel stoned them with stones
,‫ ויאמר ה׳ אל יהושע‬.‫ וילחם בה‬,‫העי‬ and they raised over him a heap of stones.
‫אל תרא ואל תחת הנה נתתי בידך את‬ Therefore he called that place the valley of
Achor; thus the Lord turned his anger from
‫ ועשית להם‬.‫העי ואת מלכה ואת עמו‬
Israel, and Joshua approached the city once
‫ רק שללה‬,‫כאשר עשית ליריחו ולמלכה‬
more to fight with it. And the Lord said
‫ שים לך אורב לעיר‬,‫ובהמתה תבוזו לכם‬ unto Joshua: Fear not and be not
‫ ויבחר‬,‫ ויעש יהושע כדבר ה׳‬.‫מאחריה‬ dismayed, for behold I have delivered into
‫מכל עם המלחמה שלושים אלף גיבורי‬ thy hand Ai, and her king, and her people,
and thou shalt do unto them as thou hast
‫ ויצו אותם‬.‫חיל וישלחם ויארבו לעיר‬
done unto Jericho and her king. But the
‫לאמור בראותכם אותנו ננוס לפני אנשי‬ spoil of the city and the cattle shall you
‫ תקומו‬,‫העי בערמה וירדפו אחרינו‬ take for yourselves; and lay an ambush to
.‫ ויעשו כן‬,‫מהמארב ולכדתם את העיר‬ the city behind it; and Joshua did so. And
he selected from the midst of his host
‫וילחם יהושע ויצאו אנשי העיר לקראת‬
thirty thousand valiant men and he sent
‫ והם לא ידעו כי אורבים להם‬,‫ישראל‬ them to lay in ambush behind the city, and
‫ וינגעו יהושע וכל ישראל‬.‫מאחרי העיר‬ he commanded them, saying: When you
see us fleeing from before them with
.‫ וינוסו דרך המדבר בערמה‬,‫לפניהם‬
cunning, and they will pursue us, then
‫ויזעקו אנשי העי לכל העם אשר בעיר‬
shall ye rise up from the ambush and take
‫ ויצאו וינתקו מן‬,‫לרדוף אחרי ישראל‬ the city; and they did so. And Joshua with
‫העיר לא נשאר אחד ויעזבו את העיר‬ all the Israelites fought against Ai, and they
acted with cunning and fled towards the
‫ וכל‬.‫פתוחה וירדפו אחרי ישראל‬
wilderness. Then the men of Ai assembled
‫האורבים קנו ממקומם וימהרו ויבואו‬
all the people of the city to pursue the
‫ ויפנו‬.‫ ויציתו אותה באש‬,‫לעיר וילכדוה‬ Israelites, and they went out and were
‫אנשי העי אחריהם והנה עלה עשן העיר‬ drawn away from the city, not one of them
‫ ולא היה בהם ידים לנוס הנה‬,‫השמימה‬ remained, and they left the city open and
they pursued the children of Israel; and
‫ ויהי כל אנשי העי לישראל בתווך‬.‫והנה‬
those who lay in ambush rose up from
‫ ויכו אותם יד בלתי‬,‫אלה מזה ואלה מזה‬ their hiding place, and they entered the
‫ ויתפשו בני ישראל‬.‫השאיר להם שריד‬ city and took it and set it on fire. And
‫ ויביאו אותו אל‬,‫את מלוש מלך העי חי‬ when the people of Ai turned backwards
they saw, and behold, the smoke of the city
.‫יהושע ויתלהו יהושע על העץ וימת‬
ascended heavenwards, and they had no
escape neither one way nor the other way,
and the children of Israel surrounded them
and smote them, until there was not left of
them a remnant. And the children of Israel
took Melosh, king of Ai, and brought him
unto Joshua, and Joshua hanged him on a

tree and he died;
‫וישובו בני ישראל אל העיר אחרי‬ 4 and the number of the people of Ai that
‫ ויכו את כל אשר בה לפי‬,‫שורפם אותה‬ were slain, men and women, was twelve
thousand. And when all the kings of
‫ ויהי מספר כל הנופלים מאנשי העי‬.‫חרב‬
Canaan on this side of the Jordan, heard of
‫ רק‬.‫ שניים עשר אלף‬,‫מאיש ועד אישה‬ the evil which the Israelites had done unto
‫ כדבר‬,‫הבהמה ושלל הערים בזזו להם‬ Jericho and unto Ai, they assembled to
‫ וישמעו כל המלכים אשר‬.‫ה׳ אל יהושע‬ fight against Israel. But the inhabitants of
Gibeon were greatly afraid to fight with the
‫בעבר הירדן כל מלכי הכנעני את כל‬
Israelites, and they acted cunningly, and
,‫הרעה אשר עשו בני ישראל ליריחו‬ they came unto Joshua and unto all Israel,
‫ אך‬.‫ויתקבצו יחד להילחם את ישראל‬ and they said unto them: We are coming
‫יושבי גבעון יראו להם מאוד מפני‬ from a distant land, and we pray you to cut
a covenant with us. And the children of
‫ ויעשו‬.‫ פן ימותו‬,‫ישראל להילחם איתם‬
Israel made a covenant of peace with them,
‫בערמה ויבואו אל יהושע ואל כל ישראל‬ and the princes of the congregation swore
‫ מארץ רחוקה באנו עתה‬,‫ויאמרו אליהם‬ unto them. And the children of Israel
learned soon that the Gibeonites lived
‫ ויערימו יושבי גבעון על‬.‫כרתו לנו ברית‬
quite near and in the midst of their own
‫ ויכרתו להם בני ישראל‬,‫בני ישראל‬
land, but the children of Israel did not slay
‫ברית ויעשו להם שלום וישבעו להם‬ them, for they had sworn unto them by the
‫ וידעו כל‬,‫ ויהי אחרי כן‬.‫נשיאי העדה‬ Lord, and they made the Gibeonites
hewers of wood and drawers of water. And
‫ישראל כי קרובים הם אליו ובקרבו הם‬
Joshua said unto them: Wherefore have ye
‫ אך לא המיתום בני ישראל כי‬.‫יושבים‬
beguiled us, saying: We are very far from
‫ ויהיו חוטבי עצים‬,‫נשבעו להם בה׳‬ you; when ye dwelt in our midst? And they
‫ למה‬,‫ ויאמר אליהם יהושע‬.‫ושואבי מים‬ said: Because it hath been told unto thy
servants, all that you have done unto the
‫ ויענוהו‬.‫רמיתונו לעשות לנו הדבר הזה‬
kings of the Amorites, and we were greatly
‫ כי הוגד לעבדיך את כל אשר‬,‫לאמור‬
afraid of our lives, wherefore we have done
‫עשיתם לכל מלכי האמורי ונירא מאוד‬ this thing. And Joshua made them that day
‫ ויתנם‬.‫לנפשותינו ונעש הדבר הזה‬ hewers of wood and drawers of water, and
he divided them for slaves amongst the
‫יהושע ביום ההוא לכל ישראל לחטוב‬ tribes of Judah. And Adonizedek, king of
‫ ויחלקם‬,‫להם עצים ולשאוב להם מים‬ Jerusalem, heard this thing, and he sent to
Hoham, king of Hebron, and to Piram,
‫ ויהי כשמוע‬.‫לכל שבטי ישראל לעבדים‬
king of Jarmuth, and to Japhia, king of
‫אדוני צדק מלך ירושלים את כל אשר‬ Lachish, and to Debir, king of Eglon, and
‫ וישלך אל‬,‫עשו בני ישראל ליריחו ולעי‬ all these five kings of the Amorites
‫הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות‬ assembled, and encamped before Gibeon
to fight with the people of Gibeon. And
‫ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך‬
the inhabitants of Gibeon sent unto
‫ עלו איתי ועזרוני ונכה את‬.‫עגלון לאמור‬ Joshua, saying: Hasten to help us, for all
‫ ואת יושבי גבעון אשר‬,‫בני ישראל‬ the kings of the Amorites have come to
‫ ויאספו ויעלו‬.‫השלימו את בני ישראל‬ fight against us. And Joshua came up with
his host from Gilead, and he smote the five
‫חמשת מלכי האמורי עם כל מחניהם עם‬
kings in a terrible smiting, and they fled
.‫ כחול אשר על שפת הים‬,‫רב מאוד‬ from before Israel.
‫ויבואו ויחנו כל המלכים האלה על‬
.‫ ויחלו להילחם ביושבי גבעון‬,‫גבעון‬
‫וישלחו כל אנשי גבעון אל יהושע‬
‫ עלה אלינו מהרה והושיענו כי‬,‫לאמור‬
‫נקבצו עלינו כל מלכי האמורי להילחם‬
‫ ויעל יהושע וכל עם המלחמה מן‬.‫בנו‬
‫ ויכה‬,‫הגלגל ויבוא אליהם יהושע פתאום‬
.‫את חמשת המלכים ההם מכה רבה‬
‫ויהומם ה׳ לפני בני ישראל ויכום מכה‬
‫ וירדפום דרך מעלה בית‬,‫גדולה בגבעון‬
.‫חורון עד מקדה וינוסו מפני בני ישראל‬
‫ויהי בנוסם וישלך ה׳ עליהם אבני ברד‬ 5 And while they were fleeing the Lord sent
‫ וימותו מהם רבים מאשר‬,‫מן השמים‬ down upon them hail stones from heaven,
which slew of them more than the Israelites
‫ ובני ישראל רדפו‬.‫הרגו בני ישראל‬
had slain. And while they were engaged in
‫אחריהם ויכום עוד בדרך הלוך והכות‬ smiting the Amorites, the day was turning
‫ ויהי בהכות אותם והיום נטה‬.‫אותם‬ towards evening, and Joshua said before
,‫ ויאמר יהושע לעיני כל העם‬.‫לערוב‬ the eyes of Israel: Sun stand thou still upon
Gibeon; and thou, moon, upon the valley
‫שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון עד‬
of Ajalon, until this people has avenged
‫ וישמע ה׳ בקול יהושע‬.‫יקום גוי אויביו‬ itself on his enemies. And the Lord
‫וידום השמש בחצי השמים ויעמוד‬ hearkened unto the voice of Joshua, and
‫ וגם ירח עמד ולא‬,‫שלושים ושישה עתים‬ the sun stood still in the midst of the
heaven for thirty-six minutes, and the
‫ ולא היה כיום‬.‫אץ לבוא כיום תמים‬
moon also stayed and did not move on for
‫ההוא לפניו ולאחריו לשמוע ה׳ בקול‬ nearly an entire day. And there was no day
‫ אז‬.‫ כי ה׳ נלחם להם לישראל‬,‫איש‬ like this, before or after it, that the Lord
‫ ביום תת‬,‫ידבר יהושע את השירה הזאת‬ hearkened unto the voice of a man; for the
Lord fought for Israel. Then sang Joshua
‫ה׳ את האמורי לפני יהושע ולפני בני‬
this song, and he said before the eyes of
‫ רבות‬,‫ ויאמר לעיני כל ישראל‬.‫ישראל‬ Israel: Oh Lord thou hast performed
,‫עשית אתה ה׳ פעלת גדולות מי כמוך‬ mighty deeds, thou hast done great things,
‫ חסדי ומצודתי‬.‫שפתיי יזמרו לשמך‬ and who is thy like? Let my lips sing
praises to thy name. My goodness and my
‫משגבי שיר חדש אשירה לך בתודה לך‬
strength and my high tower art thou; I will
‫ כל מלכי ארץ‬.‫ אתה עוז ישועתי‬,‫אזמרה‬ sing unto thee a new song, with
‫ בני‬,‫יודוך סלה רוזני תבל לך יזמרו‬ thanksgiving will I praise thee, for thou art
the strength of my salvation. Let all the
‫ישראל ירננו בישועתך ישירו ויזמרו‬
kings of the earth give praise unto thee, let
‫ עליך בטחנו ה׳ אמרנו אתה‬.‫גבורתך‬
the princes of the earth sing unto thee; and
‫ כי היית לנו למחסה למגדל עוז‬,‫אלוקינו‬ Israel will sing unto thee, and glorify thy
‫ אליך זעקנו ולא בושנו בך‬.‫מפני אויבינו‬ power. In thee, oh God, did we trust, we
said thou art our God, our shield and our
‫ בשועתנו אליך שמעת‬,‫בטחנו ונמלטנו‬
fortress against our enemies. We cried unto
‫ הראית לנו‬.‫קולנו הצלת מחרב נפשינו‬
thee and we were not humbled in shame,
‫ שמחת לבנו‬,‫חסדיך נתת לנו ישועתך‬ we trusted in thee and we were delivered.
‫ יצאת לישע לנו גאלת בזרוע‬.‫בגבורתך‬ When we cried unto thee, thou hast heard
‫ עניתנו משמי קדשך מרבבות‬,‫את עמך‬ our voice, thou hast rescued our souls from
the sword, thou hast shown unto us thy
,‫ שמש וירח בזבול עמדו‬.‫עם הושעתנו‬
mercy and thy salvation, thou hast caused
‫ותעמוד באפך אל צוררנו ותצו אלימו‬ our hearts to rejoice in thy might. Thou
‫משפטיך‪ .‬כל רוזני ארץ עמדו מלכי גוים‬ ‫‪hast gone forth for our salvation, with the‬‬
‫‪strength of thy arm hast thou redeemed‬‬
‫נקבצו יחד מפניך‪ ,‬לא נעו אל מלחמותיך‬
‫‪thy people. Thou hast delivered us from‬‬
‫חפצו‪ .‬קמת אלימו באפך ותורד עלימו‬
‫‪tens of thousands. Sun and moon stood‬‬
‫זעמך‪ ,‬אבדתם בחרונך ותצמיתם‬ ‫‪still in heaven and thy wrath thou hast‬‬
‫בחכמתך‪ .‬המו גוים מפחדך מטו ממלכות‬ ‫‪continued against our oppressors, and thou‬‬
‫‪hast executed thy judgment upon them.‬‬
‫מרוגזך‪ ,‬מחצת מלכים ביום אפך‪ .‬שפכת‬
‫‪The earth quaked and trembled from the‬‬
‫עלימו זעמך חרון אפך השיגמו‪ ,‬השבת‬
‫‪noise of thy storm against them, thy‬‬
‫עלימו אונם ואצמיתם בר עתם‪ .‬שחת‬ ‫‪whirlwinds consumed them, and their rain‬‬
‫פרשו בה נפלו‪ ,‬ברשת טמנו נלכדה‬ ‫‪thou hast turned into hail over them. They‬‬
‫רגלם‪ .‬מצאת ידך לכל אויביך‪ ,‬אשר‬ ‫‪were consumed and they perished in thine‬‬
‫‪anger, thou hast delivered thy people in thy‬‬
‫אמרו בחרבם ירשו ארץ בזרועם שכנו‬
‫‪might. Therefore our hearts rejoice in thee,‬‬
‫עיר‪ .‬מלאת פניהם קלון‪ ,‬הגעת לארץ‬ ‫‪our souls are entranced with thy salvation.‬‬
‫קרנותם‪ .‬ותבהלמו בחכמתך‪ ,‬ותאבדמו‬ ‫‪Our tongues shall speak of thy might, we‬‬
‫מפניך‪ .‬רגזה ארץ ותרעש מקול רעמך‬ ‫‪will sing unto thee and praise thy‬‬
‫‪wonderful works forevermore.‬‬
‫עליהם‪ ,‬לא חשכת ממות נפשם וחייתם‬
‫לשאול הגעת‪ .‬הרדפתמו בסערתך‬
‫כליתמו בסופתך‪ ,‬נתת גשמיהם ברד נפלו‬
‫במהמורות בל יקומו‪.‬‬
‫נבלתם כסוחה היתה‪ ,‬בקרב חוצות‬ ‫ו‬
‫הושלכה‪ .‬ספו תמו מפניך‪ ,‬הושעת עמך‬

‫בגבורתך‪ .‬על כן בך ישיש לבנו‪ ,‬תגיל‬
‫נפשנו בישועתך‪ .‬לשוננו תספר גבורתך‪,‬‬
‫נשירה ונזמרה בנפלאותיך‪ .‬כי הושעתנו‬
‫מצרינו מלטתנו מקמינו‪ ,‬אבדתם מפנינו‬
‫ותהדפם תחת רגלינו‪ .‬כן יאבדו כל‬
‫אויביך ה׳ ורשעים כמוץ ירדוף רוח‪,‬‬
‫ואוהביך כעץ עלי מים שתולים‪ .‬וישב‬
‫יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה‬

‫הגלגלה‪ ,‬אחרי הכות את כל המלכים עד‬
‫בלתי השאיר להם שריד‪ .‬וחמשת‬
‫המלכים נסו לבדם ברגלם מהמלחמה‬
‫ויתחבאו במערה‪ ,‬ויבקשם יהושע בתוך‬
‫המלחמה ולא מצאם‪ .‬ויוגד ליהושע‬
‫אחרי כן לאמור‪ ,‬נמצאו המלכים והנם‬
‫נחבאים במערה‪ .‬ויאמר יהושע הפקידו‬
‫אנשים על פי המערה לשמרם פן יצאו‬
‫להם‪ ,‬ויעשו כן בני ישראל‪ .‬ויכל יהושע‬
‫להכות את האמורי‪ ,‬ויצו ויוציאו את‬
‫חמשת המלכים מהמערה‪ .‬ויקרא יהושע‬
‫אל כל ישראל ויאמר אל קציני‬
‫המלחמה‪ ,‬שימו את רגליכם על צוארי‬
‫המלכים האלה ואל תיראו ואל תעריצו‪.‬‬
‫ויעשו כן כל קציני המלחמה וישימו איש‬
‫רגלו על צוארי המלכים האלה‪ ,‬ויאמר‬
‫יהושע כך יעשה ה׳ לכל אויביכם‪ .‬ויצו‬
‫יהושע אחרי כן ויהרגו את המלכים‬
‫וישליכו אותם אל המערה‪ ,‬וישימו אבנים‬
‫גדולות אל פי המערה‪ .‬וילך יהושע אחרי‬
‫כן וכל העם אשר איתו אל מקדה ביום‬
‫ההוא‪ ,‬ויכה אותה לפי חרב‪ .‬ויחרם את‬
‫הנפש ואת כל אשר בה‪ ,‬ויעש לה‬
‫למלכה ולעמה כאשר עשה ליריחו‪.‬‬
‫ויעבור משם אל לבנה וילחם בה‪ ,‬ויתנה‬
‫ה׳ בידו‪ .‬ויכה יהושע לפי חרב את כל‬
‫הנפש אשר בה‪ ,‬ויעש לה ולמלכה‬
‫כאשר עשה לעיר יריחו‪ .‬ומשם עבר‬

‫לכישה להילחם בה ויעל הורם מלך גזר‬
‫לעזור את אנשי לכיש‪ ,‬ויכהו יהושע ואת‬
‫עמו עד בלתי השאיר לו שריד‪ .‬וילכוד‬
‫יהושע את לכיש ואת כל עמה‪ ,‬ויעש לה‬
‫ככל אשר עשה ללבנה‪ .‬ויעבור יהושע‬
‫משם עגלונה וילכדה גם היא‪ ,‬ויך אותה‬
‫ואת כל עמה לפי חרב‪ .‬ומשם עבר‬
‫חברונה וילחם בה‪ ,‬וילכדה ויחרם אותה‪.‬‬
‫וישב משם הוא וכל ישראל עמו דבירה‪,‬‬
‫וילחם בה ויכה אותה לפי חרב‪ .‬ויחרם‬
‫את כל הנפש אשר בה לא השאיר‬
‫שריד‪ ,‬ויעש לה ולמלכה כאשר עשה‬
‫ליריחו‪.‬‬
‫ויכה יהושע את כל מלכי האמורי אשר‬ ‫‪7‬‬ ‫‪And thus Joshua smote all the kings of the‬‬
‫מקדש ברנע ועד עזה‪ ,‬וילכוד את ארצם‬ ‫‪Amorites from Kadesh Barnea even unto‬‬
‫‪Azah, and he possessed himself of their‬‬
‫פעם אחת כי ה׳ נלחם לישראל‪ .‬וישב‬
‫‪country, and the children of Israel smote‬‬
‫יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה‬ ‫‪the entire land of Canaan, as the Lord had‬‬
‫הגלגלה‪ .‬בעת ההיא כשמוע יבין מלך‬ ‫‪commanded unto them. Besides the‬‬
‫חצור את כל אשר עשה יהושע לכל‬ ‫‪kingdoms of Sihon and of Og on the other‬‬
‫‪side of Jordan of which Moses had taken‬‬
‫מלכי האמורי‪ ,‬וישלח יבין אל יובב מלך‬
‫‪many cities, and which Moses gave unto‬‬
‫מדון ואל לבן מלך שמרון ואל יפעיל‬ ‫‪the Reubenites, and unto the Gadites, and‬‬
‫מלך אכשף ואל כל מלכי האמורי‬ ‫‪unto half of the tribe of Manasseh.‬‬
‫לאמור‪ .‬בואו מהרה אלינו ועזרונו ונכה‬

‫את בני ישראל‪ ,‬טרם יבואו עלינו ויעשו‬
‫לנו כאשר עשו ליתר מלכי האמורי‪.‬‬
‫וישמעו כל המלכים האלה אל דברי‬
‫יובב מלך חצור‪ ,‬ויצאו הם וכל מחניהם‬

‫שבע עשרה מלכים ועמם עם רב כחול‬
‫אשר על שפת הים וסוס ורכב רב מאוד‬
‫אשר אין להם מספר‪ .‬ויבואו ויחנו יחד‬
‫על מי מרום‪ ,‬ויועדו להילחם עם ישראל‪.‬‬
‫ויאמר ה׳ אל יהושע‪ ,‬אל תירא מהם כי‬
‫כעת מחר אתן את כולם חללים לפניכם‪,‬‬
‫את סוסיהם תעקר ואת מרכבותיהם‬
‫תשרוף באש‪ .‬ויבואו יהושע וכל אנשי‬
‫המלחמה עליהם פתאום ויכו בהם ויפלו‬
‫בידם‪ ,‬ויתנם ה׳ ביד בני ישראל‪ .‬וירדפו‬
‫בני ישראל את כל המלכים האלה ואת‬
‫מחניהם ויכום ויכתום עד בלתי השאיר‬
‫להם שריד‪ ,‬ויעש יהושע כאשר דיבר‬
‫אליו ה׳‪ .‬וישב יהושע בעת ההיא אל‬
‫חצור‪ ,‬ויכה בחרב‪ .‬ואת הנפש אשר בה‬
‫החרים‪ ,‬וישרפה באש‪ .‬ויעבור יהושע‬
‫מחצור אל שמרון‪ ,‬ויכה ויחרם אותה‪.‬‬
‫ומשם עבר אל אכשף‪ ,‬ויעש לה כאשר‬
‫עשה לשמרון‪ .‬ויעבור משם אל עדולם‬
‫ויך את כל העם אשר בה‪ ,‬ויעש לעדולם‬
‫כאשר עשה לאכשף ולשמרון‪ .‬ויעבור‬
‫משם אל כל ערי המלכים אשר הכה‪,‬‬
‫ויכה את כל העם אשר נשאר בהן ויחרם‬
‫אתהן‪ .‬אך שללם ובהמתם בזזו להם בני‬
‫ישראל‪ ,‬וכל האדם הכו ולא החיו כל‬
‫נשמה‪ .‬כאשר ציוה ה׳ את משה כן‬
‫עשה יהושע וכל ישראל‪ ,‬לא הפילו דבר‪.‬‬
‫ויכו יהושע ובני ישראל את כל ארץ‬

‫ ויהרגו את‬,‫הכנעני כאשר ציוה ה׳ להם‬
‫כל מלכיהם שלושים ואחד מלכים ויקחו‬
‫ מלבד‬.‫בני ישראל את כל ארצם‬
‫ממלכות סיחון ועוג אשר בעבר הירדן‬
‫ גם הם ערים רבים‬,‫אשר הכה משה‬
‫ויתנם משה לראובני ולגדי ולחצי שבט‬
.‫המנשי‬
‫ויהושע הכה את כל המלכים אשר‬ 8 And Joshua smote all the kingdoms on this
‫ ויתנם לנחלה לתשעת‬,‫מעבר הירדן ימה‬ side of the Jordan westwards, and he gave
them unto the nine tribes and unto the
‫ חמש שנים עשה‬.‫המטות וחצי המטה‬
half tribe of Israel for an inheritance; five
‫יהושע את כל המלכים האלה מלחמה‬ years Joshua waged war against those kings
‫ והארץ שקטה‬,‫ויתן את עריהם לישראל‬ and he gave their cities unto the Israelites,
.‫מהמלחמה בכל ערי האמורי והכנענים‬ and the land became rested from war
throughout all the cities of the Amorites
‫בעת ההיא בשנת חמש שנים לעבור בני‬
and the Canaanites. And it came to pass, a
‫ אחרי אשר שקטו בני‬,‫ישראל את הירדן‬ long time after that the Lord had given rest
‫ ויקומו‬.‫ישראל ממלחמתם את הכנעני‬ unto Israel from all their enemies round
‫בעת ההיא מלחמות גדולות חזקות‬ about, the Lord said unto Joshua: Thou art
aged and advanced in years, and a great
‫ וילחמו‬,‫ועצומות בין אדום ובין בני כיתים‬
portion of the country remaineth to be
‫ ויצא אביאנוס מלך‬.‫בני כיתים את אדום‬ taken possession of; now therefore divide
‫כתימה בשנה ההיא שנת שלושים ואחת‬ thou the land among the nine tribes and
,‫למלכו ויד חזקה עמו מגיבורי בני כיתים‬ the half tribe of Manasseh. And Joshua rose
up and did as the Lord had commanded
.‫וילך שעירה להילחם את בני עשו‬
unto him, and he divided the land
‫וישמע הדד מלך אדום את שומעו ויצא‬ according to the tribes of Israel; but unto
‫ ויערוך‬,‫לקראתו בעם כבד וביד חזקה‬ the tribe of Levi he gave no inheritance, for
‫ ותגבר יד‬.‫איתו מלחמה בשדה אדום‬ the offerings of the Lord are their
inheritance, as the Lord had spoken
‫כיתים על בני עשו ויהרגו בני כיתים‬
concerning them through Moses. And
‫מבני עשו שניים ועשרים אלף‪ ,‬וינוסו כל‬ ‫‪Joshua gave Mount Hebron unto Caleb the‬‬
‫בני עשו לפניהם‪ .‬וירדפו אחריהם בני‬ ‫‪son of Jephunneh one portion above his‬‬
‫‪brethren, as the Lord had spoken through‬‬
‫כיתים וידביקו את הדד מלך אדום רץ‬
‫;‪Moses‬‬
‫לפניהם ויתפשוהו חי‪ ,‬ויביאו אותו אל‬
‫אביאנוס מלך כיתים‪ .‬ויצו אביאנוס‬
‫ויהרגוהו‪ ,‬וימת הדד מלך אדום בשנת‬
‫ארבעים ושמונה שנה למלכו‪ .‬וירדפו עוד‬
‫בני כיתים את אדום ויכו בהם מכה רבה‪,‬‬
‫ויכנע אדום לפני בני כיתים‪ .‬וימשלו בני‬
‫כיתים על אדום ויהי אדום תחת יד בני‬
‫כיתים‪ ,‬ויהיו לממלכה אחת מהיום ההוא‬
‫והלאה‪ .‬ולא יספו עוד לשאת ראשם‬
‫מימים ההם‪ ,‬ותהי ממלכתם אחת עם בני‬
‫כיתים‪ .‬וישם אביאנוס נציבים באדום‬
‫ויהיו כל בני אדום עבדים למס עובד‬
‫לאביאנוס‪ ,‬ויפן אביאנוס וישב אל ארצו‬
‫כתימה‪ .‬ויהי בשובו ויחדש את מלכותו‬
‫ויבן לו היכל גדול ועצום למושב‬
‫המלוכה‪ ,‬וימלוך לבטח על בני כיתים‬
‫ועל אדום‪ .‬בימים ההם כאשר הורישו‬
‫בני ישראל את כל הכנעני והאמורי‪,‬‬
‫ויהושע זקן בא בימים‪ .‬ויאמר ה׳ אל‬
‫יהושע‪ ,‬אתה זקנת באת בימים והארץ‬
‫נשארה הרבה מאוד לרשתה‪ .‬ועתה חלק‬
‫את כל הארץ בנחלה לתשעת השבטים‪,‬‬
‫וחצי שבט המנשי‪ .‬ויקם יהושע ויעש‬
‫כאשר דיבר אליו ה׳‪ ,‬ויחלק את כל‬
‫הארץ לשבטי ישראל ירושה במחלקותם‪.‬‬
‫ אשי ה׳‬,‫רק לשבט הלוי לא נתן נחלה‬

.‫הוא נחלתו כאשר דיבר ה׳ ביד משה לו‬
‫ויתן יהושע את הר חברון לכלב בן יפונה‬ 9 therefore Hebron became an inheritance

for Caleb and his children even unto this
‫ כאשר דיבר ה׳ ביד‬,‫שכם אחד על אחיו‬
day. And Joshua divided the whole land by
‫ על כן היתה חברון לכלב בן יפונה‬.‫משה‬
lots for an inheritance unto all Israel, as the
‫ ויחלק‬.‫ עד היום הזה‬,‫ולבניו לנחלה‬ Lord had commanded unto him. And the
‫יהושע את כל הארץ בגורל לכל ישראל‬ Israelites gave from their own inheritance,
‫ ויתנו בני‬.‫ כאשר ציוה ה׳ אותו‬,‫לנחלה‬ cities for the Levites to dwell therein and
places for their cattle and other property; as
‫ישראל מנחלתם ללוים ערים לשבת‬
the Lord had commanded unto Moses so
‫ כאשר‬.‫ומגרשיהם למקניהם ולקניינם‬ did the children of Israel, and they divided
,‫ציוה ה׳ את משה כן עשו בני ישראל‬ the land by lots, whether great or small.
.‫ויחלקו את הארץ בגורל בין רב למעט‬ And when the children of Israel went to
take possession of their land according to
‫ ויתנו‬,‫וילכו לנחול את הארץ לגבולותיה‬
their boundaries, the children of Israel gave
.‫בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם‬ unto Joshua the son of Nun an inheritance
‫על פי ה׳ נתנו לו את העיר אשר שאל‬ in their midst; according to the word of
‫ ויבנה את‬,‫את תמנת סרח בהר אפרים‬ God, they gave unto him the city which he
asked for, even Timnath-serach in Mount
‫ אלה הנחלות אשר נחלו‬.‫העיר וישב בה‬
Ephraim, and he built the city and he
‫אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות‬ dwelt therein. - These are the possessions
‫המטות לבני ישראל בגורל בשילה לפני‬ which Eleazar the priest, and Joshua the
‫ ויכלו מחלק את‬,‫ה׳ פתח אוהל מועד‬ son of Nun and the heads of the fathers of
the tribes divided among the children of
‫ ויתן ה׳ לישראל את כל הארץ‬.‫הארץ‬
Israel by lot in Shiloh, at the door of the
‫ כאשר דיבר ה׳ להם‬,‫וירשו אותה‬ tabernacle. And after the division was
‫ וינח ה׳‬.‫וכאשר נשבע ה׳ לאבותיהם‬ concluded, the Lord gave unto the children
‫לבני ישראל מסביב מכל אויביהם ולא‬ of Israel the land and they possessed it, as
the Lord had spoken unto them, and as the
‫ ויתן את כל אויביהם‬,‫עמד בפניהם איש‬
Lord had sworn unto their ancestors. And
‫ ולא נפל דבר אחד מכל הטוב‬.‫בידם‬ the Lord gave them rest from all their
‫ הכל‬,‫אשר דיבר ה׳ אל בני ישראל‬ enemies round about them, and no man
‫ ויקרא יהושע אל כל בני‬.‫הקים ה׳‬ could stand against them, and the Lord
delivered all their enemies into their hands.
,‫ישראל ויברכם ויצום לעבוד את ה׳‬
And not one word remained unfulfilled of
‫וישלחם אחרי כן וילכו איש לעירו ואיש‬
all the good that the Lord had spoken
‫ ויעבדו בני ישראל את ה׳ כל‬.‫לנחלתו‬ concerning the children of Israel, for the
‫ וה׳ הניח להם מסביב וישבו‬,‫ימי יהושע‬ Lord had performed everything. And
Joshua called all the children of Israel and
‫ ויהי בימים ההם וימת‬.‫בעריהם לבטח‬
he blessed them and he commanded them
‫אביאנוס מלך כיתים בשנת שלושים‬
to serve the Lord, and then he dismissed
‫ היא השנה השביעית‬,‫ושמונה למלכו‬ them, and every one returned to his tent
‫ ויקברו אותו בהיכלו‬.‫למלכו על אדום‬ and to his possession. And the children of
‫ וימלוך תחתיו לטינוס‬,‫אשר בנה לו‬ Israel served the Lord through all the
lifetime of Joshua, and the Lord gave them
‫ ויהי במלכו ויוצא צבא‬.‫חמישים שנה‬
rest from all their surroundings, and they
‫וילך וילחם עם יושבי ברנטיא ובמניא בני‬ dwelt in their cities securely.
‫ ויגבר עליהם וישימם למס‬,‫אלישה בן יון‬
‫ אז שמע כי פשע אדום מתחת יד‬.‫עובד‬
‫בני כיתים וילך אליהם לטינוס ויך בהם‬
‫ ויהי‬,‫ויכניעם וישיבו תחת יד בני כיתים‬
‫אדום לממלכה אחת את בני כיתים כל‬
‫ ותהי‬,‫ ימים רבים אין מלך באדום‬.‫הימים‬
‫כל ממלכתם את בני כיתים ואת‬
‫ ויהי בשנת עשרים ושש שנה‬.‫מלכיהם‬
‫ היא שנת‬,‫לעבור בני ישראל את הירדן‬
‫שישים ושש שנים לצאת בני ישראל‬
,‫ ויהושע בן נון זקן בא בימים‬.‫ממצרים‬
.‫בן מאה ושמונה שנה היה בימים ההם‬
‫ויקרא יהושע לכל ישראל לזקניו‬ 10 And Joshua cut a covenant with the people
‫ אחרי אשר הניח ה׳‬,‫ולשופטיו ולשוטריו‬ on that day, and he sent the children of
Israel away and they went each one to his
‫ ויאמר‬.‫אל כל ישראל מאויביהם מסביב‬
inheritance and to his city. And it came to
‫יהושע אל זקני ישראל ואל שופטיו הנה‬ pass in those days, when the children of
‫ ואתם ראיתם‬,‫אנוכי זקנתי באתי בימים‬ Israel dwelt securely in their cities, that
they buried the coffins of the fathers of
‫את אשר עשה ה׳ לכל הגוים אשר‬
their tribes, which they had brought up
.‫הוריש מפניכם כי ה׳ הוא הנלחם לכם‬ with them from Egypt, every one of the
‫ועתה חזקו מאוד לשמור ולעשות את כל‬ twelve sons of Jacob was buried by the
‫דברי תורת משה לבלתי סור ממנה ימין‬ children of Israel in the inheritance of his
children. And these are the names of the
‫ ולבלתי בוא בגוים האלה אשר‬.‫ושמאל‬
cities wherein the twelve sons of Jacob were
‫ ובשם אלוקיהם לא‬,‫נשארו בארץ‬ buried, whom the children of Israel had
,‫ כי אם בה׳ אלוקיכם תדבקו‬.‫תזכירו‬ brought up from Egypt. And they buried
‫ ויצו יהושע‬.‫כאשר עשיתם עד היום הזה‬ Reuben and Gad on this side of the Jordan,
in Rumia, which Moses had given unto
‫את בני ישראל מאוד לעבוד את ה׳ כל‬
their children. And Simeon and Levi they
‫ ויאמרו כל ישראל את ה׳ אלוקינו‬.‫ימיהם‬ buried in the city of Manda which was
‫ אנחנו ובנינו ובני בנינו‬,‫נעבוד כל ימינו‬ given unto the children of Simeon, of
‫ ויכרות יהושע ברית את‬.‫וזרענו עד עולם‬ which a certain part had been assigned for
the sons of Levi. And Judah they buried in
‫העם ביום ההוא וישלח את בני ישראל‬
the city of Benjamin opposite Beth-lehem.
‫ ויהי בימים‬.‫וילכו איש לנחלתו ולעירו‬ And the bones of Issachar and Zebulun
,‫ההם בשבת בני ישראל בעריהם לבטח‬ they buried in Zidon, in the portion which
‫ויקברו את ארונות מטות אבותיהם אשר‬ had fallen to the lot of their children, and
Dan was buried in the city of his children
‫ את‬.‫העלו ממצרים איש בנחלת בניו‬
the city of Eshtael. And Naphtali and
,‫שנים עשר בני יעקב קברו בני ישראל‬ Asher they buried in Kadesh-Naphtali,
‫ ואלה שמות הערים‬.‫איש באחוזת בניו‬ each one in the place given unto his
‫אשר קברו בהם את שנים עשר בני‬ children. And the bones of Joseph they
buried in Shechem, in the portion of the
.‫יעקב אשר העלו בני ישראל ממצרים‬
field which Jacob had bought from Hamor,
‫ויקברו את ראובן ואת גד בעבר הירדן‬ and which became the inheritance of the
.‫ברומיא אשר נתן להם משה לבניהם‬ children of Joseph. And Benjamin they
‫ואת שמעון ולוי קברו בעיר מנדא אשר‬ buried in Jerusalem, opposite the Jebusite,
which was given unto the children of
‫ ויהי מגרש העיר‬,‫ניתנה לבני שמעון‬
Benjamin; thus the children of Israel
‫ ואת יהודה קברו בעיר בביא‬.‫לבני לוי‬ buried their ancestors, everyone in the city
‫ ואת עצמות יששכר‬.‫נגד בית לחם‬ of his children. And at the end of two years
‫ בחלק אשר‬,‫וזבולון קברו אותם בצידון‬ Joshua died one hundred and ten years of
age, and he judged the children of Israel for
‫ ודן נקבר בעיר בניו‬.‫נפל לבניהם‬
twenty-eight years, and Israel served the
‫ ואת נפתלי ואשר קברו אותם‬.‫באשתאול‬ Lord through all the days of Joshua's life.
‫ אשר‬,‫בקדש נפתלי איש איש במקומו‬ And the rest of Joshua's doings, and his
‫ ואת עצמות יוסף קברו בשכם‬.‫ניתן לבניו‬ wars with the Canaanites, and his
admonitions and instructions, and all his
‫בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת‬
commandments unto the children of Israel,
‫ ואת‬.‫ ויהיו לבני יוסף לנחלה‬,‫חמור‬ and the names of the cities which the
‫בנימין קברו בירושלים נגד היבוסי אשר‬ children of Israel possessed in his days,
‫ איש בעיר בניו קברו‬.‫ניתן לבני בנימין‬ behold they are recorded in the book of the
words of Joshua unto the children of Israel,
‫ ויהי מקץ‬.‫בני ישראל את אבותם‬
and in the book of the wars of the Lord
‫ בן מאה‬,‫שנתיים ימים וימת יהושע בן נון‬ which Moses and Joshua and the children
‫ והימים אשר שפט יהושע‬.‫ועשר שנים‬ of Israel have written. And the children of
‫ ויעבוד‬,‫את ישראל עשרים ושמונה שנה‬ Israel buried Joshua on the boundary of his
inheritance, in Timnath-serach, which was
‫ ויתר דברי‬.‫ישראל את ה׳ כל ימי חייו‬
given unto him in Mount Ephraim. And
‫יהושע ומלחמותיו בכנעני וכל תוכחותיו‬ Eleazar the son of Aaron died in those days
‫אשר הוכיח את ישראל ואשר צום‬ and they buried him in the hill of Phineas
‫ושמות הערים אשר ירשו בני ישראל‬ the son of Eleazar, which was given unto
him in Mount Ephraim.
‫בימיו הנם כתובים על ספר דברי יהושע‬
‫ אשר כתב משה‬,‫ועל ספר מלחמות ה׳‬
‫ ויקברו בני ישראל‬.‫ויהושע ובני ישראל‬
‫את יהושע בגבול נחלתו בתמנת סרח‬
‫ ואלעזר בן‬.‫אשר ניתן לו בהר אפרים‬
‫ ויקברו אותו‬,‫אהרון מת בימים ההם‬
‫בגבעת פנחס בנו אשר ניתן לו בהר‬
.‫אפרים‬
Book of Judges
‫בעת ההיא אחרי מות יהושע ועוד בני‬ 1 Now after the death of Joshua the children
‫ ויאמרו כל ישראל‬,‫הכנעני בארץ‬ of the Canaanites were yet in the land, and
the Israelites decided to drive them away.
‫ וישאלו בני ישראל בה׳ לאמור‬.‫להורישם‬
And the children of Israel asked the Lord,
‫מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה‬ saying: Who shall go up for us to the
.‫ ויאמר ה׳ יהודה יעלה‬,‫להילחם בו‬ Canaanites to fight against them? And the
‫ויאמרו בני יהודה אל בני שמעון עלו‬ Lord said: Judah shall go up. And the
children of Judah said unto Simeon: Go up
‫איתנו בגורלנו ונלחמה בכנעני והלכנו גם‬
with us into our lot that we fight against
‫ וילכו בני שמעון‬,‫אנחנו עמכם בגורלכם‬ the Canaanites, and we also will go up with
‫ ויעלו בני יהודה וילחמו‬.‫את בני יהודה‬ you in the lot; and the children of Simeon
went with the children of Judah. And the
‫ ויתן ה׳ את הכנעני ביד בני‬,‫בכנעני‬
children of Judah went up and they fought
.‫יהודה ויכום בבזק עשרת אלפים איש‬
with the Canaanites, and the Lord de
,‫וילחמו את אדוני בזק בבזק וינס לפניהם‬ livered the Canaanites into the hand of the
‫וירדפו אחריו ויתפשוהו ויקחוהו ויקצצו‬ children of Judah, and they smote them in
Bezek ten thousand men. And they fought
,‫ ויאמר אדוני בזק‬.‫את בהונות ידיו ורגליו‬
against Adoni-bezek in Bezek, and he fled
‫שבעים מלכים מקוצצים בהונות ידיהם‬
from before them; and they pursued him
‫ורגליהם מלקטים תחת שולחני כאשר‬ and captured him, and they cut off his
‫ ויביאוהו‬,‫עשיתי כן שילם לי אלוקים‬ thumbs and his great toes. And Adoni-
‫ וילכו בני שמעון את‬.‫ירושלים וימת שם‬ bezek said: Threescore and ten kings,
having their thumbs and great toes cut off,
.‫ ויכו את הכנעני לפי חרב‬,‫בני יהודה‬
gathered their meat under my table; as I
‫ ויורישו את יושבי‬,‫ויהי ה׳ את בני יהודה‬ have done so God hath requited me. And
‫ ויעלו בני יוסף גם הם בית אל היא‬.‫ההר‬ they brought him to Jerusalem, and there
‫ וירגלו בני יוסף את בית‬.‫ וה׳ עמם‬,‫לוז‬ he died. And the sons of Simeon went with
the children of Judah, and they smote the
.‫ ויראו השומרים איש יוצא מן העיר‬,‫אל‬
Canaanites at the edge of the sword; and
‫ הראנו נא את מבור‬,‫ויתפשוהו ויאמרו לו‬ the Lord was with Judah and they
‫ ויראם האיש‬.‫העיר ועשינו עמך חסד‬ possessed themselves of the mountain. And
‫ ויבואו בני יוסף‬,‫ההוא את מבוא העיר‬ the children of Joseph went up to Bethel,
the same is Luz, and the Lord was with
‫ ואת האיש ואת‬.‫ויכו את העיר לפי חרב‬
them; and the children of Joseph explored
‫ וילך אל החיתים ויבן‬,‫משפחתו שלחו‬ Bethel, and the sentinels saw a man
‫ וישבו כל ישראל‬.‫עיר ויקרא שמה לוז‬ coming out of the city and they seized him,
‫בעריהם ויעבדו בני ישראל את ה׳ כל‬ and they said unto him: Show us the
entrance of the city and we will do mercy
‫ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו‬
with thee. And that man showed unto
‫ אשר ראו את מעשה‬,‫ימים אחרי יהושע‬ them the entrance of the city, and the
‫ וישפטו‬.‫ה׳ הגדול אשר עשה לישראל‬ children of Joseph came and smote the city
,‫הזקנים את ישראל אחרי מות יהושע‬ at the edge of the sword, and the man with
his family they sent away, and he went into
‫ וילחמו כל הזקנים גם‬.‫שבע עשרה שנה‬
the land of the Hittites, and he built a city,
‫ ויורש‬,‫הם את מלחמות ישראל בכנעני‬ and he called her name Luz. And all Israel
‫ה׳ את הכנעני מפני בני ישראל וישב‬ dwelt in their cities, and the children of
‫ ויקם את כל הדבר אשר‬.‫ישראל בארצם‬ Israel served the Lord through all the days
of Joshua, and the elders who lived yet
‫ ואת כל‬,‫דיבר לאברהם ליצחק וליעקב‬
after Joshua, and who had seen the great
‫השבועה אשר נשבע לתת להם ולבניהם‬ works of the Lord, which he had done in
‫ ויתן ה׳ לבני ישראל‬.‫את ארץ הכנעני‬ behalf of Israel, and the elders judged
‫את כל ארץ כנען כאשר נשבע‬ Israel, after the death of Joshua, seventeen
years, and all the elders fought also the
‫ וינח ה׳ להם מסביב וישבו בני‬,‫לאבותינו‬
battles of Israel against the Canaanites.
.‫ישראל בכל עריהם לבטח‬ And the Lord drove away the Canaanites
from before the children of Israel to cause
the Israelites to dwell in their land, and he
fulfilled all the words which he had spoken
unto Abraham, Isaac and Jacob, and the
oath which he had sworn to give the land
of the Canaanites unto them and their
children. And the Lord gave unto the
children of Israel the entire land of
Canaan, as he had sworn unto their
ancestors, and the Lord gave them rest
from all round about them, and they dwelt
in their cities securely.
‫ חזקו ויאמץ‬.‫ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן‬ Blessed be the Lord forever, Amen, and
.‫לבבכם כל המיחלים לה׳‬ Amen.

Sefer HaYashar Hebrew

Caricato da

Informazioni sul documento

Copyright

Condividi questo documento

Condividi o incorpora il documento

Opzioni di condivisione

Hai trovato utile questo documento?

Questo contenuto è inappropriato?

Copyright:

Sefer HaYashar Hebrew

Caricato da

Copyright:

‫ספר הישר‬

Sefer HaYashar (Midrash)

“Book of the Upright One”

Sefer HaYashar (Midrash)

Sefer HaYashar (not to be confused with an ethical text

Sefer ha-Yashar, trans. Edward B.M. Browne,

CHAPTER 2. Seth is Born. People begin to Multiply and Become

CHAPTER 3. Enoch Reigns over the Earth. Enoch Establishes

CHAPTER 4. The People of the Earth Again Become Corrupt. Noah is

CHAPTER 5. Noah and Methuselah Preach Repentance for One Hundred

CHAPTER 7. The Generations of Noah. The Garments of Skin made for

CHAPTER 8. The Wise Men of Nimrod, by their Divination, Foretell the

CHAPTER 14. Rikayon's cunning Device to make Money of the Egyptians.

CHAPTER 15. On Account of Famine in Canaan, Abram goes to Egypt.

CHAPTER 19. The Abominations of the people of Sodom and Gomorrah.

CHAPTER 23. Abraham commanded to Offer up Isaac, in the Land Moriah.

CHAPTER 30. When he Arrives at Mount Moriah, the Lord appears to

CHAPTER 37. Jacob Returns to Shechem. The Kings of Canaan again

CHAPTER 40. The Remaining Twenty-one Kings of Canaan, fearing the

CHAPTER 44. Joseph is sold to Potiphar, an Officer of Pharaoh. Zelicah,

CHAPTER 45. An Account of the Families of Jacob's Sons.

CHAPTER 46. Joseph Interprets the Dreams of his Fellow-Prisoners.

CHAPTER 48. Pharaoh's Dreams. Not Receiving a Satisfactory

CHAPTER 52. Jacob's sorrow at the absence of Simeon; Refuses to let

CHAPTER 53. Jacob's Sons again go to Egypt for Bread. Benjamin is

CHAPTER 64. Zepho Leads a Great Army of Chittimites, Edomites, and

CHAPTER 67. Aaron is Born. On Account of Pharaoh's decree, many of the

CHAPTER 68. Moses, a Child of Promise, is born. The Egyptian Women

CHAPTER 73. The Reign of Moses, and his Strategic Warfare.

CHAPTER 74. War in Africa.

CHAPTER 75. Thirty Thousand Ephraimites think it Time to get out of

CHAPTER 89. Joshua's Song of Praise. The Wars of Israel.

× Sefer HaYashar (midrash), Introduction

Sefer HaYashar (midrash)

the true name of the book is “The Correct

Jashar” and “The Book Jashar” they took

‫להם כל הארצות והמדינות הנקרא‬ exalted—scattered mankind to the four

‫הרביעי מה שאמר בענין סדום ופשעיהם‬ 14 Fourth, whatever we learn concerning

.‫שבלבם‬ seven cities, if not by their trust in God,

‫השביעי מה שביאר לנו כל המקרים‬ 17 Seventh, is the information concerning the

‫התשיעי מה שאירע לישראל במצרים‬ 19 Ninth, is the information we gain

‫ שראוי לספר ולקרות‬.‫זהו הספור האמתי‬ reward. And we do so really in the

‫ כמלאכים שפגעו‬.‫בביאור בספר הזה‬ clear dubious Bible passages, originally

.‫רצון‬ sake of his grace and mercy, and may he

Book of Genesis, Bereshit

‫ ויצום ויאמר‬:‫ולש ְמרה‬

‫ ותעבור את פי יי ותקח‬:‫בקול הנחש‬ unto them anxious to mislead them to

and he was sorely vexed. And Cain arose

themselves images of iron and of copper,

‫ ויקח לו את שתי‬,‫מתושאל את קינן‬ was seventy years he had already begotten

multiply upon the earth. And the sons of

‫ ותדבק נפש חנוך במוסר ובדעת‬.‫הרעים‬ account of their wickedness. And

‫ ויעש‬,‫מהם כבראשונה לעבוד את ה׳‬ society into seclusion, as he did once

‫ ויתקבצו כל בני האדם‬.‫הילקחו ממנו‬ ordered it to be announced with a loud

‫ וילכו מלאכי כל המלכים‬,‫השמיימה‬ to the place whence he ascended into

however found grace in the eyes of God,

Book of Genesis, Noach

me just in this generation, and thou and

upon the earth; and also of all the food

‫ ויאמר ה׳ אל נח בוא אתה‬,‫מתושלח‬ of Enoch died; he was nine hundred and

come down upon the earth before seven

of them, men and women, rushed towards

‫ ויתן לו את הבגדים ההם‬,‫כוש את נמרוד‬ garments from Noah, unbeknown to his

hundred and forty men, and they over

‫ וימצאו בקעה‬.‫לבנות לו עיר ויעשו כן‬ commander-in-chief Nimrod selected

loved him and exalted him. And Terah

.‫ ויודעו כולם בבית מועדם‬,‫החרטומים‬ astrologers, went quietly to their homes