Documenti di Didattica
Documenti di Professioni
Documenti di Cultura
Now they stood one year after the first Pesach, and are
told to do it again, this time not in anticipation of leaving
Egypt, but now a national observance would be
celebrated; commemorating the Exodus.
במדבר פרק ט
(א) וַיְדַבֵר ה’ אֶל משֶה בְמִדְבַר סִינַי בַשָנָה הַשֵנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
) (ג: (ב) וְיַעֲשו בְנֵי יִשְרָאֵל אֶת הַפָסַח בְמועֲדו:בַחֹדֶש הָרִאשון לֵאמֹר
בְארְבָעָה עָשָר יום בַחֹדֶש הַזֶה בֵין הָעַרְבַיִם תַעֲשו אֹתו בְמֹעֲדו כְכָל חֻקֹתָיו
: (ד) וַיְדַבֵר משֶה אֶל בְנֵי יִשְרָאֵל לַעֲשת הַפָסַח:וכְכָל מִשְפָטָיו תַעֲשו אֹתו
(ה) וַיַעֲשו אֶת הַפֶסַח בָרִאשון בְארְבָעָה עָשָר יום לַחֹדֶש בֵין הָעַרְבַיִם
:בְמִדְבַר סִינָי כְכֹל אֲשֶר צִוָה ה’ אֶת משֶה כֵן עָשו בְנֵי יִשְרָאֵל
1
See Comments of Ibn Ezra
אבן עזרא על במדבר פרק ט פסוק ו
: לא יתכן שיהיה מחנה ישראל גדול ושלא ימותו שם מתים בכל יום- ויהי אנשים
2
See Rashi Bereishit 47:29
רש"י בראשית פרק מז
: שאינו מצפה לתשלום גמול, חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת- חסד ואמת
the holy society. Why should the performance of a mitzva,
certainly an important mitzva cause the practitioners to
suffer religiously, by being excluded from the paschal
service?3
במדבר פרק ט
פ:(ח) וַיֹאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶה עִמְדו וְאֶשְמְעָה מַה יְצַוֶה ה’ לָכֶם
8. And Moses said to them, Wait, and I will hear what
the Lord will command concerning you. Bamidbar 9:8
במדבר פרק ט
(י) דַבֵר אֶל בְנֵי יִשְרָאֵל לֵאמֹר אִיש אִיש כִי:(ט) וַיְדַבֵר ה’ אֶל מֹשֶה לֵאמֹר
) (יא:’יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶש או בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם או לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָה פֶסַח לַ ה
בַחֹדֶש הַשֵנִי בְארְבָעָה עָשָר יום בֵין הָעַרְבַיִם יַעֲשו אֹתו עַל מַצות ומְרֹרִים
(יב) לֹא יַשְאִירו מִמֶנו עַד בֹקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְבְרו בו כְכָל חֻקַת:יֹאכְלֻהו
(יג) וְהָאִיש אֲשֶר הוא טָהור ובְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל:הַפֶסַח יַעֲשו אֹתו
לַעֲשות הַפֶסַח וְנִכְרְתָה הַנֶפֶש הַהִוא מֵעַמֶיהָ כִי קָרְבַן ה’ לֹא הִקְרִיב בְמֹעֲדו
:חֶטְאו יִשָא הָאִיש הַהוא
בראשית פרק נ
(יד) וַיָשָב יוסֵף מִצְרַיְמָה הוא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתו לִקְבֹר אֶת אבִיו אחֲרֵי
(טו) וַיִרְאו אֲחֵי יוסֵף כִי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹאמְרו לו יִשְטְמֵנו יוסֵף:קָבְרו אֶת אבִיו
(טז) וַיְצַוו אֶל יוסֵף לֵאמֹר:וְהָשֵב יָשִיב לָנו אֵת כָל הָרָעָה אֲשֶר גָמַלְנו אֹתו
ָ(יז) כֹה תֹאמְרו לְיוסֵף אנָא שָא נָא פֶשַע אחֶיך:אבִיךָ צִוָה לִפְנֵי מותו לֵאמֹר
ְוְחַטָאתָם כִי רָעָה גְמָלוךָ וְעַתָה שָא נָא לְפֶשַע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אבִיךָ וַיֵבְך
ָ(יח) וַיֵלְכו גַם אֶחָיו וַיִפְלו לְפָנָיו וַיֹאמְרו הִנֶנו לְך:יוסֵף בְדַבְרָם אֵלָיו
) (כ: (יט) וַיֹאמֶר אֲלֵהֶם יוסֵף אל תִירָאו כִי הֲתַחַת אֱלֹהִים אנִי:לַעֲבָדִים
וְאתֶם חֲשַבְתֶם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָבָה לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹה כַיום הַזֶה
(כא) וְעַתָה אל תִירָאו אנֹכִי אֲכַלְכֵל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְכֶם:לְהַחֲיֹת עַם רָב
:וַיְנַחֵם אותָם וַיְדַבֵר עַל לִבָם
14. And Joseph returned to Egypt, he, and his
brothers, and all who went up with him to bury his
father, after he had buried his father. 15. And when
Joseph’s brothers saw that their father was dead,
they said, Joseph will perhaps hate us, and will
certainly pay us back for all the evil which we did to
him. 16. And they sent a messenger to Joseph,
saying, Your father did command before he died,
saying, 17. So shall you say to Joseph, Forgive, I beg
you now, the trespass of your brothers, and their sin;
for they did to you evil; and now, we beg you, forgive
the trespass of the servants of the God of your father.
And Joseph wept when they spoke to him. 18. And his
brothers also went and fell down before his face; and
they said, Behold, we are your servants. 19. And
Joseph said to them, Fear not; for am I in the place of
God? 20. But as for you, you thought evil against me;
but God meant it to good, to bring to pass, as it is
this day, to save much people alive. 21. Now
therefore do not fear; I will nourish you, and your
little ones. And he comforted them, and spoke kindly
to them. Bereishit 50:14-21
A Second Chance
Yosef’s response to their offer, was not just non
belligerence or non-violence, he offered to care for them,
to feed them. He offered to treat them as brothers, as
family. The reason they feared, was there was a time long
ago, before Yosef became a viceroy in Egypt, that they
wished to thrust him out of the family, an act which would
have cut him out of the Jewish people. Now with his father
dead and buried Yosef could have his sweet revenge.
Instead of intimidation and violence Yosef offers a gesture
of love. Ironically had he accepted their offer, he would
have been again separated from his family. But Yosef
offers to feed them; he wants to be with them. His reward
was that he remained with his family, with his people, and
when they leave he will leave with them.5
במדבר פרק ט
5
The Midrash Sh’mot Rabbah 20:19, stresses that Yosef was taken from Shechem, in order for the sale
of Yosef to have full and final closure, he will need to be returned to Shechem
שמות רבה (וילנא) פרשה כ ד"ה יט וחמושים עלו
כך משכם גנבו אחיו של יוסף אותו ומכרו אותו וכשבא ליפטר מן העולם השביע אותם אמר להם בבקשה מכם אחי משכם
גנבתם אותי חי החזירו את עצמותי לשכם לכך נאמר )יהושע כד( ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו
.בשכם
Similarly, it was from Shechem that the brothers of Joseph had stolen him and had sold him: and when
he was about to die, he adjured them: ' My brothers! ye have stolen me from Shechem while I was
alive, I pray you, return my bones to Shechem.’ For this reason does it say: And the bones of Joseph,
which the children of Israel brought up out of Egypt, buried they in Shechem (Josh. XXIV, 32)
(ז) וַיֹאמְרו הָאֲנָשִים הָהֵמָה אֵלָיו אֲנַחְנו טְמֵאִים לְנֶפֶש אדָם לָמָה נִגָרַע
:לְבִלְתִי הַקְרִב אֶת קָרְבַן ה’ בְמֹעֲדו בְתוךְ בְנֵי יִשְרָאֵל
Why are we kept back, so that we may not offer an
offering to the Lord in his appointed season among
the people of Israel? Bamidbar 9:7
במדבר פרק ט
(יג) וְהָאִיש אֲשֶר הוא טָהור ובְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשות הַפֶסַח וְנִכְרְתָה
הַנֶפֶש הַהִוא מֵעַמֶיהָ כִי קָרְבַן ה’ לֹא הִקְרִיב בְמֹעֲדו חֶטְאו יִשָא הָאִיש
:הַהוא
13. But the man who is clean, and is not in a journey,
and refrains from keeping the Passover, that same
soul shall be cut off from among his people; because
he brought not the offering of the Lord in his
appointed season, that man shall bear his sin.
Bamidbar 9:13
Bring the family together, and even invite the neighbors if
you can. The offering must be eaten with Matzah, perhaps
bread which symbolized haughtiness – and that horrific
meal eaten within earshot of the pit was deemed
unacceptable. In fact all bread and bread products must
be exorcized from the home. However Pesach Sheni has
no such requirement, now bread and matzah can reside
together in one home – truly an extraordinary holiday8. A
holiday of unity9, a holiday which shows the love that God
has for His people, a holiday of second chances.10
8
See Rashi Bamidbar 9:10
רש"י במדבר פרק ט פסוק י
פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב ,ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו:
9
Yosef represents unity see Sfat Emet Miketz 5652
שפת אמת ספר בראשית -פרשת מקץ -שנת [תרנ"ב]
ובאמת יוסף הצדיק הוא בחי' השבת והשבת הוא כולל כל ימי השבוע .ויוסף הוא הכולל כל נפשות בני ישראל ולכן קרבנו הוא
קרבן ציבור וקרב בשבת:
10
See Shem Mishmuel Vayikra –Chodesh 5674
ספר שם משמואל פרשת ויקרא -וחודש שנת תרע"ד
והנה יוסף באשר מיאן להתדבק לדבר שאינו ראוי לו זכה שנדבקו בו כל הכחות הקדושים ,וע"כ בכחו לחבר ולאחד את הכל,
ומדתו צדיק יסוד עולם כי כל בשמים ובארץ ובתרגום דאחיד בשמיא ובארעא ,ע"כ אמרו אין אדם אלא יוסף ,ומייתי לה מאוהל
שיכן באדם התחברות עליונים ותחתונים .ומעתה יש לומר דכל שם אדם לדורות הוא כשהוא שומר הברית ,הוא ראוי לחבר מה
שראוי לחבר ,וע"כ אתם קרוים אדם ולא אומה"ע כי כתיב )ישעי' ס'( ועמך כולם צדיקים ,ולהיפוך )ירמי' ט'( כי כל הגוים
ערלים היפוך מדת צדיק ,דצדיק לא נקרא אלא דנטר האי ברית:
והנה קרבן הוא כשמו לקרב את הכחות שראויים לקרב ,וע"כ בראשית דיני קרבנות פריש האי שמא להורות מי הוא הראוי
להקריב קרבן ,ואף שגם הגויים מתנדבין קרבנות ונתרבו מאיש איש ,מ"מ אין קרבנם ענין אחד עם קרבן ישראל:
ולפי האמור יש ליתן טעם דערל אסור בפסח ,ועיקר ענין פסח ומילה שניתן להם אז ,כי קרבן פסח לקרב כל הכחות ואפי' כל
האכילות לגבוה ,ומצד זה עצמו היתה הגאולה שגם הם נתקרבו ונדבקו בהשכינה וכשעלתה ממצרים נתעלו עמה .אך א"א הי'
לקרב ולאחד את כל הכחות כי אם בכח שמירת הברית ברישא כנ"ל ,וע"כ צריכין למילה ברישא:
ולפי האמור תובן טענת נושאי ארונו של יוסף )במדבר ט'( אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' וגו',
דמאחר שהם נושאי ארונו של יוסף שהוא שורש ויסוד כל הקרבנות אינו בדין שידחו הם מקרבן ה' .וזה שהשיבם משה דין פסח
שני ,אדרבה בזכות יוסף נתגלגל על ידיהם עוד קרבן והוא פסח שני לאחד ולקרב אפי' הרחוקים מפסח ראשון ,וזה שבמדרש
)שמ"ר סו"פ כ'( שבזכות יוסף הם עושין פסח קטן